הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 425

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ד' בשבט התשע"ז (31 בינואר 2017), שעה 12:00

הצעת חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 (פ/1652/20)(כ/644), של חה"כ זהבה גלאון, משה גפני, איתן כבל, שלי יחימוביץ', רחל עזריה

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי

זהבה גלאון

הילה דוידוביץ' בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

בוריס פבלוב - אגף שוק ההון, משרד האוצר

עמיהוד שמלצר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

רונן ניסים - עו"ד, בנק ישראל

עודדה פרץ - פיוח על הבנקים, בנק ישראל

לבנת קופרשטיין דאש - עו"ד, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ וממשל, איגוד הבנקים

מיכל לב - יועצת משפטית, לאומי קארד, חברות כרטיסי האשראי

ורדה לוסטהויז - סמנכל טריא פי2פי בע"מ, חברות אשראי חוץ בנקאיות

נדב מנסדורף - שותף וסמנכ"ל אסטרטגיה, טריא, חברות אשראי חוץ בנקאיות

אביעד לחמנוביץ - יועץ משפטי ושדלן, מימון ישיר, חברות אשראי חוץ בנקאיות

לירז אודלר - יועצת משפטית, מימון ישיר, חברות אשראי חוץ בנקאיות

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

יצחק דניאלי - מרכז קשרי צבור, איגוד לשכות המסחר

אלעד מן - יועץ משפטי, הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית

יצחק לב ארי - שדלן/ית

אתי בנדלר

מרב תורג'מן

לאה ורון

יפעת קדם

הצעת חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 (פ/1652/20)(כ/644), של חה"כ זהבה גלאון, משה גפני, איתן כבל, שלי יחימוביץ', רחל עזריה

הנושא על סדר יומנו: הצעת חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, של חברת הכנסת זהבה גלאון, חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת איתן כבל, חברת הכנסת שלי יחימוביץ וחברת הכנסת רחל עזריה.

זה חוק שאמור להגיע לקריאה שנייה ושלישית. בפעם הקודמת ניהל את הדיון חבר הכנסת פרי. קבענו שצריכה להיות חובת אזהרה בפרסום ושיווק טלפוני להלוואות. אני רוצה להוסיף אחרי המילים "מעודדות נטילת הלוואה על ידי הלווה" את המילים "אלא אם כן צורף לה ציון של התאגיד הבנקאי או הגורם המציע את ההלוואה". אני חושבת שיש בזה אלמנט הרתעתי נוסף, לכן אני רוצה להוסיף את זה להצעת החוק.

בד בבד עם האזהרה המוצעת בחוק בנקאות (שירות ללקוח) ובחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, את מציעה לציין את שם נותן ההלוואה.

כן. שכחתם לציין את שם נותן ההלוואה או משווק ההלוואה.

המשווק הוא התאגיד הבנקאי או הגוף הפיננסי שנותן את ההלוואה.

אני חושב שהרעיון הוא טוב, רק הוא לא מספיק. חלק גדול מהגופים, לפחות הגופים החוץ-בנקאיים, משתמש בצדדים שלישיים כדי לתת את ההלוואה. אתה יכול לקחת הלוואה מגוף כמו מימון ישיר או כל גוף אחר, כאשר ההלוואה שלך תינתן על ידי לאומי קארד או איזה שהוא בנק. אם אתה משאיר את ההודעה רק על הגוף הראשון, זה יכול להיות חלקי.

הכוונה היא לדעת את המותג שאתה מתחבר אליו. זה לא לרדת לרזולוציה של הפקיד שחתם. אני לא נכנס לכל הרזולוציות הפנימיות שבו הגוף פועל.

כל מטרת החוק היא למקרה שבו האדם לא יצליח לעמוד בפירעון ההלוואה בצורה מסודרת. הוא יכול לקבל יום אחד אס אם אס מלאומי קארד: "לא עמדת בהסדר ההלוואה שלך", ואז הבן אדם יגיד: "רגע, לא לקחתי אף פעם הלוואה מלאומי קארד, מה אתם רוצים ממני".

אתה מתריע על נקודה מאוד מאוד חשובה. נניח שאני עכשיו לוקחת הלוואה ממימון ישיר. כשאני באה לחתום, אני לא יודעת למי אני חותמת?

את חותמת על מימון ישיר, על אפשרות העברה ללאומי קארד ועל טופס נוסף. בתפישה שלך לקחת את ההלוואה ממימון ישיר. ברור שהלוואה היא לא משם, שהם רק הגוף המשווק. אני חושב שצריך לדבר על הגוף המשווק.

גם אם בחלק מהדברים של רן יש טעם, הם לא קשורים כרגע למה שמונח בפנינו. מימון ישיר פועלת כדי לשווק הלוואות. כשהלקוח מגיע לחתום, הוא חותם על הסכם מול הגוף שנותן את ההלוואה. אין שום סיטואציה אחרת. הוא מקבל גילוי מלא לגבי מי שנותן לו את ההלוואה. במצב שבו ניתנת הלוואה שאחר כך נמכרת, שזה משהו שגם בנקים עושים, נשלחת הודעה ללקוח, הוא מיודע על הסיפור הזה. זה לא מתאים לשלב שבו גוף מפרסם רוצה שהלקוח יבוא אליו. הוא עוד לא יודע מה הוא הולך לעשות איתו. הוא עוד לא יודע מה הוא הולך לעשות עם ההלוואה שלו. הוא עוד לא יודע איזו הלוואה הוא הולך לקבל. זה לא נכון יהיה להגיד שיכול להיות שבעתיד יהיה פה איזה אקט כזה. כשהאקט הזה קורה, הלקוח מקבל גילוי נאות מלא.

החוק מדבר על להוסיף את המשפט לכל פרסומת. אנחנו חושבים שיהיה נכון לעשות אבחנה בין סוגי הפרסומות. פרסומות ברדיו מתאפיינות בזמן קצר מאוד. בניגוד למודעה, טלוויזיה או אתר אינטרנט שמאפשרים לכלול את המשפט ברקע, ברדיו צריך יהיה - -

זה נעשה היום ברדיו.

לא אמרתי שלא. כל מילה ברדיו עולה כסף. אמירת המשפט הזה היא 25% מהעלות. ההצעה שלנו היא שבפרסומות רדיו ניתן יהיה לקצר את המשפט הזה, אחרת זה עלויות שבסופו של יום יתגלגלו על הלקוחות.

אני מאוד לא אוהב את המשפט המאיים.

למה מאיים?

כשאתה אומר שזה יגולגל על הציבור, זה מאיים. זה אפילו לא איום סמוי.

אני לא חושב שהאינטרס של הוועדה הזאת הוא להכביד בעלויות.

אם הייתי צריך לפעול על פי האיומים הגלויים והסמויים שגופים מסחריים או אחרים מניחים פה, לא היינו מחוקקים כלום, כולל את יחסי העבודה. חברים, אל תאיימו. חברת הכנסת זהבה גלאון לא הניחה את החוק כי סתם בא לה, אלא כי יש כאן צורך שנבע מכשל שוק. יש כשל שוק קטן, יש כשל שוק גדול. 70% מהחקיקה שאנחנו מעבירים פה הייתה מתבטלת אם הגופים העסקיים היו מתנהגים בצורה שמצופה מהם. אנחנו פה כדי להסדיר את זה. חבל, זה מסוג הדברים שאמור להיות ברור מאליו.

חשבנו להציע את המשפט הבא: "אי פירעון ההלוואה יגרור הליך משפטי". המילים "חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל" הן מילים שמכבידות מאוד ברדיו. אני רוצה להגיע לאותה תוצאה.

אני רוצה להתנגד להצעה. צבירת הריבית והפיגורים נעשית גם בלי הליך משפטי. ברגע שלא החזרת הלוואה יש לך הצמדה, ריבית וקנסות, לכן ההצעה שלך אינה טובה. אני מציע להישאר בנוסח הרגיל.

לא התכוונו להישאר בנוסח שלו. אני חושב שההצעה של חברת הכנסת גלאון היא הצעה סבירה.

אני רוצה לוודא שאנחנו לא מדברים כאן על שם המשווק, אלא על השם של מי שייתן את ההלוואה בפועל.

נכון.

אדוני היושב-ראש, איך זה מסתדר עם הפיר טו פיר? שם יש הרבה מאוד אנשים שמלווים סכומים קטנים.

אתמול התחבטנו בשאלה.

רציתי להזכיר את חוק התקשורת. שם יש חובה לציין את שם המפרסם.

צריכה להיות התכתבות. אם לא, חוטפים קנסות. יש איזה גוף שחטף עכשיו איזה קנס גדול.

נאמר פה שלא תמיד המפרסם הוא זה שנותן את ההלוואה. הכוונה היא שמי שלוקח את ההלוואה ידע ממי הוא לקח אותה.

כפי שהוזכר, מוצע לתקן כאן שני חוקים: חוק הבנקאות (שירות ללקוח) וחוק החזרת הלוואות חוץ- בנקאיות. בנוסף להצעה של חברת הכנסת גלאון להרחיב את הנוסח המוצע עכשיו כך שיכלול את שם נותן ההלוואה בפרסומת או בדרך שיווק אחרת, הפנו את תשומת ליבנו לכך שלא נקבע להוראה הזאת עיצום כספי, בניגוד לכל ההוראות האחרות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), שהפרה של כל הוראה גוררת גם עיצום כספי. אנחנו נציע לתקן את הסעיף שדן בעיצומם כספיים בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), ולאפשר למפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראה זו. כנ"ל גם בהוראה השנייה.

ההוראה השנייה היא חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. אתמול התלבטנו בשאלה של מתווכים למתן הלוואות, בעיקר פיר טו פיר, מה שהזכיר הרגע רן. פנינו בנושא הזה למשרד האוצר, ללשכה המשפטית של שר האוצר, לשמוע את עמדתם בנוגע לשאלה: האם אין להרחיב את החובה הזאת גם על מתווכים. עמדתם מתחלקת לשניים. אל"ף, בשלב זה, להבנתם, אין צורך להרחיב את זה, ובי"ת, למה התיקון הוא בחוק הלוואות חוץ בנקאיות, לא בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), שזה בעצם חוק שקובע רגולציה על כל הגופים החוץ בנקאיים, על כל נותני האשראי למיניהם. ההידברות בנושא הזה הייתה היום, ככה שלא הספקנו לבדוק את כל הפרטים הנדרשים, לכן גם לא קיבלנו את עמדת משרד המשפטים בנושא הזה. אני אמרתי שאינני מתנגדת לכיוון הזה. הם אפילו הספיקו להעביר לנו הצעה לתקן את החוק האמור, כולל סעיף של עיצומים כספיים. הייתי מבקשת ממשרד האוצר להרחיב את הדברים בנושא הזה.

ביוני 2017 ייכנס לתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים. הוא יסדיר, בין היתר, את הפיקוח על מתן הלוואות חוץ בנקאיות בכל הגופים שנתנו אשראי ולא היו מפוקחים עד עכשיו. זה ייכנס לתוקף ביוני 2017. באותו חוק יש סעיף שמדבר על גילוי נאות. הוא חל על כל מי שנותן שירותים פיננסיים. הוא יחול גם על נותני שירותים פיננסיים שיהיו בעתיד, כמו הפיר טו פיר שהוזכר פה ועדיין נמצא בתזכיר חוק. הסעיף של גילוי נאות הוא סעיף רחב. הוא כולל את התנאים המהותיים, את ההיקף של ההלוואה. אנחנו חושבים שההצעה, לפחות על כל הגופים החוץ בנקאיים, משתלבת בסעיף הזה. הצענו את הנוסח הזה כחלק מהגילוי הנאות. העברנו את הנוסח הזה לוועדה.

בשלב זה לא להחיל את זה על המתווכים.

המתווכים נחשבים נותני שירותים פיננסיים. גם הפיר טו פיר יהיה צריך לתת את הגילוי. אמנם הוא לא יוכל לגלות מי המלווה כי יש ריבוי של מלווים וריבוי של נותני הלוואות, אבל הפלטפורמה עצמה תוכל לתת את הגילוי הזה.

בשלב הזה, להבנתי, זה לא יחול. צריך לזכור שהחוק עדיין לא נכנס לתוקפו. הוא אמור להיכנס ביוני 2017, כאשר יש אפשרות לדחות את תחילתו. אם אכן כך יהיה, הוא ייכנס לתוקף בתקופה יותר מאוחרת. אולי ניתן לכתוב בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שהתיקון הזה יעמוד בתוקפו עד לכניסתו לתוקף של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים הרלוונטי.

באשר למתווכי ההלוואות, אני חושבת שכאשר תגיעו לשלב יותר מתקדם של הכנת הצעת החוק, תצטרכו לעשות את ההתאמה הנדרשת.

אני באה בשם מתווך פיננסי אינטרנטי של מלווים ולווים. אני חושבת שההוראות לגבי חובות אזהרה צריכות לחול על פיר טו פיר, אין סיבה שלא. כנראה שמי שמפעיל את הפלטפורמה יצא במסע פרסום. אנחנו לא עושים את זה, כי אנחנו לא חושבים שזה נכון. אם פלטפורמה רוצה לצאת במסע פרסום, זה צריך לחול עליה. את המונח "מלווה" בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אנחנו מפרשים כמלווה שרשום במערכת.

שרשומים במערכת של פיר טו פיר.

כן. החוק חל עליהם היום. הדרך שלהם לבצע את חובות הגילוי היא באמצעות הפלטפורמה. הפלטפורמה היא זאת שדואגת לעמוד בכל הוראה בחוק, לרבות עמידה בריבית הפיגורים ובריבית המקסימאלית. יש לי הצעה לגבי הגדרת מלווה. בחוק שמסדיר את כל נותני האשראי החוץ בנקאי והפלטפורמות הביטוי "נותן אשראי" כולל גם את המתווכים. אני הייתי מציעה שהביטוי "מלווה" בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות יכלול גם את נותן האשראי שנמצא בחוק שכבר היום בתוקף.

החוק עבר.

אני הייתי לוקחת משם את ההגדרה.

הוא לא חל על פיר טו פיר.

הוא מוגדר כגוף פיננסי, לא כנותן אשראי.

העניין ירד.

אני רוצה שהפרסומת תהיה בשפה הערבית ובשפה הרוסית.

אנחנו עוברים להקראה.

חברת הכנסת גלאון תצביע במקום חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

תיקון חוק
הבנקאות
(שירות ללקוח)

בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 – בסעיף 5, בסופו יבוא:"(ג) לא יפרסם תאגיד בנקאי פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת שבה הפרסומת או דרך השיווק מעודדות נטילת הלוואה על ידי הלקוח, אלא אם כן נכלל בהן שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל."

מי בעד סעיף 1(1)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.

אני מציעה להוסיף פסקה (2), שעניינה תיקון סעיף 11א לחוק. סעיף 11א דן בעיצומים כספיים. סעיף קטן (ב) שבו מתחיל במילים האלה: "היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 750 אלף ₪". אני מציעה להוסיף: "פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת ללא צירוף אזהרה בניגוד להוראות סעיף 5(ג)".

מקובל עלי.

לגבי העיצום הכספי של 750 ₪, אם יש קמפיין מסוים שמשודר 10 פעמים ביום - -

כל פעם שהוא מעלה זה מנוגד לחוק.

ככה זה גם בחוק הצרכנות. אם יש בעל מכולת שלא סימן מוצרים, אז על כל פריט שלא מסומן מוטלת הסנקציה.

יש הבדל בין סימון לפרסומת.

מה מקובל?

אין התייחסות. כפי שהזכיר הרגע רן, השאלה הזאת היא שאלה רוחבית שמתייחסת לכלל העיצומים הכספיים. אין מקום לתת לה תשובה דווקא במקרה זה.

אני מסכים עם גברתי.

מי בעד התוספת הזאת?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

התוספת אושרה.

האם מקובלת המלצתי לתקן את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות?

מקובלת.

זה יהיה אותו נוסח.

תיקון חוק הסדרת
הלוואות חוץ-
בנקאיות

בחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993, בסעיף 3, בסופו יבוא:

אני חייבת לציין שכל עוד החוק הזה יהיה בתוקף וכל עוד חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לא ייכנס לתוקף, לא יהיו עיצומים כספיים בשל ההפרה. לפחות תהיה הנורמה. הנורמה תהיה זהה לנורמה שהקראתי לגבי חוק הבנקאות (שירות ללקוח).

אני עוברת לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), כי ייתכן שממנה אני אשליך לתוספת לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים), התשע"ו-2016. 1. בסעיף 47, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (א)(1) "לא יפרסם נותן שירותים פיננסיים פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין, ולא ינקוט דרך שיווק אחרת שבה הפרסומת או דרך השיווק מעודדות נטילת אשראי על ידי הלקוח, אלא אם כן נכללה בהן שם המלווה או נותן האשראי, וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: "אי עמידה בפירעון האשראי עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל". בסעיף קטן זה, "נותן שירותים פיננסיים" - למעט בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי. הם מציעים את אותו נוסח, רק שבמקום המילה "הלוואה" תהיה המילה "אשראי". לי יש קצת בעיה עם המונח "אשראי". למונח "אשראי" אין הגדרה כללית בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. הוא מוגדר בשני מקומות. מקום אחד זה בסעיף 21א שבפרק ג'1 לאותו חוק, שעניינו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.

יכולה להיות הלוואה שהיא לא אשראי?

ההגדרה של אשראי היא רחבה.

היא יותר רחבה מהגדרה של הלוואה?

היא הגדרה יותר רחבה. היא חלה גם על ניכיון שיקים. ההגדרה של אשראי בחוק הבנקאות (רישוי): "אשראי" – לרבות ערבות, ניכיון שטרות, מימון באמצעות הסדרת נכסים וכו'. בחוק הזה משתמשים במונח "הלוואה". אם רוצים שזה יחול לא רק הלוואה אלא גם על סוגים נוספים של מתן אשראי, אפשר להשתמש במילים "הלוואה או אשראי".

כל אחד ימצא לעצמו את הנתיב.

משרד האוצר ומשרד המשפטים, האם אתם מוכנים להשתמש בהקשר הזה במילים "הלוואה או אשראי"?

כשהחוק נוסח ועבר בכנסת, התפישה הייתה שאשראי היא הגדרה שכוללת גם הלוואה.

אמרתי את זה.

המילה "או" לא טובה.

האזהרה הזאת מיועדת ללווה הפשוט.

זה עניין ניסוחי. תמצאו את הניסוח. הבנתם את הרעיון, הרעיון הוא ברור.

הרעיון הוא שהמילה "הלוואה" תיכנס. נמצא דרך להתייחס גם לאשראי.

בחוק של הסדרת ההלוואות צריך לכתוב את השם של המלווים, לא מספיק להגיד את השם של הפלטפורמה.

זה לא יחול. נציג האוצר חושב שזה חל, להבנתי זה לא חל. זה יחול רק כשיגיעו לתיקון החוק הזה בקשר למתן הלוואות באמצעות מתווכים.

סעיף (ה) בחוק הסדרת הלוואות חל על מלווים בפלטפורמה פיר טו פיר?

אני לא יודעת להגיד לך, זו פרשנות.

אין לי בעיה שזה יחול, רק מה שחשוב זה השם של הפלטפורמה.

הגדרה של מלווה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות: מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי.

הם אלה שנותנים את ההלוואה.

לא, הם המתווכים במתן ההלוואה.

אם פלטפורמה רוצה לפרסם הלוואות, האם מספיק שהיא תכתוב את השם של הפלטפורמה?

התיקון חל על מפרסם. אין ספק שמי שמפעיל את האתר הזה של פיר טו פיר הוא אכן מפרסם, ואז אנחנו אומרים שהוא צריך לכתוב גם את שם נותן ההלוואה. את זה הוא לא יכול לעשות בפועל, לכן נוצרת כאן בעיה.

אם הוא יצטרך לתת שמות של אנשים פרטיים, תהיה פגיעה בפרטיות.

אולי בתיקון לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות נכתוב כך: ההוראה בדבר פרסום שם נותן ההלוואה לא תחול על מי שמפרסם מתן הלוואה באמצעות מתווך. אנחנו נסייג את התחולה של השם. אני מבקשת להוסיף פסקה (2) בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים בסעיף 72(ב), שזה הסעיף שמדבר על עיצומים כספיים. אחרי סעיף 47א יבוא: "או פרסם פרסומת, או נקט דרך שיווק אחרת ללא פרסום אזהרה בניגוד להוראות סעיף 47א(2)". אני אתאים את הנוסח. הרעיון הוא הטלת עיצום כספי על מי שפרסם את הפרסומת הזאת, או נקט אמצעי שיווק אחר ללא שם או אזהרה.

אני לא רוצה שילמדו מהסייג של הלוואות חוץ בנקאיות שלא חל על פיר טו פיר לגבי כלל סעיפי החוק.

החוק חל על המלווים של הפיר טו פיר.

חוק הלוואות חוץ בנקאיות?

בוודאי. ברגע שאתה נותן יותר מהלוואה אחת אתה כבר נופל בחוק.

אפשר להצביע על סעיף 2 עם השינויים שדיברנו עליהם.

מי בעד סעיף 2?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר.

תחילה

תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.

מי בעד סעיף 3?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 אושר.

מה בנוגע להכנסה של השפות רוסית וערבית?

אין לי בעיה. השפות תהיינה בהתאם לקהל היעד.

את ההחרגה של פיר טו פיר בחוק הסדרה הלוואות חוץ בנקאיות צריך להכניס גם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.

את ההחרגה של השם הגיוני להכניס בכל מקום שזה חל על המתווך.

גברתי תחליט.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.