הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 430

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י' בשבט התשע"ז (06 בפברואר 2017), שעה 9:30

הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון מס' 4) (איסור הפליה מחמת מקום מגורים), התשע"ו-2016 (פ/2395/20) (כ/638), של חה"כ שולי מועלם-רפאלי

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

דוד ביטן

עבד אל חכים חאג' יחיא

דב חנין

שולי מועלם-רפאלי

מיכאל מלכיאלי

אוסאמה סעדי

עו"ד, מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אריאל צבי

עו"ד, משרד המשפטים - הילה דוידוביץ-בלומנטל

משרד המשפטים - ליאת בן מאיר שלום

לשכה משפטית, משרד הפנים - נאווה אושר

עו"ד בלשכה המשפטית, משרד הפנים - שחר פרלמוטר

עוזרת משפטית – מכרזים, חקיקה ואזרחי, משרד הכלכלה והתעשייה - אגם אביגיל דניאל

יועמ"ש, מ. שלטון מקומי - מירה סלומון

מנכ"ל מועצת יש"ע - שילה אדלר

יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר - שרון כ"ץ

יועץ משפטי, שופרסל - ערן מאירי

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות - יהושע שלמה זוהר

אביגל כספי

לאה ורון

ירון קוונשטוק

הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון מס' 4) (איסור הפליה מחמת מקום מגורים), התשע"ו-2016 (פ/2395/20) (כ/638), של חה"כ שולי מועלם-רפאלי

בוקר טוב, גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, דובר, רשם, חברי הכנסת, ברשותכם, אני רוצה, כמידי יום שני, לצערנו, לפתוח בתאונות הדרכים. אנחנו נמצאים היום ב-40 הרוגים לעומת 35 הרוגים בשנה שעברה, שהייתה קטלנית בפני עצמה, וכבר אנחנו בחמישה הרוגים יותר.

נקבעה לי פגישה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. שיחתנו הראשונה האמת הייתה קצת מביכה – עדיין אוספים חומר ומחקרים. באמת, אני אומר זאת, לפעמים אתה כבר לא יודע מה לומר, מה לעשות.

כן, כשאדוני אומר עדיין הוא לא מתייחס לתקופה.

כן, אני כבר מדבר על תקופה של 180 יום, משהו כזה, שהם עדיין אוספים חומרים. זה פשוט סיפור מטורף לגמרי. ושוב, אני מזכיר שבזמן הקרוב אנחנו מקיימים דיון סיכום של 2016 ומה עושים ל-2017. וכמובן, אתה גם צריך להיות בדיון הזה.

אדוני היושב-ראש, שאלה לי אליך. הוועדה הרי הכינה מסמך מפורט ומקיף, שהעברנו אותו למשרדי הממשלה. האם קיבלנו תשובה בכתב מפורטת?

קיבלנו, כן, כן.

מקבלים כל הזמן.

הבעיה היא לא התשובות, הבעיה היא המעשים. הוקמה ועדת משנה.

כן, כן, אני יודע, בהחלט.

זו לא הבעיה.

ובמעבר חד, באמת חד, רציתי לברך אותנו, את חברי ועדת הכלכלה, אלה שנכחו והיו שותפים לדיון – ואחרים, צריך גם לומר, לא רק חברי ועדת הכלכלה היו – על הדיון שקיימנו בנושא הרצון להעביר את גלי צה"ל מתוך צה"ל אל משרד הביטחון. אני שמח שהיה לנו חלק בעניין, שבסופו של עניין שר הביטחון הודיע אתמול, מסיבות שלא נפרט אותן עכשיו, שהוא מעדיף שגלי צה"ל תמשיך להיות חלק בלתי נפרד ממערך צה"ל. אני אומר: הלוואי שכל האנומליה, שכולן תהיינה כמו שמתקיים בגל"צ, שגם ייאמר לזכותו של מפקד גל"צ הנוכחי, שגם הפתיחות, גם לרעיונות פוליטיים, לאו בהכרח גם מהצד שלי, לקבוצות נוספות, לא היו כמותן עד היום, וזה משמח אותי מאוד. וכן, מותר לנו גם לטפוח לעצמנו על השכם כשאנחנו שותפים בעניין הזה.

ואנחנו עוברים, ברשותכם, להצעת החוק שמונחת כאן על סדר-היום. הדיון האחרון התקיים ב-1 באוגוסט - -

ב-18 בינואר.

- - אני מתנצל, 18 בינואר 2017. התקיימה ישיבה, הוועדה מכינה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה כבר הייתה אמורה לעבור להכנה לקריאה שנייה ושלישית, ואז הגיעה ההסתייגות של מרכז השלטון המקומי.

אני חושב, אם אומר זאת כך, זה מין בשאינו מינו. זאת אומרת, החוק לא כיוון לעניין הזה, הוא לא עסק בשאלה הזו. גם המהות שלו, של החוק, היא לא בעניינים האלה. אבל אני מקבל את הגישה שאומרת: גם מה שמובן, מוטב לעיתים שייאמר. ואני מקבל את הדברים, את יודעת, כמו שהם. אבל ממש ממש אין לזה שום קשר לעניין. האמת, שלקח לי זמן להבין מה המרכז רוצה, גם כשדיברו אתי.

גם לנו.

כי יש עניינים שנוגעים, כל רשות לעניינים שלה. וברור לי, על זה אין מחלוקת. אז בואו נראה איפה אנחנו, גברתי היועצת המשפטית, אוחזים. כן, גברתי, רק שם ותפקיד.

מירה סלומון, מרכז השלטון המקומי. אכן, כפי שנאמר על-ידי הוועדה, הצעת החוק לא הייתה מכוונת להשפעה והשלכות על השלטון המקומי. ובשבועיים שחלפו הבנו שמשרדי הממשלה ישבו על המדוכה, והכינו נוסח להסדרת ההחרגה - - -

כן, אני אתך, סליחה.

לא, לא, אני מתנצלת, פשוט המתנתי לתשומת הלב. בשבועיים שחלפו הבנו שמשרדי הממשלה ישבו על המדוכה, והכינו נוסח שמסדיר את ההחרגה של הרשויות המקומיות מהסוגיה.

אין שום בעיה, אבל אני חושב שאפילו הלכת עם המילה החרגה באקסטרים. אוקיי, העניין ברור.

הפרשנות המשפטית יכולה הייתה להתפרש כך.

תודה. הבהרנו את זה, בואו נתקדם.

אנחנו רק רוצים להוסיף - - -

מי זה אנחנו?

נאווה אושר ממשרד הפנים ושחר פרלמוטר.

ההחרגה עצמה עדיין לא הוצגה.

בבקשה. חברים, תודה רבה שאתם מנהלים לי את הדיון, בכל הכבוד. את יודעת, לדעתי כאילו נוצרה פה איזו פרצה שפתאום אתם דוהרים לתוכה. הי, בואו נרגיע, מה קרה? בסך הכול מה העניין? אמרנו: הרשויות המקומיות הן לא חלק מהעניין זה, זו לא הייתה כוונת המחוקק. אבל, גברתי, בבקשה, אם עדיין משהו אולי לא ברור, אז גברתי תבהיר לנו.

כן, אז אנחנו מסכימים עם הצעת החוק, אנחנו לא מתנגדים אליה, אבל כמו שנאמר, לפעמים עדיף באמת לכתוב את הדברים - - -

כבר אמרתי.

אוקיי. עכשיו, מאחר שרשות מקומית, הרבה פעמים מי שפועל באמצעותה, באמצעות אישיות משפטית נפרדת, אלו הם התאגידים העירוניים. עכשיו, הם אלו שיוצרים את האפליה הזאת לטובת התושבים של הרשות המקומית.

לא, אני רוצה לומר לפרוטוקול, סליחה, גברתי: אנחנו לא – אולי באמת, לפעמים זה מוציא אותי מדעתי – לא עוסקים באפליה של רשות מקומית. זה לא כתוב, לא נאמר, לא ברמז. גם בטלטול לא תוציאי את זה - -

מהצעת החוק הזאת.

מהצעת החוק הזו. מדובר על מתן שירות של גורמים, בהתקשרות ארוכת טווח, שאתה בא, קונה. לא בחובות שלך כחובה. הרי מה העניין עם העירייה? זה חובות שאתה חייב כלפי מים, ארנונה, או דברים מן הסוג הזה. זה לא קרוב לזה. זה עניין שאתה בא מיוזמתך, לא כמישהו שבא אליך ומכריח אותך, מחייב אותך לזה, ואתה מזמין אותו אליך לתקן את המוצר, והוא אומר: אני לא מגיע לכפר-קאסם, היה אתמול רצח, אני לא רוצה להיכנס לכפר. מזמינים אותו לאריאל, אומר: אני לא נוסע לאריאל, מסוכן בדרך הזו לנסוע לשם.

חבר'ה, נו, מה כל העניין? אפילו התפשרנו, התפשרה המגישה, שאומרת שאם זה ייאמר מראש, אז זה מתאפשר. כדי שלא נמצא את עצמנו, לפעמים, אתה יודע, יש גם אירועים כאלה ואחרים, יש כל מיני גופים, אני לא רוצה להיכנס לשיקולים למה ואיך. מי שרוצה, שייגש אחר כך לבג"ץ, להגיד, לחייב אנשים.

כן, גברתי, בבקשה, שם ותפקיד.

ליאת בן מאיר, משרד המשפטים. החלק בהצעת החוק שנוגע לתיקון חוק איסור הפליה מדבר על מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי במקום העסק – בסדר? עסקינן במקום העסק – במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת מקום מגורים.

אני מדגישה את במקום העסק. זה הנוסח שבסופו של דבר הוחלט - - -

כמו שאמר יושב-ראש הוועדה: התפשרה המציעה.

אמת. בעקבות הנושא שעלה בדיון האחרון, אכן גם אנחנו הבנו שכוונת המציע לא הייתה בכלל לנושאים האלה, אבל מכיוון שהחוק חל גם על רשויות ציבוריות – דרך אגב, הוא חל באופן כללי גם על המדינה, למרות שעל המדינה ועל רשויות ציבורית ממילא חל גם עיקרון השוויון – אבל מכיוון שהחוק חל על רשויות מקומיות, הבנו בדיון הפנימי שעשינו בעקבות ההערה של מרכז השלטון המקומי, שיש כאן איזשהו קושי שצריך לתת לו מענה, במובן זה שהמהות או התפיסה של רשויות מקומיות, שהן פועלות לטובת תושביהן, וצריכות להשקיע את המשאבים שלהן לטובת התושבים שלהן.

ולכן הצענו לסייג את אותן הבחנות שהן הבחנות לגיטימיות מתחולת התיקון. כשמדובר באבחנה שאינה לגיטימית, היא תחסה תחת התיקון, במובן זה שאותו נפגע יוכל גם לתבוע לפי החוק הזה ולזכות בסעד כספי.

מה זה במקום העסק? לא הבנתי, התיקון הזה שהוספתם, את יכולה להסביר? מה זה במקום העסק? אם זה שירות ציבורי או מוצר ציבורי, אז מה זה עסק? אנחנו מדברים על שירות ציבורי או על הספקת מוצר - - -

אם זה מועדונית, אז המיקום של המועדונית. זה לא משהו חדש. זה מלכתחילה ההסכמה בין - - -

תסלחו לי.

כן, זהו, אתם - - -

תסלחו לי.

אבל לא הבנתי, אנחנו מדברים על משהו ציבורי?

אאפשר.

אנחנו מדברים על משהו ציבורי, זה לא עסקי, זה לא ביזנס.

אנחנו מדברים על עסק.

אז מה זה שירות ציבורי?

עסק. אתה קונה - - -

רגע. באופן כללי, בלי להיכנס לעניין הזה של מה שעלה ברשויות המקומיות, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, בעצם לוקחת את עקרון השוויון, שכמו שעורכת-דין בן מאיר הזכירה, חל על המדינה ועל הרשויות המקומיות וכו', והיא אומר: בדברים ספציפיים הוא חל גם על אנשים פרטיים. והחוק הזה הוחל גם לרשויות המקומיות ולמדינה, אבל גם על אנשים פרטיים. וזה מה שאמרת, מה נכנס פה עסקים? זה באופן כללי.

אז אני יכול לחייב עוסק פרטי המספק שירות?

כן.

זה עסק פרטי. אני לא מדבר - - -

זה הרעיון.

איך אתה יכולה?

אתה לא יכול לכפול עליו שיספק שירות, אתה צריך לכפות עליו שהוא יודיע שהוא לא מספק את השירות. הרי, אוסאמה, אנחנו מנהלים על זה – אדוני, אני יכולה רגע לדבר - - -

את יכולה לנהל על זה כמה שאת רוצה.

לא, אני רוצה להסביר לך.

אבל איך את יכולה לחייב אדם פרטי, עסק פרטי - - -

אבל אני רוצה להסביר לך.

מישהו מתקשר אלי - - -

אבל אני רוצה להסביר לך.

אתה מחייב אותו.

תני לי. אוסאמה, חברים, אנחנו כבר בסוף. קצת קשה להסביר למי שמגיע בסוף - - -

למה? אנחנו את החוק הראשון מלווים מהקריאה הראשונה.

לא, לא היית פה בכנסת הקודמת, חברי אוסאמה.

בכנסת הקודמת לא הייתי - - -

חברים יקרים, עזבו אותי מה היה בכנסת הקודמת. בכנסת הקודמת הרבה דברים הגיעו לפה והם נראים אחרת. אני רוצה להבהיר את הדברים בצורה הבאה: המהות של החוק השתנתה, כבר לא עוסקים באותו תהליך, שמחייב להגיע. במקרה הזה אני אומר שהיישובים מעבר לקו, וחלק ניכר מיישובים מהכפרים הערבים, חיים באותה קטגוריה.

נכון. זה מדהים שאתם מתנגדים לזה.

באותה קטגוריה לגמרי.

אין לנו נוסח עדכני אבל, אדוני. אנחנו לא יודעים על מה מדובר.

אבל אנחנו מסרבים להיות באותה קטגוריה, כי אנחנו לא באותה קטגוריה. אנחנו מסרבים להיות.

חאג', הכרחתי אותך להצביע?

לא, לא - - -

תן לי שנייה, אני רק מספר. לא מחייב אף אחד להצביע. חבר'ה, נו, תירגעו. מה שאני מנסה לומר לכם, רק להגיד את המהות של החוק. אפשר להתנגד אליו גם ערכית, כי אתה לא רוצה ששמך בזה ייכתב גם בדברי ההסבר האחד ליד רעהו.

חד-משמעית.

זה בסדר. גם אני נוהג לעיתים כך בעניינים אחרים. אני לא מתייפייף או מנסה להתנשא מעל מי מכם. כל העניין הוא, שקודם כל נבהיר במה דברים אמורים. כל המהות של החוק בסוף התכנסה, עוד לפני שנכנסו הרשויות המקומיות ופתאום נפתחה לנו מערה חדשה שלא ידענו עליה, כל העניין הוא שבסופו של עניין כשאתה רוכש טלוויזיה, סתם דוגמה, והוא אומר לך: תשמע, אני כבר מודיע לך שאם תהיה תקלה או תיקון או לא יודע מה, אנחנו ליישוב הזה וזה לא נכנסים, או ניכנס רק ביום כזה בליווי לא יודע מה. אם הוא אמר את זה והתריע, ואני אומר לו: אתה יודע מה? למרות זאת אני מוכן לקחת את הסיכון – תקין.

איפה זה כתוב? זה לא הנוסח שיש כאן.

אם הוא לא הבהיר את זה, אז זו הבעיה. זה הכול.

אבל יכול להיות שמי שקנה, הוא לא אמר לו: אני קונה את הטלוויזיה הזאת והזאת, ואני צריך ליישוב פלוני אלמוני. איך הוא יידע להגיד לו מראש?

לא, לא.

מה זאת אומרת?

הוא בא, קונה טלוויזיה, ולוקח את זה מהמקום. הוא לא אומר לו - - -

אם הוא לוקח, שלום עלייך נפשי - - -

אוסאמה, עזוב, אל תיתמם.

בדיוק.

אני רוצה להגיד לך שני דברים. אוסאמה, קודם כול, תקשיב. מותר לכם, וזו זכות לגיטימית שלכם להגיד – אומר לך אני – החוק הוא חוק ראוי, כי אתם, המגזר הערבי, סובל עוד לאין שיעור יותר מאשר יישובים בהתנחלויות. ויחד עם זאת, מותר לך.

תאמין לי, אדוני היושב-ראש, זה לא המטרה של מציעת החוק. ומציעת החוק רוצה להכניס את העניין הזה של יהודה ושומרון גם לחוק הזה. וזה עוד חקיקה זוחלת בכיוון של הסיפוח. תפסיקו להיתמם.

אוקיי. אני לא שם.

תודה רבה, אל תגנו על היישובים הערביים ועל האוכלוסייה הערבית. תודה רבה. תודה רבה.

לא קרה כלום. אוסאמה, זה בסדר.

כל הזמן אתם מכניסים אותנו, את היישובים הערביים.

אוסאמה, אני לא מכניס כלום.

אתם מכניסים את זה כאילו זה חוק טוב לערבים.

בסדר. גברתי, בבקשה.

תודה, אדוני. אדוני, בכל זאת אני רוצה להתחיל מלפני ארבע שנים. כעת חיה אתמול, ב-5 בפברואר לפני ארבע שנים, הושבענו לכנסת, חברי הכנסת הוותיקים, כמו איתן ודב, וחברי הכנסת החדשים. ויחד אתנו הושבע חברינו האהוב השר אורי אורבך, זכרו הטוב, שהתחיל את העבודה על החוק הזה בכנסת ה-18, וקיבלתי ממנו את המשימה בכנסת ה-19, ואני זוכה, בעזרת השם, לסיים אותה בכנסת ה-20.

אני מבקשת להגיד פה את מה שאמרת, אדוני. בחוק הזה יש מה שיש בו, אין בו את מה שאין בו. יחד עם זאת, אני לא מחכה ללגיטימציה לטפל באזרחי מדינת ישראל ממי מחברי הכנסת. אני מטפלת באזרחי מדינת ישראל כולם, גם כשהם גרים בעפרה, גם כשהם גרים בכפרים ערביים, וגם כשהם בערבה או במטולה. וראה זה פלא, כל הציבורים שגרים במקומות האלה סובלים שנים רבות מאותה אפליה.

אני מסכימה אתך, אדוני, אין לי צורך בשכנוע כזה או אחר. אני רק מבקשת לא לשים, לא מהמשרדים ולא מחברי הכנסת ולא מהשלטון המקומי, לא לשים בחוק הזה את מה שאין בו, אלא לשמוח על התיקון המשמעותי שנעשה דרכו. בעזרת השם, לחוק הזה בחודש הקרוב יצורפו התקנות, כי הן כבר כמעט בסוף דרכן, וכולנו נוכל לתת שירות טוב יותר לכל אזרחי מדינת ישראל בכל מקום שהם נמצאים. תודה, אדוני.

תודה, גברתי. דב, בבקשה. חברים, קצר.

תודה לך, אדוני היושב-ראש.

רזית או - - -

אכלתי במיליון מסעדות, איך רזיתי?

לא יודע. שב, שב.

מה, יש הצבעה, משהו?

כן, עכשיו, חיכינו רק לכם.

אין רוב, שהזמינו אותי?

כן. בוא שב, ביטן.

כן. אין לך רוב. אח שלי, אתה מעכב, ב-11:00 נתחיל דיון חדש. שב או - - -

לא, אני צריכה הרבה קודם - - -

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

עכשיו - - - בהסתדרות?

חיכיתי לטלפון.

הייתי בלונדון. אבל עכשיו, היום אדבר - - - יותר חשוב ההסתדרות.

כן, בבקשה.

בוקר טוב, דוד.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לומר כך: ברור לי לגמרי שהצעת החוק איננה בשלה לקריאה שנייה ושלישית. היא מעוררת שאלות מאוד מאוד עקרוניות, וצריך להבהיר אותן. אני למשל תומך, חברי לסיעה, באיסור הפליה מטעמי מקום מגורים. אני חושב, למשל, שהתופעה המבישה, שבה עיריית רעננה בכניסה לפארק רעננה אומרת שהיא לא מאפשרת כניסה למי שאיננו תושב רעננה אלא אם כן הוא ישלם - -

היא לא אסרה כניסה.

- - זו תופעה פסולה. זו תופעה פסולה, ועם התופעה הזו צריך להתמודד. אם החוק מבקש להתמודד עם התופעה הזו, אני בעד.

אלא ש - - -

לא, לא, אני אומר: אני בעד. אלא שעכשיו כשאני שומע את ההערות - -

בכל זאת אמרת אלא ש - - -

לא, - - כשאני שומע את ההערות של הממשלה, אני מבין שדווקא את העוקץ הזה רוצים להוציא מהצעת החוק. אז אני לא מבין - - -

היא לא קשורה לזה.

היא לא קשורה? טוב.

אין לי בעיה, דרך אגב, שאתה ואני נגיש הצעת חוק משותפת בעניין הזה. הנה, אתגרתי אותך.

לא, אני אומר: זה מסוג הדברים שצריך לאסור אותם.

אני אומר, אדוני היושב-ראש, שברור לי לחלוטין, שכמו לכל חוק אחר של מדינת ישראל – יאללה, דוד.

דוד, דוד.

מה אני עושה?

אתה לא מבין, גם כשאתה לוחש, זה נשמע כאילו אבנים מתדרדרות מההר.

באמת? מה שאני מרוצה אצלך, שכל פעם אתה אומר את זה עם דוגמה אחרת. זה יפה.

אדוני היושב-ראש, כמו כל חוק אחר במדינת ישראל, לחוק הזה יש תחולה טריטוריאלית מובנית. חוקים במדינת ישראל חלים על שטח מדינת ישראל. ישנם חוקים שבהם המדינה משתמשת בכל מיני מנגנונים כדי להחיל את החוקים שלה מחוץ לתחומי מדינת ישראל. כך שלדעתי ברור לחלוטין שלגבי סעיף 1, אני אומר את זה לצורך הפרוטוקול ואני מבקש שהדברים יירשמו, שכשמדובר על איסור הפליה מחמת מקום מגורים, אנחנו מדברים על מקום בתחומי מדינת ישראל.

הרי לא ייתכן שנגיד, שבן-אדם שחי באנגליה, הוא חי מחוץ לתחומי מדינת ישראל, ואנחנו לא נותנים לו את אותם שירותים כי הוא חי באנגליה. החוק באופן בסיסי חל על מדינת ישראל, וזו הוראת סעיף 1. זה מה שאני מבין מהחוק.

דב, תודה.

עכשיו, לגבי סעיף 2. לגבי סעיף 2, אני חייב לומר, שאני לא מבין - - -

דב, אל תאפשר לי לקטוע אותך, עברת להילוך איטי.

זה הילוך ענייני.

יש הצבעות חשובות בעבודה ורווחה, ומחכים לי שם. אז בוא נמשיך.

כן, בהחלט. לגבי סעיף 2, אדוני היושב-ראש.

כן, בוודאי הצבענו על זה.

לגבי סעיף 2, אני לא מבין לא את המטרה ולא את המנגנון שהחוק מציע. אני מבקש שהייעוץ המשפטי יסביר לנו.

אבל כבר אישרנו את הסעיפים האלה. הלאה.

אישרתם את הסעיפים האלה? אז אני מבקש רוויזיה.

דבר.

אני אומר: אם אישרתם את הסעיפים האלה, אני מבקש רוויזיה.

אוקיי.

בוא נצביע ותהיה רוויזיה.

גברתי, את היום באקסטרים. באמת. עוד לא הגענו לעניין הזה, חברי כנסת מדברים. אלא אם כן יש לך הערות להם.

סליחה. ממש לא. וגם לא על הנושא הזה.

אז תודה.

האמת היא - - -

גברתי.

בוא נצביע.

גברתי, אני מציע לך, באמת. אני לא חושב ששלחו אותך למנוע את החוק, נכון?

לא, חלילה.

אז גברתי מפריעה לי לנהל את הדיון. באמת. תמיד אפשרתי לך. בבקשה, רגע. כן, בבקשה.

זהו, הוא סיים.

ביקש חאג'. בבקשה.

גם אני ביקשתי.

כן, כן, אוסאמה, אני זוכר. גברתי, אלה החיים בכנסת.

אדוני רוצה להתחיל עכשיו עוד ארבע שנים של דיונים?

הרי כבר ראש הממשלה ביקש מכם לדחות את חוק ההסדרה.

לא, באמת, זה לא רלוונטי.

אני צוחק. בבקשה, חאג'.

אבל באמת כל פעם זה אותו סרט.

כשחאג' מדבר, הוא חבר קבוע ומבורך ופעיל בוועדה, לא אאפשר להפריע לו. בבקשה.

ברור.

כבוד היושב-ראש, החוק הזה הוא לא חוק כדי לתקן את הטלוויזיה ולא כדי לתקן את מכונת הכביסה. החוק זה בא כדי לנסות ולתת עוד לגיטימציה להתנחלויות, שאין להן לגיטימציה. בקיצור, זה החוק. לכן זה לא עניין של לתת שירות פה, שירות שם. הממשלה והימין שנמצא שם, אין להם את האומץ לבוא ולספח, אז הם רוצים עוד ועוד.

לכן, פשוט מאוד, אנחנו לא מקבלים בשום פנים ואופן לקשור את היישובים הערביים שהם בתום מדינת ישראל, בחוק אחד ובנימה אחת, להזכיר אותם ביחד. לכן אני מוחה על זה שמנסים לקשור אותם, כאילו שאנחנו נהנים מזה. אנחנו לא נהנים מזה ואנחנו לא רוצים את החוק הזה, כי הוא בא לתת לגיטימציה להתנחלויות, שאנחנו מתנגדים להן. ואנחנו יודעים ומבינים שלפי החוק הבין-לאומי הן פשע מלחמה.

תודה, אדוני. בבקשה, חבר הכנסת אוסאמה.

אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני מצטרף לדברים של דב ושל חברי חאג' יחיא, אבל אני אומר: זה המשך, אדוני היושב-ראש, של חקיקה ישירה של הכנסת על השטחים שהם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. ויש פה נגיסה זוחלת. והם עושים את זה בחוכמה, אני חייב להגיד. גם חברתי שלי - - -

שולי.

שולי, סליחה.

שלי זה מיום אחר.

- - -

כן, בדיוק. לא, שלי זה מעסק אחר.

אני מסתכל עליך, אני ישר נזכר בשלי.

אתה פותח חזית.

שינוי חזית – פסול.

שלי זה מעסק אחר.

כן. שולי מועלם, וגם סמוטריץ, לוקחים דברים, כמו נגיד עידוד השקעות הון בהתנחלויות, איסור הפליה בהתנחלויות, עוד דברים כאלה קטנים: נקודות זיכוי, הורות, אומנות – דברים כאלה, ולאט-לאט, טיפין טיפין, מחילים את החוק הישראלי על השטחים.

עכשיו, לפחות הם מצהירים שהם רוצים את הסיפוח, ומעלה-אדומים תחילה. אבל אני שואל את יושב-ראש הקואליציה שיושב פה: אם הליכוד תומך בסיפוח, תבואו ותגידו: סיפוח. שמעתי אתמול את נשיאת בית-המשפט העליון בדימוס, שאמרה שהכנסת מצפצפת על בית-המשפט העליון, במובן הזה. אם אתם רוצים סיפוח, תעשו סיפוח, ואז העולם יתמודד עם זה. אבל אי-אפשר, אדוני היושב-ראש, להכין חוק – מה זה מקום מגורים, עם ההסתייגות של חברי דב חנין, בתוך מדינת ישראל. משרד המשפטים צריך לבוא מיד: כן, בוודאי, מה, אני יכול לחוקק על מחוץ לגבולות מדינת ישראל, על אנגליה?

אין סמכות.

איזה סמכות יש?

וסעיף 2 דווקא, שאומר: עכשיו יהודה ושומרון בחוק הגנת הצרכן. אם הסעיף הראשון היה אומר: מקום מגורים בתוך מדינת ישראל, אז לא היינו מתנגדים.

תודה, אוסאמה.

היינו אומרים: כן.

היינו מצטרפים לחוק הזה.

אבל כשאומרים מקום מגורים בלי להגדיר איפה - - -

כרגיל, חברים, תוציאו את שתי העיניים של הציבור הערבי, רק בשביל להוציא עין אחת למתנחלים.

שולי, תני לי לסכם.

סליחה.

וסעיף 2, שמדבר במפורש על החלת החוק הזה על ההתנחלויות בשטחים הכבושים, זה בוודאי לא חוקי ולא חוקתי.

אוסאמה, תודה. כן, גברתי, רציתם עוד משהו להבהיר? הרי הסכמנו כבר לכול.

אני רוצה להבהיר את הדבר הבא, קודם כול גם את הגישה שלי: עמדתי לגבי יהודה ושומרון ברורה, חד-משמעית, אינני מתנצל. אבל אני רוצה לומר לך ולחברי, שעוד כשהייתי לצדו של יצחק רבין, זכרונו לברכה, והייתי ממונה מטעמו על כל הנושאים הנוגעים ליהודה ושומרון, קבעתי, וזו תפיסתי: כל עוד ממשלות ישראל שולחות אנשים לשם וחיים שם אנשים, תפקידה של מדינה לתת להם את המענה.

לא. אם הם יישמעו לממשלה שתגיד להם לחזור ויחזרו, אז לפחות לחשוב על הכיוון הזה.

חאג', אם אזרחי ישראל ייתנו לי את המנדט להוביל את המדינה הזו – לנו, למפלגה שאני חבר בה – אני מבטיח לך שאעשה כל מה – במה שתלוי בי, לשנות את המצב הקיים. אבל כל עוד זה לא המצב, כמו שאני חושב שגם אם יש שלטון היום אחר, הוא צריך לתת למגזר הערבי את כל הזכויות – את כל הזכויות – ללא הבדל, כי גרים שם בני-אדם. זה היחס שלי.

אזרחים.

אני לא רוצה לערבב פה מין בשאינו מינו, לטעמי.

לכן, אני רוצה ברשותכם להגיד את הדבר הבא: יש את הרוויזיה על סעיף 2 של דב. מי בעד - - -

לא, אדוני. לא, לא, סליחה.

עוד כמה זמן? נשמה, קודם כול, לא צריך לכעוס עלי.

סעיף 115 לתקנון הכנסת - -

אני יודע. אני רוצה את השאר קודם כול.

- - מחייב להודיע לפחות חצי שעה מראש.

אני לא מצביע על זה. לרגע חשבתי שצריך לעשות הצבעה כדי לאשר.

אה, לבקשה – לא, לא.

כן, כן. אוקיי. אני יודע שלא, רק לרגע, זה הכול, קורה לפעמים.

עכשיו, סעיף 3, רציתי להיות יותר צדיק מהאפיפיור.

כולנו.

סעיף 3 – אני מעלה אותו להצבעה. דיברו על כך שהתחילה תהיה ביום הפרסום. מבחינתי לא צריכה להיות בעיה, לא צריך היערכות מיוחדת.

יש לנו כמה הסתייגויות.

אוקיי, אין שום בעיה.

מאה אחוז. אז אני מציע שלוש הצעות חלופיות. הצעה ראשונה היא תחילתו של החוק תהיה - -

בביאת המשיח.

- - יום לאחר ביאת המשיח.

כמו חוק ההסדרה – 3330.

תחילתו של החוק תהיה 50 שנה לאחר חתימת הסכם השלום בין מדינת ישראל לבין מדינה פלסטינית.

כבר אתם מפרים ולא מוכנים לעשות דבר אחרי חתימת ההסכם?

50 שנה.

למה 50 שנה?

תגיד: יום אחרי.

יום, יום.

זה כי הוא כל כך מאמין בהסכם השלום הזה.

רגע, אני הולך לקראתך, אדוני היושב-ראש. הגישה שלך אופטימית יותר ומתאימה יותר. תחילתו של חוק זה תהיה יום אחרי חתימת הסכם השלום בין מדינת ישראל לבין המדינה הפלסטינית העצמאית.

והצעה שלישית – תחילתו - -

אבל את זה תגיד לאבו מאזן, שלא רוצה - - -

תן לי, אני רוצה להצביע.

יתחלף.

הוא לא רוצה הרי.

- - תחילתו של חוק זה תהיה ביום 1 בינואר שנת 3000.

בסדר גמור.

גברתי, אנחנו מצביעים על - - -

כן, צריך - - -

על החלופות.

אני מעלה להצבעה - - -

אנחנו מגישים רשות דיבור בשם כל הסיעה.

חברים, שימו לב, קודם כול, אוסאמה ביקש בשם כל הסיעה רשות דיבור. זה דבר ראשון. דבר שני, שיש את שלוש ההסתייגויות האלה, אני מבקש להעלות אותן להצבעה.

אדוני, על הסעיפים הקודמים כבר - - -

הוצבעו, הוצבעו, עשית רוויזיה בגלל זה.

כן, הבנתי. שני הסעיפים, 1 ו-2, הוצבעו.

סעיף 3 עדיין לא אושר, ולפיכך העלית הצעות - - -

נכון. אוקיי.

אני מעלה להצבעה את שלוש ההסתייגויות של דב חנין. מי בעד ההסתייגות הראשונה? ירים את ידו. מי נגד?

יש לכם רק שני חברים בוועדה.

לא, יש לנו את ג'מאל זחאלקה. הוא במקום ג'מאל זחאלקה.

שולי מצביעה במקום בצלאל - - -

לא, שולי מצביעה במקום שולי.

לא, שולי חברת ועדה.

נכון, סליחה, אני מתנצל. דב חבר, חאג' חבר.

במקום ג'מאל זחאלקה.

מצביע במקום ג'מאל זחאלקה.

לא, חבר הכנסת אוסאמה סעדי מצביע במקום חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

נכון.

חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי מצביע במקום חבר הכנסת יצחק וקנין.

נכון.

שאר החברים כולם חברי ועדת הכלכלה ויכולים להצביע.

בדיוק. אוקיי.

מי בעד - -

ההצעה הראשונה של חבר הכנסת חנין: יום לאחר ביאת המשיח.

- - ההצעה הראשונה של חבר הכנסת דב חנין? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות (1) לחלופין של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 3 לא נתקבלה.

תודה.

ההצעה לא התקבלה.

לא אושרה.

הלאה. הצעה שנייה, הסתייגות שנייה.

50 שנים לאחר חתימת הסכם השלום בין מדינת ישראל לבין - - -

מי בעד? ירים את ידו.

יום, יום. שינינו. הלכתי לקראתכם.

יום, יום. תיקנתי לו את זה. הוא הלך לקראתי.

הוא נהיה אופטימי.

ממש למחרת.

מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות (2) לחלופין של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 3 לא נתקבלה.

ההצעה לא התקבלה.

תודה. לא אושר. הלאה, 3.

הצעה שלישית: ה-1 בינואר 3000.

תודה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות (3) לחלופין של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 3 לא נתקבלה.

תודה, ההצעה נפלה.

אנחנו עכשיו מצביעים על סעיף 3. מי בעד סעיף 3? ירים את ידו. כן, גברתי.

כשדיברנו על סעיף 3 בדיון הקודם, אז איגוד לשכות המסחר העלה בקשה שזה יחול רק על עסקאות שטרם - - -

כן, אוקיי. גם כתבת לי את זה פה.

לא רטרואקטיבית.

כן, לא רטרואקטיבי. יש בזה גם היגיון.

ברור.

מי בעד? ירים את ידו. תודה. מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 3, כנוסח הוועדה – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 3, כנוסח הוועדה, אושר.

הסעיף אושר.

רגע, יש לי הצעה לעוד סעיף.

תנו לי לסיים. מה אתה רוצה, דב?

הצעה לתוספת סעיף.

אוקיי.

יתווסף סעיף 4 שבו ייכתב: למרות האמור בכל מקום אחר בחוק זה, החלה של החוק מחוץ לתחומי מדינת ישראל תחייב אישור השל הכנסת ברוב מיוחס של 90 חברים.

אוקיי. לא אהיה באותו יום, אתה יכול 89?

אוקיי, מי בעד ההסתייגות של דב? ירים את ידו. תודה. מי נגד?

הצבעה

בעד ההסתייגות – מיעוט

נגד – רוב

ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לגבי הוספת סעיף לאחר סעיף 3 לא נתקבלה.

ההצעה נפלה.

ברשותכם, אני צריך עכשיו רק ככה: התוספת של מרכז השלטון המקומי, סוכם שזה ייכלל בתוך הנוסח. יש משהו מיוחד שאני צריך לומר?

לא, אז אקריא את הנוסח שהגיע אלינו. משרד המשפטים שלח נוסח שאקריא אותו: מבלי לגרוע מהוראות כל דין, לא יראו כהפליה לפי סעיף קטן זה הבחנה שנעשית על-ידי רשות מקומית בין תושביה לבין מי שאינם תושביה, במידה הנדרשת לשם ביצוע תפקידיה של הרשות המקומית או הפעלת סמכויותיה לטובת תושביה.

אני רק רוצה להעיר: מבחינת נוסח, זה נעשה אחר כך, יכול להיות שמבלי לגרוע מהוראות כל דין יעבור לסיפה, שזה יהיה: והכול הוראות כל דין. זהו.

אוקיי, תודה.

רגע, רק הערה. הנוסח הזה מקובל עלינו, משרד הפנים. אנחנו מבקשים שאחרי ההבחנה שנעשית על-ידי רשות מקומית, שיתווסף: ותאגיד שבידי רשות מקומית לפחות מחצית מההון, או מחצית מכוח ההצבעה בו – על מנת שגם תאגידים מקומיים, שהם הזרוע הארוכה של הרשויות המקומיות יוכלו להמשיך ולפעול לטובת התושבים.

ממש לא. מישהו יטען לנושא חדש גם.

אוקיי. שילה, בבקשה.

אני רק רוצה להגיד שזה לא נושא חדש.

גברתי, ארבע שנים. איפה הייתם?

סליחה, חברים יקרים. שולי, תודה רבה. כן, שילה, בבקשה, שם ותפקיד.

שילה אדלר, מנכ"ל מועצת ישע. אני קודם כול מלווה את החוק הזה שנים, עבדתי בזמנו עם אורי אורבך, זכרונו לברכה, כך שאני מכיר את החוק הזה בצורה טובה. אמר דב: 50 שנה – חבל שאנחנו צריכים 50 שנה לחכות לחוק הזה שיחוקק. הוא חוק זכויות אדם לגיטימי. זה אבסורד שדווקא הערבים והשמאל מתנגדים לחוק - - -

אין זכויות אדם בהתנחלויות. אין. אין זכויות אדם. זה שטח כבוש. אתם צריכים לחזור לתוך גבולות מדינת ישראל.

זכויות אדם של בעלי הקרקע שאתם יושבים עליהם.

תפסיקו להשוות בין אזרחים של מדינת ישראל הערביים לבין המתנחלים. תפסיק עם זה.

זכויות האדם של האנשים שגנבתם להם את האדמה.

אל תטיף לנו מוסר.

זכויות אדם לבעלי הקרקע - - -

זה שאתם תופסים את הממשלה הזאת בביצים אנחנו מבינים, עם חוק ההסדרה היום. אותו דבר.

משהו אחד אני מסכים אתך.

זכויות אדם הם לבעלי הקרקע ששדדתם להם.

חבר הכנסת חאג', השתדלתי לא להפריע. אגיד משפט אחד: במשהו אחד אני מסכים אתכם, שהממשלה צריכה לקבל החלטות, ואנחנו בעד. אבל החוק הזה זו לא מטרתו.

סיפור קטן, ובזה אסיים. חזרתי לפני כמה חודשים משדה התעופה.

איפה אתה גר, שילה?

בעלי. שילה מעלי. אתה צריך לבקר אצלנו, דיברנו על זה.

במילואים אני תמיד מבקר.

הייתה מזוודה שנתקעה. מתקשרים אלי מחברת ההובלה: תגיע לקחת את המזוודה. אני אומר להם: למה? אומרים לי: אנחנו לא יכולים להגיע עד לעלי. בקושי לאריאל, שאריאל זה עשר דקות נסיעה מצומת קאסם, לא מוכנים להגיע. אמרתי: למה לא אמרתם שום דבר? למה לא כתבתם את זה?

יפה. הנה, זה התקדמות. מנכ"ל יש"ע אומר קאסם, לא אומר קסם.

תמיד אומרים ככה.

הערת לו, זאת תהיה פעם אחרונה שהוא אומר את זה.

לא, לא.

חס וחלילה.

אסיים בזה, רק אגיד, שמטרת החוק - - -

בניגוד לחברי הכנסת הערבים - - -

זה הזוי שדווקא חברי הכנסת מהשמאל, שזכויות האדם לנגד עיניהם, חברי הכנסת הערבים, שמטרת החוק הזה היא בכוונה גם לדאוג לערבים וגם ליהודים כדי למנוע אפליה, דווקא הם מתנגדים לחוק, שבוא לסייע לכל כך הרבה אנשים.

תודה, שילה. נתתי לך להשמיע את דברך.

החוק הזה לא ישים. יהיה ויכוח – אמרתי לך ולא אמרת לי. עזוב, זו לא הכוונה. ברור. אתה קונה ממני – אמרתי לך שאני לא מגיע. לא אמרת לי, כן אמרת לי. זה סיפור סתם, זו לא המטרה של החוק. המטרה של החוק: לגיטימציה שלכם, ולא תקבלו את הלגיטימציה.

אבל יש אותה כבר.

אין לכם לגיטימציה. אתם זה פשע מלחמה.

משרד המשפטים, אני לא מכניס תאגידים. די, נו, חבר'ה. כן, גברתי, משפט אחרון.

הסעיף אושר.

תאגידים עירוניים המון פעמים פועלים ככה.

גברתי, כבר קיבלתי החלטה. די, מספיק. אוקיי, גברתי, מה עוד אני צריך לקבל החלטה?

להצביע על התוספת.

אוקיי, מה שהקראת. תודה.

מי בעד התוספת שהוקראה בנושא הרשויות המקומיות?

עוד פעם. הדברים נכנסו אחד לשני, אם אפשר לחזור עוד פעם.

אין שום בעיה.

אז אקריא את זה שוב?

כן, כן, בסדר גמור.

אוקיי. אז רק אעיר שזה כפוף לשינויי נוסח כמובן - - - את נוסח החוק.

ברור.

רק אסביר. בסעיף 1 הוסיפו לסעיף 3 לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים סעיף קטן (א1), שבעצם אוסר על הפליה מחמת מקום מגורים במקום העסק. ועכשיו מוסיפים לאותה פסקה: מבלי לגרוע מהוראות כל דין, לא יראו כהפליה לפי סעיף קטן זה הבחנה שנעשית על-ידי רשות מקומית בין תושביה לבין מי שאינם תושביה, במידה הנדרשת לשם ביצוע תפקידיה או הפעלת סמכויותיה לטובת תושביה.

אוקיי.

נושא חדש.

מה פתאום נושא חדש?

בטח, זה האבא של הנושא חדש. התוספת הזאת היא נושא חדש.

שנייה. אני לא חושב שזה נושא חדש.

זה בדיוק מה שאמר על רעננה. זה בדיוק רעננה.

- - - נושא חדש. ועדת הכנסת תכריע.

אוסאמה, אין לי בעיה, אני לא סוחב את זה על הגב.

אני רק יכולה להעיר?

אולי היועצת המשפטית תסביר למה.

בבקשה. זה לגיטימי שאתם איך אומרים - - -

בטח.

אני משתמש – חברים, אלה כלים פרלמנטריים לגיטימיים ומותר. בבקשה.

לכן אני שותקת.

למדנו את זה משולי מועלם.

אני רוצה רק להסביר את התוספת הזאת. לדוגמה, נתן חבר הכנסת חאג' יחיא את הדוגמה של פארק רעננה.

דב חנין. וחזרתי על דבריו.

זכויות היוצרים של דב חנין.

יש לנו דיון על זכויות יוצרים.

אני לא לוקח לו.

אז הזכיר חבר הכנסת את העניין של פארק רעננה. בעקבות בג"ץ פארק רעננה היה תיקון של פקודת העיריות, ודובר שם על עניין של גביית דמי כניסה. ובתיקון לפקודת העיריות נאמר שכל עוד אין כללים על-ידי שר הפנים, הרשות המקומית לא יכולה לגבות דמי כניסה באופן כללי, בלי להיכנס לשאלה: האם ייגבו דמי כניסה מתושבי הרשות המקומית הספציפית, ומתושבי רשויות מקומיות כן ייגבו או לא יגבו?

אוקיי.

עכשיו, חשוב לנו מאוד להדגיש, זה היה גם דגש של משרד המשפטים, שהתיבה הזאת "מבלי לגרוע מהוראות כל דין", בין אם היא תהיה בהתחלה או בסוף, המטרה היא שאם היום, כל עוד אין כללים, אי-אפשר לגבות דמי כניסה בכלל בפארקים, ומכוח זה גם אי-אפשר לגבות מתושבי רשות מקומית כן ומתושבי מקומית אחרת לא, כל עוד הכללים האלה לא נקבעו, אי-אפשר לקחת את התוספת הזאת, ומכוחה לגבות דמי כניסה או להפלות - - -

תודה, גברתי. יש לנו שתי נקודות שאנחנו צריכים לקבל עליהן את ההחלטות – לא ברגע זה – האחת, מנהלת הוועדה תוציא לו"ז חדש, שיודיע לנו מתי יעלה לדיון העניין של - - -

מתי תועלינה הבקשות לדיון מחדש של חברי הכנסת.

הבקשות של דב לדיון מחדש.

ותצא פנייה - - -

פנייה לוועדת הכנסת, לזימון הוועדה - - -

לעניין טענת - - -

של נושא חדש.

זה יהיה היום?

אמורות להיות תקנות בעניין הזה?

הדיון בוועדה לא יהיה היום.

לא, לא, לא, תקנות להצעת החוק הזה.

יש תקנות של הגנת הצרכן, שהן כבר בסוף התהליך מול משרד המשפטים. והסיכום שלי איתם היה שהן תוך 30 יום יובאו לוועדה.

שעוסקות במה?

שעוסקות בגודל של ההודעה בבית העסק וכו' וכו'.

תקנות לחוק הזה?

תקנות לחוק.

שולי, אאפשר לגברתי. אני רק רוצה להבהיר. אוסאמה, יקירי.

רבותי, הישיבה לא הסתיימה. סליחה, סליחה. שבו בבקשה.

עוד דקה, אני כבר מסיים. חאג', אני לפרוטוקול אומר את זה, ש-30 יום אחרי שהחוק יעבור במליאה בקריאה שנייה ושלישית, אני מבקש שהתקנות יועברו אלינו. כנראה המשיח יגיע לפני שזה יקרה, אבל מותר לי לנסות.

הן מוכנות כבר. יש לי אותן.

שולי הכינה אותן.

לא שולי, שולי היא לא מומחית בתחום.

כן, גברתי. שם ותפקיד.

הילה דוידוביץ, משרד המשפטים. טיוטת התקנות כבר מוכנה. גם ההליך וכל הדברים הפרוצדורליים עוד שנדרשו אצלנו, הכול הסתיים. אני מניחה שהשר יצטרך להחליט אם הוא מביא את התקנות לוועדה. ולכן הזמנים לא רק תלויים בנו כגורמים מקצועיים אלא גם בשר הכלכלה.

בכל מקרה אחרי הפגישה עם טראמפ.

רק ההמלצות שלכם בוודאי בדרך כלל הן אלה שקובעות.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:59.