ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 15/02/2017

חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 52), התשע"ז-2017

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 445

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ט בשבט התשע"ז (15 בפברואר 2017), שעה 9:30
סדר היום
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקה באמצעי ההתקשרות), התשע"ו-2016 (פ/3067/20), של חה"כ יואל חסון, דוד ביטן, איתן כבל
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא
חברי הכנסת
יואל חסון
מוזמנים:
חנה וינשטוק טירי - יועמ"ש, הרשות לצרכנות וסחר הוגן, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

הילה דוידוביץ- בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

וואיל ג'יג'יני - לשכה משפטית, משרד התקשורת

שרון כ"ץ - יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר

גל נוי-אפרת - עוזרת ראשית ליועצת המשפטית, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

חן בר-יוסף - מנהל מינהל הדלק והגז, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

נחום יהושע - כלכלן ראשי, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

מיכל ריבלין - מנהלת אגף תוכן ערוצים ורגולציה, חברת הוט

קרן יהב - מנהלת רגולציה, חברת הוט

מיכל פליישר - סמנכל רגולציה, חברת הוט

מיטל נעים - עורכת דין, חברת יס

וגיף אליאב - יועץ משפטי לרשות ההסתדרות לצרכנות, ארגוני צרכנים

אלעד מן - יועץ משפטי, הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית, ארגוני צרכנים

עדי חגואל - נציגת רשות ההסתדרות לצרכנות, ארגוני צרכנים

אייל טבת - מחוז ירושלים, חברת החשמל

מירב שטרוסברג-אלקבץ - ממונה על הגנת הצרכן, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

יעל סיסון - פעילה המשמר החברתי

אירדה קריימר - שדלן/ית (אימפקט ל.א.ב. בע"מ), מייצג/ת את חברת חשמל

מנחם-צבי כץ - שדלן/ית (כהן – רימון – כהן)

איציק יצחק לב-ארי - שדלן/ית (ענבלים כ.ו סחר ומלונאות בע"מ), מייצג/ת את התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

גילי ברנר - שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצג/ת את סלקום
ייעוץ משפטי
אביטל סומפולינסקי
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
יפה קרינצה

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקה באמצעי ההתקשרות), התשע"ו-2016 (פ/3067/20), של חה"כ יואל חסון, דוד ביטן, איתן כבל
היו"ר איתן כבל
בוקר טוב לכם. היום יום רביעי, אתמול היה פעמיים "כי טוב", בואו נעשה גם את היום פעמיים "כי טוב". גברתי מנהלת הוועדה, רשמת, אימפריית התקשורת, בוקר טוב לכם. גברתי היועצת המשפטית, בוקר טוב. הנושא שעל סדר יומנו הוא הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - ביטול עסקה באמצעי ההתקשרות), התשע"ו-2016, של חברי הכנסת יואל חסון, דוד ביטן ואיתן כבל.

לפני שאעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת יואל חסון שיציג את הצעת החוק אני רוצה, ברשותכם, לברך את תלמידי כיתה י"א מתיכון רבין בכפר סבא. היום הם האורחים שלי. ברוכים וברוכות הבאות בצל קורתנו. אני מקווה שזה יהיה לכם יום מאלף במקום שאמור להיות מעוז הדמוקרטיה והדגל המרכזי של הדמוקרטיה הישראלית. תכירו, תפנימו, אני מקווה שתצאו מהדיון הזה, ובכלל מהיום הזה, עם תובנות שיחזקו אתכם ויעשו אתכם אזרחים טובים יותר, שותפים יותר, פעילים יותר. ולכם, תודה על שמצאתם לנכון להוביל את המהלך הזה. אני מציע שתקשיבו, ואם למישהו מכם תהיה שאלה או ירצה לומר משהו – בשמחה. כמו שסיכמנו, בסוף הדיון אשב אתכם 15–20 דקות ותמשיכו לעמל יומכם.

חבר הכנסת יואל חסון, אנא הצג את החוק.
יואל חסון (המחנה הציוני)
שלום אדוני, חבר הכנסת כבל, יושב-ראש הוועדה. אני שמח על הדיון הזה ואני מודה על הכינוס שלו. אני מברך גם את התלמידים שנמצאים כאן. הוועדה הזאת וחוק הגנת הצרכן מסדירים ביחד הרבה סוגיות צרכניות באופן טוב, מקצועי. באמת יש סוג של מהפכה בתחום הזה בשנים האחרונות, אבל נראה שעדיין בכל הקשור להתנתקות מעסקאות נשארנו מאחור. היום בעידן המודרני, הטכנולוגי – אייפדים, סמרטפונים וכל העניינים האלה - לא ייתכן שהתנתקות היא עדיין אירוע קשה, אירוע מתיש, אירוע נגרר שמעמיד את הצרכן בעמדה של חולשה. רואים את זה גם בתחקירים, בסיפורים, ראינו אינספור דוגמאות לדבר הזה.

מאז שההצעה עברה בקריאה טרומית במליאה, אדוני היושב-ראש, עבדנו צמוד מאוד עם גורמי הממשלה הרלוונטיים – הרשות להגנת הצרכן, משרד התקשורת, משרד המשפטים - והבאנו נוסח שאנחנו מאמינים שהוא נוסח מוסכם שאפשר להתקדם אתו לקריאה ראשונה.

כמה דברים שחשוב להגיד אותם, גם לכם וגם שיהיה לפרוטוקול. קודם כול, יש כאן היגיון של סימטריה; אנחנו רוצים שההליך של ההתנתקות יהיה כמו ההתקשרות. זה לא צריך להיות הליך יותר קשה, ההליך צריך להיות דומה וזהה, צריכה להיות סימטריה בעניין הזה. הדבר הנוסף הוא אמצעים – אמצעים להתנתקות שעד כה לא היו מחויבים בחוק, ונתנו לזה מענה. נושא של גילוי שקיפות - שיהיה ברור איך מתנתקים; שיהיה טלפון ברור, מסלול ברור, אנשים יבינו את זה באופן ברור ולא יצטרכו לחפש את האי-מייל או להגיע או להתקשות בדבר הזה. זה יכול להיות בחשבוניות הקבועות, בדואר הקבוע שיוצא, באתרים.

דיברנו גם על הסנקציות. כדי שהתיקון הזה לא יהיה אות מתה צריך שתהיה סנקציה משמעותית שתהווה הרתעה לחברות השונות. מדברים, בין השאר, על עיצומים או דברים מהסוג זה. אני לא נכנס לפרטים, ניכנס לזה בדיון. מצד שני, אנחנו גם לא רוצים ליצור הכבדה גדולה מדי על בעלי עסקים, לא רוצים שיתחילו לרכוש ציוד מיוחד, אלא שיהיה משהו שיכול להתאים לכל חברה באופן שקיים לה.

יש גם את הנושא שבטח נדבר עליו, שהוא העיקרון של שימור לקוח. כשלקוח רוצה להתנתק אז אומרים: תן לנו קצת זמן לשכנע אותו, לתת מבצע. מאה אחוז, יש את העיקרון של השלושה ימים שאפשר לנצל אותו כדי לאפשר את שימור הלקוח.

אני לא יודע איך יתקיים הדיון פרוצדורלית, אבל מצדי אפשר לדון בנוסח שחנה הציגה.
לאה ורון
שגם פורסם באתר הוועדה לכל הגורמים.
יואל חסון
אז אפשר להתחיל לדון עליו ולהתקדם. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
תודה לך. כדי לסבר את האוזן גם לאורחים ולתלמידי בית-הספר, אגיד לכם במה מדובר. גם אתם חווים את זה באופן אישי, וחלקכם יחוו זאת בהמשך. כשאתם מבקשים לבצע התקשרות מסוג כלשהו, תמיד מקבלים אתכם באהבה, עוטפים אתכם באהבה, מתנהגים אליכם ומתייחסים אליכם כאילו אתם המלכים. אבל ברגע שמי מכם – או ההורים שלכם, במקרה הזה – רוצים לעבור מחברה מסוימת, כמו חברת סלולר או כל גוף שיש אתו מערכת יחסים של התקשרות ארוכת טווח ומבקשים לנתק את היחסים, מתחיל מסלול הייסורים. כדי להכניס אתכם למאגר הלקוחות אתם מקבלים יחס של VIP פלוס, אבל מהרגע שנכנסתם לתוך הרשימה ואתם כבר חלק מאותה חברה ואתם מבקשים לא משנה מה, מתחיל מסע קשה, מסע של ייסורים. תמיד קשה עד בלתי אפשרי להשיג אותם, וכשהם חוזרים אליך הם מנסים לפתות אותך ומערימים עליך קשיים. בדיוק כמו שאומר חבר הכנסת יואל חסון, בעולם החדש, העולם הטכנולוגי, צריך להתאים את החוק למציאות הקיימת היום, וזה התיקון של החוק היום. זה חוק צרכני חשוב. אני רוצה לברך אותך, יואל חסון, לא רק כי גם אני חתום על החוק.
יואל חסון (המחנה הציוני)
וגם דוד ביטן.
היו"ר איתן כבל
כן, הזכרתי את זה. הזכרתי שחבר הכנסת דוד ביטן ואני חתומים על החוק, ונעשה את הכול כדי שהחוק הזה יעבור במהרה וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
אביטל סומפולינסקי
אני רוצה להעיר הערה כללית קצרה. חבר הכנסת יואל חסון דיבר על עיקרון הסימטריה; העיקרון הזה היה מאוד בולט בהצעת החוק בנוסח המקורי שלה, ונדמה לי שהנוסח שהציעה הממשלה עכשיו מדבר על משהו קצת יותר רחב, שלא שואל את השאלה איך התקשרת בפועל ולכן באיזה אמצעי אתה יכול לבטל אלא מדבר קטגורית מה הן הדרכים שבהן ניתן לבטל את העסקה, בלי קשר לשאלה איך התקשרת.
היו"ר איתן כבל
זה יותר טוב.
יואל חסון (המחנה הציוני)
זה יותר טוב, בסדר גמור.
היו"ר איתן כבל
אוקיי, אקרא את נוסח הצעת החוק.

"הצעת נוסח מטעם הממשלה לדיון בוועדה ב-15.2.2017. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקה באמצעי ההתקשרות).

תיקון סעיף 13ג. 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 13ג, סעיף קטן (ה) – יימחק."

הסבר בבקשה, חנה.
חנה וינשטוק טירי
מה שאנחנו מתכוונים לעשות זה לשכלל את כל ההוראות לדרכי הביטול וגילוי דרכי הביטול. חלק מההוראות האלה חופפות לסעיף 13ג ו-13ד, שנחקקו בשנת 2008, ולכן חלק מהסעיפים צריך לבטל כי אנחנו מסדירים אותם מחדש בסעיף עצמאי שאמור לחול על כל המטריה של ביטול עסקה. זאת אומרת, ברגע שיש זכות לבטל עסקה, בין אם זה מכוח הדין ובין אם זה מכוח חוזה, אתה צריך לאפשר ביטול בכל אחד מהאמצעים, צריך לגלות את דרכי הביטול, כדי שהליך הביטול יהיה קל, שלא יחייבו אותך לעשות את הביטול רק באמצעות נציג שירות, כי זה מה שקורה היום בפועל. כמובן, התוספת של חבר הכנסת היא שאם העסקה נעשתה באינטרנט או אם ניתן היה לעשות את העסקה באינטרנט – יכול להיות שהעסקה הספציפית עם הצרכן הספציפי נעשתה בטלפון, אבל הוא גם מאפשר לעשות עסקאות דרך האתר - אז צריך לאפשר ביטול העסקה גם באמצעות אתר האינטרנט.

לכן ההוראות הראשונות של הצעת החוק אמורות להתאים את ההוראות הקיימות עם ההוראה החדשה שנוספה. אתמול, כשהכנו את הנוסח המשולב, חשבנו שיש מקום לעשות תיקונים גם בסעיף קטן (ב). חשבנו שנקדים תיקון נוסף, עוד לפני מחיקת סעיף קטן (ה) – שזה נותר בעינו – שגם בסעיף קטן (ב) לסעיף 13ג רבתי נעשה כמה תיקונים. נוריד מהסעיף הזה את ההתייחסות שנוגעת לדרכי הביטול. כל מה שנוגע לדרכי הביטול, לרבות שם, מספר טלפון וכו', כי כל הנושא הזה יוסדר בסעיף עצמאי, אחרת זה יוצר בלבול. אז מה שנשאר בסעיף 13ג, ואנחנו לא נוגעים בו, זה שצריך לגלות את זכות הצרכן לבטל עסקה מתמשכת – אם הדין מקנה זכות כזאת או אם הוא מאפשר מכוח חוזה לבטל את העסקה, לרבות הזכות הזאת לעניין עסקה לתקופה בלתי קצובה – את משך העסקה, מועד הסיום ופירוט התשלומים שהצרכן צריך לשלם אם הוא מתנתק – זה נקרא "קנסות יציאה". את כל זה הוא צריך לגלות, וזה נותר בסעיף 13ג. כל מה שנוגע לדרכי הביטול וגילוי – שם, כתובת, טלפון, כתובת מייל וכו' - נעביר לסעיף החדש.
אביטל סומפולינסקי
סעיפים 13ג ו-13ד עוסקים במה שנקרא "עסקה מתמשכת". סעיף הליבה של הצעת החוק עכשיו מדבר על ביטול עסקה באופן כללי ולא רק עסקה מתמשכת, ולכן התעורר הצורך להתאים לסעיפים שונים. השאלה שהתעוררה אצלי היא שסעיף 13ג קובע שבעסקה מתמשכת צריך להודיע בעל-פה גם את דרכי הביטול, את הפרטים המזהים ואת הכתובת. הדרך שבה שילבתם בין שני הסעיפים אומרת שעכשיו הוא לא צריך לגלות בעל-פה אלא עכשיו, כמו בכל עסקה, הוא יצטרך לגלות את דרכי הביטול הרגילים. זאת נקודה שצריך להבהיר, כי במובן הזה מקלים עם העוסקים שאומרים להם שבעסקה מתמשכת אין את החובה לגלות את הפרטים האלה גם בעל-פה, אלא יש רק את החובה לגלות בהתאם להוראות הכלליות.
חנה וינשטוק טירי
אנחנו מבינים את זה, אנחנו מודעים לזה ואנחנו חושבים שזה לא יוצר בעיה. אנחנו חושבים שיש הבדל מהותי בין גילוי פרטים שהם אם יש לצרכן זכות לבטל עסקה או לא או האם יחולו קנסות יציאה אם מחליטים לבטל את העסקה באמצע או משך התקופה, שזה בוודאי חשוב שיהיה גילוי מראש בעל-פה לפני. לגבי דרכי הביטול – כתובת מייל וכו' - אין לזה כל כך חשיבות אם יגיד לו בעל-פה. הצרכן לא יזכור את הכתובת, לא יזכור את מספר הטלפון, ולכן מה שחשוב הוא שהוא ייתן לו מסמך וזה יהיה כתוב שם.
היו"ר איתן כבל
כן כן, כשאתם הולכים צעד יותר מאתנו, אנחנו תמיד מודים לכם.
חנה וינשטוק טירי
זה לא קורה תמיד.
היו"ר איתן כבל
זה לא קורה תמיד, אבל כשזה כבר קורה – לא נחסום אתכם. יש למישהו הערות לגבי סעיף 13ג(1)?

אני מעלה את סעיף 13ג(1) להצבעה, כולל התיקון. מי בעד? מי נגד?
לאה ורון
חבר הכנסת יואל חסון מצביע במקום חבר הכנסת יוסי יונה.

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

סעיף 13ג(1) נתקבל.
היו"ר איתן כבל
הסעיף אושר פה אחד.

אני חוזר ואומר: אם מי מכם ירצה לשאול – תרגישו בנוח. בבקשה.
אייל טבת
בוקר טוב, אני מייצג את חברת החשמל. רציתי לבקש התייחסות שמחריגה את חברת החשמל.
היו"ר איתן כבל
לא חשבנו אחרת. הנציגים של חברת החשמל מגיעים לכל הדיונים שלנו עם בקשה אחת; זה מתחיל עם: בוקר טוב, שמי כך וכך, אני מחברת החשמל ואני מבקש להחריג את חברת החשמל, לקבוע הוראות מיוחדות.
אייל טבת
אסביר למה.
יואל חסון (המחנה הציוני)
אבל אותי מעניין מי מנסה להתנתק מחברת החשמל. ממה אתה מוטרד? אתם מונופול.
היו"ר איתן כבל
הבעיה היא הפוכה, אומרת אביטל – שחברת החשמל מנתקת.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
לכן שאלתי למה.
היו"ר איתן כבל
הם צופים פני עתיד קרוב. מכיוון שמתחילות לקום חברות – אמנם קטנות - מתחרות בחברת החשמל, חברת החשמל כבר עושה עבודה לא לטווח הקצר. הנחת העבודה שלהם היא שהחוק לא יהיה לשנה-שנתיים. כבר היום בחלק מהמקומות, בעיקר בדרום עם כל הפרויקטים הסולאריים.
אייל טבת
אתה צודק, אבל לא זה הטעם.
היו"ר איתן כבל
גם זה היה ברור לי, שיגיד שזה לא הטעם. בדרך כלל הטעמים שלכם הם הרואיים.
אייל טבת
גם לא, זה עניינים פרקטיים-מעשיים. זה נכון שיש חברות ייצור שמייצרות חשמל, אבל התחרות היא לא ברמת הבית. ברמת החשבון תמיד תהיה חברות, לא יהיו מספר חברות שיגיעו לדירות בתוך הערים, כך שזה לא העניין. העניין הוא שחברת החשמל, חלות עליה אמות המידה שהרגולטור ניסח, והן מסדירות את כל העניין של ההתחברות ואת ההתנתקות מחברת החשמל. יש לנו שתי עסקאות גדולות שאנחנו מבצעים: אחת זו החשמל שאנחנו מספקים באופן שוטף, ואין פה עניין של עסקה מתמשכת כי זה גם יכול להיות מהיום שהבן אדם רכש את הדירה ועד יום מותו, שיחיה באותו מקום, והכול בסדר. ברגע שמודיעים לנו שמבקשים לסיים את ההתקשרות, אמות המידה מסדירות את זה - תוך 15 יום אנחנו חייבים לבצע את הניתוק ואין עם זה בעיה, ואפשר להודיע לנו בכל דרך. אפשר בטלפון, אפשר לשלוח לנו פקס או בכל צורה.
היו"ר איתן כבל
קודם כול, לקריאה הראשונה הצעתך נדחית, אנחנו לא ניענה. אלא שאם תצליח להביא לנו את אמות המידה - שיכול להיות שהן משפרות, יש מקומות שזה קורה שאמות המידה שהגופים פועלים בהן לפי הרגולציה שלהם היא עוד יותר מתקדמת מהחקיקה המוצעת – אז אולי. אבל כל עוד זה לא עומד לנגד עינינו - - - אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה, זה לא יהיה כאן. עם זה תבוא בראש ובראשונה למציע, לאחר מכן תבוא בדברים עם הגופים הרלוונטיים בממשלה. אבל באופן עקרוני אנחנו לא נענים, אלא אם כן מדובר בהתאמה חקיקתית או דברים מהסוג הזה, אבל לא מעבר. תזכור שהרבה יותר קשה לשנות חוק כנסת מאשר רגולציה פנימית, שהיא תמיד נתונה לשינויים שנובעים מנסיבות כאלה ואחרות.
אייל טבת
זה נכון - - -
היו"ר איתן כבל
אני יודע. אם לא, לא הייתי אומר את זה.
אייל טבת
רק התיאוריה מצביעה על זה שיותר קל להפעיל לחצים על חברי כנסת מאשר על גופים עצמאיים שהם רגולטורים.
היו"ר איתן כבל
לא נעשה תחרות ולא נראה מי לחיץ יותר, בחברת החשמל או בגופים אחרים.
לאה ורון
זה גם לא כל כך רלוונטי. חוק של כנסת צריך לעבור שלוש קריאות; אמות המידה של חברת החשמל עוברות ברשות לשירותים ציבוריים - חשמל בישיבת הנהלה שלהם.
היו"ר איתן כבל
ואגיד יותר: כשאתה בבור של למעלה מ-40 מיליארד, אני חושב שאתה לחיץ יותר.
אייל טבת
נתראה לקראת הקריאה והשלישית. נשלח את אמות המידה שמראות את הסעיפים האלה.
היו"ר איתן כבל
"תיקון סעיף 13ד. 2. בסעיף 13ד לחוק העיקרי –

(1) סעיפים קטנים (א) ן-(ב) – יימחקו;

(2) (א) בסעיף קטן (ג) במקום 'לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב)' יבוא 'לפי הוראות סעיף 14ט'. (ב) בסעיף קטן (ד) במקום 'לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב)' יבוא 'לפי הוראות סעיף 14ט'."

אלייך, חנה.
חנה וינשטוק טירי
זה מבטא את ההתאמה בין ההוראות של סעיף 13ג ו-13ד שנחקקו בשנת 2008. כדי לשכלל את הנושא של דרכי הביטול אנחנו מעבירים את זה לסעיף נפרד, ולכן סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לסעיף 13ד קובעים שהצרכן רשאי לבטל בכל אחת מהדרכים.

דרך אגב, נוסח החוק הקיים היום הוא לא נוסח מחייב, ולכן חשבנו שנכון לנסח את הסעיף הזה מחדש. גם אין לגביו סעיף אכיפה; זאת אומרת, לנוכח התופעה שבה לא מאפשרים לצרכנים אמצעים נוספים אלא רק להתקשר לנציג שירות, ואז צריך להמתין ואז ידבר עם הלקוח וינסה לשכנע, לנו לא היה מה לעשות כי הסעיף מנוסח בנוסח של "הצרכן רשאי". אנחנו חייבים לנסח את הסעיף במובן של נורמה מחייבת: העוסק חייב לאפשר ולהנגיש. אז גם באנו למשרד המשפטים ואמרנו שאנחנו רוצים סעיף אכיפה בנושא, והם הסכימו.

לכן סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יורדים, כי הם עוברים לסעיף עצמאי. התיקונים שכתבנו לפי הוראות סעיף 14ט, זה התאמה למה שאנחנו עושים בחוק החדש עכשיו.
היו"ר איתן כבל
הערות? אין. אז אני מעלה להצבעה את סעיף 2 – תיקון סעיף 13ד. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.
היו"ר איתן כבל
תודה, הסעיף אושר.

תיקון סעיף 14ג.
אביטל סומפולינסקי
נראה לי שלפני כן צריך להיות תיקון 13ה.
חנה וינשטוק טירי
אתמול, כשעברנו שוב על הוראות החוק, ראינו שגם בסעיף שנוגע לשירותי רפואה צריך למחוק פסקה בסעיף קטן (ד). אפשר לראות את זה בנוסח המשולב שהעברתי לוועדה. סעיף 13ה רבתי הוא סעיף שדן בעסקה לרכישת שירותי רפואה דחופה. הסעיף הזה קובע איך עושים את העסקה הזאת; צריך לעשות את העסקה הזאת עם חוזה חתום ולמסור לצרכן טופס גילוי, טופס הגילוי צריך לכלול פרטים מהותיים לעסקה. יש שם הוראות לגבי משך תקופת העסקה והוראות לגבי זכות הביטול. כעיקרון, ההוראות של סעיף 13ד, שמדבר על האפשרות לבטל את העסקה ובאילו אמצעים, היו אמורות לחול על ההוראות של סעיף שירותי רפואה דחופה. מכיוון שעכשיו אנחנו משנים את הסעיף ומוחקים את הסעיפים שם, בסעיף 13ד, צריך למחוק גם את ההתייחסות שקיימת בסעיף שירותי הרפואה הדחופה, כי כל הנושא הזה עובר לסעיף עצמאי.

מבדיקה שעשינו, סעיף קטן (ד) קובע מה היחס בין סעיף 13ג וסעיף 13ד לסעיף שירותי רפואה דחופה. פסקה (1) היא בסדר, היא אמורה להישאר, אבל פסקה (2) עוסקת בחובות הגילוי של דרכי ביטול העסקה. לכן, מכיוון שמחקנו את זה בסעיף 13ד, אנחנו צריכים למחוק את זה גם פה.

תיקון נוסף הוא לסעיף 13ו רבתי פסקה (ב), שאומר: "אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 13ד", וצריך להוסיף: "ו-14ט". זה התאמות.

ההוראות הרלוונטיות שנותרו בסעיף 13ד הן ממתי העוסק חייב להפסיק את החיובים. החוק אומר שאם שלחתי הודעת ביטול, צריך להפסיק את החיובים בתוך שלושה ימי עסקים. אלה ההוראות שנותרו, ודרכי הביטול הן ב-14ט. אלה תיקונים שאמורים להיות תיקונים של התאמות.
היו"ר איתן כבל
אפרופו חיובים, זאת הצעת חוק אחרת שלי שאני מניח - אני כבר מכין אתכם. אם בנק או חברה מסחרית העבירו לי סכום בטעות והיא עלתה על הטעות והיא מבקשת להחזיר אליה את הסכום, היא גובה ריבית, הצמדה, שעת שינה, שעת טלפון, שעת מנוחה, שעת הטרדה – מה שאתם רוצים; כשזה הפוך, והבנק או החברה לקחו בטעות, מחזירים לך את זה, גם אם זה בלירות – מחזירים בלירות. זאת אומרת, להם מותר לגבות את הכול עד הסוף. אני בסך אומר שנבצע התאמה. למה נזכרתי בזה? אפרופו מתי שאמרת לגבי מתי מפסיקים לגבות. זאת אומרת, אם הסתבר שהגביה נמשכה מעבר, הוא יצטרך להחזיר את זה באותם כללים.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
מתי החברות מפסיקות לגבות, ואנחנו – מתי נפסיק להיגבות...
היו"ר איתן כבל
נכון. יש הערות לתיקונים?
אביטל סומפולינסקי
לתיקונים בסעיפים 13ה ו-13ו, שמותאמים להוראה הרוחבית החדשה שמוצעת בסעיף 3.
היו"ר איתן כבל
אני אומר לתלמידים: זה לא תמיד כזה משעמם.
חן גלדסטון
גם אני אומר להם את זה - - -
היו"ר איתן כבל
מה התפקיד שלך?
חן גלדסטון
אני המורה של הכיתה.
יואל חסון (המחנה הציוני)
זה לא משעמם כי הנושא משעמם, זה משעמם כי היתה פה עבודה מקדימה שלי, כמציע, יחד עם נציגי הממשלה, כדי להגיע להסכמות ולהגיע כמה שיותר להצעה מוסכמת, שהיושב-ראש גם מכיר.
לאה ורון
סעיף 3 זה פשוט עניינים טכניים. מסעיף 3 זה יתחיל להיות פחות משעמם.
היו"ר איתן כבל
זה עניינים טכניים, התאמות של סעיפים, אבל תיכף ניכנס לעניין עצמו.

מי בעד תיקון סעיף 13ה ו-13ו?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.
היו"ר איתן כבל
תודה, הסעיף אושר.

"3. תיקון 14ג. בסעיף 14ג לחוק העיקרי -

(1) בסעיף קטן (ג) המילה "בכתב" – תימחק;

(2) סעיף 14ד – יימחק."

האם אלה תיקונים מהותיים?
חנה וינשטוק טירי
זה תיקון מהותי. אמרנו שנסדיר את כל מה שנוגע לדרכי הביטול. חשבנו תוך כדי לעשות גם תיקון בכל מה שנוגע למכר מרחוק. היום אם אתה עושה עסקת מכר מרחוק, שזו עסקה טלפונית, או שאתה רוכש מוצר באינטרנט, אם אתה רוצה לבטל את העסקה צריך לשלוח הודעת ביטול בכתב. אנחנו חושבים שאין לזה הצדקה היום. עסקאות מכר מרחוק אמורות להיות עסקאות מהירות, אנחנו לא פוגעים בחיי המסחר. יחד עם זאת, הדרישה שהצרכן ישלח דווקא הודעת ביטול בכתב בעסקאות שהן מאוד רווחות היום – יותר ויותר אנשים עושים עסקאות במכר מרחוק – הרבה פעמים היא מסכלת את זכות הביטול של הצרכן, ואנחנו רואים את זה במישור האכיפה. לפעמים אנחנו מקבלים תלונות מקשישים שעשו אתם עסקאות עם המון כסף, והם מבקשים לבטל את העסקה. אז מסתבר שחלפה התקופה של 14 ימים – נכון, עכשיו עשינו את התיקון לארבעה חודשים – אבל הם לתומם מתקשרים בטלפון ומבקשים לבטל את העסקה. מעבירים אותם מאחד לשני, אומרים להם שיחזרו אליהם וזה לא קורה. התקופה של 14 הימים עוברת - - -
היו"ר איתן כבל
אם כבר חוזר אליך מישהו, זה מישהו שלא מכיר את הנושא ואומר: יתקשר אליך מישהו אחר. בקיצור, כל היום חוזרים אליו.
חנה וינשטוק טירי
כשאנחנו מנסים לברר את התלונה, הם אומרים לנו: כן, אבל הם לא הגישו בקשה בכתב. אנחנו חושבים שהדרישה הזאת במכר מרחוק, יכול להיות שהיא מוצדקת בחלק מהמקרים. דרישת הכתב קיימת בחוק הגנת הצרכן כשרוצים לבטל עסקה לרכישת יחידות נופש, שזו עסקה מאוד יקרה וגם יש חוזה בכתב, אז דרישת הכתב נשארת, בזה אני לא פוגעת.
היו"ר איתן כבל
דרך אגב, אני לא יודע אם זה קיים, ואם זה לא קיים – צריך לברר אם יש הצעת חוק כזו; ואם לא – נגיש אותה. צריך שכל עסקה מרחוק, עסקה טלפונית שמתבצעת, חייבת להיות מוקלטת. זה נותן את המענה. כי היום, כמו שאמרתן, עולם העסקים – אתם, שאתם בני 17 היום, רובכם מבצעים עסקאות טלפוניות, מתקשרים לכל מיני מקומות בעולם ומבצעים רכישה, אם דרך כרטיס שלכם או דרך ההורים. ת. כל השיח הזה, כל המילים ששפכנו פה יכולות לבוא על פתרונן ברגע שיש הקלטה, שהופכת להיות ההוכחה. היא גם מלמדת הרבה אם היה שיח פיתוי של קשיש או שזה שיח אמיתי של מכירה. כמו הדוגמה של הקשיש בן 90 שמכרו לו קורקינט, ומאותו זמן הוא רק נוסע בקורקינט. לדעתי, אין הצעת חוק כזאת. נכון?
חנה וינשטוק טירי
הרשות להגנת הצרכן בוחנת את הנושא.
היו"ר איתן כבל
יואל, עד שהם יסיימו לבחון, נגיש הצעת חוק משותפת.
חנה וינשטוק טירי
חשוב להדגיש שהנושא הזה הוא נושא מורכב, הוא כולל בתוכו לא רק את חובת ההקלטה אלא גם להנגיש וחובה לשמור. היום יש הצעה פרטית שדנה רק בנושא של הנגשה, היא עוד לא הגיעה אבל - - -
היו"ר איתן כבל
העולם הוא כל כך משוכלל, שהיום לשמור ולדחוס – פה, בטלפון החכם, כבר שומרים עולם ומלואו.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
דרך אגב, לא צריך לשמור להרבה זמן – או שהעסקה התבטלה או שהיא יצאה לפועל.
היו"ר איתן כבל
צודק. יש פרק זמן.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
הקלטה כזו לא צריכה להיות לאורך זמן.
הילה דוידוביץ- בלומנטל
מחלוקות יכולות להתעורר בכל התקופה של שבע שנים - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אני לא מדבר על שבע שנים. אנחנו מדברים על עסקה טלפונית - - -
היו"ר איתן כבל
יש היום ענן. כל דבר עולה לענן. על מי זה מעמיס?
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אפשר לרענן את הזיכרון אחרי תקופה קצרה, כי או שהעסקה בוטלה או שהיא יצאה לפועל ואז זה נגמר.
היו"ר איתן כבל
אלה תירוצים. היום, בשונה מהעבר, העולם הטכנולוגי מתפתח. כשנכתוב את ההצעה, בעזרת השם, היא כבר תהיה ישנה, מבחינה טכנולוגית.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
מבחינת המקום שצריך לדחוס בזיכרון - - -
היו"ר איתן כבל
נכין את זה וניתן את המענה.
יואל חסון (המחנה הציוני)
היום יש תופעה שהאנשים עצמם כבר מקליטים את השיחות. האדם עצמו יכול להקליט את השיחה ולעשות בזה שימוש אחר כך.
היו"ר איתן כבל
אם ראש הממשלה מקליט, למה אזרח לא יכול להקליט? אתה יודע מה, זה רעיון טוב. נקרא את הנוסח של איך ראש הממשלה הקליט את השיחות שלו ונתאים את זה לחקיקה שלנו. נכון? אני שואל אותך: כמה שנים צריך ראש הממשלה לשמור את השיחה, על-פי חוקי הגנת הצרכן?
וגיף אליאב
אני מרשות ההסתדרות לצרכנות. אנחנו תומכים מאוד בהצעה, אבל אני רוצה לחדד גם בסעיף הספציפי: רוב הצרכנים לא מודעים לכך שהביטול אמור להיות בכתב. יכול להיות מצב אבסורדי שמתקשרים בטלפון ומקבלים אישור בטלפון.
היו"ר איתן כבל
אבל כבר הסכמנו שזה יורד.
וגיף אליאב
מתקשרים ומקבלים אישור בשיחת טלפון, אבל לא מודעים שמשפטית, מבחינת החוק, הביטול הזה יכול להיחשב כביטול שלא כדין. אנחנו תומכים בסעיף הזה.
היו"ר איתן כבל
תודה.
אביטל סומפולינסקי
אני רוצה להבהיר שסעיף 14ד, שלגביו לא ניתן הסבר, קובע לגבי עסקאות שיש בהן חובה של ביטול בכתב, הביטול יכול להיעשות בכתב בדואר רשום, בדואר אלקטרוני ובפקסימיליה. כרגע זה מתייתר בגלל ההסדר הכללי.
היו"ר איתן כבל
אז אני מעמיד את סעיף 3. 14ג להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.
היו"ר איתן כבל
תודה, הסעיף אושר.

"הוספת סעיף 14ט 3."
לאה ורון
זה צריך להיות 5.
היו"ר איתן כבל
התאמות במספרים תבוצענה אחר כך.

"אחרי סעיף 14ח לחוק העיקרי יבוא - "דרכי ביטול עסקה וגילוי נאות. 14ט(א) ניתנה לצרכן זכות לבטל עסקה מכוח החוק או מכוח חוזה, יאפשר העוסק לצרכן לבטל עסקה באמצעות הודעת ביטול, אותה יוכל להעביר לעוסק בכל אחד מהאמצעים המנויים להלן, לפי בחירתו:

(1) בעל-פה - בשיחת טלפון או במקום העסק, למעט אם נקבע בחוק כי הביטול ייעשה בדרך של הודעה בכתב;

(2) בדואר רשום;

(3) בדואר אלקטרוני;

(4) בפקסימיליה, אם יש לעוסק;

(5) באינטרנט, אם ניתן לבצע את העסקה באמצעי זה; העוסק ייצור קישור ייעודי ברור ומובלט בדף הראשי, לקבלת הודעות ביטול;" – הכוונה היא באתר של העוסק.

"(6) בכל אמצעי אחר שיקבע השר בתקנות."

אני חושב שצריך להוסיף כאן שני כלים מרכזיים, שחסרים פה ויכולים להיות הכלי הטוב ביותר: WhatsApp או מסרון. היום יש גופים עסקיים שיש להם WhatsApp ואפשר להיכנס. אני חושב שצריך להכניס את זה פה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
כל אמצעי אלקטרוני שיוכל להעביר הודעה.
אביטל סומפולינסקי
האמצעים האלה הם אמצעים שחובה להעמיד. השאלה היא אם לכל עוסק אנחנו מחייבים - - -
היו"ר איתן כבל
לא, זה או או.
אביטל סומפולינסקי
אבל זו בחירתו של הצרכן. זה אומר שהעוסק חייב להעמיד.
יואל חסון (המחנה הציוני)
אבל אפשר להתייחס כמו לגבי הפקס - אם יש. אם יש התנהלות של עוסק ב- WhatsApp.
לאה ורון
ב-(4) כתבת על פקסימיליה "אם יש".
היו"ר איתן כבל
היום רוב הנערים והנערות כבר לא יודעים מה זה פקסימיליה בכלל. בכל הכבוד לכל האמצעים שמנינו, מסרון ו- WhatsApp הם הכלים שהם הכי בשימוש היום. היום רוב העוסקים מעבירים ללקוחות את ההודעות במסרון.
לאה ורון
אני חושבת שמסרון מוכר בחקיקה. WhatsApp או ווייבר - - -
היו"ר איתן כבל
בסדר. אני מוכן שייכתב: בכל אמצעי אחר.
חן גלדסטון
במסרון יש יותר תיעוד מאשר בשיחת טלפון.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
השאלה היא אם נשאיר את זה לתקנות לפי סעיף (6): "בכל אמצעי אחר שיקבע השר".
היו"ר איתן כבל
בואו נשאל את התלמידים: צריך להוסיף שאפשר להחזיר ב- WhatsApp?
קריאות
כן, כן.
היו"ר איתן כבל
במה אתם הכי עובדים?
קריאות
ב- WhatsApp.
היו"ר איתן כבל
שמעת לאן העולם הולך?
לאה ורון
WhatsApp זה גם מסרון. לא צריך לפרט את כל האפליקציות.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
טלפון זה שיחת טלפון. לא צריך להגיע לפרשנות אחר כך. אם נגיד שיחת טלפון, זה אומר שנתחיל ללכת לפרשנות.
היו"ר איתן כבל
אביטל, בבקשה.
אביטל סומפולינסקי
לדעתי, ברור שכשאומרים "בעל-פה ובשיחת טלפון" זה לא כולל שליחת מסרון. השאלה שלי היא האם הטכנולוגיה היום, גם בעולם המתקדם שבו העוסקים שולחים לנו הודעות דרך ה-SMS, למיטב הבנתי הטכנולוגיה היא לא כזאת שאפשר לשלוח להם בחזרה.
קריאה
יש לך טעות.
לאה ורון
ברור, כי הם חוסמים את האפשרות שתוכלי לשלוח. זו לא הטכנולוגיה שמפריעה, העוסק מפריע.
היו"ר איתן כבל
נכון. העולם, גם העולם העסקי, הולך להתכתבות במסרונים. למשל, "מי עדן", אתה לא מדבר אתם בכלל. מזמינים כמות, הנחה או לא הנחה, הם חוזרים אליך, הכול - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
בסדר, אבל בוא נסתכל על החוק שאנחנו עושים.
היו"ר איתן כבל
אני אומר שהטכנולוגיה קיימת. כמו שאמרה לאה, זה רק עניין של העוסק, אם הוא רוצה את זה. אי אפשר לקיים דיון היום בעולם טכנולוגי של התכתבות כש- WhatsApp הוא לא חלק.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אפשר לרשום אותו כמו שרשום פה בסעיף (4) – אם יש לעסק. לרשום את זה.
אביטל סומפולינסקי
אם יש לעסק מה?
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אם הוא מעמיד. אתה יכול להפנות הודעות לנייד מסוים.
היו"ר איתן כבל
היום אתה נכנס ל- WhatsApp והוא אומר לך מוצרי קוסמטיקה, לדוגמה, ואתה מנהל אתו את השיח.
לאה ורון
"שלום. שמחה להשיק מבחר ניחוחות חדשים - - - "
אביטל סומפולינסקי
האם אנחנו רוצים לחייב עוסק ששולח לך SMS גם לפתוח את זה לזה שתוכל לשלוח חזרה או להגיד שאם הצרכן יכול לשלוח לך SMS אז הוא יוכל גם לשלוח את הודעת הביטול דרך SMS? אלה שתי רמות שונות.
יואל חסון (המחנה הציוני)
בואו ניכנס לפרופורציות. היום הפעולה של ה-SMS וה- WhatsAppבנייד היא פעולה זהה לפעולה שעושים באי-מייל. זה מאוד מהיר ויעיל. לגבי ה- WhatsApp – לדעתי, אי אפשר להגדיר את ה- WhatsApp בחוק, כי זו אפליקציה.
אביטל סומפולינסקי
לצורך העניין, מסרון.
יואל חסון (המחנה הציוני)
המסרון – וצריך לראות איך עושים את זה – זה רק אם השירות קיים. כמו שאמרנו על הפקס, אותו דבר על המסרון; אם יש התנהלות מסרונית, הדבר היחיד שזה דורש מהעוסק זה פשוט לפתוח את זה לדיאלוג, לאינטראקציה.
היו"ר איתן כבל
אגיד לכם ממה אני מוטרד. כמעט כל הכלים שהצגנו – אינטרנט וכו' - יש קבוצות שלמות באוכלוסייה שהסיכוי שיהיה להן SMS הוא לאין שיעור יותר גדול מאשר שיש להן מייל או בוודאי פקסימיליה. לכן אני חושב שמסרון בוודאות חייב להיות בחוק. אין מחלוקת על זה.
צבי לביא
אבל זה יהיה רק בתנאי שבטכנולוגיה הזאת אפשר יהיה להוציא תדפיס של ההודעה כדי להוכיח שהיתה פניה.
היו"ר איתן כבל
אספר לך סיפור. השבוע היה לי הסיפור של ההסתדרות, והיו אנשים בחו"ל שלא יכולים לחתום על ייפוי כוח. היה נוסח, צילמנו מסך – כל אחד מהילדים פה יודע לעשות צילום מסך. צילום מסך הוא הוכחה משפטית לכל דבר ועניין.
צבי לביא
WhatsApp אין על מסך.
היו"ר איתן כבל
יש. אם תרצה אתן לך קורס, או שאחד הילדים פה ייתן לך. אתה יכול בלי בעיה, בלחיצה. נכון, ילדים?
קריאות
כן.
חנה וינשטוק טירי
אפשר לבדוק את זה. אנחנו רוצים להבין את המשמעות של זה.
היו"ר איתן כבל
אבל אני כבר אומר לכם: מסרון חייב להיות.
וגיף אליאב
אני רוצה לחדד: יש שתי שיטות בלבד – בעל-פה ובכתב. כשזה בכתב, זה יכול להיות גם באמצעות מסרון, כי זה עדיין כתב. אז אפשר להגיד: בעל-פה, לרבות בשיחה טלפונית ובבית העסק. בכתב – דואר אלקטרוני ופקסימיליה זה ביטוי של כתב, וכך גם מסרון. ברגע שאני כותב: בכתב, לרבות באמצעים הטכנולוגיים.
היו"ר איתן כבל
בקריאה השניה והשלישית נחדד את זה.
וגיף אליאב
מספיק שיש שתי אופציות.
אביטל סומפולינסקי
אני רוצה להתחבר להערה שדיברה על סוגיית התיעוד קודם. סוגיית התיעוד מתעוררת, בעיני, גם בנושא שיחת הטלפון אבל עוד יותר באינטרנט. זה נכון שאפשר לעשות היום הדפסת מסך, אבל אני לא בטוחה שכל מי שמתקשר דרך האינטרנט יודע לעשות את הפעולה הזאת. כששולחים הודעת דואר יש את תיעוד ההודעה, אבל כששולחים הודעת ביטול לאינטרנט, אם לא חוזרת אליך מין הודעה בסיסית שאומרת שזה נשלח - - -
היו"ר איתן כבל
זה נכון גם במייל. אם הוא לא עונה לך - - -
אביטל סומפולינסקי
אבל יש לך תיעוד שהדבר נשלח. פה אין לך אפילו תיעוד שזה נשלח. במייל אתה יכול להיכנס לדואר היוצא שלך ויש לך - - -
היו"ר איתן כבל
גם במסרונים יש. איפה אין?
אביטל סומפולינסקי
באינטרנט.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אולי יש אפשרות להדפיס.
היו"ר איתן כבל
אביטל, מה שאני מציע, בין הקריאה הראשונה לבין השניה והשלישית, כל העניינים הטכנולוגיים נצטרך לחדד. בבקשה.
וואיל ג'יג'יני
אני ממשרד התקשורת. ברישיון של הוט טלקום יש אפשרות לבטל עסקה באמצעות לחיצה על השלט – אתה יכול להזמין או לבטל. כשעברנו על הנוסח יחד – כמובן שהנוסח מוסכם גם עלינו - הרישיון מגדיר את האפשרות לבטל דרך השלט. אז יש עוד אפשרויות שניתן להגדיר גם בסעיף הסל.
אביטל סומפולינסקי
אבל יש הרבה דברים בחוק הגנת הצרכן שאתם מטילים רגולציה מכוח הרישיונות.
היו"ר איתן כבל
זו לא רשימה סגורה.
יואל חסון (המחנה הציוני)
ההבדל בשלט הוא שהביטול הוא מידי; ביטלתי וראיתי בעיניים שבוטל. פה זה לא מידי.
היו"ר איתן כבל
שם, ברוב המקרים, זה ביטול סרט.
יואל חסון (המחנה הציוני)
גם ערוץ. אבל זה מידי, זה ישר נחסם.
היו"ר איתן כבל
נכון. אתה גם רואה אם זה נעשה או לא נעשה. אם הסרט או הערוץ לא עולים – אתה יודע שבוטל.
הילה דוידוביץ- בלומנטל
יותר מזה: הרשימה שמופיעה פה היא רשימה פתוחה. אם עוסק מוסיף עוד אמצעים מבחירתו, והם מיטיבים עם הצרכן, אין עם זה שום קושי. זה חובה, זה הרף.
אביטל סומפולינסקי
גם על הוט יש חובה, רק לא מכוח חוק הגנת הצרכן אלא מכוח הסמכות של שר התקשורת.
הילה דוידוביץ- בלומנטל
זה לא סותר.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה להבהיר: אנחנו באים לייצר פה את הפלטפורמה הבסיסית, שלא מתקיימת. בגופים השונים שיש בהם רגולציה שקיימת זה מקבל משנה תוקף, כי זה חוק ואז זה יותר חזק מההתנהלות המתקיימת בגופים האחרים, או שזה גורם משלים לתהליך. זה לא בא להמעיט, אלא לחזק בכל שלב ושלב.
אביטל סומפולינסקי
כשכתוב "בדואר אלקטרוני", אני מפנה את תשומת לב חברי הכנסת שפה לא כתוב אם יש לעוסק. זאת אומרת, אנחנו מכריחים את העוסק לפתוח דואר אלקטרוני ולאפשר את הודעות הביטול, גם אם אין לו.
יואל חסון (המחנה הציוני)
בואי נגיד שאם הוא לא פתח אי-מייל עד עכשיו אז העסק לא משהו.
אביטל סומפולינסקי
באופן עקרוני, הצעת החוק הזו חלה גם על עוסקים קטנים, כמו בעל מכולת.
היו"ר איתן כבל
נכון.
חנה וינשטוק טירי
זו פעולה מאוד פשוטה וחינמית. כל אחד יכול לפתוח כתובת Gmail.
אביטל סומפולינסקי
נכון שאין עלות לעצם פתיחת הדואר האלקטרוני, אבל יש עלות להתעסקות עם זה.
היו"ר איתן כבל
אם מה שאת אומרת נכון, אז בוודאי באינטרנט אין לו אתר שאפשר להתקשר אתו. מה העניין? אין דרך התקשרות עם אדם כזה.
אביטל סומפולינסקי
יש דרך להגיע למקום העסק ולחתום אתו על חוזה. אתה יכול להתקשר אליו.
היו"ר איתן כבל
אביטל, לא התחברת לנרטיב של החוק. החוק מבקש לדבר על ביטול שהוא גם תוצאה של התפתחות הטכנולוגיה, לא רק במובן של הגעה למקום העסק. אם הייתי באילת, למשל, אקח מטוס כדי לחזור לאילת ולבטל מול בית העסק?
אביטל סומפולינסקי
אני מתחברת לנרטיב, אני רק אומרת שלא כל העוסקים מתחברים לנרטיב מבחינת נקודת הכניסה של ההתקשרות. זאת אומרת, יש עוסקים קטנים שלא מחוברים לעולם הטכנולוגי ודרך ההתקשרות שלהם היא רק להגיע למקום העסק ולחתום אתם על חוזה. אם אין עסק כזה, אין בעיה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
את מתכוונת שבכל סעיף מהסעיפים האלה לרשום "אם יש לו"?
חנה וינשטוק טירי
מי מנהל היום פנקסים? זה כבר לא קיים.
אביטל סומפולינסקי
14ט מדבר על כל עסקה, גם עסקה שלא נעשית מרחוק.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
את מתכוונת לרשום בכל סעיף "אם יש לו"?
אביטל סומפולינסקי
לא. אני אומרת שאם אנחנו מאפשרים שיחת טלפון ואנחנו מאפשרים להגיע למקום העסק - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
הטלפון שלו מנותק במקרה באותה תקופה והוא לא עונה.
אביטל סומפולינסקי
אז הוא לא עומד במה שהחוק קובע.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
הוא לא נמצא באותה שעה.
היו"ר איתן כבל
העמדה ברורה. אני חושב שהיום בעסק הכי פרימיטיבי, עוסק הכי לא מפותח, הכי נקודתי יש מייל.
יואל חסון (המחנה הציוני)
זה לא חוק למכולת או לאינסטלטור.
היו"ר איתן כבל
זה לא שנכנסת להחזיר פומפייה או פומפה.
יואל חסון (המחנה הציוני)
זה משהו אחר, להחזיר מוצר.
חנה וינשטוק טירי
אגב, קבענו בהצעת החוק שהחובה לספק את אותם אמצעים לא תחול על ביטול לפי תקנות ביטול עסקה. אתה הולך לחנות, קונה חולצה, אני לא דורשת מהחנות ליצור את כל האמצעים האלה. מן הסתם, יש גם נטלים על הצרכן בתקנות ביטול עסקה – הוא צריך להראות שהוא לא עשה שימוש במוצר. הוא חייב לחזור פיזית לחנות ולהחזיר.
היו"ר איתן כבל
צודקת. זו התשובה הנכונה, תודה. אז עוברים להצבעה.
אביטל סומפולינסקי
אנחנו מצביעים על סעיף קטן (א), כשקיבלתי הנחייה להתייחס גם לסוגיית המסרון וגם לסוגיית התיעוד בדברי ההסבר.
היו"ר איתן כבל
בסדר גמור. מי בעד 14ט(א)? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.
היו"ר איתן כבל
תודה, הסעיף אושר.

"(ב) בהודעת הביטול יפרט הצרכן את שמו ומספר הזהות שלו ואם נמסרה הודעת הביטול בעל פה – פרט מזהה נוסף אם הוסכם עליו עם הצרכן בעת ההתקשרות; השר רשאי לקבוע הוראות נוספות או שונות בעניין הפרטים שעל צרכן למסור בעת ביטול עסקה." הסבר.
חנה וינשטוק טירי
זו העתקה של סעיף קיים היום. היום זה נמצא בסעיף 13ד רבתי, העברנו אותו לפה כי זה דן באופן הביטול.
לאה ורון
למה הכוונה "פרט מזהה נוסף"?
חנה וינשטוק טירי
המטרה של הסעיף במקור היתה לקבוע שהביטול יהיה מאוד פשוט: אתה צריך להגיד מה השם שלך ומה תעודת הזהות - שזה בסיסי, שלא יתחילו לדרוש שתוכיח שזה אתה. אבל יש הוראות, למשל ברישיונות התקשורת, שיש פרט מזהה נוסף, למשל ארבע ספרות אחרונות של כרטיס האשראי, כי הם רוצים לעשות זיהוי - - -
הילה דוידוביץ- בלומנטל
זה נועד להגן על הצרכן.
חנה וינשטוק טירי
אז במקרה שבו הם כתבו בחוזה המקורי שבעת ביטול עסקה צריך למסור גם פרט מזהה שהוא ככה וככה, אז כשהצרכן מבטל את העסקה הוא צריך לתת גם פרט מזהה. אנחנו לא מתערבים בהסדרות ספציפיות.
הילה דוידוביץ- בלומנטל
זה גם בא להגן על הצרכן.
היו"ר איתן כבל
אוקיי. אם זה הוראות נוספות – אין לנו בעיה; אם זה הוראות שונות – זה צריך להיות באישור הוועדה.
אביטל סומפולינסקי
זה פחות מקובל ששר מקבל סמכות לשנות את החקיקה הראשית.
חנה וינשטוק טירי
אין לנו בעיה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
לא הבנתי את העניין של השר.
אביטל סומפולינסקי
לשר יש סמכות, נגיד עם התפתחות הטכנולוגיה - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
אני שואל, כי "רשאי לקבוע הוראות נוספות או שונות" – אז אולי צריך להגיע לפה לאשר.
היו"ר איתן כבל
אמרתי: אם זה נוספות – הוא לא צריך לבוא לפה; אבל אם זה שונה – צריך. אבל לא על כל התפתחות - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
זה ייכנס לניסוח?
היו"ר איתן כבל
כן. או שתורידו את "שונות" או, אם משאירים "שונות", נוסיף באישור ועדת הכלכלה.
חנה וינשטוק טירי
שונות לא נקבע, כי זה אלמנטרי למסור שם ותעודת זהות. אני לא רואה איך אנחנו מציעים לשר לשנות.
היו"ר איתן כבל
אז בואו נוריד "שונות".
חנה וינשטוק טירי
אפשר להוריד "שונות".
היו"ר איתן כבל
מי בעד הסעיף, עם התיקון? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.
היו"ר איתן כבל
תודה, סעיף (ב) אושר.

"(ג) עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה, יגלה לו בכתב את דרכי הביטול כאמור בסעיף קטן (א) ולעניין זה יגלה את הפרטים הנדרשים להעברת הודעת ביטול וזאת לא יאוחר ממועד הספקת הטובין או השירותים; דרכי הביטול יופיעו בסמוך אחד לשני, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות; לעניין סעיף קטן זה רשאי העוסק לגלות את דרכי הביטול בחוזה, טופס גילוי, מסמך עיקרי עסקה או כל מסמך אחר."
חנה וינשטוק טירי
המשמעות היא שעוסק שעומד להתקשר עם צרכן בעסקה צריך למסור לו טופס גילוי בכתב שבו הוא צריך לפרט את דרכי הביטול. הגילוי צריך להיות בהבלטה, זה צריך להופיע בסמוך אחד לשני – לא טלפון פה, מייל שם וכו' – באותיות ברורות וקריאות.

דבר מהותי שחשבנו עליו אתמול, ולכן הוספנו את התוספת של "ולעניין זה יגלה את הפרטים הנדרשים להעברת הודעת ביטול", זה שבסעיף 13ג כתוב במפורש שהוא צריך לגלות את השם, את מספר הטלפון, את כתובת המייל, את מספר הפקסימיליה וכו'. פה בסעיף כתוב: אתה חייב לאפשר לו לבטל בכל אחד מהאמצעים, אבל לא כתבנו אופרטיבית. בתכל'ס אתה צריך למסור לו מה המשמעות של סעיף קטן (א), אתה צריך למסור לו את השם שלך, את מספר הטלפון שלך, את כתובת המייל, את כתובת האתר – אם יש אתר. לכן אני לא יודעת בדיוק באיזו רזולוציה לפרט את זה. כתבנו: "ולעניין זה יגלה את הפרטים הנדרשים להעברת הודעת ביטול", שזאת המשמעות, כי אם אתה מאפשר לו לבטל אתה צריך לאפשר לו לבטל בעל-פה או במייל אז אם אתה לא מוסר לו את כתובת המייל אתה לא מקיים את סעיף קטן (א). אבל חשבנו שבכל זאת יש מקום לכתוב את הדברים בצורה ברורה ומפורשת, כדי שלא תהיה התחכמות.
אביטל סומפולינסקי
מה הם הפרטים שצריך למסור בהודעת הביטול?
חנה וינשטוק טירי
את מדברת על סעיף קטן (ב)?
אביטל סומפולינסקי
כן. אם הוא שולח הודעת מייל שהוא רוצה לבטל את העסקה ואומר: זה מספר העסקה שלי, לכאורה זה לא נחשב הודעת ביטול כי אין את השם שלו עם תעודת הזהות. אז אם אנחנו רוצים שהוא ידע מה הוא צריך לעשות, יש לו את דרכי הביטול ומה הוא חייב לגלות. זה רוחבי לכל חובת הגילוי.
חנה וינשטוק טירי
זו הערה חשובה, גם אנחנו חשבנו עליה אתמול. סעיף קטן (ב) מנוסח כחובה לצרכן - בהודעת הביטול הצרכן צריך לציין את השם ואת תעודת הזהות. אז צריך להוסיף איזושהי חובה לעוסק שנותן את הטופס עם הגילוי, שיאמר לצרכן בצורה ברורה איך הוא צריך - - -
יואל חסון (המחנה הציוני)
שהוא חייב לעשות את זה, כי אחרת העוסק יכול לנצל את זה שהוא לא עשה את זה ולהתעלם מהודעת הביטול. אז אנחנו בעד ההערה שלך.
אביטל סומפולינסקי
זה בעצם רוחבי, גם לעיצומים וגם בכל - - -
היו"ר איתן כבל
אוקיי. אני מעלה את זה סעיף (ג) להצבעה, עם התוספות והשינויים של היועצת המשפטית. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.
היו"ר איתן כבל
תודה, הסעיף אושר.

"(ד) בנוסף לאמור בסעיף קטן (ג) -

(1) יציין העוסק בכל חשבונית, קבלה או הודעת תשלום הנשלחת לצרכן, בהבלטה מיוחדת ובאותיות ברורות וקריאות, את דרכי הביטול כאמור בסעיף קטן (א); הוראת פסקה זו תחול גם על הודעה על מועד סיום עסקה שלא נדרש לגביה הסכמה מפורשת להמשך ההתקשרות;

(2) יפרסם העוסק באתר האינטרנט שלו, אם קיים, את דרכי הביטול, כאמור בסעיף קטן (א); פרסום זה יופיע בדף הראשי, בסמוך לקישור הייעודי כאמור בפסקה (5) לסעיף קטן (א);"

הסברים, בבקשה.
חנה וינשטוק טירי
זה גילוי נוסף, מעבר לגילוי שבסעיף קטן (ג) שאומר שצריך למסור בעת ההתקשרות מסמך בכתב, הוא צריך לגלות לו בחשבונית גם את דרכי ביטול. דרך אגב, זו הוראה שקיימת כבר היום ופה קבענו אותה מחדש. קבענו שהוראת פסקה זו, בעניין של החובה לגלות בחשבונית, תחול גם על הודעה על מועד סיום העסקה שלא נדרש לגביו הסכמה מפורשת להסכם ההתקשרות. יש סעיף בחוק הגנת הצרכן שמדבר על עסקה לתקופה קצובה, ובעיקרון הוא אומר שברגע שתמה התקופה הקצובה צריך לקבל הסכמה פוזיטיבית להמשך ההתקשרות. אבל יש מקרים ויש חריגים שבהם העוסק יכול להמשיך את ההתקשרות בלי לבקש הסכמה פוזיטיבית, אבל הוא צריך לשלוח לצרכן מסמך שאומר לו שהוא המשיך את העסקה, והצרכן ראשי לבטל את העסקה מתי שהוא רוצה. חשבנו שנכון שגם במסמך הזה הוא יגלה את דרכי ביטול.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
יש לנו בעיה עם חברות הסלולר, שכל הזמן מדברות על מבצע וכל המחירים הם לשנה, ופתאום השנה מסתיימת, לא שמים לב ופתאום מפציצים מחיר. עד שאתה מגלה, אחרי חודשיים-שלושה, אומרים לך: בסדר, נכניס אותך לעוד עסקה. איך נתגבר על זה פה?
חנה וינשטוק טירי
זו לא המטריה של הצעת החוק. זה נוגע להוראות של עסקה לתקופה קצובה.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
כי דברת על עסקה קצובה, שבסלולר זה לשנה.
חנה וינשטוק טירי
זה לא פה, אבל זה נוגע באמת להוראות של עסקה לתקופה קצובה. היום יש חריג בחוק שאומר שבמקרה שגילו לך מראש מה המחיר שיחול אחרי תום העסקה הקצובה - - -
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
כולנו מגיעים לסוכנים של אותן חברות, מגיעים למשרדים שלהן, ומדברים על זה שיש מבצע לשנה. פתאום עוברים חודש, חודשיים או שלושה עד שמגלים, כי הכול בהוראות קבע ולא תמיד עוקבים אחריהן, ומגלים שבמקום 40 שקל זה כבר 120 שקל זה יותר, ואם יש מספר קווים אלה סכומים גבוהים.
היו"ר איתן כבל
אתה צודק, אבל זו מטריה אחרת לגמרי. זה לא אותו סוג.
חנה וינשטוק טירי
זו באמת מטריה אחרת, זו בעיה אחרת.
היו"ר איתן כבל
היא עשתה הפניה, אבל זה לא בחוק.
וואיל ג'יג'יני
הוט וסלולר הן עסקאות מתמשכות, אבל המחיר משתנה אחרי שנה. היום יש חובה לחברות להודיע לפני שהמחיר משתנה.
אביטל סומפולינסקי
בסעיף (ד)(2), יש שאלה האם יש לו אתר אינטרנט; והשאלה השניה היא האם אפשר לבצע את העסקה באמצעי הזה. זאת אומרת, יש כאלה שיש כאלה שיש להם אתר אינטרנט אבל אי אפשר להתקשר, ואם אי אפשר להתקשר אז אין לו קישור ייעודי. אז לכאורה, גם לגבי הסיפא צריך להוסיף את המילים "אם קיים".
חנה וינשטוק טירי
זה רק גילוי נאות. הסעיף הזה אומר: אם יש לך אתר אינטרנט – תפרסם. יכול להיות שבאתר האינטרנט אני לא יכולה לבצע עסקה, אבל אם יש לך אתר אינטרנט - אתה יכול לגלות. הסעיף הזה דן בגילוי.
אביטל סומפולינסקי
נכון, אבל איפה מפרסמים את זה? בסמוך לקישור הייעודי. ואם אין לו קישור ייעודי, איפה הוא צריך לפרסם את זה?
חנה וינשטוק טירי
הבנתי מה את אומרת.
לאה ורון
אם קיים. תוסיפו פשוט "אם קיים". כמו שאמרתם באתר האינטרנט שלו – אם קיים, אותו דבר בסמוך לקישור הייעודי – אם קיים.
היו"ר איתן כבל
מי בעד הסעיף, עם התוספות של אביטל? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.
היו"ר איתן כבל
תודה, הסעיף אושר.

"(ה) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 13ג ולא לגרוע ממנו."
חנה וינשטוק טירי
אני חושבת שהסעיף הזה מיותר.
אביטל סומפולינסקי
גם אני חושבת.
חנה וינשטוק טירי
לאור זה שהעברנו את ההוראות - - -
היו"ר איתן כבל
אז אפשר למחוק אותו, נכון? לא צריך להצביע עליו.

"(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על ביטול עסקה מכוח סעיף 14ו."
חנה וינשטוק טירי
זה מה שאמרתי קודם - אלה תקנות ביטול עסקה, כולל באופן פרונטלי.
היו"ר איתן כבל
מי בעד סעיף (ו)? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.
היו"ר איתן כבל
תודה, הסעיף אושר.

"תיקון סעיף 22(ג)(א). 4. אחרי סעיף 22(ג)(א)(31) לחוק העיקרי יבוא –

(31א) לא אפשר לצרכן למסור הודעת ביטול כאמור בסעיפים 14ט;

(31ב) לא גילה לצרכן את דרכי ביטול העסקה כאמור בסעיף 14ט."
חנה וינשטוק טירי
כדי שאפשר יהיה לאכוף את הנושא ולצרכן תהיה באמת אפשרות לבטל את העסקה בלי שהוא חייב לעבור נציג שירות, קבענו בצורה ברורה שתי הפרות נפרדות. הפרה אחת אומרת: אתה חייב לאפשר לו בכל אחד מהאמצעים; לא אפשרת – הפרה. אנחנו נבדוק האם מקצה כתובת מייל, האם יש קישור ייעודי וכו', ואם לא הוקצו כל האמצעים האלה – זו הפרה. ההפרה השניה – שלא גילה.
יואל חסון (המחנה הציוני)
פה נכנס נושא העיצומים.
חנה וינשטוק טירי
זה העיצומים.
אביטל סומפולינסקי
במסגרת העיצומים הכספיים, ב-(31ב) צריך להוסיף גם שלא גילה את הפרטים המזהים שהוועדה הצביעה עליהם.
חנה וינשטוק טירי
זה חלק מהפרטים - - -
אביטל סומפולינסקי
לא. פה כתוב: לא גילה לצרכן את דרכי הביטול. זה פרטים מזהים על איך, אם זה לא דרך ביטול. סעיפים אחרים בעיצומים הכספיים מדברים על פירוט עם הבלטה, זאת אומרת אם הוא גילה אבל לא עשה את זה בהבלטה. אולי נבדוק את הנוסח עם משרד המשפטים.
היו"ר איתן כבל
כן, תעשו בדיקת נוסח בעניין.
חנה וינשטוק טירי
אם הוא צריך לגלות, הוא צריך לגלות בהבלטה. אם הוא גילה בקטן הוא לא עומד בהוראות החוק.
הילה דוידוביץ- בלומנטל
אבל לא עושים על זה הפרה נפרדת.
חנה וינשטוק טירי
כן, זה חלק מההפרה של "לא גילה".
היו"ר איתן כבל
העניין ברור. מה שאני מבקש, כדי שלא תיפול שגגה תבדקו את זה, אם זה נכנס לעניין הזה או לא.
יואל חסון (המחנה הציוני)
חנה, אם הוא צריך לעשות את זה לפי רוח החוק, הוראות החוק אומרות "הבלטה" ואם אין הבלטה זו הפרה.
הילה דוידוביץ- בלומנטל
זה צריך להיות קוהרנטי. אז אם זה נכנס בדרך כלל בסעיף העיקרי, שמציין איך צריך לעשות את החובה - - -
היו"ר איתן כבל
העניין ברור.
הילה דוידוביץ- בלומנטל
בדרך כלל אין הפרה עצמאית רק על הפרה - - -
חנה וינשטוק טירי
כתוב לגלות, ואם לא גילית – זאת הפרה.
היו"ר איתן כבל
העניין ברור. אנא בדקו את זה בכל מקרה.
אביטל סומפולינסקי
וגם צריך להתאים לפרטים אחרים שיש היום עיצומים כספיים לסעיפים שנמחקו. גם שם נצטרך לעשות התאמה.
היו"ר איתן כבל
בסדר גמור. אני מעלה להצבעה עם התוספות והתיקונים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.
היו"ר איתן כבל
תודה, סעיף 4 אושר.
חנה וינשטוק טירי
צריך להציע תיקון בסעיף העיצומים הכספיים בפסקה (16). הצענו נוסח - - -
היו"ר איתן כבל
מה שהיא אמרה.
חנה וינשטוק טירי
- - -פסקה (17), וגם לסעיף הפיצויים לדוגמה.
היו"ר איתן כבל
מבחינתי, אלה התוספות והשינויים. הצבענו על זה.
אביטל סומפולינסקי
גם בסעיף (31א) יש סעיף של פיצויים לדוגמה, וגם שם צריך לעשות התאמות לסעיפים שנמחקו.
היו"ר איתן כבל
מי בעד סעיף (31א)? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

הסעיף נתקבל.
היו"ר איתן כבל
תודה, הסעיף אושר.
אביטל סומפולינסקי
סעיף תחילה לא הוצע כאן. נתייחס גם לדבר הזה בדברי ההסבר.
היו"ר איתן כבל
כן.
אביטל סומפולינסקי
אוקיי, על תחילה ותחולה נדבר.
עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
נדבר על זה בקריאה השניה והשלישית נדבר על זה, לא עכשיו.
היו"ר איתן כבל
כדי לסבר לצעירים את האוזן: סיימנו. היתה עבודת הכנה מאוד גדולה, כי בדרך כלל הצעה כזאת יכולה להימשך כמה וכמה דיונים ומאבקים. מכיוון שהיו הסכמות מלכתחילה זה עשה את החיים יותר קלים. מפה ההצעה עולה למליאה בעוד כמה ימים, אחרי שעושים תיקוני נוסח, ומליאת הכנסת מצביעה. אחרי שהיא מאשרת את הצעת החוק, הצעת החוק חוזרת לכאן להכנה לקריאה שניה ושלישית. כל אותם תיקונים וכל אותן אמירות שאמרתי שנבדוק ונברר מובאות אז, ואחר כך זה עובר מסנן נוסף ואנחנו מעלים חזרה להצבעה בקריאה שניה ושלישית במליאה והחוק נכנס לתוקף על פי לוח הזמנים שנקבע בהצעת החוק.

בבקשה, יואל.
יואל חסון (המחנה הציוני)
רציתי להגיד תודה, גם לאור העוזר שלי, לצוות שלי ולכל נציגות הממשלה והרשות להגנת הצרכן, ולך אדוני, שהבאת את זה לישיבה, ולכל מי שעסק בזה. היה באמת כיף לקדם את החוק הזה ולעבוד עליו מאחורי הקלעים. הדיון פה מוכיח שהצלחנו להתקדם בלוח זמנים טוב מאוד, ואני חושב זה יבוא מהר למליאה. זו בשורה ושינוי משמעותי של עולם הצרכנות במדינת ישראל.
היו"ר איתן כבל
לגמרי. תיקון חשוב.
לאה ורון
הנציגה של משרד האוצר, שירה דימני הרפרנטית, הודיעה לוועדה כי ההצעה אינה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.
היו"ר איתן כבל
תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:42.

קוד המקור של הנתונים