ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 31/01/2017

חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 425

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ד' בשבט התשע"ז (31 בינואר 2017), שעה 12:00
סדר היום
הצעת חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 (פ/1652/20)(כ/644), של חה"כ זהבה גלאון, משה גפני, איתן כבל, שלי יחימוביץ', רחל עזריה
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

איילת נחמיאס ורבין

יעקב פרי
חברי הכנסת
זהבה גלאון
מוזמנים:
הילה דוידוביץ' בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

בוריס פבלוב - אגף שוק ההון, משרד האוצר

עמיהוד שמלצר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

רונן ניסים - עו"ד, בנק ישראל

עודדה פרץ - פיוח על הבנקים, בנק ישראל

לבנת קופרשטיין דאש - עו"ד, איגוד הבנקים

טיבי רבינוביץ - מנהל קשרי חוץ וממשל, איגוד הבנקים

מיכל לב - יועצת משפטית, לאומי קארד, חברות כרטיסי האשראי

ורדה לוסטהויז - סמנכל טריא פי2פי בע"מ, חברות אשראי חוץ בנקאיות

נדב מנסדורף - שותף וסמנכ"ל אסטרטגיה, טריא, חברות אשראי חוץ בנקאיות

אביעד לחמנוביץ - יועץ משפטי ושדלן, מימון ישיר, חברות אשראי חוץ בנקאיות

לירז אודלר - יועצת משפטית, מימון ישיר, חברות אשראי חוץ בנקאיות

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

יצחק דניאלי - מרכז קשרי צבור, איגוד לשכות המסחר

אלעד מן - יועץ משפטי, הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית

יצחק לב ארי - שדלן/ית
ייעוץ משפטי
אתי בנדלר

מרב תורג'מן
מנהל/ת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
יפעת קדם

הצעת חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 (פ/1652/20)(כ/644), של חה"כ זהבה גלאון, משה גפני, איתן כבל, שלי יחימוביץ', רחל עזריה
היו"ר איתן כבל
הנושא על סדר יומנו: הצעת חוק חובת אזהרה בפרסום ובשיווק של הלוואה (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016, של חברת הכנסת זהבה גלאון, חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת איתן כבל, חברת הכנסת שלי יחימוביץ וחברת הכנסת רחל עזריה.
זהבה גלאון (מרצ)
זה חוק שאמור להגיע לקריאה שנייה ושלישית. בפעם הקודמת ניהל את הדיון חבר הכנסת פרי. קבענו שצריכה להיות חובת אזהרה בפרסום ושיווק טלפוני להלוואות. אני רוצה להוסיף אחרי המילים "מעודדות נטילת הלוואה על ידי הלווה" את המילים "אלא אם כן צורף לה ציון של התאגיד הבנקאי או הגורם המציע את ההלוואה". אני חושבת שיש בזה אלמנט הרתעתי נוסף, לכן אני רוצה להוסיף את זה להצעת החוק.
אתי בנדלר
בד בבד עם האזהרה המוצעת בחוק בנקאות (שירות ללקוח) ובחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, את מציעה לציין את שם נותן ההלוואה.
זהבה גלאון (מרצ)
כן. שכחתם לציין את שם נותן ההלוואה או משווק ההלוואה.
אתי בנדלר
המשווק הוא התאגיד הבנקאי או הגוף הפיננסי שנותן את ההלוואה.
רן מלמד
אני חושב שהרעיון הוא טוב, רק הוא לא מספיק. חלק גדול מהגופים, לפחות הגופים החוץ-בנקאיים, משתמש בצדדים שלישיים כדי לתת את ההלוואה. אתה יכול לקחת הלוואה מגוף כמו מימון ישיר או כל גוף אחר, כאשר ההלוואה שלך תינתן על ידי לאומי קארד או איזה שהוא בנק. אם אתה משאיר את ההודעה רק על הגוף הראשון, זה יכול להיות חלקי.
היו"ר איתן כבל
הכוונה היא לדעת את המותג שאתה מתחבר אליו. זה לא לרדת לרזולוציה של הפקיד שחתם. אני לא נכנס לכל הרזולוציות הפנימיות שבו הגוף פועל.
רן מלמד
כל מטרת החוק היא למקרה שבו האדם לא יצליח לעמוד בפירעון ההלוואה בצורה מסודרת. הוא יכול לקבל יום אחד אס אם אס מלאומי קארד: "לא עמדת בהסדר ההלוואה שלך", ואז הבן אדם יגיד: "רגע, לא לקחתי אף פעם הלוואה מלאומי קארד, מה אתם רוצים ממני".
זהבה גלאון (מרצ)
אתה מתריע על נקודה מאוד מאוד חשובה. נניח שאני עכשיו לוקחת הלוואה ממימון ישיר. כשאני באה לחתום, אני לא יודעת למי אני חותמת?
רן מלמד
את חותמת על מימון ישיר, על אפשרות העברה ללאומי קארד ועל טופס נוסף. בתפישה שלך לקחת את ההלוואה ממימון ישיר. ברור שהלוואה היא לא משם, שהם רק הגוף המשווק. אני חושב שצריך לדבר על הגוף המשווק.
אביעד לחמנוביץ
גם אם בחלק מהדברים של רן יש טעם, הם לא קשורים כרגע למה שמונח בפנינו. מימון ישיר פועלת כדי לשווק הלוואות. כשהלקוח מגיע לחתום, הוא חותם על הסכם מול הגוף שנותן את ההלוואה. אין שום סיטואציה אחרת. הוא מקבל גילוי מלא לגבי מי שנותן לו את ההלוואה. במצב שבו ניתנת הלוואה שאחר כך נמכרת, שזה משהו שגם בנקים עושים, נשלחת הודעה ללקוח, הוא מיודע על הסיפור הזה. זה לא מתאים לשלב שבו גוף מפרסם רוצה שהלקוח יבוא אליו. הוא עוד לא יודע מה הוא הולך לעשות איתו. הוא עוד לא יודע מה הוא הולך לעשות עם ההלוואה שלו. הוא עוד לא יודע איזו הלוואה הוא הולך לקבל. זה לא נכון יהיה להגיד שיכול להיות שבעתיד יהיה פה איזה אקט כזה. כשהאקט הזה קורה, הלקוח מקבל גילוי נאות מלא.

החוק מדבר על להוסיף את המשפט לכל פרסומת. אנחנו חושבים שיהיה נכון לעשות אבחנה בין סוגי הפרסומות. פרסומות ברדיו מתאפיינות בזמן קצר מאוד. בניגוד למודעה, טלוויזיה או אתר אינטרנט שמאפשרים לכלול את המשפט ברקע, ברדיו צריך יהיה - -
היו"ר איתן כבל
זה נעשה היום ברדיו.
אביעד לחמנוביץ
לא אמרתי שלא. כל מילה ברדיו עולה כסף. אמירת המשפט הזה היא 25% מהעלות. ההצעה שלנו היא שבפרסומות רדיו ניתן יהיה לקצר את המשפט הזה, אחרת זה עלויות שבסופו של יום יתגלגלו על הלקוחות.
היו"ר איתן כבל
אני מאוד לא אוהב את המשפט המאיים.
אביעד לחמנוביץ
למה מאיים?
היו"ר איתן כבל
כשאתה אומר שזה יגולגל על הציבור, זה מאיים. זה אפילו לא איום סמוי.
אביעד לחמנוביץ
אני לא חושב שהאינטרס של הוועדה הזאת הוא להכביד בעלויות.
היו"ר איתן כבל
אם הייתי צריך לפעול על פי האיומים הגלויים והסמויים שגופים מסחריים או אחרים מניחים פה, לא היינו מחוקקים כלום, כולל את יחסי העבודה. חברים, אל תאיימו. חברת הכנסת זהבה גלאון לא הניחה את החוק כי סתם בא לה, אלא כי יש כאן צורך שנבע מכשל שוק. יש כשל שוק קטן, יש כשל שוק גדול. 70% מהחקיקה שאנחנו מעבירים פה הייתה מתבטלת אם הגופים העסקיים היו מתנהגים בצורה שמצופה מהם. אנחנו פה כדי להסדיר את זה. חבל, זה מסוג הדברים שאמור להיות ברור מאליו.
אביעד לחמנוביץ
חשבנו להציע את המשפט הבא: "אי פירעון ההלוואה יגרור הליך משפטי". המילים "חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל" הן מילים שמכבידות מאוד ברדיו. אני רוצה להגיע לאותה תוצאה.
רן מלמד
אני רוצה להתנגד להצעה. צבירת הריבית והפיגורים נעשית גם בלי הליך משפטי. ברגע שלא החזרת הלוואה יש לך הצמדה, ריבית וקנסות, לכן ההצעה שלך אינה טובה. אני מציע להישאר בנוסח הרגיל.
היו"ר איתן כבל
לא התכוונו להישאר בנוסח שלו. אני חושב שההצעה של חברת הכנסת גלאון היא הצעה סבירה.
אתי בנדלר
אני רוצה לוודא שאנחנו לא מדברים כאן על שם המשווק, אלא על השם של מי שייתן את ההלוואה בפועל.
היו"ר איתן כבל
נכון.
רן מלמד
אדוני היושב-ראש, איך זה מסתדר עם הפיר טו פיר? שם יש הרבה מאוד אנשים שמלווים סכומים קטנים.
אתי בנדלר
אתמול התחבטנו בשאלה.
רונן ניסים
רציתי להזכיר את חוק התקשורת. שם יש חובה לציין את שם המפרסם.
היו"ר איתן כבל
צריכה להיות התכתבות. אם לא, חוטפים קנסות. יש איזה גוף שחטף עכשיו איזה קנס גדול.
יעקב פרי (יש עתיד)
נאמר פה שלא תמיד המפרסם הוא זה שנותן את ההלוואה. הכוונה היא שמי שלוקח את ההלוואה ידע ממי הוא לקח אותה.
אתי בנדלר
כפי שהוזכר, מוצע לתקן כאן שני חוקים: חוק הבנקאות (שירות ללקוח) וחוק החזרת הלוואות חוץ- בנקאיות. בנוסף להצעה של חברת הכנסת גלאון להרחיב את הנוסח המוצע עכשיו כך שיכלול את שם נותן ההלוואה בפרסומת או בדרך שיווק אחרת, הפנו את תשומת ליבנו לכך שלא נקבע להוראה הזאת עיצום כספי, בניגוד לכל ההוראות האחרות בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), שהפרה של כל הוראה גוררת גם עיצום כספי. אנחנו נציע לתקן את הסעיף שדן בעיצומם כספיים בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), ולאפשר למפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראה זו. כנ"ל גם בהוראה השנייה.

ההוראה השנייה היא חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. אתמול התלבטנו בשאלה של מתווכים למתן הלוואות, בעיקר פיר טו פיר, מה שהזכיר הרגע רן. פנינו בנושא הזה למשרד האוצר, ללשכה המשפטית של שר האוצר, לשמוע את עמדתם בנוגע לשאלה: האם אין להרחיב את החובה הזאת גם על מתווכים. עמדתם מתחלקת לשניים. אל"ף, בשלב זה, להבנתם, אין צורך להרחיב את זה, ובי"ת, למה התיקון הוא בחוק הלוואות חוץ בנקאיות, לא בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), שזה בעצם חוק שקובע רגולציה על כל הגופים החוץ בנקאיים, על כל נותני האשראי למיניהם. ההידברות בנושא הזה הייתה היום, ככה שלא הספקנו לבדוק את כל הפרטים הנדרשים, לכן גם לא קיבלנו את עמדת משרד המשפטים בנושא הזה. אני אמרתי שאינני מתנגדת לכיוון הזה. הם אפילו הספיקו להעביר לנו הצעה לתקן את החוק האמור, כולל סעיף של עיצומים כספיים. הייתי מבקשת ממשרד האוצר להרחיב את הדברים בנושא הזה.
בוריס פבלוב
ביוני 2017 ייכנס לתוקף חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים. הוא יסדיר, בין היתר, את הפיקוח על מתן הלוואות חוץ בנקאיות בכל הגופים שנתנו אשראי ולא היו מפוקחים עד עכשיו. זה ייכנס לתוקף ביוני 2017. באותו חוק יש סעיף שמדבר על גילוי נאות. הוא חל על כל מי שנותן שירותים פיננסיים. הוא יחול גם על נותני שירותים פיננסיים שיהיו בעתיד, כמו הפיר טו פיר שהוזכר פה ועדיין נמצא בתזכיר חוק. הסעיף של גילוי נאות הוא סעיף רחב. הוא כולל את התנאים המהותיים, את ההיקף של ההלוואה. אנחנו חושבים שההצעה, לפחות על כל הגופים החוץ בנקאיים, משתלבת בסעיף הזה. הצענו את הנוסח הזה כחלק מהגילוי הנאות. העברנו את הנוסח הזה לוועדה.
אתי בנדלר
בשלב זה לא להחיל את זה על המתווכים.
בוריס פבלוב
המתווכים נחשבים נותני שירותים פיננסיים. גם הפיר טו פיר יהיה צריך לתת את הגילוי. אמנם הוא לא יוכל לגלות מי המלווה כי יש ריבוי של מלווים וריבוי של נותני הלוואות, אבל הפלטפורמה עצמה תוכל לתת את הגילוי הזה.
אתי בנדלר
בשלב הזה, להבנתי, זה לא יחול. צריך לזכור שהחוק עדיין לא נכנס לתוקפו. הוא אמור להיכנס ביוני 2017, כאשר יש אפשרות לדחות את תחילתו. אם אכן כך יהיה, הוא ייכנס לתוקף בתקופה יותר מאוחרת. אולי ניתן לכתוב בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שהתיקון הזה יעמוד בתוקפו עד לכניסתו לתוקף של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים הרלוונטי.

באשר למתווכי ההלוואות, אני חושבת שכאשר תגיעו לשלב יותר מתקדם של הכנת הצעת החוק, תצטרכו לעשות את ההתאמה הנדרשת.
ורדה לוסטהויז
אני באה בשם מתווך פיננסי אינטרנטי של מלווים ולווים. אני חושבת שההוראות לגבי חובות אזהרה צריכות לחול על פיר טו פיר, אין סיבה שלא. כנראה שמי שמפעיל את הפלטפורמה יצא במסע פרסום. אנחנו לא עושים את זה, כי אנחנו לא חושבים שזה נכון. אם פלטפורמה רוצה לצאת במסע פרסום, זה צריך לחול עליה. את המונח "מלווה" בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אנחנו מפרשים כמלווה שרשום במערכת.
אתי בנדלר
שרשומים במערכת של פיר טו פיר.
ורדה לוסטהויז
כן. החוק חל עליהם היום. הדרך שלהם לבצע את חובות הגילוי היא באמצעות הפלטפורמה. הפלטפורמה היא זאת שדואגת לעמוד בכל הוראה בחוק, לרבות עמידה בריבית הפיגורים ובריבית המקסימאלית. יש לי הצעה לגבי הגדרת מלווה. בחוק שמסדיר את כל נותני האשראי החוץ בנקאי והפלטפורמות הביטוי "נותן אשראי" כולל גם את המתווכים. אני הייתי מציעה שהביטוי "מלווה" בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות יכלול גם את נותן האשראי שנמצא בחוק שכבר היום בתוקף.
בוריס פבלוב
החוק עבר.
ורדה לוסטהויז
אני הייתי לוקחת משם את ההגדרה.
בוריס פבלוב
הוא לא חל על פיר טו פיר.
אתי בנדלר
הוא מוגדר כגוף פיננסי, לא כנותן אשראי.
היו"ר איתן כבל
העניין ירד.
רן מלמד
אני רוצה שהפרסומת תהיה בשפה הערבית ובשפה הרוסית.
היו"ר איתן כבל
אנחנו עוברים להקראה.
לאה ורון
חברת הכנסת גלאון תצביע במקום חבר הכנסת עיסאווי פריג'.
אתי בנדלר
תיקון חוק
הבנקאות
(שירות ללקוח)

בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 – בסעיף 5, בסופו יבוא:"(ג) לא יפרסם תאגיד בנקאי פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת שבה הפרסומת או דרך השיווק מעודדות נטילת הלוואה על ידי הלקוח, אלא אם כן נכלל בהן שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: "אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל."
היו"ר איתן כבל
מי בעד סעיף 1(1)?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1 אושר.
אתי בנדלר
אני מציעה להוסיף פסקה (2), שעניינה תיקון סעיף 11א לחוק. סעיף 11א דן בעיצומים כספיים. סעיף קטן (ב) שבו מתחיל במילים האלה: "היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 750 אלף ₪". אני מציעה להוסיף: "פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת ללא צירוף אזהרה בניגוד להוראות סעיף 5(ג)".
היו"ר איתן כבל
מקובל עלי.
מיכל לב
לגבי העיצום הכספי של 750 ₪, אם יש קמפיין מסוים שמשודר 10 פעמים ביום - -
היו"ר איתן כבל
כל פעם שהוא מעלה זה מנוגד לחוק.
רן מלמד
ככה זה גם בחוק הצרכנות. אם יש בעל מכולת שלא סימן מוצרים, אז על כל פריט שלא מסומן מוטלת הסנקציה.
מיכל לב
יש הבדל בין סימון לפרסומת.
היו"ר איתן כבל
מה מקובל?
אתי בנדלר
אין התייחסות. כפי שהזכיר הרגע רן, השאלה הזאת היא שאלה רוחבית שמתייחסת לכלל העיצומים הכספיים. אין מקום לתת לה תשובה דווקא במקרה זה.
היו"ר איתן כבל
אני מסכים עם גברתי.
היו"ר איתן כבל
מי בעד התוספת הזאת?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

התוספת אושרה.
אתי בנדלר
האם מקובלת המלצתי לתקן את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות?
היו"ר איתן כבל
מקובלת.
אתי בנדלר
זה יהיה אותו נוסח.

תיקון חוק הסדרת
הלוואות חוץ-
בנקאיות

בחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993, בסעיף 3, בסופו יבוא:

אני חייבת לציין שכל עוד החוק הזה יהיה בתוקף וכל עוד חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים לא ייכנס לתוקף, לא יהיו עיצומים כספיים בשל ההפרה. לפחות תהיה הנורמה. הנורמה תהיה זהה לנורמה שהקראתי לגבי חוק הבנקאות (שירות ללקוח).

אני עוברת לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), כי ייתכן שממנה אני אשליך לתוספת לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים), התשע"ו-2016. 1. בסעיף 47, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (א)(1) "לא יפרסם נותן שירותים פיננסיים פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין, ולא ינקוט דרך שיווק אחרת שבה הפרסומת או דרך השיווק מעודדות נטילת אשראי על ידי הלקוח, אלא אם כן נכללה בהן שם המלווה או נותן האשראי, וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: "אי עמידה בפירעון האשראי עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל". בסעיף קטן זה, "נותן שירותים פיננסיים" - למעט בעל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי. הם מציעים את אותו נוסח, רק שבמקום המילה "הלוואה" תהיה המילה "אשראי". לי יש קצת בעיה עם המונח "אשראי". למונח "אשראי" אין הגדרה כללית בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. הוא מוגדר בשני מקומות. מקום אחד זה בסעיף 21א שבפרק ג'1 לאותו חוק, שעניינו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.
יעקב פרי (יש עתיד)
יכולה להיות הלוואה שהיא לא אשראי?
אתי בנדלר
ההגדרה של אשראי היא רחבה.
זהבה גלאון (מרצ)
היא יותר רחבה מהגדרה של הלוואה?
אתי בנדלר
היא הגדרה יותר רחבה. היא חלה גם על ניכיון שיקים. ההגדרה של אשראי בחוק הבנקאות (רישוי): "אשראי" – לרבות ערבות, ניכיון שטרות, מימון באמצעות הסדרת נכסים וכו'. בחוק הזה משתמשים במונח "הלוואה". אם רוצים שזה יחול לא רק הלוואה אלא גם על סוגים נוספים של מתן אשראי, אפשר להשתמש במילים "הלוואה או אשראי".
היו"ר איתן כבל
כל אחד ימצא לעצמו את הנתיב.
אתי בנדלר
משרד האוצר ומשרד המשפטים, האם אתם מוכנים להשתמש בהקשר הזה במילים "הלוואה או אשראי"?
בוריס פבלוב
כשהחוק נוסח ועבר בכנסת, התפישה הייתה שאשראי היא הגדרה שכוללת גם הלוואה.
אתי בנדלר
אמרתי את זה.
לאה ורון
המילה "או" לא טובה.
אתי בנדלר
האזהרה הזאת מיועדת ללווה הפשוט.
היו"ר איתן כבל
זה עניין ניסוחי. תמצאו את הניסוח. הבנתם את הרעיון, הרעיון הוא ברור.
אתי בנדלר
הרעיון הוא שהמילה "הלוואה" תיכנס. נמצא דרך להתייחס גם לאשראי.
ורדה לוסטהויז
בחוק של הסדרת ההלוואות צריך לכתוב את השם של המלווים, לא מספיק להגיד את השם של הפלטפורמה.
אתי בנדלר
זה לא יחול. נציג האוצר חושב שזה חל, להבנתי זה לא חל. זה יחול רק כשיגיעו לתיקון החוק הזה בקשר למתן הלוואות באמצעות מתווכים.
ורדה לוסטהויז
סעיף (ה) בחוק הסדרת הלוואות חל על מלווים בפלטפורמה פיר טו פיר?
אתי בנדלר
אני לא יודעת להגיד לך, זו פרשנות.
ורדה לוסטהויז
אין לי בעיה שזה יחול, רק מה שחשוב זה השם של הפלטפורמה.
אתי בנדלר
הגדרה של מלווה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות: מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי.
ורדה לוסטהויז
הם אלה שנותנים את ההלוואה.
אתי בנדלר
לא, הם המתווכים במתן ההלוואה.
ורדה לוסטהויז
אם פלטפורמה רוצה לפרסם הלוואות, האם מספיק שהיא תכתוב את השם של הפלטפורמה?
אתי בנדלר
התיקון חל על מפרסם. אין ספק שמי שמפעיל את האתר הזה של פיר טו פיר הוא אכן מפרסם, ואז אנחנו אומרים שהוא צריך לכתוב גם את שם נותן ההלוואה. את זה הוא לא יכול לעשות בפועל, לכן נוצרת כאן בעיה.
רן מלמד
אם הוא יצטרך לתת שמות של אנשים פרטיים, תהיה פגיעה בפרטיות.
אתי בנדלר
אולי בתיקון לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות נכתוב כך: ההוראה בדבר פרסום שם נותן ההלוואה לא תחול על מי שמפרסם מתן הלוואה באמצעות מתווך. אנחנו נסייג את התחולה של השם. אני מבקשת להוסיף פסקה (2) בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים בסעיף 72(ב), שזה הסעיף שמדבר על עיצומים כספיים. אחרי סעיף 47א יבוא: "או פרסם פרסומת, או נקט דרך שיווק אחרת ללא פרסום אזהרה בניגוד להוראות סעיף 47א(2)". אני אתאים את הנוסח. הרעיון הוא הטלת עיצום כספי על מי שפרסם את הפרסומת הזאת, או נקט אמצעי שיווק אחר ללא שם או אזהרה.
הילה דוידוביץ' בלומנטל
אני לא רוצה שילמדו מהסייג של הלוואות חוץ בנקאיות שלא חל על פיר טו פיר לגבי כלל סעיפי החוק.
ורדה לוסטהויז
החוק חל על המלווים של הפיר טו פיר.
הילה דוידוביץ' בלומנטל
חוק הלוואות חוץ בנקאיות?
ורדה לוסטהויז
בוודאי. ברגע שאתה נותן יותר מהלוואה אחת אתה כבר נופל בחוק.
אתי בנדלר
אפשר להצביע על סעיף 2 עם השינויים שדיברנו עליהם.
היו"ר איתן כבל
מי בעד סעיף 2?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 2 אושר.
אתי בנדלר
תחילה

תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו.
היו"ר איתן כבל
מי בעד סעיף 3?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 3 אושר.
רן מלמד
מה בנוגע להכנסה של השפות רוסית וערבית?
היו"ר איתן כבל
אין לי בעיה. השפות תהיינה בהתאם לקהל היעד.
עמיהוד שמלצר
את ההחרגה של פיר טו פיר בחוק הסדרה הלוואות חוץ בנקאיות צריך להכניס גם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים.
אתי בנדלר
את ההחרגה של השם הגיוני להכניס בכל מקום שזה חל על המתווך.
היו"ר איתן כבל
גברתי תחליט.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.

קוד המקור של הנתונים