הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 357

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"א בשבט התשע"ז (07 בפברואר 2017), שעה 11:00

נוער למען גלישה בטוחה - לציון יום אינטרנט בטוח בכנסת

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

דב חנין

אורלי לוי אבקסיס

רויטל סויד

עיסאווי פריג'

מיכל רוזין

טלי כהן אורנשטיין - ממינהל חברה ונוער, משרד החינוך

עינב לוק - מנהלת אגף תכניות סיוע ומניעה, משרד החינוך

אילן פרץ שי - הלשכה המשפטית, משרד החינוך

שרית שריקי - סגנית מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

הדר ירדני - מנהלת המחלקה להתפתחות הילד, משרד הבריאות

אדווארד צ'רלס ווייס - סגן היועץ המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

קרן קרדי - מפקחת ארצית, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

הדי וגשל - ראש יחידת מידע וידע, אגף אסטרטגיה, המשרד לבטחון פנים

אורי שדה - יחידת הסייבר הארצית, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

משה קפלן - קצין פיקוח מגרשים, המשרד לבטחון פנים

שבתי גרברצ'יק - מלווה, חטיבת הדוברות, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים

הדס אגמון - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אמיתי שוחט - מנהל תחום שילוב בחינוך, משרד המשפטים

שירי גז - המרכז לשלטון מקומי

הילה שי וזאן - דוברת המרכז לשלטון מקומי

סימונה מורלי - מנכ"לית הרשות העירונית למאבק בהתמכרות ובאלימות, אשדוד

איילת דיין - האגף לקידום זכויות, אלו"ט

אביבית אהרונוף - ארגון בזכות

רחלי הכהן - המועצה לשלום הילד

יונה פרסבורגר - מנכ"ל עמותת "נתיבי רשת"

גד ליסק - עמותת "נתיבי רשת"

רויטל לן כהן - פעילה למען זכויות ילדים בעלי צרכים מיוחדים ומשפחותיהם

הניה מרמורשטיין - מנהלת מעונות עמותות וארגונים למען אנשים עם מוגבלויות

יוליה בן משה - מנכ"ל, עמותת קול הזכויות

ולרי זילכה - רכזת פורום ארגונים והורים למען ילדים עם מוגבלות

אסתר קרמר - קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים

זאב גולדבלט - מנכ"ל פורום ועדי ההורים היישוביים

רון סגל - יו"ר ועד הורי רעננה וחבר בפורום ועדי ההורים היישוביים

צביקה כספי - יו"ר ועד הורי בת ים, רכז התקשוב הבטוח - טכנולוגיה וקרינה בפורום ועדי ההורים הישוביים

ענבר אדמון גולדשטיין - מנהלת קשרי ממשל ומדיניות, עמותת "תפוח" לקידום עידן המידע בישראל

נילי ארונוביץ - תכנית "נטע", עמותת "תפוח" לקידום עידן המידע בישראל

יהל קירשנר - מועצת התלמידםי והנוער הארצית

יקין מועאד אבו יאסין - יו"ר מועצת התלמידים והנוער בזמר

עלאא עומר - מדריך במועצה המקומית זמר

אורלי אהרוני - מנהלת פרויקט "שומרי מסך"

אסף חסון - "שומרי מסך"

רשא חסן - "שומרי מסך"

אסלי חסין - "שומרי מסך"

יעל אלין פלג - "שומרי מסך" בית שאן

אורלי סגל - מנהלת ביה"ס "ניצנים" ברמת גן

שוש שכטוב - סגנית מנהלת ביה"ס "ניצנים" ברמת גן

גילי לחוביץ' - תלמידה בבית הספר "ניצנים" ברמת גן

שוש שרטוב - תלמידת בית הספר "ניצנים" ברמת גן

רון קמינסקי - סיירת "בטחון ברשת", אשדוד

הודיה איפרגן - תלמיד. חבר ב"רשת בטחון", אשדוד.

שני אטיאס - תלמיד. חבר ב"רשת בטחון", אשדוד.

מוטי אדרי - הורה

אמיר ברטורא

–

מוזמן/ת

יהודית גידלי

ר.ל., חבר המתרגמים

נוער למען גלישה בטוחה - לציון יום אינטרנט בטוח בכנסת

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. ה-7 בפברואר 2017, י"א בשבט תשע"ז. הנושא, נוער למען גלישה בטוחה – לציון יום אינטרנט בטוח בכנסת. היום הוא גם יום זכויות בעלי החיים בכנסת. הוועדה קיימה בבוקר דיון על זכויות בעלי החיים ומחסור לכאורה בסטודנטים לווטרינריה ואנחנו כרגע נמצאים בדיון של יום אינטרנט בטוח בכנסת, שמובילה אותו חברת הכנסת רויטל סויד שמחויבת לנושא. הוועדה כבר קיימה דיון אחד בסוגיה הזו השנה.

אני, ברשותכם, מעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת, לאחר מכן נפתח דיון ונראה מה אנחנו יכולים לשפר עוד ועוד מדיון לדיון. אין ספק שהמודעות הולכת וגדלה, אם בעבר חשבנו שהמרחב האינטרנטי יכול להיות חופשי, בטוח ולתת לילדים שלנו, לבני הנוער, להתנהל שם, אז מסתבר שזו זירה אמנם איכותית, טובה, נדרשת, נצרכת, אבל היא לא הכי בטוחה ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי שבני הנוער והילדים שלנו יהיו מוגנים ובטוחים. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. תודה רבה לך, חברי, חבר הכנסת מרגי, יושב ראש הוועדה, על קיום הדיון ואני חייבת לומר שעל אף שאנחנו נמצאים ביום מיוחד שיזמתי, יום בשבוע האינטרנט הבטוח, כשנושא היום הזה הוא שיח מכבד ברשת, אתה מחויב לנושא גם במהלך השנה בכלל ואכן התקיימו דיונים בוועדה בנושא הזה.

אין יותר מתאים מלקיים היום, ביום הזה, דיון מיוחד על איך בני נוער גולשים באופן בטוח ומה הם מייעצים. פגשתי את בני הנוער האלה גם בוועדה לזכויות הילד היום בבוקר ואני אפגוש אותם גם בשדולה בשתיים וחצי, דיון שאני מקיימת ואני מזמינה את כולם, אבל אם אנחנו לוקחים את הנושא ואנחנו מסתכלים על השנתיים האחרונות, אלימות ובריונות ברשת הייתה פעם נחלת אחרים, לא נגעה בנו, הנושא כמעט לא עלה למודעות וכמעט לא חשבנו שזה דבר שנוגע לנו. היום, באופן זה או אחר, כולנו קורבנות רשת, כולנו סופגים אלימות ובריונות ברשת ומי שסופג הכי הרבה זה בני הנוער והיום גם הילדים.

כל קבוצות הווטסאפ, ילדים כבר מכיתות א' וב' מוציאים ילדים, מכניסים ילדים, מחרימים ילדים ולא תמיד מבינים מהי בכלל השפה, על מה בכלל מדברים. כשאני מדברת עם הבן שלי, בשנה שעברה הוא היה בכיתה ג', ושאלתי אותו, "למה הוצאתם ילד מקבוצת הווטסאפ?" אז הוא אומר, "כי הוא התנהג לא יפה", ואמרתי לו, "אבל אתה מבין מה קורה לו עכשיו? הוא יושב עכשיו בבית והוא בוכה, כי הוא מוחרם" והוא בכלל לא הבין על מה אני מדברת. כי בעוד שאנחנו יודעים, כי חינכו אותנו לא להיות אלימים כבר מהגן, לא להיות אלימים פיזית, אנחנו מבינים היטב מהי המשמעות. אם אני אהיה בריונית או אלימה כלפי כל אחד שיושב פה אז או שהוא יגיב לי, או שהוא יחזיר לי, או שאני אבכה, או שהוא יבכה, אני ארגיש את התגובה, ואצל ילדים שגדלים אל תוך העולם הווירטואלי, הם מאחורי מסך, הם מאחורי מקלדת, הם מול הסמרטפון, הם אפילו לא יודעים מה מרגיש הילד שעומד מולם. יש קהות רגשית. וזאת החובה שלנו היום, לא רק כמבוגרים, אלא בעיקר של בני הנוער, לבוא ולחנך לשיח מכבד. כי אם עד עכשיו לא היינו אלימים ובריונים, אבל עמדנו מהצד, מעכשיו אין לנו את הפריבילגיה הזו יותר ואנחנו צריכים להעלות את המודעות ולחנך לשיח מכבד.

אנחנו מגיעים עם רעיונות של חקיקה, העלאת מודעות, יוזמים את השדולה שאני עומדת בראשה, ומקיימים יום מיוחד, אבל מי שבאמת באמת יכול להטמיע שיח אחר, לתת רעיונות כיצד להתמודד עם האלימות ברשת, זה אתם, בני הנוער שיושבים פה, ונשמח לשמוע את כולכם כי אני מאמינה שמכם תצא הבשורה.

תודה רבה. אני קורא פה "דברו יפה כי ח"כ" או "חכם"?

חכם.

"חכם"? גם אני לא - - -

כי יש שם את הסימן של הווטסאפ.

תסמכו עליי שזיהיתי, רציתי להדליק את חברי - - -

לא בטוחה שעל ח"כים היו כותבים "חכם".

לא, לא כולם.

חוץ מאלה שבוועדת חינוך.

על הח"כים היו כותבים, דברו יפה.

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, בבקשה.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. ראשית, אני רוצה להודות לחברת הכנסת רויטל סויד שיזמה את היום הזה, יש לו חשיבות כל כך גדולה. לפעמים, אנחנו המבוגרים, מנסים להסתכל על עולם הצעירים, הילדים, הנוער, ולנסות להיות המבוגר האחראי ולנסות לשים גבולות, אז בתור אימא לשתי מתבגרות, אחת בת 16 ואחת בת 15, תאמין לי, אין לנו מושג באמת מה קורה, מה השפה, מהם כללי המשחק, זו כמעט שפה משלהם. וככל שאנחנו מנסים להיכנס, הרבה פעמים אנחנו יכולים לצאת סוג של פאתטיים, אבל אנחנו יכולים להחריף מצב.

אנחנו כן יכולים לבוא ולומר, אנחנו נותנים את הערכים, אנחנו נותנים את הגבולות, כי ככל שאנחנו ננסה ונשים איזשהו גבול או מחסום, הם יידעו לעקוף אותו. הם נמצאים בטכנולוגיה הזו, הם אלופים בטכנולוגיה הזו, הם יודעים על כל אפליקציה חדשה שיוצאת, מה השימושים, וגם אם יש דברים שאי אפשר להשתמש בהם בטוב, אז הם ימצאו גם את הדרך, או יימצא מישהו שימצא את הפרצה לעשות בזה - - - לפעמים זה מתוך מקום של מעשה קונדס, לא מין מחשבה ארוכת טווח לאן הדבר הזה יוביל. הרבה פעמים הדברים האלו הופכים להיות כמו כדור שלג שאתה לא יכול להשתלט עליו.

אבל כאימא לשתי מתבגרות אני יכולה לומר לכם שבחלק מהמקרים, כשאתה מנהל את השיחות, ואחד הדברים הכי מטורפים שיכולים להיות, כי אנחנו לא יכולים להגיד להם "בלי טלפונים", ותאמינו לי, ניסיתי ואפילו הייתה פעם שניתקתי את הקו, וזה לא גרם לכך שהמצב היה יותר קל, אז באמת במין שיח לאן, לאיזה גבולות, מה אנחנו עושים, אתה מגלה שבדבר הזה יש גם כוח כל כך הרבה חיובי, ברמה הזו של הצלת חיים. ואני אספר לכם סיפור קטן, שהוא בעצם ממחיש מה יכול להיות ברשתות החברתיות, בווטסאפים הקבוצתיים וכדומה. באחד המקרים, אני פה נמצאת בכנסת והבת שלי בהיסטריה מרימה אליי טלפון, אחת החברות פרסמה איזושהי הודעה והיא חוששת שיש איתה משהו ואז היא מחפשת את המבוגר והיא אומרת, "אני לא רוצה שיידעו שזה הגיע ממני", ובאמת בהיסטריה, כי "אני לא רוצה להיות מלשינה". במקום הזה, כשאתה בא ומסביר לילד שאתה יכול לבחור מה אתה עושה עם הכלי הזה, זה לא הלשנה אלא זו חברות טובה, אתה בא לעזור, אז השתדלנו לעשות את זה בשקט, אבל הילדים ידעו מה לעשות ובסוף פנינו לגורמים המקצועיים ובאמת הצלנו נפש. במקרים אחרים, אתה מגלה שהכלי הזה, כמו הצלת נפשות, יכול להיות גם חבל התלייה של חלק מהילדים, במיוחד בגילאים האלה, כאשר אתה לא יכול לראות את האופק.

ההסברה היא כל כך חשובה ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו מזהים את הילדים בכל בית ספר, בכל שכבת גיל, להיות שומרי הסף, להיות אלה שיהיו יותר רגישים, ותאמינו לי, מועצת התלמידים יכולה לעשות את זה מצוין. נבחרי התלמידים בתוך בית הספר, בתוך הכיתות, יכולים להיות הגורם המגשר, הנה, "שומרי המסך".

"שומרי המסך" עושים עבודה נהדרת.

מצוינת, היינו כבר וגם היינו בתחרות. הם עושים עבודה מצוינת והם הופכים להיות סוג של מבוגר אחראי. אני אצטט ממחקר קטן שנעשה בקרב ילדים ובני נוער בתוך מערכת החינוך. ילדים ובני הנוער אומרים שכשיש לך מצוקה, ומסתבר שהרבה נפגעים וזה הרבה מעבר, אבל לא על זה אנחנו מדברים, אלא למי אתה פונה. אז רוב בני הנוער אמרו שהם לא מאמינים, לא ביועצת, לא בעובדים הסוציאליים, לא באח, לא באחות ולא ברופא, הגורם שהם הכי הרבה נותנים בו אמון זה החבר שלהם. זה מידע שאנחנו יכולים להשתמש בו. זאת אומרת שבגיל הזה המבוגרים הם בחזקת חשודים, הילדים לא מוצאים בהם בדיוק את הביטחון, הם לא סומכים עלינו, אבל הם כן סומכים על ילדים בני גילם שנמצאים בסיטואציות דומות. אנחנו צריכים לזהות מי הם אותם ילדים כדי שיהוו לפעמים את חבל ההצלה.

אנחנו צריכים לראות איך אנחנו, כחברה, איך אנחנו כמדינה, שמים מספיק תקציבים לא רק כדי לקיים את שומרי המסך ואת שומרי הסף ואיך שלא תקראו לזה, אנחנו כמדינה צריכים לתת את התקציבים כדי להסביר. הצעת החוק שהייתה לי, שאז עברה בכנסת הקודמת ביחד עם ארדן, דיברה על כך שכל חברה שמספקת שירותי אינטרנט, לא משנה אם זו חברה קטנה או גדולה, ביחס למספר לקוחותיה, תצטרך להפריש – זה קיים בבריטניה וזה מצוין, עושים שם עבודה מצוינת – להפריש לקרן מיוחדת בכל שנה, לפי הגודל שלה, כסף. בקרן הזו אמורים לעשות סדנאות, אמורים לעשות פרויקטים, אמורים לתת את הכספים במקומות שהמדינה, אני אגיד לכם מה, פחות מעניין אותה או שיש לה סדרי עדיפויות אחרים.

תודה, אורלי.

פה ספקיות האינטרנט צריכות לקחת חלק, לא רק כשמדי פעם הן מעלות לנו איזה סרטון כדי לפטור את עצמן, אלא לעשות קרן שמהקרן הזו אנחנו נוציא את הפרויקטים האלה, שנוכל להציל נפשות וגם ניתן להם להשתמש בתבונה בכלי החכם הזה. תודה.

חברת הכנסת מיכל רוזין.

קודם כל תודה לך, תודה על היום החשוב הזה, על היוזמה ועל ההפקה של כל היום הזה. אין ספק שזה חשוב להקדיש לנושא יום. אנחנו, חברת הכנסת סויד ואני, מתחילת הכנסת הזו, פועלות מול ועדת המדע בכנסת, גם מול ועדת החינוך וועדות נוספות, בכל הנושא של הרשת החברתית, על כל ההשלכות שלה.

אני רוצה להתחיל דווקא בדבר חיובי. הרשת החברתית שינתה את העולם שלנו. האינטרנט שינה את עולמנו. רק ביום ראשון בערב, בעקבות פוסט שהתפרסם על ניצולת שואה ערירית שהלכה לעולמה ושאין מי שיגיע ללוויה שלה, אני ואחרים הצלחנו לגייס למעלה מ-200 איש, שהגיעו בתשע בערב לבית העלמין להלוויה, באמת באופן מאוד מרגש, בזכות הרשת החברתית ולא בפעם הראשונה. לרשת החברתית יש כוח לשנות, יש כוח לעזור, יש כוח למוחלש, שלפני זה היה צריך לנסות להגיע אולי לכלי התקשורת הממוסדים או להגיע לכנסת. רוב האנשים לא היה להם את הכוח הזה לכתוב פשוט פוסט ולהלין על הזכויות שלהם ולהלין על הבעיות שלהם ועל הקשיים ואני חושבת שזה מייצר כוח למוחלשים וגם, מה לעשות, בצד זה, לצד כוח הביטוי יש גם כוח השיסוי.

מי אנחנו, כחברי כנסת שחשופים לכל כך הרבה טוקבקים והודעות משמיצות וזה משפיע עלינו, אי אפשר לומר שזה לא משפיע עלינו, כשאנחנו קוראים דברים כל כך נלוזים, מעליבים. אז יש לנו כבר איזשהו שריון כי אנחנו במקצוע הזה אבל זה עדיין פוגע, אז בוודאי ובוודאי כשמדובר בילדים. אם יש משהו אחד בלבד שבו אני חולקת על חברותיי שדיברו עד עכשיו, זה שלא מדובר בבני נוער. צר לי לומר לכם, מדובר בילדים. גם פה אנחנו מפספסים, מדובר בילדים.

זה מה שאמרתי.

סליחה, לא שמעתי. מדובר בילדים קטנים שבאמת כבר מכיתה א' מצוידים, ואני לא נגד, וגם כשהיה דיון בוועדת חינוך - - -

מיכל, מה יעשה אותו ילד כשהוא רואה את הטוקבק הבוטה והמביש של האבא ושל האימא בצורה הכי בוטה?

תראה, אני למדתי, גם מהתחום שאני באתי ממנו לכנסת, גם בנושא של פגיעה מינית, שאי אפשר להפוך את העולם לבטוח לחלוטין. בסוף אתה צריך לחנך את הילדים איך הם מתמודדים עם המציאות שקיימת. אחד הדברים שאנחנו מנסים לאורך השנים, אנחנו כמבוגרים זה למנוע. לא ניתן להם טלפון, ניקח להם, ננתק להם את הקו, אפרופו אורלי, דיברנו, היה לנו דיון, מרגי, אם אתה זוכר, על הטאבלטים "אוי ואבוי, נכנסים טאבלטים למערכת החינוך" ואני כל הזמן אמרתי, חברים, אתם לא תעצרו את הקדמה, להיפך, משרד החינוך צריך להתאים את עצמו לקדמה, צריך להתאים את עצמו לילדים. וגם אותם שוטרים וגם אותם מומחים, צר לי לומר וגם זה נאמר כבר בעבר, שמגיעים לכיתות, הילדים האלה יכולים ללמד אתכם מהן האפליקציות החדשות ומהם הדברים החדשים.

לכן צריך, ופה אני מחזקת אותךְ, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, את סוכני השינוי של הנוער, שומרי המסך. סוכני השינוי, הילדים עצמם, הם הכוח. הם יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו. אנחנו באים מאיזו שפה אחרת, חיצונית, הם שולטים בשפה הזו, הם חיים את השפה הזו, הם יודעים הרבה יותר טוב מאיתנו. לא המורים, לא היועצות, לא השוטרים ולא המומחים יודעים את מה שהם יודעים והכוח נמצא בידיים שלהם. צריך להעצים אותם. צריך לתת לילדים הטיפה יותר בוגרים ללוות את הילדים היותר צעירים וכן, יש משהו בגיל הנעורים שאנחנו לא מבינים את ההשלכות של מעשינו, בין אם זה מעשה קונדסות שיכול להיות אפילו על גבול העבריינות, בין אם זה בני זוג ששולחים אחד לשני סרטונים פוגעניים כי את לא חושבת לרגע כשאת מאוהבת או כשאתה מאוהב, שמישהו אחר כך יפגע בך ויפיץ את זה. אתה לא חושב על הדברים האלה, זה הקסם של הנעורים, זה הקסם של החיים ואתם יודעים מה? הלוואי שכולנו נישאר קצת יותר תמימים בכלל.

אבל באמת, סוכני השינוי הם בני הנוער. צריך לתת להם את הכוח וצריך להפסיק להיבהל ולפחד. לא למנוע מהם את המסכים אלא להשתמש במסכים כדי להעצים אותם. תודה.

לפני שאעביר את רשות הדיבור לחבר הכנסת דב חנין, נאמר שנמצאים אתנו בני נוער רבים, פעילים בתחום, גם "שומרי מסך" ועוד יוזמות אחרות. מי שנרשם יקבל רשות דיבור ונשמע אותו וגם אלה שיושבים מסביב וירצו להתייחס לדיון, יוכלו להירשם וניתן להם את רשות הדיבור. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין.

תודה, אדוני היושב ראש. אני אהיה קצר. אני רוצה להצטרף לדברי חברותיי ולדבריך, אדוני היושב ראש. ברכות ליוזמה, לדיונים של היום הזה וברכות על הדיון הזה ובמיוחד ברכות לאותם תלמידים ובני נוער, שעושים מעשה ומנסים ליצור שינוי בתחום הזה.

אנחנו, אדוני היושב ראש, נתנו לבני האדם כלי רב עוצמה. אנחנו נתנו כלי רב עוצמה, אבל בכלים רבי עוצמה יש הרבה תועלת, כמו ברכב שנוסע ויכול להוביל אותנו ממקום למקום, אבל רכב שנוסע ויכול להוביל אותנו ממקום למקום יכול גם לייצר תאונות דרכים, וגם הכלים האלה, שאנחנו נתנו לאנשים, כולל לאנשים מאוד מאוד צעירים, לילדים מאוד מאוד צעירים, לילדים קטנים, גם להם נתנו את הכלי רב העוצמה הזה, הכלי הזה חייב במערכת של זהירות והגנות.

אני רוצה, אדוני היושב ראש, לתת דוגמה חיובית אחת, שקיבלנו כאן, הדף היפה הזה, "עשר דיברות לגלישה בטוחה", זו יוזמה מקומית. זו יוזמה של עירייה, של עיריית אשדוד, ואם אתם תסתכלו על מה שכתוב כאן אתם תראו כללים מאוד פשוטים, מאוד נוחים ליישום - - -

זה הגב' סימונה מורלי והיא תיכף תדבר כאן בעצמה.

מצוין, אז כל הכבוד לך, גבירתי וכל הכבוד לכם.

זה חולק בכל בתי הספר?

אני הייתי רוצה שהדוגמה הזו, שאתם עשיתם באשדוד, תהיה דוגמה למה שמדינת ישראל עושה בכל מקום. מערכת פשוטה, קלה, שבה המדינה מתייצבת לזירה, יחד עם התלמידים, יחד עם הילדים, יחד עם ההורים.

נקודה אחרונה, אדוני היושב ראש, אתה אמרת את זה, ובצדק, ילדים לפעמים מעתיקים ממבוגרים וכשהשיח הכללי ברשת, לצערי הגדול, הוא מאוד מאוד אלים, הוא מאוד פוגעני, הוא חסר גבולות, הוא חסר מעצורים, מה אנחנו באים בטענות לילדים? תודה רבה.

אני, ברשותכם, אעשה הפוגה עם חברי הכנסת כדי לפתוח את הדיון. נחזור לחברי הכנסת, נעשה לסירוגין אחד אחד. נמצא איתנו עלאא עומר. בבקשה.

שלום לכולם. אני עלאא עומר, אני מנהל יחידת נוער במועצה המקומית זמר, יישוב קטן במשולש. הגעתי היום עם מועצת הנוער הארצית, בעצם יקין היא יו"ר מועצת התלמידים הרשותית שלי. לפני שבועיים הם הגיעו אלי ואמרו: "עלאא, נמאס לנו, שמענו הרבה, כל הזמן מדברים, מדברים, מדברים ולא עושים כלום. החינוך הבלתי פורמאלי צריך להיכנס למגרש של הדברים ולעשות משהו חדש עם כל העבריינות שברשת". אמרתי להם, "בואו נחשוב, בואו נשמע ביחד". הם החליטו שאנחנו עושים סרטון, ביחד. הם עשו סרטון מדהים, יש לנו את הסרטון אם אתם רוצים לראות את זה, הסרטון הזה דיבר על כל הבריונות ברשת ומה שהכי חשוב, שהם יצאו עם פעילות לכל בתי הספר במועצה המקומית זמר. אנחנו נמצאים כאן ומועצת התלמידים הרשותית היום מעבירה סדנאות ופעילות על כל העניין של בריונות ברשת. זה מה שאנחנו רוצים להגיד. גם החינוך הבלתי פורמלי היום נכנס. בני הנוער, כמו שאומרים כולם, הם הפתרון והם מה שצריכים לעשות. רק דרך בני הנוער זה קורה.

בשבת אני לא עובד בדרך כלל, אבל בשבת לפני שנה התחלתי לעבוד מסיבה אחת, הגיעה אליי נערה ואמרה לי, "נמאס לי, עשו לי הרבה דברים וכל הזמן עושים לי", אז החלטתי שבכל שבת אני פותח את המשרד שלי במועצה ואני מקבל בני נוער, לשמוע מהם, וזה מה שקורה בסוף, בני הנוער מגיעים ובני הנוער מחליטים לעשות. אז אם חברי הכנסת ואם כל המדינה יחליטו שבני הנוער הם הדרך לעזור ולשנות זה יקרה.

תודה. אני אתן ליקין להמשיך, אבל לפני כן, אם כבר הזכרנו את מנהל יחידת הנוער במועצת זמר, אז רק תראו, עיריות ומועצות, את הערך המוסף לכך שאכן הקימו את יחידות הנוער. לצערנו הרב, עדיין לא הצלחנו להקיף את כל המדינה במחלקות נוער עם מנהל יחידת נוער. הערך המוסף הוא לאין ערוך, אי אפשר להעריך את התרומה של זה ואני מברך אותך על הטעימה קצרה. יקין, בבקשה.

שלום, אני יקין אבו יאסין, יושבת ראש מועצת התלמידים והנוער בזמר. אני חושבת שבפועל אנחנו חיים ברשת. רשת האינטרנט הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו בכל התחומים, לימודים, חברה, כלכלה, תרבות, פנאי וכו'. אנו חיים ברשת באופן פיזי במשך שעות רבות, לכן מכאן עולה הצורך המשמעותי להיות מודעים, לדעת, לשמור ולהישמר בהתנהלות במרחב הווירטואלי. לכן חשבנו, כמועצת התלמידים והנוער של זמר, על דרך מעניינת לפנות אל ההורים, המורים והחברים, כדי להושיט יד לעזרה, כדי להיות אוזן קשבת ולפעול למניעת מצבי סיכון ברשת. לכן הפקנו סרטון על בריונות ברשת, ביחד עם מחלקת הנוער, להעלות את המודעות לסיכונים ולהקנות כלים טכנולוגיים והתנהגותיים מתאימים לגלישה בטוחה. העברנו גם סדנאות בכל בתי הספר, העברנו חומר העשרה וסרטון הדרכה והרצאות של מומחים אשר נועדו לסייע למניעת הבריונות ברשת.

איך אתם מעבירים את הסדנאות? איזה דברים מיוחדים אתם אומרים שם?

השואל הוא חבר הכנסת עיסאווי פריג' ממרצ.

תודה, אדוני.

לא כולם מכירים.

הנציגים ממועצת התלמידים והנוער אצלנו בזמר נכנסים לכל הכיתות בכל בתי הספר, מעבירים הרצאות, פעילויות, מדברים עם החברים שלהם, פונים אליהם, כדי להיות מודעים איך להשתמש ברשת.

לא, אבל הכוונה למערך, מי נותן לכם את החומרים? מי מכשיר אתכם?

המערך הזה נבנה על ידי מחלקת הנוער, עם מרצים, אנשים מקצועיים שבנינו את המערך ביחד והיה חשוב לנו גם לפעול מול מנהלי בתי הספר. המערך הזה עבר ליועצים של בתי ספר - - -

מנהלי בתי הספר משתפים פעולה?

מאה אחוז. אני יכול להגיד לך משהו, מבחינתי הגאולה שאנחנו רוצים להגיע אליה בסוף, שמנהל בית הספר מקבל את המכתב שלו על הפעילות הזו מיו"ר מועצת התלמידים הארצית. הוא קיבל את המכתב ממנה, היא הלכה לבית הספר, ישבה עם מנהל בית הספר, עם היועצים, והם בנו את התכנית הזאת ביחד.

תודה. חבר הכנסת ד"ר יוסף ג'בארין.

תרשה לי רק לשאול, האם יש מערך ארצי? משרד החינוך עצמו הכין חומר בנושאים האלה? אוקיי. קודם כל תודה על הדיון החשוב וגם תודה לכל התלמידים ואנשי חינוך שהגיעו. אני גם שמח על הסיסמה שאתם מביאים לנו, של "דברו יפה כיתבו חכם".

זה אנחנו. זו יוזמה של - - -

זה אתם, אני אמרתי לאורחים.

כל היוזמות ברוכות שניחשף אליהן בדיון.

אני חושב שבמשכן הזה אנחנו כל כך צריכים את הסיסמה הזו. שתישאר כאן, אם תוכלו להשאיר אותה אני אשמח.

למה, מישהו לא מדבר יפה בכנסת? מה קרה לך, יוסף? רק פה מדברים יפה.

נראה לי בכוונה מי שעיצב את הסטיקר הזה עם ה"חכם", עם המ"ם הסופית, בכוונה עשיתם.

אתמול היה יום שאפשר היה לראות איך מדברים יפה בכנסת.

נעצור פה, שלא נביא דוגמאות. בבקשה.

האמת היא שגם כאב לילדים מתבגרים אני רוצה להגיד לכם שאני מרגיש מודאג ואני מניח שגם הרבה הורים, אולי גם הילדים, במובן הזה שאנחנו נותנים לילדים שלנו את הסמרטפונים הללו, אבל לפני שאנחנו מרגישים שהם אולי מספיק בשלים ושיש להם את המוכנות החינוכית והנפשית והחברתית, כדי להתמודד איתם. אנחנו חושבים על כך שהם ייצרו איתנו קשר, שהם יתקשרו עם החברים שלהם, אבל המטרות הללו הן שיעור מזערי ממה שעושים בדרך כלל ברשתות החברתיות ובהתקשרויות.

אני חושב שהגיע הזמן, כבוד היושב ראש, שמשרד החינוך ייקח את הנושא הזה בהיקף המאוד רחב שלו, כי התחושה שלי כיום היא שמשרד החינוך עדיין לא התמודד עם הרוחב של הסיכונים שקיימים ועם הצורך להתערב מבחינת הכנת חומרים ואפילו מבחינת להקדיש שיעורים לנושא הזה וגם להכשיר מורים. אני לא יודע עד כמה המורים מוכשרים להתמודד עם זה. אני חושב שגם ההוראות שחבר הכנסת חנין הראה לנו, באשדוד, דוגמאות כאלו צריכות להיות בעצם דוגמאות ארציות שמשרד החינוך לוקח אחריות. תבינו, זה כמו שאמרה חברת הכנסת רוזין, אנחנו מדברים על כיתה א' וכולם כבר עם סמרטפונים. אני לא בטוח שבגיל הזה אנשים מוכנים לסיכונים שהמכשירים הללו יכולים לפתוח בפניהם מבחינת ההתקשרות לאינטרנט וכדומה.

קודם כל אני מקווה שנשמע ממשרד החינוך מה הם עושים ומה הם מתכוונים לעשות. אני גם חושב, כפי שאנחנו חשבנו בסוגיות של הטרדה מינית, למשל, לחשוב על ממונה על הסוגיות הללו, גם במוסדות החינוך ובמקומות העבודה וכד'. לדעתי, היקף הסיכונים שנמצא היום בתחום הזה של חשיפה לאינטרנט, מחייב גם התמודדות מערכתית בכך שתהיה גם כתובת, ברמה מקומית או ברמה הבית ספרית לנושא הזה. אני גם מקווה שהצעת החוק שלך, חברת הכנסת אורלי, שתמצא - - - הגיע הזמן שגם החברות ששולטות כמעט בכל השוק, מה שמקובל בעולם, באנגליה, בארצות הברית ובאירופה, חברות שמייצרות סיכונים לוקחות אחריות בכך שהן אומרות, "2% מהרווחים שלנו כל שנה הולכים לקרן ולפעילות חינוכית", שיתמודדו עם הסיכונים שהם עצמם יוצרים.

תודה.

אני מקווה, כבוד היושב ראש, שתתמוך בהצעה הזו ונוכל לקדם אותה.

נתייחס לזה בסיכום. נמצאים איתנו תלמידים שעשו מעשה. אנחנו מדברים. בפרלמנט הרבה מדברים, הם עשו מעשה. נמצאים איתנו שלושה תלמידים מ"שומרי מסך", יעל אלין פלג, אסף חסון מאורט בית שאן ורשא מהדי חסן מאורט סג'ור, נכון? אתם יושבים ביחד. תחליטו מי הראשון מביניכם. תנו לנו טעימה, במה אתם פועלים, איך אתם פועלים, מי עוזר לכם ומי מפריע לכם גם. כל אחד יציג את עצמו. בבקשה.

קוראים לי אסף חסון, אני בן 14, מבית שאן, לומד בבית הספר אורט כללי. אני פעיל בפרויקט - - -

מבית שאן?

הנה, הדלקת את אורלי.

את הגילאים האלה אני כבר לא כל כך מכירה.

חברי הכנסת, הם לא יכולים להתמודד איתכם, בבקשה. תאפשרו להם. אסף חסון, בבקשה.

אני פעיל בפרויקט "שומרי מסך". אני מדריך של מסלול חדש שנפתח, הפרויקט של מסלול של ג'וניור. במסלול הזה אנחנו מכשירים את דור העתיד של "שומרי מסך". ילדים בכיתות ו', שהם נכנסים לכיתות ג' ו-ד' ומעבירים להם שיעור. הכשרנו אותם במהלך השבוע וגם בשבוע שעבר. אני הצטרפתי לפרויקט בגלל שאני נמשך לכל הזיקה של שינוי חברתי, זה גם בעירה שלי לעשות שינוי חברתי בכל שכבות האוכלוסייה, בין אם אלה אנשים עם צרכים מיוחדים, קשישים ובעצם כל האוכלוסייה ובתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו", בגלל זה הצטרפתי כשראיתי, כשהלכתי עם בעל צרכים מיוחדים ברחוב, גם ראיתי כל מיני הצקות וכל מיני דברים. בגלל זה הצטרפתי.

תודה. עכשיו רשא. בבקשה.

שלום לכולם. שמי רשא חסן, אני תלמידה בת 16, מכפר סג'ור, אני לומדת בתיכון אורט. הצטרפתי ל"שומרי מסך" כי הוא עוזר לנו, לבני נוער, לשנות את החברה. זה ממש טוב כי אנחנו משתמשים ברשתות החברתיות כדי לשנות.

איך בני הנוער מקבלים את זה? מה הם רואים בכם?

הם פונים אלינו. אם מישהו נפגע הוא פונה אליי או לחברים שהם איתי בקבוצה. אנחנו עשינו סרטון שהוא לא רק נגד בריונות ברשת, אלא גם נגד גזענות, כי גם בני נוער חווים את זה. אני, כדרוזית, אני גם חווה את זה, זה ביומיום שלי, זה בטבע של האנשים, במיוחד במדינת ישראל, כי יש מכל העמים פה. אז רציתי לשנות את זה ועם חבריי עשיתי לוגו או תמרור, אנחנו ציירנו את זה ויש לנו משפט שאומר - - - humanity שאנחנו עם האנושות, כי כולנו בני אדם. אז אני רוצה לשנות את זה ובגלל זה גם הצטרפתי ל"שומרי מסך". אני גם מסבירה צעירה כי זה פונה גם אל כל האנשים שהם חווים בריונות ברשת או הטרדות וכל מיני דברים.

תודה.

מה זה "שומרי מסך"? מה התכנית הזו?

יעל אלין, תתייחסי בבקשה. הוא רוצה לדעת בדיוק מה הפעולה שאתם עושים.

מה הפרויקט, מי מממן? מהו?

שלום, קוראים לי יעל אלין פלג, אני בת 13, בכיתה ט', מאורט כללי בית שאן. זו שנה ראשונה שלי בפרויקט. הצטרפתי כי כשהייתי ביסודי עברתי בריונות, אני עצמי, סיפור אישי שלי, ורציתי לנסות למגר את הסיפור הזה תוך כדי עזרה לילדים שהם יותר קטנים ממני, שגם חווים את זה.

איך הגעת ל"שומרי מסך" ומהו?

בבית הספר לקחו שכבה שלנו, את שכבה ט', הסבירו לנו קצת על הפרויקט ומה זה עושה. שמעתי והתלהבתי מזה, אז רציתי להצטרף ועכשיו אני בפנים.

זה פרויקט של משרד החינוך?

בשיתוף, בשיתוף. האם יש מ"שומרי מסך", מי שמוביל את זה? אני עוד מעט אתן לך רשות דיבור.

"שומרי מסך" זה של אורט וגוגל ואנחנו מפיקים סרטונים וסרטים. יש תחרות קמפיינים וכל אחד מדבר על מה שאצלו בלב, מה קורה בישראל או בעולם. זה לא רק בישראל, זה גם בעולם. יש 14 מדינות בעולם שהן עם זה והוא נותן אפשרויות לתלמידים, לילדים ולבני נוער להציג את עצמם ולשנות משהו.

אתם ממשיכים להיות בפעילות לאורך כל השנה. אתם הכתובת של אותם ילדים במשך שנה שלמה והם מקבלים את ההדרכה מגוגל אורט.

מהו תפקידה של גוגל בכל הסיפור הזה?

זו האחריות האישית שלהם על כך שהם אלה שגם נותנים את הזירה מדי פעם.

זה אני רוצה - - -

אנחנו ניתן התייחסות. חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

תודה, תודה רבה. אני חושבת שהדיון פה הוא מאוד חשוב, אבל הדיון לא מתחיל מהאינטרנט. האינטרנט, כמו כל טכנולוגיה, היא משקפת את החברה, את התרבות ואת הערכים של החברה. אם כולנו מאמצים את זה אז לא מתחילים באינטרנט, מתחילים מהחברה ומהערכים של החברה. אי אפשר להגיד, "אל תפגע בי באינטרנט". לא, מלמדים, תכבד את בן האדם ואל תפגע בו, נקודה. ואז הוא לא יפגע בו באינטרנט, הוא לא יפגע בו ברחוב, הוא לא יפגע בו בכל מקום אחר.

אי אפשר לדבר על מוסר של אינטרנט. אין מוסר של אינטרנט, יש מוסר של חברה. הטכנולוגיה הזאת, כמו כל טכנולוגיה אחרת, היא יכולה להעצים ולהשתמש בה בצורה חיובית והיא יכולה להרוס. יש את הצד שהוא מעצים את האינדיבידואל, הוא נותן אפיק שתקשורת המיינסטרים לא נותן לאינדיבידואל, שהתקשורת לא נותנת לאלה שחיים על השוליים של החברה. אי אפשר לדבר על פוגענות של האינדיבידואל באינטרנט, של בן אדם ספציפי, אולי השכן שלך, אולי בן הכיתה שלך ולהיות אטומים לפגיעה של הקולקטיב באינטרנט ולא לדבר על גזענות באינטרנט ולא לדבר על הסתה באינטרנט. וזה הסתה בסדר וגזענות בסדר והחרמה של עסקים באינטרנט זה בסדר, אבל לא, אל תפגע בתלמיד שיושב בכיתה שלך. איזה מן מוסר זה? איך מדברים? ואין אוריינות לתקשורת בלי למידה ערכית, אין אוריינות של איך להשתמש באינטרנט בלי לדבר על אלימות בתוך החברה ועל גזענות בתוך החברה ועל רמיסה של זכויות אדם בתוך החברה. אי אפשר לדבר רק על זה, אי אפשר להיות יפים בצד הזה אבל חשוכים ודורסניים בצד האחר וזה בסדר. מדברים על ערכים, קודם כל ערכים של חברה, שהערכים האלה משתקפים דרך האינטרנט. לכן אוריינות של אינטרנט היא קודם כל אוריינות של ערכים. להיות אמיצים ולהגיד שחברה שנותנת לגיטימציה לגזענות היא חברה שגם נותנת לגיטימציה לגזענות באינטרנט. חברה שפוגענית ברחוב היא חברה שנותנת לאינטרנט לפגוע באחרים. זו האמירה לכל חברי הכנסת.

באשר לחברה הערבית, אולי האינטרנט הוא דרך להדגיש יותר את הערכים של פלורליזם בחברה, לכבד את האישה בחברה, שוויון בתוך החברה וגם להשתמש באינטרנט בחברה הערבית לא רק בצורה פסיבית, לא לפגוע באחר אלא להעצים ערכים חיוביים. לא רק לא לעשות נזק, אלא גם להשתמש באינטרנט על מנת לתת ביטויים לחלקים המוחלשים בחברה הערבית, נשים למשל.

תודה, חנין.

ואנחנו יודעים שכאשר אנחנו מאמצים ומשתמשים באינטרנט על מנת לאמץ סוגיות חברתיות מסוימות, אז אני, למשל, מקבלת מסרים פוגעניים לא פחות מאשר המסרים הגזעניים שאני מקבלת לפעמים מהרחוב היהודי. שם אני גם צריכה לחשוב, בתוך האינטרנט, אם אני אגיד שמותר לנשים לעשות כך וכך, אז מה ישלחו לי. זה לא רק להגן על ילדים, זה גם להגן על מבוגרים, על מבוגרות, על נשים בתוך החברה הערבית. אז אוריינות לאינטרנט זה קודם כל אוריינות לערכים והנה, יש לנו פלטפורמה שהיא מעצימה, פלטפורמה שהיא יכולה להעצים ולחזק ולאמץ ערכים של שוויון ושל צדק.

תודה. "כתבו יפה דברו חכם". הפוך, "דברו יפה כתבו חכם". גבירתי, בבקשה.

אורלי סגל, מנהלת בית ספר "ניצנים" ברמת גן. היוזמה שלנו היא יוזמה בית ספרית, שלנו היה מאוד מאוד חשוב לפרוץ אותה וכן, להגיע לכאן. זו הייתה ממש מטרה שלנו והצלחנו לעשות את זה, בזכות חיבור של כמה דברים.

בית הספר הוא בית ספר יסודי, א' עד ח' ואני שומעת פה על "שומרי מסך" וזה נהדר, אבל לנו יש דוברים בתוך בית הספר שעושים עבודה מאוד דומה ותיכף גילי תדבר, אבל עשינו מעשה נוסף וחָברנו, תלמידים, מורים והורים. אנחנו הכנסנו את ההורים לתוך התכנית ולתוך העשייה ולמיזם שלנו, הם מאוד משמעותיים שם, הם עזרו לנו להמריא עם זה ופתחנו יחד עם הילדים, כי למדנו המון גם מהילדים, את האמונה שאפשר וצריך שההורים יהיו שם, בייחוד בגיל הצעיר.

עשינו הרבה תהליכים מאוד מאוד מעניינים מול ילדים, עם מבזקים קבועים, יום יום משך כמה שבועות, עם שיח סביב זה, עם פעילויות בתוך הכיתות, זה היה ברמה של מורים. לילדים הקמנו קבוצה של דוברות, שהילדים היו מקור מידע עבורנו, שיח משותף איתם, לראות איך הם רואים את עניין ההורים בתוך המערכת והם השתכנעו שזה כדאי. ליצור בסופו של דבר סרטונים של הילדים בכיתות, שנשלחו להורים, אבל הכנסנו גם את ההורים. ההורים נכנסו בשלוש רמות שונות, בוועדה של הורים-מורים, ברמה שכל הורי בית הספר נחשפו לסרטונים בהם הילדים מבקשים עזרה, תמיכה, נוכחות, והדבר השלישי היה יום פתוח שעשינו, במסגרת יום החינוך ברמת גן, הורים הגיעו לכיתות, ראו מה הילדים עושים, ראו את הסרטונים. ההורים בוועדת היזמות גייסו המון הורים אחרים, המעגל מאוד התרחב, הורים שתרמו המון לעשייה, אם זה בחולצות, אם זה בסיסמאות, בשיר, בקליפ שעשינו, הרבה מאוד עבודה משותפת.

אנחנו ניתן לגילי שתאמר לנו אם השיח השתנה. מה היא עושה ואם השיח השתנה בעקבות זאת.

אני אציג לכם טייפ - - -

תציגי את עצמך קודם.

זה בתוך הטייפ.

אני נכנסת איתו לכיתות בבית הספר. 72, מה המספר הזה אומר לכם? 72 הוא אחוז התלמידים שהיו קורבנות לאלימות ברשת, על פי סקר שערכה העמותה לשימוש בטוח באינטרנט.

72% מכלל התלמידים היו קורבן ברשת?

לאלימות.

אלימות ברשת.

זה היקף התופעה? עד כדי כך?

מה אתה מתפלא?

בדרגות כאלו ואחרות, מהחמורה ועד הקלה.

שלום, קוראים לי גילי לחוביץ', אני בכיתה ח'2 בבית הספר "ניצנים" ובאתי הנה כדי לדבר איתכם על החובה בהפסקת השיימינג ברשת, כי משם אין דרך חזרה. סיבה ראשונה, חשוב לזכור שיש שני צדדים למטבע ואלימות ברשת יכולה לגרום נזק גם לצד הפוגע. הדברים אשר נכתבים במדיות החחברתיות נשארים שם לתמיד. השיח הפוגעני יגרום נזק בוודאות לצד הנפגע אך יכול לשמש גם נגד הצד הפוגע, במשטרה, בבית הספר, ובין החברים.

לדוגמה מריב קטן שהתנהל במדיה חברתית לכינויי גנאי מעליבים ולשיח לא מכבד, הצד הנפגע יוכל לגשת למשטרה והצד הפוגע ייענש בחומרה. דמיינו לעצמכם איך יחשבו שאר החברים על אותו הילד שפגע בחבר אחר. סיבה שנייה, השיימינג ברשת פוגע בהנאת השימוש ברשתות. הרשתות נועדו לכיף, לשיתוף ובעיקר להנאה. הרשתות השונות שאנחנו כל כך אוהבים להשתמש בהן, לא נועדו לשיימינג. אני בטוחה בכך שללא אלימות ברשת הגלישה ברשתות תהיה הרבה יותר בטוחה ומהנה.

לסיכום, לאור הנימוקים האלה, הפגיעה בשני הצדדים והפגיעה בהנאת השימוש ברשתות, מחובתנו להפסיק את השיימינג ברשת ולדעת לדבר בכבוד. זכרו, דברו יפה, כתבו חכם.

אני חושב שמגישות החדשות בערוץ 2 או ערוץ 1 או ערוץ 10 יכולות לדאוג מהיום. תודה רבה לך, גילי. אבל לא ענית לי. עזבי עכשיו את הקראת הטקסט, מאז שהתחלתם את הפעילות, את מרגישה שצורת השיח בבית הספר השתנתה?

כן, יש שינוי מאוד גדול. בהתחלה הגיעו המון המון פניות על פגיעות והמון ילדים שבאו ואמרו שיש בעיה, שפגעו בהם. כך התחלנו את כל השינוי הזה, את כל המיזם הזה, כאילו הבנו שיש בעיה ושצריך לשנות אותה. אז התכנסנו כמה ילדים יחד עם שוש וחשבנו איך אפשר לשנות את זה. הגענו למסקנה שזה צריך לבוא מאיתנו, מהילדים, כאילו אם אנחנו מדברים בשפה שלנו יבינו אותנו וישימו לב לזה, כך אפשר לפתוח את העיניים. התחלנו עם הכיתות, לדבר בכיתות ולעשות כל מיני מבזקים לילדים ואז דיבור בכיתה ולפתוח דיון וכך זה התגלגל והגענו לכל מיני מקומות שבהם גם פתחנו את העיניים לאנשי חינוך שיעבירו את זה לבתי ספר שונים והגענו לכאן.

תודה. אנחנו מודים לכם שהגעתם לכאן, לכל מי שהגיע ואני חושב שגם התלמידים שלא ידברו אבל נוכחים איתנו בדיון, הם גם חווים את החוויה הזו של מהלך של דיון בוועדת כנסת. תמיד אני דואג להדגיש את הפער העצום בין מה שמוצג לאזרח הישראלי, לחברה הישראלית על מה שקורה במליאה לעומת מה שקורה באמת ביומיום בשעות האלו בוועדות. זה שונה, הפער הוא עצום ואני חושב שזה רק יתרום לחברה הישראלית, שבני נוער יושבים איתנו, שותפים אינו לשינויים ולקידום תהליכים בחברה הישראלית.

אני חושבת שיש פה תפקיד מאוד מאוד גדול למנהלות ולמנהלים בכל הנושא של הגיוס של הצעירים, של ההכוונה. במקום שאין שם מנהל שהוא מחויב לנושא הזה, אז הילדים, גם אם הם יהיו מאוד פעלתנים, לא תהיה להם את הבמה. צריך מפה לעודד ומשרד החינוך, לא צריך להשאיר את זה, להיות סוברני, מי רוצה ומי לא רוצה, אלא לחייב את המנהלים לפתוח את הדברים האלה, כי הילדה הזו והילדים האלה והילדים האחרים הופכים להיות המודלים של הילדים היותר קטנים מהם. לכן זה צריך להיות לא ממקום של התנדבות של מנהלים אלא הוראה מכַוונת מתוך משרד החינוך.

אנחנו נעשה הפוגה אחרי עוד כמה דוברים וניתן למשרד החינוך להציג את המצגת. עיסאווי, בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני אתמקד בכמה נקודות. תראו, כל האנשים שהקשבתי להם, כולם צודקים. אין בן אדם כאן שלא דיבר, מהתלמידים, דרך הח"כים, שלא צודק. אל"ף, אני אתחיל במשפט הנכון שחברת הכנסת זועבי אמרה, "התכנים באינטרנט זה שיקוף של מה שקורה בתוך החברה" ולא משנה איפה. זה שיקוף. הוויכוח, ערבי-יהודי, גזענות, חילוני-דתי, סגנון, זה השיקוף, זה משתקף לתוך המערכת הזו, כי מאחורי המקלדת קל מאוד - - - זה אחת.

שתיים, חברים, אני כאבא, אני אגלה לכם, אני אבא לשש בנות ובן, שבעה ביחד, ואני אומר לבנות שלי שאני נותן בכיתה ט' פלאפון. התחלתי עם הראשונה. אמרתי לה, "בכיתה ט' תקבלי פלאפון". עברה, סיימה אוניברסיטה, רואת חשבון והלכה. השנייה לא, ביקשה בכיתה ח', השלישית בכיתה ז', הבן, שהוא בן 8, רוצה פלאפון.

עוד אין לו, עיסאווי?

בן 8.5, היום הוא רוצה פלאפון. חברים, אני אומר את זה, ההתפתחות הטכנולוגית שהייתה בעשר השנים האחרונות, אנחנו לא היינו ערוכים לה. היא התפתחות מסיבית כזו שאנחנו כחברה, בדרגים שונים, לא ערוכים לה. איך נוכל למנף את ההתפתחות הטכנולוגית הזו לדברים חיוביים? זה תלוי בין משפחה ומשפחה, בין קהילה וקהילה.

הנושא הזה ימשיך להעסיק אותנו, חברים, עוד עשרות שנים. לא נוכל לשלוט בו, אבל הדבר הבסיסי, אדוני היושב ראש, המינימום שבמינימום, לחייב את משרד החינוך, לחייב, על פי חוק, בלימוד שעה שבועית, לימוד ממש, בתוך הלו"ז, כמו שאתה לומד עברית, מתמטיקה והכול, לימוד שימוש בטוח באינטרנט.

שעה שבועית?

שעה שבועית. זה נושא - - -

רגע, אני איתך, על חשבוני, תקשיב. נתנו שעת כישורי חיים, אני קורא לה גב הגמל, שכל מה שיש לחברה הישראלית שולחים לאותה שעת כישורי חיים.

צריך שעה מיוחדת לזה כי האיום, האיום בשימוש הרע במערכת הטכנולוגית הזו, הוא אחד מהסיבות להמון תופעות שליליות בחברה, אם זה אפילו בפשע, בשיימינג, כי אנחנו לא יכולים לשלוט בזה. אני לא יכול להגיד לבת שלי אם היא מסמסת, או להיות שוטר, לא יכול. אני לא יכול, חברים. אז המערכת, אם אנחנו רוצים לטפל בה, אך ורק חינוך. אין לנו סיכוי אחר.

הדבר הנוסף שקצת מוזר להגיד אותו, אנחנו יכולים, הרי הפייסבוק וכל מערכת המדיה הזו, יש חברות שהן ספקי אינטרנט שמפעילות אותם, יש לממסד ויש לחברות את היכולת לסנן את האתרים. השאלה שנשאלת היא האם יש עניין או אין עניין? למה? כי משתמשים בזרימת המידע והידע השוטף גם בכדי ללמוד על ההתנהלות וגם להרוויח כספים, כפי שידידי אמר. האם יש להם עניין? להבנתי אין להן עניין. אז במציאות הזו, מאחר ואין להם עניין, הן מסיבה מסחרית והן כדי לשלוט בנו, אין, אז מה הפתרון? חינוך. אין לנו סיכוי אחר. חוץ מזה אנחנו out.

תודה.

סליחה, אדוני, היום יום זכויות בעלי החיים וחברתי לסיעה, תמי זנדברג, עושה במזנון הכנסת ארוחה טבעונית ואנחנו במרצ - - -

אנחנו מודים לכם ותייצגו אותנו נאמנה שם. תודה. נמצאת איתנו גב' סימונה מורלי, מנכ"לית של?

הרשות העירונית למאבק בהתמכרויות ואלימות, אשדוד.

בבקשה, תני לנו סקירה על עשרת הדברות שלך לגלישה בטוחה.

חבר הכנסת יעקב מרגי, תודה על הבחירה של הנושא, חברת הכנסת רויטל סויד וחברי הכנסת הנוספים. קוריוז קטן, חברת הכנסת ביקרה באשדוד לפני שנה וחצי, נכון, רויטל?

שנתיים כבר.

שנתיים כבר, חלף הזמן, ואמרה שבכוונתה להקים שדולה למניעת בריונות ברשת. אנחנו שמענו באשדוד ואמרנו שזה לא יישאר בגדר סיסמה ובאמת תודה לך, רויטל, בזכותך לקחנו אחריות, כעיר מוניציפלית, לקחנו אחריות על כל הנושא של רשת ביטחון והקמנו תכנית הוליסטית עירונית, שכוללת את ההורים ועשרת הדברות הם בעצם להורים. יש לנו מרכז להורות ואנחנו מעבירים שם במסגרת ההכשרה של ההורים ובמסגרת הסדנאות את הנושא של הגלישה הבטוחה ושגם ההורים ייקחו אחריות.

מעגל נוסף, והיום הדיון הוא בנושא של הנוער, יושבים כאן הודיה, שני ורון, שלא רק לקחו אחריות אלא גם עושים מעשה. במסגרת הקיץ פתחנו סיירת "רשת ביטחון" והעסקנו בני נוער, כ-30 במספר. במהלך הקיץ הזה הם קיבלו הכשרה וקיבלו גם שכר. במהלך הקיץ עבדנו גם עם רשת הסייבר המשטרתית ונתפסו לא פחות מאשר 70 אתרים וקבוצות בעלות תכנים פוגעניים כלפי בני הנוער באשדוד, שהוסרו מהרשת בזכות העבודה של אותם בני נוער.

מכיוון שאז עבדנו בקיץ לקחנו אחריות ובמסגרת מעורבות חברתית כ-70 בני נוער, בשתי קבוצות מכל בתי הספר העל יסודיים, שותפים לסיירת "רשת ביטחון" ומקבלים הכשרה של איתור והסרה של תכנים פוגעניים ברשת, שיימינג, תרבות הטוקבקים, שימוש חיובי ואחראי ברשת. הם מבצעים פעילות ובשבוע הקרוב כל בית ספר על יסודי, ששם יש נציגים ברשת הביטחון העירונית יבצעו את אותה פעילות, כפי שראינו פה בבית ספר, לבית ספר יסודי שהוא סמוך לאותו בית ספר על יסודי, כך שכל בתי הספר היסודיים והעל יסודיים יעברו את אותו מענה.

בנוסף, לשאלתך, אנחנו מעבירים הכשרה לחדרי מורים בנושא של גלישה בטוחה ברשת ובנושא של מעורבות ואחריות. אז אני רוצה ברשותכם, לתת את הדיבור כאן לירון ושני - - -

הם יתמקמו ובינתיים חבר הכנסת מסעוד גנאים ולאחר מכן ניתן להם.

אני חייבת להגיד שהייתי ביום ראשון באשדוד, היינו אני וחברת הכנסת זנדברג בסיור של הוועדה, זה פשוט מדהים מה שהעיר הזו עושה.

אשדוד חלוצה גם בתחום של העצמה הורית.

פרויקטים שאין בשום עיר בארץ, אני חייבת לפרגן לך.

תודה, זה היה במקום. אני חושב שרשויות מקומיות שהן חלוצות ומובילות תהליכים חיוביים צריך לציין אותן.

אני חייבת לעבור לוועדת המדע, כי חבר הכנסת מקלב עושה גם שם דיון. הדיון הוא מרתק ואני שוב מודה לך ואני מזמינה את כולם בשתיים וחצי לכינוס של השדולה באולם ירושלים.

אולם ירושלים זה קומה אחת מעלינו בדיוק.

ירושלים למעלה ונגב למטה.

במיוחד את כל בני הנוער. תודה, תודה רבה.

חבר הכנסת מסעוד ג'נאים. בבקשה, אדוני.

ירושלים למעלה, שמתי לב, מירב. אדוני היושב ראש, חבריי חברי כנסת, האורחים הנכבדים. בתחילה, אני מברך את כל התלמידים שנוכחים, במיוחד עלאא ומועצת התלמידים מזמר, גם יקין וכולם, גם כל התלמידים שדיברו ונכחו, משום שאני חושב שהברכה מגיעה להם ומגיעה גם למורים שלהם ולמדריכים שלהם, כי אנחנו בזה עוברים שלב ועוברים מדרגה, שהתלמיד גם שותף וגם יכול לקחת חלק בשינוי שאנחנו רוצים או בפרויקטים החינוכיים והחברתיים שאנחנו רוצים. המעורבות של התלמידים היא חשובה מאוד בעניינים האלה, משום שאנחנו יודעים, מהניסיון שלנו בשטח, אני גם כמורה לשעבר, שתלמיד יכול להשפיע וחבר יכול להשפיע על חבר ועל תלמיד אחר ועל תלמידה אחרת יותר מאשר המבוגר, אם הוא מורה ואם הוא הורה. זה אחת.

שתיים, אנחנו חיים בעולם האינטרנט הזה, העולם הדיגיטלי, וזה כמו אוקיינוס, כמו ים, ים רחב ועמוק. אם אנחנו, גם הילדים שלנו וגם אנחנו, לא יודעים איך לשחות בו, כולנו נטבע. בסוף זה כמו נשק, אם אתה לא מכשיר, לא מכין מישהו איך להשתמש בו, הוא יכול לגרום נזק לעצמו או להרוג את עצמו. לכן יש להכשיר את התלמידים, את ההורים ואת המורים איך לגלוש באופן בטוח, משום שאנחנו מכירים את רוב הבעיות שנוצרות. העניין הגיע עד כדי התאבדות, ניסיונות התאבדות, בגלל החרמות, בגלל השיימינג ובגלל כל מיני דברים שהם מופיעים ברשת.

ברשת הזו, אם זה פייסבוק או אחרת, אנשים, אם הם תלמידים או מבוגרים, הם מרגישים שם חופשי, הם מרגישים שהם כאילו מוגנים לעשות מה שהם רוצים, לתקוף מי שהם רוצים, כאילו אף אחד לא רואה אותם. זה לא כמו המגע הישיר, לכן צריך לחנך וצריך לרסן.

דבר אחרון, אדוני היושב ראש, גדולתו של האדם שברא אותו אלוהים היא ביכולתו לעשות את הדברים, ליצור ולגלות, אבל גדולתו היא יותר אם הוא שולט במה שהוא יוצר, משום שבסוף, את המוצרים שאנחנו מייצרים כבני אדם, אם הם משתלטים עליו והם מכוונים אותנו, אוי ואבוי לנו. אדם בסוף הוא נבדל בזה שהוא לא חפץ, יש לו רגשות ויש לו ערכים, אז האדם לא צריך 'להתמכשר' במכשיר שהוא יצר אלא להיפך, הוא צריך להאניש, הכוונה היא שאתה לא יכול לתת למכונה רגש או רוח, אבל אתה, בחינוך שלך, בערכים שלך, יכול לכוון אותה לכיוון האנושי שלא יזיק.

תודה. אורלי אהרוני, ממש בקצרה. תני לנו רקע, מי עומד מאחורי "שומרי מסך". בבקשה.

"שומרי מסך" הוא שיתוף פעולה של אורט ישראל וגוגל. מדובר על 50 בתי ספר של רשת אורט שבהם, בכל בית ספר כזה, יש קבוצה של 25 בני נוער, שמתעסקים בשלושה אלמנטים מרכזיים. האחד הוא הסברה, נכנסים אחת בשבוע לכיתות, אפשר להגיע לכל היעדים, קהלים של הורים, מורים, ילדים ביסודי, ילדים בחטיבה, ילדים בתיכון. נכנסים ועושים הסברה בדרכים יצירתיות. זו יכולה להיות תערוכה של צילומים, זה יכול להיות הצגות, אלה יכולים להיות קמפיינים שיווקיים, שמעלים את המודעות לגלישה בטוחה ולמיגור תופעות הבריונות ברשת.

בנוסף, התלמידים האלה הופכים להיות אוזן קשבת לתלמידים אחרים שנפגעו ברשת. מעודדים אותם לדבר, להתחזק, להצטרף לקבוצה. אחד הדברים החזקים של "שומרי מסך" זה שתלמידים שנפגעו ברשת קיבלו במה לעבור מהצד החלש, הצד הקורבני, לצד החזק ובאמת לספר את הסיפור האישי שלהם. אנחנו מגלים ורואים שיותר ויותר ילדים מצטרפים לקבוצה הזו הם ממש מרפאים את עצמם באמצעות - - -

במה מתבטא שיתוף הפעולה בין גוגל לרשת אורט?

כל תכנית העבודה נבנית יחד, החל בהכשרות עם משאבים. אנשים מגוגל באים ומסייעים כמנטורים בתוך בתי הספר. יש לנו תחרות מדהימה של קמפיינים שבה תלמידים יכולים להביע בדרך יצירתית ולמחות נגד תופעות שליליות ברשת.

יש פה תערוכה בחוץ שמוקרנת, של תלמידים שיצרו, כמובן בשיתוף פעולה של גוגל ואורט ויש מיזם חדש שקורה היום, זה נקרא "אתגר הבלונים". זה אתגר שבו אנחנו רוצים להראות עד כמה המילה הפוגענית יכולה להיות הרת אסון. הרעיון הוא לקחת שני ילדים שרושמים מילה פוגענית על בלון, מתחבקים, מפוצצים את הבלון ודרך האמצעי הזה אנחנו מראים עד כמה המילה הזו יכולה להזיק. מצד שני אנחנו גם יכולים לפוצץ אותה ולהראות עד כמה אנחנו יכולים לעשות דבר משמעותי ופשוט ויפה, שהוא חווייתי לילדים קטנים ולבני נוער.

תודה. תלמיד מאשדוד ולאחר מכן המצגת של משרד החינוך, בבקשה.

שלום, שמי רון, אני מאשדוד, אני בן 16. אני הצטרפתי לסיירת "רשת ביטחון" בתחילת השנה. אני שמעתי על המיזם הזה די הרבה ואני אישית חשבתי שאם אני אצטרף אז אוכל איכשהו לצמצם את הפגיעה ואת השיימינג ברשת. בעצם מה שאנחנו עושים, אנחנו רוצים לקחת את השיח ברשת ולהפוך אותו לחיוני. השיח ברשת הוא משהו מאוד חשוב, במיוחד בטכנולוגיה של 2017 והלאה. אני חושב שאנחנו יכולים לצמצם את השיימינג ולעשות אותו יותר טוב, את השימוש ברשת.

תודה רבה. משרד החינוך, בבקשה.

תודה רבה. שמי עינב לוק, מהשירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך. אני קודם כל רוצה לברך על הדיון ולברך על כל היום שמתנהל פה היום בכנסת. אני שמחה להגיד שאני חושבת שזה אחד הנושאים שאנחנו זוכים להוביל עם שותפים רבים, שמשרד החינוך מרגיש שיש לנו הרבה מאוד שותפים. אנחנו חושבים שזה נושא שמאוד חשוב שמשרד החינוך יוביל אותו ואנחנו זקוקים להרבה שותפים ואנחנו מרגישים שיש לנו שותפים משמעותיים.

אני אציין שקיימת ועדה בין משרדית שמוביל משרד החינוך, שבה שותפים משרדי הממשלה, המשרד לבטחון פנים, משרד הרווחה, משרד המשפטים, המשטרה, הרבה מאוד גופים ממשרדי המשלה. הרשות המקומית שותפה לוועדה, פורום ועדי ההורים היישוביים שותף לוועדה, מועצת התלמידים וגופים נוספים כמו גוגל, מייקרוסופט, מכון אדלר, באמת, הרבה מאוד שותפים וההתכנסות יחד ותכנון המהלך הזה יחד, נותן למהלך הזה אפקט מאוד מאוד משמעותי וגם ערך מוסף שמאפשר לנו, כמשרד החינוך, להביא את הנושא הזה מהיבטים שונים. גם היבטים משפטיים, גם חינוכיים, גם חברתיים וגם רגשיים וכמובן לאפשר עשייה עם האוכלוסיות השונות, היום הוועדה שמה דגש על העבודה עם התלמידים, גם עבודה עם ההורים וגם עם צוותי החינוך. אני שמחה להגיד שהשותפות הזאת היא מאוד משמעותית. כמו שראינו, יש גופים נוספים שיכולים לתרום מהידע ומהניסיון, כמו גוגל, מייקרוסופט וגופים נוספים, שהם מאוד מאוד משמעותיים להובלת המהלך.

התכנית שלנו היא תכנית ארוכת טווח, לאורך כל השנה. יש בכל בית הספר צוות שנקרא "חיים ברשת" והוא מורכב ממספר אנשים בתוך בית הספר, כשהמטרה של הצוות היא לכנס, כמו שאנחנו עושים ברמה הארצית, צוות בתוך בית הספר, שהוא יתכנן את התכנית הבית ספרית. בעצם הרעיון הוא שמשרד החינוך נותן את הרעיונות, מעלה חומרים, שאני תיכף אראה מה אנחנו עושים, וצוות בית הספר בונה את התכנית הייחודית המתאימה לו. לכן ראינו כאן מגוון של רעיונות, זה נראה אחרת בין בית ספר לבית ספר - - -

עינב, תזדרזי, כי יש עוד שישה או שבעה דוברים.

אני מזדרזת. אני אגיד שלנו מאוד חשוב להציג את הרשת על כל הרצף שלה, מהזדמנויות והנאה דרך אתגרים ועד סיכון ופגיעה, באמת להגיד שאנחנו עוסקים בסוגיות על כל הרשת. אנחנו מדברים על נורמות התנהגות ברשת, על תדמית דיגיטלית, איך הילדים היו רוצים להציג את עצמם, מה היו רוצים שיישאר ברשת, מה בין פגיעה לעבירה ברשת.

חשוב לי להגיד שהתכנית, יש לה שלוש פעימות שיא במהלך השנה. אחת בתחילת השנה, כשאנחנו כותבים את התקנון הבית ספרי, קובעים את המדיניות, את הציפיות מהתלמידים, הפעימה השנייה היא השבוע, במהלך ה"שבוע לגלישה בטוחה" והפעימה השלישית היא לפני חופשת הקיץ שאנחנו יודעים שבמהלך הקיץ הילדים נמצאים הרבה יותר ברשתות החברתיות ובאינטרנט.

כל שנה אנחנו צובעים את "השבוע לגלישה בטוחה" בצבע אחר. בשנה שעברה קראנו לו "לוקחים 30 שניות למחשבה לפני שיתוף והפצה", באמת להפעיל שיקול דעת מה אנחנו מעלים ומה לא והשנה בחרנו את הנושא של פנייה לעזרה, לעודד ילדים ובני נוער שנפגעו ברשת לפנות לעזרה. קראנו לשבוע "עושים שינוי ברשת ומושיטים יד לעזרה". דיברנו בהכשרה של צוותי החינוך, מה מעודד ילדים לפנות לעזרה ומה חוסם פנייה לעזרה ואנחנו מלמדים את הצוותים החינוכיים כיצד להפוך את עצמנו, המבוגרים, ההורים וצוותי החינוך, להיות אלה שהם אקטיביים, פונים לילדים, משוחחים איתם ומנהלים שיח עם הילדים על ההתנהלות שלהם ברשת, מה הם עושים ברשת, לאן הם הולכים ולשאול אותם האם הם נפגעים ברשת. אלו שלושת הפעימות שדיברתי עליהן.

התכנים והפעילויות שאנחנו מעלים לאורך כל השנה ובשבוע הזה, הם כלפי שלוש אוכלוסיות, תלמידים, הורים וצוותי חינוך. עם צוותי החינוך אנחנו עובדים על ההכשרה שלהם, על הידע שלהם בתחום הזה ומה שהם יכולים לעשות כצוותי חינוך. עם התלמידים אנחנו עובדים גם על סדנאות, כמובן שהכול מותאם גיל ומותאם לשפות השונות. כל הפעילויות מופיעות גם בשפה העברית וגם בשפה הערבית, מותאמות לחינוך הממלכתי ולחינוך הממלכתי דתי. ישנן הרצאות שנעשות על ידי צוותי החינוך והרצאות מקוונות, זה אומר שעומד נציג שלנו ונרשמים תלמידים מכל הארץ להרצאות מקוונות. הדבר הזה מאפשר לנו להגיע לאוכלוסייה הרבה יותר רחבה ושיגיעו אנשי המקצוע אל בתי הספר. יש לנו הרצאות של מומחים. אני ממש ברגעים האלה מקבלת מספרים כמה פרקליטים מגיעים לבתי הספר, שוטרים, נציגים מחברות שונות ואני חושבת שזה מעשיר את השיח בתוך הכיתה, שמגיעים גורמים שונים ומביאים היבטים נוספים.

אחד הנושאים שראינו אותו פה היום ואנחנו חושבים שהוא אחד הכיוונים המשמעותיים ביותר, זה הנושא של תלמידים עמיתים לגלישה בטוחה. היום אנחנו מכניסים את זה, נמצאים איתנו נציגים ממנהל חברה ונוער, מכניסים את זה למעורבות חברתית, כדי שזה יהיה חלק מהתכנית של התלמידים. כמובן גם הנושא של ההורים בשיתוף עם פורום ועדי ההורים היישובים. סדנאות משותפות להורים, מורים ותלמידים, הרצאות מקוונות להורים, שאנחנו מקליטים והמורים והצוותים החינוכיים מפיצים את זה להורים ועלוני מידע. אני אשאיר את זה לוועדה, יש לנו עלונים שאנחנו מפרסמים להורים, כולל המלצות שלנו להורים במצבים של פגיעה, למי לפנות, עם ציון כל הגורמים שאפשר לפנות אליהם, כולל מספרי טלפון, עלונים לתלמידים כיצד לנהוג ברשת ופעילות שמועצת התלמידים תספר עליה בהמשך. השבוע מועצת התלמידים מפעילה בכל בתי הספר סדנאות בנושא. כל החומרים שלנו נמצאים בענן החינוכי שהעלינו אותו ופרסמנו את זה בכל בתי הספר.

אלה המסרים, אנחנו לא נדגיש, אבל אנחנו מעבירים את כל המסרים לתלמידים. זה המודל שעליו אנחנו מדברים של מתן פנייה לעזרה ומודל של פנייה לעזרה שאנחנו מלמדים את הילדים מה יעזור להם ולאן לפנות במצבים של פגיעה.

דבר אחרון שחשוב לי לציין, שכמובן קיים גם חוזר מנכ"ל בנושא שנותן הנחיות לבתי הספר איך לטפל כשכבר קורה אירוע האלימות. זאת אומרת עיקר המשאבים שלנו הוא הסברה ומניעה בכל שלבי החינוך, הכשרה של הצוותים החינוכיים ועבודה עם התלמידים, אבל גם יש הנחיות מאוד ברורות מה לעשות כאשר מתעורר אירוע של פגיעה ברשת.

תודה. לעתים בדיוני הוועדות אנחנו נחשפים לתופעות ומסתבר שזה כאילו בא מהחלל החיצון, משרדי הממשלה לא נמצאים שם, אבל אני רואה שכאן, ברוך השם, התופעה ידועה, מתמודדים איתה. אין ספק שדיון כזה גם מעצים את זה עוד יותר. גם המשרד, גם יוזמות פרטיות כאלו ואחרות של גופים, אני חושב שזה דבר נכון. אין ספק שזה גם מתעדכן מדי פעם כי זה תחום מאוד אינטראקטיבי, לא סטטי. פורום ועדי ההורים, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. שמי צביקה כספי, אני מפורום ועד ההורים היישוביים, אני מרכז את כל תחומי התקשוב הבטוח, טכנולוגיה וקרינה בפורום.

התפתחתם לממדים רציניים, ועדות, פורום.

אתה שותף לזה.

נכון. זה חלק מהעבודה המקצועית שלנו. הבנו שיש יותר מדי תחומים ואתה סופג אותנו בחיוך כל הזמן.

בשמחה.

אני רוצה להגיד, קודם כל בפן החיובי, שבשנתיים האחרונות לפחות, כשאנחנו די מעורבים בתוך התחומים האלה, באמת נקודה חשובה ונכונה, כמו שאמרת, והיא שסוף סוף יש איזושהי הבנה שיש הרבה תחומים פרוצים, הם מהירים יותר מאיתנו ומשרדי הממשלה סוף סוף התחילו לנסות להדביק אותם. משרד החינוך בשנה האחרונה עשה כברת דרך אדירה, יכול להיות שזה בגלל שהטרדנו אותם יותר מדי, יכול להיות שזה בגלל - - -

גם וגם.

בגלל הוועדה הזו ומה שאנחנו עושים בה, אבל אנחנו גאים בזה ואני שמח ששיתופי הפעולה הולכים ומועצמים.

במסגרת הפורום אני רוצה לציין את הדברים העיקריים שאנחנו עושים. אנחנו מפעילים אתר בפייסבוק שפועל 24/7, שנותן מענה כמעט מיידי להורים ולילדים, לקבל מענה לכל התחומים, החל מהתחום הטכנולוגי ועד למידע אישי. הכול כמובן שמור ומוגן. יש לנו ועדה שעובדת בנושא אובדנות, שזה תחום שהוא מאוד קשה ואנחנו אוספים אליו הרבה אנשים שהם יותר מומחים מאיתנו לנושא הזה. יש לנו מערך הפצה די נרחב היום, אנחנו שולטים כמעט בכל המדינה, אז אנחנו מסייעים גם למשרד החינוך - - -

אתם נמצאים בכל מקום במדינה, אתם לא שולטים.

לא שולטים. נכון, המילה יותר נכונה, נמצאים, מצויים, תיקן אותי רון. אנחנו משתדלים להעביר כל הזמן מסרים שיעברו הלאה. בסופו של יום הדאגה שלנו היא גם לילדים שנמצאים כאן מאחורינו וגם שההורים יתחילו לקחת אחריות ולהיות מעורבים.

החברים כאן עזבו, אבל אני יכול להגיד לכם שאנחנו מתמודדים עם כל המגזרים, שזה משהו די נרחב, יהודים, ערבים, דרוזים, חרדים, הבעיות האלו לא פוסחות על אף אחד והן מאוד מאוד קשות. חשוב לנו כן להגיד שיש לנו גם שיתופי פעולה מצוינים שעליהם אנחנו עובדים. נמצאים כאן חברים שלי גם מ"נתיבי רשת", שאנחנו ביחד עשינו גם מחקר. הם עובדים מאוד מאוד יפה. משרד החינוך, נמצאים כאן עינב לוק, רוני דיין, ראיתי כאן את יסמין ניסמן קודם. המשרד לבטחון פנים, החברים שנמצאים כאן, משרד המשפטים, שאנחנו גם חברים בו במסגרת הפרקליטים, דרך אגב, זו השנה השנייה. איגוד האינטרנט, מצילה, שעובדים אתנו יפה.

תסכם.

חשוב לי כן להגיד, אנחנו עובדים בשנה האחרונה על משהו שאני חושב, כבוד היושב ראש, שזה משהו שאתה צריך לקחת כאור לדרך, אנחנו מבצעים האחדות. משרדי הממשלה היו מאוד מפוזרים בשנתיים האחרונות, כל אחד מבזבז תקציבים וכוחות, מערך "מאור" אני חושב שאחרי הרבה צעקות והרבה כוחות, הביא להאחדה של הכול. כולנו יושבים יחד היום, גם בוועדות הבין משרדיות וגם מעבר. אנחנו מפתחים כרגע אמצעים טכנולוגיים, שבחודש הקרוב אנחנו מקווים שנציג לך אותם, שיעזרו בבלימה של כל השיימינג, הפצות, גלישה בטוחה ואני מקווה שהפורום ימשיך להוביל את התחומים האלה, גם בוועדה וגם מעבר. תודה.

תודה. הדוברים מרגע זה שיקבלו רשות דיבור נצטמצם לשתי דקות כל אחד, מתומצת, לא לחזור על דברים שנאמרו. נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית. זה משולש, שמענו ממשרד החינוך, מורים, הורים ועכשיו תלמידים.

קודם כל תודה רבה. יהל קירשנר, יושב ראש ועדת נוער וקהילה במועצת התלמידים והנוער הארצית. אני קודם כל אגיד, בהמשך למה שעינב קודם ציינה, שהשבוע הוא שבוע גלישה בטוחה ומועצות בבתי הספר מפעילות מערכים ופרויקטים ופעילויות בנושא בשיתוף המשרד.

כמה דברים שהמועצה ומועצות התלמידים בכלל הארץ כבר מתחילת השנה וכבר מהחופש הגדול עשו בנושא. כמו שעינב אמרה, בפתיחת השנה יש איזושהי פעימה ראשונה, אז גם מבחינתנו יש איזשהו תהליך שאנחנו מתחילים גם בתוכו. שבוע "אהבת חינם", למי שיצא לשמוע, חלק מחברי הכנסת השתתפו בו, אז שנת הלימודים נפתחה בסימן אהבת חינם.

קצת על השבוע. המטרה הסופית של השבוע זה לעודד שיח מכבד, שיח מפרגן ושיח אוהב בתוך הרשתות החברתיות, מתוך אמונה שבסופו של דבר זה מה שימגר את התופעות של השיימינג ואת התופעות השליליות בתוך הרשתות. כמו שגם חברי הכנסת ציינו בתחילת הדיון, זו תופעה חברתית. אנחנו מתמודדים כרגע עם תופעה חברתית.

ברמת העיקרון המועצה שותפה לכל הדברים שדנו בהם. שמחתי לשמוע על פרויקטים שעוד לא יצא לי לשמוע עליהם ונשמח לעזור ולסייע ואפילו להעביר אותם לכל בתי הספר בארץ. תודה רבה.

תודה. הילה שי וזאן, שלטון מקומי, בבקשה.

מפאת חוסר הזמן אני לא אציג סרטון שיש בו המון נתונים. חברי הכנסת שאלו לגבי נתונים של התופעה. אני כן רוצה לומר שהשלטון המקומי, ביוזמתו של היושב ראש, חיים ביבס, הבין שבעצם עליהם, כראשי הערים, לקחת אחריות לא רק במרחב הפיזי אלא גם במרחב הווירטואלי, כי ראשי ערים יכולים לבנות ערים ולהתעסק עם תב"עות ותקציבים, אבל בסופו של דבר, אם באים אליהם הורים שהם אובדי עצות כי הילד שלהם שוקל לעשות משהו לעצמו, אז אסור שהם יישארו בלי כלים. לכן בוועידת השלטון המקומי, שהייתה בשבוע שעבר, כל ראשי הערים וכל השרים שהיו הצטרפו לאמנה למניעת בריונות ברשת. האמנה מבחינתנו זה רק צעד דקלרטיבי ראשון. אנחנו אימצנו גם אייקון של שיח נקי, שיופץ ויהיה בכל הדפים של כל הרשתות החברתיות בשלטון המקומי של כל הערים.

אנחנו גם פתחנו קרן שתעזור במימון ייעוץ וייצוג משפטי מול כאלה שבאמת יצטרכו. מערכי שיעור ונאומים של ראשי ערים לאורך כל השנה. מבחינתנו, אנחנו רואים בזה אחד התפקידים החשובים ביותר של השלטון המקומי ושל ראשי ערים ואנחנו מתכוונים לעסוק בזה.

שוב, זה רק מראה כמה כולם מחויבים וכולם בעבודה רב מערכתית. אולי לא נצליח למגר לגמרי, אבל לפחות למזער, לשפר.

ענבר אדמון גולדשטיין, בבקשה. תציגי את עצמך ובקצרה.

קודם כל תודה רבה על זכות הדיבור. שמי ענבר, אני מנהלת קשרי ממשל בעמותת "תפוח". עמותת "תפוח" פועלת מזה 20 שנה בכל הנושא של צמצום הפער הדיגיטלי, אנחנו פועלים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. האמת שאני כאן עם קבוצה מאוד מכובדת של מתנדבים מהעמותה שלנו, מתכנית שקוראים לה תכנית "נטע". הייתי שמחה דווקא לתת לאחת החברות את זכות הדיבור כדי שתוכל לספר. אני רק אומר במשפט שלאורך השנה, וגם לציון יום האינטרנט הבטוח, המשתתפים של התכנית שלנו יוזמים ומובילים פעילות התנדבותית בקרב 10,000 בני נוער, ילדים והורים בפריסה כלל ארצית. אני אשמח להעביר את זכות הדיבור.

מי עומד מאחוריכם?

המנכ"לית גב' דפנה ליפשיץ.

אבל יש גוף פילנתרופי?

יש כל מיני גופים שעומדים מאחורינו, גם פילנתרופיה וגם שיתופי פעולה עם משרדי הממשלה השונים.

תודה. בבקשה. בקצרה.

שלום קוראים לי נלי ארונוביץ, אני חניכה בתכנית "נטע" מזה ארבע שנים ואני הרכזת של מסלול ההתנסות בתכנית "נטע", "נטע גו'ניור." לכבוד שבוע האינטרנט החלטנו להעביר למדריכים שלנו חומר לכיתות ה' עד ח', שזה תחום הפעילות שלנו, כדי להעביר להם את הנושא ולהעביר להם כלים להתנהגות נכונה באינטרנט.

בין היתר אנחנו מאמינים שהאינטרנט זה מקום כל כך רחב ומופלא שמלא בקונוטציות חיוביות. אנחנו משתדלים להימנע מקונוטציות שליליות, כמובן שהן קיימות, למזער אותן בעזרת ידע נכון וכלים נכונים, שאנחנו מלמדים לאורך כל השנה ובמיוחד בשבוע הזה.

תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

אני אדבר בדקה כדי שנשמע את האחרים שבאו במיוחד. אני רוצה להגיד, הייתי בבוקר גם בוועדה לקידום מעמד האישה ואנחנו מתעסקים היום, כל היום, בנושא של האינטרנט. אני חייבת לומר שלצערי, חוק הסרטונים, שחוקק כאן בכנסת לפני שלוש שנים, לא ממש עובד. זו קצת פסימיות, אבל יש לי גם משהו אופטימי. הפסימיות זה שהחוק לא ממש עובד, ההרתעה לא משמעותית בעיניי, יסלחו לי גורמי המשרד לבטחון פנים, אבל בסופו של דבר אנחנו לא ראינו, ראינו, אדוני, שמתוך מאות תלונות, רק 30 תיקים הגיעו לכתב אישום ועל ענישה בכלל לא שמעתי, לא שמעתי שמישהו נענש. לכן לדעתי, הדרך הכי טובה, וזה המסר האופטימי, זה לעשות את מה שאתם עושים, גם חינוך, גם שלטון מקומי, גם אתם, כמובן העמותות, כל הארגונים החברתיים, כולם, אני לא מפספסת אף אחד, אני לא אקרא בשמות, אבל הדרך הכי טובה היום, ובגלל זה היה לי חשוב לומר את זה, בגלל כל היום הזה, זה פשוט דרככם. קודם כל רוב התופעה נמצאת בקרב בני נוער וצעירים, יש לומר, פחות אתה רואה את זה בקרב מבוגרים, חוץ מהאירוע שהיה בשבוע שעבר עם הסיפור הזה, עם דב קרסנטי, שהוא סיפור נוראי בעיניי, אבל רוב התופעה, אם בודקים אותה ובדקנו במספרים, נמצאת בקרב בני נוער צעירים. לכן, מה שעושים פה, גם ברשויות, ובגלל זה מאוד פרגנתי לאשדוד, אבל גם בכלל, ברצון שלכם זה דרככם. אז תודה והנה, בדיוק דקה, היה לי חשוב להעביר כמה משמעותיים אתם פה בוועדת החינוך.

עוד יוזמה ברוכה, "נתיבי רשת", בבקשה.

יונה פרסבורגר, מנכ"ל עמותת "נתיבי רשת". העמותה פועלת כבר שש שנים. אני אישית, לפני 12 שנים התחלתי בפעילות עצמאית והיום אני מגיע לאלף הרצאות בבתי ספר בארץ. יש לנו קו חם להורים ולנוער.

אנחנו היום מדברים על צונאמי שפוגע בהתפתחות התקינה של ילדים, שמורכב מעודף זמן מסך, עודף זמן מסך של ילדים, ירידה בתקשורת הבין אישית, כי הילדים נמצאים יותר מול המסכים ולא מתקשרים פנים אל פנים כמו שהיה פעם וחשיפה לתכנים פוגעניים. פה, על רגל אחת, אני יודע שאין פה זמן, אנחנו מציעים תכנית שתתחיל בגני ילדים, לקראת סוף יסודי זה מאוחר, רוב הפעילויות שעושים זה לכיתות ה' ו' ומעלה, צריך להתחיל בגני ילדים, לתת את המידע להורים ולילדים.

לגבי הילדים הקטנים מדינת ישראל צריכה לקדם פתרונות של סינון יעיל, כי אנחנו רואים ירידה של הגיל של החשיפה, בעיקר לתכנים פורנוגרפיים, הרבה מקרים בגילאי 7-8 לאחרונה ואנחנו רוצים לעודד את הנוער, שאם אתם רוצים להוביל שיח מיטבי ולמנוע פוגענות, תעודדו את השיח פנים אל פנים. להיות ביחד, להניח קצת את המסכים בצד, כי אחת הסיבות שבקלות פוגעים אחד בשני זה כשלא נמצאים אחד מול השני בצורה אמיתית.

תודה. המועצה לשלום הילד נמצאת איתנו? בבקשה.

ממש בדקה אחת. אני כאן הפעם בשליחות בנות השירות הלאומי של המועצה לשלום הילד שביקשו שאני אציג, וזה יהיה באמת בדקה, יוזמה שהם עשו בשיתוף משרד החינוך. אתמול הם העבירו תכנית שנקראת "טריוויה נט". בעצם מדובר על פעילות מקוונת לתלמידים בכיתות ג' ו-ד', כשהם ישבו באולפן וכיתות רבות ברחבי הארץ הצטרפו אליהם. מדובר על מעל 700 ילדים, לפי הערכה, שהצטרפו. המטרה הייתה בעצם ללמד את התלמידים בצורה חווייתית על החוויה, על אחריות בשימוש ברשת ועל המוגנות ועל גלישה בטוחה. בנוסף על החשיבות לתלמידים עצמם, אני חושבת שזו פלטפורמה חשובה למורים כי בעצם כשהתלמידים ישבו בכיתה והתלבטו כל פעם איך להצביע ומה לעשות בשאלות הטריוויה, המורים יכלו לראות מהן נקודות החולשה ועל מה צריך לעבוד וללמד ולחזק לעתיד.

תודה רבה לכולם. אני רוצה לסכם. אני מתנצל בפני שחשב או רצה לדבר, אבל כל מי שביקש ונרשם נתתי לו את רשות הדיבור.

הוועדה מודה לחברת הכנסת רויטל סויד, יוזמת יום האינטרנט הבטוח בכנסת ולכל המשתתפים שהשתתפו בדיון.

הוועדה ציינה בסיפוק את היוזמות השונות שנוצרו בבתי הספר כדי להילחם בביוש ובבריונות ברשתות החברתיות. אנחנו רואים בבני הנוער את מחוללי השינוי של השיח ברשת וצריך לעשות הכול, בכל המערכות ובכל משרדי הממשלה, למצוא את הדרכים להשתמש בהם, כדי ליצור את השינוי ולהוריד את רמת הביוש ואת תופעות הביוש והאלימות ברשת.

בני הנוער בעצמם מחפשים מענה. בני נוער נותנים אמון בחבריהם בני גילם ולכן צריך לנצל את המשאב הזה, להשתמש בבני הנוער עצמם ליצירת השינוי. אנחנו מאמינים בזה, אנחנו רואים את התמורות ואת הערכים המוספים בפעילות שלהם.

הוועדה פונה למשרד החינוך להכין תכנית שתענה על הטרדות ברשת. כמובן שכל מה שנעשה עד עכשיו מבורך ויש לשתף בכך תלמידים, מורים ואף הורים. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:31.