הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 186

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י"ב בשבט התשע"ז (08 בפברואר 2017), שעה 9:35

שילוב עולים חדשים בשירות המדינה ובמשרדי הממשלה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

רוברט אילטוב

שמעון ברוך - ממונה תעסוקה, משרד העלייה והקליטה

דרור יוסף - עוזר מנכ"לית, משרד המשפטים

חנן ארליך - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רינה צזנה - מנהלת אגף פיתוח ארגוני, משרד המשפטים

אלמוג שרב - מנהל אגף משאבי אנוש, משרד העווה הרווחה והשירותים החברתיים

מהלט בגשאו - יועצת מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יעל קנטי - ממונה על מורים עולים בירושלים, משרד החינוך

דליה מזרחי - סגנית מנהלת, אגף כוח אדם בהוראה, משרד החינוך

ציפי קוריצקי - מפקחת ממונה על תכניות ייחודיות ומורים, משרד החינוך

אורלי נדלר - ראש תחום בקרת נתונים ודיווח, משרד הביטחון

דניאל זלצמן - ראש מדור מודלים ובקרה, צה"ל, משרד הביטחון

נעמה נהיר-מזור - סגנית מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים, משרד הבריאות

שמעון לייני - ראש ענף משאבי אנוש, כב"ה, המשרד לבטחון פנים

נורית רבינוביץ - ראש ענף תכנון משאבי אנוש, שירות בתי הסוהר, המשרד לבטחון פנים

אורלי גילאון - רפ"ק, ראש חוליית מיחשוב אמ"ש, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

נילי בן -משה - מנהלת תחום גיוס ואיתור מועמדים, נציבות שירות ה מדינה

הינו נאיף - סמנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה

מירה פיירשטיין - ראש אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

לבנה כהן - סגנית ראש אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

יהודה אמר - אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת

צח בן יהודה - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

רונן פוקסמן - רפרנט משרדי ממשלה, ארגון "נפש בנפש"

דניאלה כהן - מתמחה, מועצת ארגוני עולים

חיים ויטלי בן יעקב - מנכ"ל, הקונגרס היהודי האירו-אסיאתי

דב מימון - עמית בכיר, המכון למדיניות העם היהודי

יעקב ברגיל - חבר הנהלה קשרי חוץ, מוזמנים שונים

אסתר בלום - קשרי ממשל, ארגון קעליטה

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

שילוב עולים חדשים בשירות המדינה ובמשרדי הממשלה

שלום לכולם. אנחנו היום ממשיכים דיון שלישי בנושא שילובם של העולים החדשים בשירות המדינה ובמשרדי הממשלה. אנחנו ביקשנו מ-מרכז המידע והמחקר של הכנסת שיבדקו את העניין ויציגו לנו, אני מאוד מברך אותם, הם הכינו לנו גם מצגת וגם דו"ח מלא, וצח בן יהודה עשה עבודה בנושא הזה. אני מבקש קודם כל שהוא יציג את הממצאים של מרכז המחקר והמידע, ולאחר מכן אנחנו נתייחס בהתאם. בבקשה צח.

תודה אדוני היושב ראש. אני חוקר במרכז המידע והמחקר של הכנסת. כפי שהיושב ראש אמר, לקראת הדיון היום ריכזנו נתונים על העסקתם של עולים ועולים חדשים ביחידות השונות של שירות המדינה. אני אציג את עיקרי הדברים שעלו במסמך, הוא נמצא לפניכם והוא יעלה בהמשך היום לאינטרנט, למי שירצה להרחיב.

לפני שנתחיל אבקש לציין שלאחרונה התקבל תיקון פה בכנסת לחוק שירות המדינה מינויים, החוק הגדיר תוספת בייצוג הולם גם לעולים חדשים, עולה חדש הוגדר כמי שעלה לישראל בהיותו בגיר וטרם עברו 12 שנים מיום עלייתו. במסגרת המסמך הזה ביקשנו נתונים על עולים או עולים ותיקים - - -

אתה גם כתבת שחוק שירות המדינה 1999 קבע חובת ביטוי הולם וייצוג של קבוצות אוכלוסייה מסוימות בקרב העולים בשירות המדינה. זאת אומרת, זה שיש חוק חדש שהוא מבהיר בצורה מפורשת - - - עולים, גם החוק הקודם לא פסל את הדבר הזה והמדינה הייתה חייבת לקלוט את העולים בהתאם לייצוג - - - זה חשוב לציין.

נכון. זו תוספת לחוק שנכנסה לתוקף בתחילת השנה הנוכחית, 2017. אז לצורך המסמך בתיאום עם חברי הכנסת של הועדה, ביקשנו נתונים על עולים, עולים ותיקים, עולה שעלה לישראל בין השנים 1989-2004 ובהתאם לתיקון לחוק עולה חדש הוגדר כל מי שעלה לישראל מאז ה- 1.1.2005, 12 שנים בארץ. אני אבקש רק להבהיר מראש שהנתונים מתייחסים רק לעובדים בתקן, ביקשנו להוריד מראש נתונים על מתמחים, סטודנטים ועובדים ארעיים.

אז מהנתונים שקיבלנו מ-96 משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות ויחידות מערכת הבריאות שכפופים לנציבות, יש בסך הכל 71,186 עובדים, מתוכם 11,592 עולים ו-638 עולים חדשים. בסך הכל, העולים והעולים החדשים ביחד מהווים 17.2% מכלל העובדים בשירות המדינה שכפוף לנציבות.

זה כולל את מערכת הבריאות?

כן. זה סך הכל. 17.2% כולל מערכת הבריאות. בהמשך לשאלתך, הפרדנו את הנתונים - - - למערכת הבריאות ולכל שאר משרדי הממשלה ויחידות הסמך. בעוד שב-64 משרדי ממשלה ויחידות הסמך בלי מערכת הבריאות, יש בערך 40,000 עובדים מתוכם 2,800 עובדים ועוד 50 עולים חדשים, כלומר כלל העולים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך בלי מערכת הבריאות הם כ-7%, כמעט 7.5%. במערכת הבריאות שיעור העולים עולה משמעותית, כמעט פי 4. ב-32 יחידות מערכת הבריאות יש בערך 31,000 עובדים, מתוכם כמעט 9,000 עולים ועוד 550 עולים חדשים, ומהווים ביחד 30% מכלל העובדים במערכת הבריאות.

אני רוצה לציין כהערת אגב שמירב העולים והעולים החדשים המועסקים בכלל שירות המדינה כולל מערכת הבריאות הם עולי ברית המועצות לשעבר, הם כמעט 90% מכלל העולים שמועסקים בשירות המדינה, וכמעט 15% מ - - -

זה הרופאים והאחיות.

כן. עולי אתיופיה הם הקבוצה השניה בגודלה ומהווים כ-1.2%, אני מדגיש, עולי אתיופיה, לא יוצאי אתיופיה. אנחנו גם עשינו איזו שהיא חלוקה של משרדי הממשלה לפי שיעור העולים שמועסקים בהם, מה שאתם יכולים לראות פה בשקף, למשרדי הממשלה בלי מערכת הבריאות, תשעה משרדים אין בהם אפילו עולה אחד, ב-33 משרדים יש בין 1% ל-9% מהעובדים בהם הם עולים חדשים וכן הלאה. במערכת הבריאות התמונה קצת שונה. ב-5 יחידות של מערכת הבריאות יש בין 10% ל-19% מהעובדים שהם עולים חדשים.

באיזה יחידות יש לנו - - -

זה מפורט במסמך. במערכת הבריאות זה בעיקר בתי חולים, לשכות בריאות, בריאות הנפש וכיוצא בזה.

איזה יחידות אין שם עולים?

היחידות שאין בהם אף עולה זה המשרד למודיעין, המשרד לשוויון חברתי, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, הרבנות הראשית, הרשות להתחדשות עירונית, הרשות לשוק ההון, משרד ירושלים ומורשת ונמל חדרה.

אנחנו גם עשינו איזו שהיא חלוקה של העובדים לפי הדירוגים שבהם הם מועסקים, פה אתם יכולים לראות העסקת עולים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך לפי הדירוגים שהם מועסקים בהם. בכלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך בלי מערכת הבריאות, הדירוג המנהלי הוא הדירוג שבו מועסקים המספר הגדול ביותר של עובדים.

מה זה הפקידים המנהליים?

בגדול זה תפקידים שדורשים השכלה תיכונית בשביל להתקבל. בדרך כלל מי שיש לו תואר ראשון ואילך מתקבל לאחד הדירוגים האחרים, זה בהכללה.

כשאנחנו מדברים על העולים שהגיעו כ-50% עם תואר ראשון, שני ושלישי, אז הם מועסקים בעיקר במנהלי, ש- - - השכלה, זו הכוונה.

הכוונה היא ש-44% מהעולים שמועסקים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך - - -

הש.ג. והמנקה, אלה התפקידים.

זה גם מנהלות משרד, מזכירות.

גם מנהלות לשכות לא חייבות להיות אקדמאיות.

תראי לי. תראי לי עולה חדש מנהל לשכה.

כמו שאנחנו רואים, בדירוג המהנדסים יש ייצוג רב הרבה יותר לעולים, 16% לעומת 6% בקרב כלל עובדי המדינה. הנתונים פה מפורטים, זה הכל במסמך. בכלל שירות המדינה ושלא מערכת הבריאות גם עשינו התפלגות של העולים לפי דרגות השכר. אנחנו רואים שכ-48% מהעולים והעולים החדשים מועסקים בדרגות הנמוכות, לעומת שיעור של 30% בקרב כלל העובדים. בדרגות הבינוניות אנחנו רואים גם כן ייצוג חסר לעולים.

כלומר אנחנו רואים פה אפליה בעצם.

כן, אבל צריך להדגיש שחלק מאוד חשוב מהדרגות נקבע לפי וותק. ועולים ועולים חדשים יכול להיות שהם פשוט לא הספיקו לצבור מספיק ותק כדי לעלות בדרגות.

אנחנו מדברים כמעט על 26-27 שנים.

בדרך כלל עושים את זה מכרז פנימי.

אז עולה חדש אין לו סיכוי.

ועולה חדש שאין לו ותק וגם ניסיון, ואז מי שיש לו ניסיון וותק הוא זה שעולה בדרגה ואז העולה ממלא את מקומו. זו פרשנות.

כן. זה נכון, אבל אני גם רוצה לציין שכרבע מכלל העובדים שנמצאים בשירות המדינה שלא במערכת הבריאות נקלטו רק בשלוש השנים האחרונות. כלומר הם שלוש שנים במקרה הטוב, כרבע מהעולים, וזה בהחלט יכול להשפיע על הנתונים שמופיעים כאן.

במערכת הבריאות אנחנו רואים שיש 52% מהעולים העובדים במערכת הבריאות הם בדירוג האחיות לעומת 41% של כלל העובדים. גם אצל הרופאים אנחנו רואים 17% של העולים לעומת 16% בקרב כל שאר העובדים. במנהלי יש פחות עולים חדשים, 16% לעומת 21% מקרב כלל העובדים. גם פה עשינו איזו שהיא חלוקה לפי דרגות שכר. אנחנו רואים שפה 87% מהעולים והעולים החדשים במערכת הבריאות מועסקים בדרגות השכר הנמוכות, לעומת 78% מכלל העובדים במערכת. גם כאן אנחנו רוצים לציין שכמעט 20% מהעולים נקלטו לעבודה בשלוש השנים האחרונות, שזה גם כן יכול להסביר למה הם עדיין בדרגות הנמוכות, כי הם לא צברו מספיק ותק.

כדי להשלים את התמונה, לא רק לגבי כמה עובדים וכמה נקלטו בשלוש השנים האחרונות, ביקשנו נתונים לגבי הגשת מועמדויות לשירות המדינה. מהנתונים שקיבלנו מהנציבות - - -

אבל בשלוש השנים האחרונות, לאיזה תפקידים העולים - - -

את הפילוח הזה לא הצגנו כאן. יש לנו את הנתונים - - -. מתוך כלל המועמדויות בשנת 2016, מועמדויות ולא מועמדים, מועמד אחד יכול להגיש מספר מועמדויות, 10% מכלל המועמדויות לפחות היו של עולים חדשים ביחידות שירות המדינה שהן לא מערכת הבריאות. במערכת הבריאות לפחות 14% מכלל המועמדויות היו של עולים.

אנחנו פנינו גם לגופים נוספים שקשורים לשירות המדינה לבקש נתונים, פנינו למשרד החינוך לבקש נתונים על עולים עובדי הוראה. שיעור העולים והעולים החדשים מכלל עובדי ההוראה הוא 5.5%. בגני הילדים יש הכי מעט עולים, 4.8%, בחטיבות הביניים יש את מירב העולים, 7.2%. ביקשנו גם פילוח לפי סוגי החינוך, בחינוך הממלכתי 5.8%, בחינוך הממלכתי דתי 5.1%, בחינוך החרדי 4.4%. במסמך עצמו גם יש לנו פירוט לפי רמת ההשכלה של עובדי ההוראה, לא הצגנו את זה כאן, אפשר להרחיב במסמך עצמו.

פנינו גם לכנסת שבה אחוז העולים מכלל העובדים הוא 8.2%. במוסד לביטוח לאומי 5.7%, בהנהלת בתי המשפט 0.8% מהשופטים הם עולים חדשים.

הם עולים, לא עולים חדשים.

הם עולים. נכון. תודה.

אין עולה חדש אחד. גם היום.

זה נכון. אבל חוק שירות המדינה מינויים לא חל על מינוי של שופטים, השופטים נבחרים לפי חוק יסוד השפיטה והועדה שכבודו חבר בה. פנינו גם למשטרת ישראל ששם 9% מה- - -

אבל לדוגמה ברשמים ובהוצאה לפועל ששם אין צורך בחוק מינויים פנימיים, אין בעצם רשמים בהוצאה לפועל.

אנחנו לא פנינו להוצאה לפועל לבקש נתונים, אבל מהנהלת בתי המשפט - - -

אנחנו רוצים לפנות לכולם כי רק אתמול קיבלתי נתון ששני עולים שהגישו בקשה, לא עברו את ה - - - למרות שיש להם את כל הנתונים המתאימים.

הנהלת בתי משפט היא חלק משירות המדינה. לא חלק של השופטים, כל החלק ה- - -

כן. לכן כתוב פה שזה מהשופטים, הנתונים על הנהלת בתי המשפט הם חלק מנתוני הנציבות.

גם אין לנו אפילו רשם אחד.

נכון. אין אף רשם שהוא עולה או עולה חדש. הנתונים על משטרת ישראל, אנחנו נבקש רק לציין שעקב טעות דפוס הנתונים מתייחסים לשנה אחת יותר כעולים חדשים מ-2004 ולא מ-2005 לכן זה מסומן בכוכבית.

ביקשנו גם נתונים ממשרד הביטחון, מצה"ל ומשירות בתי הסוהר שהם כרגע עדיין לא סיפקו לנו את הנתונים, או לפחות בצורה שאנחנו יכולים להציג אותה כאן. חוק שירות המדינה מינויים לא חל על משטרת ישראל, משמר הגבול והצבא, לגבי שירות קבע, הכל מפורט במסמך ונשמח לענות על שאלות. תודה רבה.

זה לא אומר שהם לא צריכים למנות עובדים מקרב העולים. עדיין.

אין חוק שאומר שאסור למנות. אבל החוק לא מחייב אותם.

גם את זה - - -

תודה צח. הנתונים האלה ממש חשובים לנו. אני רוצה קודם כל אם יש לך התייחסות, חבר הכנסת אילטוב.

לא, אני עוד צריך ללמוד את הדו"ח.

אם כך, אני רוצה לפנות לנציגות שירות המדינה. האם הנתונים האלה שצח הציג לנו, יש לכם מחלוקת על הנתונים או אתם מסכימים?

אלה נתונים שהם העבירו.

יש משרד, מערכת הבריאות, משטרה, משרדים אחרים, שהם חולקים על הנתונים, לפני שאנחנו נכנסים לגופו של עניין?

אני ממשטרת ישראל. הנתונים, אין חולק, אלה נתונים שהעברנו, רק לגבי הניתוח שלהם במלל, אתם עושים הפרדה בדרגות הנגדים שזה שוטרים שעדיין לא קיבלו דרגות קצונה, לדרגות השוטרים. ואצלנו במשטרה אין מושג כזה. כשאנחנו מגדירים את אוכלוסיית הנגדים, זה כל אלה שלא קצונים. אז יש פה משפט "מירב השוטרים והשוטרים העולים, דרגת רב סמל ראשון שהיא הדרגה הנמוכה מבין דרגות הנגדים". זאת לא הדרגה הנמוכה מבין דרגות הנגדים, כמו שאנחנו במשטרה קוראים לנגדים, רק אולי כדאי לעדן את השימוש הזה. לא דרגה נמוכה. שלוש שנים וותק צריך בשביל להגיע לדרגה כזאת.

משרד הבריאות?

אנחנו מסכימים עם הנתונים, כן, ויש גם פעילויות נוספות שאנחנו עושים כדי לשלב את העולים באופן כללי באוכלוסייה ולא רק במשרד שלנו. אם תרצו נפרט אחר כך.

כן בבקשה. צה"ל.

העברנו את כל הנתונים, לא יודע איפה החסר.

לא ניתן היה לעשות בהם שימוש.

אז נשלים את זה ואני רואה שגם שיעור העסקת העולים אצלנו הוא הרבה יותר גבוה מגופים אחרים.

יש לכם? אני הבנתי ש-מ.מ.מ לא הצליחו לקבל את הנתונים, אם יש לך אנחנו נשמח שתציג לנו עכשיו.

זה סביב 17% מהמועסקים בקבע הם עולים, אין לי הפרדה בין עולים ותיקים לחדשים. יש עליה מתמדת בשיעור העולים דווקא בקבוצות המובהקות, מה שנקרא, במשרות יותר בכירות. אנחנו מאוד מושפעים גם משיעורי גיוס מלמטה, מגיוס לחובה, שם השיעורים קצת משתנים. 17% בקבע ושיעור לאורך זמן בשיעור העולים המועסקים במשרות יותר בכירות. רב סרן ונגדים בכירים.

האם אפשר לקבל את הנתונים האלה?

הם קיימים, מוזר לי שהם לא עברו.

ביקשנו בישיבה הקודמת.

אין לנו מה להסתיר, אפילו הפוך, אנחנו גאים במהלכים. כנראה שצה"ל הוא אחד הגופים שהגבול בין עדה לעדה כל כך מטושטש וניתנת זכות להתמודדות בתפקידים הכי בכירים, שקשה לי להבין איך הנתונים לא נקלטו אצלכם אבל אין לנו מה להסתיר.

17% בקרב נגדים בקבע.

נגדים וקצינים. אני ראיתי את הנתון שמצוין פה. בנגדים הוא יותר גבוה, הוא יותר מ-20%, בקצינים הוא קצת יותר נמוך. אבל שוב אני מדגיש, דווקא בקבוצות הבכירות יותר יש עליה. בקבוצות הנמוכות אנחנו מאוד מושפעים מגיוס לשירות חובה, ושם יש איזה שהוא שינוי קצת לרעה, אבל ברגע שהם מגיעים לשירות קבע יש להם גם ייצוג הולם, גם במערכים שהם יותר פרופסיונליים, פרקליטות צבאית, מערך התקציבים אלה מערכים שבנויים לרוב, אפילו הייתי אומר, חלק גדול מהמערכים הם עם עולים חדשים, זאת אומרת זה לא משרות שלא דורשות השכלה אקדמית, הפוך. אלה משרות מקצועיות ואנחנו רואים רק שיפור, וכמובן שנעביר את הנתונים. מוזר לי שהם לא עברו.

אנחנו קיבלנו נתונים, פשוט בצורה שלא ניתנת להשוואה. השתדלנו להציג את מה שקיבלנו אבל לא באופן שאנחנו יכולים אפילו להסיק את ה-17% שציינת, המקום היחיד שקיבלנו בו התייחסות ל-17% זה ממוצע של גברים בתור נגדים, בקרב הנשים השיעורים היו הרבה יותר נמוכים. קצינות וקצינים הנתונים היו שונים לגמרי. אנחנו לא הצלחנו להבין את הנתונים כפי שאתה מתאר.

נשלים את זה אחרי הדיון.

יש לך ואתה תעביר אלינו.

כמובן.

שירות בתי הסוהר בבקשה.

הוזכר שעדיין טרם העברנו נתונים, אני גם הצגתי את זה בדיון הקודם שעד היום בעצם לא ניהלנו את הנתונים, מאחר ומבחינתנו הם לא נתונים שעשינו בהם איזה שהוא שימוש, לא לצורך קליטה ולא לצורך קידום. לאור הדיון שהיה, התחלנו לאסוף את הנתונים ידנית. באמצע פברואר הפרויקט הזה של איסוף הנתונים אמור להסתיים, נטען את זה למערכות ואז נוכל להציג לכם את הנתונים בחתכים שאתם מבקשים.

אנחנו נקיים דיון רביעי. יש לנו סבלנות, נשמח לקבל את זה.

רק עוד סייג, אנחנו מעת לעת נדרשים להציג נתונים נוספים ולאחרונה התבקשנו למשל להציג נתונים לגבי סוהרים שהם ממוצא אתיופי. אני רוצה פה בוועדה להעלות את השאלה, הרי לא סביר שאנחנו ננהל באיזה שהיא מערכת כח אדם תיעוד אם מישהו ממוצא מרוקאי, או מוצא רוסי או מוצא אתיופי. במובן שהאם אנחנו נדרשים לעשות את זה - - -

אני אגיד איפה כן נדרשים לעשות את זה. הרעיון של הוועדה הזאת וגם של החוק שהעברנו אותו, זה לבחון איזה קבוצות נפגעות מזה שהן לא נקלטו במערכות הממשלתיות. ואי אפשר לבדוק את זה אם אנחנו לא בודקים מאיפה העולים האלה הגיעו. זה חלק בלתי נפרד מהצעת החוק ומהרעיון שאנחנו מקיימים אותו פה, כדי לראות האם יש ייצוג הולם לכל האוכלוסיות או אין. אם יש, אנחנו רוצים לראות. אם עולים מאתיופיה, או עולים מצרפת, או עולים מחבר העמים.

אני אדייק, אולי לא הסברתי את עצמי טוב. לגבי ארץ מוצא – נתחיל לנהל. כשמדברים על מישהו ממוצא, זה אומר שהוא נולד בארץ וההורים אולי. זה נתונים נוספים שהתבקשנו להעביר.

צריך להבין דבר מאוד פשוט. קבוצת העולים מאתיופיה היא קבוצה גם מוגדרת בהרבה מאוד חוקים בישראל כקבוצה שנדרש טיפול מיוחד לגביה, והקידום של אותה אוכלוסייה נחוץ לנו כציבור. לכן חשוב לבוא ולקחת את הקבוצה הזאת, אנחנו לא מבקשים "תנו לנו מאוקראינה, תנו לנו מרוסיה ומאוזבקיסטן" אנחנו מסתכלים על זה כקבוצה אחת, חבר העמים. אבל דווקא העולים מאתיופיה הם הקבוצה הנפגעת ביותר ויש לנו עניין ציבורי לקדם את האוכלוסייה הזאת. אם זה במערכות ממשלתיות ואם זה במערכות ציבוריות, כל מקום שאפשר אנחנו רוצים לתת להם דחיפה כי זו האוכלוסייה החלשה ביותר בציבור הישראלי. לכן אנחנו באים ואומרים, אנחנו רוצים דווקא את הקבוצה הזאת שתבדקו אותה. גם אם הם נולדו בישראל אבל ההורים שלהם ממוצא אתיופי, והמצב הסוציו אקונומי של החברה הזאת מאוד מוחלש, ואנחנו רוצים להרים אותם למעלה. זה הרעיון.

בנוסף, יש חוק ייצוג הולם ליוצאי אתיופיה. חוק שנחקק ב-2011, הכנסת חוקקה. הדרישה הייתה על בסיס החוק הזה. זה ברור לך?

כן.

אוקיי. אנחנו עוברים למשרד הביטחון. אורלי בבקשה.

אנחנו סיפקנו נתונים, העברנו נתונים על עולים חדשים במשרד הביטחון. הנתונים הועברו, אם אנחנו מנכים את האוכלוסייה של ארעיים או סטודנטים, הייצוג הוא נמוך, אבל אנחנו פועלים בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה בעניין הזה.

הנתונים שקיבלנו ממשרד הביטחון היו בקובץ קשיח, בפירוט שגם לא נתבקשתם אליו וגם לא ענה על הרבה מהשאלות שביקשנו, באופן שפשוט לא יכולנו לעבד את זה לאיזה שהוא - - -

הנתונים מנוהלים אצלנו משנות השמונים, כל עובד שנקלט אנחנו יודעים אם הוא נולד בארץ אחרת. אם צריך לשפר את הנתונים, אנחנו נעביר אותם.

נשמח מאוד לקבל את זה.

תודה. מי המשרד שרוצה להציג לנו? אולי נשמע מהכנסת. זה צריך להיות מודל לחיקוי.

הכנסת מהווה מודל בכמה אספקטים. ככל שיש לנו היום רק 44 עולים או עולים חדשים מקרב כלל עובדי הכנסת, ואני באמת מקווה שאנחנו נעלה את השיעור הזה, אבל אני רוצה להגיד מעבר למספרים על הפעולות שאנחנו עושים. קודם כל בואו נדבר על האוכלוסייה הקיימת של העולים. לגבי העובדים, שנמנים על הקבוצה של העולים והעולים החדשים בתפקידים בכנסת, אז אנחנו כן מנסים, כמובן בדרכים של הדרכה והשתלמויות לשפר ולחדד את המיומנויות שלהם. אם זה שיפור השפה העברית, ליטוש השפה העברית, השלמת 12 שנות לימוד, הקניית תעודת בגרות וגם אקדמיזציה. מימון לימודים לתואר ראשון, וזה כדי שהם באמת יוכלו מעבר לזה שאמרת שנכון שדלת הכניסה היא במשרות הנמוכות והזוטרות, על מנת שיהיו להם את תנאי ההשכלה להתמודד במשרות בכירות יותר בכנסת ולעבור מדירוג מנהלי לדירוג מח"ר. אבל זה באמת לא ברמת הסיסמה, זה קורה.

לפני שאת אומרת מה אתם רוצים לעשות כדי לשפר את השכלתם, אני רוצה להגיד לכם שיש מספיק עולים משכילים שיכולים להיכנס למערכת, ולא צריך להכניס אותם למערכות דרך משרות זוטרות ושם - - - בדלת הראשית ולא בדלת האחורית. זו הכוונה. ואנחנו רוצים שהכנסת תהיה פה דוגמה לסוגיה הזאת ושלא תלך בזנב לגופים אחרים.

אתה צודק, אני דיברתי על העובדים הקיימים. העובדים הקיימים שאין להם 12 שנות לימוד או שאין להם השכלה אקדמית שכבר נכנסו ונמצאים בתפקידים שונים בכנסת, זה באמת מדור בכיר הדרכה והשתלמויות משקיע, ואנחנו נותנים קדימות במימון הלימודים או בשליחה לקורסים, כדי שהם יוכלו באמת להשתפר ולהציג מועמדות למשרות בכירות יותר, אני רוצה לומר לך, גם כשאנשים נבחרים, אנחנו נותנים להם ליווי וקואוצ'ינג, לא מזמן היה לנו עובד שעבר מתפקיד לתפקיד אחר, וכדי שהוא באמת יצליח, נותנים לו את כל המעטפת שהוא יוכל להשתלב בתפקיד החדש.

לגבי מועמדים מבחוץ במכרזים פומביים, כפי שגם אתה אמרת, מכרזים פומביים שהכנסת מפרסמת זה באמת בדרגים מקצועיים שדורשים השכלה אקדמית, אם אנחנו מדברים על משפטנים, כלכלנים, אחיות. אנחנו קלטנו אחות בכנסת, ואתה צודק, יש השכלה אקדמית ודירוג המהנדסים, היה לנו עכשיו חשמל שאנחנו לא דורשים השכלה, אבל דורשים תעודות מקצוע כמו תעודת אחות או תעודת חשמלאי, ובהחלט אותם מועמדים שבאו מבחוץ השתלבו בתפקידים מקצועיים בכנסת בדרגות גבוהות יותר.

יש לכם מחלוקת על הנתונים שהוצגו?

לא.

השאלה שלי היא האם הנתונים האלה כוללים גם עובדי כח אדם או רק עובדי הכנסת?

לא. בכנסת אין עובדי חברות כח אדם.

כולם פה עובדי הכנסת?

אני יודעת למה כוונתך. אתה מתייחס לנותני שירותים בכנסת. נותני השירותים בכנסת מעסיקים עובדים, ולא עובדי חברת כח אדם. הכנסת עובדת עם מספר חברות שנותנות שירותים לכנסת בתחומים שונים. בתחומי הסעדה, בתחומי התחזוקה, בתחומי המחשוב. העובדים האלה אינם נמנים על סגל עובדי הכנסת, הם עובדי החברות. הם גם לא עובדי חברת כח אדם בהגדרה, הם עובדי נותני שירותים והנתונים האלה לא מתייחסים אליהם.

הבנתי. הצטרפו אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה וחבר הכנסת מוטי יוגב חברי ועדה. אני רוצה לשמוע ממשרד החינוך בעניין של עובדי הוראה בעיקר, וגם אם יש מנהלים גם, נשמח לשמוע. משרד החינוך בבקשה.

באמת בעקבות החלטת הממשלה, נערכו פעולות מגוונות להסרת חסמים ולהקלת השתלבותם של המורים העולים במערכת החינוך, ואני אמנה מעט מהם. בשיתוף משרד הקליטה שחברי ידידי שמעון ברוך יושב פה לידי, נפתחו שבעה מסלולים לתעודת הוראה, שלושה מסלולים ליוצאי צרפת וחבר העמים, מסלול לתעודת הוראה באנגלית, שני מסלולים לתעודת הוראה במדעים ומתמטיקה, ומסלול אחד למורים בפועל שמלמדים ספרדית, ללא תעודת הוראה.

הוקמה ועדה להכרה בתעודות הוראה, שנותנת מענה מיידי לתעודות הוראה של מורים עולים המגיעים עם תעודת הוראה מארץ המוצא, על מנת לקבל הכרה באופן מיידי או לתת להם תשובה באשר להשלמות שהם צריכים לבצע.

בנוסף, מורה עולה שנמצא שהוא בעל תואר ותעודת הוראה, נכנס למערכת החינוך וכבר בשנה הראשונה הוא נהנה מהרפורמות של משרד החינוך, אופק חדש ועוז לתמורה. בעבר היו תנאי סף שהקלנו מאוד, לאחרונה תנאי הסף נגעו בתחומי הדעת הדיסציפלינריים. מורה עולה היה חייב להשלים מכסת שעות גדולה יחסית במקצועות השונים, על מנת להיכנס למערכת החינוך. היום הוא מבצע את הדברים תוך כדי עבודה, במהלך שנותיו הראשונות במערכת החינוך.

דבר נוסף שביצענו כהקלה למורים העולים, הם נכנסים לשנת התמחות ובמסגרת זו כל מורה עולה מקבל חונך, מקבל ליווי לאורך השנה, שהליווי הזה מובנה בתוך מערכת השעות, אחת לשבוע מורה ותיק יושב עם מורה עולה ומלווה אותו לכל אורך הדרך, בעברית. בזמנו, על מנת להיכנס להוראה, כל מורה עולה נדרש להבחן בשישה מקצועות שונים: היסטוריה, ספרות, אזרחות, מורשת, תנ"ך, לשון. לא עבר בחינה אחת – נאלץ להמתין לעבור שוב, ורק אז להתקבל. נכון להיום השפה הדבורה הפכה להיות המרכז, את כל היתר הוא משלים תוך כדי העבודה בבית הספר.

אני רוצה לציין את השעות התוספתיות שמורים עולים מקבלים. כל מורה עולה נהנה בשבע השנים הראשונות משמונה שעות תוספתיות בבית הספר היסודי, ושש שעות תוספתיות בחטיבות הביניים והתיכון. השעות התוספתיות נועדו להקל שוב על המורה העולה, להשתלב בתוך מערכת החינוך, לתת את היכולת של הנהלת בית הספר להכיר את המורה, מתוך הנחה שבמידה והוא טוב לא יהיה לו צורך באותן שעות תוספתיות והוא יקבל כבר את כל השעות - - - בית הספר

מורה עולה בשנתו הראשונה מלווה בסדנת התמחות, יושב עם קבוצת עמיתים וביחד דנים בכל הנושאים הנוגעים הייחודיים למורים העולים, הדבר נעשה בשיתוף עם המכללות בארץ.

סליחה, אנחנו כרגע לא דנים על תהליך קליטת העובדים, אנחנו רוצים לדון על כמות ועל האיכות, לאן הם נקלטים, באיזה מקצועות ובאילו דרגים. זה מה שכרגע מעניין אותנו. כל משרד יש לו את הייחודיות שלו, ולמה הוא צריך לעשות את התהליך הזה, זה בסדר, זה ברור, זה גם מאוד מעניין, אנחנו בטח נדון על זה בשלבים היותר מאוחרים. אנחנו רוצים לדעת כרגע את הדברים, כרגע מספרים ולמה הם גבוהים או למה הם נמוכים, במידה והם נמוכים, ולאיזה תפקידים ובאיזה דרגים האנשים נקלטים במערכת החינוך בכלל. גם במשרד החינוך וגם במערכת החינוך. אלה הם הדברים שכרגע על שולחנה של הוועדה. התהליך, בטח כל משרד יש לו את הייחודיות שלו והם צריכים לקלוט את העובדים לפי תהליכים שלהם, וזה בסדר גמור וזה חשוב מאוד. אבל אם יש לך להוסיף לגבי המספרים, למה הם נמוכים או גבוהים והאם עולים בכלל באים להיקלט במערכת או לא באים, מה הקשיים. אלה הדברים שכרגע מעניינים אותנו, בבקשה.

אני מכח אדם בהוראה. דווקא השנה אנחנו רואים שהנתונים הם גבוהים יחסית לשנים עברו. מבחינת קליטה שלהם בתחומים מסוימים, במקצועות מסוימים, הם בכל המקצועות, אין להם עדיפות למקצוע מסוים. אנחנו פותחים בפניהם את כל האפשרויות, כל אחד מוכשר בתחום שהוא בא איתו מחו"ל, ובהתאם לזה הוא משובץ במערכת.

לגבי הדרגות שלהם, במשרד החינוך זה הולך לפי תארים. הם באים עם התארים שלהם והם מקבלים את הדרגה שלהם על פי התואר שלהם. באים עם MA, מקבלים MA, או כל דרגה אחרת. לגבי ההסמכה, כפי שציינה חברתי, אנחנו מסייעים להם בעניין של תעודת ההוראה, אם צריכים לעשות השלמות הם עושים השלמות והם מקבלים גם הסמכה מלאה עם כל מה שמשתמע מכך, הכרה בגמולים שהם עושים, כפל תואר וכל דבר אחר.

כמה עולים נקלטו במשרד עצמו, לא כמורים? ובאיזה דרגים?

במשרד החינוך עצמו? אני לא יודעת, אני אחראית על עובדי ההוראה ולא על משאבי אנוש של משרד החינוך.

השאלה שלנו הייתה גם וגם.

ממשרד החינוך קיבלנו נתונים שמתוך כמעט 2,000 עובדים יש 54 עולים ועולה חדש אחד, שזה שיעור עולים של 2.7%. במינהל של משרד החינוך.

זה בטח מדבר בעד עצמו. באיזה תפקידים הם נקלטו?

אין לי פה את הפירוט כרגע.

אם אנחנו ננכה את המינהל, נגיע ל - - -

עולה חדש אחד?

עולה חדש אחד. מתוך 2,000 איש.

משרד החינוך. המשרד הגדול, וגם מבחינה תקציבית, מספר 2, אחרי משרד הביטחון. זה קליטת עלייה?

לגבי עובדי הוראה, אנחנו הנציגים של עובדי ההוראה, אני חושבת ש- - -

אנחנו הזמנו לכאן נציגים של משרד החינוך. אתם מבחינתנו נציגים של שר החינוך.

אף אחד לא הכין אותנו לזה שתהיה שאלה לגבי הקליטה שלהם במשרד החינוך עצמו, לזה צריכים להיות אנשים של משאבי אנוש לדעתי.

אבל זה דיון שלישי, אנחנו מצפים שמשרדי הממשלה יבינו שכשאנחנו מדברים על שילובם של עולים חדשים במשרדים, אנחנו לא מבחינים בין ניקיון או בין שמירה או - - - אנחנו רוצים לדעת על כלל המשרד.

אני מבינה מה שאתה אומר, אבל אלינו פנו רק בקשר לנתונים של עובדי ההוראה.

הבנתי, את אחראית לזה, אבל למה נציג משאבי אנוש לא הגיע?

אני לא יודעת אם פנו אליהם בכלל.

את הנתונים של משרד החינוך קיבלנו מנציבות שירות המדינה, לגבי המינהל של משרד החינוך.

כמה פעמים צריך להגדיר את השאלה?

אני מבקש לקבל את זה בכתב, תעבירו לנו. או בפגישה הבאה.

תעבירו אליהם - - - מה אנחנו דורשים. אנחנו דורשים את כל הפילוח. גם של המשרד וגם של ה- - -

זה לא קשור לממונים עלינו, זה קשור ל- - -

אנחנו פונים עכשיו, ונשלח להם גם בכתב. לדיון הבא אנחנו רוצים שגם אנשים ממשאבי אנוש יבואו עם כל הנתונים ויעדכנו אותנו. אני מבקש ספציפית, וגם נבקש בכתב בנושא הזה. נציגת הנציבות, את יכולה לענות על השאלה?

לדעתי זה אותו נתון שאמרת, אבל אני אסתכל שוב.

עדיין יש לי שאלה. כמה מנהלי בתי ספר או סגני מנהל יש?

מבחינת מועמדויות אני יכולה לומר.

לא התבקשנו להעביר נתונים לגבי מנהלי בתי הספר, העברנו נתונים לפי הפילוח ששלח לנו צח.

אנחנו יכולים להעלות עוד שאלות, גבירתי. מותר לנו.

אין שום בעיה, כל שאלה שתעלה אנחנו נעביר נתונים, אבל כרגע - - -

אז התשובה יכולה להיות "אין כרגע, נעביר בהמשך". אנחנו יכולים לשאול שאלות.

אין שום בעיה. כרגע כל נתון שהתבקשנו להעלות, העלינו, וברגע שנישאל על נתונים אחרים כמובן ש - - -

אז את כבר נשאלת. ברגע שאני אומר את זה לפרוטוקול, השאלה עומדת בעינה.

השאלה אם תוכלי להעביר תוך שבוע לוועדה את הנתון שעליה עכשיו.

אוקיי, אתם תעבירו אלינו. מה יש לך, נציגת נציבות שירות המדינה בבקשה?

יש לי כמה מועמדויות הוגשו, של עולים. 4,196 פניות שזה 6% מסך כל המועמדויות. אני כבר אגיד לך התפלגות של נשים וגברים.

כמה התקבלו?

כמה התקבלו, זה נתון שאני חושבת שלא התבקשנו, אבל אנחנו יכולים להשלים את זה.

אם תוכלי להשיב לוועדה בבקשה.

אוקיי, משרד הרווחה יש נציג? בבקשה. אני רוצה גם שתצרף את העבודה. עכשיו אתם עבודה ורווחה, נכון?

נכון, אבל לצערי אין לי עדיין את הנתונים של העבודה, מאחר שהמערכות עוד לא מחוברות. מערכות משאבי אנוש טרם חוברו. אני מניח שכל הנתונים, אם צריך, אנחנו נמציא את הנתונים, כמו שאמרה עמיתתי ממשרד החינוך, נפנה ונמציא את הנתונים האלה. הנתונים באופן כללי של משרדי הממשלה לא הועברו בצורה בודדת, הם בעצם הופקו בצורה מרוכזת על ידי נציבות שירות המדינה, והועברו.

במשרד הרווחה, אני יודע שבתחום הנושא של ייצוג הולם של אוכלוסייה מאתיופיה, אנחנו אחד המשרדים שעומדים כבר במשך כמה שנים בצורה מכובדת ביעד שהוצב למשרדי הממשלה, והפעולות שאנחנו עושים בשנים האחרונות הן פעולות ממוקדות, שכמה שיותר אנשים יהיו, מה שנקרא לא רק לעמוד באחוזים אלא גם לעמוד מבחינת ההתפלגות, מבחינת רמות התפקיד המקצועיות, שגם שם המקום שלנו כמשרד, יש אנשים, הרבה מאוד עובדים סוציאליים כולל אנשים במטה ובהנהלת המשרד, מקרב העדה האתיופית.

הדיון שלנו הוא עולים בכללי, אבל אין לנו בעיה לקבל גם לפי ארץ מוצא. אבל אני אשמח באמת אם תציין לנו במספרים.

אני אומר עוד פעם, הנתונים הועברו בצורה מרוכזת לנציבות שירות המדינה, אנחנו מדברים על מעל 2.5% עובדים במשרד הרווחה שמועסקים, מקרב בני העדה האתיופית. אנחנו עושים עכשיו סדרה של פעולות כרגע, כמו שאמרתי, הצבנו לעצמנו יעדים לשפר את הכמויות של האנשים שנמצאים בתוך התפקידים המקצועיים, וגם לאפשר לאנשים, יש לנו מוסדות, כשאנחנו מדברים על מערכת הבריאות, גם שם לשפר את המוביליות של האנשים, לאפשר לאנשים קורסי תומכי עברית בשביל לעלות בשכר, להגיע ממטפלים רגילים למטפלים מוסמכים, וגם עכשיו נושא של קליטה של סטודנטים לעבודה סוציאלית, בתוך המערכות שלנו כדי לבנות סוג של עתודה לתפקידים האלה.

כמה עולים בסך הכל יש היום במערכת?

מתוך 3,200 עובדים, 326 עולים, 7 עולים חדשים, בסך הכל עולים 10.41%.

באיזה תפקידים הם נמצאים שם?

אין לי פה את הפירוט הזה.

נשמח מאוד לקבל. בניכוי רופאים ואחיות.

זה שוב, הנתונים של משרד הרווחה והשירותים החברתיים שהועברו אלינו מהנציבות.

אבל עדיין אנחנו מבקשים את הפילוח, לפי מקצועות גם.

הסיבה שאנחנו פונים אליכם למשרדים, לנציגי המשרדים, כי הנתונים שקיבלנו מנציבות שירות המדינה זה באופן גלובלי. אתם נציגי המשרדים מתמצאים בפילוח, באיזה תחום, באיזה משרדים ובאיזה דירוג האנשים האלה נקלטו לתוך המשרד, לכן זה מה שאנחנו מצפים כשאנחנו מפנים את השאלות למשרדים.

אם אפשר להוסיף. כשהוא אמר 2.5, רציתי להגיד שאני החצי. אבל זה בצחוק. קודם כל נביא את הנתונים היותר מפורטים כפי שביקשתם. דבר שני, לא מספיק רק לשים את האנשים במקום, אחת ההצלחות של התהליך הזה זה בליצור תהליך ליווי, תהליך משמעותי שנותן לעולה באמת להקלט בתוך המערכת, ואז זה מה שעושה את השינוי. הוא יהיה - - - לסביבה שלו.

דבר נוסף, הנושא של ייצוג עולים בקרב הקהילה. אני רוצה לספר סיפור קטן, כמישהי שמגיעה מהתחום המקצועי של ייעוץ ארגוני, באחת הקבוצות הפנימיות של תהליך העבודה סיפרה מישהי שהיא עבדה במסגרת של השמה לעובדים, והיא סיפרה לי, בחורה לא אתיופית, אמרה לי "אני רוצה לספר לך משהו. קלטתי מישהי לעבודה, בחורה אתיופית מאוד מוכשרת, אבל הבחורה שהביאה לי את קורות החיים שלה אמרה לי 'יש לי מתמודדת מצוינת, עברה אצלי את כל הראיונות אבל אני מפחדת שהיא לא תתקבל' ואז שאלו אותה 'למה', 'היא ממוצא אתיופי'". אז כנראה שהדלת הולכת ונפתחת או מצטמצמת גם לפי המוצא, ולכן לשים את זה על השולחן, לצערי, זה שזה עולה לדיונים כאלה, זה לא איזו שהיא גבורה. הלוואי וזה לא היה עולה. אבל אם זה עולה, כנראה שהמצב לא טוב. ואת זה אני מספרת לכם מתוך חוויה לא שלי, של מישהי שסיפרה את זה בצער, בתכנית במסגרת הכשרה. אז לצערנו גם דיונים כאלה צריכים להתקיים.

ממשרד הרווחה לא מזמן אמרו לנו שיש להם קושי לקבל עובדים סוציאליים עולים חדשים. האם אתם חשבתם להתגבר על זה, לעשות הסבה מקצועית. הצענו פה בועדה, אני לא מדבר על מוצא מסוים, גם עולים מצרפת וגם עולים אחרים, ועולי אתיופיה. אז נאמר פה "יש לנו בעיה של עובדים סוציאליים".

זה בהחלט מתיישב עם הנתונים, לפי הנתונים שמסרנו וניתחנו, באמת במהלך השנה האחרונה הגישו רק תשעה מועמדים, מועמדויות יותר נכון. זאת אומרת, יכול להיות שזה אפילו פחות, כלומר כמות המועמדים שהגישו לדירוג של העובדים הסוציאליים. לכן אתה מזהה פה בעיה נכונה, גם על פי הדיווח של המשרדים, שבאמת קיים קושי ואני מניחה שחלק מזה גם לא מתייחס רק לעולים אלא בכלל הבעיה שקיימת בהקשר של עובדים סוציאליים, מבחינת יכולת ההשתכרות שלהם בתוך שירות המדינה ועוד כל מיני פערים כאלה ואחרים אל מול המגזר הפרטי.

אם אינני טועה, אדוני היושב ראש, דווחנו שלמשל במגזר האתיופי נפתחה איזו שהיא מכללה בדרום להכשרת עובדים סוציאליים. אני צודק? נפתחה מכללה או נפתח איזה שהוא קורס לעובדים ועובדות סוציאליות, ואולי אני טועה, בדגש על עולים מאתיופיה בדרום, באשקלון או במקום אחר. אם אני לא טועה. ואז שאלנו "מה עם הצפון, האם סטודנט מהצפון יירד עד הדרום" דהיינו, האם יש הנגשה ללמידה של התארים הללו. זו לא שאלה פה לאנשים, זו שאלה למל"ג, אני לא יודע אם יש פה נציגים, בשנים כאלה של ריבוי עליה.

אני כן אשמח לציין משהו שנוגע אלינו מבחינת שירות המדינה ואני חושבת שזה כן אולי עשוי להשפיע על הייצוג של העולים בתוך שירות המדינה, בהקשר גם של תהליכי אקדמיזציה שדיברו פה עליהם. אנחנו עתידים לפרסם מאגר סטודנטים עבור כלל שירות המדינה, שבעצם ייתן מענה למשרדי הממשלה בכל מה שקשור לגיוס של סטודנטים, זאת אומרת שזה יהיה הנתיב המרכזי שדרכו משרדי הממשלה יגייסו סטודנטים, כשהבשורה מבחינתנו היא שסטודנטים בסיום של 18 חודשי העסקה ובכפוף לכל מיני קריטריונים, שבעצם נפרסם, יוכלו להגיש מועמדות למכרזים פנימיים ובין משרדיים. כך שלמעשה, עם מקצועות בשורות האקדמיה, סטודנטים שהם עולים יוכלו להיכנס לתוך המאגר הזה. אנחנו כבר קיימנו מספר ישיבות עם ראש מינהל הסטודנטים העולים במשרד העלייה והקליטה, כדי שבאמת נגביר את כל הנושא של חסם האינפורמציה והגיוס האקטיבי, על מנת שאנחנו באמת נראה אותם בתוך המאגר הזה.

אדוני היושב ראש, אני מבקש להגיד עוד דבר שיכול לתת פירות, לא בישיבה הבאה, אבל להמשך. מהיכרות אישית, מכון לב בודק מה השוק הישראלי צריך, כמו שצה"ל עושה למשל עם מוסדות החינוך העל יסודיים מה צה"ל צריך, מרמת הסייבריסט ועד רמת מתקן המזגנים ומנסה להשפיע על מוסדות החינוך העל יסודיים שצעירים ילכו למקצועות שהוא צריך, המכונאי בחיל האוויר, וכמו שאמרתי הסייבריסט או היודע ערבית.

נדמה לי שיש פה מקום לומר, אם יש פה נציג משרד הקליטה, ואולי עושים את זה אז אני מתפרץ לדלת פתוחה. - - - להיות משימה של משרד העלייה והקליטה לדעת מה השוק צריך בשנים הבאות, מכון לב פתח מגמות לפי צורך, ומגיע ל-90 ומשהו אחוזי השמה, תוך דאגה, גם לוותיקים אבל גם לעולים החדשים. למשל אחד המקצועות שהוא פתח, שהיה בכלל לא ברשימה שלו, הוא היה הרי בפיזיקה והיה במקום אחר, פתח את מקצוע הסיעוד, משום שהוא הבין שיש בזה צורך רב, בסיעוד, בקרב אפילו גברים יוצאי העדה האתיופית, וזה יצר מצב של השמה של 90 ומשהו אחוז. לכן אני מנסה להעביר את הכדור גם אחורה, לחשיבה יותר רבת שנים ויותר מעמיקה, שנבקש או נשאל את משרד העלייה והקליטה אם הוא עושה מחקר שוק כזה וננסה להגיע אל העולים, והעולים החדשים, גם בהמלצה אפילו, "אם תלמד את הדבר הזה, יש לך סיכוי גדול להשתלב, כי יש בו צורך".

עשו את זה בכח לעולים כאשר יישבו אותם בכל מיני מקומות שהמדינה חשבה שהיא צריכה, שחסר בגליל או חסר בנגב, או חסר במקום אחר. אז בוודאי אפשר לעשות את זה בדרך של הלמידה האקדמית וההשמה.

השאלה באמת בעניין של החסמים, כי כל המטרה שלנו זה להגדיל את מספר העולים ושילובם בנציבות שירות המדינה או במשרדי הממשלה. השאלה, האם יש חסמים שאתם רואים וצריך לשנות את זה דרך חקיקה או דברים כאלה, או האם יש חסמים שכמו מהלט הציגה, האם החסמים האלה יש לעולים חדשים? אנחנו רוצים שאתם, המשרדים, תהיו גלויים ותגידו לנו לחברי הכנסת, כי בסופו של דבר אם אנחנו לא הולכים לעשות שינוי כדי לשנות את המצב, אז גם אם נקיים מאה דיונים, זה לא יעזור. לכן אתם, נציגי המשרדים, צריכים לתת לנו לחברי הכנסת, "אנחנו רוצים לשלב את העולים אבל יש לנו חסמים, 1, 2, 3" ואז אנחנו, חברי הכנסת, צריכים למצוא דרכים איך לשנות את החסמים האלה דרך תיקון בחוק או תקנה או משהו כזה. זה לא רק שאתם תתגוננו. אנחנו לא מחפשים אשמים, אתם לא צריכים להתגונן, אתם צריכים לתת לנו כלים כיצד לשנות את המצב.

במשרד הבריאות אני חושבת שזקוקים מאוד למימון לתכניות השתלמות בתכניות השלמה. כלומר, כשמגיעים עולים מחו"ל ואנחנו רוצים להכיר בהם באחד המקצועות הרישויים בארץ, כמו למשל קלינאיות תקשורת, מגיעים מכל מיני מקצועות שלא קוראים להם בדיוק קלינאיות תקשורת, ואז יושבות הוועדות המייעצות ואומרות, "אוקיי, חסרים לכם קורסים ב-א', ב', ג'", ובונים עבורם איזו שהיא תכנית השתלמות יחד עם אחת מהאוניברסיטאות המוכרות על ידי המל"ג בארץ, העניין לממן את זה. כלומר, כמובן שפונים לארגונים ופונים למשרד הקליטה, המימון הוא דבר שאני חושבת, מאוד מאוד בסיסי, רצון יש, ידע יש, עושים הרבה מאוד פעולות אבל הרבה פעמים זה נתקע מכיוון שאין מימון לתכניות ההשלמה. אני גם רוצה להגיד שמבחינת משרד הבריאות אנחנו עושים הכל גם בתוך המשרד וגם החוצה, לגבי מה שנאמר קודם לגבי ותק ועולים חדשים, אנחנו נותנים אישורים על ותק מקצועי, החל מיום קבלת התואר ולא חשוב היכן הוא ניתן, אם בחו"ל או בארץ, הוותק המקצועי מתחיל מאותו יום. אז זה במידה רבה בתוך משרד הבריאות וגם במקומות אחרים בהם מועסקים בעלי מקצועות בריאות, פותר את הבעיה הזאת.

את אומרת לי שיש בעיה של כסף?

כן. היכן שאנחנו יכולים, ואני נתתי את הדוגמה של הוותק כדי להגיד, היכן שמשרד הבריאות יכול לפתור את הבעיות מבחינת דירוג, הרי וותק קשור לדירוג שכר וכן הלאה, אנחנו עושים את זה. תכניות ההשתלמות, כפי שיודעים כאן, יושבים נציגי ארגונים ויודעים שאנחנו מאוד משתדלים כדי שאנשים יהיו מוכרים לפי חוק בארץ ואנחנו נוכל לספק להם רישיון, הם זקוקים לתכניות השתלמות, לפעמים של שלושה חודשים, לפעמים של שנה אקדמית, אלה דברים יקרים ביותר.

הבנתי. השאלה שלי האם את יכולה להציג לנו מסמך שאתם הצגתם תכנית עם תקציב והאוצר סירב לאשר לכם את התקציב? האם במסגרת התקציב הדו שנתי של המשרד, באתם ביוזמה "יש לנו X עולים שאנחנו רוצים לתת להם קורס השלמה ועלות הקורס היא X" אנחנו רוצים שהאוצר ייתן לנו והאוצר אמר "אין לי כסף". יש לכם, אתם יכולים להציג לנו?

ביום שני הקרוב יש לנו ישיבה בנושא הזה, אני אעלה את זה ואנחנו כמובן נעביר אליכם בשמחה את הנתונים.

בבקשה תעבירו לנו, ואז אנחנו נלך לכתובת של מי שדחה את העניין הזה.

מצוין. תודה.

אנחנו נשמע את מר דב מימון, המכון למדיניות העם היהודי.

שלום כבוד היושב ראש, כבוד חברי הכנסת. אנחנו חקרנו את העניין של העלייה בכמה דברים, מה קורה, ואני אמשיך את מה שאמר חבר הכנסת מוטי יוגב. אני חבר בוועדה של ועדת מל"ג על עניין של שילוב חרדים. אנחנו ראינו את התוצאות של הוועדה הזאת, זה ממש - - - את הדברים ואתם יודעים שיש דימוי בין עולים חדשים וחרדים כי שניהם באיזו שהיא בעיה תרבותית ושילוב, וחסר כלים וחסר התאמה. אז אנחנו יכולים לעשות כמה דברים, אני רוצה להמשיך בשני דברים: אחד – צריך כמובן את המיפוי של איפה אנחנו צריכים, איפה השוק צריך. זה דבר אחד.

מהצד השני יש לנו את העניין הזה, ואני בדקתי את זה ואני שומע את זה מהשטח שפשוט אין תרגום לאנגלית. אם היה תרגום לאנגלית של משרות בדרג בכיר, כי אם אנחנו נשלב אנשים ברמה בכירה, אלה ישלבו את החברים שלהם אחר כך ברמות אחרות. אני מדבר על עניין של טכני, כמובן עניין של סטטיסטיקה, של כלכלנים, ברמות ממש בכירות, אין שום בעיה לתרגם את זה לאנגלית ואז נראה שיהיו הרבה יותר פונים, יש לנו אנשים מאוד מוכשרים עם דוקטורטים, מהאוניברסיטאות הכי טובות, במיוחד בצרפת, כמו שאתם שומעים שאני רואה אותם ואין שום בעיה לשלב אותם, רק שנתרגם את זה לאנגלית, ואז אנחנו נראה שאנשים יוכלו לפנות.

אחרי שאנחנו נהיה שם, יש תכנית אחת, כמו שעושים עם החרדים, קורס צוערים לשירות המדינה, שיש קורס כזה, אפשר להרחיב אותו גם לעולים החדשים. זה לא דורש הקמת מערך גדול, צריך פשוט תכנית אחת, שניקח 30-40 חבר'ה, אנחנו יודעים כמה עולה תכנית כזאת, יש תכנית אחת בשביל החרדים שעולה 5 מיליון לשנתיים, ול-40 או 50, 100 אנשים ייכנסו, ויש דבר כזה שאפשר לעשות את הדבר הזה לעולים החדשים שכמובן יהיה שם את המיון ואת השילוב ואת הליווי וההשמה, כל מה שצריך, אין שום בעיה להקים תכנית כזאת, זה משהו מצומצם.

משהו רחב יותר זה באמת להקים איזה שהוא מקום בוועדת מל"ג ות"ל, לפתוח קול קורא כמו שעשינו עם החרדים בשביל לשלב אחר כך, תכנית הכשרה, הכנה, כמו שדיברנו על - - - או במקום אחר, יש לנו אפשרות כזאת להקים ואז לפתוח כמה תכניות שדווקא משלבים, מתאימים לשוק, לתת מענה לעולים החדשים. תודה רבה.

תודה. נשמע את אסתר בלום מארגון קעליטה. אני בכוונה רוצה שהיא תדבר כעת לפני שידבר נציג משרד הקליטה.

תודה רבה כבוד היושב ראש, חברי הכנסת. תודה על המחקר המאוד מעמיק של המ.מ.מ. ובכל זאת, מכל הנתונים האלה שאנחנו רואים ומנסים להתחבר אליהם כמה שיותר, חסר לי עדיין את ההשוואה. אנחנו מדברים על נתונים שהם תלושים, הם לא קשורים למציאות כלשהיא. אנחנו לא יודעים כמה רופאים יורדים מהמטוס, אז אנחנו יכולים להגיד שיש 100 רופאים שעובדים, והייצוג ביחס לאוכלוסייה הישראלית הוא טוב או לא טוב. אבל מה לגבי הייצוג של אותם אנשים שהם עצמם הגיעו לארץ והם רופאים, והם מורים, והם מהנדסים. זה שיש ארבע או חמש עובדות סוציאליות, יכול להיות שזה ייצוג לעומת מספר העובדות הסוציאליות שהוא נכון, ואז צריך לשלב אותם באמת באקדמיה, צריך לשלב אותם במקום אחר.

אני רואה יותר את האנשים שמוכשרים, שהם מגיעים לארץ עם רמה אקדמית מאוד מאוד גבוהה ולא מצליחים להשתלב, ואני לא יודעת איך אני רואה את זה בנתונים האלה. איך הנתונים האלה משווים תמונת מצב לעומת האנשים, הנכס שמגיע. יש לנו נכס. ואיך אנחנו משווים אותו לנתונים שמוצגים כאן.

לגבי כל התהליכים והנושא של המועמדויות, כמו שדב מימון אמר, אי אפשר להגיע לזה. פשוט אי אפשר, על אף המאמצים של הנגשה, מאמצים כדי להנגיש יותר את האתר, אבל מי שימצא שם את המידע, זה בלתי אפשרי למצוא מידע, יש כמה הקלות לעולים חדשים להגיש מועמדות, אי אפשר להגיע למידע. מי שיודע איך ומתי יש משרה שפתוחה, זה אנשים שהם בתוך המשרדים ואז הם מפיצים את זה לחברים שלהם, זה עניין של נטוורקינג. בעצם עולה חדש לא יודע להגיע למערכת הזאת. צריך להנגיש לו את המידע, אם אנחנו רוצים לראות.

המידע מונגש. יש עניין של אינפורמציה - - -

איך בדיוק הוא מונגש?

הוא מונגש במובן הזה, קודם כל שאנחנו מפעילים מרכז שירות, בצ'ט, יש לנו נציגים של מגוון של דוברי שפות.

לדוגמה, משרד הקליטה מעודכן על הדבר הזה, שהוא יידע להעביר את זה ללשכות המשרד בכל הערים?

אני העברתי את כל המידע ל- - - מי שאחראית על התחום הזה במשרד העלייה והקליטה, הכנו ביחד חומר מידע עבור עולים, כולל משהו חדש שנכנס שזה ואוצ'רים של הכנות ותאריכי המיון של נציבות שירות המדינה. אנחנו מעבירים את המידע הזה לעולים ואנחנו עושים כל - - -

כלומר זה מגיע לעולים חדשים?

כן. אני יכולה גם להגיד לך שבחלק מהדברים האלה נעשה אפילו שימוש. אם זה הקורסים האלה, דברים מהסוג הזה.

אנחנו היינו גם חלק מהוועדה להסרת חסמים, שמתחדשת היום לשמחתנו הרבה, אבל לצערנו אני ראיתי כן חלק מהדברים והערתי על זה שהמידע הוא בתוך קישור של קישור, בתוך קישור של דברים. הכל בעברית. נשמח מאוד באם שהמידע יגיע למשרד הקליטה, הוא לא התפרסם באתר של משרד הקליטה, הוא לא בשפות. למיטב ידיעתי הוא לא בשפה.

האנשים האלה מגיעים, אנשים שיש להם תואר שני ושלישי בניהול ציבורי הם מגיעים לארץ. בניהול בתי ספר, בניהול מערכות בריאות, כל הדברים האלה, הם מגיעים לארץ. פשוט צריך להנגיש להם את המידע ולהגיד "אנחנו באמת רוצים אתכם ולנצל את הפוטנציאל שלכם כדי לשלב אתכם כמה שיותר במערכת בארץ".

אחד החסמים כמובן זה הכרת התואר במשרד החינוך. אנחנו לא העלינו את זה לפני כן, אבל העלתה את זה כן נעמה ממשרד הבריאות, אבל לפעמים התואר האקדמי ממדינות אחרות לא מוכר בארץ ועד כדי כך שלפעמים מישהו שמגיע, שוב, מארצות כמו צרפת וארצות הברית, מגיע עם תואר שלישי. התואר השלישי לא מוכר כי בשנה הראשונה של התואר הראשון הוא עשה השתלמות במדינה אחרת שהיא לא מוכרת, ונכנסים לסילבוס של מה שהוא למד בגן חובה, טרום חובה, וכולי, כך שהתואר השלישי לא מוכר. ואם אותם אנשים שאנחנו מכירים אותם הם כן עובדי מדינה, הם מקבלים שכר של מי שסיים י"ב.

לגבי קורסי ההשלמה, אני מאוד מברכת על מה שנאמר כאן, יש באמת את החסם הזה שכאשר יש לך מקצוע שאתה צריך לעבור מבחן רישוי כדי לעסוק בו, לפעמים באמת יש קורסים, לפעמים אין קורסים. והעולה צריך להתמודד לבד ואנחנו רואים עולים שעוברים את המבחנים, ולוקח להם חמש-שש שנים לעבור מבחן. אדם באמצע החיים הוא מגיע על מגש של כסף, המדינה לא השקיעה בו עד עכשיו שקל, הוא יכול להיות גם כן שוטר, כי באנו ראינו שוטרים, ראינו כל מיני אנשים. האנשים האלה מגיעים על מגש של כסף, הם שווים זהב, ופתאום אנחנו אומרים באמת, ואני מבינה, למערכת אין כסף להשקיע באותו אדם, אבל תראו, הילדים שלנו, הילדים שלי עד שהגיע לאותו גיל, והמדינה השקיעה בו את כל הכסף שהיא השקיעה, אז כאן צריך לראות תשובה מערכתית כוללת. לפעמים התשובה המערכתית הכוללת היא לשים את הכסף בהשתלמות, לפעמים זה לפתוח את הפתח, בגלל שבאמת, לא היית ב-8200, או בגלל שיש לך מבטא או בגלל שיש לך שם שלא מוצא חן בעיני מי שמראיין אותך, כמובן אם אין ייצוג הולם, אז כאשר אתה מגיע לראיון עבודה ואתה מגמגם, אנשים יעדיפו לקחת מישהו אחר שפשוט זה זורם, זה הולך הרבה יותר בקלות. שוב, תודה רבה על המחקר ואני מבקשת אם ניתן יהיה לקבל את ההשוואה של כמה רופאים הגיעו, גם ב-12 השנים האחרונות, כמה מורים הגיעו ב-12 השנים האחרונות, כמה מהנדסים הגיעו, אולי זה יפתח לנו גם את העיניים כדי לדעת. תודה רבה.

אני אפנה לצח, אם יש לו את הנתונים האלה?

במסגרת הדיונים שהועדה הזו קיימה במרץ האחרון, יחד עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת על הסרת חסמים במקצועות הרישוי והרישום, הוכנו שתי סקירות שיש בהן נתונים מקיפים גם על עולים שהגיעו לארץ עם מקצועות רישוי ורישום כעורכי דין, רואי חשבון וכיוצא בזאת, וגם במקצועות הרפואה והפרא- רפואי, זה הכל נמצא באינטרנט, זמין באתר שלנו.

ב-12 השנים האחרונות?

לא בפילוח עד כדי כך, אבל לפחות בכמה השנים האחרונות.

אז שוב, - - - על מה אנחנו מדברים.

אבל פה חשוב להפריד. יש רופאים שמגיעים שעוברים את הבחינות ויש רופאים שמגיעים שלא עוברים את הבחינות, ואלה שעוברים את הבחינות, כן מתקבלים או לא מתקבלים זו שאלה אחת, ואלה שלא עוברים את הבחינות, מה עושים כדי להחזיר אותם למעגל העבודה ושהם יוכלו לקבל את הרישיונות, כדי שהם לא ייפגעו בהמשך החיים שלהם פה בישראל. אלה שתי סוגיות, אז אחת שייכת לדיון פה ואחת היא לטיפול אחר לגמרי. לכן חשוב להבהיר את הנקודה הזאת, כי יש, נניח מהנדסים שעוברים את כל התהליך עם הרישיונות ובסוף מתנגשים בתקרת זכוכית בקבלה לעבודה ואלה שיכול להיות שלא עוברים, השאלה איך אנחנו מטפלים באותם מהנדסים או רופאים או אנשי מקצוע אחרים כדי שיקבלו את המקצוע בחזרה. אלה שתי סוגיות שונות.

אנחנו כרגע מטפלים באלה שלא נקלטים ויש להם את כל האסמכתאות כדי שהם יוכלו להתקבל לעבודה, כמו משפטנים לדוגמה, שאנחנו רואים פה, כל מה שקשור למשפטנים, כמעט 3,200 איש, ובמערכת עולים שנקלטו, בסך הכל 128 איש זה פשוט מגוחך, וזה לא רק משפטנים אלא בכלל בכל המשרד. אנחנו מדברים על אלה שקיבלו את כל המסמכים ופשוט נתקלים בתקרת זכוכית.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר הועדה. מה שאסתר מקעליטה אומרת, שאנחנו יכולים להציג שנקלטו 100 אנשים, 200 אנשים, או 50 אנשים, אבל מתוך מה? האם יש לנו מאגר מידע של כמה רופאים הגיעו?

כן, אבל יכול להיות שהעולים לא ניגשו בכלל. זה שהגיעו לכאן 10,000 מהנדסים ולא ניגשו, אין לנו יכולת להכריח אותם לגשת. אנחנו צריכים לדעת כמה אנשים ניגשו וכמה מתוכם לא התקבלו ולמה. זאת השאלה.

למה הם לא ניגשו בכלל גם.

זו סוגיה אחרת, אבל אם הם לא ניגשו, את לא יכולה להגיד למערכת "למה לא קלטתם", כי הוא לא ניגש, אין מה לעשות פה.

אין גם מידע של כמה ניגשו כמה התקבלו וכמה נידחו. אין לנו את הנתון הזה.

אני ראיתי חלקית שיש פה כמה ניגשו וכמה התקבלו.

אנחנו יודעים, עכשיו היא אמרה לנו בקשר למשרד החינוך, 8,000 מועמדים. אבל אנחנו עוד לא יודעים כמה מהם התקבלו וכמה מהם נידחו.

אני אמרתי שיש לנו פה נתונים של מערכת הבריאות שיש מספר כמה ניגשו וכמה התקבלו. נכון?

יש לנו פילוח חלקי מאוד של הנתון ברמה הזאת. זה לא - - -

אנחנו נפנה למשרד הקליטה. מדינת ישראל הקימה את משרד הקליטה במטרה שהוא ירכז את ענין קליטת העולים, דהיינו, שיהווה גם מאגר מידע למשרדים האחרים ודבר שני, גם שיהיה הפה של העולים, ידאג להם בהידברות עם המשרדים האחרים שגם יהיה המשרד שמרכז וגם מעביר למשרדים שונים, לפי התחומים.

שמעון, האם באמת שמעת גם את אסתר בעניין מאגר המידע, האם יש לכם את זה והאם אתם יודעים כמה מהם ניגשים וכמה דוחים מהם, ומה ההתערבות שלכם כדי שהם ישתלבו. תן לנו בבקשה תמונה כללית על פעילות משרד הקליטה בעניין שילובם של העולים החדשים במשרדי הממשלה.

כפי שאמרה ציפי סביב הנושא של החסמים, נעשתה עבודה מקיפה בתוך המשרד. יש נציגה בנושא של המחקרים בכל התחומים, בין אם זה בחינוך ובין אם זה בתחום הרפואה, מהם החסמים שבהם נתקלים העולים.

נעשה עיבוד של הנתונים, אנחנו צריכים לקבל באמצעות גם חברה חיצונית שלקחנו שתעשה את עיבוד הנתונים סביב המחקר שנעשה, אנחנו אמורים לקבל אותו עד סוף החודש הזה, ואז נהיה יותר חכמים בנושא הזה.

גם את הנתונים וגם את החסמים תקבלו בעוד חודש?

אנחנו נקבל את הנתונים, בעצם מה עולה מתוך כל המחקר הזה של הורדת החסמים, בעיקר בתחום הרישוי.

מאגר, כפי שציינת, אני לא יודע לענות אם יש, אני מוכן לבדוק אם יש לנו את זה במשרד. מה שכן, אני רוצה להתייחס - - -

מאגר מידע אני מתכוון לכמה רופאים עלו, כמה מורים עלו, כמה מהנדסים עלו, כמה עורכי דין עלו. לזה הכוונה שלי.

כן, אני מבין. אני מניח שיש את הנתון הזה, אני אבדוק אל מול אחראית התחום אצלנו במשרד, ואני מוכן שכן יעבירו את הנושא לפי הדרישה.

אתם תעבירו לנו בכתב לוועדה?

כן.

אדוני היושב ראש, אני יודעת שמספר פעמים המשרד אמר שיש את הנתונים האלה, אבל הם כוללים שם את מערכת הבריאות, הם לא יורדים לרזולוציות. עם תהליך הליווי שיש לכם, אחד על אחד, בנושא של תעסוקה, כעקרון כן צריך להיות רישום של מקצוע, לרדת למקצוע, אם אנחנו מדברים על רופא או אחות, וגם אם אפשר לקבל את הפילוח של הארצות כי גם פה זה נעשה.

אני אבדוק מה קיים, אני בוודאות לא יודע מה יש.

יש את הנתונים הכלליים, צריך לרדת לרזולוציה יותר.

שמעון, משרד הקליטה לא קם אתמול. זה הרבה שנים. למה צריך לחכות עכשיו עוד חודש, למה לא היה עד עכשיו?

לא, אני לא מדבר על הנתונים האלה לעוד חודש, אני מדבר על נתונים שנעשו סביב הנושא של הסרת חסמים, לנושא של הקשיים בקבלת רישוי, זה יהיה עוד חודש, אני מאמין שבסוף החודש הזה זה כן יהיה. יהיו הממצאים, יציגו אותם לוועדות הבין משרדיות שקמו לטובת הנושא, ואני יודע שהרבה מהדברים שם קיבלו פתרון. כרגע אני לא יודע להגיד בדיוק מה הם כי הממצאים עוד לא הוצגו והם עוד לא בשלב הסופי של התהליך.

אני רוצה להתייחס למה שחבר הכנסת העלה, לנושא של תחומי הכשרה נדרשים בשוק העבודה. יש לנו תכנית מאוד מוצלחת שפועלת לא מעט שנים, היא מתייחסת בעיקר לנושא של עידוד עלייה תעסוקתי, כאשר אנחנו מאתרים מהן דרישות שוק העבודה, מאתרים גוף שיוכל לעשות את ההכשרה וגוף שיוכל בסוף השרשרת לקלוט את אותם המוכשרים בתחום.

אנחנו עושים את זה במגוון רחב של מקצועות, וזה עובד די מוצלח, ההשמה היא מעל 80%-90% מאותם אלה שעוברים את ההכשרה, שמושמים במקומות העבודה. אנחנו כל שנה מגדילים את כמות התכניות האלה, כי זה באמת אמנם זה בפינצטה, כמויות קטנות של עולים, אבל זה "ללכת על בטוח", מה שנקרא.

שמעת את נציגת משרד הבריאות שאמרה שיש להם תכניות וצריך לתת לעולים החדשים הכשרה כדי להתמודד עם החסמים בהכרה בתעודות ודברים נוספים. מה חלקו של משרד הקליטה, האם אתם לא יכולים להתערב מבחינה תקציבית?

בחלק מהדברים אנחנו כן עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות. לדעתי היא ציינה בתחומים שיש בהם, ההכרה של התחומים שנלמדו שם, והכרה של מה שהמל"ג או מה שהתכנית הלימודית בארץ, אין בעצם חפיפה. יש שם בעייתיות במציאת הממשק. לדעתי היו מספר דיונים סביב הנושא הזה, ואני חושב שחלק מהדברים גם קיבלו ביטוי של מענה ופתרונות.

לנושא של פסיכולוגים וקלינאי תקשורת וכולי, גם היו דיונים סביב הנושא, גם עם משרד הבריאות וגם עם לשכת הפסיכולוגים, ואנחנו כן מחפשים את הממשקים האפשריים, לא להכל יש פתרונות, אבל בחלקים שיש פתרונות כן יש את הממשקים.

תודה. חבר הכנסת מוטי יוגב בבקשה.

ברשותכם, ברשות היושב ראש, הדיון הוא חשוב והמעקב עליו חשוב. אני אומר כמה דברים שאני לא בטוח שהם מקיפים הכל. אני אחזור על מה שאמרתי קודם. רק אתה נציג משרד הקליטה או שיש כאן עוד?

אני ממשאבי אנוש.

אני חושב שאנחנו צריכים באחד הדיונים הבאים, האסטרטגיים, עם מנכ"ל משרד הקליטה והשרה, כבר הוזכר בדיונים קודמים, לראות את משרד הקליטה כלוקח אחריות הרבה יותר גדולה על חלק מהנושאים, גם בעליה וגם בקליטה, כפי שדובר, מלימוד העברית דרך האינטרנט במספר שפות, בוודאי השפות המרכזיות של העולים, בוודאי אנגלית, ואחרי זה רוסית וצרפתית.

בוודאי קודם כל רוסית, אחר כך אנגלית, ואחר כך - - -

לא, קודם כל אמהרית.

איך הגענו לאנגלית לא הבנתי. כשהם יתחילו להגיע 20,000, 30,000 בשנה, אין בעיה.

אפשר לעשות להכל, יש לנו החלטה בעניין הזה.

כשאתה תבוא לבחור אתיופי או צרפתי או רוסי באנגלית, הוא לא - - -

רוברט, כשנגיע למצב שבו האינטרנט עובד בשפה אחת זרה נוספת, בוא נתחיל לריב על השניה והשלישית, ואני מציע שזה ייעשה לפי כמויות העולים. ואתה צודק, רבע מאוקראינה ורבע מצרפת ואנגלית היא שפה כללית יותר, ואם נמצא רביעית, זה יהיה אמהרית וכולי.

הפילוח - - -

לא משנה, זה המציאות של השנים האחרונות. אני חושב שמשרד העלייה והקליטה צריך לקחת חלק הרבה יותר משמעותי בתכלול ובהובלה, באינטגרציה של כל המאמץ הזה, שהעולה החדש יגיע הנה עם הרבה יותר עברית שהוא למד גם באולפן בית, באמצעות האינטרנט. וזה גם יהיה החסם הראשון, בכל המרחבים להתגייסות לצה"ל, אם הוא עלה בכיתה ט' או י' ועד שהוא משלים את השפה, ובמקום לסיירת מטכ"ל או להנדסה קרבית הוא הולך למחו"ה אלון. כל זה, אנחנו צריכים לקחת אותו אחורה. זה דבר אחד.

דבר שני, משרד העלייה והקליטה צריך גם לברר ולמצוא את כל הצרכים של המשק הישראלי ומתוך כך להכווין, ואצלו צריך להיות אתר של שיווק של הצרכים של השירות הציבורי, וגם הוא צריך להיות בשפות, ואז יודע העולה לפנות למקום אחד, ולא להתחיל להתברבר ולחפש חבר, זה הרי גם קשה לנו כישראלים לחפש קולות קוראים של המשרד ההוא והמשרד ההוא והמשרד ההוא. במועצות או רשויות שמים על זה אדם מיוחד שיחפש את הדברים הללו.

בוודאי זה קשה לעולה החדשה להיכנס בעברית, ואם המשרות בשירות הציבורי יהיו באתר אחד של משרד העלייה והקליטה באנגלית, בצרפתית, ברוסית ובאמהרית, ואם צריך גם בספרדית, זה בסך הכל תרגום, זה לא הרבה, זה חלקיות משרה שתתרגם דברים שכאלה ואפילו אולי אפשר היום בתוכנות אינטרנט לעשות את זה.

עדיין לא.

עדיין לא. אבל זה ממש לא מאמץ גדול ולא יקר, להנגיש את זה באתר אחד, משרות פנויות בשלטון הציבורי. הייתי כולל בתוך זה גם את הרשויות. לא רק את משרדי הממשלה, אלא גם את הרשויות המקומיות, אוסף מהן ומביא מהן.

וכך גם לא גמרנו את מה שקשור בהקלות ואישורי דיפלומות. עשינו פה כמה דיונים, על רופאי השיניים מצרפת אבל לא עשינו דיון על רופאי העיניים מצרפת ולא עשינו דיון על רופאי השיניים מאוקראינה. אני חושב שפה צריך לשפוט את המל"ג יותר קשה, ולהביא אותו פה ולהתעלל בו, ואם הוא לא יקל וימצא את הדברים, אז לזמן אותו פעם בשבועיים. פשוט להתעלל בו בוועדות מעקב רצופות. הגוף הזה לפי דעתי עוד לא יודע שיש גלי עליה גדולים במדינת ישראל.

אני שואל, בסימן שאלה, ראיתי שבמשטרה יש ירידה בגיוס. גיוס מתבטא לא בעד שיהיה רב ניצב אתיופי או רוסי או צרפתי, הוא כבר לא יהיה עולה חדש, כי יעברו השנים. אבל ראיתי שמצד המשטרה יש הרבה הרבה פחות בגיוס. יש פחות בדרגות הנמוכות.

כשאתה מסתכל על הטבלה של המשטרה אתה גם רואה שבתפקידים בכירים אין לך עולים בכלל.

בסדר, עד שהוא מגיע לתפקידים בכירים, הוא כבר לא עולה חדש.

גם סגן ניצב וגם רב פקד, גם שם אין לך.

אני מתנצל, אני רק מסיט את תשומת הלב לטבלה, ואני אומר לכם למשל, ירושלים זקוקה הרי, עוד איזה מאות תקנים למשטרת ירושלים. - - - פתוחים. זה היה צריך לעלות לאתר העלייה והקליטה, זה לא כזה קל, אבל בסוף אתה מתכנס למה שיש ולפעמים אתה גם מתחבר דרך זה, התחברות לחברה הישראלית ולהצלחה. אלה הם הדברים. תודה.

רק משפט אם אפשר, אני רוצה לברך על הדיון, טוב שיש מעקב, שעוקבים אחרי הנושא, המשרדים מבינים שיש כאן רצונות מבחינת הוועדה ואני מקווה שבסוף נגיע לתוצאות הרצויות.

תודה. נשמע את אגף הכבאות בקיצור.

דרך אגב, יואל חזר עכשיו עם השרה מרוסיה הרחוקה, ויש שם נכונות לעליה מאוד גדולה.

תשע שעות טיסה בתוך רוסיה, ממוסקבה. ויש שם באמת אולמות מלאים, 400 איש בכל עיר שרוצים לעלות. דווקא השאלה הראשונה זה בנושא העבודה.

אז מה הבעיה להעלות אותם?

עבודה. והרבה עבודה. עבודה גם שם וגם פה.

אני ממשאבי אנוש. קודם כל הרשות היא רשות חדשה וכך גם צריך להסתכל על הנתונים, היא הוקמה רק ב-2013, התחלנו את תהליכי הקליטה עוד לפני. גם מהנתונים הקיימים, צריך לראות, יש פה 190, לי יש קצת יותר כי אני סופר בהגדרות אחרות, אבל מתוך ה-190, 125 זה רק בשלוש השנים האחרונות. זאת אומרת, יש פה קליטה גדולה מאוד של אנשים שאנחנו מכניסים לשורות שלנו.

מתוך כמה?

מתוך אלה שהתגייסו לנו ב - - - זה בערך 15%. סך כל כבאים יש 2,800. אבל אני מדבר, מתוך סך הקליטה שאנחנו התחלנו לקלוט, מהקמת הרשות. לפני כן הרשות עבדה מפוצלת באיגודי הערים והתהליך היה שונה לחלוטין. זה מבחינת הנתונים, בסך הכל קלטנו לא מעט אנשים. צריך להבין שאנחנו גוף היררכי, ו-92% מהמשרות שלנו אלה משרות בתפקידי הליבה שלנו, שצריך להתחיל מלוחם אש ולהגיע עד מפקד תחנה או מפקד מחוז, אי אפשר להיכנס באמצע. אבל יש לנו קליטה מאוד גדולה ואנחנו מקווים שאנשים יגיעו, יש לנו גם משרות של מה שנקרא לה"ב, קצונה זוטרה שהתחילו להיכנס לשם, אבל בהמשך זה גם לדעתי יגיע הרבה מעבר לזה.

רוב הגיוסים שלנו, צריך להבין, הם לוחמי אש. זאת אומרת ביתר התפקידים זה ממש בודדים שנקלטים, זו הקליטה הגדולה ושם אנחנו שמים את הדגש. יש לנו עוד אפיק אחד שאנחנו מדברים עליו על מערך המניעה או בטיחות האש, ושם שמנו גם כמה פרויקטים, גם לחרדים וגם לעולים. יש לנו היום 56 חרדים שנקלטו אצלנו במסגרת השירות, והכנסנו אותם לפרויקט של ללמוד לתואר הנדסאי ולשלב אותם בהמשך במערך המניעה. זה ממומן על ידי משרד הכלכלה. הם לומדים את זה בשעות הפרטיות שלהם, זה מתוך כוונה לשלב אותם בהמשך בתפקידים במשרות קבועות.

יש עוד פרויקט נוסף שאנחנו באמצע התהליך והעבודה מול משרד האוצר, אנחנו צריכים לקבל מהם תשובות על התקצוב, שזה מיועד פה לעולים, גם שירות לאומי וגם סטודנטים, כשהפרויקט הזה אומר שאנחנו משלבים אותם בהתחלה אצלנו, מכשירים אותם לתפקיד מניעת דלקות, במקביל הם לומדים לתואר הנדסאי, ועל זה עכשיו אנחנו במשרד האוצר לממן להם את התואר הנדסאי, ובהמשך הם ישתלבו אצלנו בתפקידים קבועים. אז זו עוד קבוצה נוספת שאנחנו בתהליך מול משרד האוצר. הם מקבלים את התהליך, הם רק צריכים לתת לנו את התקצוב. אין איזו בעיה שאנחנו רואים כרגע, אבל ברגע שנקבל את התקצוב אנחנו נתחיל בתהליך, זה תהליך שמשולב עם שירות המדינה.

דרך אגב, גם לאחרונה הקצינו 12 משרות לעובדים עם מוגבלויות, גם זה התחלנו, צברנו 12 משרות כאלה. בסך הכל אנחנו כן מתעסקים, רואים את זה כחלק מיעדי הרשות וחלק מתכנון גיוס כח אדם לרשות. אלה הדברים.

אני יכול לציין שיש לנו ב-22 לינואר טקס מצטיינים בבית נשיא המדינה, ויש לנו שם גם עולה מאתיופיה, שנבחר מתוך חמישה.

תודה. מירה בבקשה.

רק משפט אחד, דיברנו כאן על הנגשת המידע, הנגשת מודעות האיתור בשפות השונות, רוסית ואמהרית. הבעיה שצריך לקרוא לילד בשמו, חסם של השפה העברית. כי גם אם מנגישים את מודעות האיתור בשפות, אחר כך בהליכי המיון שאותו מועמד יצטרך להתמודד, אז הוא עדיין צריך להתמודד עם ידיעת השפה העברית, ויש הקלות, יש לו הקלות במבחנים, גם אצלנו וגם בכנסת ואני יודעת שגם בנציבות שירות המדינה. ההקלות הן במילוי ההנחיות, שההנחיות נעשות בשפת האם, אבל עדיין הוא צריך להתמודד עם השפה העברית, ואולי זה מתחיל בקליטה, שצריך להשקיע בעולה החדש שהוא מגיע.

זה לא אומר שהוא לא מתמודד ולא יודע עברית, יכול להיות שזה אומר שהוא לא קורא תקשורת בעברית. זה עדיין מאפשר לו לבוא לבחינות בעברית ולעבור אותן.

הפרסום, נכון. אבל יש גם את אחוזי ההצלחה במבחן, כי המבחן יחד עם ההקלות קובע איזה שהוא ציון חתך שאתה בא לוועדת הבוחנים. זה גם חלק.

כשתביאו לנו נתונים שהעולים לא עוברים בגלל העברית, נתעסק בזה. כרגע הם לא מבינים בכלל לאן לגשת, ואת זה צריך לתקן. אם זה החסם, שהם לא יודעים לאן לגשת כי המידע לא מגיע אליהם - - -

אז אני רוצה להגיד לך שמהדיון הזה כבר יצאנו והנה אנחנו עושים כאן את השיווק, לפחות של המכרזים בכנסת, שיצרנו קשר עם האנשים שאחראים על קבוצות עולים, אוכלוסיות עולים, כדי לפחות בשיווק של מכרזי הכנסת להגיע לאוכלוסיות העולים מעבר לפרסום הכללי שאנחנו עושים. יצאנו לפחות נשכרים מהדיון בוועדה הזאת.

החלפנו כתובות. מצוין, תודה.

תודה. אני מודה לכל המשרדים, נציגי המשרדים השונים שהגעתם. אנחנו נמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה כי יש לנו הרבה מידע שלא קיבלנו ולכן הוועדה קוראת לכל המשרדים להעביר לוועדה נתונים על קליטת העולים, לפי המקצועות. אנחנו רוצים לדעת פירוט באיזה מקצועות קלטתם עולים. לכן אנחנו מבקשים מכל המשרדים, כי אני מבין שלנציבות שירות המדינה אין את הפירוט ולכן אנחנו פונים לכל המשרדים.

הועדה קוראת למשרד העלייה והקליטה לקחת חלק בתכלול המידע לעולים בשירות המדינה והנגשת תרגום המידע לשפות העולים באינטרנט. זה חשוב לנו, קחו את האחריות על הנושא כמשרד העלייה והקליטה. תודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:09.