הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 420

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"ו בטבת התשע"ז (24 בינואר 2017), שעה 13:00

1. סגירת חברת "זרעים גדרה" ופיטוריהם של כ-130 עובדים – פגיעה אנושה בעובדים, בחקלאות מובילה בתחומה ובידע מדעי, הצעה לדיון מהיר של חה"כ איתן ברושי

2. סגירת חברת "זרעים גדרה" ופיטוריהם של כ-130 עובדים – פגיעה אנושה בעובדים, בחקלאות מובילה בתחומה ובידע מדעי, הצעה לדיון מהיר של חה"כ אחמד טיבי

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

איתן ברושי

מנהל תחום כלכלה ותעשיות קלות, משרד הכלכלה והתעשייה - מרק פורזיקי

רפרנט תעשיה ומסחר באג"ת, משרד האוצר - עידו שלמה סופר

מנהל פרוייטים, סינגטה, חברת סינג'נטה - אריאל רומנו

ראש מחלקת לוגיסטיקה, חברת "הזרע", חברת "זרעים גדרה" - עמי מנור

מנכ"ל, חברת "זרעים גדרה" - יהושע פלג

מנהלת תחום הזרעים, איגוד לשכות המסחר - אביגיל גוטליב

יועץ חיצוני לחטיבת הזרעים, איגוד לשכות המסחר

–

גבי אונגר

לאה ורון

רויטל יפרח

סגירת חברת "זרעים גדרה" ופיטוריהם של כ- 130 עובדים – פגיעה אנושה בעובדים, בחקלאות מובילה בתחומה ובידע מדעי, הצעה לדיון מהיר של חה"כ איתן ברושי

סגירת חברת "זרעים גדרה" ופיטוריהם של כ-130 עובדים- פגיעה אנושה בעובדים, בחקלאות מובילה בתחומה ובידע מדעי, הצעה לדיון מהיר של חה"כ אחמד טיבי

שלום לכולם. אני מבקש להתחיל את הישיבה ברשותכם. מדובר בבקשה לדיון, גברתי מנהלת הוועדה, רשמת, דובר. אנחנו מדברים על בקשה לדיון מהיר – סגירת חברת "זרעים גדרה" ופיטוריהם של כ-130 עובדים – פגיעה אנושה בעובדים, בחקלאות, מובילה בתחומה ובידע מדעי. הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת איתן ברושי. אותה הצעה גם הניח חבר הכנסת טיבי אבל להערכתי הוא לא יגיע כיוון שאני מגיע, כמו חבריו, נמצאים בהלוויה של יעקוב אלקיעאן. אז ברשותכם, אנחנו נפתח את הדיון. איתן בבקשה, תציג את הדברים.

תודה רבה אדוני היושב ראש. חברי, הדיון הזה כשמו כן הוא, דיון מהיר. תוך זמן קצר, מאז שביקרתי לפני מספר ימים ב"זרעים גדרה", חזרתי עם ההתרשמות שנדרשת פה התערבות, והיתה פנייה והפנייה אושרה בנשיאות הכנסת, ותודה לך לאה, ולמי שעזר לארגן את הדיון הזה במהירות. השאלה באמת מה יכול לצאת מדיון כזה. אני חושב שיש פה אנשים מאוד מומחים. רק אני אגיד ממה אני התרשמתי: לא הייתי מוכן כשקבענו את הביקור, לא ידעתי שזה מה שאני אפגוש. עוד קודם לכן, לפני מספר שבועות, הייתי בחברת "הזרע". כידוע הזרעים, בוודאי בירקות, עוד מאז קום המדינה וקודם לכן, פיתחו פה ידע ענק שבזכותו ראש הממשלה ושר החקלאות והנשיא היו עכשיו בהודו וברוסיה. גם איתן כבל, יו"ר הוועדה, לא זר לו הנושא. ופתאום אני שומע שחברה מפוארת מתחסלת על ידי פיטורים מהירים של כ-130 עובדים, והחברה שרכשה את חברת "זרעי גדרה" וירחיבו פה, היא חברה בינלאומית שיושבת בשוויץ ומוציאה את כל מה שנקרא הידע, וכל המקומות שעבדו פה ואת הפיתוח להולנד. ואז אני שואל את עצמי אם אנחנו יכולים לעצור את המהלך הזה, ואם אנחנו יכולים לשקול האם אין פה מכה חזקה לחקלאות, שאתה יודע כמה היא סובלת בשנים האחרונות. והנה, גם נשמט מתחת רגלינו השטיח של הידע.

אני חושב שזה גם חברות שיש להם מקומות תעסוקה חשובים וגם ייצוא, לא רק של ידע אלא גם של תשומות חקלאיות.

אני חושב, אדוני היושב ראש, שאנחנו צריכים לעשות פה אזעקת אמת ולבחון, לאחר שתשמע את האנשים שיודעים יותר מכולנו, האם אפשר לעורר מכאן איזה צעד שימנע את האירוע החמור הזה. תודה.

תודה. מי רוצה להציג את הדברים קודם כל מ"זרעים גדרה"? אני מכיר את הנושא היטב עוד מהיותי במשרד החקלאות, הדילמות הגדולות. זרעים זה הייטק, על כל המשתמע מכך. מי שמכיר את הנושא הזה מקרוב, את הדילמות מתי להוציא, מתי לשחרר, מתי לאפשר למכור את זה בכלל כי ברגע שאתה מוכר, למי אתה מוכר ואיזה שימוש נעשה. אני זוכר את הדילמות הגדולות שהתקיימו אז, והן מקבלו משנה תוקף כי העולם נהיה הרבה יותר נגיש, הרבה יותר פתוח. העולם הפך להיות מדינה אחת גדולה ואז גם הדילמות שעומדות בפני מגדלי ומפתחי הזרעים היא אפילו יותר גדולה אבל ברשותך, ממש בקצרה את הסיטואציה, ומה יכול אולי להיעשות. יש כאן נציגים של המדינה. מי כאן נציג משרד האוצר? וזהו? חקלאות לא - -

חקלאות לא נרשם אף לא אחד לדיון.

כן, אני יודע שצביקה התקשר לברר, הוא רצה רק לוודא שהוא לא יגיע. בסדר גמור. אפשר להגיד שהדיון היה צריך להיות "זרעים בעמונה", אז אני מבטיח לך שהשר היה מגיע לכאן בעצמו. בבקשה.

אני מנכ"ל "זרעים גדרה". "זרעים גדרה" זו חברה ישראלית בת 65 שנה. חברה שנרכשה ב-2007 על ידי חברת "סינג'נטה", שהיא חברה שוויצרית, אחת הגדולות בעולם בתחום של הזרעים והאגרוכימיה. הרכישה נעשתה ב-2007, היתה רכישה מאד מוצלחת של חברה ישראלית על ידי חברה שוויצרית, על ידי "סינג'נטה". כתוצאה מההחלטה, "סינג'נטה" החליטה להשקיע בבניית אתר חדש בשביל הפעילות שלה פה, בישראל, שהיא פעילות גם של "זרעים גדרה", שזאת חברה בינלאומית בפני עצמה שמוכרת זרעים בכל העולם אבל גם בשביל דריסת הרגל בישראל, בשביל לחבר את הקשר עם מוסדות מחקר. אתר יצורי ועיבודי של זרעים, שמכאן שולחים זרעים לכל העולם.

זה היתה האסטרטגיה אז - -

תן לי רק ככה, מה תחום ההתמחות שלכם?

אנחנו מתמחים בטיפוח פיתוח זרעי ירקות, בעיקר פלפלים, עגבניות ודלועים – מלפפונים, קישואים וכולי. אנחנו אחת החברות המובילות בעולם, אחד המותגים המוכרים בעולם של עגבניות ופלפלים. מוכרים במקסיקו, ספרד, תורכיה, ישראל, ברזיל, מרוקו, מצרים. בשלל מדינות.

"סינג'נטה" השקיעה כ-100 מיליון שקל בבניית האתר. זה אתר בשכירות לטווח ארוך. האתר כולל גם תחנת מו"פ עם חממות, מפעל לעיבוד זרעים ומשרדים לכ-200 עובדים. אנחנו נכנסנו לאתר ב-2012 ומאז היו לא מעט התפתחויות בעולם בתעשייה של הזרעים, של החקלאות. "סינג'נטה" גם הרגישה את מה שהרבה מאד חברות הרגישו, שזה - - - בשוק, שגרם ל"סינג'נטה" להיכנס לתכניות של חיסכון ואופרציות, והתחילו לבחון את הפעילות שלנו באתר לפני כשנתיים.

לפני כחצי שנה "סינג'נטה" הודיעה לעובדים ולציבור על כוונתה לחפש קונה לאתר, למכור את האתר והפעילות, וזאת מההבנה שהם לא רואים עתיד לטווח ארוך בהמשך הפעילות שלה בישראל.

מאז יולי, החברה נכנסה למו"מ עם רוכשים פוטנציאלים, תהליך שנמשך כחצי שנה ולצערנו, בסוף התהליך הזה, בדצמבר "סינג'נטה" הגיעה להחלטה שהיא - -

אבל למה? אתה נתת לנו כותרת ששמה לא רואה אפשרות לפעילות כאן? בגלל מה? מסים? כוח עבודה יקר מדי? תנסה לתת לי את הכיוון שנדע מה הסיבה.

אני מעדיף אולי להקריא לכם את העמוד הרשמי שהגיע לשוויץ:

מאז הרכישה ב-2007 ולאחר השקעה נוספת ברבדים באתר ב-2012, השוק החיצוני השתנה ונהיה יותר ויותר ברור ל"סינג'נטה", שלא יוכלו לממש את השאיפה ואת האסטרטגיה שהם חשבו לאתר הזה. השוק החקלאי הגלובאלי, גם בישראל וגם בעולם, עומד בפני הרבה מאד אתגרים כתוצאה מהאטה כלכלית, פיחות במטבעות המרכזיים וירידה ברווחיות, ברווחים של מגדלים. כתוצאה מכך, כל התעשייה הזאת עוברת - - - ותקופה של צמצומים.

"סינג'נטה", כמו כל חברה, צריכה להגיב לתנאי השוק. בהקשר הזה, היא החליטה והתחייבה לבעלי המניות להביא שיפורים ופרודוקטיביות וחסכונות גלובאלית. הקימו - - - ייעודית בחיסכון, שלצערנו הרב משפיע על סדר גודל של 1,800 עובדים בכל העולם. בנוסף, אחת השאיפות לאתר היה לבנות שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר באוניברסיטאות פה, בישראל. לאכזבתנו, שיתופי הפעולה לא הניבו את הפירות הצפויים.

החברה ניסתה לבנות קשרים יותר חזקים ויותר קבועים על ידי הנוכחות שלה בישראל אבל ההצלחה לא הגיעה.

זו התשובה.

זאת אומרת, מהתשובה עולה שהבעיה היא לא מקומית. זאת אומרת שאם אנחנו נעשה פעולה כזו או אחרת זה יכול לשנות את התמונה אבל אני אמשיך ואשאל אותך: איך אפשר להציל את העסק הזה אם חברת האם טוענת שזה משבר עולמי?

ההחלטה של החברה היא לסגור את האתר לפעילות הייצורית, הפעילות של המו"פ. היא משאירה בישראל פעילות מסחרית, אז יישארו פה יותר מ-30 עובדים אבל כן מפטרת. אנחנו השבוע מנהלים שיחות עם העובדים אחד על אחד, יותר ממאה עובדים שאנחנו מפרטים. זו עובדה. האקט נעשה. אני לא חושב שבשלב זה אפשר להחזיר את "סינג'נטה" או לחייב את "סינג'נטה" להמשיך לטפל לאלתר או להפעיל את מרכזי המו"פ לייצוא אם היא החליטה שזה לא מעניין אותה, היא ל יכולה מכל סיבה שהיא. היא לא תעשה את זה. אני כן חושב שנשאלת פה שאלה מדוע חברות כמו "סינג'נטה", חברות רב-לאומיות שאמורות להגיע לישראל ולגלות פה את גן העדן מבחינת המו"פ החקלאי, מבחינת הטכנולוגיה החקלאית, למה חברות כמו "מונסנטו" בעבר והיום "סינג'נטה" מקבלות החלטות לצאת מישראל. אני גם אשאל את השאלה מדוע כאשר החדשות האלה נודעו לגורמים הממשלתיים כמו משרד החקלאות ביולי, יוני השנה, מדוע לא נשמע קולם? מדוע לא - -

השאלה שאני שואל אותך, אדוני: אם זה משבר לאומי, יש לי על משרד החקלאות מה לומר מהשר ומטה, זה לא העניין. אבל לפני הדברים שאני אומר כלפי המשרד, הייתי רוצה להבין. ממה שאני מבין, אתה אומר שיש משבר בינלאומי. יש האטה בכלכלה העולמית. מה אפשר היה לעשות כדי - -

אולי נשים את זה בקונטקסט – ישראל היא אחת מחמש מדינות בעולם שמתמחות, שידועות ביכולות שלהן בתחום של הירקות. התחום של הטיפוח של המו"פ, יכולת הייצור לעיבוד. אנחנו מעצמה. סליחה, היינו מעצמה יחד עם ארה"ב והולנד וצרפת ויוון. ישראל מאבדת את המעמד שלה. אני לא חושב שהשאלה היא רק שאלה של למה או איך חברה צריכה להגיב לתקופה של צמצומים. חברה צריכה לעבור את הצמצומים. השאלה למה זה צריך להיות בישראל ומה זה אומר שזה בישראל?

אולי כי הכי קל להם? לא יודע, אין לי מושג. בבקשה.

אני סמנכ"ל תכנון ולוגיסטיקה של חברת "הזרע". אנחנו נרכשנו על ידי חברה צרפתית אבל ב"מוד" פעולה שונה בשנת 2008, חברת "וילמורן", זו החברה השנייה בגודלה בעולם לזרעי ירקות. אני מדגיש ואני רוצה לחזור על מה שנאמר פה על ידי ג'וש: ישראל היא עדין אחת מחמש המדינות המובילות בעולם בנושא הזרעים. זה ארה"ב, זה הולנד, זה יפן, זה צרפת וישראל. זה מוכר.

חברת "הזרע", בתעודת זהות הכי בקצרה שאפשר, מייצאת היום במעל מיליון שקל ליום, קרי - קרוב ל-400 מיליון שקל לשנה. מייצאת. זה לא כולל מכירות בארץ שזה עוד 40 מיליון שקל. יש לנו מאד קרוב לרבדים אתר שהצרפתים השקיעו בו לפני שלוש שנים מעל 80 מיליון שקל, אתר פיתוח, טיפוח ומו"פ בעקבות העזיבה שלנו את קרית-גת. איפה שמוקם כרמי-גת היה האזור שלנו. ומפעל הירקות שלנו בשדרות, שם אנחנו עושים את העיבוד לזרעים.

איפה המשבר ואיפה אפשר לעזור? קודם כל, אני אזכיר פה שבעקבות החלטת הממשלה מ-2014 בנושא הרגולציה יש צוות. אנחנו נפגשים אתו, צוות שיפור הרגולציה, שעובד במשרד החקלאות. חבר'ה צעירים, נמרצים, יעילים, שעושים עבודה טובה ועכשיו הם ממש באמצע תהליך. אז דבר ראשון שצריך לעשות זה לעודד אותם ולראות איך מיישמים את הדבר בהובלת הכנסת, הוועדה, כי זה לוקח הרבה זמן.

חוק הזרעים הוא מ-1956, אני הייתי אז בן חמש. מאז הוא שונה בתקנות פה ושם. דברים מהותיים לא השתנו. אני בחברת הזרע 18 שנה, אני זוכר ביקור של אולי שניים או שלושה שרי חקלאות ב-18 שנה האחרונות בחברת "הזרע". עד שאתה מתחיל לגלגל איזה שהוא נושא, מתחלף השר, מתחלף המנכ"ל והדבר שוקע. יש רשימה ארוכה מאד של שינויים בחוק הזרעים שהגיעו רק לחתימה.

כל מה שאתה אומר לי, ברשותך, שאילו הדברים שמנית היו מטופלים, יש מצב שבו היו אולי מגיעים לישראל, אם בכלל.

מה היה מגיע? לא הבנתי.

אני מדבר על הפיטורים. חברים, מה שאני מבקש, זה דיון בתוך קונטקסט מסוים ויש לו שני רבדים: רובד אחד זה הרובד שמדבר על מה שאמר ג'וש. אמר שאיך אומרים? החץ נורה כבר, יצא לדרך. היכולת להשיב אותו אל הקשת הוא כבר בלתי אפשרי. אני רוצה למקד כי העניין הוא שאנחנו צריכים להבין כדי לראות איך אנחנו מתקדמים מפה. הרבה פעמים אנשים מתארחים אצלנו ומשוחחים עם עצמם. זאת אומרת, הם יוצאים מכאן יותר חכמים לעצמם. אנחנו צריכים גם להבין, אנחנו, את העניין. מה שג'וש תפס אותי, הבנתי. כבר אי אפשר, והנהנה הגברת לצדו, שהוא אמר: למה דווקא התחילה החברה העולמית את הקיצוצים בישראל? כי בישראל, מה שנקרא שרשרת המזון שלהם מבחינת הבעיות, היא נמצאת בתחתית אז הם מעדיפים לסגור את עסקיהם במקומות שהם בעייתיים מבחינה עסקית עבורם. הגדרתי את זה נכון? מפה עלינו מדרגה נוספת ואתה אומר לי את הדבר הבא. הרי העולם הוא תנודתי, זרעים תמיד יצטרכו. הנקודה היא שאתה אומר שזו גם ההזדמנות, דווקא בתפר הזה של המשבר, לבצע את הפעולות שאולי יגרמו לכך שכוחות ישובו לכאן וישקיעו כאן. הגדרתי את זה נכון עד לרגע זה?

כן. אני אתן לך בדיוק דוגמאות לדברים מעשיים ולא נדבר באופן כללי. קודם כל צריך להבין שישראל היא מדינת אי. מה זה אומר מדינת אי? כמו לאל-על. 90% מייצור הזרעים מתבצע מחוץ לישראל, לא בישראל. אנחנו מביאים את זה לעיבוד בישראל, לרוב מהמזרח הרחוק ומדרום אמריקה דרך אירופה, ומוציאים את זה חזרה. העלות שלנו לעומת חברות שעובדות מאירופה ומארצות-הברית כבר "ביי דפינישן" יותר גדולה. דבר שני: יש לנו חברת-בת בהולנד עם מפעל זרעים. היום, בגלל קשיים בירוקרטיים, אנחנו מתחילים להוציא פעילות כי זה יותר קל, כי זה יותר נוח, כי זה יותר חסכוני וזה פחות "ליד טיים". אנחנו צריכים הקלות כדי לשרוד פה. הצרפתים מנהלים עוד ארבע חברות כמונו. אנחנו הביצועים הכי רעים גם בגלל הדבר הזה.

אוקי, בא נעלה עוד מדרגה.

קדימה, אני מוכן.

מה עשיתם עד לרגע זה כדי להתמודד עם השאלות האלה?

כתבנו מכתבים, העלינו את הנושאים - -

מכתבים נשלחים לבני אדם. למי?

אז הנה, יש איגוד מסחר. בלשכת המסחר יש לחברות הזרעים, אני אתן לגבי לדבר.

חברת הזרעים באיגוד לשכות המסחר.

אני מנהל מקצועי של חטיבת הזרעים. חטיבת הזרעים יושבת בלשכת המסחר ואני בעצם מעין איגוד חברות זרעים, ואני מטפל בתוקף תפקידי בהיבט הכללי של הענף ולאו דווקא בחברה זו או אחרת אם כי, "הזרע" ו"זרעים גדרה" הן בוודאי החברות שהובילו את הענף הרבה שנים עד היום.

הדבר הספציפי שאתה שואל עליו, פעילות שאני עוסק בה כבר קרוב לחמש שנים באינטנסיביות מול הרגולטור במשרד החקלאות - -

מי זה?

אני מיד אזכיר. קודם כל, זה השירותים להגנת הצומח ומעליה מנכ"ל משרד החקלאות, שיכול להנחות אותה לכיוון זה או אחר. אנחנו מדברים על דברים מאד ספציפיים שמשפיעים ישירות על הפעילות היומיומית של החברות. עכשיו, למה זה כל כך חשוב? כי חברות רב-לאומיות - -

הוא דיבר אתך בטלפון?

לא, הוא לא דיבר. הוא בסך הכל שאל אותי אם אני יודע על מה הנושא. אמרתי לו שיפנה לברושי לקבל ממנו תמונה יותר מפורטת. זה הכל. לא אמרתי לו לבוא או לא לבוא. היה ברור לי שמשרד החקלאות זה הכי טריגר שהוא בא. מה זה החוצפה הזאת? אני רוצה שנוציא להם מכתב מאד מאד חריף.

ההבדל בין הייטק לבין זרעים, שזרעים עוסק בחומר חי. וחומר חי כפוף לרגולציה מאד מאד הדוקה בגלל חשש ממחלות ודברים כאלה. אז לכן, זה אמנם הייטק מבחינת ההשקעות וכך הלאה אבל ההתנהלות השוטפת, היומיומית, שעמי התחיל לדבר עליה, כפופה לתקנות ולחוקים של החברות - - -

הכל בסדר. ברור לי.

- - אנחנו ברגולציה הנוכחית לא יכולים לפעול. באנו למשרד החקלאות, שירותים להגנת הסביבה - -

שניה. אתה אמרת משפט שברגע נהיה תרתי דסתרי כי מצד אחד אתה אומר לי: נכון, זה דבר חי וצריך לשמור על זה מסביבת מחלות, ואז אתה אומר: ברגולציה הזאת אנחנו לא יכולים לחיות.

הרגולציה ישנה, היא לא מעודכנת.

כשאתה אומר שהזרעים של היום יותר יודעים להתמודד - -

לא, שניה. העולם מתנהל בשיטות אחרות ממה שהיו ב-1956, מה לעשות, ואת התקנות צריך להתאים. בעיסוק הזה, של עדכון התקנות, אנחנו עובדים מול השירותים להגנת הצומח והעסק לא זז. עבדנו אתה שואל עם מי? אלדד לנדס היה מנהל השירותים להגנת הצומח, מרים פרוינד היתה מנהלת שירותים. עם כולם אנחנו הולכים אחד אחרי השני, והיום אנחנו עובדים עם מנהל חדש של השירותים להגנת הצומח - -

מי זה?

קוראים לו עבד גרה, איש מצוין, חוקר, וירולוג, איש מכון וולקני, כלום לא זז. אנחנו פשוט תקועים. התהליכים הולכים לאט מדי, ופה אני קושר את זה לאירוע של "זרעים גדרה" – בדרך, מקבלי ההחלטות בחו"ל, שגם במקרה של "הזרע" וגם במקרה של "זרעים גדרה" וגם במקרה של חברה שאני ניהלתי אותה כמה שנים, של "מונסטו", שהיא חברה שלישית גדולה בארץ מסתכלים ואומרים: פה, במדינת ישראל, דברים לא זזים, אין עם מי לדבר, בואו נחפש מקומות שקל יותר לעבוד. חד וחלק.

את האמת אומר לך: אתה חלק מלשכות המסחר. לשכות המסחר הם בני בית פה.

אין שבוע שלא מגיעים.

לפעמים אין יום. אוזני קרויה. הייתי רק עכשיו בכנס שהם ארגנו באילת. אני באמת מוכרח לומר שאני מופתע לגמרי שהנושא הזה לא הונח על שולחני. המקום הזה עוסק בענייני חקלאות יותר מאשר משרד החקלאות עוסק בו. מעבר לעובדה שתפקידנו לפקח על עבודת משרד החקלאות, בפועל אנחנו ממש - לי זה חבל.

רק מילה, אדוני היושב ראש: אני הייתי בחברת "הזרע", עמי חיבר אותי, הוא כיתה אחת מתחתי בגשר, ובאתי לשם ואז - -

שניכם נראים מצוין.

כן, אמא שלו היתה מורה שלי. באתי לשם וגם "נפלתי" די כמוך, למציאות שלא הכרתי חוץ מהידיעה שעוד שרה אהרונסון התחילה לפתח פה את הזרעים ואנחנו הולכים לאבד את זה. ואז אמרו לי: שמע, החברה לא יכולה לחיות פה. אחר כך באתי ל"זרעים גדרה" לפני מספר ימים, דיברתי עם המנכ"ל. בישיבה הזאת דיברתי עם שר החקלאות ואמרתי לו: אורי אריאל, תדע לך שהייתי בהלם מהביקור, 130 עובדים, הם מוציאים מפה את כל הידע. הוא אומר לי: אני לא מכיר את הנושא. אמרתי לו: תלמד אותו, ועוד לא ידעתי שתהיה הישיבה הזאת. תודה שהיא בקצב מהיר. ומה אומרים האנשים של חברת "הזרע"? אנחנו יוצאים מפה. אי אפשר ברגולציה, אי אפשר בכללים, אי אפשר בדיקות על בדיקות. הורגים אותנו עוד לפני. זה לא רק חקלאות. זה מחקר ופיתוח, זה ידע, זה ייצוא. זה תעשייה.

מה אני חשבתי, אם כבר לקחתי את רשות הדיבור? אני שאלתי את המנכ"ל, שהוא כפוף לחברה הבינלאומית. השם שלו בינלאומי גם אבל זה במקרה כנראה. אני אומר לו: תגיד, כמה ישראל השקיעה פה, בחברה הזאת? הנה, נציג האוצר. היו פה ישיבות שלמות בוועדת הכספים, עם חוק ההסדרים. כל הזמן ניסיונות למשוך לכאן חברות, כל הזמן רצון להקל, הטבות מס מפליגות, כל מה שאתם רוצים והנה, תחת האף, העסק הזה בורח. עכשיו, זה לא הבעיה – לא תהיה ערבה ולא תהיה חקלאות בלי חברות "הזרע". עם כל הכבוד להרבה אנשים מאתנו, בלי חצילים ופלפל ואני לא יודע מה עוד, אין חקלאות. מה אנחנו נמכור? מילים?

אני שאלתי את המנכ"ל כמה ישראל השקיעה במחקר ופיתוח ב-20 שנה, ב-10 שנים? אין לנו מנית זהבה. הרי לעולם לא היו מוכרים את "צים" בשלמותה, לא מוכרים את "אל-על" בשלמותה. על קצ"א עושים דיון סגור בחדר של גפני, מי יודע איזה סודות יש בקצ"א. דבר אחרון שהם עשו, הם זיהמו את הנגב.

עכשיו אני אומר מה, זה כלום? זה פחות חשוב מדברים אחרים? לכן נזעקתי, אדוני היושב ראש, האם אנשי האוצר פה, משרד הכלכלה, האם ישראל יכולה להתערב? האם היא יכולה לשים פה איזו משקולת לעצור את השיגעון הזה. אין לנו מה להגיד? כל מה שנוצר פה, אין לנו זכויות על הידע הזה? הכל ככה יוצא בקלות לכל העולם? מה יישאר פה?

אוקי.

אולי להשלים רק עוד משפט: בעיני ההיעדרות של נציגי משרד החקלאות פה היא לא מקרית. היא הסימפטום שעליו אנחנו מדברים.

תקשיב, עזוב, זה לא יעזור, המשרד מוכוון למקומות אחרים. המשרד מוכוון לענייני שטחים, שזה דיון אחר, זה ויכוח אחר אבל הנושאים החקלאיים כמעט מופקרים, זו האמת. ומה שאתם מביאים עכשיו, מבלי להיכנס לעומקם של דברים, ותכף נשמע כאן את האוצר והכלכלה, שאני מקווה שיש להם מדיניות כי רק עכשיו סוף, סוף, יש להם שר. אז איך אומרים? נבחן את זה אוטוטו אבל לגופו של עניין, אני רוצה להתקדם. איך אומרים? הבנו. עכשיו בא נראה מה עושים. רצית עוד משפט?

משפט אחד לגבי שינוי הרגולציה: לא נכון להגיד שזה לא מתקדם כי עכשיו זה מתקדם. אם יוצא מפה המסר שלא מתקיים זו תהיה טעות כי רק אתמול היתה אסיפה גדולה שהסבירו סיכום של עבודה של שנה שלמה. הבעיה היא - -

כמה זמן אתם עובדים על זה?

חמש שנים, עשר שנים.

אז אל תיבהל גם מבחינתי, אם עובדים על זה עשר שנים וזה לא מתקדם. איך אומרים? גם נחליאלי אחד לא יכול לבשר על בא הסתיו.

הם עשו תכנית מאד מסודרת עם - - - אבל אנחנו רוצים מעבר לזה.

תכף נחזור. משרד הכלכלה, בבקשה.

מנהלת משרד הכלכלה, מנהל תחום.

תחום הזרעים, לפי מדיניות חלוקת עבודה בין מרכז השקעות של משרד החקלאות ומשרד הכלכלה והתעשייה הוא בתחום של חקלאות. אנחנו יודעים שהחברה שלכם, חברת האם שלכם, אף פעם לא פנתה למשרד בשביל לקבל סיוע. לגבי המדיניות של המשרד - -

אם הם היו פונים אליכם, מה הייתם יודעים לתת להם?

אולי מבחינת המדען הראשי, - - -

זה לא מדויק. אנחנו כן פנינו למשרד הכלכלה, למדען הראשי, מן הסתם, וחיפשנו יחד תכניות שיכולות להיות רלוונטיות. א. לא היו תכניות, ב. המדיניות של "סינג'נטה" היתה לא לכבול את ידיה על ידי כניסה לתכניות - - -

הבנתי. בא נגיד ככה: נכון לרגע זה, גם אם המדען הראשי היה נותן סיוע, זה לא היה מציל אותם.

שאגב, הוא הוא הוזמן ונציגיו הוזמנו.

הרגולציה היא לא בתחום שלנו.

האוצר, בבקשה.

אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. אני אשלים רק את דבריו של מרק – להבנתי, כן היו דיונים עם משרד הכלכלה על איך אפשר לסייע לחברה. בגדול, אין לנו יותר מדי כלי סיוע שמכוונים למרכז הארץ מלבד כלים להעסקה של אוכלוסיות מיוחדות. ככל שהחברה היתה מעוניינת לעבור לאזורי עדיפות לאומית, כמובן שיש הרבה כלים שהם רלוונטיים. להבנתי, החברה לא הראתה נכונות ולכן, זה לא התקדם.

אני אגיד שלושה דברים: 1. אני לא חושב שיש לנו מה להתערב בהליך העסקי הזה. אני מסכים שחבל, אני אפילו מתחבר לדבריו של חבר הכנסת ברושי, אני לא רוצה להרוס לך את המוניטין שמישהו מהאוצר מסכים אבל אני מסכים. יש שתי נקודות שאני חושב שהמדינה כן עוסקת בהם וצריך לדון עליהן: 1. סוגית הקניין הרוחני. אם הקניין הרוחני היה רשום כאן, הדברים היו נראים אחרת. התיקון שנעשה בתכנית הכלכלית האחרונה נתן כן תמריץ לרישום הקניין הרוחני מתוך תפיסה שגם הקמת פסי הייצור תעשה במקום שבו יירשם הקניין הרוחני. יש כאן מלחמה עולמית איפה רושמים את הקניין הרוחני, ומדינת ישראל עשתה צעד מאד משמעותי ומקווים לראות פירות.

דבר שני, סוגיית הנטל הרגולטורי. אני מבין שסוגיה של הגנת הצומח היוותה מכשול משמעותי מאד עבור החברה. זה היה אמור לעלות לוועדת שרים לענייני רגולציה, שנדחתה לזיכרוני שלוש פעמים לאחרונה.

אל תגיד היא נדחתה. תגיד כמה פעמים היא התכנסה.

לא, ועדת השרים התכנסה לא מעט פעמים אבל לא בנושא הזה.

והשנה כמה פעמים?

השנה, ב-2016?

לא, אני מתכוון מאז שקמה הממשלה. עשיתי לך ג'סטה.

לדעתי סדר גודל של חמש שש פעמים, אם אני זוכר נכון.

אני מתערב אתך שאם אני בודק, זה לא מגיע לחמש פעמים אבל לא חשוב. יאללה, שיהיה.

יש החלטת ממשלה 2118 שמוביל אותה משרד ראש הממשלה, שיש לו יעד של הפחתת 255 מהרגולציה בחמש שנים. אני יודע שהגנת הצומח נמצאת בפנים. אני לא יודע אם זה אפקטיבי או לא, זה תגידו אתם. ככל שזה לא אפקטיבי, זה משהו שצריך לקדם אותו בשיניים וברגליים, וזה עם הוועדה. אם זה גם בוועדה לחיזוק התעשייה הישראלית, שחבר הכנסת ברושי מכיר, שבה אנחנו גם בהחלט מתכוונים לעסוק בסוגיה הזאת. זה בהחלט בנפשה גם של החקלאות וגם של התעשייה.

אוקי. תודה. אני רק רוצה לפני שג'וש יגיד, ינסה להעמיד על דיוקם לפחות לשיטתו, עובדה שאתה אמרת לגבי איפה נרשם או לא נרשם, תכף הוא יענה אבל אני רוצה לגיד את הדבר הבא: נתת לי סקירה. בסדר, אנחנו מכירים את העניינים, אתה פה בן בית וזה כמעט כמו המערכון של הגשש ומתקדמים, זה בסדר גמור.

בלי נתונים, בלי לבדוק.

אני רוצה להגיד לך משהו: זה מביך. קודם כל, השיחה לא אישית, שלא חס וחלילה תימצא נפגע כתוצאה מהדברים שאני אומר. סוגרים מקום, 100 איש הולכים הביתה ואנחנו, כמו שכתוב בפרשת "מקץ" – "ולא נודע כי באו על קירבנה". האמת היא, אם איתן לא אומר לי את העניין הזה, לא הייתי יודע. זה עץ נפל ביער. 100 איש הולכים הביתה וזה עץ נפל ביער.

עכשיו, אם זה היה מצב שבו אתה אומר לעצמך: אין מה לעשות, כמוש הוא אמר, צריך לסגור אבל יש פעולות שאילו ידענו לעשות אותן ולהוביל אותן – אתה יודע מה? לא בטוח אבל זה היה יכול היה לשפר את המצב בכמה וכמה אחוזים. דמה בנפשך שאם וועדת השרים לרגולציה היתה מתכנסת, אולי זה היה מדליק, מייצר איזה תגובת שרשרשת. אני לא יודע. בכל זאת, לפי דברי המומחים כאן והנציגים, ישראל עדין מעצמת זרעים. זה לא מקום שכולם רוצים לכדרר אותו ולברוח ממנו. זה כמו בהייטק. בסוף, בסוף, לא באים בגלל הזרע, באים בגלל המוח שמייצר את הזרע. זאת כל התורה על רגל אחת.

ולמה האוצר לא יודע כמה השקעות ישראל השקיעה בפיתוח, ואיך היא מוותרת על זה?

עזוב אותי. תקשיב - -

האם החברה הגישה בקשה או לא הגישה - -

אני לא ועדת כספים. אני יודע מה אני רוצה בדיוק, אני תכף אתן לזה את הסיכום.

ג'וש תיתן את התיקון ואני נותן לך להגיד משפט.

ה-IP של המוצרים של "זרעים גדרה" נרשמו בארץ. זה פרי טיפוח ושיתוף פעולה עם האוניברסיטאות ועם מכון ויצמן. "סינג'נטה" משלמת תמלוגים, מקבלת זכויות שיווק בלעדיות. עם השנים ה-IP הכלכלי הועבר לשוויץ.

מה הסתירה ממה שנאמר?

זה ליד, נכון. זה קרוב, לא רחוק, אני מסכים. איתן תעיר ונסכם.

אפשר להגיד שהכל משרד החקלאות אבל יש ממשלה בישראל שנתנה לזה לקרות. עכשיו היא אומרת שאין לה מה לעשות אבל לא טיפול בזה בחודשים או בשנים הנכונות. עכשיו, יושבים פה אנשים ואומרים לך: תשמע, 100 עובדים - לא מרגש את האוצר. אובדן של יצוא, כפי שנאמר פה, בהיקף ענק – לא מרגש את האוצר.

הממשלה יודעת שיש 100 עובדים שהולכים הביתה?

ובעיקר, מה זה ישפיע על החקלאות העתידית שמאבדים את הבסיס המרכזי לחקלאות שהירקות היא ענף מרכזי גם לתעשייה וגם ליצוא. אז מה מדאיג אתכם בדיוק אם זה לא מדאיג? הנוכחות של הממשלה פה מאד דלה. משרד החקלאות בטח עושה דברים יותר חשובים. מה האנשים האלה צריכים להרגיש בדיוק? הם באו להילחם את המלחמה לא רק במקומנו.

אני חושב, ואני מצפה גם מיו"ר הוועדה, שזה לא ייגמר בדיון דל משתתפים אלא תיבדק המציאות הזאת. אני חושב שיש לנו אחריות על הידע. איפה הוא רשום, איפה הפטנטים האלה? מה, עכשיו הכל עובר לשוויץ? הרי זה פותח פה בעשר אצבעות.

הזכרת פה את האקדמיה - אני חושב שנדרשת ממש וועדת ביקורת וחקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. זה לא יכול להיות שהאוצר יושב פה ואומר: תשמע, חברה בינלאומית, עכשיו היא תקום ותלך. לא היו אומרים את זה על "כיפת ברזל". זה לא פחות מ"כיפת ברזל".

חבר הכנסת ברושי, אני מבקש לפחות לא להכניס לי מילים לפה. לא אמרתי – באמת חבל, דיברתי על דברים ועל נטל רגולטורי ועל סוגיות של קניין רוחני. אני מבקש להגיד שאמרתי שאין לי בעיה - -

איתן, הוא לא אמר אבל גם אתה לא קידמת אותנו בדיון.

אני אומר שצריך עכשיו לעצור. אני שואל אם יש משהו שיכול לעצור את המהלך, משפטי או כלכלי שעוצר את זה.

גבי משפט.

משפט אחד לגבי הרגולציה: הצוות של הרגולציה אכן רץ קדימה בעקבות החלטות הממשלה אבל שאלנו אותם והם אמרו: אחרי שאנחנו ניתן את ההמלצות שלנו, זה ייקח שנים עד שזה יאושר. עכשיו, חברות הזרעים פועלות על פי החוק המאושר ברשומות, לא על פי המלצות של הרגולציה. אנחנו מחכים שהרגולציה תסיים את מערך החקיקה.

העניין ברור. בקצב שאתם נותנים להם מחמאות שסוף סוף אתמול התקיים דיון אז איך אומרים? המשיח, יש סיכוי שיגיע לפני שאנחנו נראה את התקנות מונחות - -

בינתיים מצאנו את החמור שלו.

כן. אני ברשותכם רוצה לומר את הדבר הבא ולעשות סדר: קודם כל, אני מודיע לך גברתי, אני אדבר בסיום הדיון עם מנכ"ל משרד החקלאות קודם כל. אני אביא בפניו, אני ממש מתכוון לנזוף בו על העובדה שזו ועדת הבית שלהם. יש כאן שאלה חקלאית מן המדרגה העליונה ותפקידם לספק תשובות. ואם הם לא יודעים לתת תשובות אז ילמדו פעם אחת על מה הם מופקדים במשרד הזה. אי אפשר שאנחנו נשמע את השר בעיקר על עניינים שנוגעים למדיניות חוץ ועתידה של ישראל, מבלי לזלזל, והתפקיד שהוא צריך לתת עליו את התשובות - עתידה של החקלאות בישראל, אנחנו לא מקבלים את התשובות ויתרה מכך, אפילו לא מגיעים לפה. אני רואה את זה בחומרה מאוד גדולה ואני לא מתכוון לעבור על זה לסדר היום.

דבר שני, אני מבקש מכם, ואתם תחליטו מי מכם מכין לי את זה. אני רוצה עמוד שבו אתם לא מרצים לי ולא מספרים לי מור"קים. אני רוצה לקבל דבר דבור על אופניו במובן הזה שאתם יודעים להגיד לי: אלה הפעולות הנדרשות לטיפול דחוף. שינוי חוק, איזה חוק ומה. תקנות, מי מטפל בזה, מי עוסק בזה וכל אותן פעולות שלשיטתכם ראוי לתת עליהם את הדעת. אני לא אומר שאני אסכים אתכם, שאני אקבל הכל אבל לפחות שמישהו ישים ספוט, ישים לי אור, ישים פנס על העניינים כדי שנדע בכלל. האמת היא, באמת אומר לך, עוד כשהיה מנכ"ל חברת "הזרע" מקיבוץ בית-קשת לשעבר, מנחם גלעד, זה היה כמו הכור האטומי כשהיו מדברים על נושא הזרעים בישראל. ממש. זה בדחילו ורחימו. היית צריך לעבור סיווג כדי להיכנס למקום שכזה.

אדוני מבקש את המסמך לחטיבת הזרעים מאיגוד לשכות המסחר?

יוגש עוד היום.

בלי יותר מדי מילים ובלי מור"קים, בלי סיפורים. אני צריך בנקודות כדי שנדע בדיוק איפה אנחנו עומדים. אני אקרא ת המסמך הזה, אני אבין גם מי אחראי ומי עוסק בו במשרדים השונים. הבנתי שבעניינים אחרים, חוץ ממשרד החקלאות, בכלל, למשרדים אחרים זאת המלצה. אם לא היינו מביאים אתכם לפה, להערכתי זה מידע אישי באתם לפה. באמת, זה לא משהו שאתה אומר: הנה, כך מייצרים לפני איזה סט של נושאים, פעולות, שמראים על הכרת החומר, ידע החומר. זה נושא לאומי. נושא זרעים הוא נושא לאומי מהמדרגה העליונה.

לאחר שאני אקבל את המסמך הזה, כפי שאמרת איתן, אני לא מתכוון להסיר את ידי מהעניין. אני אזמן אצלי במשרד פגישה עם הגורם הבכיר שעוסק בכך במשרד החקלאות. כמובן שאזמין אותך, ואנחנו ננסה להבין ולייצר מה שאני קורא לזה סדר עבודה. סדר עבודה על הנושא הזה. אז כפי שאמר ג'וש, את אלה, את ה-100 אנחנו כבר לא נציל אבל אם נחזור שוב להיות בקדמת הבמה, יש מצב שבחלוף המשבר - הרי יש משבר, החיים הם עליות וירידות, שאם בפעם הבאה ירצו לפטר, לא יתחילו פה, יתחילו במקומות אחרים כי יש משמעות, כי עד שאתה מבצע את הפעולות, פתאום השוק יכול להתאושש. ואז הכל יכול להיראות אחרת. אני אלווה את העניין הזה באופן אישי. יש לי גם איזה סוג של סנטימנט לנושא הזה.

משפט אחד לפני שאתה סוגר סופית: אני חושב שצריך לפנות גם למשרד האוצר והחקלאות, להגיד להם חוץ מכל מה שאמרת, ואני מברך על כך, שיבחנו בחינה מהירה גם לגבי האירוע של עכשיו כי כמובן העובדים, זה מאד חמור, הם יקבלו פיצויים אבל אני שואל אם יש למדינה מה לומר על הידע. האם יש לנו מה להגיד על הידע?

אני חושב שלא אבל אפשר לעשות בדיקה.

חברים יקרים, יש כאן את מה שנקרא האוחזין בעניין. יש כאן שני אלמנטים: לגבי המפוטרים זה סתם להחליט תפנה אליו, תגיד לו, תבוא. זאת החלטה שהיא החלטה עסקית, שאיננו יכולים להתערב בה. היינו אמורים להתערב בה מבעוד מועד, לא אחרי שכבר העניין חלוט.

מה שכן, לגבי הזכויות על הידע, הם יצטרכו לתת את התשובות. הם אלה שרושמים, הם אלה שמבצעים את הפעולות. הם יודעים בדיוק מה מערכת היחסים. אני מציע שתכתבו לי פרק תחת העניין הזה, ולפי זה אני אדע איך להמשיך, אם אני צריך לפנות לאוצר או לכל גורם אחר. אולי יש איזה כללים שנייצר בעקבות כך שידע מסוים צריך להישמר למרות שגם היום ענייני ידע זה מושג מאד מאד נזיל. ולפעמים, מה שאתה חושב שאתה שומר, כבר איך אומרים? אתה רואה את זה גנרי במקומות אחרים. אני לא רוצה לפתוח את הדיון - -

אנחנו מומחים בכל העולם. בכל זאת.

נכון. זה רק הופך את זה לעוד יותר בעייתי. לכן, יש פה מצב אחר - הצורך כל הזמן להיות על העגלה ולפתח ולפתח הוא הרבה יותר גדול מלשמור אצלך את הידע למרות שתמיד חשוב לשמור את הידע. העולם כל הזמן בתנועה.

אתה מוכר את הידע בשביל לייצר את הידע הבא. בכל זאת יש איזה גרעין של משהו.

תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:48.