הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 352

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום ראשון, ט' בשבט התשע"ז (05 בפברואר 2017), שעה 10:00

סיור במכללה האקדמית נתניה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

איציק שמולי

פרופ' צבי ארד - נשיא המכללה האקדמית נתניה

פרופ' סיני דויטש - דיקן ביה"ס למשפטים, המכללה האקדמית נתניה

פרופ' אבי גרוס - המכון לחקר האנוסים, המכללה האקדמית נתניה

פרופ' עמוס ישראלי - דיקן ביה"ס למחשבים, המכללה האקדמית נתניה

קלוד ברייטמן - נשיאת הקמפוס הפרנקופוני, המכללה האקדמית נתניה

גיל רשף - מנכ"ל המכללה האקדמית נתניה

הרב ניר ורגון - המכללה האקדמית נתניה

דורית הלדנברג - מנהלת השיווק, המכללה האקדמית נתניה

סוניה לוי - מזכירת המרכז הפרנקופוני, המכללה האקדמית נתניה

מוניקה שמילוביץ אופנר - האגף האקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

ליאת הלבץ - התאחדות הסטודנטים הארצית

שלומי דהן - יו"ר אגודת הסטודנטים, המכללה האקדמית נתניה

עוזיאל זעפרני - סטודנט למדעי המחשב ומינהל עסקים, המכללה האקדמית נתניה

באייש יינאו - סטודנט למשפטים, המכללה האקדמית נתניה

לורה אביסרה - סטודנטית, המכללה האקדמית נתניה

קרן אור - סטודנטית למדעי המחשב, המכללה האקדמית נתניה

אדיס מקונן - סטודנט, המכללה האקדמית נתניה

יהודית גידלי

ס.ל., חבר תרגומים

סיור במכללה האקדמית נתניה

שלום לכולם. (הצגת נוכחים). לימיני יושבת קלוד ברייטמן, בהתנדבות היא עושה עבודה אדירה לגבי קליטת עולים מצרפת, כל הפעילות הפרנקופונית במכללה.

פרופ' אבי גרוס, ראש המכון לחקר האנוסים. הכוונה שלנו לבנות מוזיאון לתולדות יהדות ספרד וחקר האנוסים ופרופ' אבי גרוס עומד בראש הפעילות הזאת.

אתם מכירים את איציק שמולי?

מכירים ומוקירים ורואים בחור צעיר שעושה הרבה וזה כיף.

עבודה רבה.

וללא פופוליזם. הוא מוכיח שאפשר לעשות גם דברים גדולים ובלי פופוליזם.

תודה רבה.

חבר הכנסת שמולי, אני אציג את גב' קלוד ברייטמן, שאחראית על הפעילות הפרנקופונית. אנחנו קולטים כל שנה 100 עולים חדשים מצרפת.

למעלה מזה. עברנו את ה-150.

אני שמח לשמוע שאנחנו גדלים. נוסף לזה היא עושה פעילות תרבותית עבור הקהילה הצרפתית בעיר, פעילות ייחודית במינה. הפעילות היא כל כך חשובה שהיא קיבלה את לגיון הכבוד מממשלת צרפת. פרופ' גרוס הוא הממונה על המכון לחקר האנוסים. אנחנו מקימים מוזיאון לתולדות יהדות ספרד וקשר עם צאצאי האנוסים. יש לנו את המרכז לדיאלוג אסטרטגי שתפקידו ליצור קשר עם גופים שונים בעולם למען מדינת ישראל, כמו האוונגליסטים וההיספנים האנוסים וגם קשרים עם טורקיה, ירדן, מצרים, במסגרת הדיאלוג האסטרטגי. מוסד אחות לגוף לדיאלוג אסטרטגי זה המחקר לחקר האנוסים שמטרתו לקיים קשר עם צאצאי האנוסים. יש 20 מיליון צאצאי אנוסים והקשר שלהם למדינת ישראל הוא קשר אוהד, לכן אנחנו רואים חשיבות בקיום המרכז הזה.

דורית היא אשת השיווק של המכללה, אני אציג רק את אנשי המכללה. גיל רשף, מנכ"ל חדש של המכללה. הוא היה מנכ"ל מייסד של קרית אונו, של מל"א וחבר אלינו כמנכ"ל חדש וההתכנסות של הוועדה זה בזכותו של גיל. פרופ' סיני דויטש הוא ממייסדי המכללה, דיקן משפטים, משנה לנשיא, ממלא מקום נשיא. פרופ' דויטש הוא החוקר החשוב ביותר בנושא הצרכנות, הוא ייסד את הענף הזה בארץ, כתב ספרים על הנושא והוא רגיש לענייני החברה ולכן הוא עוסק בנושא הצרכנות וגם בנושא של חוזים אחידים, שלא יפגעו בציבור בארץ. הוא עוסק בחוזים אחידים וכאן מרכז פעולתו. אני חושב שסקרתי את אנשי המכללה.

מי שלא הוצג יציג את עצמו.

יש לנו חלק מהסטודנטים שהצטרפו אלינו וזה מאוד יפה.

(המשך הצגת נוכחים).

יש לנו 20 תארים, 10 תארים ראשונים, 10 תארים שניים, כך שאפשר לבחור להמשיך ללמוד אצלנו.

תנו לנו סקירה על המאפיינים של המכללה.

כן, אני אאפיין. באקדמיה אני פועל כבר 50 שנה, זאת אומרת שאני לא צעיר במיוחד, כיהנתי בתפקידים מרכזיים בבר אילן, כיושב ראש איגוד הסגל, ראש המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב, דיקן הפקולטה למדעי הטבע ומתמטיקה, רקטור האוניברסיטה, נשיא האוניברסיטה, חבר המועצה להשכלה גבוהה ובמסגרת פעילותי שמתי דגשים על הפריפריה ולמעשה בזכותי קיימות המכללות האקדמיות באשקלון, בצפת, עמק הירדן, שהיום נקרא כנרת, ואריאל. אחרי שסיימתי את תפקידי כרקטור ונשיא הייתה אליי פנייה מעיריית נתניה, ראש העיר יואל אלרואי והגב' מרים פיירברג, שהייתה מנהלת מחלקת החינוך והיא ביקשה שאני אעזור לעיר להקים את המכללה האקדמית נתניה.

העיר הייתה עיר שבורה, הכלכלה שלה, תעשיית היהלומים, עברה מהעיר, המצב החברתי, היות שהעיר קלטה עליות לאורך כל שנות קיומה, יש פה את הקהילה האתיופית הגדולה ביותר, הרוסית, קהילה תימנית, מכל העדות והפזורות התקבצו בעיר, עלייה צרפתית גדולה והתיירות נפסקה בנתניה באותה תקופה. אני מדבר על שנת 93', סיימתי אז את תפקידי, הייתי בכפל התפקידים, רקטור ונשיא, בבר אילן.

אני ביקשתי להקים את המוסד להיות מוסד מתוקצב, כי העיר נתניה הייתה עיר של פשע והייתה עיר כלכלית בדרגה 3, הנמוכה ביותר בארץ, ולכן חשבתי שמן הראוי לתקצב אותה. אבל מה אפשר לעשות וקמה המכללה האקדמית תל אביב-יפו, אז את העשירים ראוי לתקצב, את העניים לא ראוי לתקצב, לכן המכללה האקדמית נתניה איננה מתוקצבת. המשמעות שאיננה מתוקצבת, שלא קיבלנו אגורה אחת, לא מהעירייה ולא ממדינת ישראל. היות שאני, סיני וברני פינצ'וק, כשהקמנו את המכללה היינו פרופסורים ולא בעלי הון, ביקשנו 300,000 שקל מהעירייה כדי לשכור מזכירה ומשרדי הקמה והוות"ת חייב אותנו להחזיר את ה-300,000 לעירייה. החזרנו אותם, אבל הצלחנו להקים את המכללה.

לא נורא, בפסח צריך גם מצה וגם מרור, חייב שמישהו יעשה את המרור.

את המרור אכלנו הרבה והשקענו מאות מיליונים במכללה, אחד הקמפוסים היפים. יש לנו 500 חדרי מעונות, יש כעת, בעזרת הוות"ת ובעזרת מנכ"ל מל"ג-ות"ת, פעם ראשונה שאני מקבל תמיכה מהמדינה בבניין השלישי והרביעי של המעונות והחמישי, אנחנו זכאים לגשת לקול קורא.

לבניית מעונות?

מדובר שם על 8 מיליון שקל.

ענפי מחקר אין במכללה?

למה אין? יש הרבה מאוד מחקר.

אתם לא מתוקצבים?

אנחנו לא מתוקצבים בשום - - -

שום כלום מוות"ת?

שום אגורה. גם על המעונות לא הוות"ת ייתן לנו, אלא האוצר יעביר לעירייה והעירייה תעביר לנו. מצאו איזה פתרון משפטי לתת לנו את התמיכה.

במכללה היום מאז הקמתה נוסדו כאן שמונה בתי ספר. יש לנו משפטים, מינהל עסקים, בנקאות ושוק ההון, ביטוח, מדעי המחשב, מתמטיקה, מדעי ההתנהגות, תקשורת, נדל"ן, בית ספר לנדל"ן לתואר שני, בית ספר לניהול מערכות בריאות לתואר שני. אני יכול לומר שהמל"ג הוגן בהחלט איתנו.

כמה סטודנטים?

קרוב ל-3,700. אנחנו בנויים לקלוט פה בקמפוס 6,000 סטודנטים. קיבלנו 80 דונם נוספים, מיצינו את זכויות הבנייה בקמפוס הזה, קיבלנו 80 דונם נוספים, שזה כפליים מהמתחם כאן לפיתוח עתידי.

זה צמוד לכאן?

- - - גובל בצפון לחורשה והשטחים החדשים במערב של החורשה. דרך החורשה יהיו שבילים שיובילו לקמפוס. באמת עזרו הרבה מאוד ידידים ותורמים בהתנדבות. מדובר במאות ואלפי אנשים. אני שמח שהגשמנו את החלום, עזרנו לשקם את העיר נתניה. היום העיר נתניה מבחינה כלכלית עלתה לדרגה 5, שזה עדיין דרגה מאוד נמוכה, אבל בכל זאת היא עלתה מ-3 ל-5.

כשהיא תעבור ל-6 הממשלה תגזול ממנה הרבה סעיפי תמיכה. זה עין דומעת ובוכה וזה שמח, מצד אחד עולים ברמה הסוציואקונומית ומיד המדינה קונסת אותם.

אני מקווה שהיא תגיע ל-10. אנחנו לא רק פעילים באקדמיה, יש לנו מכוני מחקר כמו הדיאלוג האסטרטגי, המכון לחקר האנוסים, המכון לרפורמות חברתיות, שכחלון עמד בראשו תקופה מסוימת, ועוד מרכזי מחקר שונים.

מבחינה חברתית אנחנו רגישים מאוד. למשל יש לנו 127 סטודנטים אתיופים. הסטודנטים האתיופים לומדים - - -

יוצאי אתיופיה.

הסטודנטים יוצאי אתיופיה, אני אוהב אותם, עליהם נאמר 'לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה'. הסיפור של הקהילה האתיופית זה סיפור מרגש. על כל פנים אנחנו נותנים להם, למרות שאנחנו בקשיים כלכליים לא קלים, לימודי חינם פחות או יותר, מחייבים אותם לשלם את המקדמה ההתחלתית, אבל אנחנו כעת ערב קבלת תרומה שגם את המקדמה לא יצטרכו לשלם. וגם אני רוצה לתמוך בהם בתואר השני, שעד היום לא יכולנו לקלוט. זה מבחינת יוצאי אתיופיה. הסטודנטים יוצאי אתיופיה מקבלים תמיכה בשכר הלימוד, אבל הם חייבים לחנוך ילד אתיופי באחד מבתי הספר בעיר נתניה ולהביא אותו למצב שהוא יהיה תלמיד מצטיין ושבעתיד ירצה לבוא ללמוד במוסד להשכלה גבוהה.

זה באשר לבני אתיופיה שמתקבלים פה באהבה רבה. יש לנו גופים שתומכים בחלק משכר הלימוד שלהם, כמו לוריאל וגופים שונים שתומכים בנו.

לוריאל לקח את הפרויקט הזה כפרויקט הדגל שלהם לחגיגת 100 שנה ללוריאל. עד כדי כך הם התרשמו מהערכים האנושיים ומהתוצאות וכמודל ממש חברתי. אנחנו לא בדיוק, מדינת ישראל, הדבר הראשון שחושבים עליו כשמדברים על פרויקטים מן הסוג הזה, זו בכל זאת חברה עולמית, וזה נעשה.

אנחנו קולטים את הקהילה הצרפתית. לא רק את הסטודנטים, אנחנו דואגים להם למלגות נכבדות, באמצעות קלוד אנחנו מקיימים פה פעילות ענפה, הרצאות לתושבי העיר, הכול בחינם. אנחנו מעמידים את תשתיות המכללה בחינם לצרכי העיר, אם הם רוצים לקיים כאן אירועים אנחנו נותנים להם את הפסיליטיז שלנו, מהאמפיתיאטרון, האודיטוריומים, הכיתות, הכול ללא תמורה למרות שיש לנו הוצאות של הפעילות הזו.

אנחנו חונכים ילדים בבתי ספר על ידי מלגות של פר"ח ומלגות אחרות, שטיינמץ, המבורגר, תשובה. יש לנו באמת תמיכה גדולה ואנחנו מנצלים את התמיכה גם לסייע לילדים שזקוקים לקידום.

אולי אני אתייחס לדבר אחרון. אנחנו פונים גם למצטיינים ביותר. יש לנו תכנית פרחי הייטק, שהשנה התקבלו 130 ילדים חדשים. בכיתה ט' הם מתחילים ללמוד מדעי המחשב בתיאום עם הצבא, הם גומרים את ה-B.Sc לפני שירות הצבאי, מקבלים דחיית שירות לשנה והם מהווים חלק מתעשיית ההייטק. הנה נכנס הדיקן, פרופ' עמוס ישראלי, שבמסגרת שלו לומדים פרחי ההייטק.

יש לנו תכנית לקידום המתמטיקה בישראל שתלמידים ניגשים בכיתה י' לבגרות 5 יחידות במתמטיקה ומתקבלים לאוניברסיטאות בסוף כיתה י' ומסיימים את תואר B.Sc במתמטיקה לפני השירות הצבאי. זה מסגרת תכנית בר אילן, אבל תכנית בר אילן זה למעשה אנוכי וברני פינצ'וק שהקמנו אותה ואנחנו אבות התכנית.

המל"ג או הוות"ת, יש להם מה לומר בסוגיות האלה? הם אישרו את התכניות?

לגבי פרחי ההייטק, הם מאפשרים לנו לקיים - - -

במכסות?

לא, זה פועל במכללה למינהל, זה פועל באוניברסיטת חיפה ותכנית המתמטיקה פועלת בכל האוניברסיטאות.

לא, הוא שאל אם יש מימון.

אין, לצערי - - -

עזבו כסף. אני לא שאלתי על תמיכה כספית, השאלה אם יש להם מה לומר, הם מעודדים את זה? זה חייב לעבור הליך אישור שלהם?

המל"ג לא מונע מאיתנו, הייתי מגדיר את זה בצורה הזאת. תמיכה אנחנו לא מקבלים, לא במכללה ולא בתכניות המיוחדות האלה. לאחרונה קיבלתי קצת השמצות שהיו בדה-מרקר.

ברוך הבא למועדון.

ברוך הבא. לא רוצה לומר לך צרת רבים נחמה מה היא, אבל מי שעושה חוטף, אל תדאג. יש כאלה שבזכות.

כן. ואנחנו נעבור להמשך סדר היום. פרופ' אבי גרוס יציג את נושא מוזיאון האנוסים, הפעילות שלנו היא צאצאי האנוסים בעולם.

בוקר טוב. קודם כל, בתגובה למה שאמרת, אני מבין שאני עדיין לא על המפה, כי דה-מרקר עוד לא גילה אותי.

אנחנו לא מדברים על הדה-מרקר, אנחנו מדברים באופן כללי על התקשורת.

הכוונה, אל תתרגש.

אני מוכרח לומר שאני שמח, בעקבות ט"ו בשבט, אפרופו פסח ומצה ומרור, יש לנו את פירות ארץ ישראל ולא פירות יבשים מטורקיה. לפני 20 שנה אני בטוח שלא היו מגישים את הדברים האלה.

קצת היסטוריה של חמש שנים ואחר כך על מה שאנחנו עושים כרגע ולעתיד. לפני כחמש שנים הוקם כאן מכון לחקר האנוסים. כידוע, ואם לא, בקיצור, יש נושא שנקרא אנוסי ספרד ופורטוגל ושלוחותיהם.

אתם מכירים את חברת הכנסת בן ארי?

כשאני אדבר על השדולה בכנסת תהיה לפחות אחת שהייתה נוכחת כשפתחנו את השדולה בכנסת בנושא האנוסים לפני שנה. זו תופעה של מאות אלפים שהתנצרו בעל כורחם לפני 500 ו-600 שנה בספרד ובפורטוגל, ב-50 שנה האחרונות ויותר ב-20 שנה האחרונות יש איזה שהיא תנועה שמתרחבת.

יש גם במרוקו, בעיר פס.

כמובן, הפזורה הספרדית הגיעה לכל מיני מקומות גם הפזורה האנוסית הגיעה, בעיקר לארצות המערב. חלק נכבד והולך וגדל מהם מתעניין בשורשיהם, חלקם עד כדי רצון לחזור ליהדות.

אתה מדבר על התנועה של האנוסים.

לנוכח העניין הזה הוקם כאן לפני שנים - - - אני צריך לומר, מאז שהגעתי ראיתי שהמכללה הזאת, מלבד היותה מכללה פרטית שעובדת באמת - - -

לא פרטית, לא מתוקצבת. פרטית זה חורך לי בנשמה.

ציבורית לא מתוקצבת.

מלבד היותה לא מתוקצבת, פירוש הדבר שהיא עוסקת בעיקר בתחומים שאנשים מעוניינים ללמוד ולהשקיע שכר לימוד גבוה כדי שזה יעזור להם אחר כך בצורה מקצועית כזו או אחרת בכל בתי הספר השונים כאן, מבנקאות ועד מחשבים ומשפטים וכו' יש פה יותר משמינית של שמינית של חזון ושל שליחות. חלק מהדברים, השליחות החברתית כבר הוצגה על ידי הנשיא בקיצור והדבר הנוסף שאני מעורב בו הוא הנושא הזה של האנוסים שהתחיל לפני שאני הגעתי לכאן. כשאני הגעתי, לפני כשנתיים, הרחבנו לזה וקראנו לזה, אני לא יודע למה אתה עדיין עם האנוסים, זה המכון לחקר יהדות ספרד והאנוסים, מתוך הכרה הרבה יותר רחבה של מה שמכון כזה יכול לתרום. חלקו, חלק נכבד מהפעילות שלנו עוסק במחקר, הן במחקר של האנוסים, היסטורי ועכשווי, יותר סוציולוגי ואנתרופולוגי, מתוך לקשר את ההווה אל העבר בתחום הזה.

לפניכם חוברת שאני מתנצל על זה שזה באנגלית, 'אתגרים', מחקרים ופרויקטים שונים שאנחנו עושים ומעוניינים לעשות. זה באנגלית משום שזה פונה אל תורמים.

למה לא ספרד ופורטוגל?

ובכן, כמו שאמרתי ביום חמישי בפורום אחר, ספרד זה ספרד ופורטוגל, בפורטוגל - - -

זה לא אומר שרק שם יש, יש אנוסים בברזיל ו - - -

לא, התופעה היא בספרד ובפורטוגל, לברזיל אין אנוסים.

מה?

לברזיל הגיעו, התופעה של האנוסים - - -

הגיעו לשם. אני מדבר היום איפה הם נמצאים.

אבל אני מדברת שהתופעה של הקונברסוס הזה התחילה, היא התחילה - - -

אנחנו לא עוסקים עכשיו בקונברסוס, אני מדבר עכשיו על - - -

היא התחילה בספרד ובפורטוגל, בגלל זה כשאתה כותב ספרד זה קצת מפריע לי. אני, את כל המחקר שלי על אנוסים עשיתי בפורטוגל בכלל.

היות שרוב הקריירה שלי על פורטוגל ואני קורא לזה ספרד, אז תסמכי עליי שאני לא אקפח את פורטוגל. גם שגריר פורטוגל היה פה ביום חמישי ושגריר ספרד בפורום מכובד של המוזיאון, שפתחנו פחות או יותר את הקמפיין.

אני רק אשלים. כשר' יוסף חיון, שהיה הרב הכי חשוב בפורטוגל במאה ה-15, שהיה מורה של הרב אברבנאל, שהיה פורטוגזי, בתחילת הפירושים שלו הוא יאמר 'אבי אברהם', יוסף בן אברהם חיון, ספרדי ממלכות פורטוגל. כי הם הרגישו שהם חלק מספרד. חלילה לי, אני האחרון פחות או יותר בעולם שלא רואה את פורטוגל בעניין הזה.

אנחנו רואים בעניין האנוסים שני דברים. קודם כל אני חושב שבאופן עקרוני אנחנו רוצים לראות בהם חלק מאיתנו, חלק, אלה שרוצים להיות איתנו, שראוי לסייע, לעזור להם, לקבל אותם בסבר פנים יפות, כדוגמת רוב פוסקי המאה ה-16-17.

הם רוצים?

חלקם. למשל יהיה לנו בעוד פחות מחודש סמינר של שבועיים של דוברי פורטוגזית, מברזיל, שנקרא leadership seminar, של אנשים שהם מובילים קהילות, הם מתחילים ליצור קהילות. אז יש, אלה שרוצים רוצים. בכל אופן זו הגישה שלנו לעניין. ככל שנוכל לסייע מול הרבנות והממסד אנחנו נשמח.

כשאמרת לגבי התקשורת 'ברוכים הבאים למועדון', אותו דבר.

אין ספק. נוכל להאריך בזה אולי בשיחה פרטית, אבל מכירים את זה. זה צד אחד, אבל צריך להבין שנושא האנוסים איננו רק של אותם שרוצים לחזור ליהדות, להם אנחנו מדברים בעיקר. בזמן האחרון הסתבר לנו, גם בעקבות כנס גדול שעשינו במיאמי, שמטרה אסטרטגית של מדינת ישראל היום בארצות המערב, זאת אומרת אמריקה הלטינית כולה וארצות הברית, היא האוכלוסייה של הלטינוס ושל ההיספנים, לאמור בארצות הברית למשל יש 55 מיליון היספנים שהם כבר והולכים להיות גורם הרבה הרבה יותר חשוב בעתיד בארצות הברית ולכן כל השגרירים והקונסולים שלנו, דני דיין, ליאור חייט, דוברי ספרדית והם הדגישו שזה חלק חשוב של הפעילות הדיפלומטית שלהם, לקשור קשרים עם הקהילה ההיספנית.

האנוסים, מה שאנחנו קוראים האנוסים, שהם היספנים, הם משלנו, הם מבחינתנו מעין גשר בגלל הבנה של האוכלוסייה ההיספנית של קרוב לחצי מיליארד איש, שלחלק גדול מהם יש איזה שהיא קרבה אלינו, תרבותית בוודאי, ימי הביניים, אבל גם גנאולוגית, גם גנטית, וגם פרופ' דלה פרגולה, דמוגרף חשוב, טען ש-10% מהם הם ממוצא יהודי. לא, אנחנו לא חושבים שהם יהודים, אני לא בטוח שאנחנו רוצים שהם יהיו יהודים, אבל שיידעו שיש להם מקום כאן, שחלק גדול מעם ישראל, הספרדי, יש קרבה. שיבואו לארץ, בסופו של דבר שיבואו גם דרך נתניה וגם דרך המוזיאון שאנחנו מדברים עליו.

אתם תראו בדפים שלפניכם, יש דף אחד שהוא הסטייטמנט פחות או יותר של המכון ועליו אני סימנתי כבר בעט את הסעיפים שמדברים על הפעילות שלנו, בעיקר מול בני נוער, אבל גם חינוך מבוגרים, להכיר את הנושא. זה לא רק הנושא של האנוסים, אלא של יהדות ספרד. במובן הזה אני חושב שהנהלת המכללה הקדימה את ארז ביטון, את הוועדה הזאת, בלפחות שנתיים.

חסכת לי שאלה, זה מתחבר לפעילות שקורית במשרד החינוך היום או שאין קשר?

יש לי קשר עם פרופ' חביבה פדיה, אישי, ואנחנו נרצה כמובן - - -

זה לא מתחבר, לדלות ממה שכבר עשיתם? לא להמציא את - - -

אולי אני אעיר הערה בעניין. התורמים יתרמו למוזיאון אם ממשלת ישראל תגיד שזה פרויקט חשוב. מאוד חשוב לנו לקבל הכרה. הוקמה שדולה בכנסת לנושא קשר עם צאצאי האנוסים, אנחנו צריכים הצהרה - - -

אבל אתה מבין שזה שני דברים שנשמעים שונים. מכון לחקר יהדות ספרד ומוזיאון או אפילו אם זה מכון לחקר האנוסים, השדולה נתפסת נטו לסוגיית האנוסים.

למרות שהמילה אנוסים לא מוזכרת.

אני לא יודע עד כמה. אני בא לסייע, לכן אני אומר, תחשבו על המיקוד.

המיקוד למעשה בסופו של דבר, צריך לומר, גם מסיבות פרקטיות, עובר ליהדות ספרד. המוזיאון שיוקם, ראשית אני אומר, נוטה יותר ויותר להיות ספרדי מאשר האנוסים, השליחות החברתית הישראלית היא מאוד מאוד חשובה בתחום הזה. סביב זה נראה אולי סרטון של ארבע דקות, ברשותכם, על העניין הזה.

רק משפט. אני אומר לך, אחת הנקודות שבאמת הדגשנו והדגשנו בסוגיית המלצות ועדת ביטון, שאם לא תהיה עבודת מחקר זה לא יחלחל, לא לכוחות ההוראה, לא לשטח. לכן תנסו להיכנס, אנחנו ננסה לעזור לכם להיכנס ב - - -

בדיוק. אני רוצה לומר, זה שזה נעשה תחת מטריה של מכללה, אנחנו יודעים, יש לנו פניות, שאנחנו ניתן איזה שהיא גושפנקה לכל מיני דברים, משום שבאמת המחקר, ואני איש אוניברסיטת בן גוריון במשך 30 ומשהו שנה האחרונה, ולכן הביאו אותי לכאן, בגלל איזה שהיא תדמית של יוקרה או איזה שהוא מעמד אקדמי. זה נכון לגמרי.

בתחום הנוער, קודם כל, אנחנו נקיים מהשנה הבאה קורסי השתלמויות למורים לתחום הספציפי הזה של יהדות ספרד ואנוסים, זה עכשיו במשא ומתן. במידה שמשרד החינוך יסכים יום אחד לשתף פעולה בעניין נסיעות של בני נוער לספרד ופורטוגל, נסיעות מורשת לשם, יש לנו את כל התכניות כולל עד היורו האחרון, כמה זה צריך לעלות ודברים שעבדנו עליהם כבר הרבה זמן.

כמה באמת?

בערך 1,500 דולר.

שזה בדיוק כמו המסע לפולין.

בערך, כן.

עוד לא הסתדרו עם פולין ואתה תפתח להם - - - יש גם מי שרוצה שיעברו דרך ליטא ויש מי שרוצה - - - עכשיו תיקח אותם לספרד, בכלל אתה עכשיו - - -

אבל תמצאו כאן את האשכנזי שיאמר לא, צריך ללכת לכיוון ספרד.

אני רק רוצה לומר שהקשר עם צאצאי האנוסים, זה לא במטרה לגייר אותם, אלא במטרה להביא קהל גדול שתומך במדינת ישראל, שיתמוך בה. זו המטרה. אני נגד ניסיונות גיור, אבל אני בעד להביא קהלים שיתמכו במדינת ישראל, כמו האוונגליסטים.

אני מסכים עם הגשר, כי גם המדינות האלה, הלטיניות, הציבור האוונגליסטי שם הוא ענק, הוא ציבור גדול ולאחרונה המדינה, גם הגורמים הציוניים הלאומיים משתפים פעולה כדי למנף את זה. יכול להיות שזה עוד נדבך בקשר ובגשר.

המטרה שלנו במוזיאון הזה, וזה מודגש בחוברת, היא לא אקסקלוסיבי, אבל בעיקר לבני נוער שיבואו, וזה לא מוזיאון במובן המוזיאלי, אלא מוזיאון במובן החוויה החינוכית ההייטקית הגבוהה ביותר שאפשר במה שאנחנו קוראים מנהרת זמן, והיינו מאוד מעוניינים שכל תלמיד תיכון בישראל וגם חיילים, סדרות חינוך, 'תגלית', כל האנשים הצעירים שיעברו את אותו דבר יעברו דרך המוזיאון הזה הם יהיו, נדמה לי, אנחנו מקווים, אנשים אחרים שייצאו ביציאה מהמוזיאון. אם יש שלוש דקות, אז נראה להם את הסרט על המוזיאון, שיבינו מה זה המוזיאון.

(הקרנת סרטון). כל הספרים האלה, מכל הז'אנרים השונים של הקלסיקה היהודית נוצרו מספרד בכל תחום אפשרי, הייתי אומר, פילוסופיה, בלשנות.

אנחנו נעבור לנושא הבא.

שלום לכולם. שמי עמוס ישראלי, אני שמח מאוד להציג בפני הפורום המכובד הזה את הפעילות שלנו בתחום בני הנוער אשר השם שלה הוא פרחי הייטק. מה רוצים כל בני הנוער, או יותר נכון מה רוצים כמעט כל בני הנוער? אנחנו מדענים, צריכים לדייק. להיות במחשב 24/7 או 24/6, בפייסבוק, בווטסאפ, בכל הדברים האלה שלא תמיד אנחנו אוהבים אותם. ומה חושבים על כך ההורים? הם רוצים שלבן ולבת יהיו חיים מאושרים ושלא ישרפו אלפי שעות בשטויות של המחשב וכולם מבינים למה אני מתכוון. ומה צריכה מדינת ישראל? מועמדים מתאימים לשירות הצבאי במערך הטכנולוגי, מהנדסי תוכנה שישתלבו בתעשיית ההייטק והתשובה לכל הצרכים האלה תכנית פרחי ההייטק אשר נערכת במחלקה למדעי המחשב במכללה האקדמית בנתניה.

ומהי תכנית פרחי הייטק? תלמידי תיכון מתחילים ללמוד לקראת תואר ראשון במדעי המחשב בכיתה ט' ומשלימים את התואר לפני הגיוס לצה"ל. התכנית מיועדת לבני נוער מוכשרים וחרוצים. תכני התכנית זהים לתכני התכנית הרגילה, הם לומדים בדיוק אותם הקורסים, בדיוק אותם המרצים, בדיוק אותן הבחינות.

הרציונל הוא, שפרופ' צבי ארד ופרופ' ברני פינצ'וק לימדו אותי לפני 20 שנה, תלמידים רבים לא מסתפקים בחומרי הלימוד שהם מקבלים במסגרת החינוך הרגילה, חוקרים מובילים קבעו כי גיל התיכון הוא אידיאלי ללימוד בתחומים המדעיים והטכנולוגיים. בהקשר זה אני רוצה להיזכר בשיר היפה שכתב לנו יהושע סובול, ואני לא אשיר אותו הפעם, על הכפר טודרא, אבל לרגע אחד ביקרתי גם בכפר בעזרת האינטרנט שלנו. הנה חלק מהתלמידים שלומדים בתכנית שלנו.

איך נראית התכנית הזאת? כיתות ט' ו-י', הסטודנטים לומדים ערב אחד בשבוע, קורסי תוכנה בלבד. כיתות ט' ו-', מתאים מאוד לתוכנה, הם מתלהבים מזה, הם אוהבים את זה ואז ב-י"א ו-י"ב, שני ערבים בשבוע, ממשיכים ללמוד תיאוריה של מדעי המחשב וכמובן גם מתמטיקה כנדרש בתחום הזה. בסוף י"ב הם סיימו 50% מהתואר ולפי כללי צבא ההגנה לישראל הם זכאים לדחיית גיוס בשנה ואז בכיתה י"ג הם נמצאים רק אצלנו, משלימים את התואר ומתגייסים למערך הטכנולוגי של צה"ל. היום לומדים בתכנית שלנו 254 סטודנטים, 193 בנים, לצערי רק 61 בנות.

מאיפה הם מגיעים?

יש לנו שני קמפוסים, אני אדבר ברגע זה על הקמפוס שלנו כאן, הם מגיעים מכל האזור, דרומה מלוד והרצליה, צפונה מחדרה והלאה, ואחר כך אני אדבר על קמפוס גבעת חביבה, עוד שתי דקות.

השנה סיים את לימודיו המחזור הראשון ובו 13 בוגרים, 11 משרתים במערך הטכנולוגי בצה"ל, אחת בשירות לאומי במשרד ראש הממשלה, אני לא יודע מה זה בדיוק, אבל אומרים לי שזה קשור. ואחד מתחזק בישיבה, גם זה אני לא בדיוק מצוי, אבל אני מאוד אוהב אותו. המחזור השני ובו 23 כמעט בוגרים מתקרב ליום הגיוס שיהיה באוקטובר וכעת הם ממש שוקדים על סיום לימודיהם.

כמה מתחילים וכמה מסיימים?

הנשירה, אני יכול לענות על זה בסוף?

מה שתרצה.

אוקיי. מה רוצה או צריכה מדינת ישראל? מועמדים מתאימים לשירות, מהנדסי תוכנה. ומה עוד צריכה מדינת ישראל? מוביליות חברתית, ניעות חברתית, הזדמנות לבנות ובני הדור הצעיר להבטיח לעצמם מעמד כלכלי וחברתי משופר ומכובד. מהי תרומתנו למוביליות החברתית? כל התכנית זו תרומה לכך. בנוסף לקיום התכנית אנחנו מעניקים 20% משכר הלימוד כמלגה לכל הסטודנטים בתכנית, אנחנו מעניקים מלגות נוספות במקרים מיוחדים, יש לנו סטודנט אחד שלומד חינם.

אני רוצה לציין שלבנות המלגות יותר גבוהות.

כן, לבנות יש לנו מלגה בגובה 30%, זה גם נכון וזה נכון בכל בית הספר למדעי המחשב. תודה על התיקון.

מזה שנתיים התכנית מופעלת בקמפוס גבעת חביבה, שזה מרכז סמינרים של השומר הצעיר בשיתוף עם המרכז לחברה משותפת, שזאת תכנית יהודית ערבית.

אני רק רוצה להעיר שבגבעת חביבה הם לומדים - - -

אנחנו נגיע לזה.

נמצאת פה גם נציגת המל"ג.

אז תיכף, זה רשום.

הם לומדים מספר שעות. במסגרת היחידה לחוץ קורסים אקדמיים, מותר רק 30 נקודות זכות, אנחנו פועלים לפי כללי המל"ג.

ובכן, מבין 250 ומשהו שכתבתי קודם 98 בנות ובני נוער יהודים וערבים לומדים יחד במסגרת תכנית פרחי הייטק בגבעת חביבה. צבי, זה בשבילך במיוחד. לאחר שנתיים בגבעת חביבה משתתפי התכנית ממשיכים את לימודיהם בקמפוס המכללה בנתניה.

הנה הסטודנטים שלנו מגבעת חביבה וסטודנטית מטייבה ובמיוחד לחבר הכנסת איציק שמולי, שלושה סטודנטים מלוד.

הכינו שיעורי בית.

הפסקה לפרסומות, כמעט סיימתי.

הכול היה פרסומת.

אני חשבתי שזה אינפורמציה. המגזין פורבס ישראל דירג את הפקולטות למדעי המחשב בארץ ומצא, מקום ראשון טכניון, מקום שני אוניברסיטת תל אביב, מקום שלישי האוניברסיטה העברית, מקום רביעי בן גוריון. נקודות חוזקה, מיקום גבוה במדדים בינלאומיים, מספר רב של ציטוטים - - -

והוא גם בחר מכללה - - -

רגע, צבי. יש גם הפתעה שצבי קצת קלקל אותה, במקום הרביעי, ביחד עם בן גוריון, המכללה האקדמית נתניה, ולמה אנו במקום רביעי? כי אנחנו במקום ראשון באחוז הסטודנטים המסיימים לימודים בזמן וגם מקום ראשון באחוז הבוגרים המועסקים בתעשייה. זה בדיוק לאן שאנחנו מכוונים, להכין את הבוגרים שלנו להשתלבות בתעשייה. אנחנו לא מוותרים על רמה אקדמית, יש לנו בוגרים שגמרו דוקטורטים באוניברסיטאות מכובדות, אבל מרב הבוגרים מוכוונים לתעשייה ומגיעים לשם.

בוגרים של נתניה מתקבלים באוניברסיטאות במגמות מבוקשות?

בוודאי. הבקשות שלנו מכם, אנא פעלו ליישום פרק ב' בהמלצות ועדת וינוגרד בנושא שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה.

16 שנה כבר - - -

לא הוועדה של מלחמת לבנון, ולמי ששכח, זה היה לפני 16 שנה, הצעת חוק של כמה חברי כנסת שעדיין איתנו, אך לא בכנסת.

תראה מה קרה להם אחרי שהגישו את הצעת החוק הזו.

חבר הכנסת מרגי, אני בטוח שאתה תחזיק מעמד הרבה יותר זמן. ותראו, המדינה תומכת בכל סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטה ובמכללה ב-31,500 שקל. בסטודנטים שלנו, לא בי, המדינה תומכת במשהו מאוד עגול שנראה כמו אפס שקלים חדשים. אני חושב שזה לא הוגן, אני פונה אל חברי הכנסת שיושבים עמנו ולכל מי שיכול לעזור, בבקשה תעזרו לסטודנטים שלנו. ולחבר הכנסת מרגי, במיוחד, אנא פעל להנגשת בית הספר למדעי המחשב בשכר לימוד סביר לסטודנטים מן המגזר החרדי, ברגע זה יש לנו שלושה, אני חושב שאנחנו יכולים ואנחנו רוצים לתרום לכל מגזרי האוכלוסייה.

אתם לא מח"רים בקטע של הציבור החרדי?

לא.

לשאלות נוספות אפשר לפנות אליי בדואר הזה ותודה רבה על ההקשבה ובהצלחה בלימודים.

אני רוצה לומר, ברשותך, מר ארד, בקטע הזה התפרצתי אני, אני צנוע, אני לא אומר התפרצת, אני התפרצתי לדלת פתוחה. תמיד פחדתי שאני אומר דברי שטות, אני אמרתי שאני מאמין בזה, יש תלמידים שכבר בכיתה ט'-י' אפשר להוביל אותם בסיום התיכון פלוס שנה לתואר אקדמי. קפצו עליי כל מיני, יש מתנגדים לכך, אני חושב שזה נכון, יש תלמידים שמשתעממים במערכת החינוך בגלל היכולות שלהם. אני חושב שאם הצבא ידע לעשות את זה בקורס טיס ועוד מקצועות כאלה יחד עם תואר, אני חושב שכבר מכיתה ט'-י', כפי שאתם עושים, לכן שאלתי אותך קודם, התכנית, אני חושב שאפשר להעתיק אותה ולשכפל אותה, כל עוד לא מפריעים לכם תשכפלו אותה ותאתרו הרבה בני נוער. אני חושב שאפשר לעשות - - -

אולי תרשה לי להתייחס לעניין?

בבקשה.

אני מפעיל את התכנית של הנער המוכשר למתמטיקה שנקראת תכנית אוניברסיטת בר אילן 35 שנה. היום יש 7,500 תלמידים ב-30 מוקדים ברחבי הארץ שלומדים, הם נבחנים בכיתה י' בבגרות 5 יחידות, הממוצע מגיע ל-98 כל שנה, כולל באשקלון, כולל בכרמיאל, בכל רחבי הארץ. האוניברסיטאות, בבר אילן, למשל, לומדים כעת, כולל הנכד שלי במקרה, בכיתה י"א, הוא לומד לתואר B.Sc במתמטיקה, הוא יגמור ב-י"ג. אנחנו מתואמים עם הרמטכ"ל, עם ראש אכ"א, עם שר הביטחון, אני נפגשתי עם ראש אכ"א, לפני שהוא סיים את תפקידו. אוניברסיטת תל אביב, תכנית בנו ארבל, רוב התלמידים שלה זה מהתכנית. תלפיות, רוב התלמידים זה מהתכנית. בבר אילן לומדים השנה יותר מ-100 סטודנטים במתמטיקה עם האוניברסיטה - - -

יוצאי הצבא האלה נחטפים בתעשייה.

הם נחטפים ביחידות הטכנולוגיות, הם בונים את תעשיית ההייטק במדינה. האוניברסיטה העברית ביקשה ממני להפעיל את התכנית בירושלים וכל האוניברסיטאות מרושתות על התכנית וניסיון של 35 שנה, שתלמידים בתיכון יכולים לגמור B.Sc במתמטיקה, הם מצטייני הרקטור, מצטייני דיקן. אני דיברתי עם גדעון סער, להפעיל את התכנית למגזר הערבי, ביקשתי ממנו מיליון דולר בשנה, אז הוא אמר לי 'אם אתה תביא תרומות חצי מיליון דולר, אני מוכן לתת מצ'ינג חצי', אבל את התרומות אני מביא למכללה האקדמית נתניה, כי אני מתפרנס מהמכללה אז זה לא הוגן לומר לי להביא חצי מיליון דולר. אנחנו לא נתמכים, לדעתי ניתן, לא להכפיל את התכנית שלנו, אלא לעשות אותה מהפכה ארצית.

הניסיון שלי של 35 שנה אומר שהדבר הזה הוא הכרחי, רצוי וחשוב למדינת ישראל. ההשפעה על תעשיית ההייטק היא אדירה, היא פשוט השפעה אדירה שלא ניתן לכמת אותה, אם כי משרד החינוך תמיד רצה לחסל את זה, אבל תמיד המנכ"לים והשרים לא נתנו. השר פירון רצה לבטל את האפשרות להיבחן בכיתה י', ההורים הגישו בג"צ, הבג"צ דחה את ההחלטה לשנתיים ובנט החריג אותנו בעניין הזה.

אני חושב שזו עוולה. מי שמכיר את שכבת י"א, מה הם עוברים בעומסים, אלה שבאמת רוצים ללמוד, להתכונן לבגרות האמיתית, לבחינות האמיתיות, זה עומס, לדעתי צריך להחזיר חלק מהבחינות לכיתה י'. שאלה, לגבי פרחי המתמטיקה, זה משתלב להם עם תכנית הלימודים שלהם?

בוודאי.

זה בנוסף לעומסים שלהם?

כן, הלימודים הם אחר הצהריים.

המתמטיקה, הפעילות היא מארבע עד שבע בערב.

תלמידי י"א ב-5 יחידות מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית, יודעים כמה עומס יש להם ב-י"א? אין להם חיים.

לא, יש להם חיים.

אם אתה שואל אותי, צריך לפזר את העומס.

במתמטיקה בפגישה אחת פעם בשבוע מארבע עד שבע, הנכד שלי בנבחרת הכדורסל של הנוער בפתח תקווה, פעיל בכל מיני פעילויות וגם זה.

לא יזיק אם חלק מהבחינות במעטפת יעברו ל-י'. לא יקרה כלום אם היסטוריה, ספרות, חלק מאנגלית.

אתה תראה את התעודה שלו - - -

אני רוצה לתת שתי תשובות, אחת לחבר הכנסת יעקב מרגי. הפרישה מהתכנית קשורה לגיוס לתכנית. אנחנו מבקשים מהמועמדים אך ורק הצטיינות במתמטיקה, לא עורכים שום בחינות. כתוצאה מזה מגיעים כל מיני, טובים יותר וטובים עוד יותר, 50% פורשים במהלך השנה הראשונה ואחר כך אין פרישה, אחר כך יציבות. איך אני מאתר אותם? את הסטודנטים שלומדים בגבעת חביבה מאתרים אנשי גבעת חביבה, הם עוברים בבתי ספר, בשני המגזרים, ומביאים אותם. את הסטודנטים שלומדים כאן אנחנו מאתרים בעזרת דיוור ישיר, מזמינים אותם לפגישה פה ומנסים לשכנע אותם שיבואו.

כעת קלוד. כפי שאמרתי, היא מתנדבת, היא עושה עבודת קודש גדולה, קליטת עלייה שקשה לתאר אותה, כל שבוע מגיעים לפה 300 מהעלייה הצרפתית מתושבי העיר להיות בפעילות תרבותית, אבל הפעילות היא לא סתם, קלוד תתאר אותה מהרבה אספקטים.

הבנתם כבר שאי אפשר להגיד לא לפרופ' ארד. לפני 14 שנה, אחרי שאני תכננתי את האנדרטה של יצחק רבין ז"ל וכשהתבקשתי לבקר בכל מיני מוסדות כדי לנסות לתכנן עוד אנדרטה, אז ישבנו להיכרות ראשונה. זה לא המקצוע שלי, אתם מבינים, שאלתי למה אין יותר התעניינות בנושא הפרנקופוני, כאשר בארץ יש מאות אלפים של פרנקופונים, דור ראשון, שני ושלישי. ידעתי גם מה שקורה בצרפת, בגלל שידעתי את המצוקה הגדולה כבר אז, וכתוצאה מהשיחה הזאת הוא אמר לי 'את יודעת מה? זה רעיון נהדר, בואי נראה איך אנחנו בונים את זה'.

אתם גם מבינים שיש פה שני נושאים מרכזיים, יש ציונות ויש חלק חברתי ובעניין הזה אנחנו עוסקים בדבר שהוא ניכר מהשפה, אנחנו מאתרים סטודנטים צרפתים שמגיעים לכאן עכשיו, זה כבר הבית שלהם אחרי 14 שנה, עברו דרכנו כ-500, כולם עם תואר ראשון ותואר שני, למעלה מ-70 נכדים מהמחזורים האלה, בגלל שמלבד העובדה שהם עובדים ביחד ולומדים ביחד אנחנו גם מספקים חונכים, ישראלים מצטיינים שגם הם זקוקים למלגה, אז יש לנו חונך ישראלי שמלווה עולה חדש מצרפת, שניהם מחויבים לעשרות אלפים של שעות התנדבות ותמיכה בילדים עם בעיות משפחתיות, ליקויי למידה וכן הלאה בנתניה, דבר שיצר מרקם חברתי יוצא מהכלל, מעבר לליווי האקדמי שהוא פשוט ללא פשרה.

אנחנו נמצאים שם בשביל להתגבר על כל מכשול ומכשול לאורך כל הדרך. זה דורש הרבה מאוד תשומת לב והרבה מאוד לב והרבה מאוד תושייה. למשל פרופ' ישראלי, החבר'ה שלנו שרוצים להיכנס להייטק, שבאים מתרבות אחרת, זוכים אצלו לטיפול אישי נקודתי, מחפשים ביחד את הדבר שהוא הכי מתאים ואין ספק שזה יוצר תוצאה יוצאת דופן, ואנחנו מאוד גאים בכך.

מעבר לעובדה הזאת, בגלל שאנחנו הבנו מהר מאוד שלצרפתים יש קשר מיוחד עם השפה, עם התרבות, אנחנו יצרנו סדרה של פעילויות, שזה הרצאות ברמה מאוד גבוהה, של כל האינטלקטואלים שיש בצרפת, הפרופסורים הכי מוכרים, עיתונאים, פסיכיאטרים, אנשים באמת מהשורה הראשונה, שמגיעים לכאן כמו לבית שלהם. למשל השנה הנושא של ההרצאות שלנו זה 'נשים ומראות של העולם'. אנחנו מדברים על גולדה מאיר, על סימון וייל, על שרלוט טלבור, על אתי הילסום, על נשים שבאמת תרמו, גם במלחמת העולם השנייה ובכלל, ויש לנו תמיכה של 150 אנשים פלוס נקודתיים, מעל ה-150, מדי שבועיים יש 300 צרפתים או דור שני של פרנקופונים שמגיעים לכאן ואז הם יוצרים תמיכה יוצאת מן הכלל, גם פסיכולוגית, גם חברתית וגם רוחנית לאותם הסטודנטים שלנו.

אני יכולה להגיד לכם שהחזון שלנו זה לאפשר עד כמה שניתן ובזכות המעונות שנבנו, זה בהחלט דבר שמוסיף הרבה מאוד, לאפשר לאותם הילדים הצעירים שבאים בלי המשפחה בשלב ראשון ולאחר מכן המשפחה באה בעקבות התארים והתחושה שאפשר לבנות חיים בארץ עם תואר שמתאים לשוק הישראלי הספציפי הזה ויש פה גישה מאוד מאוד ממוקדת לגבי הדברים הקונקרטיים שהם לומדים כאן. יש הרבה מאוד שהולכים לשוק ההון ובנקאות, לתקשורת, להייטק, לדברים אחרים, למשפטים גם כן, אנחנו הוספנו שני פרויקטים נוספים, אחד של מסע, מסע ביזנס.

אנחנו קולטים פה מדי שנה כ-50 יוצאי בגרויות בצרפת, הם מגיעים לשנה, פרויקט מסע רגיל, כביכול היכרות עם הארץ, לימוד עברית יוצא מן הכלל אם הם כבר אצלנו, אבל מעבר לכך אנחנו מאפשרים להם להתמודד עם שניים, שלושה, לפעמים ארבעה קרדיטים אקדמאים, שזה מאפשר להם כבר להיות עם חצי רגל לתוך המכללה או בכלל להשכלה גבוהה והתוצאות יוצאות מן הכלל. יש לנו למעלה מ-90% מהמשתתפים בפרויקטים האלה שנשארים בארץ, שעושים צבא ושבונים את החיים שלהם כאן, כמובן עם מסלול להשכלה. זה הפרויקט השני.

והפרויקט השלישי זה לאפשר לכל מיני קרנות ולכל מיני תורמים מסביבנו לאסוף מספיק כסף, בגלל שאתם שמעתם שאנחנו לא מקבלים אגורה אחת, כל זה עולה הרבה מאוד כסף, מלגות, חונכים, שעות נוספות וכן הלאה, אנחנו מצליחים לגבש מסביבנו אנשים שמבינים שיש פה תוצאות. אנחנו מוציאים כל שנה מחברת לכל התורמים שלנו, עם הכול, עם הציונים, עם שעות נוכחות, עם שעות התנדבות, עם הכול, הם יודעים בדיוק את מי הם הצילו באותה שנה. זה המודל של ההתנהגות שלנו וזה מאוד מוצלח. יש לנו פה כמה דוגמאות של סטודנטים שמוכנים לתת עדות על הדרך, סוניה תציג את החברים שלה. גם סוניה עובדת עכשיו אצלנו בדסק הצרפתי הגדול, שזה שניים וחצי אנשים. היא סיימה בהצטיינות בנקאות ושוק ההון, אבל היא כבר אמא לארבעה ילדים, היא צריכה חצי משרה, אז היא מסכימה לנהל לנו חלק מהמשרד, ויש לה פה שני חברים נוספים, שהיא תציג אותם.

אז יש לורה, היא סטודנטית לתואר שני והיא תציג את עצמה.

שמי לורה אביסרה, אני בת 22, אני לומדת בשנה ג' לתואר ראשון במדעי ההתנהגות, במקביל התחלתי תואר שני בשנה א' בהתנהגות ארגונית. עליתי לארץ לפני ארבע שנים, זו השנה החמישית שלי. אני עליתי לבד לפני ארבע שנים, עשיתי תכנית באשקלון, שזה אולפן וכל מיני קורסים, אחרי זה עשיתי שנת שירות לאומי בבית ספר יסודי באשדוד ואז עברתי לכאן לנתניה, אני גרה במעונות והתחלתי את התואר הראשון.

בנוגע לקליטה של הצרפתים פה במכללה, אנחנו גם מקבלים סיוע כספי, שזה המלגות וגם אנחנו מקבלים סיוע שבעיניי הוא מאוד מיוחד ומאוד חשוב, שזה החונכות, בשנתיים הראשונות אנחנו מקבלים חונך שבא ללוות אותנו ולעזור לנו בכל מיני קורסים.

אתם בכיתות נפרדות?

לא.

אז הייחודיות בעלייה מצרפת, הם לא מבינים את זה, גם במשרד החינוך וגם מהתלמידים, זה מנטליות, הסגנון.

בממשלת ישראל אומרים שהעלייה מצרפת זה אחד מהדברים החשובים ובסופו של דבר - - -

המדינה לא אוהבת לעבוד בפרטני, היא עובדת בפס רחב.

כשמגיעים לבקש עזרה אז אומרים 'אם אנחנו נעזור לכם, צריכים לעזור לכל העולים'.

אני חושב שהשיטה של החונכות היא נכונה.

היא מאוד טובה גם.

העניין שבתפיסה של מדינת ישראל שכשעלייה מגיעה מאירופה זו עלייה חזקה, זו לא עלייה מאתיופיה, לכן כשבאים ואומרים להם על עניין של תמיכות אז אומרים סדר עדיפויות. אני יודעת, כי גם היו אצלי, אני ניהלתי פה מרכז נוער לסיכון בנתניה והיו לי ילדים צרפתים במצב קטסטרופה, אבל אתה לא מקבל תמיכות כי מבחינתם מי שמגיע לפה מצרפת זו מדינה חזקה, זה לא כמו מי שמגיע מאתיופיה או - - -

אין עלייה ללא משבר.

בלי קשר למשבר, מבחינה כלכלית מאוד קשה למכור, אני אומרת, את העלייה מצרפת לפילנתרופיה לעומת - - -

צריך לבדוק, ניסיון מהשטח ולראות.

לצערי גם את הסטודנטים ממוצא אתיופי במכינה הקדם אקדמית זה עבר לתקצוב ות"ת ולכן אנחנו לא מקבלים את המעטפת.

אני יודעת שזה עבר לתקצוב ות"ת, היינו שם גם, אני ו - - -

את מבינה? אז את אומרת העלייה הצרפתית חזקה, אני מודיע לך שהיא לא חזקה.

אני לא אמרתי שזו התפיסה שלי. היא נתפסת כ - - -

אבל העלייה האתיופית, ברגע שהתקציב עבר ממשרד החינוך לוות"ת אנחנו נפגעים.

אנחנו אמורים לקיים דיון על כל המכינות בזמן הקרוב.

יש פה פשוט שליחות ציונית ממדרגה ראשונה.

אז בעקבות המלגה שאני מקבלת אני עושה את ההתנדבות שלי, שזה 100 שעות בשנה. זה פרויקט חדש, הפרויקט מחולק לשני חלקים, זה סטודנטים צרפתים בעיקר שמחולקים לשתי קבוצות, אחת קבוצה קטנה שהולכת לבתי הספר, של ריגלר ושל שפירא, שם הם מקבלים קבוצה קטנה של תלמידים ועוזרים להם בכל מיני מקצועות, והקבוצה שנייה זה גם סטודנטים שהולכים למשפחות צרפתיות ועוזרים להם בשיעורי בית וכל מיני תמיכות רגשיות.

איפה המשפחה שלך?

בצרפת.

את פה בלי המשפחה?

נכון.

אל תדאגי זה עניין זמני, היא תמשוך אותם.

יבואו.

יש לנו עוד אורח.

שלום לכולם. כמו ששמתם לב, אני לא צרפתי. קוראים לי אדיס, אני סטודנט לתואר שני ביזמות נדל"ן, בוגר תואר ראשון במינהל עסקים פה במכללה. קצת נגיעה מהסיפור האישי שלי. עליתי לארץ בגיל 12 עם משפחתי.

לאן?

בהתחלה גרנו בחיפה. עד הצבא, עד שהשתחררתי מהצבא גרתי בחיפה. ברגע שהשתחררתי מהצבא עברתי ללמוד פה במכללת נתניה. אני לא אגזים, עבורי, יכול להיות שזה עניין סובייקטיבי, אבל עבור המקום הזה היווה כבית שני, ממש מכל הבחינות. אתם יודעים שזו מכללה פרטית ולא מתוקצבת, אז אני אגיד לך איך זה עובד מבחינת המלגות עם יוצאי אתיופיה. יש את משרד הקליטה שמשלם 10,000, אתה יכול לממן את זה, ויש לך הפרש שצריך להשלים אותו. אז פה יש לנו בית פתוח שאמרו 'אנחנו עושים מלגות בשביל להשלים את הפערים האלה', ובתהליך הזה מישהי מיוחדת שהייתי רוצה לציין זה ניקול. אני מכיר את ניקול שמהווה תמיכה רגשית עבור הסטודנטים.

במקביל מבחינת העשייה במהלך התואר שלי הקמתי חברת סטרט אפ, יש לי חברה בתחום - - -

סליחה רגע, זה אחד הדברים הכי מעניינים שיש, אני חושב שזה יותר מעניין - - -

מאיפה שאני בא אותי מעניין, מה דחף אותך להגיע לאקדמיה אחרי הצבא?

וואו, שאלה כזו.

זה בא מהבית? מאיפה זה בא?

מרצון להתפתח. אני לא יודע עד כמה אתם מכירים את השכונות, אומרים שנותנים המון תמיכה ומעטפת ליוצאי אתיופיה, אבל בתוך השכונות קשה מאוד לפרוץ את המעגל הזה ובטח להגיע לאקדמיה. מבחינת אחוזי נתונים, מטווח הגילאים האקדמאים הזכאים ללמוד רק 5% מנצלים את זה. יש עוד נתון נוסף, זה מתחיל מהבסיס, מהשורש, אני חייב לציין בנקודה הזו - - -

בתיכון, היית תלמיד ממוצע, מעל הממוצע?

למדתי בפנימייה, שזה יחסית תנאים קשים בבית הספר.

היית בכפר נוער?

פנימייה, הייתי חוזר הביתה פעם בשבועיים, קצת התמדתי, היה לי קצת רצון להצליח, סיימתי בגרות מלאה, אבל הנושא הזה שמדברים, שילוב חברתי של יוצאי אתיופיה ובכלל, יש נתונים שהם צורמים, שהם מתחילים עוד מהבסיס. דיברתי על זה עם פרופ' צבי ארד לפני כמה ימים, מבחינת בגרויות, מתמטיקה ואנגלית לשנים 2011 עד 2013 כלל ארצי ניגשו רק 25 ילדים אתיופים.

מה אתה אומר?

שלא לדבר על שילוב ביחידות מחשוב וכל זה. כל המעטפת, אמנם זה נשמע טיפה טוב, לגייס את הגופים לטובת העלייה האתיופית, כי היא יותר מגיעה מרקע קשה, אבל בתכלס בשטח זה לא זה. אז אחת הפניות שהגיעה מפרופ' צבי ארד לגבי חיזוק הילדים, הוא אמר לי שהוא מוכן לשמוע על הרעיון ולאתר ילדים פוטנציאלים ואולי לשלב אותם - - -

צריך להתחיל מוקדם, בשלב היסודי-תיכון, אין ספק. תודה.

בשביל לשבור את מעגל העוני, כדי למחוק את הבושה, חייבים לתת מענה לאותם האנשים האלה שיש להם, מאיזה שהוא מקום, אי אפשר להגדיר מאיפה הוא בא, את הרצון לצאת משם. חייבים.

כולם רוצים לצאת משם.

לא, אני לא יודעת - - -

לא כולם רוצים לצאת.

לא כולם יכולים.

זה גם לא עניין של יכולים, לא כולם גם רוצים, צריך לקחת את הדברים - - -

אנחנו כמדינה צריכים לעודד ולאתר ולדחוף ואני חושב - - -

מבחינתנו כולם רוצים לצאת.

נכון.

איפה אתה גר?

אני גר כרגע בקרית נורדאו. מתוך ההיכרות של הקהילה שממנה אני מגיע, מבחינת הרצון אי אפשר להגיד שאין רצון, יש הרבה שרוצים להתפתח, אבל המצב הנתון הוא לא - - - אני מדבר ספציפית לגבי השכונות, לא רק דווקא אתיופים. אני לימדתי בבתי ספר יסודיים, אני רואה את המעגל שהם חיים בו, הילדים, עוד כשהם ילדים. צורת החינוך שלהם, התפיסה, יש שם משהו שצריך לעשות שינוי, אבל מבחינת הרצון אני די בטוח שיש רצון לכולם.

אתה רוצה לספר על הסטרט אפ שלך?

רוצים לראות סרטון?

לגמרי, שווה.

אני רוצה להגיד לכם שזה מדהים, באמת מדהים.

בעיקרון הרעיון הגיע ממשחק אתיופי שהכרתי בילדות. אחרי הצבא, בעקבות פטירתו של אבי, הלכתי לעשות טיול שורשים שם וראיתי ילדים משחקים איזה שהוא משחק וחשבתי להביא אותו בצורה מודרנית לעולם המערבי. זה המשחק.

(הקרנת סרטון).

בעיקרון המטרה של המשחק זה למשוך את הילדים שתקועים בסמרטפון לשחק בצורה פעילה יחד עם הסמרטפון, מבלי להפריד אותם, כי להפריד אותם מזה זה נהיה מלחמה קיומית. כרגע אנחנו פועלים להתקין את זה כמשחק בבתי ספר. אפרופו בתי ספר, ועדת חינוך, אז תחשבו על זה. זה הסטרט אפ שעשיתי, שמשלב מצד אחד חומרה, מצד שני תוכנה, מוצר הייטקיסטי לגמרי, שיש בו חדשנות.

יפה מאוד.

תודה רבה.

שלומי, אתה רצית להציג את פעילות הסטודנטים למעורבות בקהילה.

אני אגיד כמה מילים לגבי הפעילות של הסטודנטים אצלנו בקמפוס. אני שלומי, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה. אני אתחיל מהסוף, אני יכול להגיד שאני באמת גאה בסטודנטים שלנו שאפשר לראות אותם בהמון צמתים, גם בנתניה וגם ברחבי הארץ. הם באים ומתנדבים. אצלנו במכללה אפשר להתנדב בהמון פרויקטים שהאגודה באה ורתמה למען הקהילה, אם זה ניצולי שואה, שסטודנטים שלנו, עשרות רבות של סטודנטים, הולכים לניצולי שואה הביתה, לוקחים אותם, מטיילים איתם, יושבים איתם, אוכלים איתם ארוחת ערב. באמת נוצרו שם חברויות שנהיו ממש כמו משפחה, בתמורה לנקודות זכות. כאשר סטודנט מתנדב, אם זה עם ניצולי שואה, יש עם בעלי חיים, עם קשישים עריריים, יש לנו מגוון פרויקטים רחב.

מה שראיתי לאורך השנים והמוטו שמניע אותי זה שסטודנט מתנדב זה אדם טוב יותר ביום שלאחרי האקדמיה ובאמת זה מה שמניע אותי כבר מספר שנים כאן אצלנו בקמפוס. ניתן לראות שכאשר סטודנט קיבל את 2 נקודות הזכות שלו - - -

2 נקודות זכות שנתי או סמסטריאלי?

שנתי.

כמה שעות הוא מחויב לעשות?

לפחות 60, אבל מה שאני בא להגיד, שהיפה כאן זה שסטודנטים אחרי שסיימו את השעות שלהם, אתה כבר רואה שנוצרו חברויות, יש סטודנטים שכבר שנים הולכים לאותו ניצול שואה וחשוב להם והם באים וזה היפה. אם אנחנו יכולים, ולו במעט, להכניס לסטודנטים לראש את הערך המוסף של ההתנדבות ואת הערך המוסף בתרומה למען הקהילה אנחנו את שלנו עשינו.

זה פתוח לכל הסטודנטים במכללה?

פתוח לכל הסטודנטים במכללה. ושוב אני אומר, עשרות רבות של סטודנטים. לי יש רעיון, שצריך לשבת באמת ולראות איך מקדמים אותו, אני חושב שצריך להיות באופן אינטגרלי מבנה בשעות הלימוד של הסטודנט, התנדבות למען הקהילה בתמורה לנקודות זכות.

כן, ניסינו את זה בחקיקה, הם לא מוכנים במל"ג.

שכנע את החברים בהסתדרות הסטודנטים.

לא, זה לא קשור, במל"ג, הוא אומר ש - - -

הם המתנגדים העיקריים.

למה? טוב, אנחנו כבר נשב על זה.

זה החופש האקדמי. אם אתה תיתן להם עכשיו - - - יש לי חוק כזה, דווקא לא מההתאחדות, רק מהמל"ג, שהם באים ואומרים לנו - - - עכשיו אתה תגיד לנו - - -, אז עוד שנה תבוא ותחייבו לעשות קורס בתנ"ך או - - -

עמוד התווך זה החופש האקדמי.

כן. יש לי חוק כזה מהיום הראשון שלי בכנסת.

אז אני חושב שזה מקסים, אני לא ידעתי על זה, חשבתי על זה ככה.

זה מדהים בעיניי.

ומה שאני אומר, שאם התאחדות הסטודנטים נגד, גם בזה אפשר לטפל, הכול בסדר.

זה לא בעיה.

נכון, באמת לא בעיה. עוד כמה מילים, הקמנו קרן מלגות על שמו של אלון בקל, סטודנט שנרצח בפיגוע בפאב הסמטה ב-1.1.16, המלגה הזאת אומרת דבר נורא פשוט, אני בוחר סטודנטים שבלטו בהתנדבות שלהם למען הקהילה, אותם סטודנטים באים ומקבלים ממני, מאגודת הסטודנטים, מלגה שעוזרת להם כספית. שוב אני רוצה לומר, סטודנט מתנדב זה אדם טוב יותר ביום של אחרי האקדמיה ואנחנו לקחנו את זה כמה צעדים קדימה. יש לנו כאן באמת את כל הסיוע מפרופ' ארד, שאם צריך פה איזה מלגה לסטודנט שבלט בהתנדבות, תמיד הדלת פתוחה, גיל רשף כאן שבאמת נותן את כל הסיוע, המנכ"ל שלנו. ויש לנו כאן סטודנטים מקסימים.

ועוד מילה אחת, צרם לי הקטע הזה שעמד כאן סטודנט והוא אומר דבר נכון, יש כאן בעיה של אנשים שיש להם יכולות וידם אינה משגת, לא לכולם יש הורים שיכולים לעזור להם במימון של התואר. אני כן חושב שכאן זה התפקיד הכי חשוב של בית המחוקקים.

אני אגיד לך, אני מאלה שמבקר ודוחף ולפעמים גם מיליטנטי, היום מי שרוצה ללמוד באקדמיה הקטע הכלכלי הוא לא - - -

אדוני, אני חולק עליך. יש סטודנטים שפרשו כאן מהלימודים בגלל שהם לא יכולים לעמוד בזה.

רגע, אני נמצא במקום אחר, אני נמצא לפני כן. יש תלמידים שיכלו להגיע לאקדמיה ולא מגיעים. למה לא מגיעים? מסיבות חברתיות.

של הנגשה של האקדמיה - - -

סיבות משפחתיות, הנגשה של האקדמיה. הוא אמר, החיים בשכונות שונים מאשר - - -

חבר הכנסת מרגי, גם אם אני אלך ואני הולך בקו שלך, אני אומר לך שאני פה המון בשכונות ואני נכנס לכל המקומות האלה, נותן הרצאות בהמון בתי ספר, יש שם אנשים שבאים ואומרים לי 'כן, אני מת ללמוד, בוא דבר עם אבא שלי, אין לו כסף לממן, על מה אתה מדבר?'

הכסף זה לא בעיה.

כן?

אבל אני רוצה להגיד לך - - -

אני שומע פעם ראשונה שהכסף זה לא - - -

אני אומר למה אני מתכוון.

אני מודיע לך שהכסף זה בעיה גדולה.

הוא אומר שזה לא הבעיה הראשונה.

אתם לא יורדים לסוף דעתי. זה לא הבעיה הראשונית. המלגות, יש קרנות, יש - - -

יש דרך ללמוד היום במדינת ישראל, שכר הלימוד לא עלה כבר שש שנים, אז זה לא בעיה.

אני מדבר על אחוז גדול יותר.

שכר הלימוד - - -

אז שילמד ברופין ב-10,000 שקל. אני גם למדתי בבינתחומי, לא היה לי שקל וקיבלתי מלגות. בשלב הראשון לא קיבלתי, אז הלכתי ועבדתי בשלוש עבודות.

הבעיה לדחוף אותם למצות את הפוטנציאל שלהם.

יש גם קצת פינוק.

יש פה אמירה נכונה, אני יכול לספר לך על עצמי. אני אציג את עצמי שוב, עוזיאל זעפרני, סטודנט למדעי המחשב לתואר שני במינהל עסקים. לשני התארים אני נכנסתי לפה על סמך העובדה שיהיו לי מלגות. אני יכול להבטיח לך שאין סיכוי שבעולם שהייתי בא ללמוד פה לולא המלגות. במקרה שלי ספציפית התחלתי ללמוד בירושלים, שכר לימוד אוניברסיטאי, רצה אלוהים, הכיר לי אישה, התחתנתי ועברתי לגור בחיפה, כלומר ההסתברות הכי נוחה היה באמת לבוא לפה ללמוד לימודי ערב, כי אם אני לא עובד משרה מלאה אני לא סוגר את החודש, באופן טבעי.

אני יכול להגיד לך, אני מאוד פעיל בקרב הסטודנטים פה במכללה, אני יכול להגיד לך שהרבה שעזבו זה שכר לימוד, הרבה אנשים שיצא לי לדבר איתם לא באים לפה כי שכר הלימוד כבד. אני אומר לך שוב על עצמי, אם לא הייתי מקבל את ההנחה הזאת אין סיכוי.

אז אתה לא לקחת את המסר שלי. ודאי שצריך לעבוד, צריך לחפש מלגות וצריך לעשות הכול - - -

כן, אבל זה לא מה שמונע להיכנס לאקדמיה.

אני רוצה את ההתייחסות לאותם חבר'ה צעירים בבתי הספר, בשכונות, כל בתי הספר, לאו דווקא בשכונות, שיש להם פוטנציאל ואין מי שידחף אותם לכך. אין להם לא מודעות, לא בית, לא חברה, לא סביבה, אין להם חוזק כלכלי והכול נראה הר גבוה ואנחנו כמדינה צריכים לדחוף אותם קודם כל לרצות להגיע לשם, אחר כך - - -

כן. לא רק זה, המשפחה שלו תעדיף שהוא יילך לעבוד מאשר שהוא יבזבז את הזמן באקדמיה, אבל אני מסכימה עם מרגי שברגע שסטודנט אמר שהוא רוצה ללמוד, בטח במדינת ישראל, יש לו עולם של מלגות שאין בשום מדינה אחרת ועם כל הכבוד, ואני למדתי במוסד לא מתוקצב, יכולתי ללכת למוסד אחר, אבל כן, בניתי על המלגות שלהם, ואם לא הייתי מקבלת מלגה הייתי הולכת למוסד אחר עם 10,000 שקל, שלא עלה כבר חמש-שש שנים שכר הלימוד. פרופורציות. הבעיה הכי גדולה זה שאותו צעיר בקרית נורדאו, אל"ף, האקדמיה הרבה פעמים לא מעניינת אותו, הוא מעדיף לעשות כסף, כמו שהם אומרים, ובי"ת, האקדמיה לא מונגשת אליו. אגב, כמו שנת שירות, כמו מכינה קדם צבאית, שעכשיו אתה מכניס - - -

אנחנו חייבים לומר שהכסף הוא לא בעיה. אם לא נאמר זאת - - -

הם נורא רוצים, הם עובדים בשתיים או שלוש - - -

אני יודעת, עשיתי את זה בעצמי. תאמיני לי, עברתי את הכול בעצמי.

אחרי שנה וחצי הם הולכים ל - - -

אני לא יכול להתאפק, עם כל הכבוד לך, את עשית דבר יפה בשביל עצמך וכל הכבוד לך, אני מסתכל על עוזיאל, סטודנט שלי שאני מכיר אותו, הפוטנציאל שלו פה, הוא עובד במשרה מלאה, מיד הפוטנציאל שלו ירד הנה. בית הספר שלנו למדעי המחשב זה המקום היחיד בארץ שמקבל סטודנטים עם 3 יחידות מתמטיקה והוא מוציא אותם מהנדסי תוכנה. חברת הכנסת בן ארי, עם כל הכבוד, סטודנט עם 3 יחידות מתמטיקה, הוא צריך ללמוד ארבע שנים והוא לא יכול לעבוד. הוא לא יכול לעבוד.

אוקיי, לא חייבים להסכים. אני חושבת שסטודנט במדינת ישראל יכול לעבוד גם כשהוא לומד.

אז את לא היית, עם כל הכבוד, סטודנטית למדעי המחשב.

תאמין לי, לא קשור, הייתי סטודנטית מצטיינת - - - סליחה שנייה, אני רוצה רגע להגיד לך. אל"ף, הייתי סטודנטית מצטיינת, סיימתי את התואר בהצטיינות, בי"ת, גם הייתי יושבת ראש אגודת הסטודנטים.

מה למדת?

למדתי משפטים ומינהל עסקים. תאמיני לי, ארבע וחצי שנים, כולל סמסטר קיץ, בלי שקל מהבית, בלי שום תמיכה, אפס, הייתי באה בטרמפים לצומת כפר שמריהו. אז תאמין לי, כשאני אומרת לך את הדברים אני אומרת אותם מדם לבי.

גם אני.

אני חושבת באמת, אם לא הייתי עוברת את זה בעצמי בתכנית של שתי התמחויות וסמסטר קיץ בלי כסף, כשבסוף שנה א' פשוט לקחתי את עצמי וטסתי ליפן לעבוד ברחוב, שלושה חודשים בגשם ושמש, רק כדי שיהיה לי כסף, אז שלא יטיפו לי. כמו העניין הזה שמבחינתי סטודנט, if you want a job to get done give it to a busy man, זו המנטרה שלי בחיים. אנחנו לא חייבים להסכים, אבל מבחינתי צריך לעבוד במהלך התואר. נכון, הקלו עליי במלגה, וגם כשקיבלתי מלגה של אייסף, שהיא מלגה משמעותית, עדיין עבדתי ומלצרתי בנאפיס. ואללה, זו לא הייתה עבודת חלומותיי, אבל עבדתי. לכן אני לא מקבלת את זה שאי אפשר לעבוד בתואר, מצטערת. אלא אם כן אתה לומד, לא יודעת, שבעה ימים בשבוע.

אני חייב לומר, רבותיי, אומר לכם את זה בוגר שכונות, תאמינו לי, השכונות שאני גדלתי - - -

בסדר, אני לא מהשכונות.

יוצאי אתיופיה היו מתגעגעים - - -

אין תחרות.

אני חייב לומר את זה לדורות הבאים, זה חוב שלנו לחברה, כששומעים תלמידי תיכון מהשכונות שמנסים לעורר בהם מוטיבציה, לשאוף לפסגות, לשאוף, והם שומעים שהכסף זה המחסום, באותו רגע הם נעצרים. וצריך לומר ולחזור, אתם, ראשי האקדמיה, אתם חייבים להשתתף בזה, צריך לומר שהכסף זה לא המחסום, צריך לשדר את זה, כי הוא מתייאש, הוא רואה מה עובר אבא שלו ביום יום, הוא חולם בכלל? לכן כשאני אומר שהכסף הוא לא בעיה, יש מלגות, יש עבודה נוספת, יש הכול, יש תמריצים, כי קודם כל צריך לתת להם את השאיפה, צריך להכניס בהם את התקווה וזה המפתח להצלחה. אם אתם רוצים לגדול ל-5,000 ול-6,000 סטודנטים, תאמינו לי, רק תפיחו את התקווה.

אני חורש בתי ספר כאן בכל רחבי נתניה ונותן הרצאות לתלמידים.

כן, טוב מאוד. הלוואי שכולם היו כמוך, תאמין לי.

אני רוצה להגיד בעניין הזה, כל סטודנט במדינת ישראל, במתוקצבים, בישיבות, מקבל תמיכה. יש 40,000 סטודנטים שלא מקבלים אגורה.

בלא מתוקצב.

לא מקבלים שום תמיכה. הייתה ועדת וינוגרד שאמרה שראוי שהמדינה תיתן להם מלגה אוטומטית של 5,000 שקל, שזה משהו סמלי. באה שרת החינוך, אני לא אזכיר את שמה, אין הרבה שרות חינוך, אז תתארו לכם, וביטלה את זה. זה פעל שלוש שנים והיא ביטלה באופן שרירותי, באופן לא צודק. הבחורים, הסטודנטים כאן שירתו בצבא, משלמי מסים, עושים את הכול, מדוע שלא יעזרו להם בתקופת הלימודים? מדוע?

אני אומר לך, אתה יודע מי מונע את זה? חבריך - - -

והניסיון האישי שלך לא רלוונטי לכלל.

קודם כל אני לא דיברתי על כלל, בגלל שהוא דיבר עליי אז היה לי חשוב לסבר את זה.

אז אני מדבר על הכלל.

אתה צודק. אין ספק שלחשוב על זה שבאוניברסיטאות או במכללות המתוקצבות שכר הלימוד הוא בין 8,000 ל-10,000 ₪ ובמכללות הלא מתוקצבות זה יכול להגיע גם ל-20 ו-20 פלוס.

32.

זו שערורייה שצריך לטפל בה. לצערי הרב לא כולם באקדמיה רואים עין בעין כמוך ונאבקים ומפעילים - - -

אבל אתם שליחי ציבור, אתם לא האקדמיה.

צודק. קודם כל תפקידנו לפרוש את המפה ולומר את ההתמודדויות. פה אתה יושב עם חברי כנסת שוודאי היו ששים ורוקדים ואולי מבחינתי זה יהיה מיצוי כל הקריירה הפוליטית שלי אם הייתי מצליח להביא את זה, אז אני מחובר לזה, אבל יש זרמים ותתי זרמים שמפריעים לכך. אני מקווה שהמדינה תתעשת ותבין שהמציאות הזו של המכללות, של הפריסה, של השגשוג, של הנגשת האקדמיה לכל חלקי האוכלוסייה, לחלקים גדולים שהיו מודרים בעבר מהאקדמיה, זו ברכה למדינה.

זה גם שיקול מדהים מבחינת הבתים של האזור. אתם לא מבינים מה שקרה לנתניה בעקבות - - -

זו ברכה ואני מקווה שבסוף - - -

אולי אני אומר עוד נקודה, אשקלון וצפת היו לא מתוקצבים, אני פעלתי לתקצוב שלהם, למזלי זבולון המר ז"ל היה ידיד אישי, פניתי אליו, היה אבנר שלו ממונה על המכללות האזוריות, אמרתי לזבולון 'בוא תעזור לי עם אבנר שלו שמכללת אשקלון ומכללת צפת יהפכו למכללות אזוריות ויתוקצבו על ידי משרד החינוך', היום על ידי ות"ת, אבל אילו לא הייתי פועל בעניין הזה הם היו לא מתוקצבות, אז בפריפריה הייתה פחות השכלה גבוהה. נתניה זה פריפריה, כאן היה מדבר שממה, כל מזרח העיר, שיכון ותיקים, שהיה ידוע כשכונת מצוקה, זה מה שהיה, נתניה זקוקה והסטודנטים פה הם לא מעשירי הארץ ולא - - -

פרופ' ארד, בתכניות הסיוע של המועצה להשכלה גבוהה, סטודנטים במוסדות הלא מתוקצבים, רשאים ליהנות מזה?

באיזה נושא?

למשל מלגות לסטודנטים ערבים וחרדים, מלגות ל - - -

תכנית המלגות של המל"ג פתוחה לכל הסטודנטים בארץ, בלי קשר לאיזה מוסד.

ותמיכה בהקמת מעונות?

כן. עכשיו זה פעם ראשונה יהיה, אלה יהיו המעונות הראשונים שאמורים להיות מתוקצבים בעקבות הקמת המעונות כאן.

המעונות, שנתיים אני עובד על זה כי אמרו בפעימה השלישית, באוקטובר 2014 ייצא קול קורא, על הקול קורא הזה אני נהייתי הנודניק של המדינה, כי יש לנו 35 מיליון שקל גירעון וה-8 מיליון שקל של המעונות זה עבורנו אוויר לנשימה. אז הובטח לפני שנתיים וחצי, רק כעת יצא הקול קורא, אנחנו מגישים אותו, אני מקווה שנזכה בתמיכה.

יש כאן סטודנטית שרוצה - - -

אני גרה ממש קרוב, בוותיקים בחפציבה. אני באייש יינאו, סטודנטית שנה ד' במשפטים. כשהייתי ילדה, עוד כשהייתי בבית הספר והיינו באים לפה לטקסים זה היה נראה נורא נורא רחוק להיכנס לפה. רק בשנים האחרונות התחילו להתווסף פה אתיופים, בגלל הקושי של המימון, 30,000 שקל, בטח ובטח שההורים שלי לא יכולים לממן את זה. אני לומדת פה במכללה בגלל שאני מקבלת את המלגה ואני עשיתי דרך, אני למדתי בפנימייה, לא היו לי בגרויות, השלמתי בגרויות בגלל שרציתי להגיע לאקדמיה וכן להצליח. אני חושבת שלולא המלגה הזאת ובעצם המימון הזה, יכול להיות שהייתי עושה את זה קצת יותר מאוחר, אבל לא הייתי עושה את זה היום. אולי אחרי שהייתי מתפתחת כלכלית הייתי - - -

איזה מלגה את מקבלת היום? של המכללה?

של המכללה, של ההתנדבות, בשנה א' ובשנה ב' הייתי מתנדבת בבית ספר מורשת זבולון, בית ספר יסודי, הייתי חונכת שני נערים אתיופים, בעצם מחזקת אותם ומקדמת אותם, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה לימודית. כשהם רואים אותנו כאקדמאים זה נותן להם תקווה והם מאמינים שהם מסוגלים לעשות את זה.

נכון.

היום אני מתנדבת גם בעמותת 'אחריי', שגם שם הקבוצה שלנו מותנית ב-50-50. גם שם, כשאני באה ואומרת שאני סטודנטית למשפטים הם פוקחים עיניים כאילו 'זה לא יכול לקרות'. זה כן יכול לקרות ושם אני באמת מקנה להם את הערכים האלה ונותנת להם מוטיבציה להמשיך, להציב מטרות וכן להגיע ליעדים.

רק משפט אחרון, מחר זה יום היסטורי בשבילנו, אנחנו פותחים כאן כיתה במכללת נתניה של אנשים בעלי מוגבלויות שיגיעו לכאן לאקדמיה וילמדו משפטים, כמובן לא לתואר, זה מותאם להם. באמת ככה עוד פעם לערב את החבר'ה היותר חלשים, להכניס אותם לתוך האקדמיה, הם יבואו לכאן בברכתו של פרופ' ארד, שפתח את המכללה ואמר, 'בואו', וניתן להם להרגיש שווי ערך וניתן להם את הכלים, יהיה להם קורס שלם על כל הזכויות שמגיעות להם בתור בעלי מוגבלויות. וככה עוד נגיעה ועוד דרך לשלב את הסטודנטים שלנו עם האנשים החלשים בחברה.

יפה מאוד. כל הכבוד.

יושבת פה עוד סטודנטית שבאה במיוחד, אז נשמח מאוד - - -

אז נשמע אותה ואז נסיים.

אני פה כדי לספר לכם על המלגה שלי שאני עושה, אני עושה פרויקט בנתניה. התכנית שלנו זה 'כל ישראל חברים', ו'מזרח שמש', זה בשילוב גם עם עיריית נתניה. אנחנו עשינו פרויקט בין דורית, זו תכנית שאנחנו לומדים בה לימודי יהדות חברתית ותוך כדי אנחנו עושים פרויקט בעיר כדי להרים איזה שהיא אוכלוסייה. במקרה שלי אנחנו עושים פרויקט עם האוכלוסייה של הגיל השלישי, עם בני נוער, אנחנו עושים את זה במתנ"ס דורה. זה עדיין בחיתולים שלו, אבל - - -

התפלאתי שעד עכשיו לא הזכירו את דורה. הנה זה הגיע.

אני רוצה לציין שקרן אור קיבלה מלגה. כל סטודנטית מקבלת בשנה א' מלגה 40% משכר הלימוד על חשבון המכללה ומתמסרת ללימודיה 100%. בשנים ב' ו-ג' היא מקבלת 20% מלגה ועוד 20% בתמורה להתנדבות היפה שהיא מספרת לכם.

שזה כן בהחלט עוזר. זהו.

כמה זמן הפרויקט בחיתוליו?

שנתיים, אנחנו בשנה הראשונה.

חשוב מאוד הקטע של השילוב של האוכלוסייה הדתית. זה צריך לעניין אותך.

שלום. שמי ניר ורגון.

אבא של ניר זה פרופ' ורגון מבר אילן, שמואל ורגון, שהוא ידיד אישי שלי במקרה.

אני מוסמך לרבנות ולדיינות ויש לי תואר גם במשפטים. אני אחראי על תכנית העשרה תורנית לסטודנטים דתיים. המכללה גם מתקצבת את זה ונותנת מלגה לכל מי שנשאר אחרי שעות הלימודים, מגיע במיוחד, ארבע שעות שבועיות שבהם אנחנו מלמדים אותם תורה, חומש, על החגים, מנסים גם ליצור אווירה חברתית מאוד מיוחדת, כי כרגע במכללה אחוזי הדתיים לא כל כך גבוהים ומאוד חשוב לנו שסטודנט דתי שמגיע לפה לא יילך לאיבוד, ליצור בשבילו גם העשרה תורנית, אבל העשרה תורנית היא לא הדבר עצמו, אלא ליצור איזה שהיא אווירה חברתית שתאפשר לסטודנט - - -

זה בכלל לציבור הדתי, יש לכם מסלולים חרדיים?

לצערנו לא.

אני אתייחס לזה. קיבלנו אפשרות לפתוח מחוץ לקמפוס, אבל הכלכלה של העניין לא אפשרה את זה. אני מקווה שהמל"ג בתקופה הקרובה יאפשר.

אנחנו עובדים על זה. אני קורא לזה איוולת, יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. להוציא את זה מחוץ לקמפוסים, מאיזה חשש של לרצות קבוצה מיליטנטית.

אם מישהו ישלם את שכר הדירה.

זה הורג את הרעיון מהתחלה.

אנחנו נקיים פעילות לחרדים בקמפוס עצמו, אם המל"ג יאפשר לנו. כיתות נפרדות לחרדים.

עשו קול קורא כזה ואמורים להתכנס. אנחנו מחכים להחלטה. קיבלנו מגדי פרנק בקשה לא להציק להם כרגע עד שלא תתקבל החלטה סופית.

זה סגירות אחרונות.

הרעיון שלא לפתוח כיתות נפרדות לחרדים בתוך הקמפוס.

זה קורה במכללות אחרות, אין שום סיבה שלא יקרה כאן.

זה מה שאנחנו רוצים.

יש קבוצה אידיאולוגית מיליטנטית שמפריעה למהלך.

עובדה שלא נותנים לנו כאן.

כי זה בתהליך, כי הם הבטיחו שלא ייתנו חדשים, זה התנאי לקיים את הקיים. אנחנו יודעים איך משפטנים עובדים במשרדי ממשלה - - -

לא, אבל אנחנו קיבלנו אישור לקיים פעילות לחרדים, אבל מחוץ לקמפוס.

אנחנו מדברים על בתוך.

למה? כל הקטע שיהיו בקמפוס.

סליחה שהפרעתי לך, משפט אחרון. הייתי בשבוע שעבר בסיור במכללת אורנים, נתיבות. כיתה חרדית, הומוגנית, איכותית, שאלתי שם אם מישהו מרגיש שזה מצמצם לו את המרחב הציבורי ולא, יש אינטראקציה חיובית, בין ערבים, חרדים, חילוניים. יש כאלה שזה מפריע להם כנראה מעצם הרעיון, אבל סליחה שהפרענו לך.

כמובן שהכיתה שאני מלמד, הסטודנטים שלומדים אצלנו הם סטודנטים לכל דבר, כלומר הם לומדים בכיתות הרגילות לחלוטין ודווקא בגלל זה חשוב לנו ליצור בשבילם את המסגרת הייחודית הזאת ולתת להם מלגה. כלומר מי שנשאר לזה מקבל איזה שהיא מלגה וסטודנט לא נשאר סתם ללימודים, אנחנו מקבלים גם מלגה וגם נקודת זיכוי, זה הרבה תודות למכללה ולחשיבה שלה באמת לייצר פה מכללה שיש בה גוונים וגם לסטודנט דתי שרוצה להגיע לפה, אז שתהיה לו את האווירה שלו ולשמור את הגחלת גם בשנים שהוא באקדמיה, כי אנחנו יודעים שהרבה סטודנטים שלומדים בישיבה תיכונית וזה על אש קטנה ואחר כך באקדמיה נופלים. אז זה מאוד חשוב, זה מתגבש בהרבה מכללות היום, ליצור בתי מדרש בתוך המכללות שיעזרו להם גם לשמר את הקיים. הכול זה תקציבים ומלגות שהמכללה נותנת.

יש גם בית חב"ד במכללה.

יש מקום איפה לא?

אני רוצה לשאול משהו, בשטח הנוסף של המכללה, מה התכניות? אתה מסתכל עכשיו 20 שנה קדימה.

הבניין הראשון היה מרכז ליהדות ספרד וחקר האנוסים, בניין 4,200 מטר שתכננו, אבל הכול לא עבד. על כל פנים זה הבניין הראשון. מדובר על אפשרות של בית ספר טכנולוגי, כמו בבר אילן, בית הספר הטכנולוגי של בר אילן, להקים בית ספר טכנולוגי ברמה גבוהה שיהווה גם תשתית לסטודנטים למכללה. אני מאמין שבעתיד יהיו יותר סטודנטים.

חסרות לנו כיתות, חסרות לנו מעבדות.

ואתם לא רוצים לשלם 3,600 לסטודנט?

בוודאי, בגלל זה אנחנו צריכים את השטח.

קודם התפרצתי ועכשיו אני באופן רשמי. דבר ראשון, כמו שאמרתי, אני סטודנט למדעי המחשב, נכון, אמרתי, יש את הקשיים הכלכליים, אבל אני רוצה לדבר על רמת הלימוד. רמת הלימוד פה במדעי המחשב היא טובה, היא גבוהה, לפני שהגעתי לפה גם ביררתי בכל מיני מוסדות הייטק, דרך מכרים וכאלה, הרמה פה היא גבוהה. נכון, שוב, ששכר הלימוד קצת מקלקל, אז אל"ף, אם שכר הלימוד - - -

הוא לא מקלקל, הוא גם גבוה.

כמו שאמרתי מקודם, אני עושה גם תואר שני במסלול חץ, שנותנים מלגה של 40%. בכל מקרה, בגלל הקשיים הכלכליים שקלתי להקפיא את זה, כלומר שקלתי לעצור, לסיים תואר ראשון, לעבוד שנה ואז לחזור למסלול חץ ואז לזכותה של המכללה ייאמר, הציעו לי פה הלוואה שנקראת קרן שכ"ל, שאתה מקבל איזה שהיא הלוואה של 15,000-20,000 שקל והם מסבסדים את הריבית. בזכות זה אני מצליח לסיים את שני התארים ביחד. בעצם חסר לי שנתיים של לימודים.

יש לציין שאתם יצירתיים.

דרך אגב, אני מסכים עם האמירה שלה, שתכלס מי שרוצה ונלחם וזה, הוא יכול, אין ספק שהוא יכול, אני מאוד מסכים עם האמירה שצריך להכניס את זה למודעות, בעיקר של האנשים היותר צעירים.

לגבי מה שנאמר פה מקודם, שהדיקן של מדעי המחשב נותן יחס אישי לכל תלמידי פרחי הייטק, אז אני בתור תלמיד שהוא לא פרחי הייטק יכול להגיד שהוא נותן יחס אישי גם למי שלא פרחי הייטק.

נראה שזה בנפשו.

זה בנפשו. אין אומרים שבחו של אדם בפניו - - -

אין אומרים כל.

אני יכול להגיד שבהתחלה כשהכרתי את עמוס חשבתי שהוא קצת סנוב, סלח לי, כן? עם הזמן אני יכול להגיד לכם שהכרתי כאן דיקן שבאמת אכפת לו, באמת חשוב לי, והוא באמת - - - ואני חופר רצח, אני מודה שאני מתקשר על כל שטות. זהו, היה חשוב לי להגיד את הדברים.

נעשה סיור במכללה.

לגבי משפטים, יש סוגיה ברמה ארצית, גם מבחני הלשכה, הארכת ההתמחות, שינוי המבחן, יש לכם איזה שהוא - - - חבל שהדיקן של משפטים יצא.

צריך לדבר עם פרופ' סיני דויטש, יש לו עמדה מאוד ברורה בנושא - - - לגבי הארכת ההתמחות במשפטים ושינוי המבחן - - -

אנחנו פעלנו, זאת אומרת סיני פעל שמי שלומד לתואר שני, לא משנה במה, ההתמחות שלו תהיה שנה וחצי. אנחנו לא אהבנו את זה, אבל זה מה שכפו עלינו.

חבר הכנסת מרגי, לפני שנצא לסיור אני רוצה לומר משהו. אני מכיר אותך הרבה שנים, מכיר את חברי הכנסת שיושבים כאן, את הכנסת, אני יושב הרבה בישיבות של ועדות החינוך בגלל תפקידי כמנכ"ל ועד המכללות. אני הגעתי לכאן לפני שלושה חודשים ואני מצאתי פה משהו באמת מאוד מעניין. כמו שראיתם, לא סתם הבאנו לכאן סטודנטים שמייצגים כאן כמעט את כל הרבדים, את המרכיבים של החברה הישראלית, מעולי אתיופיה, חברים שבאו מצרפת, בחור שבא מהאוניברסיטה העברית, שעבר ללמוד פה, חרדים - - -

מכללת הדסה. דרך אגב, גם אני עולה מחו"ל, אני גם לא נולדתי פה.

כולנו עולים. עוד 70 שנה נדבר על העלייה.

אני לא, אני דור שביעי, אני בסדר.

בסדר, אתם מיעוט.

אני מיעוט הולך ונעלם. מה שרציתי לומר, יש כאן מענה להמון המון מורכבויות וסוגים בחברה הישראלית. אחד הדברים הכי חשובים זה, ואנחנו מדברים על זה כל פעם, זה הנושא של גמישות מחשבתית, גמישות תפעולית, גמישות ביצועית של מוסדות מהסוג הזה להיענות לצרכי השטח, שזאת הבעיה המרכזית שלנו כל פעם. אנחנו כל פעם נתקעים בבעיה כמו, בא צבי ואומר 'בוא נפתח את הכיתות לחרדים בפנים, לא בחוץ', 'לא, אתה לא יכול, חכה עד שתהיה ועדה כזאת', 'בוא נעשה תכנית של עמוס בחוץ', 'לא, זה רק עד 30 נקודות'.

אפקט המרור, אמרתי כבר.

כן.

כשאתה צריך מהם עזרה הם לא לידך, כשאתה עושה משהו סוף סוף הם נזכרים שהם קיימים.

נכון, אתה חוטף. עמוס רוצה לעשות תכנית נפלאה בחוץ למגזר הערבי, אז אתה כל הזמן עסוק בחששות, האם זה עובר את כללי המל"ג או זה לא עובר את כללי המל"ג? אנחנו כל הזמן עסוקים בחשש מהרגולציה, לא ברגולציה, מהחשש, במקום לייצר בה. הדבר הנפלא של מוסדות מהסוג שלנו זה הגמישות, היכולת לתפקד ולתפעל ולענות מהר לצרכי השטח, וזה אנחנו צריכים כל פעם להציף ולהעלות ולהגיד 'חבר'ה, תנו לנו גמישות, תפקחו על הרמה האקדמית'.

יש אבסורד, המוסדות שהכי יודעים להיענות לצרכים של השכבות החלשות, בהם שכר הלימוד הגבוה ביותר. זה הפוך מההיגיון.

אני מביא לך דוגמה ממקום אחר, תבין למה אתם באקדמיה סובלים. אתם יודעים למה מוסד הרבנות הראשית בישראל הולך ודועך? מי שקבע מי ירכיב אותו ואיך ירכיבו אותו זה רבני ערים, רבני ערים מקבלים החלטות נגד עצמם? הם לא יכולים לקבל החלטות נגד עצמם. זו תפיסה, אל תצטטו אותי בחוץ, גם ככה יש לי צרות עם מה שאני מייצג, אז זה אותו דבר. אתם לא מיוצגים במל"ג. סליחה שעכשיו אני יוצא מכללי הנימוס ואומר לך, זה מועדון חברים ששומר על עצמו והוא מקשה ומקשה על כל רצון שלנו לשנות ולא, אל תיבהלו, לא הולכים לעשות מהפכות, קצת שינויים, לתת את ההתאמות האלה הקטנות. על כל דבר אתה שומע, בדיונים בוועדות אנחנו מאוד מובילים לשם, יש לנו קשיים. הבטיחו לי שבתכנית החומש נתנו את הדעת, מצד אחד, מצד שני, אומרים לך 'חופש אקדמי, אנחנו לא מתערבים למוסדות', כשאתה רוצה לשנות פה הם מתערבים.

פה אין חופש אקדמי. לכן במכללות, תדעו לכם, סליחה שאני אומר, לכם אין חופש אקדמי, כי לכם מתערבים בכל דבר. לכם מתערבים בכל דבר. זה דבר שאנחנו הולכים לשנות, דוחפים לאט, זה כמו במיקרונים, לצערי הרב, שלא יחשדו בך שאתה הולך לזעזע את אמות הספים או לפגוע בחופש האקדמי. אני אומר לך, עד שלא באתי לתפקיד הזה חשבתי 'חופש אקדמי' זה לא לעצב, לא לשכתב את ההיסטוריה, לא לעצב את תכני הלימוד. החופש האקדמי במדינת ישראל כל כולו זה לאפשר לאוניברסיטאות לקבוע מה מלמדים ואיך מלמדים, זהו, איזה מגמות, זה החופש האקדמי ובזה אומרים לך 'שומו שמים, אל תיגעו'. מבין אתכם. לצערי הרב, קטונתי. כמה שאני מנסה לדחוף, אבל אני משתף אתכם בתחושות, כדי שתבינו את המציאות שאתם נמצאים בה.

אני אומר לכם, הבדיחה הזו של מוסדות מתוקצבים ולא מתוקצבים. כשאמרתי מועדון חברים סגור, כשהמל"ג רצה להכניס לוות"ת את המכללות לחינוך הוא עשה זאת, הוא לא ספר אף אחד, מהעוגה הכללית הוא הכניס ומתקצב אותם. חלק ממכללות החינוך נכנסו לוות"ת, חלקן עדיין לא, אלה שלא, קשה להם. אז עם כל הכבוד, אפשר לחלק את העוגה היום - - -

אבל שם מראש במכללות לחינוך היה שכר אוניברסיטאי, הבעיה כאן זה שכר הלימוד הכבד.

היום הם נהנים מתקצוב שוטף, מאיפה זה בא? מתקציב תוספתי? לא, זה בא מתוך התקציב הכללי. אמרתי בדיונים - - -

אבל אתה רואה את עצמך באמת כמוסד, השאלה האם כל מוסד רוצה היום להיכנס למל"ג, זו גם שאלה.

לתקצוב של הוות"ת.

כי עם התקצוב מגיעה הרגולציה והבירוקרטיה. היית רוצה להיכנס?

התשובה שלנו, היות שהסטודנטים כאן משכבות נמוכות באופן כללי, לכל שר חינוך לדורותיו, פרט לבנט, אני פניתי בבקשה לתקצוב כולל, לבנט דרך ראש העיר. כך שאם את שואלת, אוריאל רייכמן, הוא לא מעוניין, כי לומדים שם - - -

זה מוסד אליטיסטי, אנחנו לא אליטיסטיים.

הוא לא מוסד אליטיסטי, וגם שם - - -

הוא אליטיסטי, זה שלמדת שם זה לא עושה אותו לא אליטיסטי.

זה לא קשור, יש - - - מכל המוסדות בארץ, יש להם מלגות יותר מכל מוסד אקדמי בארץ, זה לא העניין. איזה תקצוב? זה הכול התנדבות.

בדיוק, יש להם יותר התנדבות.

חברת הכנסת בן ארי, אני לא עסוק בלהתקיף את המרכז הבינתחומי.

אני לא באתי כנציגת הבינתחומי. אתה פשוט אומר לי דברים ואתה מצפה ש - - -

בואו נצא לסיור, כי אני חושב ש - - -

אלה שני מוסדות שונים.

בגלל זה רק שאלתי אם אתם רוצים והוא ענה לי, זו שאלה לגיטימית לשאול האם מוסד רוצה להיכנס למל"ג או לא.

התשובה היא כן.

בפורום המכללות ביקשתי - - - בגלל העיר נתניה והתשובה הייתה היות שמגוון המקצועות, זה היה משפטים, מדעי המחשב, הנדסה, תעשייה וניהול ומינהל עסקים, היות שאלה מגמות שלא זקוקים לתמיכה כלכלית, 'אם אתם תתרחבו למגמות נוספות תתוקצבו', זו הייתה החלטה של הוות"ת. בזמנו את המכללה האקדמית תל אביב- יפו תקצבו ואותנו לא.

אפשר. בתהליך מדורג אפשר - - -

אין בעיה, אז אנחנו נשאל ונתעסק בזה. אם זה משהו שפעם ראשונה אני שומעת.

יש לי קלסרים גדולים עם הפניות שלי ועם התשובות ועם ההבטחות, אבל לא קרה כלום.

רבותיי, נעשה סיכום לדיון כדי שלא נצטרך לחזור לשבת. ברשותכם, אני שמעתי, אל"ף, אין ספק שהמגוון הרחב שאתם מאפשרים, גם בקורסים, מחייבת אתכם לגמישות שכמעט אתם מתמודדים איתה לבד, בכוחות עצמכם. היוזמות הן ברוכות, אין ספק שזה מתחבר עם קהילת עולי צרפת, קהילת יוצאי אתיופיה ובכלל קליטה וכל הפעילות בשכונות, אני חושב שזה דבר מבורך. שמענו כאן את הסטודנטים וזה לא מובן מאליו, כי כולנו מכירים סטודנטים, מה הם חשים לגבי הקורסים שהם לומדים ולגבי התכנים שהם לומדים, שומעים פה סטודנטים שמחוברים למוסד. אני חושב שמבחינתי זה ביקור חשוב שמכללת נתניה, שהגיעה ל-3,500-3,700 סטודנטים, זה דבר מבורך, עברתם את הרף שמישהו יכול לומר לכם או לחשוב על עצם קיומכם. אין ברירה, אם המדינה תעשה מה שהיא אומרת ומצהירה וחושבת להביא ליעדים של חלקים באוכלוסייה - - -

תראו, יש תחרות קשה על סטודנטים, בעשור הקרוב אתם הולכים להתמודד על כל סטודנט וסטודנט, בלי חשיבה יצירתית אתם או תדרכו במקום או - - - האוניברסיטאות יודעות זאת. בעשור הקרוב יהיה גרף כזה של סטודנטים ברמת ירידה. האוכלוסיות שמודרות מהאקדמיה, אלה מהחתך הסוציואקונומי הנמוך מבחינה חברתית וכלכלית והחרדים והערבים, ושם צריך ליצור, לשם אתם צריכים לכוון אם אתם רוצים למצוא את עצמכם באיזה מקום באמצע פלוס בגרף הזה. תהיה תחרות קשה על כל סטודנט וסטודנט. האוניברסיטאות נמצאות בפרשת דרכים וזה עולה בדיונים, גם במל"ג וגם בוועדה. אני חושב שמכללה עם מגוון רחב של קורסים, מגוון רחב של פעילויות, מלגות, יצירתיות כמו שיש לכם, אין ספק שזה יכול לבוא לעזרתכם ותלכו לכיוון הזה.

אני חושב שצריך לעשות הכול שקודם כל בשלב הראשון, אם לא מתקצבים אתכם, לא להפריע לכם, לא להפריע לכם ביצירתיות הזו. בקטע של המל"ג, אני חושב שהמל"ג צריך ללכת בכיוון הזה שאם זה לא פוגע ברמה האקדמית ובתוצאות ועומדים בכל היעדים, אני חושב שהיצירתיות הזו, הגמישות הזו מתבקשת, במיוחד למכללות שיודעות לעשות את זה בצורה כמו שהצגת, שאתם נמצאים במדעי המחשב ובמתמטיקה במקום טוב. בכלל הפרויקט הזה של פרחי ההייטק, זה מתחבר לאני מאמין שלי ואני חושב שבהזדמנות נקיים דיון על זה ונראה לאן המדינה הולכת עם זה. מבחינת שר החינוך, הוא מצהיר מצהיר מצהיר, בואו נראה כמה המשרד שלו יודע להתחבר ולדחוף כמה שיותר לשם.

אני אשמח לקבל מכם נקודות ספציפיות שפתוחות מול המל"ג בקטע הזה של גמישות. אנחנו נצטרך להיכנס לישיבות משותפות, ניכנס, ולא בגלל שאני בביקור כאן היום ואני רוצה לומר לכם שיש אוזן קשבת, לפחות בשנה האחרונה, מאז כניסתה של יו"ר הוות"ת - - -

יפה זילברשץ.

יש אוזן קשבת, זה לא מה ש - - -

חגית מסר-ירון.

אני לא אומר שמות. הייתה תקופת ביניים - - -

הייתה תקופה קשה.

שבמל"ג היו בחיפוש דרך כי חששו. אני חושב שיש היום אוזן קשבת. הם לא מתמסרים בקלות, שלא תחשבו שמחר כל מה שמבקשים - - - יש דיונים, יש נכונות לקיים דיון ולומדים לעומק את הדברים ורואים, אתה רואה שיש רצינות. אני חושב שכשאני דיברתי על עשור אבוד בהשכלה הגבוהה התכוונתי לקטע הזה, שאני טוען שההיפך, המל"ג חייב לשים את הידיים על ההגה, לא חזק, כמו שאנחנו יודעים לנהוג בקלילות ברכב, לתת ולראות מה הצרכים של החברה הישראלית, מה הצרכים של המדינה, כי בסוף בסוף החופש האקדמי, כפי שאמרתי, זה לאפשר לאוניברסיטאות לעשות מה שהם רוצים, אבל לאפשר גם למכללות כי המכללות זו עובדה קיימת. יש התרחבות ובשלב מסוים יש התרחבות שהיא גם מסכנת את הקיימים, צריך לחשוב על זה, להגדיר מה היא מכללה יציבה. אני לא הייתי רוצה שסטודנטים יתחילו מסלול חיים באקדמיה באיזה מכללה, שאחרי שנתיים-שלוש לא יהיה להם אבא ואמא. חשוב הקטע הזה שבכלל ההשכלה הגבוהה בישראל תתייחס ביראת כבוד גם לתארים של מכללות. אם במכללות מסוימות רואים שהתארים שלהם לא מתקבלים באהבה ובאהדה מסיבה אמיתית, שירימו את הרף קצת, מבחינת איך הם מוציאים את הבוגרים שלהם.

הסולידריות הזו של ההשכלה הגבוהה, כולם ביחד. אני לא רוצה לומר שאתם לא מרגישים אותו, יש מתח חזק בין, הייתי אומר המתוקצבות והלא מתוקצבות, האוניברסיטאות מול המכללות בכלל וצריך לראות איך חיים עם זה בצורה חכמה וזה תפקידו של המל"ג. מל"ג-ות"ת זה לא רק כמה לתקצב, צריך צופה פני עתיד, לתכנן מדיניות. אני מאלה שאומרים, כן, אם צריך לדאוג שיהיו לנו גם בוגרים במקצועות מדעי הרוח, מה שהיום כמעט הולך ונכחד, אז כן, פוגעים בחופש האקדמי ודוחפים לאוניברסיטאות תמריצים כדי שבקורסים מסוימים לא יהיו שלושה סטודנטים במקצועות מסוימים. יש מקצועות נכחדים בהשכלה הגבוהה וזה האני מאמין שלנו, אנחנו מדברים על זה ודנים בכך ועושים הכול.

ההנגשה של ההשכלה הגבוהה. רבותיי, אומרים לנו היום שאנחנו בממוצע במקום טוב, אבל מקום טוב למה? כי יש אוכלוסיות שהן ברף גבוה במיצוי בהשכלה הגבוהה וכפי שאמרתי קודם, יש אוכלוסיות שהן נעדרות בהשכלה הגבוהה. אפשר, המל"ג עשה דברים מבורכים עם מגזרים מסוימים והגענו לתוצאות. בקרב המגזר הבדואי, זה מיזם שהיה בחומש האחרון והוא הוגדר כהצלחה. אפשר להמשיך, להעצים אותו, אפשר לראות מה הצליח פה ולאמץ את זה למגזרים האחרים.

ושוב, היד נתונה, אני לא יודע לומר לך, גיל, ופרופ' ארד, היום מה מו מי, תעלו, תציפו את הנקודות הבעייתיות אלינו במסמך. אם צריך נקיים ישיבה מקדימה לפני, אם לא נצליח בישיבה מקדימה נעשה דיון בוועדה, כי אני חושב שמה שאתם מציגים נכון לעוד מכללות רבות וכדאי וראוי שזה יעלה לדיון. כפי שאמרתי, אנחנו זוכים לאוזן קשבת בשנה האחרונה, ואפילו פחות קצת משנה, אין ספק שאותי זה הכניס לרגיעה מול המל"ג. פעם הייתי כמעט בכל דיון מצליף בהם, אבל ברגע שיש נכונות לכך, אני לא מקבל הכול, לא מקבלים הכול, אבל יש נכונות לקיים דיונים. לכן, גיל, אני מקווה לקבל מכם מסמך.

יהיה, כתבתי.

ספציפית לגבי, איך אתה קורא לזה? מכון לחקר יהדות ספרד. אני חושב שתעלו פנייה, אני אחבר את שר החינוך לקטע הזה. אין ברירה, יש מסמך, יש ועדה שהוקמה ביוזמתו של שר החינוך, זה לא יקרום עור וגידים להכניס פה עוד רפרטואר כזה או דמות, זה לא עושה את החיבור ליהדות ספרד, זה באמת ממש טיפול קוסמטי. אם רוצים, זה חייב להתחיל ממחקר, להוריד את זה למטה, למכללות, למכללות לחינוך ורק ככה עושים, רק ככה מתקדמים, ככה זה מחלחל מלמעלה. נשמח לסייע בנושא הזה ונצא לסיור.

בבר אילן אני הקמתי מכון לחקר יהדות המזרח, יש בבר אילן פעילות עצומה שאני בזמנו הקמתי.

בואו נצא לסיור.

לפני כן חברי הכנסת, לסיכום.

אני רוצה גם להגיד תודה לכם על כל הפעילות פה. גם אם היה נראה לכם שאני באיזה מקום, כי אני מגיעה משם אז אני יודעת, קצת, לא הרבה, אבל באמת מאוד מרשים, גם הסטודנטים, גם הפעילות של נקודות הזכות, שזו פעילות מעולה בעיניי. החוק הראשון שלי בכנסת היה שזה יהיה בחירה, אפילו לא חובה, שתבין, שהסטודנט יכול לבחור קורס אחד במשך שלוש וחצי-ארבע שנים של מעורבות בקהילה. זה היה חצי שנה של דיונים ובסוף המל"ג די נפנף אותי, אני מודה, אבל זה בנפשי. אני עשיתי את זה גם בבינתחומי ויש לי פה מרכז שמקבל סטודנטים בעצמו ולדעתי זה נהדר, אז אני חייבת לפרגן לכם. זה לא קיים בכל המוסדות האקדמיים בארץ וחבל מאוד, כי כל מה שהוא אמר, אני חותמת על זה ומסכימה.

כמובן גם הפרויקטים שלכם וגם העניין של עולי צרפת, אני לא חושבת שיש מכללה או אוניברסיטה בארץ שמחויבת לעולי צרפת כמוכם. אין לי ספק, זה גם המיקום שלכם פיזית, אבל גם הראייה שהיא באמת כל כך חשובה בעעיניי כי זו עלייה נהדרת שאם מחזיקים אותה כמו שצריך היא פשוט עולה ופורחת ואם לא אנחנו מפספסים וחבל. וכמובן פרחי ההייטק והסטודנטים שדיברו והציגו את הפרויקטים שלהם בעצמם.

אני יותר אופטימית לגבי המל"ג, גם מיפה, גם הסגנית שהגיעה מהמכללות, זה משהו שמאוד השתנה במל"ג. יש לי דלת פתוחה, גם אצל גדי, אני כל הזמן מעלה שם דברים, אני גם אעלה - - - מעניין אותי, דרך אגב, כפורום שאנחנו מתעסקים המון, גיל, אתה חבר קבוע, אבל מעניין לשבת עם כל המכללות הלא מתוקצבות ולהבין כמה מהם באמת היום רוצים, האם יש לכם נתונים של כמה. נגיד הבינתחומי, אתה אומר שאוריאל לא רוצה, אתם כן רוצים, לא יודעת, יש עוד מכללות לא מתוקצבות, אז את זה להעביר לוועדה ולעשות דיון ספציפי, ממוקד, שבו יבואו המל"ג, משרד האוצר והמשרדים הרלוונטיים, יבואו אותם נציגי מכללות, לא רק גיל, אלא אותם נציגי מכללות שאומרות 'אנחנו רוצים להיות מתוקצבים' עם כל המשמעויות של זה, ושיבואו להסביר לוועדה מה העלויות ומה המשמעויות. אני מוכנה באמת לעזור במה שאני יכולה. באמת לא ידעתי. אני אגיד לך את האמת, כי אני מסתובבת במכללות לא מתוקצבות וחלק אומרים לי 'אנחנו לא צריכים אותם', אבל חלק אומרים שכן. אם זה כבר נעשה בעבר, אם כבר היה תקדים, אין סיבה שזה לא יהיה.

ואני רוצה להגיד עוד דבר אחרון, בכל מקום שאני נמצאת, בכל הוועדות, גיל יודע, אני בעד המכללות. אני חושבת שמה שהמכללות עשו במדינת ישראל זה שינוי שלא עשה שום דבר מבחינת גם שינוי חברתי, חינוכי, כלכלי, כל עיר שהם מגיעים פורחת, נתניה פורחת, ספיר בדרום והרצליה וכל עיר ואפילו שנקר עם רמת גן. העיר פורחת מזה ולצערי ראשי הערים לא רואים מספיק את המשמעות של העניין הזה, ולכן אני מאוד בעד. אני גם מאוד מסכימה איתכם על הפריפריה, פריפריה זה לא רק בדימונה, היא גם פריפריה חברתית. קרית נורדאו ושכונת דורה ושכונת סלע, שבה אני גדלתי, הם לא פחות פריפריה מדימונה וירוחם והקשיים הם קשיים. כמו שציין כאן הבחור המקסים, שבא ואמר על ההנגשה של האקדמיה. לכן אני מאוד בעד. אני חושבת שאנחנו הרבה פעמים צריכים לתפוס את הפריפריה החברתית של מדינת ישראל, שהיא לא פחות, לצערי, נחשלת מהפריפריה הגיאוגרפית.

אגב, כשאמרת על ותיקים, אמרת חפציבה, זה שני עולמות שונים. מי שיודע מה זה חפציבה מבין שזה אחד המקומות הכי קשים שיש במדינת ישראל, באמת, ושיכון ותיקים זה לא אותו דבר. הקשבתי לךְ, כל הכבוד, אני אומרת לך, לכולם, אבל לבוא מחפציבה ולתת שם דמות לחיקוי, אז ברכות וכל הכבוד לךְ.

אני רוצה לשאול את חברי הכנסת למה אי אפשר לתמוך בתחומים מסוימים. מדינת ישראל, אני שומע מכל - - -

אני שמח שבגיל שלך אתה עוד שואל למה.

לא, הוא צודק. על העניין של ההנדסאים שהיה עכשיו, נגיד?

למה אתם באיזה שהוא אופן לא יכולים לתמוך בסטודנט למדעי המחשב. הוא נחוץ למדינה בכל מקום שבו הוא לומד ברמה טובה, למה?

אני אגיד לך על זה משהו. אתה מתפרץ פה לדלת פתוחה, כי אנחנו תומכים ביוזמה של הוואוצ'רים, מה שנקרא. אני לא חושב שצריך להצמיד את זה למקצועות טובים יותר וטובים פחות כי אחרת מה שאתה מקבל, כמו שאמר היושב ראש, שבסופו של דבר במדעי הרוח, בגלל שהעולם הופך להיות יותר ויותר מוכוון הכשרה, וכך גם האקדמיה, התוצאה היא שאם אתה גם תתקצב את זה בהתאם אתה תקבל לא רק שלושה סטודנטים בחוג למדעי הרוח אלא גם סגירה מוחלטת של החוג למדעי הרוח ולשם אנחנו לא רוצים להגיע. אני חושב שזה נוגע בכשל גדול יותר שנוגע להשכלה הגבוהה, שהוא לא רק בתקופה הזאת, הוא כבר זמן ממושך יותר, אני ראיתי את זה במו עיניי גם כחבר המועצה להשכלה גבוהה. אני חושב שהמועצה להשכלה גבוהה לא עוסקת במידה הנדרשת בתכנון מדיניות ובהתוויית מדיניות, היא עוסקת יותר באישור של תכניות. זה מבחינתי חלק ממקור הכשל.

בארבע שנים במל"ג מעולם לא ישבתי בישיבה, שיכול להיות שקרתה בוות"ת, אבל גם למליאה יש אחריות פה ואני גם לא בטוח שהיא קרתה, על החיבור בין צרכי התעשייה לבין האקדמיה, על איך הגענו למצב שיש הצפה של עורכי דין ועכשיו במקום למצוא פתרונות בתוך המערכת האקדמית נותנים לסטודנטים ללמוד עכשיו כמה שנים ואחרי זה אומרים להם שאין מקום בשוק, לשכת עורכי הדין. כל זה נוגע להיעדר או לחוסר בתכנון מדיניות וזה כמובן מתקשר גם למצב ולחלוקת העבודה באקדמיה בין המוסדות הלא מתוקצבים לבין האוניברסיטאות.

כחלק מהרפורמה בהשכלה הגבוהה, למרות שבסופו של דבר לא הושגו הסכמות עם הסטודנטים, השר לשעבר גדעון סער הזניק תכנית בהשכלה הגבוהה, זו כמובן זכותו, זה הפררוגטיבה שלו, אבל במסגרתה הוגדרה מחדש חלוקת העבודה בין מכללות לבין אוניברסיטאות. אני חושב שחלק גדול מהתסכול שאתם משמיעים פה, גם בהקשר של שכר הלימוד, גם בהקשר של חוסר התקצוב של תחומים מסוימים, זה לא עלה פה, אבל לפעמים זה נדמה כאילו על המוסדות הלא מתוקצבים מערימים קשיים גדולים יותר במועצה להשכלה גבוהה, גם בכל מה שקשור לאישור תכניות, גם בכל מה שקשור לכל מיני נהלים באופן שבו אתה מנהל את המוסד ואני חושב שאולי, כמו שאמרה מירב, צריכים לקרות שני דברים. אחת, אנחנו צריכים שאתם תמפו לנו את מה שמשותף לכם, המוסדות הלא מתוקצבים, והאתגרים שאתם עומדים בפניהם במערכת ההשכלה הגבוהה, לא רק עכשיו, היום בבוקר, אלא נגיד בהסתכלות של חומש או עשור קדימה. אין שום ספק ששכר הלימוד זו אחת הנקודות. לא יודע, אולי אחד הפתרונות יכול להיות שאתם תיקחו ותובילו תחומים מסוימים באקדמיה במדינת ישראל, כפי שראיתי בחוברת. יש אצלכם תחומים שאני לא ראיתי אותם כמעט באף מוסד אקדמי אחר.

יש לנו MBA בניהול מערכות בריאות, נדל"ן, בנקאות, ביטוח, משאבי טבע, סביבה ואנרגיה.

אז אני בעד זה שאתם תראו לנו, אני לא יודע אם הפורום של המכללות הלא מתוקצבות עדיין פעיל.

הוא פעיל.

אז אני בעד זה שאתם תכינו מסמך לוועדה, שתמפו עבורנו את האתגרים המרכזיים שבפניהם אתם עומדים ובאופן שוטף כמובן הדברים שמטרידים אתכם. אני חושב שכוועדה אתם תמצאו אוזן קשבת, גם בהקשר של שכר הלימוד וגם בעניין של סוגיות אחרות. יש גם לנו מן הצד השני שאלות, אמרה את זה ליאת, אמרה את זה כבדרך אגב, גם דברים שהם מנקודת מבט לאומית מטרידים אותנו, כמו למשל הדירוג, כל שנה מחדש, במשפטים, כמה עוברים - - -

בחינות לשכת עורכי הדין.

אנחנו רוצים לעזור, אני לא אומר את זה חלילה בהתרסה, אבל כמו שאומרים את הדברים הטובים צריך להגיד גם את הדברים הפחות טובים, שאנחנו צריכים לעזור לכם לראות איך מתגברים על זה.

זהו. אני בסך הכול מאוד מודה לכם, העבודה שאתם עושים פה היא מאוד מאוד מרשימה, מאוד מרשימה, אתם דוגמה חיה לזה שתפקיד האקדמיה, תפקידה העיקרי הוא כמובן לגלות ידע ולהעביר ידע, אבל בסופו של דבר לאקדמיה יש גם תפקיד חברתי ואתם ממש, אבל ממש, לא עושים את זה מהשפה ולחוץ, אתם עושים את זה במלוא המרץ ובלב שלם ובכוונה מלאה ורואים את זה, גם עם הישראלים יוצאי אתיופיה, גם עם העלייה מצרפת, גם עם פרויקטים אחרים שאתם עושים פה ובאמת כל הכבוד לכם.

תודה רבה על הביקור ותשומת הלב.

נצא לסיור. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.