הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 349

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, ג' בשבט התשע"ז (30 בינואר 2017), שעה 12:45

הצעה לסדר-היום בנושא: "תכני הלימוד המועברים בבתי הספר במזרח ירושלים", של חה"כ מרדכי יוגב

הסתה לאלימות וטרור במוסדות לימוד במזרח ירושלים ובמימון ישראלי, של חה"כ עודד פורר

תכנים מסיתים בספרי הלימוד הפלסטינים הנלמדים בבתי הספר שנמצאים בפיקוח מנח"י ובבתי הספר הפרטיים במזרח ירושלים, של חה"כ אמיר אוחנה

הסתה לאלימות וטרור במוסדות לימוד במזרח ירושלים ובמימון ישראלי, של חה"כ יפעת שאשא ביטון

ההסתה במוסדות החינוך במזרח ירושלים, של חה"כ עודד פורר, ענת ברקו, מנחם אליעזר מוזס

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

אמיר אוחנה

יהודה גליק

מסעוד גנאים

עודד פורר

ענת ברקו

עליזה לביא

אוסאמה סעדי

יפעת שאשא ביטון

לארה מובאריכי - ראש אגף חינוך ערבי, מנח"י, משרד החינוך

וחיד מוסא - מפקח כולל מזרח ירושלים, משרד החינוך

לירון ספרד - עו"ד, עוזר ראשי ליועצת המשפטית, משרד החינוך

יהושע באואר - סגן ראש אגף חברה ומניעת פשיעה, המשרד לביטחון פנים

מוטי שיף - קצין אח"מ, מחוז ירושלים, המשרד לביטחון פנים

שבתי גרברציק - משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

יואב זימי זמרן - סגן ראש מינהל החינוך, מנח"י, עיריית ירושלים

בן אברהמי - סגן יועץ ראש העיר ירושלים לענייני מזרח העיר

דוד בריק - יו"ר המרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון

יפעה סגל - עו"ד, מנכ"ל הפורום המשפטי הבין-לאומי

יותם אייל - משפטן

גדי גבריהו - יו"ר פורום תג מאיר

תמר רכניץ - מנהלת תחום החינוך, פורום תג מאיר

מאור צמח - יו"ר ארגון "לך ירושלים"

עינת קורמן - נציגת תנועת אורות

ליאל מלכביץ - מועצת התלמידים והנוער הארצית

דני קציר - מועצת התלמידים והנוער הארצית

ריאן איהאב - הפורום הדמוקרטי הארצי של ועדי ההורים הערביים

סעיד יונס - הפורום הדמוקרטי הארצי של ועדי ההורים הערביים

לוטפי מוחמד - הפורום הדמוקרטי הארצי של ועדי ההורים הערביים

ד"ר ארנון גרוס - מוזמן

איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את עיריית ירושלים

יהודית גידלי

אהובה שרון, חבר המתרגמים

"תכני הלימוד המועברים בבתי הספר במזרח ירושלים", של חה"כ מרדכי יוגב

הסתה לאלימות וטרור במוסדות לימוד במזרח ירושלים ובמימון ישראלי, של חה"כ עודד פורר

תכנים מסיתים בספרי הלימוד הפלסטינים הנלמדים בבתי הספר שנמצאים בפיקוח מנח"י ובבתי הספר הפרטיים במזרח ירושלים, של חה"כ אמיר אוחנה

הסתה לאלימות וטרור במוסדות לימוד במזרח ירושלים ובמימון ישראלי, של חה"כ יפעת שאשא ביטון

ההסתה במוסדות החינוך במזרח ירושלים, של חה"כ עודד פורר, ענת ברקו, מנחם אליעזר מוזס

אדוני היושב ראש, אני רוצה למחות על קיום הדיון הזה. אני במשך חצי שנה מבקש קיום דיון מקיף על נושא החינוך במזרח ירושלים ואתה דוחה אותי ודוחה אותי. כשהגשתי בקשה לדיון דחוף, אמרת שזה על סדר היום של הוועדה אבל זה לא עלה. כשיש נושא שהוא פוליטי וגורם לתקשורת לבוא, אז אתה מעלה אותו. אני חצי שנה מבקש דיון מקיף על נושא החינוך במזרח ירושלים.

שמעתי. תן לי להגיב.

כשביקשתי דיון דחוף, אמרתם שזה לא דחוף, אבל דחוף זה כשיש איזשהו משהו שיוצר פוליטיקה. אם הוועדה הזו היא ועדה פוליטית, תגידו מראש. חצי שנה אני מבקש דיון כחבר ועדה בנושא החינוך במזרח ירושלים.

אמרת את זה ארבע פעמים, אתה רוצה תשובה?

כן. אני רוצה תשובה.

הנושאים על סדר היום הם הנושאים האלה. באיזו מסגרת אתה הגשת את הבקשה שלך?

גם במסגרת רגילה וגם במסגרת דיון דחוף.

דיון דחוף?

כן. כדיון דחוף והוועדה הודיעה שזה על סדר היום שלה.

חבל שלא הפנית את תשומת לבי. בעקבות התקלה הזו שהם הודיעו, הבקשה שלך לא הגיעה במסגרת דיון דחוף.

נכון. הגשתי כבר לפני חצי שנה.

אתה רוצה שאני אתמודד אתך? תן לי. טענת טענה וחזרת עליה ארבע פעמים, עכשיו תן לי לתת לך תשובה אחת. הבהרתי בישיבת צוות שיותר לא יהיה כך. את מזכירות הכנסת לא מעניין סדר היום שלי. אם מזכירות הכנסת חושבת שהנושא דחוף, שתיתן אותו. אמרתי לצוות הוועדה לא לספק את המידע הזה למזכירות הכנסת.

ברגע שצברנו מספר הצעות לסדר ובקשות לדיון בסוגיות האלה, קבענו דיון. אנחנו חושבים שהנושא שלך שונה מהנושא בו אנחנו דנים היום. ראשית, הוועדה היא פוליטית. אל תתפלא. אתה נציג מפלגה פוליטית והוא נציג מפלגה פוליטית ואתה רואה איזו נוכחות מכובדת נמצאת כאן בגלל הפוליטיקה.

אני לא כאן לפוליטיקה.

ייאמר לזכותך שאתה באת והנושא שלך הוא שונה. לכן לא שמנו אותו. אני מבטיח לך. יהודה, מחית. בגלל התקלה של המזכירות, אני מבטיח לך להעלות את זה בישיבת הצוות.

תודה רבה.

ראית, גם בלי עצבים אפשר לעשות את זה.

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. הנושא הראשון שעל סדר היום הוא הסתה במוסדות חינוך במזרח ירושלים, של חברי הכנסת מרדכי יוגב, הנושא השני הוא הסתה לאלימות וטרור במוסדות לימוד במזרח ירושלים במימון ישראלי של חבר הכנסת עודד פורר, הנושא השלישי הוא תכנים מסיתים בספרי הלימוד הפלסטינים הנלמדים בבתי הספר שנמצאים בפיקוח מנח"י ובבתי הספר הפרטיים במזרח ירושלים של חבר הכנסת אמיר אוחנה, הנושא הרביעי הוא הסתה לאלימות וטרור במוסדות לימוד במזרח ירושלים ובמימון ישראלי של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, והנושא החמישי הוא תכני הלימוד המועברים בבתי הספר במזרח ירושלים של חברי הכנסת עודד פורר, ענת ברקו ומנחם אליעזר מוזס.

זה בעקבות דיון במליאה.

כן. אם כן, ארבע בקשות לדיון מהיר ובקשה אחת לסדר היום שמגיעה בעקבות דיון במליאה. עכשיו אתה מבין למה עקפו אותך. כמו שהבטחתי לך, הנושא שאתה מבקש יעלה על סדר היום.

רבותיי, אני חייב לפתוח בפתיח. אם מישהו מתכונן לעשות לי כאן דיונים אידיאולוגיים, פופוליזם, קריאות ביניים – הוא יועף ללא התרעה במקום. אני אומר שמי שאני אצביע עליו כמפריע לי – החוצה.

זה כולל חברי כנסת?

כולל חברי כנסת. הדיון יהיה דיון אמיתי, לא משתלח, אני לא רוצה לשמוע קריאות ביניים ובמיוחד לא מהאורחים. הערות של חברי הכנסת, עוד איכשהו אני יכול לקרוא אותם לקריאה פעם ראשונה, שנייה ושלישית, אבל לאורחים לא עומדת הזכות הזאת. לכן אני מבקש לקיים בדיון כי לצערי הרב דיון קודם בסוגיה של שוברים שתיקה במערכת החינוך, ניצלו זאת חברי כנסת מימין ומשמאל - והם לא נקיים מחטא - לפופוליזם זול, פגעו בתדמיתה של ועדת החינוך, פגעו בתדמיתה של הכנסת, פגעו בחברה הישראלית ומצאתי לנכון למחות ולגנות אותם במשך שבוע שלם, את חברי הכנסת האלה שהתבטאו בביטויים הלא ראויים. לכן אני מתריע ואני מקווה שאני לא אאלץ להשתמש בסנקציות שציינתי.

מאחר ויש הרבה כנסת מציעים, ולכבוד הוא לי שנוכחים כאן הרבה חברי כנסת, אני אגביל את חברי הכנסת ואני מבקש לתמצת את דבריהם בשלוש דקות. תודה רבה.

בבקשה, מוטי יוגב.

ברשות היושב ראש, תודה על שימת הנושא על סדר היום, לא בפעם הראשונה ואני חושב שאנחנו גם צריכים לא לשים אותו בפעם האחרונה.

אני אגביל את עצמי לשלוש דקות. ירושלים רבתי המאוחדת, זו המערבית וזו המזרחית, בריבונותנו המדינית וגם באחריות עיריית ירושלים. לא אכנס כרגע לתוך החומה או מחוץ לחומה. זו חובה שלנו, הן של משרדי הממשלה והן של עיריית ירושלים, מנח"י, להנחיל ערכים, לפקח עליהם ולשלוט בתכני הלימוד של כל ילד וילד, יהודי כערבי, בתוך תחומי ריבונותנו וזאת הן בבתי הספר ובמוסדות הממלכתיים, הן בבתי הספר הפרטיים והן באלה של אונר"א כי בסוף הם בתחומי אחריותנו כשם שלא יעלה על הדעת שבנגב או בגליל או בכל מקום אחר זה יהיה אחרת. כך זה גם בפורמלי, גם בלא פורמלי, גם בקייטנות, גם במקומות אחרים.

יחד עם זאת, מצאנו בארבע השנים האחרונות חומרים מאוד קשים גם בחינוך הפורמלי, גם בחינוך הלא פורמלי, גם בקייטנות הקיץ, חומרים שיש בהם הסתה, שנאה ומעבר לתכנים שבעצם מי שהנחילה אותם זאת הרשות הפלסטינית שנכנסה לשם. משרד החינוך נסוג וגורמים עוינים נכנסו לתוך תכני החינוך. גם עמותות שונות שאת חלקן היה אולי ראוי שנבדוק אם הן בכלל רשאיות לפעול בישראל כעמותות משנה, כעמותות נלוות והן פועלות בתוך מערכת החינוך ולוקחות אותה למקומות שלא נכון היה לקחת אותה.

אני לא רוצה לדבר על ה-סור מרע אלא אני רוצה לדבר על ה-עשה טוב. אני חושב שזו חובתנו שילד ערבי במזרח ירושלים יתחנך, ידע שהוא ערבי גאה, הוא מאמין בקוראן, אהלן וסהלן, אבל הוא גם חי כאן בתוך מדינת ישראל ובתוך ירושלים ומקבל את המדעים, מקבל את הכיתות ומקבל את כל מה שצריך. אני אומר לך חבר הכנסת יהודה גליק שאנחנו לא באים כאן משנאה אלא אנחנו באים כאן מאהבה. צריך לעשות כאן סור מרע עמוק משמעותי מאוד. צריך לעשות כאן עשה טוב ולעשות זאת במקביל. לא זה לפני זה אלא בשני הדברים גם יחד.

אני חושב שאנחנו לא נמצאים שם. אנחנו נמצאים שם חמישים שנים וחובתנו לדאוג גם לילדים הערבים במזרח ירושלים שיקבלו ערכים טובים, ערכים של אהבה, ערכים של שלום, ערכים של חיים ביחד ולא ערכים של שנאה ושל הרג והשמדת יהודים שנמצאים בתוך התכנים ויש כאן מצגות שיראו לכם את התכנים האלה.

חובת עיריית ירושלים וחובת משרד החינוך, ולכן הייתי רוצה שיהיו ועדות מעקב, לדאוג לכך שכל חינוכם של ילדי ישראל, יהודים כערבים בירושלים הריבונית יהיה חינוך לערכים טובים ולא חינוך לשנאה או להסתה או להרג יהודים.

לכן באנו וביקשנו את הדיון. אני מבקש שלא יהיה דיון יחיד אלא מכיוון שאני גם אחראי על ועדה נוספת בה יזמתי לגבי שירות בצה"ל ומתנהלים שם דיונים, אני מבקש שבסוף הדיון, אם לא נהיה כאן, ברור יהיה שחייב להיות דיון המשך שמבקש גם תשובות המשכיות מכלל הגורמים כאן.

תודה. עודד פורר, בבקשה.

תודה אדוני. אני חייב לומר שזה לא הדיון הראשון שאנחנו מקיימים בוועדה בנושא, כולל דיון במליאה שהתקיים בנושא, אבל לצערי אין חדש גם במשרד החינוך וגם במינהל חינוך ירושלים. פעם אחר פעם אנחנו נחשפים שוב ושוב לעוד ועוד תכנים, אגב, את חלקם אנחנו מגלים בפעולות שנעשות גם במימון זר בתוך בתי הספר במזרח ירושלים.

מדברים בממשלה על זה שיש הסתה בפייסבוק, ברשתות חברתיות אחרות ובכלל ברשת וכי צריך להילחם בזה, אבל חברים, מה שקורה שם זה תחת ידו של משרד החינוך. לא צריך לחפש בפייסבוק. אנחנו מוצאים בתוך התכנים של ספרי הלימוד תכנים ששוללים ומתעלמים מקיומה של מדינת ישראל, שמהללים את דרכו של השהיד, שמהללים את המאבק המזוין ואת שפיכות הדמים בתוך ספרי הלימוד במזרח ירושלים עם דוגמאות להחדרת הנרטיב על זכות השיבה של הערבים לתחומי מדינת ישראל כאשר ישראל מוצגת ככובשת, רוצחת, מתנחלת, גוזלת, כל מה שאתם לא רוצים בעניין הזה, חונקת את הכלכלה הפלסטינית כולל נרטיב שקרי שנכנס לתוך העניין הזה.

על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על מספר סוגים של מוסדות במזרח ירושלים בהם נלמד החומר. יש לנו את המוסד הרשמי, שם נלמדים חומרי הלימוד כפי שמנחה משרד החינוך, מותאם לאוכלוסייה הערבית. יש גם את המוכר שאינו רשמי שנהנה ממימון חלקי וכמובן גם את מוסדות החינוך הפרטיים ואת המוסדות של אונר"א שעליהם לא נראה שבכלל יש פיקוח כלשהו. לפחות מהמידע שאני נחשפתי אליו, אנחנו מגלים שגם בבתי הספר המפוקחים לא פסקה ההסתה. ספרי הלימוד המאושרים לכאורה שעברו פיקוח של מינהל חינוך ירושלים ממשיכים לכלול תכנים מסיתים ובבתי הספר המפוקחים גם אפשר למצוא ספרים לא מאושרים שמלמדים אותם. לא מלמדים רק את הספרים המאושרים אלא ספרים לא מאושרים שנכנסים לתוך בתי הספר המפוקחים. אנחנו רואים גם שבתוך בתי הספר האלה יש פעילות מקיפה של עמותות שמעבירות תכנים פוגעניים במסגרת התכנים שמועברים בבתי הספר.

אם אני רוצה לסכם ולהגיד מה הבקשה שלי לוועדה - גם בהמשך לדיונים וצריך להפסיק עם הדיונים ולעבור למעשים - אני מבקש שפעם אחת אנחנו נקבל בצורה מסודרת ומקיפה את המידע ממינהל חינוך ירושלים וממשרד החינוך איזה פעולות פיקוח נעשות בשטח, כמה פעולות פיקוח נעשות בשטח. אני יודע שאת ממהרת ענת, אבל כולנו ממהרים.

יש לך עוד דקה.

אני רוצה לקבל את תהליך מתן הרישיונות לבתי הספר הפרטיים. אני רוצה להבין איך משרד החינוך ואיך מינהל חינוך ירושלים אוכפים את החוק בתוך בתי הספר הפרטיים, בתוך מוסדות הלימוד האלה שהם לא מפוקחים. אני רוצה לדעת האם יש פעילות של עמותות שמתבצעת בתוך בתי הספר הן המפוקחים והן הלא מפוקחים וגם לקבל לידי ממינהל חינוך ירושלים וממשרד החינוך שהם בדקו מה הם מקורות המימון של אותן עמותות והאם לא מדובר גם במימון זר, לא עלינו, ממדינות אויב.

תודה. אמיר אוחנה, בבקשה.

תודה אדוני. 12 ילדים היו בין 35 הרוגים בפיגוע בכביש החוף שהובילה דלאל מוגרבי ב-11 במרץ 1978. על שמה מקיימים ביום האישה הבין-לאומי פעילויות במזרח ירושלים, במערכת החינוך של מזרח ירושלים.

הממלכתית?

הממלכתית של מזרח ירושלים. אין מחלוקת אדוני בקרב כל מי שעוסק במאבק בטרור שהדלק שתדלק את הטרור שאזרחי ישראל ספגו בשנה וחצי האחרונות, אפשר גם להגיד יותר מזה אבל לפחות בשנה וחצי האחרונות, היה ההסתה.

במימון במדינה. חשבתי שרק המלט בעזה מממן.

גם זה נכון, אבל הדלק היה ההסתה. פעולות כאלה מהסוג הזה, זו הסתה. מה גורם לנער בן 17 להיכנס דרך החלון לבית של נערה בת 13, הלל אריאל, לצפות בה ישנה, נושמת, ולשחוט אותה? מה, זה בטח לא גנטי. נכון? מה גורם לזה? החינוך שהוא מקבל, הערכים עליהם הוא גדל. זה מה שגורם לזה.

הפייסבוק.

מי כותב בפייסבוק? אנשים כותבים בפייסבוק.

לא תכניות הלימוד.

גם וגם וגם. מסעוד, אין קריאות ביניים. אני אאפשר לך.

במקום שחברי שמתיימר להיות איש של שלום, חלק ממחנה השלום, יתייצב כחומה בצורה נגד - - -

אני כזה. אני מתייצב נגד הרצח אבל נגד ההסתה שלך. נגד ההפחדה שלך.

אתה אומר שאתה נגד טרור, אתה אומר שאתה נגד שפיכות דמים, אבל אתה צבוע. אתה צבוע.

אתם הצבועים. הרוצח, הכי רוצח, הרוצח בהר ציון שעשה טבח נגד ערבים, אתם מלמדים את המורשת הרצחנית שלו.

אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

המסית הזה לא יודע על מה הוא מדבר.

תשמרו את התארים והסופרלטיבים.

אני אומר דבר עובדתי.

אני קורא לך לסדר פעם שנייה. אני אוציא אותך.

ענת ברקו, הדוברת הבאה, בבקשה.

אני יכולה לומר לכם שאני העליתי את הנושא הזה כמעט לפני שנה במליאה ודיברתי עליו לא פעם עם שר החינוך בכבודו ובעצמו. לצערי הרב אנחנו נמצאים בסיטואציה שאנחנו מממנים את התליינים שלנו. לא פחות מזה. אנחנו משלמים על ההסתה נגדנו ועל זה שהסוציאליזציה של ילדים צעירים היא בעצם לפגוע ולצאת לפיגועי טרור. אין להם בחירה. נועלים להם את המוח, בשטיפת מוח שהם גדלים בה, ואין להם בחירה.

אני רוצה לדבר אתכם למשל על כל דפי הפייסבוק שיש לי כאן ומי שרוצה יכול לקבל אותם. זה גם יעזור למשטרה לבצע חקירה.

מערכת החינוך.

למשל, בית ספר על יסודי העל נתיבי בשועפט סכנין. למשל יש את עמותת אל-רזי שהיא עמותה שפועלת נגד מדינת ישראל ומי חבר בעמותה הזאת? בואו נדבר קצת. יש הפת"ח חאתם עבדל קאדר, איש הדת איקרי מסברי שכל יום שני וחמישי, חוץ מזה שהלב שלו פועם בזכות מדינת ישראל והטיפול הרפואי שלה, מקלל את מדינת ישראל.

תפסיקי.

אל תפריע לה. היא רשאית לומר מה שהיא רוצה. אני לא רוצה להוציא אותך.

גיהן אבו אל חוף, אחראית מחלקת החינוך של העמותה ואני אתן לכם כמה דוגמאות מהפעילויות שלה. מי שרוצה, יש לי כאן את כל דפי הפייסבוק. אמרת פייסבוק, יש לי את הדפים. מישהו מוציא את הפייסבוק, הפייסבוק הוא לא ישות בפני עצמה. למשל, פעילות שארגנה המנהלת גיהן אבו אל חוף בבית הספר העל יסודי רב נתיבי בשועפט שממומן על ידי משרד החינוך הישראלי באופן מלא. בפעילות הזו הוצגו שני ביתנים, מעבר קלנדיה וביתן אוטובוס השיבה, תמונות של חיילי צה"ל כמתעללים בנשים, בילדים ובזקנים, תמונות על מידות לובשי מדי צבא. הנה תמונה של המנהלת בכבודה ובעצמה, מי שרוצה לראות, עומדת ליד האוטובוס. יש כאן את כל הדפים ואתם יכולים לקבל את החומר הזה שהועבר לשר החינוך ידנית כדי שאף אחד לא יגיד שהוא לא קיבל.

תמונה של דגל פלסין המכסה את כל המפה של ארץ ישראל, תמונות של שהידים בביתן של מעבר קלנדיה, תמונות של איך חיילי צה"ל מתעללים ושוב תמונות של הפעילויות במימון הקטארים שמזרימים לשם כסף בלי סוף כי אלה גם שמממנים את דאע"ש, ממנים גם את החינוך שאנחנו רואים היום במזרח ירושלים.

בעצם מה שקורה אדוני היושב ראש, גדלים כאן ילדים במזרח ירושלים שאין להם זכות בחירה. הם לא יכולים לבחור את דרך חייהם. הם מתועלים באופן כזה לתוך התעלה הזאת של שנאה ושל טרור ואחר כך הם מממשים את זה. בעצם לזה גידלו אותם ולא למשהו אחר. לא נותנים להם סיכוי בחיים שלהם. זה סוג של אמיוז של ילדים שאף אחד לא מדבר עליו. הילדים האלה הם קורבנות של החברה הפלסטינית ואנחנו מממנים את זה.

את רוצה שיפסיקו את המימון או שיעשו אכיפה ובקרה?

קודם כל, שיעצרו את התקצוב.

שיעשו את מה שהם צריכים לעשות.

אדוני היושב ראש, נראה לך שאסירים ביטחוניים צריכים לקבל מימון כמורים במזרח ירושלים?

יש לי כל כך הרבה בעיות במערכת החינוך ואני לא רוצה להיכנס לזה.

זאת לא סתם עוד בעיה. אלה חיים ומוות.

קודם כל, לעצור את המימון. כן, לא לשלם לתליינים שלנו, לעצור את המימון. זה רעיון לא רע בכלל. הדבר השני, יתכבד שלטון החוק ויעשה. הדבר השלישי, אני רוצה לומר לך אדוני היושב ראש שיעשו אכיפה הרבה יותר רצינית עם מפקחי משרד החינוך ולא כאלה שבאים ואומרים יאללה, משי, אלא כאלה שישבו ויעשו את הביקורת כפי שצריך. תודה רבה.

אני מצטערת, אני הולכת לוועדת חוץ וביטחון.

תודה. אדוני היושב ראש, זאת לא פעם ראשונה שאנחנו נחשפים באמת לכל ההסתה משום שלא החינוך, לא הדאגה לחינוך ולא בטיח מניע את חברי הכנסת להביא פעם אחר פעם את הנושא הזה.

נראה לך הגיוני שזה מופיע בספרי הלימוד?

כולנו נגד רצח, כולנו נגד להתיר דמם של יהודי או של ערבי, אבל לבוא לכאן, להטיף על מסורת ועל מורשת של דמים, למה מי שרצח או מי ששרף את משפחת דוואבשה, על איזה מורשת הוא התחנך? באיזה בתי ספר הוא למד? למה לא מבקרים אותו?

אתה מוצא את זה בספרי הלימוד? אתה לא מתבייש?

זה החריג.

עם כל הכבוד, אל תטיפו לנו.

... הם הכובשים, הם שרוצחים ילדים. החיילים שלך.

בואו נעשה סדר בדיון. קודם כל, אני מצד אחד מתבייש במעשה שנעשה כלפי משפחת דוואבשה אבל אני שמח שרק בזה אתה תופס אותנו. עם כל הכבוד, ההבדל הוא גדול. ישבו כאן חברי כנסת ואומרים שמערכת החינוך הממלכתית של מדינת ישראל ישבה וגינתה ועברה שיחות בבתי ספר. כל המערכות גינו. מביאים לך מקרים שבתוך מערכת החינוך, ואנחנו נבדוק. אני לא מקבל את העמדה החד צדדית, אנחנו נשמע ממשרד החינוך, נשמע ממשטרת ישראל ונשמע מגופים אחרים. אני רוצה להאמין שהם הביאו דברים מבוססים - הלוואי שלא – שבתוך מערכת חינוך ממלכתית של מדינת ישראל יש מסרים של הסתה לטרור ואלימות. אתה בעל האינטרס הראשון. אני צריך להתבייש? אני מתבייש במעשה שנעשה כלפי משפחת דוואבשה בדומא, אני מתבייש אבל לצערי הרב זה לא המקום. ברגע שאתה מביא את זה, אתה אומר באותה נשימה שאתה מצדיק את ההסתה לטרור שקיימת במערכת.

לא. אדוני היושב ראש, אני רציתי להגיד שמהדברים שנאמרו כאן על ידי חברת הכנסת ברקו שבבתי הספר האלה מלמדים על ההתנכלויות של החיילים. למה, החיילים לא מתנכלים? לא מתעמרים בפלסטינים? החיילים לא הורגים? היא גם מתרעמת על כך שבבית הספר אומרים שזאת פלסטין. מזרח ירושלים היא פלסטין. זה שטח כבוש.

לכן יש לי פתרון ובזה אני אסיים. לצערי הרב קל להאשים את האחרים למרות שהוזכרו מנהלי בתי ספר והוזכרו עוד דמויות שהן לא כאן כדי להגיד מהצד שלהם מה הם רוצים ומה התרומה של הכיבוש, של ההזנחה, של ההדרה של הפלסטינים במזרח ירושלים.

הפתרון שלו הוא תסתלקו משם וזהו. מזרח ירושלים היא שטח כבוש.

מערב ירושלים לשיטתך היא לא שטח כבוש?

אני סיימתי את דבריי.

מערב ירושלים לשיטתך היא לא שטח כבוש?

מזרח ירושלים שטח כבוש. תסתלקו משם.

אש"פ הוקם ב-1964. איזה כיבוש? על מה אתה מדבר?

אנחנו נשמע את משרד החינוך. יש כאן האשמה חמורה. מגיעה לכם זכות ההתגוננות אחרי חבר הכנסת יהודה גליק.

שלום לך אדוני. צהרים טובים לכולם. יום של הארת פנים לכולם. אני ממש שמח על כל הנמצאים כאן. ראשית, לך מסעוד גנאים, לגבי המשפט האחרון שלך, אתה צודק. באמת כשיצאנו מעזה, הוצאנו את הישוב היהודי מעזה, ממש יש שם פריחה. הכול שם ירוק, אין שם טרור.

יצאתם משם בהסכמה?

מסעוד, אני אוציא אותך.

הוא שואל אותי.

גם כשהוא פונה אליך ישירות, אל תתייחס.

הוכחתי שכשיצאנו מגוש קטיף, כמו שאתה מציע לצאת ממזרח ירושלים, הכול פשוט פורח.

חברים, הנושא הזה של ההסתה בבתי הספר, במיוחד בבתי הספר של אונר"א, הגיע בשבוע שעבר לדיון בבית הלבן ואחד העיתונאים שאל על הנושא בזכות דיון שקיימנו ביוזמתו של דוד בדין כאן בכנסת על הנושא של ההסתה. הנושא הזה הוא קריטי אבל כמו שאמרתי, ואני מאוד שמח שהבטחת שיהיה דיון מקיף כי הנושא הזה של החינוך במזרח ירושלים מצריך דיון מקיף כי יש לנו אינטרס שהילדים במזרח ירושלים יקבלו בגרות מלאה, ישתלבו באופן מלא בתוך החברה הישראלית, יהיו חברי כנסת כמו מסעוד גנאים. יש לנו אינטרס שיהיה להם את כל מה שיש לכל ילד יהודי ולכל ילד ישראלי.

לכן אנחנו צריכים לנהוג בשני מסלולים מקבילים ומשלימים. מצד אחד לוודא שכל מוסדות החינוך מקבלים את כל מה שהם צריכים לקבל עד לרמה הכי גבוהה. מצד שני, אפס סובלנות. אפס סובלנות. אפס סובלנות לכל סוג ואגב, זה מופיע לא סתם בספרי הלימוד אלא בספרי לימוד מתמטיקה, בדוגמאות שהם מביאים ומציגים כמו אם אתה הורג שלושה יהודים ואחרי כן אתה הורג עוד שניים, כמה זה ביחד?

איפה זה? למה אתה מסית? איפה זה כתוב?

אוסאמה, אתה תקבל את רשות הדיבור. אתה לא שואל אותו. זה דיון אחר.

המשפט האחרון שלי ואני מדבר הרבה פחות משלוש דקות.

עברת אותן.

לא הגעתי לשלוש דקות. אנחנו צריכים מצד אחד לתת את מלוא הכוח, ואם יש בתי ספר שמקופחים, לא בונים מספיק בתי ספר ויש בעיה בתשתיות – לבנות את כל מה שרק אפשר ולהזרים תקציבים לדבר הזה. לא רק בתי ספר אלא גם מרכזים קהילתיים וכולי. מצד שני, מערכת החינוך, משרד החינוך וכל גורמי האו"מ – ואני שמח שנכנס עכשיו מזכ"ל או"מ חדש שהשבוע השמיע קולות חדשים, שהוא לא מוכן שישתמשו בכספים של האו"מ לצורכי הסתה וזה מה שצריך להיות. אם כן, מצד אחד לתת את החיזוקים לילדים האלה כי אנחנו רוצים שהם יהיו הילדים הכי טובים כי ככל שהם יהיו יותר טובים, יהיה להם חינוך יותר טוב, רק ישתפר המצב לכולנו. מצד שני, אפס סובלנות לכל הרוחב לנושא הזה של הסתה נגד העם היהודי, נגד מדינת ישראל, נגד ירושלים בירת העם היהודי המאוחדת לנצח. תודה.

חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, אחת המציעות.

זה לא לנצח ולא בירת ישראל. אפילו המציאות לא מכירה בירושלים כבירת ישראל.

אתה מפריע לי. אני לא רוצה להוציא אותך.

אני רק רציתי לתקן.

לא. אל תרצה. תבטל את הרצונות שלך. זה לא דיון פופוליסטי. אני לא אתן את זה.

תודה רבה כבוד היושב ראש. ראשית, אני מרגישה קצת לא בנוח. נכנסתי עכשיו כי ניהלתי דיון אצלי בוועדה בנושא של שנתון סטטיסטי, ילדים בישראל 2016, נוגע לכל הילדים במדינת ישראל ומהסיבה הזו אני מרשה לעצמי גם להצטרף לדיון כזה שעוסק בכל העניין של חינוך והסתה בחלק מהזרמים.

אני מוכרחה לומר שאני רוצה לדבר דווקא בכובע שלי כאקדמאית, כמי שחקרה את כל הנושא של השפעות החינוך ותכניות לימודים על עמדות ותפיסות של ילדים. אני מוכרחה לומר לכם שהבשורה הטובה היא שלחינוך יש השפעה מאוד מאוד גדולה על איך הילדים חושבים, על איך הילדים תופסים את הסביבה שלהם, את מי שחי לצדם או את האויב שלהם. הבשורה הפחות טובה היא שזה מאפשר גם הרבה פעמים לעשות שימוש לא נכון בתכני הלימודים וליצור הסתה לא כי אומרים אלה רעים ואלה טובים אלא כי באופן לא מודע יוצרים איזושהי מציאות שבה מחנכים את הילד לחשוב בצורה מסוימת.

אני אומר בקצרה. אני חושבת שכמו שאנחנו מתייחסים לתנאים שצריכים להיות לילדים במזרח ירושלים - אני בעצמי בוועדה שלי קיימתי מספר דיונים גם על נושא החינוך המיוחד שם וגם על נושא ההסעות שם ואני חושבת שאנחנו צריכים לדאוג להם ולוודא שהם מקבלים את כל מה שמגיע להם כמו כל ילד במדינת ישראל - באותה מידה משרד החינוך צריך להבין שזה חלק מהמדינה שלנו ולפקח ביתר שאת גם על תכני הלימודים במזרח ירושלים בדיוק כמו שאנחנו רוצים לדאוג לדברים האחרים.

אני לא נכנסת לשיפוטיות, אני חושבת שדברים כאלה יכולים לקרות גם במוסדות חינוך אחרים, אולי אפילו במגזר היהודי. אנחנו חייבים בפיקוח על מה שהילדים האלה מקבלים. יש לנו השפעה מאוד גדולה עליהם וזה בידיים שלנו. תודה רבה.

תודה. תמר רכניץ. אחריה עורכת הדין יפעה סגל.

אני מפורום תג מאיר, פורום שנלחם ומתנגד לכל גילויי גזענות והסתה מכל הצדדים, לכל הקבוצות באוכלוסייה. אנחנו בשנתיים האחרונות התמקדנו מאוד בנושאים האלה של לנסות לתת מענה לגילויי גזענות והסתה. אנחנו עבדנו בתוך החברה היהודית, בתוך החינוך הדתי. לא ידענו למה אנחנו נכנסים ואנחנו הצלחנו לפצח איזשהו פורמט. היינו בשוק מכמות ההיענות שהייתה להשתלמויות שלנו ולתכנים שלנו.

גזענות והסתה יש בהרבה מאוד קבוצות באוכלוסייה, גם במזרח ירושלים וגם במערב ירושלים. אנחנו חושבים שתקיפה או נזיפה של המורים או התנגשות ראש בראש, היא לא הדרך לפתור את זה. אנחנו באנו לתת מרחב מוגן לאנשי החינוך האלה שהם יוכלו לעבור תהליך אישי.

זאת אומרת, כשבית ספר כותב שמותר להיות שהיד, כשבית ספר מסית לטרור, אנחנו צריכים לגשת ולהתחיל לעשות שיחות להבין מאיפה זה מגיע.

זה חלק.

לגלות סובלנות כלפי זה?

אני חושבת שאנשי חינוך כשאומרים להם שזה מה שהם צריכים לעשות, אתם לא בסדר, אתם כך ואתם כך, זה לא יביא לשום מקום.

אנחנו רוצים להציע להקים תת ועדה של הוועדה הזאת שהיא תתמקד בשאלה איך מתמודדים עם גזענות והסתה בתוך מערכת החינוך באופן אמיתי, ולא רק במזרח ירושלים ולא רק בתוך החינוך הדתי. ועדה אמיתית שתכלול את כל המגזרים ובאמת תחשוב איך לעשות את זה. לא במס שפתיים פוליטי אלא באמת לחשוב איך לעשות את זה. אנחנו הצלחנו מאוד לעשות את זה בשנתיים האחרונות ונשמח לשכפל את הפורמט ולשתף בו.

נכנסתם למגזר הערבי?

לא. היא אמרה.

כי יש לי תמיד את התחושה שזה מסוג הפטרונות שמגיעה ואני אומרת את זה כאדם מאוד ליברלי ונוגע באיזושהי אוכלוסייה.

אני גדלתי בחינוך דתי ואני עובדת בחינוך דתי.

השאלה אם עשיתם את זה בחינוך הערבי.

תודה רבה. אני מנהלת את הפורום המשפטי הבין-לאומי. אנחנו עשינו עבודת שטח על הנושא הזה במשך קרוב לשנתיים ואני רוצה לומר קודם כל תודה לחבר הכנסת עודד פורר, לחבר הכנסת אמיר אוחנה ולחבר הכנסת מוטי יוגב על זה שהקשיבו ולקחו את החומרים והרימו את הכפפה. אני חושבת שזה נושא מאוד מאוד חשוב. אני אשמח גם להעביר חומרים נוספים. יש לנו גם הרבה שותפים שעובדים בשטח כמו דוד בדין והצוות שלו, לך ירושלים, כך שאנחנו מגיעים השטח ומגיעים עם הידע ואני חושבת שזה נכון מאוד להציף את הדברים.

לא מצאתם מענה במשרד החינוך?

לא מצאנו מענה במשרד החינוך. זאת האמת. אנחנו כן רוצים, וגם קיבלנו נכונות מעיריית ירושלים, לעבוד על הדברים האלה. אני חושבת שיש בעיה מערכתית גורפת וחשוב לדבר גם ברמה האופרטיבית. חבר הכנסת פורר ציין קודם מספר דברים עליהם דיברנו, איך הוועדה יכולה לשרת את הנושא הזה כדי שאנחנו נפסיק מצד אחד להילחם בהסתה ובטרור ומצד שני לעזור לטרור ולממן אותו.

אם הוועדה תעשה הכול, מה יעשה בסוף משרד החינוך?

צודק.

אבל זה לא פוטר אותנו. צודקת.

לוועדה יש כוח לעבוד מול משרד החינוך, להציף את הדברים, יש כלים גם פרלמנטריים וחשוב להבין את זה.

בבתי הספר הפרטיים יש פיקוח ורישיונות של משרד החינוך. אנחנו שלחנו לפי חוק חופש המידע אבל לא קיבלנו תשובה. צריך לפקח על זה. יש רישיונות, יש מנגנונים אבל לא עושים את זה. בתי הספר המוכרים הלא רשמיים, אין תקציב לעיריית ירושלים, אין להם כלים והם אומרים שמנח"י לא אמורה לטפל בזה. יש מספרים הזויים של אנשים שאף אחד לא יודע מה מלמדים אותם. העמותות שנכנסות לעיר ומקבלות חסות של רשם העמותות ושל משרד החינוך, תקציבים, הדלת נפתחת בפניהן, אלה עמותות קטאריות שמממנות את החמאס בעזה ומעבירים תכנים שבאמת שום סיכוי לסובלנות, לשלום, לשום דבר שאנחנו רוצים ומאמינים בו לא יכול לקרות כשיש את הגורמים האלה שנכנסים לבתי הספר.

אני מבקשת מאוד מהוועדה, בואו נברר את זה, לגבי הרישיונות, מי עושה את הפיקוח, מה קורה עם בתי הספר הרשמיים הלא מוכרים, מה עם ספרי הלימוד? ביקשנו לראות ספרי לימוד שמאושרים על ידי מנח"י, שנתיים אנחנו רודפים אחרי ספרי הלימוד האלה ואי אפשר למצוא אותם. אנחנו רוצים לראות את הספרים האלה כדי לראות מה כתוב שם. בואו נראה מה כתוב שם, בואו נשווה למה שכתוב בספרים של הרשות הפלסטינית, מה קורה באונר"א. הספרים מגיעים ישירות לבתי הספר. הרשות הפלסטינית מביאה אותם בחינם. איפה הספרים האלה? מה כתוב בהם? מי מפקח עליהם? בואו נתכנס כולנו לא לסיסמאות אלא לעשייה.

תודה. חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

מילת המפתח היא פיקוח.

אדוני היושב ראש, כנראה זה יום ההסתה הבין-לאומי. זה מתחיל בחוק ההסדרה בו סיימנו את ההצבעות במשך שלוש שעות, אחרי כן בוועדת הפנים דנים בחוק קמיניץ לפיו רוצים להחמיר את ההריסות במגזר הערבי ועכשיו יש עוד פרק.

כולם נפלו ביום אחד.

בדיוק. אתה רואה. לכן אני אומר שזה יום ההסתה הבין-לאומי. אתם ממשיכים להסית גם נגד מערכת החינוך במזרח ירושלים. אני אומר דברים באופן מפורש. ירושלים המזרחית היא שטח כבוש. לא יעזור.

ומה אתה אומר על המערבית? לשיטתך, מה עם ירושלים המערבית?

אני אומר שבהסדר ירושלים המערבית תהיה בירת מדינת ישראל.

אתה מבדיל ביניהן?

ירושלים המזרחית תהיה בירת פלסטין.

שיגיד את האמת. הוא לא מכיר במדינת ישראל. חבר כנסת בכנסת ישראל לא מכיר בירושלים המערבית כבירת ישראל.

אתה רואה את ההסתה כאן?

הסתה? אנחנו בסך הכול חושפים את האמת.

הארגונים האלה אוספים חומרים, אבל כאשר יש הסתה נגד הציבור הערבי, כאשר יש קריאות מוות לערבים, אני לא רואה אתכם מזדעקים. לא שמעתי אותך עודד פורר כשאומרים מוות לערבים, מוות לנביא מוחמד וסיסמאות מכאן עד הודעה חדשה.

איפה אומרים? במערכת החינוך אומרים? בספרי מערכת החינוך אומרים?

במגרש טדי.

אנחנו מתנגדים לכל קריאות גזעניות.

אנחנו מתנגדים.

אנחנו מתנגדים לגזענות.

גם בהסכמי אוסלו, אדוני היושב ראש, שנחתמו בין מדינת ישראל לבין אש"פ, קבעו שבמערכת החינוך תמשיך להיות דריסת רגל לרשות הפלסטינית כפי שיש.

לא במזרח ירושלים.

גם במזרח ירושלים. תקראי את הסכמי אוסלו. לכן במזרח ירושלים יש גם חינוך ישראלי אבל אתם וגם משרד החינוך היום אוכפים ומתנים העברת תקציבים לבתי ספר במזרח ירושלים בכך שילמדו את תכנית הלימודים הישראלית וזה לא חוקי. מי שמחנך לרצח וטרור - - -

מנהלת בית ספר - - -

ענת, את לא מנהלת אתו דיון. תפסיקי. ענת, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. אוסאמה פעם ראשונה, ענת פעם שנייה, אוסאמה פעם שנייה. נקודה.

אדוני היושב ראש, יש משרד חינוך פלסטיני, יש תכנית לימודים פלסטינית, יש ספרים של מערכת החינוך הפלסטינית, אין שום הסתה, אין שום שנאה, השנאה וההסתה הן ירושה של ענת ברקו. תראי לי ספרים בהם יש הסתה.

הנה.

אני אוציא אותך. אוסאמה, פעם אחרונה שאתה מפריע לי.

שהיא תביא לי ספרים של משרד החינוך הפלסטיני.

מנהלת בית ספר.

ענת, אני מזהיר אותך פעם אחרונה. אני אוציא אותך.

צהרים טובים. אנחנו נביא מצגת. אני סגן ראש מינהל חינוך ירושלים. הנחת העבודה שלנו היא שכנסת ישראל קיבלה החלטה שבוגרי מערכת החינוך המזרח ירושלמית ילמדו וייבחנו בבגרות פלסטינית. זאת הנחת העבודה אתה אנחנו יוצאים לעבודה הזאת. זאת החלטה של כנסת ישראל.

בשנת 2011, בעקבות החלטת ממשלה, אנחנו התחלנו לצנזר ספרים פלסטינים. צריך להבין שמי שכותב את הספרים, זאת הרשות הפלסטינית ורק לאחר שהם מודפסים אנחנו לוקחים אותם ואנחנו בעצם מצנזרים את הספרים האלה ומדפיסים אותם מחדש. מערכת החינוך, כמו שנאמר, מתחלקת לשלושה חלקים: המוכר הרשמי שאלה בתי ספר באחריות שלנו, אליהם החומרים האלה מגיעים ונלמדים. אנחנו אוכפים את העניין הזה. צריך להבין שבמקביל אלינו הספרים הפלסטינים מחולקים בחינם. גם אנחנו חלקים בחינם וגם הם מחלקים בחינם, גם ביהודה ושומרון וגם במזרח ירושלים. אנחנו לא יכולים לאכוף כניסה של ספרים כאלה לעיר אבל בתוך בתי הספר המוכר רשמי אנחנו אוכפים שהלמידה תהיה מספרים מצונזרים.

מה זה אומר?

זה אומר שאנחנו אל מול מנהלי בתי הספר ואל מול המורים דואגים שהספרים המצונזרים שלנו יגיעו ושילמדו בהם. אני אומר שוב שבמערכת כל כך גדולה של עשרות אלפים, יכול להיות שמורה כזה או אחר לקח חוברת מקבילה אבל בסך הכול אנחנו מאוד מאוד מקפידים על המערכת.

אני מצטערת להעיר לך - - -

את לא מעירה. כתוב באיזה מקום שאת תתערבי בדיון? את מפריעה לי לנהל את הדיון.

במוכר שאינו רשמי אנחנו מחלקים את הספרים המצונזרים לבתי הספר. אין לנו כעיריית ירושלים יכולת אכיפה. אחריות האכיפה במוכר שאינו רשמי נמצאת במשרד החינוך. אנחנו מביאים לפתח בית הספר את הספרים ובעצם אנחנו לא נכנסים פנימה לאכוף את השימוש בספרים במוכר שאינו רשמי.

כל הדוגמאות שהוצגו כאן, אלה בתי ספר כמו סכנין וכן הלאה, אלה בתי ספר במוכר שאינו רשמי.

כמה בתי ספר במוכר רשמי קיימים במזרח ירושלים?

יש לנו 43 אלף תלמידים במוכר לא רשמי.

במוכר רשמי יש לנו 47 בתי ספר.

יש את הפרטי. בפרטי יש את אונר"א ויש גם אחרים ששייכים לזרם המוסלמי. הם לא משתפים פעולה לא אתנו ולא עם מדינת ישראל ואנחנו כרשות בטח לא מסוגלים לנהל את השיח מולם. הם מוחזקים, אם בכלל, רק ברישיונות.

גובים שם ביטוח לאומי, מס הכנסה, מע"מ?

כן.

נותנים שם שירותי בריאות?

כן.

במסגרת עשה טוב ולא רק סור מרע, אנחנו חושבים שהדבר המרכזי שאנחנו משקיעים בו בעיקר את האנרגיה שלנו בשנים האחרונות זה העברת תלמידים לאקדמיה הישראלית ולמסלול הישראלי. אם אנחנו רוצים באמת להתמודד עם העניין הזה, אנחנו צריכים פשוט להעביר אותם למערכת חינוך אתה אנחנו מסוגלים לנהל.

מה שאלתם רואים כאן על הציר משנת תשע"ד, אז התחלנו, והצפי שלנו עד שנת תש"פ, בעצם זה מעבר של תלמידים שאנחנו עושים למסלול הבגרות הישראלי. יחד עם משרד החינוך אנחנו בעצם מגדילים את כמות בתי הספר והתלמידים בבגרות הישראלית. בעינינו זה הכלי הכי רלוונטי שאנחנו לוקחים את המושכות אלינו וגם יוצרים תכנים חינוכיים אמיתיים.

מה עם תשתיות חינוך? בתי ספר? בינוי?

מבחינת תשתיות חינוך אנחנו נמצאים בפער. קודם ראינו כל שנה 1,200 תלמידים שעוברים מהמוכר שאינו רשמי לרשמי כתוצאה מההגדלה. כאן אנחנו רואים סקר הורים משנה שעברה. יש גידול. אם היו לנו כיתות – מדברים על תשתיות – אנחנו בפער גדול של למעלה מ-3,000 כיתות. זה מוכר וזה עלה כאן. בסקר ההורים שעשינו רק בחינוך הרשמי, אנחנו רואים שהביקוש לבגרות ישראלית הוא פי שלוש מזה שאנחנו מסוגלים לתת וזה בפער של כיתות לימוד.

אותי מעניין מה שאני שואל. אם יעניין אותי מה שאתה אומר, אני אתעכב על זה. אני אומר לך שאתם הייתם צריכים – עיריית ירושלים ומשרד החינוך – לצמצם את הפערים האלה בבינוי. לכן תתעכב על בינוי. כל פעם אתה הולך לסקר ההורים אבל ודאי שלא ירצו בגרות ישראלית. אני רוצה תשתיות. תן לי הסבר על התשתיות.

אנחנו נמצאים בפערי בנייה. אנחנו בונים עם משרד החינוך. ביקשנו עכשיו הלוואה של מיליארד שקלים באישור משרד הפנים לקחת את ההלוואה כי מדינת ישראל לא מסוגלת לעמוד בקצב הבנייה. אנחנו מכירים את הפער הזה. יחד עם זאת כל בתי הספר האלה הם בתי ספר שעכשיו בתהליכי בנייה במזרח ירושלים. אנחנו מצמצמים את הפער, לא בקצב משביע רצון, אבל אנחנו בהחלט לא רק שמצמצמים אלא בתי הספר החדשים שאנחנו פותחים, אנחנו פותחים בתי ספר במסלול בגרות ישראלית. זאת אומרת, המטרה שלנו בסופו של דבר להעביר את הילדים. אנחנו לא יכולים לכפות בעקבות החלטת הכנסת, אבל אנחנו מבינים שהבגרות הישראלית נכונה יותר לתלמידים.

אתה מבין לבד שכשאתה אומר לי חמישים-חמישים בערך, על כל תלמיד במוכר הרשמי יש לך תלמיד או בפטור או במוכר שאינו רשמי במזרח ירושלים.

נכון.

אני מצדיע לך לגבי האכיפה ואני אתן לך ציון של קרוב למצטיין אבל האכיפה לא מלאה במוכר שהוא רשמי. לפני שאני שומע את משרד החינוך על המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור של כל הגופים האיסלאמים והאחרים והחברתיים. אני לא יודע אם לאונר"א נקרא חברתי אבל לא משנה. אין לי ספק שזה כמעט שטח הפקר.

נכון. זה שטח הפקר.

אם אני עושה את זה טוב, למה לקלקל לי? תני לי לסיים. לכם יש את הזכות להתפרץ אבל תנו לי. אתה מבין לבד שאנחנו לא במצב טוב. אתה יכול לשים אצבע בסכר וזה בדיוק אותו הדבר. המגמה תלך ותחמיר. מה לעשות, הסתה נתפסת יותר ויש להם את כל הכלים. לעודד בגרות, ודאי. צריך להשקיע בתשתיות ואני רוצה ודורש זאת, צריך להשקיע בתכנים, אבל בקרה ואכיפה. בקרה ואכיפה בתדירות. אני רוצה לשמוע על תדירות. כשאתה אומר לי שיש בקרה ואכיפה, לי זה לא אומר כלום. אני רוצה לדעת איך, כמה ומתי.

אני אגיד. כמו שאמרתי, מצד אחד המטרה שלנו היא להגדיל את הבגרות הישראלית. במקביל אנחנו בנינו שני צוותים כאשר צוות אחד הוא הצוות המרכזי עם הפרקליטות, משטרת ישראל, אנחנו ומשרד החינוך. זה צוות שעובד כבר שנה וחצי, נכנס לתוך בתי הספר – אני מדבר על המוכר רשמי – ואנחנו עוברים כיתה-כיתה, בכיתה י"א ובכיתה י"ב, גם בהרצאות שאנחנו נותנים ואנחנו עושים עבודה עם הפרקליטות ועם משטרת ישראל לייצר אכיפה. עובדתית במוכר רשמי, תעיד המשטרה, אני חושב שרמת האלימות ירדה בצורה דרסטית בעיר ירושלים וגם מקרי ההסתה. שוב, אנחנו עוקבים בצורה יסודית. אנחנו נמצאים בבתי הספר, אנחנו מבקרים את החומר שנמצא.

ירדה בגללכם?

אני חושב שחלק מעבודת האכיפה שנעשית, שאנחנו עושים עם המשטרה והפרקליטות בצוות מעורב עם מנהלי בתי הספר והיועצים, אני חושב שתרמו הרבה לעניין הזה כולל צוותי צל"ח שלקחנו במזרח העיר ובנינו להתערבות בנושא של אובדנות/סכינאות והסתה.

תודה. משרד החינוך.

אני מהלשכה המשפטית במשרד החינוך. יחד אתי נמצא מר וחיד מוסא, מפקח כולל במוסדות חינוך במזרח ירושלים.

בהמשך לדברים שהזכירו והבהירו במנח"י בכל הנוגע לאישור הספרים והליך ההתאמות, באופן כללי חשוב להבהיר שמשרד החינוך מפקח בהתאם לסמכות שלו שניתנה מכוח הדין, בתוך זה חוק חינוך ממלכתי, חוק פיקוח על בתי ספר, על מוסדות חינוך בהיבטים שונים ומגוונים. ככל שמתקבל מידע במשרד החינוך שמלמד על כך שקיימת הסתה - - -

אני העברתי מידע על כך.

אני אסיים ואני אתייחס.

לא נעשה דבר.

אני חושב שהדברים שלך שלא נעשה שום דבר, לא מדויקים, ספציפית גם בעניינה של גברת אבו חוף וגם בעניין עמותת רזי.

לירון, היא לא מקשיבה לי אבל אתה תקשיב לי. אתה לא עונה לה.

ככל שמתקבל מידע במשרד החינוך שמלמד על הסתה והשפעה מזיקה או השפעה מזיקה על תלמידים שמתבצעת במוסד חינוך מסוים או על ידי עובד הוראה מסוים - - -

כשאתה אומר מוסד חינוך מסוים, זה כולל המוכר שאינו רשמי?

בוודאי. להבהרה. אני מתייחס למערכת החינוך המפוקחת. מערכת החינוך המפוקחת כוללת גם את מוסדות החינוך הרשמיים וגם את מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים.

כמה מפקחים יש לכם?

אני אתייחס.

תגיד בקול כדי שישמעו.

אני ממשיך את הדברים. בכל פעם שמגיעה תלונה למשרד החינוך על הסתה או על השפעה מזיקה או על כל בעיה שהיא, אנחנו מעבירים את העניין לבדיקה ולבירור של גורמים מקצועיים. בתוך המשרד הוקמה ועדה שהמטרה שלה להתמודד ולטפל בגילויי הסתה במערכת החינוך. אנחנו עורכים את כל הבדיקות הנדרשות ובמידת הצורך גם מערבים את גורמי אכיפת החוק.

פיקוח אקטיבי יזום?

רוב הביקורים של המפקחים, ככל שעולה מידע שיש בו ללמד - - -

אין מידע. יש בקרה יזומה? תקשיב. ללא בקרה יזומה, אתה סומך על תלונות. נכון?

אחד מנתיבי הגעת המשרד.

ללא בקרה יזומה, אני יכול לסכם את הדיון עכשיו. אם אתה אומר לי שאין בקרה יזומה וכי אתה פועל רק על פי תלונות, אני נועל את הדיון.

כל ביקור פיקוח הוא בקרה.

יש לי את הודעת הסיכום. אני לא צריך לכתוב אותה.

אני רוצה להבהיר. כל ביקור פיקוח של מפקח במוסד חינוך, זאת בקרה. זה התפקיד של המפקח, לפקח, לבקר, להנחות, ללוות. מיד בסוף דבריי אני אשמח להעביר את השרביט גם למר מוסא המפקח שיבהיר את העניין.

אבל אנחנו רשות מינהלית. רשות מינהלית מתבססת בהחלטות שלה ובפעולות שלה על בסיס תשתית עובדתית. לבוא ולהגיד שיש ספרים, יש חומרים - - -

אתה לא מכיר את זה?

הגברת הזכירה כאן שהיא פנתה למשרד החינוך. אני מבקש לקבל את האסמכתאות לפנייה שלה למשרד החינוך כדי לראות למי היא פנתה ואני אערוך את הבירור. אני אומר ואני מתחייב שכל פנייה שתועבר למשרד, תיבדק.

גם לפניות שלי לפעמים לא מתייחסים.

אנחנו משתדלים לענות בכל דבר. יש עומס עבודה רב. העניין הזה בהחלט מצדיק טיפול ובירור.

ציינו חברי הכנסת – חבר הכנסת פורר, חבר הכנסת מוטי יוגב – ספרים. אני מבקש לקבל את המידע כדי שנוכל לבחון אותו.

אני מבקש לקבל ממכם את המידע.

לא. אתה ביקשת דיון שמדבר על כך שמלמדים במזרח ירושלים ספרים שיש בהם חומר מסוים. אם יש חומר כזה, אנחנו מבקשים אותו.

ירצה חבר הכנסת לתת לך, ייתן לך. יש כאן טענה של מספר חברי כנסת. אני אומר לך שאני מ-2003 בכנסת והנה הצעה לסדר, דיון בוועדה שמבקשים שבעה חברי כנסת ובאים בטענה, וגם ענת מגובה בתמונות ובמסמכים. אני לא יכול לשמוע ממך כאיש משרד החינוך שאתה מבקש ממנו את הנתונים.

הוא העלה טענה.

לגבי הטענה, הוא ייתן לך אותם. לגבי שיטת העבודה, לא.

אתם קוראים באינטנרט? ב-2 בפברואר פורסם ב-וואללה, הנה, מתוך ספר לימוד: שמיעת שקשוק נשק נעימה לאוזניי ומשמחת את נפשי, זרימת הדם וכן גוף המוטל על קרקע הישימון שעליו מתקוטטים טורפי המדבר. זה מות גברים. אתם רואים לפעמים באינטרנט?

אני רוצה להבהיר. לא ביקשתי שיכינו לי תכנית עבודה. אני ביקשתי שאם יש טענה ספציפית, אני מבקש לקבל אותה ולראות אותה. יתכן שיש ספרים שלא אושרו ונכנסו למערכת. ברגע שמגיע מידע, אנחנו בוחנים אותו ומקבלים את ההחלטות הנדרשות. כשיגיע המידע מחברת הכנסת ברקו, יובהרו גם תוצאות הבירור. מתבצע הליך בירור, ניתנת זכות שימוע, הליך מינהלי תקין ובסופו של דבר מתקבלת ההחלטה הנדרשת. בין הדברים ובין הסנקציות האפשריות אנחנו מדברים על הפסקת העסקה ופיטורים, ביטול אישור העסקה, קיום של הליכים משמעתיים. לדוגמה, היה ביטוי הזדהות עם הרוצח מאזור גבעת התחמושת, הצטלמו מנהל ומורה עם כרזה של תמונה של המחבל, מיד נערך שימוע ובוצעה השעיה דחופה. ברגע שהגיע מידע מרשויות מוסמכות על כך שיש הסתה בבתי הספר, שבתי הספר מוקמים בתמיכה של חמאס ומבקשים רישיון, מנכ"לית משרד החינוך לא העניקה רישיון למוסדות החינוך. אי אפשר לבוא ולומר שמשרד החינוך אינו מטפל בהסתה.

ומה קרה אחר כך?

זה כרגע בטיפול המשטרה.

עורך דין ספרד, אתה כנראה קצת התבלבלת. סדר הדיונים בוועדה הוא שהוועדה מבקשת מהממשלה ולא הממשלה מבקשת מהוועדה. כל חומר שיש לי בעניין הזה יגיע אליכם.

אני מודה לך.

אבל זה התפקיד שלכם וזה בדיוק העניין. זה שאתה תטפל בזה כשאני אביא לך חומר, זה בסדר, אבל אני מצפה לדעת כמה ביקורים אתם עושים בכל בית ספר, כמה פעמים אתם אוספים את הספרים בבתי הספר, כמה פעמים אתם הולכים ומחפשים כדי למצוא את החומר הזה. אתם לא צריכים לשבת ולחכות שיגיע אליכם המידע.

אני מסכים.

אתם צריכים ליזום. קורה משהו רע במזרח ירושלים ומשרד החינוך יושב ומחכה שחברי הכנסת יביאו לו חומרים.

אני התייחסתי לפעולות. אם אמרת שיש לך חומרים, אני אשמח לקבל אותם אבל כפעולה משלימה של הפיקוח של המשרד ולא כפעולה עצמאית.

אנחנו בתהליך בקרה על משרד החינוך. אני לא מערער על כל פעולה שדיווחת שאתה לוקח. המציאות היום היא רשת חלולה, רשת מגן חלולה. אמר זמרן שהוא מחלק ספרים אבל יתכן שנכנסו ספרים אחרים. אנחנו יודעים שנכנסו ספרים. אתה תקבל דוגמאות ואנחנו יודעים. תמונת מצב כיום היא שלמרות הפעולות שמשרד החינוך נוקט, המצב במזרח ירושלים מעורר דאגה. במערכת החינוך שמתוקצבת על ידי מדינת ישראל וממומנת יש מערך של הסתה לטרור. מערך שמקדש ערכים של טרור. אני לא עושה הכללות. יכול להיות שיש בתי ספר ראויים ואני לא אומר שכך המצב בכל מזרח העיר, אבל יש מצב כזה שכנראה שלא יעזור כלום אלא תצטרכו להכין ולהתמודד בתכנית עבודה שונה.

אם אתה אומר לי היום, ליושב ראש ועדת החינוך שקצת למד להריח חינוך בשנתיים האחרונות, שמערך הפיקוח והבקרה של סוגיות הסתה לאלימות, לטרור ולגזענות במסגרת עבודה של המפקחים האלה כשהכתפיים שלהם כבר שמוטות, תוסיף להם גם את זה – אני אומר לך מראש שלא השגנו את היעד.

רשות הדיבור למוסא ולאחר מכן נציגות ההורים במזרח ירושלים.

אני במערכת החינוך קרוב לשלושים שנים, מפקח חינוך מיוחד. קודם כל, אני רוצה להתייחס לדוגמה שניתנה בתרגיל חשבון ולומר שאני כמפקח שלושים שנים מעולם לא ראיתי. מעולם לא ראיתי.

אתה מפקח במוכר הרשמי.

אני מפקח ברשמי בעיקר. בשנה האחרונה הייתה חלוקה מחדש של אזורי פיקוח וכל מפקח יש לו גם רשמי וגם מוכר לא רשמי.

לגבי הדוגמה של בית ספר ג'יהן אל חוף, בית ספר טכנולוגי, אני לא מפקח ישיר שלה אבל אני יודע שהיא הוזמנה לבירור בנציבות שירות המדינה ובסוף היא הוחזרה לעבודה באיזה שהם תנאים. למרות שהיא הגיעה לנציבות שירות המדינה, היא לא פוטרה מתפקידה.

בסדר. זה לא אומר כלום.

לעניין עצמו. לגבי פיקוח ומפקחים במזרח העיר, אנחנו היינו שני מפקחים בלבד על כל מערכת החינוך. עד לפני שנה, קרוב ל-180 בתי ספר.

יש לי דוגמה מספר מתמטיקה.

רגע. תלמדו להקשיב. כשאתה מביא דוגמה, אתה חייב לומר מאיזה בית ספר. יכול להיות שזה בית ספר של אונר"א.

ספר מתמטיקה חדש לכיתה ד'.

איפה? של מי? מי העורך? יכול להיות שהוא של הרשות הפלסטינית.

מחקר של דוקטור גרוס. רוצה לשמוע את הדוגמה?

דוקטור גרוס יאמר את זה בעצמו. הוא כאן.

בשנה האחרונה תוגבר מערך הפיקוח.

רק בשנה האחרונה.

בשנה האחרונה. כן.

כמה מפקחים אתם היום במזרח ירושלים?

היום אנחנו קרוב לשמונה מפקחים, עשרה מפקחים כוללים ברשמי ובמוכר לא רשמי. תוגבר מערך הפיקוח גם בשני מפקחים, במשרה וחצי לפיקוח חינוך חברתי ערכי שמעולם לא היה במערכת, ומפקחת על יועצים שכפי שזמרן אמר, באמת יש לה עבודה מאוד מאוד משמעותית בטיפול לגבי הכרזת אובדנות ומקרים כאלה.

המפקחים לא קוראים, וזה לא תפקידם, לקרוא כל מילה בכל ספרי הלימוד. יש מערכת בקרה על התכנים. משרד החינוך מממן שישה מיליון שקלים למערכת של הדפסה מחדש של ספרי הלימוד ואיזושהי עריכה מחדש.

מי קורא?

רגע. הוא אמר משהו חשוב. כאשר המפקח נכנס לבית הספר ועכשיו יש שיעור חשבון לצורך העניין, הוא לא בודק את תוכן הספר.

הוא לא קורא כל מילה בכל ספר.

אבל הוא מכיר את הספר?

כן. בהחלט.

הוא יודע לומר לי שהספר שהמורה מלמד אתו הוא הספר שאושר על ידי משרד החינוך?

כן.

את זה הוא כן בודק?

כן. בהחלט.

לזה ציפינו.

נציג ההורים, בבקשה. סעיד יונס.

הפורום הדמוקרטי הארצי של ועדי ההורים הערביים.

מאיפה אתה בארץ?

מערערה. מהמשולש. כביש ואדי ערה.

הכללה בעניין ההסתה שכל בתי הספר או כל מערכת החינוך במזרח ירושלים היא מסיתה, זה דבר לא נכון.

נזהרנו ולא אמרנו.

אף אחד לא אמר את זה.

זה מופיע כי הכותרת היא מזרח ירושלים, כך שזו הכללה כאילו בכל מזרח ירושלים זה כך.

כפי שאמר חבר הכנסת מסעוד גנאים ואוסאמה סעדי, גם משרד החינוך הפלסטיני עובד מתוך ההסכמים שנחתמו בזמנו בין ממשלת ישראל לבין הרשות הפלסטינית לפיהם ניתן להעביר את התכנים ואת הספרים של הרשות הפלסטינית בתוך מזרח העיר. האם זה מצונזר על ידי העירייה? אני חושב שחלק גדול מהספרים מצונזרים ואנחנו כפורום ארצי של ועדי הורים הערביים לא נותנים יד להסתה ומגנים אותה.

את זה רציתי לשמוע.

בטח. אנחנו מגנים. אני לא יכול להכפיש את כל האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים. כשעלתה הדוגמה של האימא בערוץ 10 או בערוץ 2 שמחנכת את שתי הקטינות שלה שערבי טוב הוא ערבי מת, אני לא יכול להגיד שמערכת החינוך בישראל מציעה הסתה לכל החינוך היהודי.

אבל לא מצאת מורה שאמרה שערבי טוב הוא ערבי מת.

אם הייתה אומרת את זה מורה, היא הייתה מפוטרת באותו יום.

אפילו אם הייתה מורה שאומרת את זה, אני לא עושה הכללה לכל המורות כי אנחנו מכירים מורים ומורות במגזר הערבי ובמגזר היהודי שעובדים בדו שיח. היו לנו ביקורים בבתי ספר יהודים, היו לנו ביקורים בבתי ספר ערבים שמדברים על ההסתה.

בקשר לכניסה לפייסבוק והציוצים בפייסבוק, אני חושב שהמשטרה עוקבת אחרי זה וניתן לעקוב ולא ניתן להדביק את ההסתה של יחידים למערכת חינוך שלמה. אנחנו צריכים להיות זהירים בזה.

ד"ר גרוס, אני מבקש, לא נאומים פילוסופיים, לא האני מאמין שלך, שמעת את הדברים, תן לי דוגמה. אני רוצה שתיתן לנו טעימה אחת או שתיים מספרי לימוד שנכנסו לבית ספר מוכר רשמי ולבית ספר מוכר שאינו רשמי ויש בהם תכני הסתה.

אני לא יודע לאיזה בית ספר זה נכנס. אני רק רואה את הספרים.

אם אתה לא יודע לאיזה בית ספר זה נכנס, אני מבקש שזה ייאמר לפרוטוקול.

הוא אמר.

האדם בשיא הגינותו אומר את זה בפתח דבריו. אבל זה היה במזרח ירושלים?

כן. אני קיבלתי את הספרים האלה מאדם שהוא אמר שהספרים האלה נלמדים במה שהוא כינה אל מדארס אל אשהבייה.

מה זה אל מדארס אל אשהבייה?

שהיה אחד בשם אשהב שבשנת 1967 גייס את ההורים.

זה לא קשור למערכת החינוך הישראלית.

יש לך עוד דוגמאות?

זה בית ספר פרטי לכל דבר.

הוא אמר שנוהגים לפי שיטת הלימוד הפלסטינית.

פרטי לגמרי.

יש לך דוגמאות נוספות?

כן. לגבי הספרים עצמם. אני מתייחס לרשות הפלסטינית. ספרים שנלמדים בכל בתי הספר בתכנית לימודים פלסטינית כולל בעזה.

כרגע אני בדיון על מזרח ירושלים.

כולל הכול. יש דה לגיטימציה של מדינת ישראל, של עצם הנוכחות היהודית בארץ, ישראל לא על המפה אלא במקרה אחד ושם כבר אומרים שהשטח שלה כבוש, 1948. היהודים לא נספרים בין תושבי הארץ. מקומות קדושים של היהודים מתוארים כמקומות קדושים מוסלמים, קבר רחל למשל שהיהודים גזלו. יש דמוניזציה של היהודים. אני ספרתי שלושים האשמות נגד ישראל והיהודים כולל משהו דמיוני בספר אזרחות שהכיבוש אחראי לבעיות אלימות בקרב המשפחה הפלסטינית. יש דמוניזציה עד כדי הצגת היהודים או הפרט היהודי כמאיים על עצם הקיום של הפרט הערבי במשפחתו, כאילו זוממים לגזול את אשתו ואת ילדיו ואת אדמתו. אחר כך יש אלמנט אחר של מלחמה. אין שלום בספרים האלה. אין דו קיום עם ישראל בכלל.

יש ישראל?

ישראל ככובשת. כן. יש.

אבל לא כמדינה ריבונית.

השטחים שנכבשו ב-1948, כך מתייחסים לזה. יש אפילו יותר מפורט. יש טבלה היסטורית – מדינת ישראל הוקמה על אדמה פלסטינית ב-1948. יש מדינה שהם טוענים שהיא מדינה אבל היא הוקמה על האדמה שלנו.

לגבי מלחמה. יש שהיד. מסיתים תלמידים ז' להיות שהידים. זהו מוות של גברים ומי שרוצה מוות אציל, זהו זה.

כמובן השיבה שגם היא אלימה. אנו שבים תחת דגלי הג'יהד, בדם, לא יהיו גבולות ולא מבצרים.

לך ירושלים, יש לך דקה.

אני יושב ראש ארגון לך ירושלים. אנחנו כבר שנתיים פועלים במזרח ירושלים וחשפנו תשעים ומשהו אחוזים מסיפורי ההסתה במרחב הציבורי ובמערכת החינוך במזרח ירושלים.

אני חייב להרחיב את מעגל החשיבה. מעגלי החינוך במזרח ירושלים הם פורמליים ובלתי פורמליים. בפורמלי אנחנו מדברים על בתי הספר ובלא פורמלי אנחנו מדברים על עמותות כאשר עמותת אל רזי היא עמותה אחת שדובר עליה בנושא ההסתה. הסתה נוראית.

אני רוצה לתת כאן כדוגמה עמותה אחרת, עמותת רוג'ר קלארק. בשבוע שעבר הם היו בדהיישה ובבית לחם. היא ממומנת על ידי קרן UNFCA של האו"מ. ציטוט קטן מהפייסבוק שלהם: ה קבוצה הלכה לטייל בוואדי אל מחור בכפר בתיר והתקבלה בברכה על ידי נציגיה הצעירים של מחנה דהיישה וניתנה אינפורמציה אודות מחנה הפליטים דהיישה ותולדות ההתנגדות שלה נגד הכיבוש וקשירת המצב למחנה, מה שעובר על אל קודס. זה סיפור אחד. בהמשך הם מתארים איך השהיד נהרג. הילדים במזרח ירושלים עברו בכפר אחר. מי שירצה, אני אראה לו את החומר הזה.

בנוסף אני חייב להגיד שהמעגלים הם רחבים. ארגון הצופים לדוגמה, ילד שמסיים בית ספר הולך לצופים, שם הוא נחשף להסתה נוראית. לדוגמה אלביי אליאן, חולקו סוכריות ברגע שהוא רצח בקו 78, על שמסנה שהרג לפני כחודש וחצי שני ישראלים, את שוטר היס"מ, חולקו סוכריות והוקראו קטעי שירה שלו.

אנחנו יודעים שהעמותות נתמכות על ידי קטאר בלא מעט כסף והן נכנסות גם למערכת החינוך הרשמית וגם לבלתי רשמית ומהוות אלטרנטיבה לתכניות הלימודים הישראליות. אפשר להיתמם ולגלגל את העיניים כלפי מעלה.

תודה. אף אחד לא מיתמם. משרד החינוך גם לא היתמם.

הוא פשוט לא פועל.

אין ספק שכפי שאמרתי ברשת המגן הזו יש הרבה חורים. יש גם חוסר אונים וכמעט הפקרה של השטח. אני אומר את זה בהרבה היבטים וגם בקטע הזה.

כדי שאני אדע שהנושא הזה יורד מסדר היום, אני מקריא את הודעת הסיכום.

הוועדה מבקשת לקבל ממנח"י – מינהל חינוך ירושלים - פירוט לגבי פעולות הפיקוח שנעשו בבתי הספר כולל פירוט מספר והיקף הביקורות שנעשו בכל בית ספר.

הוועדה מבקשת לקבל לידיה את פירוט מנגנוני הפיקוח על בתי הספר הפרטיים במזרח ירושלים ותהליך המתקיים לגבי מתן רישיונות לבתי ספר פרטיים במזרח ירושלים.

הוועדה מבקשת לקבל לידיה את רשימת פעולות הפיקוח על פעולתן של עמותות בבתי הספר במזרח ירושלים, מקורות המימון שלהן וזהות העומדים בראשן.

הוועדה מבקשת לקבל מידע לגבי אפשרות דרכי הפיקוח על בתי הספר של אונר"א במזרח ירושלים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.