הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 206

מישיבת ועדת הכנסת

יום שני, י"ח בטבת התשע"ז (16 בינואר 2017), שעה 15:30

קביעת מועד לשעת שאלות – בהתאם לבקשת חברת הכנסת מירב מיכאלי, יו"ר סיעת המחנה הציוני

חברי הוועדה: יואב קיש – היו"ר

אמיר אוחנה

אברהם נגוסה

איילת נחמיאס ורבין

אפרת פוקס – מתאמת קשר כנסת-ממשלה, משרד ראש הממשלה

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

אירית שלהבת

קביעת מועד לשעת שאלותבהתאם לבקשת חברת הכנסת מירב מיכאלי, יו"ר סיעת המחנה הציוני

אני פותח את הדיון. נמצאת אתנו כאן גם אפרת פוקס שאמונה על הקשר בין הממשלה לכנסת.

אפרת פוקס האלילית.

ברכות לחזרתך לעבודה אחרי חופשת לידה כזו מרעננת.

לי היא חסרה מאוד.

אנחנו בדיון על קביעת שעת שאלות. הייתה לי שיחה ארוכה לגבי התקנון ולגבי המועדים. אני חייב להגיד שני דברים. ראשית, העבודה פה בכנסת, תמיד כשזה נגע למשרד ראש הממשלה הייתה בתיאום מסודר ומראש. נוצרה סיטואציה שלפי מה שהבנתי – אפרת פוקס, תתקני אותי אם אני טועה – הייתה חשיבה שאם זה לא ב-9 בינואר אז אנחנו מחכים להודעה לתיאום, שלא הגיעה. אני נקראתי לעניין רק היום, קיבלתי טלפון. אמרתי: מה קורה? החלטתי שנכנס את הוועדה ונדון. לכן מבחינתי ההודעה על קביעת דיון התקבלה היום.

הצעתי 6 בפברואר, ולעשות ב-30 בינואר את הדיון בוועדת החוץ והביטחון.

את כנציגת האופוזיציה, אם תגידי שאת מקבלת את זה – כך יהיה. אם תגידי שלא – נקדים את ראש הממשלה ל-30 בינואר, לשעת שאלות, נבטל את הדיון בוועדת החוץ והביטחון ונדחה אותו ל-6 בפברואר.

אני לא מצליחה להבין. סליחה.

אני סיימתי. זו ההצעה שלי. אני אומר עוד פעם, היה לי דיון על זה עם ארבל אסטרחן, הסברתי לה את השיקולים, גם את הנושא של ההודעה והתיאום. כרגע אני רוצה מבחינתי לעמוד במגבלה של התקנון, לקבוע מהיום לעוד שבועיים. אם האופוזיציה מוכנה אשמח לדחות את זה בשבוע נוסף.

אני רוצה להציג את הדברים כי חלק מן הדברים האלה גם אמרת הבוקר. אני מוכרחה להגיד שאני אמנם מתקוממת פה הרבה, כי זה העבודה שלנו כחברי כנסת באופוזיציה, אבל אני באמת מתקוממת עוד פעם על העניין הזה של: "אוי, ראש הממשלה, בואו נדחה לו, לאופוזיציה הבעייתית הזאת אנחנו נדחה את הדיון בוועדת החוץ והביטחון ונעשה להם טובה וניתן להם את הדיון ב-30 בינואר". זה צורת הצגה שהיא מאוד-מאוד לא תקינה בעיניי, יואב קיש, ומאוד-מאוד אשמח אם תחזור בך. מדוע? אתה אומר: מבחינתך אתה יודע על זה רק היום. אני לא מבינה איך אתה יודע על זה רק היום.

ידעתי, אבל ידעתי שמתאמים עם לשכת ראש הממשלה.

בסדר, בסוף יש פה ועדת כנסת. תן לי להשלים את הדברים. בסוף יש פה ועדת כנסת. אני יודעת שאתה מדבר עם לשכת ראש הממשלה יותר מאשר פעם בשבועיים, וידעת שיש בעיה ושהעניין לא נפתר עדיין. לכן ביקשנו, הדיון היה אמור להתקיים בעצם לפני 10 ימים. אמרנו: טוב, לא היום. אפילו אני לא משחקת בזמן של ראש הממשלה, לא נותנת לו התראה של שעתיים לשעת שאלות, למרות שתיאורטית על-פי התקנון הייתי יכולה לעשות את זה, אבל אני לא עושה דברים כאלה. אני אומרת: חברים, תעמדו בתקנון. התקנון אומר 23. אל תעמיד אותנו במצב, זה לא מקובל עליי, שאתה אומר לנו: "טוב, אנחנו נדחה, ראש הממשלה לא יכול לבוא פעמיים לכנסת," כי זה מה שעולה מן הדברים שלך.

הוא יכול. זה לא שהוא לא יכול. זה לא מה שעולה מן הדברים שלי.

זה מה שמשתמע. כי האופוזיציה המעצבנת הזאת תגרום לכך שדיון בוועדת החוץ והביטחון, שאני בהחלט חושבת שהוא אירוע משמעותי, ידחה את הדיון בשבוע ובגלל זה נקדים את שעת השאלות לראש הממשלה. העמדה שלנו הייתה ונותרה מהבוקר: הדיון על-פי התקנון צריך להיות ב-23 בינואר. כל יתר הדברים הם משחקים עם התקנון.

אני רוצה להבהיר את דבריי. לא אמרתי שראש הממשלה לא יכול לעשות את שני הדיונים ביחד. הוא יכול. אני חושב שזה לא טוב. אני חושב שראוי ונכון לראש הממשלה לבוא לכל דיון- - -

לא להיות בחקירות.

לא, לבוא ל-3 שעות לוועדת החוץ והביטחון ביום אחד, ולבוא לשעתיים של שעת שאלות ביום אחר. לא נראה לי שאני יכול לעשות את זה באותו יום, בלי קשר. לכן רצינו להפריד. זה המשמעות של הדחייה. אני אומר לך שלפי הבנתי השבועיים מבחינתי מתחילים היום.

זה משחק בתקנון.

זה לא משחק. אני אומר לך שרצו לתאם. אפרת פוקס, תגידי את הדברים.

אני רוצה להתייחס כדי להבהיר את התהליך. בדרך כלל מול ראש הממשלה תמיד, כן אופוזיציה או לא אופוזיציה, לא משנה, בגלל שמדובר בלוח הזמנים של ראש הממשלה מאז ומתמיד, גם בקיום דיון 40 חתימות, גם בשעת שאלות, שזה מה שעומד כרגע, אבל בכלל כשמזמנים ראש ממשלה, גם לוועדה וכן הלאה, תמיד מתאמים כי מדובר בלוח זמנים של ראש ממשלה, לא בגלל שום סיבה אחרת. כדי שיהיה נוח.

על זה אין ביני וביניהם ויכוח, מקובל עליי לחלוטין.

גם בתהליך הזה התחלנו בניסיון להגיע לדברים ביחד, כפי שתמיד עשינו ותיאמנו עד היום.

נכון שהתיאום המקורי היה ל-9 בינואר?

לא. ניתנו מספר תאריכים. אכן סגרנו את 9 בינואר כאופציה. אז נאמר על ידינו, בגלל זימון של ועדת החוץ והביטחון, ששוב פעם, לא שאנחנו לא יכולים לקיים שני דיונים באותו יום.

אגיד לך גם מעבר לזה, אם אנחנו כבר נכנסים לעניין התקנון, אני יכול להגיד לך שלמעשה ועדת הכנסת לא קיבלה עדיין בכלל את הביטול של ה-9 בינואר, אז כל הסיפור הזה הוא- - -

אז על אחת כמה וכמה.

בסדר, אז בואו נעשה את זה ב-9 בינואר.

אתה מחזק את דבריי, לא את דבריך.

התחננתי פעם אחר פעם, גם בפני מרכזת האופוזיציה- - -

אני אומר לך שנדרשתי לסוגיה הזו- - -

תקשיבו שנייה. אני רבת מעללים ויכולה להקשיב ל-8 אנשים בו-זמנית, לאפרת, ארבל ויואב.

עזבי. אני מכבד ומבין את המחאה של איילת נחמיאס ורבין.

אני מציע להחלטה את הדבר הבא: החלטת ועדת הכנסת היא ששעת השאלות עם ראש הממשלה תיקבע ל-30 לחודש. אמליץ במקביל ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון בשל כך לדחות בשבוע את הדיון בוועדה ל-2 בפברואר.

גם לוועדת החוץ והביטחון יש לוח זמנים, לא רק לראש הממשלה.

אני יכול להגיד לך שדיברתי עם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון קודם ושאלתי לגבי לוח הזמנים, אם הוא יכול לדחות, והוא אמר שכן. לכן אני מניח שהוא ייערך לבקשתי.

לכן אני מעלה להצבעה את ההחלטה על קיום שעת שאלות עם ראש הממשלה ב-30 בינואר.

רגע, אני מבקש קודם לומר מילה. אני רוצה לציין לשבח את חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין שמוסיפה הרבה כבוד למחנה שלה, על כך שהודיעה שתצרף את חתימתה להדיח את חבר הכנסת באסל גטאס. אני חושב שבושה שהוא בכנסת. כל הכבוד לך, כל הכבוד לחבריך.

עכשיו ערבבת משהו שלא קשור. אמרת לי "רגע" וחשבתי שאתה רוצה להתייחס לעניין, ו"הרגת" אותי.

בלב כבד אצביע עם יושב-ראש הוועדה גם אם עמדתך שונה בעניין הזה. אני רוצה לשבח אותך.

גם אני ככה.

חברים, אני מעלה להצבעה את ההחלטה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 3

נגד – 1

נמנעים – 1

ההצעה כי שעת השאלות עם ראש הממשלה תהיה ב-30 בינואר 2017, נתקבלה.

ההצעה התקבלה. ב-30 בינואר תהיה שעת שאלות עם ראש הממשלה.

נא להעביר מכתב גם ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, שמבקש לדחות את הדיון בוועדה ל-6 בפברואר בהתאם להחלטת ועדת הכנסת שב-30 בינואר תהיה שעת שאלות עם ראש הממשלה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:40.