הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 34

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שני, י"ז בשבט התשע"ז (13 בפברואר 2017), שעה 12:50

מחסור בשירותים בסיסיים במועצות מקומיות ערביות בדירוג סוציו אקונומי 1-4

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

אחמד טיבי

עיסאווי פריג'

עבדאללה אבו מערוף

טלב אבו עראר

זוהיר בהלול

איתן ברושי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

ג'מאל זחאלקה

חנין זועבי

דב חנין

אוסאמה סעדי

מיכל רוזין

עאידה תומא סלימאן

שמואל ליטוב - סמנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

מיכל אמיתי - יועצת למינהל התכנון, משרד האוצר

רני פלוטניק - כלכלן בכיר, משרד הבריאות

סוהיל דיאב - ראש עיריית טמרה

מאזן גנאים - ראש עיריית סחנין

אדגאר דכואר - ראש המועצה המקומית פסוטה

חוסין הייב - ראש המועצה המקומית טובא זנגריה

עאטף גריפאת - ראש מועצה מקומית זרזיר

עיסא גבר - ראש מועצה מקומית אבו גוש

סאלח סאלימן - ראש מועצה מקומית בועיינה נוג'ידאת

נעם שיבלי - ראש המועצה המקומית שיבלי אום אל גנם

פואד עווד - ראש מועצת מזרעה

אמיל סמעאן - מנהל מחלקת רווחה, עיריית פקיעין

רדיה מחמוד - מנהלת מחלקת רווה בכאוכב אבו אלהיג'יא

סאלח ריאן - ראש מעצה מקומית כאבול

ביאן מטרי - עוזר ראש עיר

חאלד דגש - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

אלכס פרננד - יוזם הדיון, עמותת שילוב ידיים

מתי יוגב - פעילה חברתית

מאיר דויטש - נציג עמותת רגבים

ורדה גולדבלט - פעילה, המשמר החברתי

אריאלה אהרון

ר.כ., חבר תרגומים

מחסור בשירותים בסיסיים במועצות מקומיות ערביות בדירוג סוציו אקונומי 1-4

ברוכים הבאים לוועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי, שחרטה על דגלה לדון בכל המצוקות שיש בחברה הישראלית ואין זה משנה אם הם יהודים, או אם ערבים. ולכן אנחנו עושים את הדיון החשוב הזה כאן היום, שכל כולו מוקדש למצב ביישובים הערביים במדינת ישראל. ויש בפנינו שני נושאים.

הנושא הראשון, זה מחסור בשירותים בסיסיים במועצות מקומיות ערביות בדירוג סוציו אקונומי 104. את הדיון הזה אני יוזם בפניית מספר חברים, קודם כל חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת עיסאווי פריג', שהעלו בפני את הסוגיה. לאחר מכן נעשה דיון עם ראשי המועצות הערביות, כמובן עם חברינו היקר – תגיד את שמך ואת תפקידך לפרוטוקול.

שמי אלכס פרננד.

מה אני אומר אלכס פרננד, כי אלכס פרנדד הוא לא ערבי.

ואני יזמתי את הישיבה הזאת מכיוון שאני עושה פרויקט במזרח ירושלים, בעמותת שילוב ידיים.

יפה. זהו. עכשיו אנחנו ממשיכים.

טוב.

אז אלכס פרננד הוא לא ערבי, הוא יהודי.

ואני שמחתי לראות את ברושי. סוף סוף ראיתי חברת כנסת שהוא לא ערבי, זה ברושי, זה - - -

כן, שהוא הגיע. אז באמת היוזמה שלכם חברי הכנסת, יחד עם אלכס וראשי הרשויות הערביים, הביאו את הדיון הראשון להיום. הדיון השני שנעשה היום, זה תמונת מצב שטחי שיפוט של היישובים הערביים, עקב פנייתו של חבר הכנסת מסעוד גנאים, שביקש ממני לקיים את הדיון הזה ואני כמובן שמחתי לעשות אותו.

אז עכשיו, לפני שניכנס לעומקם של דברים, אני רק רוצה לומר מספר דברים. תראו, אנחנו רוצים צדק חלוקתי ושוויון חברתי במדינת ישראל, על כל יישוביה. ואין זה משנה מי גר ביישוב – אם זה יהודים ואם זה ערבים. והקיפוח אצל האוכלוסייה הערבית לצערי הרב הוא קיפוח כפול. כי פעם אחת רוב האוכלוסייה הערבית מתגוררת בפריפריה, היא חלק מהפריפריה, ו-99% לדעתי או 95% אפשר לומר, מהאוכלוסייה הערבית, מתגוררת בפריפריה. אז זה הקיפוח הראשון.

והקיפוח השני זה שבערים וברשויות ערבויות, אין את המשאבים הבסיסיים, המינימאליים, שאנחנו מעניקים לכל יישוב במדינת ישראל. למה זה קורה? למה העיוותים האלה קורים? היום אנחנו נדון בהם. אנחנו נבין אותם ואנחנו ננסה לפתור אותם.

כשביקשתי לקיים את הדיון הזה, אני רציתי לומר אמירה ברורה: שכל יישוב ערבי, שהוא באזורי הפריפריה כמובן, חייב שיהיו בו לפחות את הדברים הבסיסיים שצריכים להיות ביישוב. שזה תרבות, סוג של מקום תרבותי שהאוכלוסייה ביישוב או בעיר יכולה להתכנס בו; בריאות, עניין של מרפאה או תחנה, איך קוראים לזה?

טיפת חלב. אם וילד.

שירות מונע, כן. אז אמרנו, תרבות, בריאות וחינוך. מבנה חינוכי שאפשר יהיה לעשות בו פעילויות חינוכיות כאלה ואחרות. וגיליתי להפתעתי הרבה שיש המון יישובים ערבים במדינת ישראל שאין את זה. שפשוט אין את זה.

ואני שואל את עצמי שאלה האם אנחנו – ואני איש ימין מובהק, אף אחד לא יכול לערער על כך, שעמדותיי הן אולי הימניות ביותר היום בכנסת ישראל – ואני אומר, אם אני מציג דרישות מאוכלוסייה במדינת ישראל, כאיש ימין, ולא משנה כרגע אם יש הסכמות או אין הסכמות, אבל יש לי דרישות ימניות ברורות לגבי איך הארץ הזאת צריכה להיראות ולגבי החיים המשותפים פה עם ערבים ועם הפלסטינים. אם אני מציג דרישות בצד אחד, אין דבר כזה שאני לא אתן מענה ולא אתן את הצרכים הבסיסיים בצד שני. כי זה באמת בעיני דבר שהוא לא הוגן.

אתה לא יכול לבקש דברים מסוימים מציבור, ומצד שני לא לתת לו שום דבר, אלא רק לקחת ולא לתת. וזה דבר שאני עומד עליו.

ולכן התעקשתי שהדיון הזה יתקיים כאן היום, מתוך שאיפה שיהיו בו מסקנות מאד מאד ברורות. יכול להיות אפילו קשות כלפי הממשלה, שהיא תצטרך לתת מענה. אני מקווה שבסופו של הדיון אנחנו נראה איזו שהיא התקדמות.

אני חייב לומר לחברים בוועדה, לפני שאנחנו מתחילים בדיון, לוועדה הזו יש כבר הרבה הישגים מאז הקמתה.

אני אבחן אותך גם לגבי המדדים - - -

ברוך השם.

נשמע אותם כאן.

נכון, נכון, היא השיגה הרבה דברים והיא השיגה הרבה דברים כי אנחנו לקחנו על עצמנו את הדברים ברצינות. זו גם הוועדה שאולי מתכנסת הכי הרבה פעמים בכנסת, חוץ מהוועדות הקבועות, למרות שגם את חלק מהוועדות הקבועות עברנו. אז זה רק מראה לכם שאנחנו באנו פה לעבוד ברצינות וגם את הדיון הזה אנחנו לוקחים ברצינות.

אז סדר הדוברים לפי איך שנרשמו, כדי שחלילה לא יגידו שאני עושה איפה ואיפה. חבר הכנסת זוהיר בהלול.

נדמה לי שהיוזמים בדרך כלל הם ה - - -

אה, היוזמים?

לא נורא. אנחנו נדבר אחריו.

טוב. זוהיר בהלול, בבקשה.

איזה רוחב לב. אני ממש מודה לך, דוקטור.

אני אדבר אחריך ואחרי עיסאוואי. זמילי ביל מועסקר דמוקרטי.

מה הבעיה שלי? הבעיה שלי - - -

בחרת דבר סופר נכון.

רגע, אבל יש לי בעיה, אחמד. אתה אמרת לי פעם משפט שאיתי יותר קל לעבוד, כי אני בא ממשפחה מזרחית. נכון אמרת לי? אבל אני לא מבין ערבית, אני מבין מרוקאית ואולי קצת תוניסאית. אז אני מבקשת, או עברית או מרוקאית או תוניסאית.

אמרתי שהוא חבר שלי.

בסדר. הנה.

חברות וחברים, אני רושם שני אירועים מכוננים. אלף, בפעם הראשונה אני יושב ליד הנשיאות, מאז שבאתי לכנסת. בדרך כלל אני איש ענו, יושב תמיד במקומות אחוריים. אבו מוחמד, אתה תעיד, ראית אותי פעם במקומות האלה? ופעם הראשונה אני גם מדבר ראשון ותודה לד"ר אחמד טיבי, על המחווה ועל רוחב הלב.

הערה קצרה. מאחר שיש הרבה דוברים שרוצים להביע, כולל ראשי רשויות רבים שהגיעו, כל אחד ידבר ממש קצר, ולא משנה מי הוא הדובר, אפילו אחמד טיבי ידבר קצר.

אני אדבר ממש בקצרה, מיקי. אם היו מתמללים את דברי הפתיחה שלך ורק היו מוסיפים שתי מדינות לשני עמים - - -

לא, לא.

בנימין נתניהו לא היה נוסע לטראמפ. כי אתה דיברת ממש בגרונם של האנשים השפויים ודיברת על עיוותים ודיברת על הצורך לתת את התשתיות היסודיות לציבור הערבי, כדי שיחיו כשאשר האדם. ולא הוא הדבר ואני מביא רק באופן מתומצת את זעקתם המתמשכת של ראשי היישוב הערבי, שחלק מהם כבר מגיעים לבניין הזה יותר מאשר חברי הכנסת בעצמם, רק כדי להביא את הישועה ואת הבשורה לציבור הערבי.

הציבור הערבי נקעה נפשו, מיקי, מן העובדה שהדרישות הולכות ונשנות, חוזרות ומעתיקות את עצמן פעם אחר פעם, אבל לבשורה האמיתית אנחנו עדיין לא הגענו. התכנית 922 היא תכנית שוורבאלית אנחנו מדברים עליה יותר מדי, אבל מעשית עדיין לא תורגמה לשפת המעשים בשטח והציבור הערבי עדיין דורש את זכויותיו הבסיסיות.

היום הייתה ישיבה בוועדת הפנים של ראשי היישוב הבדואי בצפון. אגב, אינני יודע למה צריך לומר בדואים בדרום, בדואים בצפון, ערבים, נוצרים, כל הדברים האלה הם מחוץ לעניין ולדעתי הם מסבים רק נזק תדמיתי לציבור הערבי, שהוא ציבור ערבי אחיד ומאוחד ושם שמענו, מיקי, את הזעקה של הציבור הזה, שהוקצה לו סכום מסוים, אבל עדיין אפילו תכנית מתאר אין ידו משגת. תכנית מתאר זה הדבר הבסיסי שבו אתה מסדיר את החיים ליישובים ולציבור הערבי במדינה. כמו שבמחי מטה קסם הקימו הסדרה בעמונה, היו יכולים לעשות גם הסדרה לציבור הערבי והדבר לא נעשה.

אני מצפה מהוועדה שלך, המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי – אולי הוועדה הזו קמה רק בדקה האחרונה, אבל הפכה להיות מאד דומיננטית, מאד אולטימטיבית. אנחנו מצפים שגם אתה, אתה באופן אישי, תתרגם את מה שאמרת, מתוך אמונה עצמית, גם לטובת הציבור הערבי.

חד משמעית. תודה רבה אדוני. חבר הכנסת עיסאווי פריג'.

שלום לכולם. ברכות על הדיון. אני חושב שהוא מאד חשוב כאחד ממטרות הוועדה שהוקמה. מיקי, אני לא אחזור ואגיד את כל ההיסטוריה שלנו כ-70 שנה. אנחנו חוזרים על אותם דברים.

אני מבקש ממך, אתה הקמת ועדה וקיבלת אותה ואנחנו היינו בתחושה שהנה, הולך להיות שינוי, כי הכותרת של הוועדה – צדק חברתי וחלוקתי – מדברת בעד עצמה.

מה שאני מבקש, שנשים יעדים מדידים בוועדה. ניקח תחום אחד, אפילו יעד אחד. נגדיר אותו. נשים אותו על השולחן. נגיד אנחנו בתקופה הזו רוצים להגיע לשלם.

אז אני רק אומר פה משפט המשך. היעד שלי הוא ברור, שבכל יישוב ערבי במדינת ישראל יהיו את שלושת המוסדות האלה, נקודה.

שהם?

שהם אחד מוסד תרבות, אחד מוסד חינוך, שניים מוסד בריאות. אם יש יישוב - - -

כולל ביישובים הלא מוכרים, שנייה.

אם יש יישוב – ואני רוצה מיפוי מלא מכל המשרדים הרלבנטיים - - -

שנייה חברים, בואו נקשיב. זה חשוב מה שמיקי אומר.

אם יש יישוב שאין את אחד משלושת המוסדות האלה, אנחנו נעמוד על זה ואם צריך נעשה 20 דיונים בשבוע, עד שזה יהיה.

ורווחה גם, להוסיף רווחה.

כן, אמרתי, בריאות, חינוך ותרבות.

שנייה, חברים. תפסת מרובה לא תפסת. בואו נתמקד.

רווחה זה נחשב. בואו נמקד משהו בזמן הזה. דרך אגב, אם אתם רוצים לכמת את זה למספרים, זה לא הרבה כסף.

זה לא עניין מספרים, זה עניין של עיסוק - - - מה זאת אומרת מספרים?

אני אומר את זה מתוך ניסיון ומתוך מעקב שנים רבות אחרי הסוגיה הזאת. חברים, בואו נתמקד. זה היעד שלנו. אני לא רוצה יותר. היעד שלנו להגיע לכך שבכל יישוב בפריפריה - - -

כל יישוב ערבי במדינת ישראל, לא משנה איפה.

כל יישוב ערבי במדינת ישראל, יהיו בו שלושת האלמנטים האלה. אם נגיע לזה, בעיני זה הישג עצום.

כן. זה מה שאני אומר.

בית ספר זה מספיק, עיסוואי?

לא, לא, זה לא קשור למוסדות - - -

תפסת מרובה לא תפסת. אנא בידי אייעד תפקיד לוועדה בכדי להגיע לזה.

עיסוואי, המוסדות האלה קיימים לפני קום המדינה. על מה אתה מדבר?

רגע.

אנחנו רוצים מרפאה? יש יישוב שאין לו - - -

לא, זה לא קשור למרפאה. אני רוצה לחדד.

אל תסתכל על זה בצורה כזאת, ידידי, אבו - - -

טוב, אני אחדד.

תחדד את זה לפני ש - - -

אז אני אגדיר. אני אגדיר למה אני מתכוון. תראו, יש את המוסדות הקבועים שיש בכל יישוב. אני לא מדבר על זה. שיש מוסד חינוך בית ספרי זה לא קשור. אני מדבר על החינוך למשל הבלתי פורמאלי. מה הכוונה? ילד מסיים בית ספר בשעה שתיים, אחת, לא יודע, הולך הביתה. מה הוא עושה אחר הצהריים? יש לו מוסד חינוכי לבוא אליו? יש מוסד שיכול להכניס 200-300 ילדים, לקבל נושאים חינוכיים אחרי הצהריים? זה נושא חינוך. בסדר?

תרבות – יש שם מתנ"ס בשביל לעשות בו חוגים? לעשות שם פעילות אחר הצהריים עם הילדים? זו תרבות.

בריאות – יש שם תחנה לבריאות המשפחה של השירות המונע וטיפות החלב? תחנת אם וילד, יש את זה או לא?

שלושת הדברים האלה בעיני הם דברים בסיסיים שצריכים להיות בכל רשות מקומית במדינת ישראל, הן אם היא ערבית או הן אם היא יהודית או אם היא נוצרית או אם היא צ'רקסית או אם היא דרוזית, בסדר?

נוצרים וערבים - - -

ברור. עכשיו אפשר להמשיך.

אני מוחה. נוצרי וערבי, אין דבר כזה.

אין. בעינינו כולם ערבים.

כשאמרת ערבי כבר כללת.

טוב, אוקיי.

אני רוצה לדבר בקיצור. אני רוצה למקד את היעד, שנגיד אותו וניקח את זה כמשימה. ברגע שממקדים את זה ואנחנו משיגים את זה, זה הישג עצום.

בעזרת השם.

אחד, הדף הזה שחילקתם מדבר בעד עצמו, חברים. הדף הזה וכל נתוני הגבייה בין עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות, שמראה את הנתונים של מועצות מקומיות לגבי ארנונה והכנסות עצמיות, זה מראה איפה אנחנו נמצאים. זו סוגיה.

הסוגיה השנייה שאני רוצה להעלות אותה, הסוגיה מארנונה ועסקים. ברגע שאתה מסתכל על הדו"ח הזה ואתה רואה את ההכנסות העצמיות מארנונה, במיוחד מעסקים, במועצות המקומיות, איך הן בפיגור ואיך הן שונות מהכנסה של עיריות ומועצות אזוריות, כאן הכל נמצא.

איך אני מגיע למצב – וזאת המשימה השנייה שלנו, מיקי – החלוקה המוניציפאלית של המועצות המקומיות בתחום האחריות של העסקים. זאת הנקודה המהותית השנייה שאני מקווה שנשים אותה גם כיעד ונתחיל את החלוקה הזו - - -

אז הנה, אדוני העלה רעיון. יכתוב מכתב מסודר ליושב ראש הוועדה לקיים דיון בנושא ואני מבטיח לך שיושב הראש ישקול בחיוב. בסדר?

אלה שני הנושאים שאנחנו רוצים. אבל אני רוצה לשמוע ממך לו"ז של שלושת היעדים שהצבנו לגבי מימושם.

תשמע היום.

בסדר? זה המדד.

זו המטרה.

זה המדד.

לשם כך קיימנו היום את הדיון. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה רבה. אלף אדוני יושב הראש, אני רוצה להודות לך על ההיענות המיידית, כמעט, לפניות של עמיתי, חבר הכנסת עיסוואי פריג' ושלי בנושא הזה, וגם ביוזמות אחרות וגם בהיענות המיידית להצעה של חברי, חבר הכנסת מסעוד גנאים. לכן אתה רואה את הנוכחות המאסיבית של ראשי רשויות וחברי כנסת ערבים כאן, עם חריג אחד, שהוא חבר הכנסת-. שני חריגים.

מיכל גם.

אני.

מיכל היא לא חריג.

היא מהמחנה הדמוקרטי.

רגע, ויש יושב ראש גם, שהוא גם לא חריג.

אין ספק שיש הבדל של עולם ראשון ועולם שלישי בין יישוב ערבי ליישוב יהודי שכן. אתה מסתכל על התשתיות, כבישים, מבני חינוך, מבני ציבור – כן או לא, אם בכלל, קולנוע, תיאטרון. רוב היישובים הערבים לא חווים את החוויה הזאת. לא בכדי מאז שנת 1948 לא קם אף יישוב ערבי חדש, לרבות לא עיר ערבית חדשה. וכנראה שיש סיבה מאחורי זה. סיבה, הכוונה מדיניות, שמסרבת לאפשר לנו את האופציה של הקמת יישוב, עיר, שהיא לא רק פתרון של שיכון ודיור, אלא של קרינה תרבותית, זוגות צעירים, מודרניזציה, תשתיות חדשות וכדומה.

למה יש את מודיעין ואין כזה יישוב בתוך החברה הערבית, למרות שיש מלא קרקע. הקימו את ראוובה ליד רמאללה ועדיין, מאז שנת 1948 לא קם ולא הוקם אף יישוב ערבי, למרות הדרישה הזאת שלנו.

אדוני שוקל להיות ראש רשות באיזה שהוא שלב?

לא. יש אנשים שהם מתאימים יותר ממני להיות ראשי יישובים ועושים את זה מצוין.

בוא נתחיל בשיקום הקיים.

הנקודה השנייה זה תשתיות, מה עוד שעיסוואי הקדים אותי בנושאים. אתה דיברת על שלוש נקודות: תרבות, חינוך ובריאות. אגב, בחלק מהיישובים הדברים האלה קיימים כבר עשרות שנים, אבל - - -

אם מה שציינת קיים, זה מצוין.

אבל הם בתנאים של מכרז אפריקה.

אז זה משהו אחר. אז צריך לשקם אותם. בסדר.

לכן צריך לעשות - - -

אז אני אחדד: הקמה ושיקום של התשתיות הקיימות.

עכשיו אני רוצה לדבר על משהו שבגללו אין הכנסות לרשויות. אין אזורי תעשייה, כי ארנונה מאזורי תעשייה זה עשרות מונים מארנונה רגילה של מגורים. והיות ורוב היישובים הערבים אין להם – רוב מוחץ, יש רק כמה חריגים – אז זה הפער שאתה רואה במספרים שמרכז המחקר והמידע של הכנסת נתן. ולכן במועצות אזוריות, כל הממוצע של הכנסות מארנונה למגורים. יחס ארנונה עסקים לארנונה ממגורים תמיד במועצות אזוריות יותר, בעיריות יותר והכי נמוך במועצות מקומיות, לרבות מועצות מקומיות ערביות.

ובפרט.

ובפרט. הקצאת קרקע לזוגות צעירים. בתי ספר, מוסדות חינוך. הכוונה חינוך לא פורמאלי, כי יש בתי ספר. המבנים שלהם הם לא up to date, הם לא מתאימים בחלק גדול מהיישובים. תיאטרון, מתנ"ס, לא בכל יישוב יש ופעילות ספורט – מגרש כדורגל, מגרשים קטנים, אולמות ספורט. זה חייב להיות בכל יישוב ערבי, כי זה קיים בכל יישוב יהודי שכן.

הספורט הוא חלק משלושת המרכיבים?

כן.

תרבות וספורט.

אז נכניס תרבות וספורט.

להוסיף. תרבות וספורט. עצם קיום הדיון הזה הוא חיובי, אבל צריך מכניזם של פעולה כדי להמשיך את החלק - - -

אתה רוצה שאני אומר לך את המכניזם?

בבקשה.

המכניזם מבחינתי הוא פשוט. מיפוי מלא של כל הרשויות, איפה יש, איפה אין, מה המצב של כל רשות, מה יש בה. אומדני עלויות לגבי הפעולה הנדרשת בעצם להקמה או לשדרוג הקיים. פנייה רשמית לממשלה, של כל חברי הכנסת, יחד עם הוועדה ברשותי לתקצב את העניין הזה ולבצע את זה באופן מיידי, ועבודה בוועדת הכספים, שגם אני, גם אתה וגם עיסוואי, אם אני לא טועה, חבר בה.

נתמקד בזה.

יחד עם עוד כמה חברים, להביא את המימוש. מה אתה אומר על הקו?

הלוואי שנלך לפי זה.

מה זה? אז איך נלך? אני אומר לך ככה אני רוצה ללכת. אתה רוצה ללכת בדרך אחרת?

לא.

אז זו הדרך.

קדימה. אבל תכניס את הספורט יחד עם התרבות.

אז אמרנו, תרבות - - -

צריך ללכת אחרת.

הנה, כבר יש דיון.

אז יאללה.

צריך לבצע כבר, זה הכל. צריך לבצע. לשנות את כל ה - - -

כל מה שאמרתי יכול לקרות בעבודה - --

מה צריך? אומדן, לא אומדן, כמה זה עולה וכמה זה עולה.

כל מה שאמרתי יכול לקרות בעבודה נכונה בתוך 10 ימים. עאידה תומא סלימאן.

תודה. את האמת, אני מברכת על הדיון - - -

למה את האמת?

למרות שאני חושבת שזאת הפעם הראשונה שאני נוכחת בוועדה אצלך.

הפסדת. יש לנו ועדה טובה.

הרווחתי את הוועדה שלי. כל הזמן אני בדיונים של הוועדה שלי, מה לעשות? אני שמחה שהקדשתם את תשומת הלב למצב, אבל זה לא במקריות שהתעקשתי בהתחלה בואו נגדיר על איזה מוסדות אנחנו מדברים, כי כמו שאמרו חברי הכנסת האחרים וגם ראשי הרשויות, אחרי 70 שנים חושבת שאחרי הקמת המדינה, אני חושבת שזה קצת מביש להתחיל להגיד את עצם העובדה שיש כפרים או מקומות שחסר בהם מוסד חינוכי. אם לא נגדיר מה זה מוסד חינוכי, שאנחנו מדברים עליו, אמנם יש כפרים - - -

אז הגדרנו.

שחסר בהם אפילו בית ספר. לא חינוך בלתי פורמאלי.

הגדרנו. הגדרנו. הגדרנו מה כל מוסד - - -

כן, אבל אני טוענת שצריך ללכת עוד צעד קדימה. כי כאשר אנחנו מדברים על חינוך בלתי פורמאלי זה חשוב, אבל אם אנחנו מדברים על ארבעת האשכולות הראשונים, אז ישר קופץ לי לראש הנושא של רווחה. איך אפשר לדבר על ארבעה האשכולות הראשונים, ולא לדבר על הנושא של רווחה, שהוא עניין מאד יסודי בהתקדמות כל חברה, כדי להתעמת עם הבעיות העיקריות.

אז אני אסביר. לגבי מוסד הרווחה, אני אסביר את הנקודה הזו. בדרך כלל לכל רשות מקומית יש את אגף הרווחה שלה.

אני יודעת.

זה אומר שהיא בעצם מחזיקה עובדים סוציאליים וכדומה.

אז אני יכולה ל - - -

עכשיו אני אומר, בדרך כלל לכל מועצה אזורית או מועצה מקומית יש ראש רשות, יש לו אגף רווחה ושם אמורים לתת את הטיפול הרווחתי. עכשיו, אם יש רשות מקומית ערבית, שאין שם אגף רווחה ואין שם מיקום - - -

לא, אני טוענת משהו אחר, אם תסלח לי, יושב הראש.

אוקיי.

אני יודעת שיש מחלקת רווחה ויש מחלקת חינוך בכל מועצה מקומית ויש משרד חינוך שאמור לבנות את בתי הספר. אם אנחנו מדברים על לתקן את המעוות, אז בואו באמת נתקן את המעוות. ראשי מחלקות הרווחה, אני יודעת עם מה הם מתעמתים יום יום. עם החוסר בתקנים, עם עומס בלתי נסבל - - -

זה לא הנושא היום. אני לא יכול היום. אם אני ארצה לפתור את כל הבעיות בעולם, אני לא אצליח.

שנייה. לא, אתה לא תצליח בטוח, אבל כדאי מאד - - -

אני לא אצליח. גם אני אפילו לא אצליח.

בסדר גמור, אבל חובתי, אני רואה כחובתי, אם מדברים על ארבעת האשכולות הראשונים, אי אפשר לא להזכיר את הנושא הזה ואי אפשר גם כן לא לחשוב על אחת הבעיות העיקריות שעומדות בפני ראשי המועצות המקומיות, כאשר הם מטפלים בכל מה שהוזכר, וזה עניין המצ'ינג.

כאשר יש צורך שהם ישקיעו 25% מול כל תקציב והם - - -

אני אעזור לך. עניין הזה הגשתי הצעת חוק שמבקשת לבטל את התקצוב הדיפרנציאלי בכל מדינת ישראל.

לבטל?

שלא יהיה יותר תקצוב דיפרנציאלי. זה אומר ש - - -

להיפך.

סליחה, לבטל את המצ'ינג, בעד תקצוב דיפרנציאלי. חתמו על זה כל חברי הכנסת מהרשימה המשותפת.

אני יודעת, כולל - - -

גם אני חתמתי והגשתי אותה, החתמתי על ההצעה הזאת 63 חברי כנסת. כרגע מי שמתנגד לזה זה השלטון המקומי. את רוצה לשמוע משהו אבסורד? אני אספר לך.

השלטון המקומית מתנגד לביטול המצ'ינג?

כן.

למה? מה הטענה?

אני אסביר לך למה. יש פורום ה-15, ואחר כך כל הרשויות המקומיות, הערבויות והקטנות, מצביעות לפורום ה-15 ותומכות בו. בעצם מכות על עצמן על הראש. ואני אומר דבר פשוט. אם אתם לא רוצים לעמוד על שלכם, אנחנו לא יכולים לבד, אנחנו צריכים גם אתכם. אם יש מישהו שדואג לנושא הרשויות החלשות, וזה לא משנה רשויות ערביות או רשויות יהודיות, כי יש גם רשויות יהודיות במצב סוציו אקונומי 1-4.

אנחנו רוצים לבטל את המצ'ינג. אנחנו לא רוצים שיהיה מצ'ינג, כי זה לא דבר הגיוני. יש רשויות שהן לא צריכות בכלל את הכסף.

כן, אבל זאת החלטה ממשלה.

לא, זו לא החלטת ממשלה.

אנחנו איתך בעניין.

אם יש לך - - -

לא, אז אני אומר לך שהשלטון המקומי איים להשבית - - -

אם הממשלה מחליטה לאמץ את - - -

השלטון המקומי איים להשבית את המשק וזה מאבק פוליטי שהוא לא קשור לממשלה.

אם הממשלה מאמצת את ה - - - תעביר אותה כמו ש - - -

אז הנה אני מודיע לך והנה אני מודיע גם לפרוטוקול. ראש הממשלה אמר במפורש שהוא בעד החוק והוא רוצה לבטל את המצ'ינג, אבל מי שהתנגד זה השלטון המקומי והיום השלטון המקומי הוא גוף מספיק חזק כדי להשבית את כל המדינה וזה לא דבר פשוט והם עשו לובינג פה בכנסת והם הלכו לחברי כנסת והם עצרו לנו את זה ואנחנו נמשיך להיאבק על זה.

טוב. עוד נושא שרציתי לדבר עליו. אני לא אכנס, אם אתה כבר חסמת את הנושא של המצ'ינג, בסדר. יש את הנושא של מעונות יום. אם כבר מדברים על חינוך ואם מדברים על שיפור המצב של ארבעת האשכולות הראשונים, אז צריך לדבר על כל הנושא של מעונות יום ולהזכיר אותו, אפרופו חינוך. חינוך מתחיל ממעונות יום, ככה זה.

אוקיי, טוב. עכשיו אני רוצה להוסיף עוד משפט לגבי הנושא של איך מבצעים דבר כזה. יש היום משרד במדינת ישראל שנקרא משרד נגב גליל. יושב פה שמוליק ליטוב, מנהל האגף לפריפריה חברתית, כשבמשרד הזה יש אפשרות לתקצב רשויות בפריפריה. אני אומר לך, שאלתם פרקטיקה. אם אני מצליח להביא מסקנות דיון בוועד הזו, עיסוואי פריג', לראש הממשלה וראש הממשלה מקבל החלטה יחד עם שר האוצר, נניח להעביר למשרד נגב גליל 100 מיליון שקלים לביצוע הפעולות.

משרד נגב גליל, לפי ההיכרות שלי איתו והעבודה המשותפת שלי איתו, יודע לבצע את זה בתוך שבועות ספורים. קול קורא, כל ראשי הרשויות שאין להם מגישים את הבקשה. הבקשה באופן אוטומטי, מן הסתם, אם היא עומדת בקריטריונים תאושר – גם לשיפוץ וגם להקמה וב-100 מיליון שקלים פתרנו את הבעיה של כל הרשויות ויכול להיות שאפילו יישאר לנו עודף, אם את שואלת אותי.

לכן הפרקטיקה והביצוע של הדבר הזה הם לא כאלה מסובכים. זה מסקנות ועדה, פנייה לראש הממשלה יחד עם הוועדה, עם כל חברי הכנסת שהשתתפו בה, לבצע את זה מיידית וראש הממשלה צריך לקבל החלטה לבצע או לא לבצע. אם אתם שואלים אותי, ראש הממשלה כן יבצע.

מתי נקבל את המיפוי?

כך אני חושב.

זה עכשיו הזמן לסיפור של מג'דל כרום.

מה אמרת?

אני אומרת, זה בדיוק הזמן לספר את הסיפור של מג'דל כרום, שיש להם תקציב ואישור של מוסדות יום. מה אין להם?

אין להם איפה לבנות.

אין להם איפה לבנות.

זה נושא הבא. כשנעבור לנושא הבא נדבר.

לא, מה שאני רוצה להגיד זה לא - - -

עכשיו אנחנו בנושא הראשון.

זה משהו אחר. נושא הבא זה שטחי שיפוט, זה משהו אחר.

פרה-פרה. חבר הכנסת יוסף ג'בארין, בבקשה.

יש לי רק הצעה. אולי אחרי חברי הכנסת, אחרי יוסף, לא בגלל יוסף, תן לגוון קצת.

ראשי רשויות קצת?

כן.

אז אחרי יוסף ראש רשות וחבר כנסת, אין בעיה. מקובל.

אחרת נדבר רק חברי הכנסת.

לא, לא, כולם ידברו. לא היה סיכוי שמישהו ייצא מפה בלי לדבר.

אנחנו מבקשים להיות ממוקדים.

כן, אין בעיה. מסכים איתך.

מאה אחוז.

בסדר.

בואו נתמקד בזה, אחרת לא נצא מפה עם - - -

טוב, חברה, קודם כל אני שמח באמת על ההשתתפות של יותר מעשרה ראשי רשויות ערביות, אבל מצד שני זה גם קצת כואב, שאנחנו נמצאים כאן כי אנחנו אלה שבאשכולות הללו, של 1 עד 4. זאת אומרת אם אתה לוקח את האשכולות 1 עד 3, כמעט כל הרשויות הערביות שם, אבל בנוסף כמעט כל אלה ששם הן הרשויות הערביות. אז לכן הנוכחות החשובה הזאת.

אני חושב שמרבית הנוכחים כאן, בדרכם לכנסת עברו דרך כביש 6, נכון? כולם כמעט עברו דרך כביש 6. ואי אפשר לא לראות את מה שקורה בחריש, פשוט כדוגמא של האיפה ואיפה. אתה עובר דרך המשולש, אום אל פחם, ערערה, כפר קרע, בקה וכדומה ואתה רואה עד כמה המצב הסוציו אקונומי קשה, וממש אחרי דקה של נסיעה, אתה רואה איזו עיר ענקית, כמה שם כיום מאוכלסים בה רק 1,000 תושבים והם כבר מבקשים להשתרע על מרחב של כ-20,000 דונם. פשוט לשמוע ולא להאמין. זו המציאות.

ולכן לא בכדי אנחנו מצביעים על הנקודה הזו של שטחי שיפוט. בלי שטחי שיפוט ובלי שינוי הייעוד של הקרקע לקרקע של בנייה, תעשייה ומסחר, אנחנו נתקע. ולכן כל הכספים שילכו לרווחה וכדומה, לא יעזרו לנו בעניין הזה.

הדבר השני לגבי סוגית המצ'ינג. אם אני מבין נכון שיש קושי עם השלטון המקומי, אז אולי נקדם את הרעיון שזה יהיה הדרגתי. לפחות נתחיל בשירותי הרווחה הבסיסיים. נוער במצוקה. פשוט זה בלתי מתקבל על הדעת שהאוכלוסיות הכי מוחלשות, שצריכות את השירות הזה, דווקא שם אנחנו דורשים מצ'ינג.

כבוד יושב הראש, אז אפשר לחשוב אסטרטגית ולפחות להתחיל לבטל מצ'ינג בנקודות מסוימות וככה להתקדם.

אוקיי.

אני רוצה להגיד לך משהו חשוב לגבי מענקי האיזון. לפי החישובים שלנו, של כל אלה שנמצאים כאן, אנחנו מפסידים, אנחנו כרשויות מקומיות ערביות אבל כל אלה שנמצאים בין 1 ל-3, מפסידים כחצי מיליארד שקלים בשנה. ולכן אנחנו כאילו מתחננים ורוצים מיליונים – כ-5 מיליון שקלים כאן ו-10 מיליון. תראה מה אנחנו מפסידים בשנה. וזה גם נתון היסטורי של כבר אולי 20 שנה או 30 שנה.

ולכן אם אתה, כבוד יושב הראש, תיקח אפילו את העניין הפשוט הזה, של מענקי איזון ברצינות, שהרשויות באשכולות של 1 עד 3 יקבלו מה שמגיע להם, רק זה יפתור לנו את הבעיה אולי ל-10 השנים הקרובות. ולכן השילוב הזה בין אחד: תחומי שיפוט ושינוי ייעוד, שניים: של חצי מיליארד שקלים ממענקי האיזון; שלוש: ביטול הדרגתי של המצ'ינג, בהתחשב בחסמים הקיימים, זה השילוב שצריך לתת עליו את הדעת.

והמילה האחרונה היא שאם מדברים על תחומי שיפוט, הרי אנחנו יודעים כמה, מרבית הרשויות המקומיות כיום נמצאות בעיצומם של הליכי הפקדה והסדרה של תכניות המתאר. נכון? ולכן זה כל כך מתבקש וכל כך טבעי לקשור את הדיון הזה לסוגיה של הריסת בתים. הרי הריסת בתים זה נושא שהורס בעצם כל אפשרות של הבנה ושל תיאום ושל קידום המצב הסוציו אקונומי ביישוב הערבי.

ולכן כל כך מתבקש מוועדה כזו, שמדברת על צדק חלוקתי ושוויון חברתי, להגיד לממשלה תנו לנו, תנו לרשויות הללו באשכולות 1-4 לסיים את תהליכי ההסדרה, תהליכי האישור של תכניות המתאר ורק אז אפשר לדבר על אכיפה של דיני התכנון והבנייה. אום אל פאחם, אני חושב שגם תמרה, ערערה, כל היישובים האלה פשוט בעיצומו של ההליך הזה. ולכן זה לא מתקבל על הדעת ברמה של צדק חלוקתי, לבוא להרוס כאשר אנחנו עדיין בעיצומו של התהליך הזה של ההסדרה. תודה רבה.

טוב, תודה רבה אדוני. הדברים הללו כן צריך לדון בהם בהחלט. אולי אפשר גם לעשות בנושא הזה דיון. לגבי הנושא של שטחי שיפוט, כמו כל שטח שיפוט במדינת ישראל של רשות מקומית, ככל שמתרחבת האוכלוסייה, צריך להרחיב גם את שטחי השיפוט שם. אבל אני אגיד לכם מה מעכב את זה כרגע. אני לא רוצה לעורר פה כרגע אף אחד מכיסאו - - -

אבל למה לערבב את שני הדברים עכשיו?

יש לנו מטרה לדיון, נכון? בואו נתמקד במטרה ונשיג אותה.

אבל אומרים לך שאין קרקע להקים מוסדות חינוך, מה זה לא קשור? זה אותו נושא. תשאל את מג'דל כרום. אין להם. תעזוב, מה זה סוטים? זה לא סוטים.

בסדר. אבל אנחנו סוטים מהדיון.

לא, לא, לא. זה הדיון. אתה לא סוטה, זה הדיון.

תפסת מרובה לא תפסת.

שנייה רגע.

בואו נשיג את מה שמוצע כאן.

נא לשמור על השקט.

אתם הזמנתם אותנו לכאן.

מה השם שלך אדוני והתפקיד?

פואד עווד, מועצה מקומית - - -

אז אתה עכשיו מקבל את זכות הדיבור שלך.

אוקיי, תודה. קודם כל תודה רבה ותבורך על ההזמנה הזאת, אבל כאן התחושה שלי שאנחנו דנים בדיונים שדנו לפני שפנינו לממשלה להחלטה שיצאה בסופו של יום, החלטה 922 ואני חושב שזה לא הנושא וזה לא המקום.

שאלתי לכבוד יושב הראש, פשוטה. מה מקור הכסף, כמה כסף ולמי הוא מיועד. אם הכסף מיועד לאוכלוסייה הערבית, לאשכול 1-4, אם זה לבניית תשתיות, אז שנדע. לפחות שנדע לחשוב - - -

אז אדוני יקבל תשובה ברורה.

לאיזה כסף? אתה מתכוון שבתכנית?

לא, לא.

אדוני שאל שאלה, יקבל עליה תשובה. אתה רוצה עכשיו תשובה?

שאלה שנייה באיזה קריטריונים. אם אנחנו מדברים על מבנה, על הקמת מתקן, אני אקח דוגמא בריאות, תחנת אם וילד. זה לא משנה. האם הכוונה להקים את המבנה ועלות המבנה במלואה, או שאיגום משאבים שאתם אמורים להשתתף בחלק. אם זה מוסד חינוכי, אז מי שרוצה מתנ"ס 10 מיליון שקלים, אז הוא יקבל 10 מיליון שקלים, או שזה מצ'ינג?

מחכים למיפוי.

אדוני, אני יכול לענות לך?

כן.

אז ככה. השאלה שלך במקומה ונכונה ובאמת צריך למקד תכנית פעולה. המקור התקציבי, החלטה 922. יש שם הרבה מאד כסף, שכרגע לא יוצא בכלל לפעולה. אנחנו רוצים להתחיל להניע את הכסף, נכון?

אז אנחנו מתכנסים להחלטה 922.

לא, לא, לא. שאלת מקור תקציבי, מאיפה אנחנו מביאים את הכסף. יש שם כסף שוכב. אף אחד לא עושה איתו כלום כרגע, נכון?

זה לא נכון.

מה לא נכון?

פשוט לא נכון.

עושים איתו?

לא, לא, לא.

עושים איתו?

זה משחק פשוט. מתכנסים כאן - - -

אני רק רוצה להסביר. יש מקור תקציבי. אנחנו צריכים מיפוי, זה פעם ראשונה. פעם שנייה, אנחנו צריכים עלויות, אומדנים, כמה זה עולה. ברגע שיש לנו את שני הנושאים - - -

אבל אנחנו כבר העברנו למשרד השיכון, כל רשות - - -

ברגע שיש-. אבל אני לא משרד השיכון, אני ועדה לצדק חלוקתי ושוויון חברתי. אני רוצה להעביר אחר כך את המסקנות לראש הממשלה ולעמוד על זה שיממש אותן. אבל אני צריך נתונים. אני לא יכול לעשות דברים בלי נתונים.

מאזן גנאים, בבקשה. ראש עיריית סכנין.

טוב, תודה לך אדוני יושב הראש.

ויושב ראש ועד ראשי הרשויות הערביות הארצי.

ויושב ראש ועד הרשויות הערביות, תומך של חיים ביבס?

תואם של חיים ביבס, תואם.

שאלתי תומך. אז אדוני, מה עם תקצוב דיפרנציאלי?

אוקיי, אני אגיע גם לזה. תודה לך אדוני יושב הראש. אני רוצה להתחיל בקצת היסטוריה. 80% מהרשויות הערביות היום הן באשכול מ-1 עד 3, לצערי. יש אולי רק 3-4 רשויות שנמצאות באשכול 4 עד 5, שיהיה ברור. 53.3% מהחברה הערבית מתחת לקו העוני. 14% מובטלים. רק 30% מקרב הנשים הערביות יוצאות לשוק העבודה. זה כבר אומר הכל, אדוני יושב הראש.

כשמדברים על רווחה, אותו אדם שישן, חולם וקם בבוקר ורואה שקרש ההצלה שלו זה משרדי הרווחה. וכשהוא מגיע למשרדי הרווחה, לצערי הוא לא יכול לקבל את המענה.

נושא המצ'ינג שרוצים לדלג עליו במהירות, הוא מאד חשוב. לרוב האנשים שיושבים פה אין מבנה. כולו בשכירות. אין מבנה לרווחה. תתאר לעצמך אדם שקם ורוצה לבוא למבנה של הרווחה בעיר גדולה נגיד כמו 30,000, 20,000 - - -

אין מבנה למועצה.

אז בינתיים אנחנו מדברים על הקושי ואני רוצה להגיד לך לא במקרה אדוני יושב הראש, שכל יום אתה שומע שתוקפים עובדי רווחה. לא במקרה כל יום יורים פה, תוקפים פה. למה? כי אותו אדם שהוא עני ואין לו לאן ללכת, הכתובת היחידה שלו זה משרדי הרווחה. ולכן חשוב לחזק את משרדי הרווחה, את האנשים שעובדים בתוך המשרדים, אחרת נשלם את החשבונית במלואה.

בנושא החלק שמדברים על ארנונה ועל צדק חברתי. אני רוצה להגיד לך, אין ביישוב אחד אזור תעשייה. אולי בנצרת, אבל ברוב האזורים אין לנו לא ים, לא שדה תעופה, לא משרדי ממשלה. אפילו משרדי ממשלה, אדוני, אין ביישובים הערבים. אפילו משרד ממשלתי אחד אין. אפילו שאני גובה 100%, כשאני מגיע למשרדי ממשלה, דבר ראשון ששואלים אותי – מה אחוז הגבייה? אז אני אומר להם נגיד אחוז הגבייה, ופה אני אומר לך בשם חברי, ראשי הרשויות, מעל 80%, אבל במידה ואנחנו גובים 100% זה לא מספיק. כי 80% זה ארנונה ביתית, 20% מתעשייה זעירה לצערי, מלט, חול וכל מיני.

וגם רובם מקבלים הנחה לפי חוק.

אני רוצה להגיד לך ש-60% מקבלים הנחה של 80%.

רק אבו מוחמד, יש מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ש-99% מהארנונה הממשלתית היא ביישובים היהודים. זאת אומרת היישובים הערבים - - -

אתה צודק. 15 ה- - - שאף אחד לא מתקרב אליהן. ואני רוצה להגיד לך, חיים ביבס, אני מבטיח פה בשם חברי, נשב איתו על הנושא הזה. או שהוא ילך איתנו יד ביד או שאנחנו צריכים - - -

זו בשורה גדולה.

אני אומר לך, או שאנחנו - - -

החוק מוכן. תגידו לי כן אני מביא אותו להצבעה בכנסת.

או שאנחנו חושבים אחרת. על מנת לא לדבר פעמיים בנושא - - -

החוק מוכן, עבר פ', יכול להגיע לוועדת שרים לענייני חקיקה בשנייה אחת.

אדוני יושב הראש, על מנת לא לדבר פעמיים - - -

ביטול המצ'ינג.

אדוני יושב הראש, על מנת לא לדבר פעמיים אני רוצה להגיד לך, אנחנו היום מהווים כ-20% מכלל האוכלוסייה. שולטים על 2.5% מאדמת המדינה. באזורי התעשייה הזעירה אנחנו משתלטים על 3.7%. אז איך אפשר היום להתקדם? איך? בלי חלוקת הארנונה ובלי באמת להסתכל על החברה הערבית בתוך מדינת ישראל, המצב הולך ומחמיר.

אני רוצה להגיד לך - - -

אני יכול להגיד משהו. אני חושב - - -

היינו בוועדת הכספים, אדוני יושב הראש ואמרתי שם. שמענו את כבוד ראש הממשלה יותר מאי פעם, שאומר קרבנו את הפריפריה למרכז. השאלה איך אתם מקרבים את המרכז לפריפריה. לא בתחבורה, אלא בחינוך, בתעסוקה, בבריאות. וכל אלה שיושבים פה סובלים מהנושא הזה. אז בסופו של דבר אם מהדיון הזה לא ייצא חייר, לצערי נמשיך לשבת, אבל כלום לא יקרה.

אז הנה, בגלל מה שאמרתי לך שאמא שלי היא מתוניס, אז אני מכיר את המילה חייר. היא כל הזמן הייתה אומרת לי – אם אין בו חייר, אל תתעסק איתו.

נכון, נכון. אז אני מקווה שיהיה חייר.

אז אנחנו פה - - -

אתה מתקדם קצת.

אז תאמין לי שאני רוצה לעשות פה חייר, לא שום דבר אחר.

אבו מוחמד, מה אתה מציע?

תיכף הוא ידבר. עכשיו אנחנו נחזור לחבר כנסת - - -

נשמע את אותו ויכוח על אותו דיון בכל הישיבות.

חברת הכנסת חנין זועבי.

אפשר בוועדה הזו לצאת עם משהו.

אני גם אספר לך, יש חלום ויש מציאות.

בהמשך סאלח ריאד.

כבוד יושב הראש, משפט אחרון. הרי מה שאומר עיסוואי – יש חלום ויש מציאות. מה שאתם מדברים זה בגדר החלום. אני רוצה להפוך את החלום למציאות. שעות הפנאי לבני הנוער, אם אנחנו לא נטפל בהן בצורה רצינית, בסופו של דבר בני הנוער האלה ילכו לסמים, לאמל"ח, לאלימות ואנחנו אלה שעומדים בחזית.

הוא אומר לך תרבות וספורט אחד - - -

אני רוצה הכל, אתה יודע מה, אני רוצה הכסל, עיסוואי פריג', אבל בוא נתחיל.

בואו נתחיל. בואו נתמקד.

טוב, אז כמו שאמרנו, אנחנו נעשה את המיפוי, נבחן את האומדנים ונעביר פנייה. המיפוי והאומדנים מדברים גם על איפה שאין וצריך להקים והשיקום של הקיים.

אמיל סמעאן, יושב ראש עמותת - - -

פורום מנהלי מחלקות רווחה בקרב האוכלוסייה הערבית.

בבקשה אדוני.

אני אדבר בשם הרווחה, כנציג הרווחה. אני מודה לכל חברי הכנסת שדיברו וגם למאזן שדיבר על הרווחה, כי זה נושא באמת חשוב בעינינו. מצב הרווחה בשבילנו הוא כמו מצב החברה הערבית, שכמעט 40% לפי המחקר שלנו, שעשינו לפני שנתיים, הם צורכי שירותי רווחה או מוכרים בשירותי הרווחה. כמעט60% צורכי רווחה.

היישובים שלנו מתקשים לפתח את השירותים מאחר שיש את בעיית המצ'ינג. ולא בעיית המצ'ינג בלבד, אלא גם בעיית החזקת המבנים. מדברים איתנו על איגום של משאבים גם בשירותים אזוריים אבל גם בהחזקה. גם אם היא - - -, מי ישלם עבור המבנים, עבור הציוד, עבור הריהוט.

אני רוצה לחזור למועצת ה-15. בשנת 2013 כפורום, הגשנו בג"ץ למדינה נגד המצ'ינג. מי שעמד מולנו זה באמת השלטון המקומי ומועצת ה-15. אני מחזק את הטענה הזאת. התחננו. ברור שמשרדי הממשלה גם התנגדו, אבל לצערנו השלטון המקומי עמד מולנו עם שורה של עורכי דין, שהוא מתנגד לשינוי של המצ'ינג.

חברים, המצ'ינג זה לא רק 25%. לפי הסקר שלנו, שעשינו, זה מגיע עד 45% של הרשויות. אני אומר שהרשויות באמת מתקשות. קשה להן לפתח, מה עוד שמבין ה-70 או 80 רשויות, יש כמעט 60 רשויות עם חשב מלווה והחשב עומד לנו על הראש, על כל אגורה ופרוטה אחת שאנחנו מוצאים.

טוב, תודה.

אז זה באמת מה שאנחנו אומרים, שיש צורך לפתח ולהתייחס לרווחה כנושא חשוב מאד, כדי שנוכל לפתח. למשל אחד השירותים שאנחנו לא מנסים לפתח זה מרכז קשר. נמצא כאן ראש מועצת חורפיש, שהוא ידע שלפני תקופה ניסינו להקים מרכז קשר ולא הצלחנו, כי אין רשות שמוכנה לקחת על עצמה לא רק את ה-25% אלא יותר וגם מחזיקה את המבנים.

מרכז קשר, למי שלא יודע, זה מרכז טיפולי לילדים שהם בקשר כשההורים נפרדים או גרושים, שצריכים להכיר את הילדים שלהם או לחזור לחיק המשפחה. יש ליווי של עובד סוציאלי או עובדת סוציאלית ובכל מקרה הם מטפלים בדברים כאלה. לצערי הרב אנחנו לפעמים שולחים לנהרייה, כאשר שם גם לא יודעים את השפה וגם לא מכירים את התרבות שלנו.

לכן אני אומר, עניין המצ'ינג חשוב, עניין פיתוח השירותים צריך להיות בהעדפה מתקנת לשירותי הרווחה וגם לתקציבים של שירותי הרווחה בחברה הערבית.

תודה רבה. חבר הכנסת איתן ברושי.

אדוני יושב הראש, חברי הכנסת וחברי מהשלטון המקומי ומהמגזר כולו. הדיון חשוב, אבל כמו שנאמר פה, זו לא הפעם הראשונה, אני מקווה שזו אחת הפעמים האחרונות, כדי שבאמת הדברים ייצאו אל הפועל ואני מודה ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר על היוזמה.

אני באמתי לכאן בהחלט מתחילתו של הדיון כי אני חושב שזה חשוב. אני בא מהצפון. אני רוצה להגיד שהייתה התקדמות בשנים האחרונות. יש בהחלט שיפור בלא מעט תחומים, יחד עם זה שצריך לראות מה עדיין חסר, וחלק ממה שחסר חסר לא רק לכפר הערבי אלא גם לכפר היהודי. הוא חסר למרחב הכפרי כולו.

אני רוצה להגיד שעיקר הפתרונות – הזכירו פה תעסוקה, אזורי תעשייה וגם תשתיות נוספות – הן לא מתחלקות לפי יהודים וערבים ולא רק בתוך הכפר או מחוצה לו. ופה אני רוצה לומר משהו לחברי ראשי הרשויות. היום המילה אשכול היא מילה שמשתמשים בה. יש בישראל, אני חושב יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם רשויות והרבה רשויות קטנות, וחלק מהשאלות שעולות זה התחזוקה.

אומרים שויצמן הראשון היה חכם, רצו לתת לו מתנה סוס באנגליה, אז הוא אמר אני לא לוקח מתנות שאוכלות. צריך לזכור שחלק מהדברים זה גם תחזוקה וזה גם עולה. ולכן אני חושב שצריך לחזק את שיתופי הפעולה בין רשויות - - -

אולי הוא אוכל שמפניה.

הוא דיבר על ויצמן.

אני אומר סוס זה מתנות שאוכלות. אנחנו יודעים שגם כשבונים בית על חשבון הפיס או מישהו אחר, התחזוקה, המשכורות, זה לפעמים יותר קשה מאשר בנייה.

לכן אני חושב שיש מקום למקומות שלא הקימו את השירותים, לא להסתבך בתכנית שמוגזם לומר עליה שהיא תכנית מגלומנית. צריך דווקא לחפש שיתופי פעולה. צריך למצוא דרך להתחלק בעלויות, כדי שיותר תושבים יהנו משירותים ולא משהו שאחר כך אתה לא יודע מאיפה ואיך לטפל בזה.

לכן אני מוכן להירתם יחד עם יושב ראש הוועדה, כמי שגם מכיר את הצפון לפחות מקרוב, כדי שנחזק את היכולת לתת שירותים ומעבר אפילו לשלושת התחומים שהוזכרו פה. מצד שני זו טעות לחשוב שכל כפר או כל מושב או כל מועצה אזורית צריך שיהיה להם את הכל. הייתי ראש מועצה בעמק יזרעאל. אנחנו מועצה מאד גדולה. גם אנחנו לא מספיק גדולים כדי לתת את כל השירותים.

לכן עכשיו צריך לדבר במונחים של שיתופי פעולה. הרי לא יאחדו רשויות, אבל שיתופי פעולה אפשר. ולכן אני חושב, יושב ראש הוועדה, שיש מקום למיפוי, אבל מיפוי עם מבט קדימה. מיפוי שמסתכל נכון על המשאבים, כדי לתת יותר שירותים ליותר אנשים ויותר מהר. ואני לרשותכם.

תודה רבה. סאלח ריאן, ראש מועצת כבול.

שלום, שלום לכולם. קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה. מה שאני ידעתי שזו ועדה חדשה לצדק חלוקתי.

נכון.

ואני מברך וגם מברך את חברי הטוב, אלכס, אשר יזם מלכתחילה בעניין הקמת הוועדה הזאת או את האמת איגום כמה משאבים למען הקהילה, למען האזרחים שלנו. טוב שזה בפריפריה ב-1 עד 4. מה שאני אומר, שבתוך הפריפריה, אדוני יושב הראש, יש עוד פריפריה. זאת אומרת שאנחנו נמצאים במצב מאד קשה.

אני לוקח כדוגמא את כבול. כבול היא 15,000 תושבים בגודלה. עד היום אין בכבול מתנ"ס. אין היכל תרבות. אנחנו מתקיימים על בית נוער של 150 מטרים. אתה יודע מה זה 150 מטרים בכבול ל-15,000 תושבים. זה מאד קשה, את האמת.

מסכים.

לכן, כאשר אתה קבעת את המטרה למען הקמה ואמרת תרבות, זה מאד חשוב לפי דעתי. אנחנו שמענו הרבה. אני כבר שלוש שנים. זו כהונה ראשונה שלי ואני כבר שלוש שנים שומע. אין משהו פרקטי, למרות שיש את החלטה 922, שאנחנו עדיין לא ראינו את הפרי, למרות שאנחנו שומעים. עכשיו ההחלטה מתחילה להתקדם, אבל עד עצם היום הזה אנחנו לא רואים דבר.

אני רואה לנכון שכדי להתקדם בעניין התקציב אשר אנחנו שמענו עליו, זו הישיבה השנייה לפי דעתי שאנחנו באים ויושבים עם כבוד חבר הכנסת מיקי זוהר ושמענו על תקציב מסוים, שאנחנו אמורים לפי תקנה – משום שאין לנו גם תקנה שאפשר דרכה להעביר למגזר על בסיס איזו תקנה. אני שמעתי את חברנו הפקיד שהוא מהגליל והנגב שנמצא פה, על קולות קוראים ועל 100 מיליון שקלים. כבול לא נהנתה בשקל אחד מהגליל והנגב הזה, עד עצם היום הזה.

לא רק כבול, אף אחד לא נכנס.

אנחנו שומעים, רק שומעים. בסוף הכל פה ננעל. מחלקים ואנחנו לא יודעים איך מחלקים.

אז אני אגיד לך, תשמע.

לכן מה שאני אומר, שהקול הקורא זה - - -

לא, אני אסביר לך איך זה יכול לקרות. איך קול קורא גם קורא. אם תהיה החלטה של הממשלה, של המדינה, שרוצים להקים את הגופים האלה בכל הרשויות הערביות שאין בהן, ויוציאו קול קורא נניח ב-100 מיליון שקלים, שהוא מיועד אך ורק לרשויות ערבויות במצב סוציו אקונומי 1 עד 4, הכסף ילך לרשויות מקומיות במצב סוציו אקונומי 1 עד 4 ואף אחד לא - - -

וזה יהיה חלק מהחלטה 922?

זה כרגע לא הנושא. אתה יודע למה? כי יש בהחלטה 922 – 15 מיליארד שקלים.

איך מגיעים לזה?

תגיד לי, זה משנה עכשיו?

לשנות את המדיניות. מה צריך לעשות?

תן לי לראות את זה בעיניים קורה. זה יותר טוב לי מאיזה מקור תקציבי הבאתי.

אז מה הלו"ז שאתה - - -

אני גם לא מקטין משאר הסוגיות שהעלו גם חברי הכנסת. בעניין המצ'ינג, אם יש תשובה ובסוף נגיע למטרה וזה יתקדם, אז גם זה מצוין.

יש הצעת חוק.

טוב, תודה רבה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

תודה כבוד יושב הראש. אני רוצה להעלות שני דברים ולהקדים ולומר בנוסף לשלושת התחומים שאתה דיברת עליהם, יש תחומים מאד מאד כבדים ויש להם משקל גדול והבעיה שם יותר קשה, כולל תחום הרווחה, תחום הפיתוח הכלכלי. מלא דברים. אבל לשיטתך אני אלך על שלושת התחומים האלה ויש לי שתי הערות.

ההערה הראשונה, הייתי מוסיף למה שאתה אמרת מילה אחת. אתה אמרת בנייני חינוך, בנייני תרבות ובנייני בריאות. אני הייתי מוסיף את המילה מתאים. כלומר, אם אתה מתמקד בזה איפה שאין בכלל, אז יש מקומות שיש בהם.

לא, אמרתי איפה שאין להקים ואיפה שיש לשפץ ולסדר איפה שצריך. זה מה שאמרתי.

הולך. ועוד מילה ומתופעל. ראוי ומתופעל. כלומר יש לך מקומות, במיוחד בתחום התרבות, שיש בניינים אבל אין תקציבים להפעיל אותם ואין תכניות ובאמת אנחנו לא רוצים רק להסתכל על הבניין.

ההערה השנייה שלי, והיא הרבה יותר מהותית מזה, אם כבודו צודק ורוצה ללכת ביושרה בעניין הזה, ישנם עשרות יישובים ערבים שאין בהם לא חינוך, לא בנייני חינוך, לא בנייני תרבות ולא בנייני בריאות, שזה היישובים הלא מוכרים בנגב וכמה יישובים גם באזור הצפון. מדובר בעשרות אלפי אנשים שחיים לא במאה הזאת. כלומר חיים במצב כמו – מה זה 100 שנה? יותר מ-100 שנים. אין שום דבר שם ושם צריך באמת לבנות. אם אתה רוצה ללכת לפי מדרג של המצב הקשה, שם המצב הקשה ביותר.

אני חושב שהתקציב של 100 מיליון שקלים לטפל בשלושת התחומים האלה, אם אתה רוצה בתי ספר ראויים ו - - -

לא, לא בתי ספר. לא דיברנו על בתי ספר.

מתנ"סים.

אתה אמרת חינוך, בנייני חינוך.

לא, אמרת בניין חינוך שהוא לא קשור לבתי הספר הקיימים.

גם, אפילו. בסדר.

בניין חינוך, בניין תרבות, בניין בריאות.

אני אלך על מה שאתה נותן את הכותרת וננסה למלא אותה כאן בתוכן. אני אומר לך, כדי שיהיו ביישובים הערבים בנייני חינוך וספורט, שהם מתאימים לצרכיה האוכלוסייה, צריך מאות מיליונים וזו האמת.

בסדר.

אתה אומר יש כסף, צריך להוציא את הכסף הזה.

אז אני אומר, בואו נעשה - - -

אין לי בעיה שחלק מהכסף יבוא מהחלטה 922.

גם לי אין בעיה.

כי אנחנו לא רוצים פרי על העץ, אנחנו רוצים לאכול את הפרי.

בדיוק. נכון, אני מסכים איתך לחלוטין. וזה לא קורה הרבה שאני ואתה מסכימים.

והיישובים הלא מוכרים, אני חושב שזו הבעיה הקשה ביותר.

וזה לא קורה הרבה, נכון, זחאלקה, שאני ואתה מסכימים, והנה אנחנו מסכימים.

אני מקווה, אם אתה מסכים לגבי היישובים הלא מוכרים אז - - -

לא, לא, ביישובים הלא מוכרים לא אמרתי שאני מסכים. אני אמרתי שאני מסכים איתך לגבי מקור הכסף.

בתחום הבריאות יש הרבה מהיישובים הערביים שקופות החולים – אם ניקח למשל יישוב כמו פורדיס שהייתי בו – יחס קופות החולים ושירותי הבריאות שניתנים – בין תושב ליישוב, הוא קטסטרופאלי. כשאנחנו מדברים על סוגית הבריאות, אנחנו מתייחסים גם לסוגיה הזו, שהיחס שלח מתן שירותי בריאות בין התושבים לשירותים הניתנים יהיה יחס - - -

סביר. חוסין הייב, ראש מועצה מקומית טובא זנגריה.

תודה רבה על הישיבה. אני חושב שעמיתי דיברו רבות בעניין הזה ואנחנו כראשי רשויות, תאמין לי, אנחנו נמצאים בחזית. אנחנו השלטון מול האזרח הפשוט. המגזר הערבי כולו סובל גם מאבטלה, גם מאלימות. המגזר הערבי סובל מהרבה אלמנטים, הרבה אלימות. שעות פנאי לילדים בסיכון – אין מסגרות לנוער שלנו, לילדים שלנו. זה לא מספיק התשתיות בתרבות, בבריאות, ברווחה. אנחנו גם צריכים תקציב הפעלה. אם יש לי נגיד מוסדות ואני רוצה להפעיל את הנוער, אבל לנו אין תקציב להפעיל את הנוער.

ולכן חשוב מאד שכסף יהיה צבוע, גם להפעלות, גם ליום-יום, גם לשוטף וגם לתשתיות האלה.

תודה רבה אדוני.

כמו שעמיתי ניסו רבות בקטע הזה.

תודה רבה אדוני. יש פה גברת שרוצה לדבר, אני רוצה לאפשר לה לומר כמה מילים. מתי יוגב. היא פעילה. היא לא ערביה, היא יהודייה. היא רוצה לומר כמה דברים ואני אשמח לשמוע אותה. בבקשה. קדימה חברים, בקצרה, יש הרבה דוברים.

קודם כל תודה רבה לך, אלכס, על היוזמה. אני חושבת שדווקא בגלל שאתה לא ערבי ודווקא בגלל שאני לא ערבייה, זה מאד חשוב שנביא את הדברים שלנו.

הפנצ'ר מאכר שלי מכיר היטב את המצוקות של הכפרים הערביים. אני מסתובבת מדי שבוע, כל פעם בכפר אחר, מבקרת ורואה באמת את המצוקה של הפסיליטיס, של המתקנים החסרים. יחד עם זאת, כששואלים למה אין פה רשויות יהודיות, כי מהות הדיון היא בעצם על המצוקה שבכפרים הערביים ולכן אין פה כפרים יהודים. מישהו שאל למה לא הגיעו מהרשויות המקומיות היהודיות. אז לא כל הזמן לתקוף.

הרעיון של הוועדה והרעיון של הדיון הזה, אני מאד - - -

שאלו על חברי הכנסת, לא על הרשויות.

לא, דיברו גם על רשויות, שעצוב לא לראות פה רשויות יהודיות.

דיברו על חברי הכנסת.

על כל פנים, אני אומרת שאני מברכת על הדיון הזה ואני חושבת שברגע שהתחלנו למקד את עצמנו סביב שלושה נושאים מאד מאד חשובים, שזה חינוך, שזה תרבות, שזה בריאות הציבור, אנחנו בעצם עולים על דרך המלך משום שאלה הדברים הבסיסיים כדי להפסיק את – אני לא אגיד אפליה, אבל את אי השוויון שבעצם עוטף אותנו.

אני כן חושבת ששיתופי הפעולה בין היהודים ובין הערבים, סביב הנושא של המרכז לשלטון מקומי, יבוא פה לביטוי ובעצם נפתור את הבעיה מהר יותר מכפי שצריך.

תודה רבה לך.

בבקשה.

חבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף.

יום טוב לכולם, צהריים טובים. תודה רבה לכבוד יושב הראש. אני יודע וזה לא עניין של מחמאות, שהוועדה עושה דברים חשובים וטובים מאד, אבל בעניין הביצוע, יש לנו כוועדה ולך כיושב ראש, את השיניים כוועדה בכנסת ואנחנו ממליצים ודנים ומתדיינים ומתווכחים. בסוף בסוף ההחלטה היא איפה שם למעלה, של מדיניות. אני יודע, הכוונות הן טובות מאד וכל מי שהגיע מבורך ולא סתם הגענו לכאן לקיים את הדיון הזה בוועדת הכנסת הזאת, שהיא חשובה מאד.

אני מקווה שאכן ההמלצות למי שמבצע, לשלטון, לרשות המבצע, יהיו בהתאם. היות ואנחנו מה שנקרא כנסת עם רוב אופוזיציה קואליציה, לכן נטל ההחלטות יבוא על יושב ראש הוועדה. כמה שנתדיין עכשיו כאן, כמה שניתן המלצות הצעות, זה יישאר סרק אם הממשלה לא תיקח את זה כפרויקט לשנות את הקו המדיני כלפי כל מי שיושב כאן. זה הדבר העיקרי ביותר.

מדובר במדיניות וכל עוד שהמדיניות לא השתנתה ואני אתן עכשיו הרבה דוגמאות. למה אזרחים במג'דל כרום ובבעיינה, 25,000 תושבים חייבים ומוכרחים ללכת לעכו לקבל שירות של משרד הפנים ואסור להם להיכנס לכרמיאל? התירוץ הוא שבכרמיאל המקום משרת יותר אנשים. אני מקווה שכבוד יושב הראש שומע את מה שאני אומר.

שומע שאתה נותן לי - - -

למה אין עדיין משרד הפנים שם?

הדברים לא פשוטים.

אז הדברים הם פשוטים. אנחנו דיברנו על הרבה דברים כלליים, רווחה, מתנ"סים, בתי תרבות, חינוך. זה הכל ברור. מה, אנחנו עכשיו מגלים את אמריקה? סליחה. בטח שלא. בבקשה, שהממשלה תחליט ואני לא יודע לעניין 922, להזרים כספים – לא סתם להזרים כספים – לפרויקטים ולא צריך מיפוי. עם כל הכבוד למיפוי. סליחה, המילה מיפוי הוזכרה. לא צריך מיפוי. אנחנו צריכים שינוי מדיניות. זה מה שצריך.

אני אגיד לך משהו, חבר הכנסת אבו מערוף.

מה השיניים שלנו, חבר הכנסת, שאנחנו נשנה - - -

חבר הכנסת אבו מערוף, אני אגיד לך.

זה העניין כאן. לשנות מדיניות ולהכריח את הממשלה להביא את החוק הזה, מצ'ינג, שאכן יאושר החוק - - -

אני חבר כנסת עוד מעט שנתיים ולמדתי שמדיניות משנים בכסף.

בכסף? בבקשה. אז בבקשה, הנה, אני גם בעד. זה מה שאני אומר.

אם נותנים כסף, סימן ש - - -, לא נותנים כסף? יש מדיניות בלי כלום.

בסדר, בבקשה.

עם כסף משנים מדיניות. אנחנו רוצים להביא כסף.

אם אין כסף יש רק דיבורים.

בדיוק.

אז אמרתי, תזרימו כסף.

טוב.

כל ראש מועצה כאן, אני בטוח שייתן לך תכנית ל-10 שנים לפחות.

אנחנו נעשה את זה.

תתחילו את הצעד הראשון, שנדע תוך שלוש שנים או תוך שנתיים יהיו 10 מתנ"סים, או יהיו ארבעה משרדי ממשלה ביישובים הערבים למשל. בבקשה, תתחילו לבצע. מישהו מתנגד לביצוע? הכדור נמצא אצל המבצעים, אצל הממשלה. אנחנו כוועדה נאבק ונמליץ ואני מעריך את העבודה בוועדה וכך צריך. אנחנו עובדים ביחד על כל הדברים האלה, הטובים והנכונים, אבל לצערי הרב זה נעצר איפה שהוא למעלה. המדיניות היא כסף והמדיניות עדיין לא השתנתה.

בבקשה, חובתנו ביחד, אני ואתה, לשנות את המדיניות הזאת.

תודה אדוני. פואד עווד, דיבר. עכשיו תראה, שמוליק ליטוב, חברי, אני רוצה לשאול אותך שאלה. רגע, אדוני רוצה לומר משהו? סלאח סלימאן, בבקשה אדוני, בקצרה. שם ותפקיד לפרוטוקול.

סאלח סלימאן, ראש המועצה בועיינה נוג'ידאת. קודם כל אתה אומר נגב גליל והבאתם אותם לפה לראות.

תיכף אני הולך לדבר על זה.

אני אומר לך, אין נגב גליל. יש נגב גליל ליהודים. אין.

אז עכשיו אנחנו נדון בזה.

אין. רק זה.

בשביל זה הוא פה. אוקיי, אז אתה רוצה להרשות לי?

שקל לא נותנים. מוצאים קול קורא, אתה ממלא, שום דבר. לא עונים לך.

אתה רוצה להרשות לי רגע לשאול אותו את השאלות ואז אחר כך אולי להעיר הערות? בוא תשמע. אז שמוליק ליטוב, אתה כאן כנציג המשרד לנגב ולגליל. אני שואל אותך עכשיו שאלות פשוטות ואני מבקש עליהן גם תשובות פשוטות.

אם הממשלה תקצה תקציב ייעודי לטובת הקמת המוסדות האלה שדיברנו עליהן ברשויות שהם לא קיימים ושדרוג ושיפור של מוסדות כאלה שקיימים ברשויות במצב רעוע, ולא משנה כרגע מה הסכום האם משרד נגב גליל מסוגל לתפעל פרויקט כזה באמצעות קול קורא מהיר, יעיל ומיועד אך ורק לרשויות ערביות?

טוב, התשובה היא, ועוד פעם, אני עונה פה גם למה שאתה אמרת מקודם. השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, כשהוא נכנס לתפקידו קיבל פניות בין היתר מהרבה ראשי רשויות במגזר הערבי, שהתלוננו על זה שהמשרד פעל רק במקומות, באזורים גיאוגרפיים בנגב ובגליל ולא פעל ברשויות חלשות, סוציו 1 עד 4. לכן הוא העביר החלטת ממשלה שאומרת שאנחנו לא פועלים רק בנגב ובגליל, אלא בכל היישובים שהם סוציו חלש. כולם ייכנסו להיות פריפריה, לא רק נגב גליל.

אני מוניתי לתפקיד שלי במאי. הפגישה הראשונה שקיימתי מול ראשי רשויות הייתה בזמר בספטמבר, עם כל ראשי הרשויות במגזר הערבי. זו פריפריה חברתית שלא הייתה עד היום בנגב גליל.

ההנחיה של השר באופן חד משמעי בכל הפעולות והדברים שיוצאים, היא לעשות את כל הדברים בצורה שוויונית כפועל יוצא בצורה שווה לגמרי, כולל כמובן למגזר הערבי. חוץ מזה יש לנו דברים שאנחנו עושים ספציפית רק למגזר הערבי.

מה נעשה?

תיתן נתונים. נתונים.

בכבול הגשנו פעמיים את כל התהליך ולא קיבלנו שקל אחד.

תנו לו, הוא יענה.

אנחנו הוצאנו קולות קוראים בתחומים הבאים: בתחומים של אירועי תרבות, שזה אפרופו נושא של תרבות. בנושא של חינוך בלתי פורמאלי יוצא היום קול קורא על הנושא הזה של חונכויות גם למגזר הערבי. היום זה אמור לעלות לאתר. בנושא של שיפוץ מבני ציבור אנחנו הוצאנו קולות קוראים. בנושא של תרבות, כמו שאמרתי, בנושא של - - -

יש לך דוגמאות מי נהנה - - -

רגע.

רגע, רגע.

כל זה עתידי כאילו?

כל הדברים האלה הם דברים-. אני נכנסתי לתפקיד, התפקיד שלי הוא תפקיד חדש. נכנסתי לתפקיד שלי במאי 2016. הפעילות שלנו עכשיו היא פעילות חדשה.

יש לכם מנכ"ל חדש, לא?

יש לנו מנכ"ל חדש, נכון. בכל הפעילות שלנו אנחנו פועלים בצורה שווה, לשאלת יושב הראש. אין ספק שאם נקבל תקציב שיהיה מיועד לסיוע למגזר הערבי, אנחנו נדע לבצע אותו.

תוך כמה זמן?

אנחנו מתקשרים ואף אחד לא - - -

אנחנו נעשה את זה במהירות המקסימאלית האפשרית.

מחכים לתקציב. הוא אומר כאשר יהיה תקציב.

אוקיי.

אף אחד לא עונה.

למה אנחנו עושים את הדיון הזה היום? להביא את התקציב. אמרתי – כסף.

להביא או שיש כסף שאתה רוצה להוציא?

קודם כל מבחינתי, אדוני, מה שמך ותפקידך?

אדגאר דכואר, ראש מועצת פסוטה. אני מבקש את רשות הדיבור לשלוש דקות.

אתה תקבל עכשיו את רשות הדיבור ואתה תגיד אחרי זה, בסוף הדברים, כמה מהתקציב בהחלטה 922 כבר קיבלו הרשויות הערביות.

922 היא החלטה שהתקבלה. יש שם כסף. הכסף מתחיל לזרום.

כמה יצא כבר לרשויות?

אני לא יודע כמה כסף, אבל יצא כסף.

אז אני יכול להגיד בערך. אתה רוצה?

לא יצא כלום.

רק רגע. בשנת 2016 ובתחילת 2017 חלק מהכסף מתחיל לעבור. זה בוודאי לא כל הכסף והתכנית היא לחמש שנים לפחות, לכן עוד כסף אמור לעבור.

השאלה הראשונה שלי, שאני מעוניין להבין פה, האם הדיון שלנו פה מיועד לבחון איך מבצעים את התקציב של החלטה 922 - - -

לא.

שאם זו המטרה, אז לטעמי הישיבה הזאת לא נחוצה. מכיוון שהחלטה 922 היא ייחודית לתכנית שיש ועדת היגוי שמלווה אותה. ביום רביעי יש לנו ישיבה של ועדת ההיגוי הזאת, שבה יש נציגים מטעם כל משרדי הממשלה. הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות לצד שוויון חברתי.

זו לא מטרת הדיון.

וגורמים נוספים מהמגזר השלישי. אנחנו עוקבים אחרי ביצוע התכנית וכל סיוע וכל עזרה וכל דחיפה, על מנת שהתכנית תתבצע במלואה, מבורכת. אבל אני לא חושב שהדיון הזה פה, אם הוא מיועד לעזור בעניין הזה, אז לטעמי הוא דיון קצת מיותר.

טוב.

אני חושב שמה ש - -

אז למה באת? להגיד שהוא מיותר?

סליחה. מה שנחוץ זה כסף תוספתי לתחומים שהחלטה 922 לא נגעה בהם ואני אגיד מה הם התחומים. תחום התיירות, תחום הבריאות, תחום התרבות, תחום החקלאות ותחום הרווחה ומענקי איזון של הרשויות הערבויות. התחומים שאני ציינתי עכשיו אלה תחומים שלא זכו למענה בהחלטת הממשלה 922.

לכן נחוץ וצריך כסף תוספתי בתחומים האלה או בחלק מהם ולבחון כמה כסף אפשר לתת ואיך להעביר את הכסף הזה, אם במסגרת קולות קוראים או חלוקה פר גולגולת, או כל מבחן ופרמטר אחר.

לכן אני מציע שהדיון הזה יתמקד בתחומים שאנחנו ציינו. אם דיברתם על חינוך בלתי פורמאלי, תרבות ובריאות זה מבורך. צריך למקד את המיפוי בחוסרים דווקא בתחומים האלה, שלא זכו למענה מלא, למרות שחינוך בלתי פורמאלי כן זכה למענה חלקי ואני מדגיש חלקי בהחלטה 922, לתרבות אין אזכור בכלל ובריאות אין אזכור, למעט בעיר נצרת.

לכן צריך למקד את הדיון בשניים או שלושה התחומים האלה ולהגיד אנחנו רוצים היום לממן בניית מבנים לחינוך בלתי פורמאלי ותרבות, שלא קיימים בכלל. מוסדות תרבות או מבני תרבות כגון תיאטרון, קולנוע, מוזיאונים או כל הדברים האלה, לא קיימים בכלל במגזר הערבי. צריך למקד בסוג מסוים או בתחום מסוים ושם לנסות ולהעביר כסף תוספתי ורק כסף תוספתי.

בעצם מה שאתה אומר, אדוני, יש 15 מיליארד שקלים, צריך להוסיף עוד כסף ל-15 מיליארד שקלים האלה כדי לממש.

לא, אין 15 מיליארד שקלים. פה צריך לחדד את הנקודה. הכסף הוא 9 מיליארד

אז אתה אומר על ה-9 מיליארד שקלים אתה צריך תוספת של כסף - - -

על פי משרד האוצר - - -

על דברים שאנחנו לא מדברים עליהם היום.

אדוני, רק רגע.

זאת אומרת יהיה גרוע אם חלילה הוועדה תביא הישג שמתוך ה-9 ומשהו הדברים האלה כבר ייצאו לפועל מחר בבוקר ובסוף שיהיו חסרים עוד איזה 150 למימוש של 200, נביא אותם ממקור תקציבי אחר. זאת אומרת זו הטענה שלך.

לא, לא. אמרתי שכל דחיפה וכל סיוע וכל עזרה לממש את התכנית מבורכת, אבל - - -

אז מה אנחנו עושים פה?

אני אומר שהדברים האלה קורים ואנחנו חושבים שאם הוועדה הזאת רוצה לתרום תרומה ממשית ותרומה שיש לה ערך, צריך לחפש אחרי כסף תוספתי בתחומים שהתכנית לא נגעה בהם.

תודה. תודה אדוני.

ואני מוסיף דבר ומסיים בזה. בחלק מהתחומים, למשל חינוך בלתי פורמאלי, עבר כסף לתשתיות, אבל הכסף הזה לא מספיק. רעיון טוב יהיה אם הוועדה הזאת תוסיף כסף כדי לאגם את מה שקיים - - -

לוועדה הזאת אין סמכות להוסיף כסף. הוועדה הזו היא לא ועדת כספים והיא גם לא משרד האוצר.

אז מה הוועדה?

הוועדה הזו תפקידה לפקח על עבודת הממשלה ואיפה שעבודת הממשלה לא מתבצעת כראוי, תפקידה להעלות את הסוגיות לסדר היום ולדרוש פתרונות כולל מהממשלה וכולל ממשרדי הממשלה. ואני, כשערכתי את הדיון הזה היום, התכנית שלי הייתה פשוטה. להביא למצב שבמדינת ישראל שנת 2017, או מקסימום שנת 2018, לא יהיה יישוב ערבי במצב סוציו אקונומי 1 עד 4, שאין בו את אחד משלושת המוסדות שציינתי כאן היום. זו הייתה מטרת הדיון.

עכשיו כל מה שתגידו מעבר לזה הוא נכון. אני לא חולק עליו ואני רוצה לעשות אותו, אבל אני לא עשיתי את הדיון על זה. עשיתי את הדיון כדי להביא למצב שבכל יישוב ערבי במדינת ישראל יהיו לפחות שלושת המוסדות הללו. נקודה.

אלף, זה מבורך מה שעשית, אבל - - -

זה מה שעשיתי. אני עכשיו לא הצגתי את עצמי כאביר - - -

אבל כמעט באף יישוב אין את שלושתם.

אז אני רוצה להביא את זה, שזה יהיה ואני חושב שזה יהיה בראש סדר העדיפויות של הממשלה. זאת דעתי ולכן עשיתי את הדיון היום.

איפה הנקודה שצריך להבהיר אותה ואתה חזרת על זה שלוש-ארבע פעמים, שמה זה מפריע לכם המקור הכספי? שיהיה מתוך החלטה 922.

קודם כל שיהיה.

זו סוגיה - - -

לא, לא, אם זה מהחלטה 922 זה כן מפריע.

חברים, זה הכיוון.

אם זה מפריע לכם, אז אני מוכן להגיד לכם תודה רבה, אני מחזיר את המפתחות של הדיון הזה להיום ואגיד לכם לא קרה כלום. החלטה 922 - - -

איך אתה יכול להעביר כסף - - -

ה-9 מיליארד שקלים האלה, אם תראה אותם בשנת 2037 אתה צריך להיות מרוצה.

בדיוק. זה מהלך לזרז הבטחה - - -

תן לי להביא תוצאות בשטח.

שמעת? אם תראה את זה עוד 20 שנה, תהיה מרוצה.

אלף, גם - - -

לא, אני אומר לך משהו, חברת הכנסת ג'בארין, לא רק לגבי תקציב של האוכלוסיות הערביות. כל תקציב כמעט במדינת ישראל שמבטיחים אותו חמש שנים קדימה הוא לא קורה ב - - -

טוב, עכשיו אנחנו רוצים לאפשר לחבר הכנסת מסעוד גנאים לומר את הדברים שהוא רוצה לומר, בכל מה שקשור לעניין שעליו גם הדיון נערך, חלק מהדיון השני שנערך ביוזמתו. כן, בבקשה.

כן, אז תחילה תודה, אדוני יושב הראש, על זה שאישרת את הדיון החשוב הזה ואני מקווה באמת שתממש ותיישם את שם הוועדה הלכה למעשה, כוועדה לצדק חברתי וחלוקתי ושניהם כרוכים. אני מבין ששני הדיונים הם ביחד וכל מי שרוצה להתבטא בקשר לשטחי השיפוט, גם יכול לדבר על העניין הראשון.

תחילה אני מקדם בברכה את כל החברים, את כל האורחים, במיוחד ראשי המועצות וראשי העיריות וזה רק אומר דבר אחד, שהעניין של שטחי השיפוט בוער להם וחשוב מאד.

אדוני יושב הראש, החברה הערבית סובלת ממשבר דיור גדול מאד, סובלת מאי צדק. מטרתה של מדינה, והדיון פה הוא מהותי והוויכוח מהותי. מדינה, לפני שהיא דורשת מהאזרח לכבד את החוק, צריכה לוודא, להבטיח ולתת את כל הצרכים ואת כל המענים שבאמת האזרח לא יעבור על החוק. אי אפשר, אדוני יושב הראש וזה לפי דו"חות רשמיים כמו ועדת אור, שאמרה שהאוכלוסייה הערבית התרבתה ועלתה ב-7%, אבל שטחי השיפוט שלה לא גדלו ולא עלו באותו קצב, אלא להיפך. האדמות שהיו לערבים בקום המדינה, בשנת 1948, כמעט 90% מהם הופקעו ועכשיו כל שטחי השיפוט ביחד הם כ-2.5% או 3% מאדמות כל המדינה.

אדוני יושב הראש, האוכלוסייה הערבית היא 20%. לא יתכן ששטחי השיפוט הם רק 2.5% או 3%. לכן צריך לתת לזה מענה. ראשי רשויות ערביות הגישו בקשות להרחבת שטחי השיפוט. אני מניח שרובם, ועכשיו תשמע מאנשי המקצוע, אבל עד עכשיו, עד היום הם לא אושרו. הרחבת שטח השיפוט אינה פותרת את משבר הדיור, אבל זו אחת הדרכים כדי לפתור את משבר הדיור בחברה הערבית, כשרובם סובלים מצפיפות והרבה צעירים לא מוצאים איפה לבנות את הבית שלהם.

לכן אני מקווה שמהוועדה פה תצא בשורה, לפחות מכתב מהוועדה למשרד הפנים, לשאר המשרדים, לזרז את אישור הבקשות של הרשויות הערביות כדי להתרחב.

ואני אומר לך רק דבר אחרון, מדוגמא אישית. אני ליוויתי את הבקשה של העיר סכנין. הייתי חבר עיריית סכנין בשנת 2003 ובשנת 2004, כאשר התחילה הבקשה להרחבת שטחי השיפוט. רק אחרי 11 שרי פנים שהתחלפו, 11 שרים התחלפנו עד שנת 2015 – אושרה התכנית של סכנין להרחיב את שטח השיפוט שלה בכ-1,100 דונם.

אני מקווה שייעשה צדק ושאכן שטחי השיפוט של הרשויות הערביות יתרחבו, למען שמשבר הדיור יגיע לפתרונות.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20.