הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 374
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ט' באדר התשע"ז (7 במרץ2017), שעה 11:10
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 07/03/2017
מציאת חלופה למתחם דהמש השוכן בגבול מועצה אזורית עמק לוד
פרוטוקול
סדר היום
מציאת חלופה למתחם דהמש השוכן בגבול מועצה אזורית עמק לוד
נכחו
¶
חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר
עבדאללה אבו מערוף
זאב בנימין בגין
זוהיר בהלול
יואב בן צור
שרן השכל
אכרם חסון
בצלאל סמוטריץ
מוזמנים
¶
רונן פרץ - יועץ למזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה
רות יוסף - הממונה על מחוז מרכז, משרד הפנים
ליאור פנחס - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים
רון אלמוג - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד הפנים
רוסלאן עותמאן - עו"ד, עוזר ראשי, משרד המשפטים
מרים לשם - ראש צוות צפון, משרד האוצר
יעל חיא מליק - רפרנטית תכניות, משרד האוצר
נטע עשהאל - מנהלת תחום תשתיות, המשרד להגנת הסביבה
שי קרפ - סגן מנהל החטיבה לשמירה על הקרקע, רשות מקרקעי ישראל
דוד יפרח - ראש המועצה, האזורית עמק לוד
שאול צבעוני - מנכ"ל המועצה האזורית עמק לוד
דן שווץ - עו"ד, היועץ המשפטי, המועצה האזורית עמק לוד
חגי פינגולד - יועץ תקשורת, המועצה האזורית עמק לוד
אלינור זגורי גופר - עוזרת מנכ"ל המועצה האזורית עמק לוד
אהרון אטיאס - מנכ"ל עיריית לוד
אמיר בירנבויים - יועץ לעיריית לוד
מאיר דויטש - מנהל מחלקת מדיניות ויחסי ממשל, תנועת רגבים
דבורה גילד חיו - האגודה לזכויות האזרח
בנימין ליפשיץ - יו"ר כפר חב"ד
נאסר קייס - עו"ד, נציג התושבים
ישי חמו - מוזמן/ת
אברהם בנימין - מוזמן/ת
אמיר טועמה - מוזמן/ת
עמיר שקד - מוזמן/ת
אילן טייכמן - מוזמן/ת
איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מועצה אזורית עמק לוד
היו"ר דוד אמסלם
¶
בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא מציאת חלופה למתחם דהמש השוכן בגבול מועצה אזורית עמק לוד.
אני רוצה לתת רקע לדיון. קיבלתי פנייה מראש מועצת עמק לוד לבוא ולסייר שם ואכן סיירתי במקום. כשהיינו בלוד, הסיור היה עם אוסאמה וזוהיר, באנו גם מהצד השני. בסוף הסיור הגענו לדהמש מהצד של לוד. אני קיבלתי מסמך מהוועדה עצמה. אני יודע שהנושא נמצא בבית המשפט ולכן גם דחיתי את הדיון, על פי עצתו של תומר, עד לפחות הגשת העמדה של המועצה בנושא הזה. בסופו של עניין החלטתי לקיים את הדיון כי אני חושב שסיפור דהמש מדהים אותי, איך יכול להיות שיתפתח דבר כזה. איך יכול להיות שבמדינת ישראל 2017 זה קורה. דרך אגב, זה לא שני בתים אלא ישוב שהוא ישוב.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מקבל את ההערה של דוד אבל אני כרגע לא בא להגדרות הפורמליסטיות. זה לא חשוב. אני כרגע בא להגדרות היותר אזרחיות, מה האזרח מבין. אני חושב שסדר גודל כזה של מתחם לא יכול להתפתח במדינת ישראל במרכז הארץ. זה לא אי שם אחרי הרי החושך. מתפתח לו מתחם כזה בין לוד לרמלה וזה לא הגיוני. יש שם תעשייה, סוסים, כבשים, חיבורים שאני לא יודע מהיכן מחברים מים וחשמל. דרך אגב, לא משלמים ארנונה אבל ראש המועצה שיש לו מועצה עם אנשים שמשלמים את הארנונה אבל קשה למועצה מבחינה תקציבית, כמובן נדרש על ידי בית המשפט להסיע אותם לבתי הספר על חשבון הארנונה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
ראש המועצה יאמר. הוא אמר לי.
יש שם איזשהו משהו אבסורדי. לכן בדיון הזה הייתי רוצה להתייחס לשני היבטים. הייתי רוצה לשמוע איך הגענו למצב הזה. הייתי רוצה לשמוע את משרד הפנים, את מינהל מקרקעי ישראל ואת משרד המשפטים. איך יכול להיות שהגענו לאן שהגענו? זה חמור כשלעצמו. אני לא ראיתי תופעה כזאת במרכז הארץ. לא מכיר, בטח לא במגזר היהודי.
בנוסף הייתי רוצה לשמוע את ראש המועצה. הנושא בבית המשפט ולכן לא נתחיל להביא את הפתרון אבל לפחות את הפתרון הזמני מבחינה תקציבית ומה קורה מבחינת המועצה. הרי בסופו של דבר הוא צריך לעשות שם פעולות. אני לא בטוח שמפנים שם אשפה. אני קיבלתי תלונות מתושבים ע כך ששורפים אשפה ויש שם גם שריפה של ברזל כי יש שם תעשייה. מישהו שם שורף ברזל ומתיך אותו ואנשים שם נושמים ריחות, חבל על הזמן. אם אין מישהו שאמור גם לפקח על כל הדברים האלה, יש שם כאוס. יש מובלעת שהיא כאוטית.
ברשותכם, הייתי רוצה לשמוע את ראש המועצה שאני מבין שגם הכנתם מצגת קטנה ואחרי כן נתייחס לנושא.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
אני חושב שהדיון הזה הוא בעליל דיון לא חוקי כי הנושא נמצא בהתדיינות, וציינת זאת, בבית המשפט העליון לצדק. יש מושג שהלך והתאייד בתקופת הימין הישראלי שקרוי סוב יודיצה. איך יכול להיות שאנחנו פוגעים בהליך? יש הפרדת רשויות במדינה ואנחנו ביודעין, אדוני היושב ראש, אני כמובן רוחש לך כבוד רב אבל בעניין הזה לדעתי יש כישלון קולוסלי.
אני גם נדהם מתדהמתך על כך שיש ישוב במצב הזה ואתה גם מקבל בהכנעה את הגדרתו של מר יפרח, יושב ראש המועצה האזורית עמק לוד. מה זה מתחם? זה ישוב. תגיד לי, הישוב הוא תכלית הטרמינולוגיה שלכם? זה ישוב קיים.
זוהיר בהלול (המחנה הציוני)
¶
אני אומר רק דבר אחד ואסיים את ההערה המקדמית. בית המשפט ביקש מכבוד ראש המועצה להגיש חלופות. החלופה האופרטיבית היחידה שהוא מגיש זה למחוק את הכפר. למחוק את הכפר, זו הפכה להיות מדיניות בעיני רוחם של אנשים רשמיים במדינה, במקום למצוא את השכל הישר עליו דיברת לפני כמה דקות. במדינה בה מגדירים אדם כאזרח ללא אזרחות, בזיקה למה שהיה אתמול, היום אומרים שהאנשים האלה חיים ללא אישור.
היו"ר דוד אמסלם
¶
העורך דין שלהם הוזמן והוא שואל למה התושבים לא הוזמנו. אני מזמין את כולם. איך הוא הגיע? דרך אגב, אין לי כתובת להזמין אותם.
יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד היושב ראש, אפשר להתייחס להערה של זוהיר שאמר שיש תיק תלוי ועומד? האם משרד המשפטים יכול לומר משהו?
היו"ר דוד אמסלם
¶
יש לי יועץ משפטי לוועדה ואני לא צריך את משרד המשפטים. הכנסת סוברנית לקבל איזה החלטות שהיא רוצה. אני עושה דיונים גם בנושאים שהם בבתי משפט. אנחנו לא נכנסים לסוג הדיון בבית המשפט. אתם מעירים הערות ומושכים כי אתם לא רוצים את הדיון וזה בסדר אבל יש לי עניין בדיון ואני מכבד אתכם. זה בכלל לא קשור לעניין ואני לא נכנס לשיקולי בית המשפט.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אומר שאני לא שם. אני החלטתי לקיים את הדיון בעקבות מה שראיתי. דרך אגב, החלטתי עליו לפני שידעתי שהנושא בבית המשפט. כשאתם פניתם אלי, אני אמרתי לכם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
גם כשהיינו בסיור וגם כשהייתי שם לפני כשבעה-שמונה חודשים. הרי אני לא נכנס לאירוע לפני שאני בודק אותו. אני משקיע בו זמן, קראתי חומרים, בדקתי, ישבתי עם ראש עיריית לוד ואחרי כן ישבתי שוב עם ראש המועצה. אני מכיר את המטריה ואני מבין. אותי מעניינים שני דברים. לא שאלתי את ראש המועצה איך זה התפתח כי זה לא הוא.
היו"ר דוד אמסלם
¶
ראשית, אמרתי, אני לא מזמין לוועדה. זה לא אני. יש מנהלת ועדה שהיא מזמינה ואנחנו מודיעים את זה באינטרנט.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אסביר. אנחנו לא יודעים להזמין בלי כתובת. אנחנו מפרסמים את זה. כשאני עושה דיון על מפרץ חיפה, אני לא מזמין את התושבים במפרץ חיפה. כשאנחנו עושים דיון על המפחמות, אני לא מזמין את התושבים. אנחנו לא יושבים ופותחים דפי זהב ורואים מי גר שם.
עורך הדין עצמו הוזמן?
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא הבנת. אני הוצאתי אותו בגלל החוצפה שלו. הוא גם לא הבין למה הוא צריך לצאת. בסדר, תחזיר אותו, שיתנהג כמו כל בן אדם, אין לי בעיה עם זה.
אני אומר שאנחנו לא מתכוונים להיכנס להחלטות בית המשפט למרות שהכנסת יכולה להיכנס לשם. אני בודק. אמרתי שאני רוצה לבדוק שתי נקודות. הראשונה, אני רוצה לשאול את הגופים הממשלתיים איך הגענו בכלל למצב הזה. בית המשפט יתייחס למה עושים ואני לא נכנס לזה. שנית, אני רוצה לדעת בשלב הביניים איך ראש המועצה מתמודד עם המצב ברמה הכספית. אם המדינה לא משפה אותו בכסף, אם מישהו שם שורף אשפה ועכשיו עושה זיהום אוויר בגלל שאף אחד לא משפה אותו, אז יכול להיות שנגיד למדינה שתשפה אותו ושהוא יפנה את האשפה.
לכן אני רוצה להביא את זה למקום טוב אבל אתם כרגיל כמעט בכל נושא שקשור בערבים, אתם נמצאים כאן כאילו יש כאן נגד ובעד. לא כך.
דוד יפרח
¶
לפני שנתחיל אני אומר כמה משפטים על מתחם דהמש כי אני בטוח שלא כולם מכירים. מתחם דהמש נמצא בצומת הקרח בין לוד-רמלה לעמק לוד. מתחם דהמש יושב על שטח של 1,307 מטרים. מתחם דהמש יושב כל כולו על שטח חקלאי.
דוד יפרח
¶
אני אומר כמה משפטים לפני שנתחיל עם המצגת. חבריי, שלא תהיה אי הבנה, חבריי, אני לא בא להתסיס ואין לי כוונה לעקור. להפך. אני חושב שאנחנו צריכים לעשות את זה ביחד. זה גם לטובת התושבים. פתרון לדהמש חייב להיות. להפך, אתם צריכים להיות בצד שלי ולא נגדי. אם תשמעו אותנו, ואם הייתם שומעים אותי, יש לי שם חברים ואני בטח לא בא נגד חלילה וחס. אני לא גזען ואני לא בא לעקור נטוע ואני לא בא לעקור ישוב כי הוא לא ישוב. פתרון לדהמש חייב להיות והפתרון צריך להיות עם כל היושבים כאן. אנחנו לא באים עכשיו להתנגח ולהתסיס. זאת לא הכוונה שלי. אני מבקש להרגיע. אם אתם חושבים שבאתי להתסיס או לגרום לאיזושהי מלחמה – יש לכם טעות. תרגיעו. הפתרון צריך להיות של כל היושבים ליד השולחן הזה, ביחד ולטובת התושבים. בתנאים האלה, התושבים במתחם הזה לא יכולים לחיות ואתם יודעים זאת בדיוק כמוני.
לא ניתן לעשות שום דבר – לא תשתיות, לא ביוב, לא כבישים, לא מדרכות, לא תאורה – עד שלא יימצא פתרון. כדי למצוא פתרון צריך לעקור את מה שיש ולבנות משהו אחר. נבנה משהו אחר, לאן הוא יהיה שייך? זאת שאלה. אני חושב שגם אתם תסכימו אתי שלערים המעורבות כמו לוד ורמלה יותר קל מאשר לעמק לוד אבל זו שאלה אחרת.
במתחם הזה גרים ה-750 עד אלף נפשות שמבחינתנו כולם יושבים על כתובת אחת, החשמונאים 11, רמלה. מבחינת הלמ"ס הם יושבים ברמלה וההיגיון לא מתקבל כשבית המשפט מחייב את עמק לוד – היות והם יושבים על אדמת עמק לוד – לתת להם שירות של רווחה וחינוך.
דוד יפרח
¶
אני אתחיל במצגת ואני אראה לך בדיוק מה קורה שם. הייתי חייב לומר כמה משפטים כדי להרגיע את חבריי שאנחנו לא באים חלילה וחס לעקור אלא רוצים פתרון ביחד לטובת התושבים האלה. יש לי שם חברים.
שאול צבעוני
¶
אני מנכ"ל המועצה. המועצה היא מועצה אזורית עמק לוד. בגבולות שלה נמצאת העיר לוד וחלב מודיעין במזרח. בדרום יש את רמלה ובאר יעקב. במערב נמצאת בית דגן. בסך הכול 15,400 תושבים. את ששת הישובים אתם רואים לפניכם. מרבית התושבים הם בעלי אופי חרדי. כפר חב"ד, יושב כאן סגן ראש המועצה, עם כ-7,000 תושבים. יש ישובים דתיים נוספים כמו צפריה, חמד, אחיעזר וכולי.
מתחם דהמש, כמו שאתם רואים אותו בשקף הוא סמוך לצומת הזאת. זאת צומת הקרח. לימינכם רמלה, לשמאלכם לוד ועמק לוד מתחת כולל המתחם עצמו.
המתחם עצמו מהווה 137 אלף מטרים רבועים. קרקע פרטית, 101 אלף מטרים רבועים. רשות הפיתוח, 36 אלף מטרים רבועים. יעד הקרקע – חקלאית, מוכרזת חד משמעי. האוכלוסייה מונה בין 700 לאלף נפשות, פחות או יותר, עם חלוקה לכתשעים בתי אב שנראה בהמשך.
ההתפתחות לפי ציר הזמן. אם אתם רואים את השטח המתומן, 1949, זה השטח המתומן שב-1949 הוא ריק. ב-1965 החלק המתומן ריק. בשנת 1975, שוב, זה השטח והוא ריק. שנת 1995 מתחילים לצוץ שני בתים. בשנת 2010, עיניכם רואות. בשנת 2015, ראיתם בתמונה הקודמת, מתחם.
המתחם פי שאתם רואים הוא מבנים. כל המבנים האלה בלי יוצא מן הכלל נבנו ללא היתר. גם תעשייה וגם מסחר ללא רישוי עסקים. כמובן שאין כאן קווים ברורים של התנהלות מינימלית בטיפול בעניינים האלה.
נכון להיום יש במתחם כ-55 מבני מגורים. מתקיימים בו כ-12 עסקים. עיקר הבנייה, כפי שאמרתי, בין 1995 ל-2003 – אני שוב חוזר, קרקע חקלאית מוכרזת ללא היתר. אני בסך הכול נצמד למציאות ולא מעבר לזה.
שאול צבעוני
¶
תנו לי לסיים את הנתונים שאני מכיר אותם. במספר מצומצם של מקרים ניתנו היתרים למבנים חקלאיים בלבד כגון בית אריזה או חווה וכדומה, מה שלא נמצא היום בפועל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עורך דין קייס, החזרתי אותך אבל אתה לא מדבר עד שאתה מקבל זכות דיבור. כאן זאת לא ישיבת המועצה. כאן מדבר רק מי שאני נותן לו זכות דיבור. קייס, אם אתה רוצה לדבר, תירשם ואני אתן לך את זכות הדיבור.
שאול צבעוני
¶
המצב נכון להיום שמשרד הבינוי מגיש כתבי אישום ובקשות לצווי הפסקה כנגד שמונה עסקים. הוגשו כתבי אישום וצווי הריסה מינהליים כנגד 19 בתי מגורים. כפי שאמרתי בפתיח, עומדים היום שמונה צווי הריסה בנושא של בג"ץ. אגב, אומדן העלויות להריסה מסוג זה – מיליון שקלים שלכאורה המועצה אמורה לספוג ולא ברור למה.
קיים מתחם נוסף, וזאת רק הערת אגב, מתחם אבו לבדה. מי שמכיר את בית חולים אסף הרופא, ממש מול, וגם שם התחילה סוג של התנחלות כאשר יש היום כמאתיים אנשים במתחם הזה.
שאול צבעוני
¶
מתפתח שם מתחם נוסף.
כמו שאמר יושב ראש המועצה, הבתים האלה שבנויים שם, חלקם מטרים ספורים ממסילת הרכבת. אין תשתיות ראויות. צריך להבין שנמצאת מטמנה שסמוכה למתחם וההערכה היא שהופנו לשם כשלושים אלף משאיות. אין שם שום שטח טופוגרפי לשום מבנה, גם אם רוצים ויצטרכו לעשות שם עבודה מסוג אחר לגמרי. מרבית הבתים נמצאים בקרבת מפעלים מזהמים ואנחנו יודעים את זה וליבנו עם אותם תושבים שסובלים את זה יום יום וגרים שם.
מפגעים סביבתיים. קודם כל, הריח. יש שם שריפות לא רק של האשפה של התושבים אלא יש גם שריפות מסחריות ויודע זאת מי שגר שם כי בסופו של דבר מגיעות לשם משאיות שבמקום לשפוך את האשפה או איך שלא נקרא לזה במקומות מותרים כי זה עולה כסף, מגיעים לאזור לשם – ואני כרגע לא מאשים אף אחד חלילה – שופכים את זה ומישהו שורף את זה בלילה. רעש, משאיות, תנועה כל הלילה וכל היום.
חברים, רק תבואו ותראו מה קורה באמצע היום. אלה באמת לא דברים הזויים.
כמובן זיהום הקרקע. הקרקע שם מזוהמת ברמות מאוד מאוד גבוהות.
השפעות על המועצה. כפי שאמר ראש המועצה, ב-2004 עיריית רמלה הרימה את הראש וראתה שברחוב החשמונאים 11 יש לה מספר תלמידים בלתי סביר. היא הלכה ובדקה את העניין ומצאה שזאת פיקציה. מצאה שתושבי מתחם דהמש רשומים ברחוב החשמונאים 11 ברמלה. היא עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים ובית המשפט לעניינים מינהליים, מאחר והילדים האלה גרים בתחום שיפוט המועצה האזורית עמק לוד, חייב את עמק לוד לשלם אגרות חוץ, הסעות ולטפל ברווחה של הילדים האלה ואנחנו עושים את זה אחת לאחת ללא כחל וסרק ומטפלים בילדים האלה כילדים שלנו. אנחנו עושים זאת כאשר אנחנו לא גובים שם ולו שקל אחד.
שאול צבעוני
¶
כולם מוסעים. כמובן יש את העניין של הרווחה כי באופן טבעי אתם יכולים להניח שבמתחם הזה מקרי הרווחה הם רבים וגם בהם אנחנו מטפלים.
שרן השכל (הליכוד)
¶
הערה קטנה. זה פשוט נראה כמו הרבה מאוד עבירות על החוק, עבירות בנייה, עבירות סביבתיות, ואני שואלת איפה הרשויות נמצאות לאורך כל התהליך הזה.
שאול צבעוני
¶
אני רוצה לסיים. ראש המועצה, מאז נכנס לתפקידו, חושב שהנושא הזה בר פתרון וקודם כל, מכיוון שהתושבים שם לא יכולים לחיות בתנאים האלה, פנינו למשרד הפנים. אני מצטט לכם מפרוטוקול מנכ"ל משרד הפנים דוקטור שוקי עמרני: "לאור אי יכולתה של המועצה להתמודד עם היקף הבנייה הבלתי חוקית, הביצוע ייעשה על ידי היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה".
לאחר מכן אנחנו ממשיכים להתגלגל עם הנושא הזה הלאה ואני מצטט ממכתבו של שר הפנים אריה מכלוף דרעי לראש הממשלה אפרופו אותו דיון בבג"ץ והוא כותב: "לפיכך הנני רואה צורך בהתערבותך לאלתר ואבקש לקיים בדחיפות ישיבה רחבה בנושא בהקדם עם כלל השרים והפקידים הרלוונטיים כדי לאפשר הצגת הנושא וקביעת המענה הנדרש והאמצעים ליישומו".
דהיינו, אם מנכ"ל עם משרד הפנים ושר הפנים אומרים שזה גדול עליהם, אז אנחנו כמועצה אזורית עמק לוד עם תקציב שוטף?
שאול צבעוני
¶
למועצה אין כלים להתמודד עם הנושא הזה. עמדת שר הפנים ומנכ"ל משרד הפנים מעידה על הצורך בהחלטת מדיניות כוללת. מתקיים הליך בג"ץ תלוי ועומד בו ביקשו תושבי המתחם כי המדינה תכיר במתחם כישוב עצמאי. מעמדת המדינה שנמסרה בבג"ץ עולה כי החלופה נבחנה על ידי המדינה ולא התקבלה. זה נאמר בפירוש.
אהרון אטיאס
¶
שלום לכולם. אני מנכ"ל העירייה. אני רוצה להגיד שאני מתייחס לדיון הזה במורכבות. מצד אחד באמת אנחנו מסתכלים על ההתמודדות של מועצה מקומית עמק לוד ואנחנו מבינים את גודל המשימה. בשוטף, אנחנו היום כעירייה סובלים מהשריפות. כשאתה עובר היום ברחבי העיר, במרחק קילומטר מדהמש, אתה מרגיש שאתה מתהלך בתוך ענן של עשן. יש לנו את שכונת חב"ד הסמוכה לשם ושכונות נוספות שכל יום אנחנו כעירייה מקבלים תלונות על שריפות ועל מפגעים אחרים.
אהרון אטיאס
¶
העיר לוד במשך 25 שנים חוותה זעזועים קשים. כ-15 שנים מתוך 25 השנים האחרונות היא לא נוהלה על ידי ועדה או מועצה דמוקרטית. מי שניהל אותה, זאת בעצם מדינת ישראל, קרי, משרד הפנים על ידי פקידים ממונים. באותה תקופה כ-3,000 בתים לא חוקיים נבנו בעיר לוד. אנחנו כעירייה קיבלנו ירושה להתמודד עם 3,000 בתים אתם אנחנו צריכים להתמודד בדיעבד, חלק להכשיר, חלק להרוס, והכי גרוע – להתמודד עם תרבות של בנייה בלתי חוקית. אנשים מבינים שאם זה השטח שלי, אני יכול לבנות. אין להם במודעות שזה שהשטח שלך, זה לא אומר שאתה יכול מחר בבוקר לבנות.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
מה פתאום? בשכונת הרכבת יש תכנית מתאר? יש תכנית מפורטת? למה אתה מדבר על תרבות?
היו"ר דוד אמסלם
¶
חבר הכנסת אוסאמה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אם אתה רוצה לצאת, צא לבד אבל אל תפריע.
אהרון אטיאס
¶
אפשר לבנות. אנשים יכולים להגיש תב"ע מפורטת. עיריית לוד משקיעה עשרות רבות של מיליוני שקלים לצמצום פערים.
אהרון אטיאס
¶
אנחנו רוצים לומר, בלי להתייחס לעמק לוד, שאנחנו לא יכולים לקבל את המקום אלינו. זאת האמירה מבחינתנו כעירייה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה רבה. אני רוצה לעבור למדינה. משרד הפנים, שני דברים. הדאיג אותי מה שאמר המנכ"ל שיש מתחם שמתפתח.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מבין שבמדינת ישראל מותר לעשות כל דבר, עבירות, אסור לעצור כלום, אסור לשאול איך זה נעשה אבל אני חושב שבמדינת ישראל יש סדר, צריך להיות סדר, ומטריד אותי איך הרשויות עובדות. אין לי תלונה כרגע כלפי התושבים אבל יש לי תלונה כלפי הרשויות. אני אחבר את זה לחוק התכנון והבניין ובזה אני מסיים.
אחת ההערות הכי מקסימה ונכונה שהייתה כאן היא מראש עיריית רמלה שאמר: רבותיי, כשאתם רוצים לאכוף - בשלב של היסודות ולא כשיש בניין. תבואו בהתחלה. הוא צודק. אני שואל על ההתחלה. הנה, היו כאן צילומי אוויר, ראינו בניין אחד ועכשיו יש כבר שמונים וזאת כבר שאלה אחרת. אני שואל לגבי הבניין הזה למה אף אחד לא בא.
רות יוסף
¶
מכיוון שלא הזמנתם את נציג הפיקוח על הבנייה שהוא מאוד מהותי לשאלה הזאת, אני אנסה לענות אבל התשובה לא תהיה שלמה ואני אומרת זאת מראש.
ברמת העיקרון, כל הזמן נעשו ניסיונות. עובדה שעמק לוד ניסתה בכוחות שלה ולא כל כך הצליחה והיא אמרה את זה די בגלוי, שהם לא הצליחו.
רות יוסף
¶
התפקיד של המועצה המקומית. מסורתית. אלה השטחים שלה ומסורתית היא צריכה לעשות את זה. הם באו למשרד הפנים ואמרו שהם לא מסוגלים להתמודד עם הבעיה הזאת.
היו"ר דוד אמסלם
¶
באיזה שלב? כשהיה מבנה אחד או שניים או בשישים-שבעים? מתי הם באו? לפני שנתיים-שלוןש שנים או לפני שלושים שנים?
היו"ר דוד אמסלם
¶
זאת אומרת, ראש המועצה ומנכ"לו באו ואמרו שהם לא יכולים להתמודד עם זה ושר הפנים אומר שגם הוא בעצמו לא יכול להתמודד עם זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה להבין את התהליך העקרוני ולא רק לגבי המתחם אלא משם אני רוצה לצאת החוצה, למדינת ישראל. נניח שיש מועצה שמתפתחת אצלה עבירת בנייה. נגיד אפילו שהיא מעודדת את עבירת הבנייה והיא רוצה אותה כי זה מתאים לה. נניח בא המחוז ורואה שמתפתח כאן משהו שלא נראה לו. פונים לראש המועצה אבל מצפצפים עליכם ולא עושים כלום. מה אתם עושים?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתם אומרים שאם המועצה לא תתפקד, אחרי כן תטפלו בראש המועצה. אתם מוציאים צווי הריסה שיפוטיים או צווי הריסה מינהליים.
רות יוסף
¶
יש צווי הריסה ואני יודעת, לפחות בתקופה שלי עת הייתי אחראית על הפיקוח על הבנייה, שנהרסו שם שלושה מבנים גדולים אבל גם הבעיה היא עם המשטרה וגם הבעיה היא בבתי המשפט שהם פחות משתפים פעולה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
15 שנים בית משפט במדינת ישראל מנהל דיונים? השופטים יודעים שהם מנהלים או שהנושא עובר משופט לשופט?
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא במקרה הזה. אני רוצה להבין את העיקרון. מה אתם עושים? הם עדיין יושבים במקום, מוציאים להם צווים, יוצאים לנופש, חושבים שהכול בסדר?
רות יוסף
¶
אתם לימדתם אותנו שיש דמוקרטיה ובדמוקרטיה מי שנבחר, הוא צריך להיות חמש שנים. אין הדחה עצמאית כמו בממשלה. אין מושג כזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
את לא אתי. תעני לשאלה שלי. יש ראש מועצה, בו נטפל אחר כך. הוא לא רוצה לטפל בבעיה. אני מדבר באופן כללי. מה משרד הפנים עושה? הוא מהאו"מ? כאילו אין ראש מועצה ואנחנו רק מייעצים? איפה המדינה כאן?
רות יוסף
¶
אנחנו לא מהאו"מ. באמת הוועדה המחוזית בפיקוח על הבנייה נכנסה לנעלי הרשות המקומית יחד אתה. היא לא נכנסה לנעליה אלא היא עשתה עבודה בשיתוף פעולה עם המועצה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא. את לא אתי. המבנים האלה, לפי האבולוציה שהמועצה הראתה, התפתחו במשך כארבעים שנים, פלוס-מינוס.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מ-1998. עשרים שנים. יש למשרד הפנים אחריות. אמרתי, אני שם את המועצה בצד ואני לא בוחן אם זה בסדר או לא. נניח שהמועצה לא פעלה נכון, אני שם את זה בצד. המדינה, אתם – אולי תגידו לי שזה לא אתם ואני צריך להביא את משרד המדע כדי שיטפל בנושא או אולי את משרד הבריאות – והראש שלי אומר משרד הפנים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני עוד לא שם. אני שואל באבולוציה. אני מניח שאם בישוב שלי, נניח בעיר שלי, אנחנו נתחיל לבנות מבנים בלי אישורים ובלי כלום וראש העיר כל היום יחגוג אתנו ולא יעשה כלום, אני מניח שהמדינה תבוא ותפעיל את האמצעים שלה ותעשה כל מיני פעולות כדי שזה לא יקרה.
רות יוסף
¶
אני חייבת לומר דבר אחד. התשובה לשאלה הזאת היא היחידה לפיקוח על הבנייה. אני לא מטפלת בזה אלא הפיקוח על הבנייה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מבין שיש לכם עוד יחידות אצלכם. כל הנושא של התכנון והבנייה עבר למשרד האוצר לפני שנתיים ואנחנו לא מדברים על השנתיים האחרונות.
רון אלמוג
¶
לא. אני אתייחס. אני מהלשכה המשפטית של משרד הפנים. הנושא הזה של בנייה בלתי חוקית הוא באמת מאוד מורכב ומערב הרבה מאוד.
רון אלמוג
¶
גם היחידה לפיקוח על הבנייה שהיום היא במשרד האוצר, הוועדה המחוזית, היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובנייה שהיא במשרד המשפטים, וזאת הסיבה ששר הפנים פנה לראש הממשלה כגורם על מתכלל כי באמת משרד הפנים לא הגורם המתאים שיכול לפעול.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני לא שאלתי כרגע איך מתקדמים מכאן. אני שואל שאלה אחרת והיא איך הגענו לזה. אני מספר לך עכשיו שיש ישוב שלידו מתחיל להתהוות מתחם כזה. מה אתה עושה? אתה יושב במשרד והכול בסדר?
רון אלמוג
¶
כן. גם אז. שוב, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה הייתה במשרד הפנים והיא עברה למשרד האוצר והיא היחידה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל כשהייתה הבעיה הזאת, היא התחילה לפני עשרים שנים. כמה שנים אתה עובד במשרד הפנים?
היו"ר דוד אמסלם
¶
לפני שנתיים היחידה עברה למשרד האוצר. אנחנו נזמין אותה לדיון הבא. אני שואל אותך, כשאתה היית יועץ משפטי לפני שלוש שנים, ואם לא ידעת, לא ידעת, אבל אני מניח שהסוגיה הזאת עלתה לפתחכם. היא לא הפתיעה אותנו. אני שואל שאלה. אתם במשרד לא בודקים ורואים שהפקידות למטה לא עושה את העבודה שלה ואתם לא נכנסים לאירוע?
רון אלמוג
¶
כמו שהממונה על המחוז אמרה, זה התחיל בטיפול של המועצה האזורית שפנתה למשרד הפנים. היה עירוב של היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה. היו כתבי אישום והיו צווי הריסה שחלקם התנהלו וחלקם לא.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא זה. אומרת לי מנהלת המחוז שבתי המשפט דנים בזה עשרים שנים. לא נראה לך סביר שצריך להזמין דיון אצל שרת המשפטים עם יכול להיות נשיא בית המשפט העליון ולהגיד לו שאצלו במערכת כנראה משהו לא זז? או שכל אחד אומר, עזוב, לא אני, בית המשפט וכולי. אף אחד לא רואה את התמונה ואומר שקורה כאן משהו לא נורמלי?
היו"ר דוד אמסלם
¶
למה לך להפריע לי? אל תפריע לי כרגע. אני אמרתי לך שאני אתן לך את זכות הדיבור. בגדול אני מקיים דיון עקרוני כאשר דהמש כרגע הוא הטריגר. אני מדבר על כל מדינת ישראל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני עדיין לא בא להסדרה. אני לא מכיר שום דבר שהסדירו, אבל לא חשוב. אתה מכיר, תן לי את הרשימה.
רון אלמוג
¶
כל השאלות שנוגעות לאכיפת דיני תכנון ובנייה, לא אנחנו הכתובת. כל הנושא הזה יצא ממשרד הפנים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה אומר לי שאין לך תשובה לגבי התקופה שזה היה באחריות משרד הפנים כי היית חדש ועכשיו זה משרד אחר ושאשאל אותו.
רון אלמוג
¶
לא. אני אומר שגם גורמי המקצוע והגורמים המשפטיים שעסקו בתחום הזה עברו יחד עם הסמכויות למשרד האוצר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
היועץ המשפטי של המשרד אז, מר יהודה זמרת, היה אחראי כמשרד גם על היועצים המשפטיים ההם?
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אומר לך מה מטריד אותי. אותי מטרידות התשובות שלכם כי כך נראית המדינה. בגלל התשובות שלכם, כך הדברים נראים. אם אני הייתי בצומת הזאת, לא הייתי נרגע עד שיהיה פתרון. לא יודע מה, אני הופך את חצי המדינה ובמשמרת שלי זה לא יקרה, בדיוק כמו שאני עושה את הדיון הזה על דהמש למרות שאני לא חייב אבל אני מבין שקורה משהו לא הגיוני והוא לא יקרה כשאני כאן. זה מה שאני מצפה מפקיד על ולא מפקיד שמשתכר 5,000 שקלים שמקבלת המזכירה שלך או הפקידה שלך. יועץ משפטי של המשרד? הוא איש גדול, חכם וחשוב. אני מצפה ממנו שלא ייתן לי תשובה שהפקיד עבר למשרד אחר. אדוני, הנושא במשרד כבר עשרים שנים ואני שואל איך זה התפתח במשמרת שלך ואיך זה יכול להיות.
רונן פרץ
¶
ראש הממשלה קיים שני דיונים בנושא הזה, אחד ב-2016, והוא הנחה את מינהל מקרקעי ישראל להכין חלופות למתחם המגורים שנמצא שם. בחודש נובמבר 2016 המינהל הגיש חלופות, מסמך חלופות מסודר, ובחודש ינואר התקיימה ישיבה נוספת עם כל הגורמים הנוגעים בדבר. כתוצאה מהישיבה הזאת ראש הממשלה הנחה את רשות מקרקעי ישראל לקדם תכנון על החלופה הזאת והיא שהוצגה שמשמעותה למעשה הסדרה חלקית של המתחם, מה שאפשר להסדיר מבחינה תכנונית, יחד עם תוספת שטחים שהם אדמות מדינה בעיקר. מה שלא ניתן להסדיר, לפנות. צריך להבין שמבחינה תכנונית יש התנגשות בין מה שבנוי היום לבין מה שאמור להיות בתכניות קיימות, רכבות או אזור תעסוקה במקום.
לגבי השאלה של השיוך המוניציפאלי, עדיין אין הכרעה בעניין הזה. המינהל צריך להגיש את התכנית עד סוף 2017 ולאחר שהיא תוגש, גם שאלת השיוך תוכרע.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. עכשיו אני שואל אותך שאלה מהזווית של ראש הממשלה. אתה רואה את הכאוס שקורה כאן, מי לדעתך צריך לטפל בזה? אני עכשיו לא דואג לדהמש, עזוב, אני דואג לדהמש שעוד לא נבנה. אם זה קרה היום, למה שלא יקרה מחר ישוב כזה קטן שאנחנו עכשיו לא יודעים עליו? יכול להיות שמישהו בנה צריף קטן באיזה מקום ויבוא לכאן יושב ראש ועדת פנים בעוד 15 שנים ויעשה דיון כזה ויגיד, איך יכול להיות שמישהו לא ראה את זה. אני שואל מי לדעתכם הגורם שאמור לבוא ובשרשרת של הפיקוד, נניח שהמועצה לא מטפלת, העיר לא מטפלת, אבל מישהו צריך לבוא ולומר זוזו הצידה, אחרי כן אני אטפל בך כי אתה לא עושה את העבודה שלך אבל כרגע אני אפתור את הבעיה.
רונן פרץ
¶
קטונתי מלומר מה היה בעבר. אני יכול לומר שבשנתיים האחרונות אני כן רואה ושם לב לעבודה יותר רצינית של היחידה לאכיפה במשרד האוצר. נעשית עבודה. אי אפשר להגיד שלא נעשית עבודה. אם מספיק או לא מספיק, תמיד אפשר לדרוש יותר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני לא רואה את זה בכיוון של האכיפה. רות יוסף אומרת שיש כאן דיונים משפטיים עשרים שנים. לדעתי זה כבר אירוע מדינתי שלא קשור לתיק ספציפי כזה או אחר. דיונים משפטיים לא יכולים להתנהל עשרים שנים במדינת ישראל באירועים כאלה. כך איבדנו את המדינה. יש מערכות משפטיות, קוראים להן ויושבים אתן ובודקים למה. אם אני יושב עם שרת המשפטים והיא מספרת לי כמה תיקים יש לכל שופט, אני כמעט נפלתי מהרגליים. אולי אלה עשרים השנים. אבל אם יש לך שופט אחד על כל המדינה, זה לא יהיה גם אחרי מאה שנים. משהו כאן לא מתנהל נכון. משהו לא בסדר.
רונן פרץ
¶
אני מסכים אתך. אני חושב שאתה מכיר טוב מאוד את העמדה של ראש הממשלה כפי שבאה לידי ביטוי בתקופה האחרונה ובחודשים האחרונים, באופן כללי, שחוקי התכנון והבנייה צריכים להיאכף בכל המדינה באופן שווה. אנחנו כן מקפידים על זה יותר. דיונים בנושא הזה איך להקל על ההליכים המשפטיים באים לידי ביטוי גם בהצעת החוק החדשה שעומדת בפני הכנסת כרגע. הנושא הזה נמצא בטיפול אבל הוא לא באחריות משרד ראש הממשלה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
נכון. בגדול זה נכון שאנחנו דנים על זה בחודש האחרון אבל זה לא מספיק. זאת אומרת, זה לא רק בהיבט הזה. אני חושב שגם בהיבט של בתי המשפט יכול להיות שאנחנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה. יכול להיות שבכל הנושא של עבירות בנייה צריך להקים בית משפט כמו שעשו לגבי עבירות תנועה, משהו שיהיה זריז ומהיר בדברים האלה ויהיו בו אנשים שמתמחים בנושא הזה. יש כאן בעיית מדינה. אני מזהה אותה כבעיית מדינה שצריך לפתור אותה כי אם כבר הגענו אליה, אנחנו נמצאים היום בסיפור של דהמש. עכשיו לך תהרוס להם כאשר מדובר בבני אדם, במשפחות, והם יגידו לך למה באת היום ואלה טענות מן העניין. הם צודקים. לכן אני שכדי שלא נגיע למצב הזה וכפי שאמרתי בדיון הקודם, בפני עיוור לא תשים מכשול, אתה לא מאפשר לו להגיע בכלל למכשול והוא לא מגיע אליו. אבל ברגע שהוא הגיע לשם, זה כבר אירוע אחר.
תבקש מראש הממשלה, תגיד לו שאני מבקש שיעשה איזשהו דיון בנושא הזה ברמת המדינה כי אני מזהה אותה. הבעיה היא לא דהמש אלא היא קורית בהרבה מקומות. זה נכון שיש את הסיפור של האכיפה ובאמת אני מברך על כך שהיחידה הארצית עושה. אני חושב שבחוק התכנון והבנייה בו אנחנו דנים, אנחנו נביא אותו לאיזשהו מקום בו יהיו גם הגדרות של זמנים בטיפול - על זה אנחנו מדברים ומתווכחים מהבוקר - וגם האמצעים המשטרתיים. לפני שאני אסיים את החוק הזה, אני אסגור אותו גם ברמת האמצעים כי לפעמים אנחנו מחוקקים חוק אבל שוכחים שמישהו צריך לעשות אותו ואז לא מביאים את השוטרים ולא מביאים את הפקחים ושואלים למה זה לא עובד. כשאני אסגור את החוק, אני אביא את זה גם לרמת האמצעים.
אני חושב ששווה לעשות דיון בממשלה בנושא הזה כי אני רואה את זה כבעיה לאומית.
אני רוצה לעבור לנושאים היותר אופרטיביים שמעניינים אותי בהיבט הזה של הדיון הזה. אנחנו דיברנו על כך שלמועצה יש שלושה דברים בהם היא מטפלת: הנושא הראשון הוא חינוך, אגרות חוץ והסעות, הנושא השני הוא רווחה והגדלתם לעשות והם אמורים לטפל בעבירות הבנייה שעולות כמיליון שקלים וכל זה אמור לשבת על הארנונה. בואו נתחיל בחינוך. משרד הפנים, איך הוא אמור לקבל את זה ממשרד החינוך? משרד החינוך כאן? לא. לא הזמנו אותם.
אני שואל מה קורה בישובים כמו דהמש שראש המועצה לא מצליח לגבות אגרה.
נאסר קייס
¶
אני מודה לך. אני מייצג את התושבים של כפר דהמש. אני חוזר על מה שאמרתי גם בכתב וגם היום בעל פה. התושבים עצמם לא הוזמנו. מצאתם לנכון להזמין את תנועת רגבים שפועלת מזה שנים להרוס את הכפר ולא מצאתם לנכון להזמין את בעלי הבית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
חבר הכנסת אוסאמה סעדי, אם אני לא אוהב אותך, אני מוציא אותך עכשיו. אל תבדוק אותי שוב. אף אחד כאן לא מוזמן. אני מודיע לך שמי שמוזמן אלה המשרדים ומי שמבקש להיות מוזמן. לכן עזוב את ההזמנות. אל תבוא לצד הטכני ותגיד שלא הזמינו ואל תגיד שאתה מקופח בגלל שלא הזמינו אותך. דבר לעניין. עזוב.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אדוני, אני עושה דיון על מה שאני רוצה. אתה רוצה להתייחס לעניין? בבקשה. אם לא, אני עובר.
נאסר קייס
¶
אתה שאלת שאלה והיא איפה הרשויות. התשובה היא לא בגלל שאין אכיפה ואף אחד לא מתעסק בכפר הזה אלא בגלל שאין שום רשות שלקחה את המושכות לתכנן את הכפר, התושבים בעצמם כבר 15 שנים מקדמים תכנית והיא מתגלגלת ממשרד למשרד.
אני רוצה להסביר. האנשים האלה לא נפלו מאיזשהו מטוס לתוך הכפר הזה אלא אלה אנשים שהמדינה עקרה אותם מישובים ערביים לפני 1948, ישוב גדע, מכירים אותו? היום חדרה. אותם תושבים, המדינה פיצתה אותם בהסכמי חליפין לבוא להתיישב כאן. כל השטח הזה הוא קרקעות פרטיות נטו לתושבים.
נאסר קייס
¶
התכנית שהייתה חלה שם היא תכנית מנדטורית ואפשרה לתת היתרי בנייה. זה שהמועצה לא רוצה לתת היתרי בנייה, זאת בעיה שלה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
ראינו כאן את צילום האוויר מלפני עשרים שנים ויש שם בניין ורבע. לדעתך עיר שלא נותנת היתר בנייה, התושב צריך לבנות לבד? נניח יש לי חצר שלי בבית שלי. דרך אגב, יש לי בית, אני הגשתי היתר בנייה לבית שלי ולא נתנו לי, אז לא בניתי. רציתי להוסיף מחסן אבל לא בניתי. לפי השיטה שלך אני צריך לבנות. את התושב אני מבין אבל אתה הרי איש חוק, אתה עורך דין.
נאסר קייס
¶
אני רוצה להגיד לך משהו אדוני היושב ראש. בעצם אנשים במשך 15 שנים הגישו תכנית. אמרו שהמדינה לא רוצה לתכנן, המועצה רוצה לזרוק אותנו, אנחנו נגיש תכנית. הגשנו תכנית.
נאסר קייס
¶
משרד הפנים, הוועדה המחוזית בראשה בזמנה ישב דוקטור שוקי עמרני, אמר שהוא לא יכול לדון בתכנית משום שאישור התכנית, משמעותו הקמת ישוב חדש.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא הבנתי. מהרגע שאתה מגיש תכנית, אתה הולך לביצוע? איך זה הולך אצלך? מגישים תכנית והולכים לביצוע או מחכים לאשר אותה?
נאסר קייס
¶
אני מבקש להסביר את התמונה כי מה שנאמר כאן, הכול עובדות לא נכונות. אז, עת הגשנו את התכנית להסדיר את הכפר, תקעו את זה בטענה שאישור התכנית משמעותו הקמת ישוב חדש.
נאסר קייס
¶
יזמו ועדת גבולות. ועדת הגבולות אמרה שהישוב יישאר בינתיים במועצה האזורית עמק לוד ואז לא המשיך דבר. הגשנו בג"ץ ובית המשפט העליון נתן צו על תנאי להכיר בכפר. עד היום כל משרד זורק את העניין הזה למשרד השני.
נדהמתי לשמוע את גברת רות יוסף שאמרה שבית המשפט הוא הבעיה. בית המשפט אף פעם לא הבעיה. חבל שבכנסת ישראל מציגים את בית המשפט כבעיה. בית המשפט קבע בגלל חוסר המעש של המדינה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
את הנתונים האלה למדתי ואני מכיר אותם. אני מכיר את הכול. יש לי רק בעיה אחת אתך. אזרח רגיל במדינת ישראל, גם אני אזרח פשוט מן המניין, כשאני מגיש בקשה לעירייה לבנות את המחסן שלי והעירייה לא מאשרת לי או לא עונה לי, אני לא בונה אותו. זאת הבעיה שלי עם הסיפור הזה. כך זה גם כשאני קונה קרקע לבנייה, קרקע לא חקלאית. אם חקלאי אחד במדינה יבנה בית על הקרקע החקלאית, למחרת יהרסו לו את הבית.
נאסר קייס
¶
אני חושב שעובדתית זה לא נכון. סטטיסטית זה לא נכון. אתה לא תשמע ממני קריאה כזאת. אתה תשמע ממני תשובה שאנשים לא מתאדים. אדם שאין לו חלופה ומתחנן בפני הממשלה שלושים שנים, וזאת הקרקע שלו, אז דוחקים אותו לפינה לבנות ללא היתר. אדם, זכותו לגור. זכות הדיור היא זכות יסוד במדינה שלנו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מסכים אתך שזכות הדיור היא זכות יסוד אבל זכות הדיור, דרך אגב, היא זכות יסודית לפי החוק. יש במדינת ישראל עוד עשרות אלפי חקלאים. הבן שלו עכשיו מתחתן, ילך שם לשטח באמצע הפרדס ויבנה לו איזו וילה ויגיד זכות יסוד של הבן שלי לבנות. למה לא?
נאסר קייס
¶
אתה מציג כאילו במגזר היהודי אין שום עבירות בנייה. יש בנייה לתעשייה, למסחר ולחקלאות. לא שמעתי שתנועת רגבים מגישה שם תלונות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה לקדם את הדיון. ראשית, בבנייה היהודית אני בעמדה לאכוף את כל עבירות הבנייה ולהרוס. זאת העמדה שלי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה רבה. אני רק אומר בגדול, רק כדי שתבין מה העמדה שלי. חוק הוא חוק, אזרח הוא אזרח.
נאסר קייס
¶
אני לא רוצה שתצא כאן עם החלטה כך שיעשו שימוש בוועדה לצורך הדיון בבג"ץ. כל מה שהעלית נדון בבג"ץ. תן לבג"ץ להחליט.
היו"ר דוד אמסלם
¶
ראש המועצה כאן אומר שהוא משלם מהארנונה עבור החינוך, אגרות החוץ וההסעות, והרווחה במצ'ינג שהוא צריך לתת. אבל בדרך כלל יש הסכם או בעצם יש איזה חוזה בלתי כתוב בין התושב לבין העירייה לפיו התושב משלם את הארנונה, המדינה משפה את העיריות בגין המצ'ינג שלה וכך בעצם נוצר הסכום כדי לתת את השירות.
אתם מכירים את הנושא הזה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה דבר חדש שעלה עכשיו? אני מדבר היסטורית. מרגיז אותי שהפקיד של אתמול, הרי הסיפור הזה קיים כבר עשרים שנים.
רות יוסף
¶
מכיוון שלמשרד הפנים יש תקציב סגור ורשות מקבלת מענק איזון, היא מקבלת גם כיסוי, במקסימום האפשרי ביכולות של המשרד, מענקים מיוחדים עבור העניין. לכן הוא דיבר על כך שזה בטל בשישים וזה פחות מחצי. על זה הוא דיבר קודם. על רקע המצוקה הזאת החליט שר הפנים בסיור במקום לבדוק מה הן ההוצאות האמיתיות. אנחנו שלחנו את זה לבדיקה ובשבוע הבא או בשבועיים הבאים נקבל תשובה ואני מניחה ששר הפנים יטפל בזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זאת אומרת, אתם תשפו אותו. אני מבקש שתשבו עם ראש המועצה, בלי קשר לפתרון הבעיה. בסוף הוא צריך לייצר לעצמו קופה לתת את השירות. הוא צריך להסיע את הילדים. אני מבקש לשבת אתו. זאת כבר בעיה שהיא מחוץ לקופסה, מחוץ למסגרת שלו. זאת כבר בעיה מדינתית. היות והמדינה החליטה שהוא נותן את השירות, אני מבקש לשפות אותו עבור השירות הזה.
רות יוסף
¶
קודם כל, אנחנו יושבים אתם ויושבים אתם הרבה. אסור לשכוח שהמענקים שמחולקים על ידי משרד הפנים, הם מחולקים על פי נוסחה. זה לא ששר הפנים יכול לבוא ולתת.
רות יוסף
¶
זה בלתי אפשרי. לכן אנחנו הולכים לבדוק. אנחנו עושים עבודה לא גדולה, עבודה של שבוע-שבועיים, כדי לבדוק מה הן ההוצאות האמיתיות כולל המתחם השני שאנחנו לא מתעלמים ממנו. ברגע שיהיה לנו את הסכום, שר הפנים יחליט אם הוא רוצה לצמצם ברשויות אחרות או הוא רוצה לפנות לאוצר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
דוד, כתוב לי מסמך. אני אעשה את העבודה. כתוב לי במסמך כמה זה רווחה, מה החלק שלך, מה החלק שלך בהסעות, כמה עולה לפנות שם את האשפה, כמה עולה לבנות שם תשתיות אפילו זמניות כי בסוף אנשים חיים שם והם צריכים לקבל שירות. אם אין לו פינוי אשפה, הוא ישרוף את האשפה כי אין לו ברירה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
שייתן לי הערכה תקציבית ואני אזמן את האוצר, את משרד הפנים, את משרד המשפטים ואת כל העולם ואשתו ואקיים דיון אצלי, דבר אותו היה צריך לעשות המחוז.
יש לי עוד שאלה אחת למשרד המשפטים. יש שם עבירות בנייה. אני מניח שכל הבנייה שם היא בעבירות בנייה כי אין להם רישיונות. אבל אין קשר בין תשלום הארנונה לעבירת הבנייה. אני מספר לך שארנונה גובים גם כשיש עבירת בנייה. למה אתם לא גובים ארנונה?
היו"ר דוד אמסלם
¶
דוד יפרח, אתה לא מדבר כאן יותר בלי אישור שלי. אתה תיתן לי את מסמך העלויות ואני אטפל בזה. אם לך יש מסמכים אחרים, תן לי אותם ואני אטפל בזה. אני אהיה כאן הפיבוט של המדינה בעניין הזה.
למה אתם לא גובים מהם ארנונה?
רות יוסף
¶
ישוב לא מוכר לא יכול לשבת על חשמונאים 11 כי הרי הוא לא מוכר. אם הוא צריך לעבור כתובת כדי שדוד יגבה ארנונה, למה אתם לא עושים את זה לפחות?
רות יוסף
¶
לי לא עולה שום רעיון. אני לא קובעת איזה כתובות רושמים ואיפה. אם הם תושבים של עמק לוד, שייתנו להם כתובת.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בסוף מינהל האוכלוסין יושב במשרד הפנים. את רוצה שאני אביא את שר הפנים? הרי מנהל המחוז במשרד הפנים לא יודע לדבר? אני עבדתי שנים רבות בעירייה. כל אירוע עירוני כלל לרוב עוד אגפים עירוניים ולפעמים גם עוד יחידות לא עירוניות. אבל אם רוב האירוע יושב אצלי, אני מסנכרן את הכוחות. אני לא אומר זה לא שלי, זה לא שלי, ההוא לא שם אלא זה אתה. מה שמרגיז אותי בכל הדיון הזה הוא שאני מבין שהפקידות בעצם הביאה אותנו לנקודה הזאת כי אף אחד לא הרים את הדגל ואחד אמר שזה לא הוא אלא זה ההוא. כך התגלגל כל האירוע הזה שעשרים שנים משרד הפנים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
עכשיו מתפתח כאן דיאלוג אחר. עזבי. ברגע שיש ישוב כזה לא חוקי אחרי עשרים שנים, יש בעיה של פקידות. אני לא מצפה ששר יבוא בבוקר ויתחיל להפעיל את המערכות אלא לשם כך יש פקידים שמקבלים משכורות גבוהות כשהם בדרגים הבכירים. לשם אני מכוון.
דבר שני. יש לי כאן דיון אחר שלא קשור. עם זה סיימנו. אני שאלתי שאלה פשוטה והיא למה ראש המועצה לא גובה ארנונה. ראש המועצה אומר שהם לא רשומים אצלו. אני שואל איפה הם רשומים, ברחוב החשמונאים 11 ברמלה. אני שואל למה אתם לא מעבירים את הכתובת ואז אתם אומרים שזה לא ישוב מוכר. אנחנו מגיעים לחד גדיא. את השמה לב מה קרה כאן.
רות יוסף
¶
אני אענה לך. הרשות המקומית לא רוצה לתת שירות לישוב לא מוכר. הישוב עצמו הלך לבית המשפט ובית המשפט החליט שהוא צריך לתת חינוך ורווחה. איך נותנים חינוך אם הם לא רשומים בשום מקום? אמרו, טוב, נרשום את כולם ברמלה ואז הם נותנים את השירות של חינוך ברמלה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל אני שואל. אם אתה רושם אותו כאן ואתה אומר להוא לשלם. דרך אגב, למה רמלה לא גובה את הארנונה ומעבירה לדוד?
היו"ר דוד אמסלם
¶
ברור שהמשאית יושבת אצל דוד, אבל לא, נשלח אותה לרמלה, נחזיר אותה אליו וכולי. כל זה לא שייך למחוז. אם הוא לא גובה ארנונה בכלל, זאת בעיה שלך?
רות יוסף
¶
אתה מפיל עליהם גם להיות במקום בתי משפט, גם להיות מערכת החקיקה במדינת ישראל, אבל זה לא עובד כך. אנחנו הפקידים צריכים לעבוד במסגרת שמקובלת עלינו. אני לא אחראית על רישום אוכלוסין ואני לא יכולה לטפל בזה. אתה יכול להגיד שאני אשמה, בסדר אבל זה לא עובד כך.
היו"ר דוד אמסלם
¶
בראש שלי אני פקיד. שלושים שנים אני פקיד. תאמיני לי שאני יודע איך עושים את הדברים כפקיד. אני יודע. כשאני רוצה לעשות משהו כפקיד, אני יודע מה קורה. אני יודע. לכן אני בסופו של דבר אספר לכם סוד קטן. הכנסת והשרים ברמת השטח לא יכולים לנהל את האירוע. הם לא שם. מי שמנהל את האירוע, אלה הפקידים. זה בא מלמטה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
יש לכם את כל הסמכויות בעולם. אם הוא לאן גובה ארנונה ונכנס לגירעונות, את קוראת לו אליך ושואלת אותו. אם הוא משלם לפקיד שלו מאה שקלים יותר, את בודקת. אתם יודעים היכן שאתם רוצים אבל היכן שאתם לא רוצים ולא נוח, משאירים בצד.
יש כאן אירוע איזוטרי. אני מספר לך שהיה כאן דיון לפני שבועיים עם ילדים בכיתה ח'. אם הם היו שומעים את זה, הם היו מתים מצחוק. אני שואל אותו למה אתה לא גובה ארנונה. עזבי עכשיו בתים עזבי הריסות, כבד עליכם, שר הפנים לא יכול ואולי בסוף נביא את חיל האוויר או את חיל החילוץ האמריקאי לבצע כאן את העבודה. אבל אני שואל למה אתה לא גובה ארנונה, כי אני יודע שארנונה אפשר לגבות גם על עבירות בנייה ואין קשר בין הארנונה לבין התשלום. אומר לי ראש המועצה שהמקום לא רשום על שמו אלא על שם רמלה, שם הם לומדים.
עורך דין קייס, אתה לא מחכים אותי בכלום. אני יודע הכול. אני מכיר את כל הנתונים, כולל מה שאמרת אבל נתתי לך את הכבוד.
אומר ראש המועצה שהמקום רשום על רמלה. אם המקום רשום על רמלה, שרמלה תטפל בחינוך ובהסעות. אם זה רשום על שמי, אני אטפל והוא גם יודע איך לטפל והם ישלמו כמו כל אזרח.
מה שקרה זה שעשרים שנים הם גרים שם ואומר עורך הדין שלהם שהם רוצים לשלם ארנונה אבל הם לא משלמים ארנונה אבל המדינה מסיעה את הילדים. היא גם לא נותנת להם את השירותים המינימליים אלא נותנת להם רק את מה שבית המשפט החליט. למה בית המשפט לא החליט על פינוי אשפה? כי בראש של אותו שופט אשפה כנראה לא מסוכנת אבל אשפה יותר מסוכנת מאשר הסיפור הזה של רווחה. אנשים שם חולים והם יכולים לגרום למחלות בכל הסביבה. אני מספר לך את זה. רק בשבוע שעבר קיבלתי לפחות ארבעה טלפונים מהתושבים הסמוכים בלוד כי הם שמעו על הדיון. הם אמרו לי שעושים שם מתכות וזה לא זבל. יש שם מפעלים שמפרידים מתכות ויש שם ריח.
היו"ר דוד אמסלם
¶
נחושת. יש שם אדים מסוכנים לבריאות והם דואגים לילדים שלהם. אז זה לא מסוכן? לא נראה לך שכל הסיפור הזה, כמנהלת מחוז את צריכה לבוא ולומר לראש המועצה שתקיימו דיון אצלך כאשר לדיון הזה תקראו למשרד האוצר ולמשרד המשפטים? מה שאני עושה כאן. תגידו שיש כאן משהו מחוץ לקופסה, לא בשגרה, ומה נעשה. עושים איזה דיון טקטי, לא אסטרטגי, איך בינתיים מתנהלים.
אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
¶
אדוני היושב ראש, יש לי כאן את תשובת המדינה. "מכל הטעמים שפורטו לעיל, המשיבים יבקשו כי בית המשפט הנכבד יאפשר להם למצות את המהלך המקודם על ידם לבחינת המעמד התכנוני ובהמשך לכך גם את המעמד המוניציפאלי". נתנו להם עד 31 לדצמבר 2017 להשלים את זה.
למה פנו ולמה עשו את זה? זה מחזיר אותנו לדיונים שקיימנו ובמהלך כל הדיונים אמרתי לך שמדוב בקרקע פרטית שהייעוד שלה הוא חקלאי ושם בנו כפי שבנו עוד עשרות אלפי בתים במגזר הערבי כי לא נותנים להם היתרים.
מבחינת המועצה, אני אומר לכם שזכותכם לקבל ארנונה, התושבים רוצים לשלם ארנונה. אתה שמעת כאן עכשיו שכל אחד מטיל את הכדור על השני והתושבים מבחינתם לא יודעים לשלם. אז שלא תבואו ותאשימו אותם שכביכול הם פולשים כי הקרקע שלהם. הם לא משלמים ארנונה כי אף אחד לא רוצה שיגבו מהם ארנונה. מדובר באזרחים שרוצים להיות שומרי חוק ואתם לא מאפשרים להם.
מבחינת עמק לוד, זכותכם. אם יש הוצאות, אתם צריכים לגבות אותן. משרד הפנים ומשרד האוצר, אנחנו בעדכם. אתם צריכים לקבל את מה שמגיע לכם אבל מכאן אל תזרקו את הכדור כביכול שהבעיה היא באזרחים של דהמש. אזרחי דהמש, מחר תתנו להם כתובת מגורים ותשלומי ארנונה ואז כפי שאנחנו כולנו משלמים ארנונה, גם הם ישלמו ארנונה. אל תסיטו את הוויכוח הזה מהוויכוח הכספי לוויכוח העקרוני שאנחנו רוצים להסדיר את הכפר.
היינו בפגישה אצל היועץ המשפטי לממשלה שהוא בעצמו מעורב בעניין הזה. הוא דיבר עם ראש הממשלה. בינואר 2017 התקיימה ישיבה ואומרים שאנחנו הולכים להסדרה. נושאים כספיים, אנחנו אתכם ולא נגדכם. תודה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
¶
כבוד היושב ראש, בנושא הזה מבחינת הישוב דהמש, שמענו את משרד ראש הממשלה מדבר על ההסדרה, על תכנון מול המינהל. רציתי לבקש דבר אחד ופשוט, וזאת זכותם של התושבים, והוא שהם יהיו מעורבים גם בתכנית ושלא יכתיבו להם וינחיתו עליהם תכנית עליה לא ידעו.
רישום נכסים אתם יכולים לעשות. האנשים מקבלים דואר והדואר מגיע אליהם. אני הייתי ראש רשות ואני יודע איך רושמים נכסים ואני יודע גם איך מגיעים לארנונה. אתם לא רוצים אותם אצלכם וכנראה שזה מהסיבה הפוליטית. לגבות ארנונה אתם יכולים ואין סיבה לא לגבות אותה. הפתרון שכל כל הבעיות שמנינו כאן, הוא ההסדרה של הישוב ואז יהיה אפשר לרשום גם רחובות, אפשר לטפל בביוב, אפשר לטפל באיכות הסביבה. הייתי מבקש שאתם במשרד ראש הממשלה תמהרו עם התכניות האלה כדי לפתור את כל הבעיות.
העניין של ההסעה לרמלה של התושבים שנמצאים שם, כי בעמק לוד אין בתי ספר ערביים וברמלה ובלוד יש בתי ספר ערביים. לכן הם מסיעים אותם לשם. כל רשות מקומית משתתפת בעלויות ויש מצ'ינג. אתם לא רציתם לגבות ארנונה ואל תגיד לי שאתם לא יכולים כי אתם כן יכולים. אפשר לרשום אותם ואם רוצים, אפשר לגבות את הארנונה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
תודה רבה. רבותיי, ברשותכם, אני רוצה לסכם את הדיון. האמת היא שאני אעשה את המהלך הבא. קודם כל, לגבי השאלה איך התפתח נושא כזה, אני ארצה לזמן אלי את מינהל התכנון, את יחידת האכיפה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה ממשיך להפריע לי. תשאל אותי אחרי כן, בסוף הדיון. אפשר לחשוב שפעם ראשונה שאתה שומע שאני עושה את זה.
אני אזמן אלי את מינהל התכנון, את משרד המשפטים ואת משרד הפנים כדי לראות איך מתפתח אירוע מהסוג הזה, במיוחד בדגש על המתחם החדש שהולך להתפתח.
נושא שני בו אני רוצה לקיים דיון אצלי ואני מבקש להזמין אליו את משרד החינוך, הרווחה, ראש המועצה, ראש עיריית רמלה, מנכ"ל משרד הפנים, היועץ המשפטי של משרד הפנים בעצמו, משרד ראש הממשלה – רונן, תבואו גם אתם – משרד האוצר, מינהל מקרקעי ישראל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
עיריית לוד היא כרגע לא צד בעניין. כאן אני רוצה לדון על כל הנושא של רווחה, חינוך והוצאות אכיפה, מדוע המועצה צריכה לשאת בהוצאות ומי משפה אותה בעניין הזה.
אני אקיים את שני הדיונים האלה מיד בתחילת המושב הבא ויכול להיות שאפילו בפגרה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא. זה לא קשור לתושבים. אני מקבל את העמדה שלך שבית המשפט יכתיב את הסיפור של ההסדר. אני כרגע בא לפתור את מצב הביניים לגבי שיפוי העירייה בארנונה, כן או לא, איך ומה ולמה. דבר שני, אני הולך לקיים דיון עקרוני איך לא יתפתחו בעתיד עוד ישובים כאלה.
תודה רבה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 12:25.