הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 190
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
ופרוטוקול מס' 358
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ד בשבט התשע"ז (20 בפברואר 2017), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/02/2017
יישום החלטות הממשלה 716 ו-1911 בנושא הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר - ישיבת מעקב
פרוטוקול
יישום החלטות הממשלה 716 ו-1911 בנושא הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר - ישיבת מעקב
חברי הוועדה: אברהם נגוסה – יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
דוד אמסלם – יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
קסניה סבטלובה
דסי צנגן - עורכת דין, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה
עמוס ארבל - מנהל מינהל רשות האוכלוסין וההגירה
אייל מדן - רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר
דוד יאסו - מנהל אגף א' לקליטת עולי אתיופיה, משרד העלייה והקליטה
הילה טל - מנהלת תחום חברה, משרד ראש הממשלה
אייל סיסו - ראש החטיבה לעניינים קונסולריים, משרד החוץ
הרב יוסף הדנה - הרב ליהודי אתיופיה, המשרד לשירותי דת
הרב משה דגן - מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל
יהודה שרף - מנהל היחידה לעלייה, קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית
סוני רוט אודלר - מנהלת אגף אתיופיה וקליטת עלייה, הסוכנות היהודית
אבישג סול מויאל - רפרנטית משרדי ממשלה, נציבות שירות המדינה
מזל דייר מדר - מנהלת מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי
דני גרשון ווזנר - מת"ל, כנסת 19
מזל נייגו - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין
יעקב ברגיל - חבר הנהלה קשרי חוץ
יעקב שמשי - עורך דין
יצחק הילדסהימר - עיתונאי ופעיל חינוך בתפוצות
פטיי סטוטאו - מוזמן לוועדה
מולו לאקצאו - מוזמן לוועדה
עלמו סורפל - מוזמן לוועדה
שירן עמוסי - מוזמנת לוועדה
טגנה אדלה - מוזמנת לוועדה
הנוק טקלה - מוזמנת לוועדה
מולו דמלאו - מוזמן לוועדה
אבי וורקו - מוזמן לוועדה
ראול ווטליץ - מוזמן לוועדה
בינה מזקאמי - מוזמן לוועדה
יש בינה - מוזמן לוועדה
מלסה אמביאלה - מוזמנת לוועדה
היילה וורקת - מוזמנת לוועדה
טקלה טפרה - מוזמנת לוועדה
אזנה עגרה - מוזמן לוועדה
אלעלא בינה - מוזמן לוועדה
אלמייהו טבבאל - מוזמן לוועדה
יבעלם טדסה - מוזמן לוועדה
טירו צהאי - מוזמנת לוועדה
נייש מיה טדסה - מוזמנת לוועדה
אבבה דסלון - מוזמנת לוועדה
דנה גורדון שושני – מנהלת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לאה קריכלי – מנהלת ועדת הפנים והגנת הסביבה
ר.כ., חבר המתרגמים
יישום החלטות הממשלה 716 ו-1911 בנושא הבאתם לישראל של אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר - ישיבת מעקב
רבותי, צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת לוועדת הפנים וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנושא יישום החלטות הממשלה 716 ו-1911 בנושא הבאתם לישראל של אחרוני בני הקהילה הממתינים באדיס אבבה ובגונדר – ישיבת מעקב.
רבותי, אני אעשה את זה קצר. ישיבת הממשלה הייתה לפני - - -
בזמנו סגרנו את כל הנושא של התקציב, סגרנו את הכל, הכל מכל וכל. אנחנו קיבלנו גם אז בהחלטה, לדעתי זה גם היה מוגבל בזמן. אנחנו תיחמנו את זה בלוחות זמנים. למה היהודים לא הגיעו לפה? מישהו יודע לתת לנו תשובה?
עמוס? בואו נתחיל אתכם. מה?
אני אענה, אדוני יושב הראש. עמוס ארבל מרשות האוכלוסין. אני אנסה לענות גם בשם הגופים הנוספים ששותפים לביצוע ההחלטה, למימוש ההחלטה, כי זה מחובר גם אליהם.
ראשית, מיד לאחר קבלת החלטת הממשלה, התחלנו כמובן לעשות פגישות וישיבות של שלושת הגופים המרכזיים, שזה הסוכנות היהודית, משרד החוץ ואנחנו, על מנת להתחיל ולראות איך אפשר לממש את ההחלטה. הייתה תקופה של חגים, בין לבין להזכיר לאדוני שהבאנו קבוצת אוכלוסייה, נדמה לי זה היה ערב יום הכיפורים.
חברה, זה מפריע. יש פה רעש, אני לא יודע מאיפה. זה מפריע. בבקשה.
הגיעה לכאן קבוצה ראשונה, שאדוני יושב הראש נכח גם בטקס אז בנתב"ג ומיד לאחר מכן, נדמה לי שזה היה כבר בנובמבר, התחלנו להיכנס לתהליך של הביצוע.
מבחינתנו כרשות האוכלוסין התהליך הראשוני היה שצריך לגייס עובדים חדשים ולאסוף עובדים מהלשכות וכפי שידוע, תהליך של גיוס עובדים הוא איך שהוא לוקח זמן ויש את תהליך ההכשרה. נכון להיום מבחינתנו התגייסו שבעת העובדים ואנחנו עובדים.
תוך כדי ובמקביל היו גם מהומות באתיופיה, שמבחינת משרד החוץ, שאמון על העניין של המצב שם, לא אפשר להתחיל לבדוק שם.
אני עושה הכל כדי שהחלטת הממשלה תתממש כלשונה, בדיוק על פי לוחות הזמנים, בהתאם למה שצריך, בהתאם למה שנכתב. אוקיי? היות ואני לא שחקן לבד במשחק הזה ואם יש מהומות באתיופיה ואי אפשר לשלוח לשם אנשים, אז זה לא תמוה. אם יורים ברחובות - - -
עמוס, לא היו באדיס אבבה שום מהומות. היה אפשר להתחיל. יש 3,000 איש באדיס.
אני לא מתנגח. אני מציין את העובדות כפי שהן ואני לא מייצג את משרד החוץ. אני אמרתי שאני חלק ועוד אני מחובר גם אליהם.
עמוס, כשאתה אומר לי מהומות, הכוונה היא שמשרד החוץ לא מאפשר לכם, מה?
דרך אגב, השגרירה נמצאת שם? אם יש מהומות, למה לא הבאתם את כולם?
כשאתם מדברים איתי על אירוע של בערך כשבעה-שמונה חודשים, שבוע וחצי-שבועיים בטל בשישים. הרי אנחנו לא מדברים למה הם התעכבו שבועיים. עמוס.
אדוני יושב הראש, אני אעזור לך. זה לא שבועיים. עם כל הכבוד לחבר הכנסת נגוסה, זה יותר משבועיים כי לי היו אנשים בשטח שם של פרויקט תן. נאלצתי להוציא אותם - - -
לא היה שום מהומות באדיס אבבה. אפילו יום אחד לא היה.
אז למה לא התחלתם באדיס אבבה? זה כל העניין. גונדר, אוקיי, אמרתם שבוע, שבועיים, היה. אבל באדיס אבבה לא היה שמונה חודשים.
אני אסביר. קודם כל בשורה התחתונה החלטת הממשלה תתמלא בלוחות הזמנים עד הסוף. זה לא משנה כרגע ואני הולך כרגע לסוף. אני מיד עונה לאדוני. אם אנחנו צריכים להביא עד כ-1,300 איש, זה לא משנה אם אני מביא 100 בחודש או 300 בחודש, היא תתמלא עד הסוף.
לא. אפרופו מה שאתה אמרת, אתה אומר תשמע, זה לא חשוב אם נביא את כולם בשבוע האחרון של השנה בגלל שדובר על 1,300 בשנה. אני אומר כרגע בסופו של דבר אנחנו בעצם רוצים להביא אותם כמה שיותר מהר בגלל שהם חיים שם בתנאים קשים.
הרי יש שם אנשים שהם לא מקבלים טיפול רפואי וכו' והם עלולים גם לסיים את חייהם שם.
אדוני יושב הראש, אני עונה. לגבי אדיס, כי עמוס עדיין לא סיים. לגבי אדיס, אנחנו רצינו לעבוד באדיס בתוך השגרירות. משרד החוץ – ואדוני יושב הראש, מר נגוסה יודע – משרד החוץ לא אישר לנו לעבוד בתוך השגרירות, אלא בתוך מתחם השגרירות.
כן, דרך אגב חצר גדולה מאד. השגרירות עצומה. אז מישהו לא נתן לכם לעבוד בפנים?
לא היה מקום שם. אפשר לעבוד בתוך השגרירות, במתחם השגרירות. אנחנו יודעים, אנחנו מתואמים ומסונכרנים ועכשיו יש - - -
רגע, מה זה מתחם? ממה שאני הייתי באדיס אבבה וראיתי, זה משהו חסר תקדים. אין כאלה דברים במדינת ישראל. זה כמעט כל קריית הממשלה.
דרך אגב מה זה העולים? זה יהודים. מה זה להכניס אותם? לא הבנתי, אתם לא רוצים שיכנסו לשם?
ואנחנו כמשרד החוץ, כפי שיהודה מכיר את העמדה שלי לפחות, אנחנו התעקשנו שזה יהיה בתוך השגרירות, מאחר שהשגרירות כ - - - מדינת ישראל ואין מקום שזה ייעשה במקום אחר, למעט השגרירות.
עכשיו בהתחלה, יהודה צודק. היו בהתחלה חילוקי דעות. אני באופן אישי לא מסכים, תיקנו את זה. זה יושב עכשיו, אנחנו איתם, מתואמים בצורה מאד מאד מסודרת, לפחות בשלושה חודשים האחרונים, ביחד עם - - -
בדצמבר הייתי בשטח. כאשר אנחנו בונים בחצר מתחם חדש. בונים מא' עד תו. הבנייה היא בפיקוח ובאחריות משרד החוץ. אני הייתי בשטח. ראיתי מה שצריך שם. סיכמנו את הדברים ואז האדריכל, איך זה נקרא, אדריכל?
אנשי משרד החוץ ביקשו להוביל את הבנייה. הם כרגע מובילים את הבנייה. אני מדבר כרגע על אדיס. הם כרגע מובילים את הבנייה. ברגע שתסתיים הבנייה אנשי משרד הפנים יגיעו. האיש שנמצא בשטח, אגב מישהו נמצא בגונדר.
לא, זה לא יבילים. אנחנו בונים מבנים טרומיים, זה לא יבילים. אנחנו בונים מבינים טרומיים שיתנו מענה לעולים שצריכים להיכנס לשגרירות. הם יתנו מענה לאנשי משרד הבריאות, למעבדה הרפואית שלהם, יתנו מענה לאנשי משרד הפנים ולאיש שלי.
חודש ימים מהיום? הבנתי. דרך אגב, למה אתם צריכים את כל המבנים האלה? למה אי אפשר לעשות שם איזה מה שנקרא, הרי מדובר על משהו זמני. למה אתם על הדרך גם צריכים יבילים ו - - -
עשרות אלפי עולים עברו דרך השגרירות, אז מה נוצר עכשיו? מה? מה? למה? איפה כל המבנים שהשתמשו לאלפי עולים שהגיעו לפה?
כל המבנים שאתה מכיר הם ממקרים אחרים נהרסו כבר. הייתה שם בעיית בטיחות, הרסו אותם ועכשיו צריך לבנות משהו אחר, יביל, זמני, כדי לקדם את הנושא הזה כמה שיותר מהר.
אני אשמח מאד אם לפני פסח אני אוכל להתחיל לעבוד שם. אני מכיר קצב, לצערי אני מכיר את קצב העבודה.
הבנתי, טוב. שנייה, אני רוצה לעבור לעמוס עוד פעם. עמוס, אתה מבחינתך, אנשים מגויסים, הכל בסדר?
אנחנו יכולים להתחיל לעבוד ברגע שיש לנו את כל התנאים הרלבנטיים לעבוד גם באדיס וגם בגונדר. הייתה קודם התייחסות שלי לגבי המצב הביטחוני שהוא נרגע ואפשר לצאת. היבילים מונעים מאיתנו או מקום העבודה מונע מאיתנו להתחיל לעבוד באדיס. התכנסנו לפני כשלושה שבועות, חודש, משרד החוץ, הסוכנות ואנחנו. ברגע שהגיע אישור מהשגרירה לגבי גונדר, שהמצב נרגע, אפשר להתחיל לעבוד בגונדר. אוקיי?
מבחינתי יש שלושה עובדים ותיקים, שיודעים את העבודה. אגב ללא קשר, יש פה הרבה מאד עבודה בישראל, של כל העובדים האחרים – 12 עובדים של אגף מרשם ומעמד – שעוסקים בכל העניין של בדיקת הזכאות כאן בארץ, חיבור למשפחה. אני לא אכנס כאן לתהליך הטכני של העבודה המקצועית, אבל יש הרבה מאד עבודה כאן, ללא קשר למה שנעשה שם באתיופיה.
אנחנו יכולים להתחיל לעבוד בגונדר. מבחינתי, ביום ראשון הקרוב, ב-26 בחודש, אני אמור להוציא שלושה עובדים לגונדר, שיהיו שם עד ערב פסח, עד ה-6 באפריל בשהייה רצופה. זה עובדים שהם משאירים פה משפחות. עובדים שם רצוף, עם לינה וכל מה שנדרש לעובד, על פי משהו שהוא חדש. יצא ברגע שהתחלתי לדבר איתם על לצאת לאתיופיה. הם דרשו שכר שונה משכר של עובד כאן במדינת ישראל. לטעמי, מוצדק בעניין הזה, כי התנאים שם הם אחרים, העבודה שם היא אחרת וכן הלאה. שוב, גם בעניין של להשאיר פה בני משפחה וכל התנאים שמסביב.
אנשי משאבי אנוש שלנו, התקציבים, ניסינו אגב לעשות שהם יקבלו את השכר דרך הסוכנות או דרך משרד החוץ ושזה לא יהיה דרכנו. הייתה התנגדות של אנשי החשבות שלנו, גם מניגוד עניינים מול הסוכנות וגם בחלק האחר של משרד החוץ. נכון להיום זה עלה לנציב שירות המדינה היום בבוקר, על ידי סמנכ"ל מינהל ומשאבי אנוש, כדי שיהיה אפשר להוציא אותה ביום ראשון הקרוב. מהתשובה שאני קיבלתי בהודעה טלפונית, הנציב לא אישר. הוא ביקש - - -
מה זאת אומרת? כולם תקועים שם בגלל כמה שעות נוספות? זה מה שאתה אומר לי?
זה לא כמה שעות נוספות. הם ביקשו שכר נדמה לי, ואני לא רוצה להגיד פה הגדרות שאני לא עוסק בהן, כי זה סוגיות - - -
אני מדבר על השכר הבסיסי שלהם, שהם מבקשים שכר של שליח ולא שכר של עובד רשות האוכלוסין שעובד בלשכה.
עד עכשיו היו שתי אופציות שנמסרו למשרד, אחת באמת האופציה של השליחים והאופציה השנייה זה אופציה של כל מיני תוספות נוספות לשכר של העובדים שלכם. אתם בחרתם לא לקחת את האופציה של התוספות הנוספות, למרות שההפרשים לא היו מאד גדולים. בסיכום עם הנציב ובגלל ההבנה של החשיבות הזו, כן אפשר, בכפוף לאישור של אגף התקציבים, להוציא אותם כשליחים.
אני לא מכיר את הנושא הזה. זה משהו שרק עכשיו עלה. אני אייל מדן מאגף התקציבים, רפרנט קליטה. אני יכול רק להתייחס ולהגיד שהנושא לא הובא לידיעתנו, אז אין לי התייחסות כרגע.
אז זו החלטה שלך, או שאני צריך להביא את שר האוצר בשביל השלושה חברה האלה, עם שתי השעות הנוספות?
אני שואל, לא יודע. יש פה איזה חד גדיא. אני פקיד, דרך אגב, מעולם לא נתקלתי בדבר כזה. באבסורד כזה מעולם לא נתקלתי. אם הייתם עובדים אצלי, היום לא הייתם בעבודה. עכשיו. זה לא הגיוני מה שקורה כאן. אתם משאירים 1,300 יהודים בשביל איזה 4-5, 7-8 שעות נוספות? או איזה 1,000 שקל, לתת להם עוד איזה 1,000 שקל - לשלושה עובדים כן או לא? אני שואל.
לא, אני שואל משהו אחר. הוא מעכב אותם לפחות יום, את יודעת מה, יום. תיסעי איתי לשם את תביני על מה מדובר.
לא, אני שואל האם אתם קיבלתם את הדרישה ואישרתם אותה או המשכתם להתווכח כאילו מדובר בשקי תפוחי אדמה ואפשר ויש לנו זמן להתווכח. בואו נדבר. יש פה איזה סכסוך עבודה? אולי נעשה שביתה? כולה על שלושה עובדים.
למה לא נשמע? בגלל שיש שם 1,300 יהודים תקועים כבר חצי שנה, בגלל שאתם רבים. יש פה הרבה תחנות. יש פה תחנה של בינוי ויש תחנה של זה. שימו לב מה קורה כאן. יש פה משרד החוץ, לא מתאים לו. אחרי זה התאים לו ואחרי זה יש לנו בעיה לגייס את העובדים ואחרי זה יש לנו בעיה של האש"ל ועוד מעט של החמוצים. חברה, יש שם 1,300 איש שנמצאים בתנאים קשים מאד. אתם חצופים.
לא, במעשים שלכם בוודאי. אתם לא צריכים להתווכח, אתם פועלים ככה.
אם זה עלה לרמה של נציב שירות המדינה היום, אז כנראה - - - למטה, שיחליטו את ההחלטה - - - החלטה, חשבו שאולי זה לא חשוב.
שנייה, עמוס. אני יכול גם לנחש שאם לא היינו קובעים את הישיבה להיום, אני מניח שזה גם לא היה נפתר היום.
קודם כל האופציות שנמסרו היו מספיק טובות והיה אפשר לצאת איתן, גם עם האופציות שהיו עד עכשיו. זה שבכל זאת הם התעקשו על השליחים למרות שאנחנו מדברים על מאות שקלים בודדים, זה - - -
ואני לא משרד האוצר. אנחנו פה חברי כנסת שהעברנו החלטה. יש פה החלטת ממשלה שצריך לממש אותה ואתם כל היום רק מתעסקים איך לא עושים אותה. זה מדהים אותי. עכשיו, על מה מדובר? על עוד איזה 200 מיליון שקלים? שלושה עובדים. שלושה עובדים. מה שאני שומע מעמוס. אתה יודע מה, אז ניתן לו עוד 1,000 שקלים שלא מגיעים לו, רק שייסע. אבל אתם – לא. יש כללים, פרוצדורה, נשבות. סכסוך עבודה. נביא אחד - - - רק השעות הנוספות שישבתם על הדיון הזה עלו יותר.
אני מבקש, אל תחלקי לי ציונים ואל תגידי לי מה חשוב, מה לא חשוב.
לא, אבל את תרמת את השבועיים שלך והוא את החודשיים שלו והוא את הגיוס עוד חודשיים וככה הגענו לשישה חודשים.
- - - ב-26 בחודש כן או לא? מבחינתי זו גם תקלה. אנשים משאירים פה משפחות, צריכים לדעת, להתארגן, לנסוע, צריך. זה לא עובד ככה. זה עוד שישה ימים.
כי בהתחלה חשבנו להוציא אותם דרך הסוכנות. החשבות שלנו לא אישרה. אחרי זה עברנו לשלב מול משרד החוץ. שוב הם חזרו בהם, אנחנו חזרנו. את כל זה ניהלו אנשי משאבי אנוש ותקציבים שלנו. אני לא ניהלתי את המשא ומתן.
רגע, עמוס. אייל, בסוף הדיון אתה יושב עם עמוס ואיתה, סוגרים את הפינה, יוצאים מפה עם תשובה חיובית. לא עכשיו ללכת למ"פ בהצעדה ולבקש אישורים. זה כולה שלושה אנשים, אז אני מבקש לגמור את האבסורד.
יש כבר תקציב שאושר. בואו נבהיר את העניינים. אתם מנסים למרוח.
חברי, חברי הכנסת, באמת תודה שבאתם. חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת עמר בר לב, חברת הכנסת קסניה סבטלובה וחברת הכנסת שרן השכל וכבוד הרב הראשי של יהודי אתיופיה, הרב יוסף הדנה. תראו, בואו נתחיל מהחלטת הממשלה. החלטת הממשלה התקבלה ב-11 באוגוסט עם תקציבים. תקציבים שאם אתם לא מכירים את הטבלה – כמה הממשלה הקציבה לרשות אוכלוסין לקדם את העלייה – 390,000 שקלים להביא 1,300 עולים עד נובמבר.
ההחלטה מדברת בסעיף 4: משרד הפנים ייערך לתחילת בחינת הזכאות בהתאם לסעיף 1, תוך 60 יום מקבלת החלטה זו. מובהר בזאת כי הבאת הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה לא תתעכב עד לגיבוש רשימת כל הזכאים לכניסה לישראל על פי החלטה זו ותעשה במקביל. לכן מה שאתה אמרת, עובדים פה, מכינים וכל זה, בהחלטה כתוב שלא צריך להמתין, צריך להתחיל שם תוך 60 יום.
סעיף 5 להחלטה: החלטה זו מיועדת להביא עד 1,300 מועמדים שכניסתם תאושר במהלך תקופה של 12 חודשים, ככל הניתן החל מחודש נובמבר 2016 ולא יאוחר – אני חוזר על זה – ולא יאוחר מיום 1 בדצמבר 2016. איפה אנחנו נמצאים? ב-20 בפברואר. 8 חודשים מאז החלטת הממשלה.
סעיף 12: משרד האוצר יעמיד לידי רשות האוכלוסין וההגירה, עם קבלת ההחלטה, שבעה תקנים זמניים עד תום השלמת הבאתם של המועמדים שכניסתם תאושר בתוקף להחלטה זו, לרבות הוצאות טיסות, אש"ל והנהלת עובדי הרשות במלואם. נציבות שירות המדינה תאפשר הליך מהיר – אני רוצה שתקשיבי לי – נציבות שירות המדינה תאפשר הליך מהיר שיאפשר את קליטת הצוות עד ה-1 בספטמבר 2016.
את אמרת שאת מודעת לזה, קיבלתם החלטה רק היום, גם זה לא סופי כי נציג האוצר לא בתמונה, הוא לא יודע על זה. אז 1 בספטמבר.
סעיף 13: הסוכנות, אל תברחו מהאחריות.
סעיף 13: הממשלה רושמת לפניה את התחייבותה של הסוכנות היהודית לקיים פעולות הכנה לעלייה לישראל. הכנה לעלייה לישראל, אוקיי? ואת הנדרש לצורך קיומן. לאפשר ביצוע בדיקות רפואיות בתיאום ובמימון משרד הבריאות ולארגן את כרטיסי הטיסה והדרכונים של המועמדים, שכניסתם לישראל אושרה.
עכשיו שמעתם את החלטת הממשלה. התקציב כתוב פה. רשות האוכלוסין להגירה – 90,000 לשנת 2016 שלא מומשו. לשנת 2017 – 300,000 שקלים, בסך הכל 390,000 שקלים. עכשיו אני שואל את הסוכנות היהודית קודם כל, זו לא פעם ראשונה שאתם עובדים באתיופיה. זו לא פעם ראשונה שאתם מוציאים אנשים מתוך המלחמה. בתוך. אנחנו יודעים מה עשיתם בסרביה.
רגע, רגע. אתה תענה. אני אומר מה זאת אומרת שעד עכשיו אין מבנה? זה לא זה ולא זה. עשרות אלפי יוצאי אתיופיה עברו דרך השגרירות. זה אחד. שניים, בגונדר המבנה, הכל מוכן, אין שום בעיה. המהומות היו, אמרתם שבועיים, אני מקבל שבועיים, אוקיי, אבל אנחנו מדברים על שמונה חודשים, רבותי.
דבר נוסף שאני רוצה להגיד לך, יהודה, האחריות לגבי הסכסוך עם משרד החוץ, אני יודע, אתם רציתם לצאת בחוץ. משרד החוץ אמרו לא, לא, החלטת הממשלה, אחריות הממשלה, צריך לעשות את זה בתוך המתחם של נציגות מדינת ישראל. בצדק. הם צודקים. מה? אמרתם לי שזה מבנה, קרוואן או משהו זמני. קונטיינר. להקים שם זמני. אז גם אם הייתם מדברים, גם השגרירה הייתה נותנת מבנה זמני שם. ולכן הבעיה לא הייתה משרד החוץ ואתם, הסוכנות יודעים לעשות, אם אתם רוצים, יחד עם משרד הפנים.
ולכן, משרד הפנים, אני שמעתי אתכם, כאילו שאני לא יודע שום דבר. אתם מנסים למרוח פה את חברי הכנסת.
תראה, משרד הפנים – 60 יום הייתם צריכים להחליט. להתחיל. אבל למה זה כל כך הרבה? למה זה לוקח שמונה חודשים? באדיס אבבה היו מהומות? לא היו. פשוט אתם עושים אחד לשני, מכסים. נציבות המדינה, כאילו שהם לא יודעים. להפתעתנו אגף התקציבים של משרד האוצר בכלל לא ידעו על החלטת הממשלה.
אני התייחסתי רק לנושא של התקצוב הנוסף של השליחים, שזה הגיע עכשיו. זה לא הובא לידיעתנו בכלל.
לפני כחודש עמוס אמר לי בשיחה אישית – יש לנו בעיות של לקבל מכתב מהשגרירה, ממשרד החוץ. קיבלתם.
אמרת שאש"ל עובדי הסוכנות מקבלים יותר ולכן העובדים שלך לא מוכנים, לא אמרתי לי על הבעיה של המשכורת. אמרת לי שהם רוצים לקבל יותר אש"ל.
אוקיי. אדוני אמר שהסוכנות היהודית יודעת להוציא אנשים תחת אש וזה נכון ואתה יודע בדיוק כמה פעמים שאני עשיתי את זה אישית. לצורך העניין, אני רציתי להתחיל לעבוד מחוץ לשגרירות כדי לזרז עניינים, לא כדי לריב. כי ברגע שראיתי שאני בבעיה בשגרירות, אמרתי אני הולך עם תקציב, בלי תקציב, שוכר משרדים ומתחיל לעבוד. קיבלתי וטו על ההחלטה הזאת ואז נאלצנו ללכת לעבוד בתוך השגרירות. בתוך השגרירות, אדוני יושב הראש, ואתה מכיר את השגרירות, אי אפשר. לא נתנו לי לעבוד בתוך המבנה, בתוך המשרדים, משרדים שלי, מסיבות שכרגע אני לא נכנס אליהן. ואז אני נאלץ להקים בתוך השגרירות, בחצר, מתחם. ואמרתי את זה.
עכשיו, אני לא אחראי להקים את המתחם. אני לא איש משרד החוץ. מי שעושה את המשא ומתן עם קבלנים שם זה לא אני. בגונדר כן, כי זה מתחם שלי. מי שעושה את המשא ומתן זה לא אנחנו. ללא כל קשר למשא ומתן, אדוני אמר למה לא העליתם. אדוני יודע שאני יכול להעלות רק כשאני מקבל אישור ממשרד הפנים להעלות את פלוני אלמוני. ביום הכיפורים העלינו 88 אנשים ואדוני יודע, כי היה להם אישור. אם אין לנו אישור, למי אני אבוא? אתה מדבר איתי על הכנת עלייה - - -
סליחה, אדוני תקף. אני עונה על ההכנה. הכנת עלייה עושים למועמד עלייה. אני לא אעשה הכנת עלייה, אני לא אחזור על השגיאות שעשיתי בעבר, שעשיתי הכנת עלייה לאנשים ובסוף הם קיבלו סירוב ומי שאמר לאנשים על הסירוב זה רק אנחנו. הייתי צריך להסתכל לאנשים בעיניים ואמרו לי אבל הכנת אותי לעלייה, אבל הם קיבלו סירוב. אני לא חוזר על הדבר הזה, אני לא אביך את האנשים.
מה הבעיה לסוכנות לעשות את המבנה בתוך אדיס אבבה, לזרז את זה.
האם ביקשתם מהשגרירה שתיתן לכם חדר זמני או מבנה שם?
אני - - - משרד החוץ. עם בטמ"ח, עם סמנכ"ל תיאום, סמנכ"ל אפריקה, שכולם התעקשו שהכל יהיה רק בתוך הנציגות.
למה אתם התנגדתם שביקשו זמני עד שיהיה מבנה, למה אתם התנגדתם? אתם יודעים את החלטת הממשלה. מתי צריך להתחיל אותה?
זה הביטחון שלהם התנגד. ביטחון משרד החוץ התנגד, אדוני יושב הראש. אני אעזור למר סיסו. לא החברה של מר סיסו התנגדו - - -
יהודה, אל תעזור לו. דבר שני, משרד החוץ זה כולל כל המרכיבים. משרד החוץ זה משרד החוץ. יכול להיות שיש להם מדינה בפני עצמה. יכול להיות. עוד מעט נברר. למה לא אפשרתם להם באופן זמני? המתחם שם קטן?
משרד החוץ לא אפשר משתי סיבות. אחת זו הסיבה המדינית. סליחה, אני אדבר קודם כל על למה לא לעבוד בחוץ. לא רצינו שיעבדו בחוץ מסיבה מדינית, לא רצו בגלל ממשלת אתיופיה - - -
אנשים כאן לא יודעים שהמתחם של השגרירות הוא כמעט פעמיים אצטדיון טדי.
אז מה קרה? אז למה לא נתתם לעבוד באופן זמני? הייתם מוצאים להם שם איזה חדר וחצי ובינתיים, אחרי זה הייתם אומרים להם תבנו כדי להשאיר לנו את המבנים, אז תבנו ככה. הרי כל הסיפור הזה זה שיהיה ל - - -
אמר יהודה, יש התנגדות בטמ"ח - - - לשירות ביטחון כללי. לשירות ביטחון כללי יש הוראות ביטחון, הם אמרו לנו לא לעשות בצורה הזאת. הם ביקשו לעשות משהו אחר שאנחנו הולכים לעשות היום במטרה לא לפגוע באנשים. זו הסיבה המרכזית שלא נתנו להם להיכנס באופן זמני. סגרנו את הנושא הזה. איך שאתה אומר, משרד החוץ, זה אמנם בטמ"ח והוא כפוף להנחיות שב"כ, אבל ישבנו איתם ביחד, סגרנו את הנושא הזה היום. יש דרך לפתור את זה. פתרנו את כל זה ואנחנו ערוכים לביצוע.
לא, למה? אנחנו סגרנו את זה לפני שלושה חודשים. למה אנחנו זה? לא סגרנו את זה היום. אנחנו כבר סגרנו את זה לפני שלושה חודשים. ישבנו שלושת הגופים ביחד, ביחד עם הביטחון, הבאנו נציגי שב"כ - - -
אייל, בוא נתקדם קדימה. אתה מבין שמשהו בתהליך פה לא סביר? זה ברור לך?
דרך אגב, כל מה שאנחנו מדברים הוא על משהו זמני. אנחנו מדברים על כמה חודשים. לא באנו לבנות איזה משהו. יכול להיות שעל הדרך אתם לוקחים מהם מימון, הרי יש כמה מבנים שאתם רוצים. חסר לכם. אבל אני שואל שאלה וזה ברור לך שמדובר על כמה חודשים.
אני שואל שאלה עכשיו ואני רוצה להסתכל קדימה. האמת היא, הדיון עד עכשיו היה ברמה של התסכול, כדי להראות לכם איך זה נראה מהצד. אמרתי, פקידים אצלי, אני ניהלתי למעלה מ-1,200 עובדים. תשובות כאלה אם הייתי מקבל, ואני מעולם לא פיטרתי עובד, על זה לא הייתם עובדים איתי יותר. בגלל שזה לא נורמאלי. אני מנהל פה כבר מאות דיונים בכנסת. מעולם לא הגעתי לאבסורד כזה. ויש פה אבסורדים, אבל אתם הורדתם את זה לרמה הכי נמוכה כשמה בקצה? חיי אדם. יש שם אני מניח יהודים, שלא יזכו לעלות לארץ ישראל בגלל העיכוב הזה. אולי מישהו קיבל שם מחלה וכו'. אני הייתי שם.
אין שם בכלל, אי אפשר לסייע להם בקטע הרפואי בכלל. אז אתה רוצה את המבנה וההיא השעות הנוספות ועמוס עוד לא גייס את השבעה וכל אחד יש לו את הקטע שלו. בסוף אנחנו מוצאים את עצמנו שמונה חודשים אחרי, כשזה בעצם חורג אפילו מלוחות הזמנים של ממשלת ישראל. יכול להיות שממשלת ישראל מנחה והתפקידים מתייחסים לזה כאילו זה נייס טו אב. בסדר. לא חשוב. אמרו. אז מה אם אמרו? אז מה אם הממשלה אמרה? אנחנו קובעים. מה זה חשוב? יש לנו בעיה של מבנה ועוד פעם אני נכנס לכל החד גדיא שהיה פה.
אז לכן אני אשים את זה שנייה בצד. אני באמת רוצה לשים את זה שנייה בצד ואני רוצה להסתכל קדימה. אתם יכולים לתת לי כרגע, ואתה אמרת תוך חודש המבנה הזמני נגמר - - -
עד החודש, חודש וחצי, אפשר להקצות ליהודה ולעמוס איזה חדר שניים שם?
ביום ראשון הם יוצאים לגונדר, שם יש להם הכל. יש להם חדר, מיטה, מים, מקלחת, הכל מכל יש.
אדוני, אדוני, אני בגונדר דיווחתי. אני מוכן בגונדר. יש לי משרדים, יש את כל התשתית הלוגיסטית לאנשים.
הבנתי. אז בואו נתחיל עם גונדר. עמוס, מתי אתה שולח את החברה?
ביום ראשון מבחינתי יש להם כרטיסי טיסה. הם לא יעלו על המטוס עד שהעניין של השכר שלהם לא ייסגר. אני לא יודע לשלם לעובד מדינה, אדוני.
אייל, אני מסביר. מר אייל מדן, הגברת אבישג ועמוס, אתם לא יוצאים היום מהכנסת - - -
לא, לא, לא. זה לא יסגרו. אתם יושבים כאן. אתם לא עוזבים את הכנסת היום עד שאתם סוגרים את הפינה ומודיעים לי שהעסק הזה סגור.
אמרתי, יש פה אחד אגף תקציבים. ולא, אני מחר מביא את נציב שירות המדינה, מנהל אגף התקציבים ואת מנכ"ל משרד הפנים. יכול להיות שאתם לא יודעים לסגור את זה ואם לא אני אביא את השרים שלכם. אבל היום מפה אתם לא יוצאים. אחרי הישיבה אתם יושבים כאן. אתם רוצים, את הסודה אני אאפשר לכם כאן כמה בקבוקי סודה שיהיו לכם. אתם יוצאים מכאן כשהעסק הזה פתור. זה ברור?
ואז בעצם עמוס, אתה שולח את העובדים ביום ראשון. יהודה, אתה מוכן ביום ראשון לקלוט אותם?
זה מבחינת גונדר. עכשיו מבחינת אדיס. מתי המבנים שלך גמורים?
אה, קשה לך? זאת אומרת אתה בעצם מניח שבחודש וחצי אתם תגמרו שם?
למה? יש לך שבעה עובדים, למה זה קשה לך לעבוד במקביל? אתה שולח עכשיו שלושה, יש לך ארבעה - - -
רק שנייה, תן לי רק שנייה. אנחנו מדברים על צוות של שבעה עובדים שחלקם בארץ חלקם שם?
הבנתי. זאת אומרת אתה אומר לי בגדול שבעצם אתם עושים את זה לא במקביל אלא בטור. מתחילים בגונדר, אני מניח שיש שם - - -
שנית אדוני, ההחלטה הזו היא החלטה מסובכת, מורכבת, יש בעיות ביישום שלה, בהיבט המקצועי, בסדר? תנו לנו להתגלח קצת על החודש וחצי האלה, בהנחה שביום ראשון יוצאים. נלמד אותה יותר טוב, נכיר את התהליך שלה יותר חזק. היא לא דומה להחלטות ממשלה קודמות, יש בה כל מיני ניואנסים כאלה ואחרים. יחזרו לקראת ערב פסח, נעשה גם חשיבה. תוך כדי גם נלמד את התהליך ונראה מיד אחרי פסח כמה להוציא ולאן. יכול להיות שאני אחליט להוציא שניים לאדיס ושניים לגונדר. יכול להיות שאני אחליט ארבעה רק לאדיס. אני לא יודע להגיד לכם.
אז אני רוצה להבין. מה שאתה אומר לי, תשמע דודי, אנחנו נוציא כרגע שלושה לגונדר, תוך כדי העבודה שלהם אנחנו נלמד את התהליך ואז נשפר אותו – האם אנחנו נפצל אותם - - -
הכוונה היא מיד אחרי פסח, בהנחה שהמתחם באדיס גמור, לחזור חזרה שוב לעבודה באתיופיה לתקופות של חודשיים-שלושה של שליחים קבועים שלנו.
עוד שאלה. ברגע שתתחילו להעלות את האנשים, האם אתם מזרזים להביא אותם רטרואקטיבית, או אתם תתחילו. החלטת הממשלה מדברת מעל חודש, אז אנחנו נתחיל בעוד חודש וחצי ונביא מעל לחודש. או מה יקרה - - -
אדוני, ברגע שאני מקבל אישור לבן אדם, הוא עושה את הבדיקות הרפואיות. בתוך שבועיים הוא אמור להיות בארץ. אנחנו מחויבים שכל עולה שעולה משם, חייב לעבור בדיקות שמשרד הבריאות עושה אותן. יש לי מעבדה - - -
הייתם צריכים להתחיל 60 יום אחרי החלטת הממשלה ובהחלטת הממשלה כתוב קצב של 100 לחודש. עכשיו אתם הולכים להתחיל נניח - - -
בגדול החלטת הממשלה דיברה על 1,300 איש בשנת 2017. זה היה 2016-2017.
איך אמר יהודה? הוא פתח ואמר אנחנו יכולים להביא, מנובמבר 2016 יכולנו להביא 100 בחודש ועד סוף דצמבר 2017 זה היה 1,300 ואנחנו יכולים להביא את כולם בדצמבר 2017. 1,300 איש להביא בדצמבר 2017.
לא, לא, אבל זה אם משרד הפנים נותן לו אישור. לכן אני אומר, אם משרד הפנים - - -
אני שואל מבחינה לוגיסטית. זו השאלה שלנו, מבחינה לוגיסטית – האם בקטע הלוגיסטי, עמוס, אתה עם צוות האנשים שלך, ערוך לזה שיבואו כולם לפי החלטת הממשלה עד סוף השנה, כל ה-1,300. שלא יהיה מצב שתגיד תשמע, חסר לי עוד 7 עובדים בגלל זה לא הבאנו אותם.
לא, אני לא אגיד חסרים עובדים. אני כן אגיד אולי שלא הגענו ל-1,300 ברי אישורים או זכאים. אני לא יודע להגיד לך. זה סיפור אחר.
בסדר, אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים, על אותם קריטריונים. אני מדבר כרגע בהנחת עבודה שכולם עובדים באותם קריטריונים, בוודאי. אף אחד לא יגיד לך תביא מישהו שהוא לא.
אני מניח שאתם מתכווננים לזה שעד סוף השנה אנחנו נביא את כל ה-1,300 כהחלטה.
אני לא אעכב אישורים, אדוני. יהיה לי 200 בחודש – אני אזרים ליהודה 200 בחודש. יהיה לי 300 – 300. יהיו 20 – יהיו 20. אני לא יודע להגיד לך.
לא, לא בחנו את הקריטריונים. עכשיו צריך לראיין את האנשים בשטח ולהצליב את המידע. כל מי ש - - - יקבל אישור.
עמוס, מה שאתה אומר לי ואני רוצה לחדד, מה שאתה אומר לי הוא שברמה הלוגיסטית - - -
אני לא אמרתי שיש מניעה לראיין. אני לא אמרתי שאחרי 8 שעות זורקים את העט. לא זה מה שאמרתי. אמרתי שכל מי שירואיין ויעמוד על פי קריטריונים, האישור יעבור לסוכנות היהודית.
זאת אומרת בגדול אתם אומרים בהנחת עבודה שכל ה-1,300 שעומדים בקריטריונים, אין בעיה עד סוף השנה להביא את כולם, מבחינתכם.
לא, לא, לא. אני אענה לך. לפני שהאנשים עולים למטוס הם צריכים לעבור חיסונים וגם צילומים. מי שמטפל בזה זה משרד הבריאות הישראלי, כי הם צריכים קודם כל - - -
לא, לא יבטלו לאף אחד זכאות בגלל שיש לו מחלה כלשהי. זה פשוט העניין שעושים את זה כדי להגן על בריאות הציבור, זה הכל.
תראה, בסופו של דבר דואגים לחסן את האנשים, לעשות את הבדיקות, לא רק שם. יש אזורים בעולם שאתה עושה את הבדיקות האלה כדי גם לטפל בהם.
בסדר גמור, אבל מה שאני חושש, אדוני יושב הראש, שכמו שאנחנו מתפלאים מה קרה בשמונה חודשים האלה ומסבירים לנו כל מיני בירוקרטיות, אני מאד חושש שזה יהיה גם בהמשך.
אני אגיד לך איפה התקלה. אני אגיד כזה דבר, תראו, בעצם אני רוצה ל - - -
עוד משפט. אומרים צריך לבנות מתקן לבדוק את האנשים, הבנתי. בסדר. צריך לבנות מתקן בשביל לקלוט את האנשים, אבל בשביל לעשות חיסונים? אנחנו במצב חירום כמו שאתה אמרת. אי אפשר שכל הסיבות הבירוקרטיות האלה, מעכשיו והלאה יעכבו משהו.
אז לכן אנחנו כבר בזבזנו את השמונה חודשים האלה. אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה, אז השאלות שלי היו עם לוחות זמנים אחרים. כרגע אני מסתכל קדימה, אז לכן אני מקבל כרגע דברים קצת יותר אופטימיים שעמוס אומר בהנחת עבודה, וזה לא בהנחה, זה ייסגר כאן היום. הסיפור של השעות הנוספות של 3 אנשים והוא יוציא אותם ביום ראשון ויתחיל ההליך. עד פסח הוא גם יבין את הקצב, את הבעייתיות וכו', האם לווסת, לפצל וכו', בגלל שאנחנו מתכוונים שעד סוף השנה כולם יהיו כאן, בדיוק כמו בהחלטה. בדיוק.
לא, מדובר בנובמבר, אבל בעיקרון מדובר עד סוף שנת 2017 אבל זה לא חשוב. אנחנו מבחינתנו, ככל שנביא אותם יותר מהר זה הישג גדול בשבילנו וזו השאיפה שלנו.
הדאגה שלי היא שזה לא שאחרי שיקבלו אישור הסוכנות לא תעלה אותם. זו לא הדאגה שלי. ברגע שהבן אדם אושר, הסוכנות יודעת לעשות את העבודה. הדאגה שלי כמה יאושרו. אם אתה, עמוס, אתה מכיר את העבודה, אם אתה שולח ביום ראשון שלושה עובדים שיעבדו רק בגונדר, אני חושב שזו בדיחה להגיד שאנחנו נספק את מספר העלייה ונשלים את כל זה לסוכנות היהודית. אני חושב שקבלת שבעה עובדים, ואין למיטב ידיעתי מה לבדוק פה. אתה היית צריך לשלוח את כל שבעת העובדים לשם. לפחות שישה – שלושה באדיס, שלושה בגונדר, שיתחילו לבדוק את זה. אתה יודע גם את השיטה.
אחרי הבדיקות אפשר לעבוד פה בעניינים. אחרי שעשו את הבדיקות חוזרים לחגים, לפסח, אני יודע. אחרי חודש אתה מחזיר אותם כי מגיע פסח. אז לפני שחוזרים יכולים לאשר ביחד את הטפסים שהם מילאו עכשיו. אם אתה שולח עכשיו שלושה לאדיס, שלושה לגונדר, עד פסח ימלאו טפסים וזה יכול ללכת. אבל מה שאתם מתחילים עכשיו, זה לא ייצא. זו בדיחה. אני אומר לך.
טוב, ראשית חבל שאדוני משתמש במושגים של בדיחה ולמרוח, כשאנחנו עושים את כל מה שצריך לעשות, גם אם התוצאה בסוף היא לא משביעת רצון כדי שהחלטת הממשלה תקוים כלשונה. אנחנו פקידים ומממשים החלטות ממשלה ויש פה אילוצים שהם לא קשורים לרשות האוכלוסין וחבל שהאצבע מופנית לרשות האוכלוסין. אנחנו לא שחקן לבד במערכה הזו, אוקיי?
אם צריך להגיע עד נציב שירות המדינה בכבודו ובעצמו, כדי לאשר שלושה עובדים ליציאה וזו רק אחת מהדוגמאות וחלקן גם מוצדקות. ציינתי קודם את ההפגנות וכל מה שמסביב, אז אפשר היה להתקדם אחרת. אבל הנסיבות השונות והמגוונות שכל אחד במשרד שאותו הוא מייצג הוביל אותנו לנקודת הזמן הזו, אנחנו מבחינתנו יכולנו לצאת. ראשית.
שנית, אני יודע לנהל את החלק המקצועי שלי וחבל שצריך לתת פה עצות שהן לא רלבנטיות בצד המקצועיות. הם יוצאו שישה עובדים, לא יהיה פה אף אחד שיבדוק. לא יהיה אף אחד שייתן אישורים ליהודה, כי הבדיקה של התיק פה והחלטת הזכאות היא המהות, לא הראיונות באתיופיה. לשלוח שישה עובדים זה נשמע נחמד - - -
אני יודע את המקצוע שלי, האמן לי ואני עושה הכל שההחלטה הזו תתממש ותתקיים כלשונה. חבל. באמת חבל.
שנית, באדיס אין איפה לעבוד, אדוני. אין איפה לעבוד באדיס. אני יכול לשלוח ביום ראשון לאדיס? אי אפשר לשלוח. נכון? אי אפשר לעבוד בשגרירות. הבטמ"ח לא מאשר, אין שם את היבילים. נאמר כאן עוד חודש, חודש וחצי. כשיהיה באדיס, נדבר, נתקדם קדימה. אין כרגע באדיס. כלומר אדיס מבחינתי לא רלבנטית לכלום. מבחינתי, אני. כרשות אוכלוסין אני לא אשלח עובדים ואני אמרתי את זה 100 פעם בדיונים. אני לא אעמוד מול אף אימא או מול אף אישה של עובד שלי, שקרה לו משהו באתיופיה כי רציתי לממש את החלטת הממשלה. ובסוף אני צריך ללכת לאישה ולילדים ולהסביר להם בתקופה של המהומות וגם עכשיו. אם הוא לא מאובטח בצורה ברורה וחד משמעית, העובד שלי לא ייצא. חד משמעית בעניין הזה.
והם הולכים לגונדר - - -
הבנתי, עמוס. תשמעו רבותי, יש פה כמה שרוצים לדבר. אני רוצה להציע את המתכונת הבאה. אני באופן אישי גם צריך לפתוח דיון חדש אצלי עם עמוס, לגבי נושא אחרי לגמרי, הנושא הביומטרי, עכשיו בשתיים.
תראו, בסך הכל אנחנו מבינים ויש פה מבחינתנו, בחד גדיא הזה כרגע, ארבעה שותפים, כשלכל אחד יש לו שותפות קצת שונה מחברו. יש לנו את משרד הפנים, יש לנו את רשות ההגירה – זה אתה עמוס, יש לנו את משרד החוץ, יש לנו את הסוכנות ואת נציבות שירות המדינה, שאיך שהוא נקלעה לכאן עם האוצר. בגדול שמונה חודשים איבדנו בגלל שהחלטת הממשלה הייתה לפני בערך כשמונה חודשים.
חצי שנה. איבדנו חצי שנה. האמת היא שאני מכה על חטא על דבר אחד. כנראה שהייתי צריך לעשות ישיבות מעקב צמודות מאד. אני דיברתי אתכם, כל אחד בנפרד. אז זה היה אומר לי תשמע דודי, יש בעיה עם משרד החוץ והיה פה מאמץ באופן פרטני. אז התקשרו למשרד החוץ ואחרי זה אברהם התערב מול השגרירה ואיבדנו זמנים.
בסופו של דבר בגלל שכרגע, גם ברמת הממשלה אני מצפה שבעצם מינהל האוכלוסין הוא אבן הראשה של האירוע. בסופו של דבר מינהל האוכלוסין צריך לדאוג שהאנשים האלה יגיעו לישראל. ככה אני רואה את זה, בגלל שזה אצלו ובגלל שכרגע הנתיב הוא האישור שלו. והוא צריך כמובן את משרד החוץ, הוא צריך את הסוכנות שתביא אותם, אבל בסופו של דבר להגעה לישראל, עמוס, אם אני הייתי יושב ראש מינהל האוכלוסין אני הייתי רואה את המשימה שלי כמרכזית עם שותפים, אבל אני צריך לדחוף אותה.
בכל משימה בסוף יש איזה מישהו שהוא צריך לדחוף אותה והיא בדרך כלל קשורה לעוד גורמים והגורמים האלה, אם אתה לא דוחף אותם הם נשארים בצדדים. לכן אני חושב שאיבדנו זמן ואני לוקח חלק מהאחריות עלינו בגלל שאני ואברהם לא עשינו איזה מעקב צמוד על העניין הזה.
לפי התשובות שלכם אנחנו פחות או יותר כבר הגענו לאיזה שהוא קו שאנחנו מתחילים לעבוד. לכן בעזרת השם עוד שבועיים נעשה ישיבה, דיון סטאטוס כאן, עוד פעם עם אותו הרכב, כדי שתספרו לנו איך בעצם מתחילים להביא אותם. אני מקווה שאז לא יהיה הסיפור עוד הפעם – שעות נוספות שלהם שם, לא אכלו, אולי רצו עם סטייק ועכשיו נתנו להם רק שניצל. שלא יהיו לנו גם דברים כאלה. ובינתיים כולם מחכים. כל הטור עומד, למה, כי יכול להיות שההוא רוצה עכשיו שניצל. נמאס לו כבר מהפרגיות, הוא רוצה שניצל והוא לא עובד בלי שניצל.
אז אני מבקש שהדברים האלה לא יקרהו, בגלל שבקצה באמת יש אנשים שמדובר במצב חירום, כמו שאמר את זה גם עומר ומדובר בחיי אדם פר-אקסלנס. בסיפור הזה מדובר באמת בחיי אדם, זה לא צחוק. זה לא בדיחה. זה לא אולי מישהו ייפגע. אנשים באופן בסיסי, כל עיכוב שלנו, אנשים נפטרים שם. באחריות. אני אחרי שראיתי את זה בעיניים, זה המצב.
אז לכן כפי שאני אומר תמיד לכל הפקידים, שכל אחד יחשוב שאבא שלו מחכה שם ואז הוא יעשה. אני לא מבקש ממנו שום דבר, רק שיחשוב ויפעל מהבטן. אם הוא עצלן ולא מעניין אותו שאבא שלו יישאר שם, שלא יעבוד. אני מניח שאין דבר כזה. אני מניח שכל אחד, אם אבא שלו או אח שלו היה שם, הוא לא היה ישן בלילה והיה מתחיל לעשות שעות נוספות בלילה על חשבון עצמו, רק להביא אותו. אז לכן תתייחסו לזה ככה.
יש שם אנשים אומללים, חסרי ישע, שנמצאים בתנאים קשים מאד, עם מחלות בסביבה. יש שם גם את הגויים מסביב שלא בדיוק מקלים עליהם את החיים. צריך להביא אותם לישראל.
לכן בעזרת השם בעוד שבועיים אנחנו נקיים דיון ומנהלת הוועדה כבר תודיע לכם בימים הקרובים מתי בדיוק הדיון ואני מבקש שתתנו לנו תשובות – לא שתו לי אכלו לי, אלא רק תבשרו לנו שהמטוסים התחילו להביא אותם לישראל. אברהם, אתה רוצה לומר משהו?
עורך דין יעקב שמשי. אני מטפל במקרה פרטני ואני מקווה רק להעיר דרכו. אני לא אגיד שמות. כרגע יש בירוקרטיה אחת חשובה, שהיא הבירוקרטיה של לקבל החלטה לאשר את המועמדים, כמו שכרגע נגעתם וזה מעבר ללוגיסטיקה וכל ההכנות - - -
לא, לא, לא. עזוב, מר שמשי. אנחנו כרגע מתעסקים בלוגיסטיקה. עכשיו לגבי הנושא, יש קריטריונים ואם תהיה הנחיה - - -
אמרתי. לא חודש חודשיים, עוד שבועיים. אני מצפה עוד שבועיים שאנשים כבר ינחתו בישראל. אתה לא מבין, למה? אמר יהודה - - -
רק שנייה, אני אסביר. כדי להתחיל לבדוק, לא התכוונתי שכולם, אבל אני מניח שאם ביום ראשון הם יגיעו לשם ויתחילו הבדיקות, אני לא יודע כמה זמן הבדיקות לוקחות. לדעתי הן לא צריכות לקחת יותר מדי זמן.
לא, אני אבהיר את הנקודה. אני חושב שזו נקודה חשובה, רק לא הבהרתי אותה. אני אומר, כרגע אין בכלל גוף שקוף, ברור, שאליו אפשר לפנות לקבל תשובות לגבי פניות של אנשים שנמצאים פה, שיש להם קרובים שם, שמגישים בקשות. אני מטפל במקרה שאני אומר חודשים אני מנסה בכלל להבין אם הבקשה שלי מטופלת. אין גוף ברור. אין שקיפות. אין נהלים. אין מקום שאתה יכול לפנות – טלפון, פקס, אדם ספציפי שמטפל בעניין הזה.
עורך דין שמשי, תקשיב. תן לי להתקדם. אנחנו נעשה דיון עוד שבועיים, לא עוד חודשיים, עוד שבועיים. אני רוצה לראות שהמנגנונים התחילו לזוז. כרגע אתה מדבר איתי על בכלל לשאול. כרגע אין את מי, אין את מה לשאול, את מי.
עמוס, תן לי. ברגע שהעסק יתחיל לנוע ויהיו לנו את השלושה פקידים פה ויהיו לנו שם את הארבעה ויתחילו את תהליך המיונים, אז תהיה לי הסבלנות גם להתחיל להגיד לו תשמע, אולי תפתח מוקד עם מי מדברים לבירורים. אנחנו עוד לא שם. אתה עכשיו מדבר איתי על הצבע של האוטובוס, אין לנו אוטובוס בכלל. אז בוא חכה. עוד שבועיים, אני מקווה שאחרי שנעשה V על זה שהעסק התחיל בכלל לנוע, אז נתחיל לטייב אותו. נשאל אותו – יש בן אדם רוצה לשאול על אח שלו – את מי שואלים? תפרסם איזה שהוא מוקד. תן מישהו בקבלת קהל שישאלו. משהו. יתחילו לדבר על זה. בסדר?
אברהם, אתה רוצה לומר עוד משהו?
קודם כל ההחלטה עכשיו היא שאתם אמרתם לנו שביום ראשון שלושה עובדים יגיעו לגונדר. באדיס כרגע לא, אבל בגונדר יתחילו ביום ראשון ואז יתחילו לאשר את האנשים. קודם כל בואו נראה שיעשו את הדבר הזה ואנחנו נקיים דיון עוד שבועיים כדי לראות אם זה באמת יתקיים. זה דבר אחד.
סליחה שאני מפריע. גם לך עמוס וגם לך יהודה וגם משרד הפנים וגם את, כולם. אל תחכו לעוד שבועיים אם יש בעיה. אם יש בעיה – תרשמו את הטלפון שלי – 053-7769651. אם יש עוד בעיה בעוד חצי שעה תתקשרו אלי. לא התכוונו לחכות עוד שבועיים, נבוא נשאל אם יש בעיות. אם יש בעיה מחר, תדברו איתי. אם לך יש בעיה במשרד החוץ – תדבר איתי מחר על משרד החוץ. עמוס, אם יש לך בעיה עם המשרד, תדבר איתי וכנ"ל גם את. אם יש לך בעיה עם הנציב, דברי איתי. לא לחכות עוד שבועיים, מחר. בעוד יומיים. ברגע שאתם מזהים את הבעיה תתקשרו אלי.
דבר שני זה בעניין שאני מאד חושש, אלא אם כן, אדוני יושב הראש, כמו שאמרת עכשיו, שלא ישבו פה ויסגרו ויודיעו לנו ואז ביום ראשון העובדים לא יצאו כי הנציבות ואגף התקציבים לא הסכימו - - -
לא, ברור, ברור, אמרתי. את זה אני אומר לפרוטוקול: אתם לא יוצאים מכאן עד שיש תשובה חיובית, בסדר? אייל?
ברור? אתם מתקשרים אלי היום לפה, לא יוצאים מהכנסת. גם אם אני צריך עכשיו להביא היום בלילה – אני אומר לכם – את כל השרים לפה. היום אתם נותנים לי תשובה חיובית, שגמרתם את השעות הנוספות ואת השניצל של שלושת העובדים.
זה לא צריך להיות בעייתי, כי זה כתוב. זה החלטת הממשלה. אמרת קודם את זה - - -
זה פשוט. אני לא יודע למה אתה צריך לבדוק. מה אתה צריך לבדוק?
בסדר, לא חשוב. תבדוק מה שאתה רוצה, אין שום בעיה. תבדקו מה שאתם רוצים.
תראו, אפשר להמשיך את הדיון ואני צריך גם את הפרוטוקול לדיון הבא, אבל אני חושב שבסך הכל, גם אם נוציא עוד קיטור, זה לא יעזור לנו, בגלל שאנחנו כבר היינו שם. זה לא מקדם אותנו. אני חושב שהסיכום שלי ושל אברהם בסך הכל הוא סיכום בסדר לדעתי בנסיבות הנוכחיות וכמו שאמרתי, אנחנו נעשה על זה מעקבים צמודים כל הזמן עכשיו, על מנת לעקוב שהעסק הזה מתקדם. זאת אומרת אני מניח שאנחנו נעשה כאן דיונים וישיבות כל שבועיים, שלושה, כדי לראות איך העסק מתקדם ואם יש בעיות שצריך לפתור אותן, אז אנחנו ניכנס פנימה ונראה איך אנחנו מחלצים את העסק, אם הוא נכנס למקום לא טוב.
אז אני מודה לכולם ובאמת לכל האורחים בוודאי שבאו מרחוק. דרך אגב, כל מי שיושב כאן, המשפחות שלהם שם. כל אחד שבא לפה הוא לא מתנדב. הוא בא כדי להתעניין לגבי בן המשפחה שלו. אז תסתכלו עליהם. תסתכלו על הפרצופים.
אני יודע שנציגי המשפחות רוצים לדבר ולהגיד, אבל בנושא הדיון שקיימנו יש לנו עכשיו סיכום ברור ולכן אנחנו סוגרים את הדיון. היינו צריכים לעשות את זה בשתיים.
יש לנו את ההחלטה שביום ראשון יוצאים ועובדי משרד הפנים מתחילים לעבוד בגונדר ובעניין לגבי הסיבה שעד עכשיו התעכבו, אנחנו מחכים שהיום יסגרו ויבהירו לנו. זו ההחלטה שלנו בעניין זה.
גם אני וגם דודי מתנצלים שאנחנו לא יכולים לתת את רשות הדיבור עכשיו, כי הדיון הסתיים. ברור לכם, או שאני צריך להגיד כמה מילים באמהרית לגבי העניין?
אוקיי.
(יושב הראש מסביר בשפה האמהרית).
מה שאני מציע, אנחנו נסגור את הדיון. אנחנו סוגרים את הדיון, ללא דיון פורמאלי.