הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 446
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ד בשבט התשע"ז (20 בפברואר 2017), שעה 9:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 20/02/2017
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 66), התשע"ח-2018, הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - הודעת התנתקות משירות כהודעת סירוב לקבל פרסומות), התשע"ו-2016
פרוטוקול
סדר-היום
1. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - הודעת התנתקות משירות כהודעת סירוב לקבל פרסומות), התשע"ה-2015 (פ/739/20) של חה"כ אורי מקלב, חה"כ משה גפני
2. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - הודעת התנתקות משירות כהודעת סירוב לקבל פרסומות), התשע"ו-2016 (פ/2430/20) של חה"כ שולי מועלם-רפאלי, חה"כ רועי פולקמן, חה"כ איתן כבל, חה"כ בצלאל סמוטריץ'
מוזמנים
¶
רן שטרית - רמ"ט השר, משרד התקשורת
ואיל ג'יג'ני - לשכה משפטית, משרד התקשורת
אלידור בליטנר - עוזרת ראשית ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אגם אביגיל דניאל - עוזרת ראשית חקיקה מכרזים ואזרחי, משרד הכלכלה והתעשייה
לירון עצמון - מנהל תחום, איגוד לשכות המסחר
שרון כ"ץ - יועמ"ש, מחלקה משפטית, איגוד לשכות המסחר
רונית פרל - יועמ"ש, התאחדות התעשיינים
מיטל כוכב - עו"ד, חברת yes
איילת כהן מעגן - עו"ד, חברת בזק
שי ניב ביטון - כתב פרלמנטרי, עיתון גלובס
דוד זוהר - יועץ פרלמנטרי של חה"כ אורי מקלב
מנחם-צבי כץ - שדלן/ית (כהן - רימון - כהן), מייצג/ת את yes (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: חברת ישראכרט)
גדעון זאגא - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
יהודה כהן - שדלן/ית
רישום פרלמנטרי
¶
רונית יצחק
1. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - הודעת התנתקות משירות כהודעת סירוב לקבל פרסומות), התשע"ה-2015 (פ/739/20) של חה"כ אורי מקלב, חה"כ משה גפני
2. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - הודעת התנתקות משירות כהודעת סירוב לקבל פרסומות), התשע"ו-2016 (פ/2430/20) של חה"כ שולי מועלם-רפאלי, חה"כ רועי פולקמן, חה"כ איתן כבל, חה"כ בצלאל סמוטריץ'
היו"ר איתן כבל
¶
בוקר טוב לכם, אנחנו מתחילים את השבוע, היום יום שני, גברתי מנהלת הוועדה, היועצת, רשמת, דוברים, חברותי וחברי חברי הכנסת.
אנחנו היום עוסקים בהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - הודעת התנתקות משירות כהודעת סירוב לקבל פרסומות), התשע"ה–2015, של חברי הכנסת אורי מקלב ומשה גפני, להלן, הליטאים. אז בבקשה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
כי עליזה לא יכולה להיות. אבל תתכונני לישיבה, כן? הבנתי שהתחלת גם לאיים בהפלת הממשלה, אבל אני לא אוותר על העניין הזה גם אם יהיו בעיות.
היו"ר איתן כבל
¶
שולי, המזל הגדול של הקואליציה הזאת, זאת הקואליציה, השותפים. אמרתי לו את זה, המזל הכי גדול שיש להם. אם היו צריכים להיבנות אצלנו בתוך הבית.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
כן, אצלנו זה שוס גדול מאוד. ואתה יודע שאלו חוקים של סמוטריץ, פרופ' ברק נשיא בית-המשפט העליון כותב אותם כל הזמן.
היו"ר איתן כבל
¶
הבעיה היא לא הוא, הבעיה היא אתם, איך אתם עונים לו, איך אתם מטפלים בזה. אני מסכים אתך, דרך אגב, פה יש לו - - -
דוד ביטן (הליכוד)
¶
היא אומרת שהחוקים שלנו לא מספיק טובים. אמרתי לה, לשרת המשפטים, שאולי החוקים של סמוטריץ נכתבים על-ידי השופט ברק.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
טובה, טובה מאוד. ואני אגיד לך גם שבזכות היועצים של חברת הכנסת שולי מועלם - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
- - וכאן לא נמצאים כולם בגלל שזה מתחילת המושב, ולצערנו חברת הכנסת מועלם לא הייתה - - -
היו"ר איתן כבל
¶
אה, נכון, כתוב פה, אם כבר אדוני אומר אז אני אקריא שהצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
לא נכון. יעידו איתן כבל ואורי מקלב שגם בכנסת הקודמת זה היה, כי אני למדתי לעשות עבודה עם משרדי הממשלה. וכל מה שאני יודעת למדתי מיריב לוין, נכון, אורי?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
מאה אחוז. אי-אפשר לקחת ממך את האמת, את החוקים הטובים, אבל זה לא קשור. זה לא קשור. גם לנו יש חוקים טובים, ולא תמיד עוברים.
היו"ר איתן כבל
¶
חבר הכנסת מקלב, כתוב פה הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על -ידי חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי וקבוצת חברי כנסת, אז זה רק לזכותה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אני רק רוצה להדגיש שהפעם אנחנו משנים את התקנון באופן שיכולים שני ח"כים לדבר במליאה על הצעת חוק בקריאה טרומית ולא אחד. כל אחד חמש דקות.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
שיניתי את זה עכשיו וזה יבוא, כדי שכשיש מצב שיש שניים שרצים על חוק, שגם זה יוכל לדבר וגם זה יוכל לדבר.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
קודם אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולהנהלת הוועדה על הנחה של החוק הזה על סדר-היום. המתחיל במצווה אומרים לו גמור, ומצווה גוררת מצווה, אז יש עוד כמה דברים שאני לוחץ עליכם לגמור. אני מודה לכם על ההיענות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה לקריאה ראשונה. הצעת החוק הזאת מבקשת שכשאדם מבקש להתנתק מחברה, יחד עם זאת בילד-אין גם הוא מבקש ממנה להתנתק לגמרי מדבר פרסומת, שלא יהיה עדיין לקוח חי אצלם. יש בחברות האלה, הגדולות או לא הגדולות, הם מקימים מחלקה שנקראת "שימור לקוחות", על אף שהתנתקתי מהם, הם מנסים להשאיר אותי כלקוח חי.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
פרסומות, ואז כשאני חי אז פתאום יש גם טעויות ונשלחים אלי חיובים, יש איזו דינמיקה לא רצויה.
היו"ר איתן כבל
¶
אמרה לאה משהו נכון, שבעלה אמר לה, ובצדק, שאם החברות היו משקיעות בלקוח כמו שהן משקיעות אחר כך בלהקים את מחלקת "שימור לקוחות", אז כנראה שהן לא היו צריכות להקים את המחלקה הזאת.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
בתקופה האחרונה אני מתפלא, למשל, שרשתות השיווק שמשקיעות הרבה בפרסומת, וכשאתה מגיע לקופות, אנשים - - - שעה, שעה ורבע, אז אני לא מבין איפה ההיגיון שלהם? הרי אתם כל כך משקיעים, למה בקצה אתם - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
הוא הבן של אורי זוהר. הבן והנכד. זה בן אחר בן. זה זוהר, זה זוהר אמיתי. לא רואים את הזוהר על הפנים?
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אז אנחנו לא נכביר במילים, אנחנו רק מבקשים דבר אחד. כמו שהיום ידוע שאסור לשגר דבר פרסום למי שלא לקוח שלך, אסור לשגר דבר פרסום, אבל יש החרגה שאם אתה כבר כן לקוח אתה יכול להמשיך. אם אני אתקשר אתך בעסקי מסחר אני יכול לשלוח לך דברי פרסומת.
מה שאנחנו מבקשים, לאחר שהפסקתי – אומנם התקשרתי, והייתי לקוח שלך – והפסקתי להתקשר אתך, הפסקתי להיות לקוח, יחד עם זאת, אנחנו רוצים להתנתק כמו שאני התנתקתי ממך בעניין העסקי אנחנו גם רוצים להתנתק בעניין הזה של שידור דבר פרסומת.
אם עכשיו אתם רוצים, אם אני אהיה שוב לקוח, אני רוצה להיהפך לאזרח רגיל, כאילו לא התקשרתי אתכם. הייתי אתכם פעם, ניסיתי אתכם, הייתי אתכם - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
זה מה שנקרא חתונה יהודית, אחרי החתונה, אחרי הקשר יש גם ניתוק. והניתוק הוא ניתוק מוחלט, ולא צריך להיות לנו שום דברים, סממנים שאני עדיין אהיה לקוח חי אצלכם. תודה.
שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי)
¶
רק אני אגיד מילה, כמו שאמר חבר הכנסת מקלב, גם הצעת החוק הזאת עלתה כשוועתם של האזרחים, בדרך כלל האזרחים היותר מוחלשים או קשישים או עולים חדשים, שנקלעים לתוך איזה "לופ" שהם לא מצליחים לשבור אותו בחברות, ובסוף גומרים את זה בחשבונות של 700, 800 שקל שהם בכלל לא יודעים על מה.
אני חושבת שהעבודה שנעשית פה בוועדה בחוק הזה ובחוקים מקבילים של חברי כנסת רבים, שבעצם אומר: זכותו של האזרח להתחבר, זכותו של האזרח להתנתק, ואת שני הדברים האלה צריך לכבד באופן שלם.
שרון כ"ץ
¶
אנחנו לא כל כך מבינים למה צריך לקשור בצורה אוטומטית את ההתנתקות מהשירות, שהיא כמובן רצונו של אדם כבודו, להתנתקות מהפרסומות. בעצם מה שזה גורם למעסיקים, שהם מאבדים את כל בנק הלקוחות הפוטנציאליים שקיים. עכשיו, לקוח, ברגע שהוא נתן הסכמה פוזיטיבית שברגע שהוא מתחבר לשירות הוא מאשר גם לקבל פרסומות, יש לו בכל רגע נתון, גם בזמן שהוא מחובר - - -
שרון כ"ץ
¶
לא, לא. למה אי-אפשר שגם הסירוב יהיה בהצהרה? אני לא רוצה, יחד עם הניתוק מהשירות, אני גם מבקש להתנתק מהפרסומות.
שרון כ"ץ
¶
ההתקשרות לא באקט. כשבן-אדם מתקשר עם חברה מסוימת לקבלת שירות שואלים אותו האם אתה מסכים לקבל דבר פרסומת. ברגע שהוא אמר שכן, זה שני אקטים.
מרב תורג'מן
¶
אז אני רק אפתח ואומר, ואחרי זה אולי נשמע את נציגי משרד התקשורת ששלחו תיקונים לנוסח, וגם אנחנו אחר כך בלשכה המשפטית עבדנו גם על הנוסח. היו פשוט שני נושאים שלא היו לגמרי ברורים בנוסח של הצעת החוק הטרומית – האם מדובר בהתקשרות שהיא רק התקשרות ארוכת טווח, זאת אומרת, זו לא איזו התקשרות לצורך רכיב בתוך ההתקשרות ארוכת הטווח, והיה צריך לתת לזה איזושהי התייחסות. בהמלצת משרד התקשורת דובר על עסקה מתמשכת, לקשור את זה יחד עם חוק הגנת הצרכן שמדבר על עסקה מתמשכת, וחשבנו שזה נכון. אנחנו רק שינינו קצת את הנוסח. ואם יש לך עוד מה להעיר בהקשר הזה אז אני אשמח שתציג את הנוסח שהם הציעו.
מרב תורג'מן
¶
אני אסביר. משום שעסקה מתמשכת בחוק הגנת הצרכן אינה כוללת התקשרות בין ספק גז לבין צרכן גז - - -
מרב תורג'מן
¶
נכון, אבל אנחנו ניקח את ההגדרות מתוך חוק הגנת הצרכן ונכניס אותן לתוך חוק התקשורת כדי שיהיה ברור מהי התקשרות.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
הגז לא היה נכנס אם לא היו כותבים בפירוש. זה תקשורת, הגז לא נמצא בתוך התקשורת.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אבל כשאנשים מחפשים משהו הם מסתכלים גם על השם, לא יכול להיות שהשם יהיה תקשורת ואנחנו מתייחסים לגז.
אלידור בליטנר
¶
אתם יכולים גם פשוט להעתיק את המילים מהעסקה המתמשכת בלי להפנות לחוק הגנת הצרכן, להגדרת עסקה מתמשכת ואז - - - את הגז, אלא פשוט להעתיק את המילים, את תוכן ההגדרה מחוק הגנת הצרכן בשביל ההגדרה הזאת.
ואיל ג'יג'ני
¶
אני אגיב, ברשותכם, לחבר הכנסת. סעיף 30א לחוק התקשורת מדבר על האיסור של משלוח הודעות ספאם, מה שנקרא. מי שיחפש את האיסור או את הכללים בדבר משלוח הודעות פרסומת יפנה לחוק התקשורת, כי חוק התקשורת מדבר על מפרסם. זאת אומרת, מפרסם בלי הבחנה אם זה חברת תקשורת או כל חברה אחרת זה כל מי ששולח פרסומת. שקלנו ביחד איך לנסח את זה.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
הנוסח הזה של הודעת התנתקות משירות כהודעה על סירוב לקבל פרסומת יכולה להיות על כל החוקים, על כל שירות שהוא.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אין בעיה. אז להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) צריך לעשות איזשהו תיקון, לא יכול להיות שהשם לא תואם לחוק.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
ביטן. יכול להיות שאני מתפרץ לדלת פתוחה, אבל אני רוצה לשאול. אני התנתקתי מ"סלקום", לא רוצה להיות לקוח שלהם, הכול בסדר. למה התנתקתי? שיקולים שלי, מחיר, לא מחיר. יוצאת מחר "סלקום" במבצע שיכול מאוד להתאים לי, למה אני צריך למנוע מ"סלקום" לשלוח לי פרסומת?
היו"ר איתן כבל
¶
99% מהפרסומות שאני מקבל, 99%, אני לא רוצה להגיד 100%, בשביל הסיכוי של אחד ל-, וכל יום – אני כבר, אתה יודע, הרמתי ידיים, מה, אני אתחיל להתנתק? ספאם, זה, איך אומרים? כל אחד מאתנו – אני פשוט מוחק.
דוד ביטן (הליכוד)
¶
אתה יודע כמה פרסומות אנחנו מקבלים מחנויות בגדים? קנית בגד, מכניסים אותך לפרסומות.
היו"ר איתן כבל
¶
תן לי להגיד לך עכשיו. העניין הוא כזה, שאם זה היה המקום היחיד שממנו היית יכול לדעת על העניין, ניחא. הם מפרסמים את זה בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונים, בכל מקום, עדיין יש לך את האופציות, מקור של מידע.
פה מה העניין? אם זאת הייתה רק חברה אחת, אתה אומר: יאללה, בסדר, אכלתי אותה עם החברה הזו, יום אחד אני אתקשר אליהם ואגיד להם: תורידו אותי. הבעיה שזה הפך להיות כמעט כל יום, ספאם, לא ספאם, כן ספאם. רק ההתעסקות עם זה עד מחר או עד עוד שעה כשנכנסת ההודעה הנוספת. לכן, העניין הוא פשוט.
היו"ר איתן כבל
¶
פרי, אני רוצה לומר לך את הדבר הבא, אם אני מתנתק ואני ארצה להמשיך לקבל מהם פרסומות, אני אגיד להם: חברים, תשאירו.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
שם המשחק הוא ברירת המחדל. אם אתה תסכים ישלחו לך מ"סלקום". אם אני נמצא במאגר שלהם ישלחו לי מכתב או פנייה, ואם אני אסכים להמשיך לקבל מהם פרסומת, תפדל.
יעקב פרי (יש עתיד)
¶
הרי אני לא נגדכם, אני בעד העסק. אני רק רוצה לשאול, גברתי היועצת המשפטית, האם זו לא פגיעה בחופש הפרסום, חופש הזה, יש - - -
מרב תורג'מן
¶
- - או למפרסמים להגיע אליך בדיוור ישיר. זה אחד. בנוסף, החוק היום ממילא כבר מגביל. סעיף 30א מה שנקרא, סעיף הספאם, הוא מגביל משלוח פרסומות בדרכים מסוימות, הוא מאפשר התנתקות, הוא בעצם הפלטפורמה לכל הנושא הזה.
מרב תורג'מן
¶
"הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס'" – אנחנו ניתן) – "הודעת התנתקות משירות כהודעת סירוב לקבל פרסומות), התשע"ז–2017
תיקון סעיף 30א
1.
בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, בסעיף 30א(ד), אחרי "(בסעיף זה – הודעת סירוב); " יבוא "בעסקה מתמשכת בין מפרסם שהוא עוסק"" – אנחנו פה בעצם למעשה יוצרים את הקישור "מפרסם שהוא עוסק" – "כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, לבין צרכן שהוא נמען, לרבות עסקה לאספקת גז בין צרכן גז לספק גז, יראו בביטול ההתקשרות או בסיומה כהודעת סירוב"."
משום שסעיף 30א מגדיר מהי הודעת סירוב, לכן אנחנו משתמשים כבר בהגדרה שנמצאת בסעיף.
"ובסופו יבוא בסעיף קטן זה "עוסק, עסקה מתמשכת וספק גז, כהגדרתם בסעיף 13ג(א) לחוק הגנת הצרכן התשמ"א–1981"
היו"ר איתן כבל
¶
תודה. הערות? ברשותכם, אני רוצה רק לומר לפני שאנחנו עוברים להצבעה, שאני מבקש בכל זאת לגבי השאלות שעלו כאן, שאלות ניסוח ושאלות כותרת ולא כותרת.
היו"ר איתן כבל
¶
כולל מה שדוד שאל ואמר, כל הדברים האלה ייבחנו לקראת ההכנה לקריאה השנייה והשלישית. מקלב, רצית לומר משהו?
היו"ר איתן כבל
¶
מי בעד? ירים את ידו.
הצבעה
בעד – פה אחד
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - הודעת התנתקות משירות כהודעת סירוב לקבל פרסומות), התשע"ה-2015, אושרה.
לאה ורון
¶
אסף וסרצוג רכז תקשורת ותיירות באגף התקציבים באוצר מוסר כי אין עלות תקציבית לשתי הצעות החוק. להצעת החוק שמוזגה.