ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 06/02/2017

דיווח שר התיירות על פעולות משרדו לשנים 2017-2018, תכנית העבודה של המשרד וביצוע התקציב, בהתאם לסעיף 123 לתקנון הכנסת

פרוטוקול

 
הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 432

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י' בשבט התשע"ז (06 בפברואר 2017), שעה 12:00
סדר היום
דיווח שר התיירות על פעולות משרדו לשנים 2017-2018, תכנית העבודה של המשרד וביצוע התקציב, בהתאם לסעיף 123 לתקנון הכנסת – לציון יום התיירות
נכחו
חברי הוועדה:
איתן כבל – היו"ר

יעקב פרי – מ"מ היו"ר

איילת נחמיאס ורבין
מוזמנים
שר התיירות יריב לוין

אמיר הלוי - מנכ"ל, משרד התיירות

ירדנה תורג'מן-סרור - סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש, משרד התיירות

מינה גנם - סמנכ"ל בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד התיירות

עובדיה קדמי - עו"ד, יועמ"ש, משרד התיירות

אליהו ליפשיץ - מנהל מחלקה בכיר יעוץ משפטי, משרד התיירות

עמוס בן שאול - חשב, משרד התיירות

נועם קוריאט - מנהל אגף א' – מערכות מידע דיגיטל וניו-מדיה, משרד התיירות

פיני שני - מנהל אגף בכיר שיווק חו"ל ודתות, משרד התיירות

פרג' שיבאני - מבקר פנימי, משרד התיירות

ענת שיחור אהרונסון - דוברות, משרד התיירות

ליאור פרבר - יועץ מקצועי לשר, משרד התיירות

מיכל גרסטלר - יועצת תקשורת לשר, משרד התיירות

איתמר אליצור - יועץ בכיר למנכ"ל, משרד התיירות

דיקלה כהן שינפלד - יועצת המנכ"ל, משרד התיירות

שירה גרינברג - סגנית ראש אגף התקציבים, משרד האוצר

אסף וסרצוג - רכז תקשורת ותיירות באגף התקציבים, משרד האוצר

עמרי בן חורין - רפרנט תקשורת ותיירות באגף התקציבים, משרד האוצר

דוד גודינגר - סטודנט בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

עמי צדיק - מנהל המחלקה הכלכלית, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

חני סובול - מנכ"לית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

בני כפיר - סגן יו"ר, אגודת מורי הדרך

רוני פלד - סגן יו"ר, אגודת מורי הדרך

אילן שחורי - סגן יו"ר, אגודת מורי הדרך

מוטי בר-טוב - חבר הנהלה, אגודת מורי הדרך

ינאי עוזיאל - חבר הנהלה, אגודת מורי הדרך

אילן מזא"ה - אגודת מורי הדרך

אלי גונן - נשיא, התאחדות המלונות בישראל

נועז בר ניר - מנכ"ל, התאחדות המלונות בישראל

מאיר יצחק הלוי - ראש עיריית אילת

אלי לנקרי - סגן ומ"מ ראש עיריית אילת

יוסי פתאל - מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל

ניר דגן - מנכ"ל ארקיע קווי תעופה ישראליים, חברות התעופה

אלי פרנקל - עו"ד בלשכה המשפטית, אל על, חברות התעופה

דורון צוק - ראש אגף לו"ז ומערכות הפצה, אל על, חברות התעופה

רון רוזנטל - מנהל בי"ס שדה כפר עציון

יהודה לוי - מוזמן

זאב גנוט - מוזמן

יעל גויסקי - שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את אגודת מורי הדרך בישראל, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי תיירות בישראל

ענת אלון - שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את אגודת מורי הדרך בישראל, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי תיירות בישראל

איציק לב-ארי - שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את אגודת מורי הדרך בישראל, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי תיירות בישראל

ליטל סבר - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את התאחדות המלונות, ארקיע קווי תעופה ישראליים ועיריית אילת

משה ביבי - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את אל על

נועה גונן - שדלן/ית
מנהלת הוועדה
לאה ורון
רישום פרלמנטרי
אירית שלהבת

דיווח שר התיירות על פעולות משרדו לשנים 2017-2018, תכנית העבודה של המשרד וביצוע התקציב, בהתאם לסעיף 123 לתקנון הכנסת – לציון יום התיירות
היו"ר איתן כבל
צהרים טובים, גברתי מנהלת הוועדה, רשמת, דובר. אנחנו שמחים באמת, ואני אומר את זה בכל לבי, לארח את חברי השר יריב לוין, שר התיירות, גם במסגרת יום התיירות אבל גם זו הזדמנות מבחינתנו לעשות את מה שהתקנון ממילא מחייב, לפגוש את כל המשרדים שנמצאים תחת פיקוחה של ועדת הכלכלה, שהשר יציג את משנתו או דברים שהוא חושב לנכון שצריך להניח אותם. יתרה מכך, גם ביקשתי מהשר שאם יש נושאים שחשוב שהוועדה תסייע לקדם אל מול החבורה המהוללת והמכובדת כאן ממשרד האוצר, מאגף התקציבים – שירה גרינברג, איזו זכות גדולה נפלה בחלקנו, שלא נדבר על מר must sell"" אסף וסרצוג המהולל. כמובן אני מברך את מנכ"ל המשרד שנמצא אתנו ואת חברי מורי ורבי אלי גונן. באמת, אלה לא מילים סתם ככה.

חברים יקרים, אני גם רוצה להודות למרכז המחקר והמידע של הכנסת שבאמת עושה עבודה מדהימה והגיש לוועדת הכלכלה את המסמך: "תיאור וניתוח ניצול תקציב משרד התיירות לשנת 2016 והתקציב לשנים 2017-2018". יש בו הרבה גרפים, הרבה טבלאות. יש פה גם גרפים כאלה שעוד לא הגעתי אליהם בלימודי המתמטיקה שלי אבל אבקש שיסבירו לי אחר-כך את הגרפים האלה...

השר יפתח ויציג את דבריו. אדוני השר, בבקשה.
שר התיירות יריב לוין
קודם כול, אדוני היושב-ראש, תודה רבה, ותודה לכל מי שהגיע לכאן. השבוע מתקיים יריד התיירות השנתי, ה-IMTM. בוודאי כולם מוזמנים להגיע. הוא יתקיים בימים שלישי ורביעי. היריד השנה הוא הגדול ביותר שהיה כאן אי-פעם, הוא הולך ומתרחב. אני מקווה שהוא מהווה עוד ביטוי לשינוי גדול מאוד שאנחנו מנסים לעשות במשרד.

אדוני היושב-ראש, אני כבר מזהיר שאני יכול לדבר על תיירות ללא גבול אז לא איעלב אם תזרז אותי ותקצר את דבריי ותחתוך אותם.
היו"ר איתן כבל
אתה דב חנין לעניים...

ברשותך, יש לי בקשה, לפני שנעסוק ב-R&B ונרצה את ההתייחסות לכל עניין הכלכלה "השחורה", תן לנו פירוט כמה תיירות נכנסת, כמה יהודים וכמה גויים, תן לנו תמונה.
שר התיירות יריב לוין
אתן לכם איזו סקירה. כפי שציינת, מאחר ואנחנו מנצלים את הדיון הזה גם לדיון מעקב וביקורת של הכנסת על העבודה של המשרד אני רוצה להציג בגדול את המהלכים העיקריים שהמשרד עושה, ובתוך כל אחד מהם אתייחס ככל הניתן גם לנקודות שהעלית, ואחר-כך אם יהיו שאלות בנושאים אחרים בוודאי אענה בשמחה.

צריך כל הזמן לראות מול העיניים את התרומה של ענף התיירות למשק ואת הפוטנציאל שלו. צריך להבין שכל מיליון תיירים תורמים כ-6 מיליארד שקלים, מייצרים כ-40,000 מקומות עבודה באופן ישיר. התוצאה של הדבר הזה כמובן היא שאם בספרד היו בשנה שעברה קרוב ל-70 מיליון תיירים ואצלנו היו כ-2.9 מיליון אז אפשר רק להניח, כאשר כל מיליון תיירים משמעותם 6 מיליארד שקלים ו-40,000 מקומות עבודה, מה הפוטנציאל, לאן אפשר היה להגיע ואיזו תרומה התיירות יכולה הייתה לתת.

אני בכוונה מתחיל דווקא בנתונים ואחר-כך אעבור להראות איך הגענו למקום שאליו הגענו ולאן אנחנו מכוונים. השנה הייתה לנו עלייה של 3.6% בתיירות הנכנסת. הגענו ל-2.9 מיליון תיירים, כאשר חשוב לציין שהשליש האחרון של השנה היה הטוב ביותר אי פעם בתולדות התיירות למדינת ישראל. כלומר אנחנו כבר רואים מגמה, כאשר שלושה מארבעת החודשים האחרונים של 2016 היו חודשי שיא יחסית במספר התיירים שהגיעו ביחס לכל השנים שקדמו. הנתון הזה, של עלייה שנתית של 3.6%, לא מובן מאליו בכלל מכיוון שזו הייתה שנה של פיגועים ואירועי טרור לא פשוטים בכלל. בדרך כלל בשנים שבהן היו אירועי טרור היו ירידות דרסטיות בהיקף התיירות.

אחד הדברים שעשינו השנה, להבדיל ממה שנעשה בדרך כלל, הוא דווקא להגביר את פעילות השיווק בעת שהיו פיגועים. כלומר לא לעצור אותה, כפי שעשו בעבר, אלא לומר: רבותי, נכון, יש אצלנו אירועי טרור, אבל אירועי טרור יש בכל העולם. הביטחון האישי פה הוא בוודאי הרבה יותר טוב מאשר ברוב ערי העולם. הדבר הזה באמת אִפשר לנו להמשיך לעבוד באופן רציף, נטע הרבה מאוד ביטחון גם בסוכני נסיעות וגם בחברות תעופה שעובדות אתנו, הביא לכך שבתחילת השנה כאשר היו ירידות מסוימות הן היו מאוד-מאוד מתונות ואז גם היציאה מן העניין הזה הייתה הרבה יותר מהירה. כך הצלחנו לסיים, אני חושב שבפעם הראשונה בתולדות המדינה, שנה של אירועי טרור לא פשוטים עם עלייה במספר התיירים.
היו"ר איתן כבל
דרך אגב, מאיפה הגיעו התיירים?
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לְמה אתם מייחסים אותה בעיקר?
שר התיירות יריב לוין
העלייה הזאת נובעת משני מרכיבים עיקריים. תיכף אגע בהם כאשר ניכנס לעולם השיווק.

מרכיב אחד הוא מיקוד של עבודה ביעדים חדשים, בראשם סין. אפשר לראות גידול של 69% בתנועת התיירים מסין. גם מהודו, גם שם השקענו מאמצים גדולים והגענו לגידול מכובד. ועבודה משמעותית בארצות-הברית, ש-5% שם הם משמעותיים כי זאת מדינת המקור הגדולה ביותר שיש לנו.

המרכיב השני שצריך להתייחס אליו הוא פנייה לקהלים חדשים לגמרי בחתך של קהלי מטרה, לא בחתך הגיאוגרפי. תיכף אגע בזה בצורה מעמיקה יותר.

בדרך כלל בחדרים האלה יש הרבה מאוד תלונות למשרד האוצר ולאגף התקציבים. אני רוצה להגיד גם לשירה גרינברג וגם לאסף וסרצוג, בכלל לכל הצוות של אגף התקציבים שעובד מולנו, שיתוף הפעולה מצוין. יש לפעמים חילוקי דעות אבל בסך הכול שיתוף הפעולה מצוין. קיבלנו השנה – סוף כל סוף משרד התיירות הפך ממשרד קטן למשרד שהוא "קטן פלוס" – תקציב כולל של 1.1 מיליארד שקל, שיהיה לנו גם בשנה הקרובה וגם בשנה שלאחריה. מתוכו קרוב לחצי מיליארד שקל תקציב שיווק, שזה הכפלה של התקציב שהיה לנו בעבר.

הדבר הזה בעצם אִפשר לנו לפעול בשתי זרועות מקבילות. האחת, המשכנו לעשות את מה שעשינו קודם. אני לא מזלזל במה שיש לנו. גם קרוב ל-3 מיליון תיירים זה לא מספר שאפשר לזלזל בו. יש הרבה מדינות שהיו שמחות מאוד להגיע אליו. לכן אנחנו ממשיכים את הפעילות שעשינו קודם, עם שיפורים ושכלולים וכן הלאה. אבל את כל היתרה העברנו לניסיון לפרוץ ולהגיע לשווקים חדשים ולפעול בכלים חדשים.

קודם כול, נכנסנו לשני שווקים חדשים מרכזיים, סין והודו. לצדם אנחנו מתכננים בשנה הקרובה להיכנס גם לקהל ההיספני בדרום ארצות-הברית ובמקסיקו, בניסיון לייצר מזה איזו פריצת דרך.
היו"ר איתן כבל
מקסיקו – לאלה שכבר הצליחו לעבור את הגדר...
שר התיירות יריב לוין
אלה שהצליחו ואלה שטרם הצליחו לעבור את הגדר.

מתוך כוונה שמשם נוכל להתרחב ולהגיע לאמריקה הלטינית בצורה הרבה יותר טובה.

דבר שני, והוא מאוד חשוב, הוא שינוי מוחלט של אסטרטגיית העבודה מול קהלי היעד. אפשר לראות את זה בסוג הפרסום. ישראל עד היום הייתה משווקת כמקום שבאים אליו כדי להסתגף לפני המוות, לבוא ולהתפלל בכל מיני כנסיות ולהצטלב וכן הלאה, שזה לא רע, ולכן אמרתי שאנחנו ממשיכים עם זה, לא מפסיקים. אבל הרוב המוחלט של התיירות בעולם היא בדיוק כמונו, האנשים שיושבים כאן בחדר, אנשים שרוצים שמש וים, לבוא לטייל בעיר וכן הלאה. לכן יצרנו קמפיינים שמיועדים לנצל את היתרון הזה שלנו, עם דגש אחד גדול, עם הכוונה ממוקדת מאוד לתקופת החורף, שבה יש לנו יתרון של מזג אוויר, שבה המחירים של הטיסות ושל המלונות סבירים יחסית. לכן ניסינו לעשות מאמץ גדול כדי להביא לתוצאות הרבה יותר משמעותיות בחורף. כפי שראיתם בנתונים של השליש האחרון של השנה הקודמת, אנחנו בסך הכול מתקדמים בעניין הזה היטב.
היו"ר איתן כבל
דרך אגב, איך מדריכים את הסינים?
שר התיירות יריב לוין
תיכף נגיע לבעיות של הדרכה ושל מוצר. אני יכול לומר דבר אחד: הגידול בתיירות מסין מייצר לנו הרבה אתגרים, אבל אגע בו תיכף.

בתחום השיווק, מעבר לעבודה הגיאוגרפית, יש פנייה לקהלים שבאים ל-city brake, באים לנופש. עוד שינוי גדול מאוד שעשינו, בניגוד לעבר שהשיווק היה של ישראל כמכלול, על מנת לפנות לקהלים הממוקדים האלה עברנו לעבודת שיווק שמבוססת הרבה יותר על מותגים. כלומר, אנחנו משווקים את תל-אביב, ירושלים, אילת, ים המלח והקהל שלהם, ועושים שיווק של ה-Holy Land לקהל הצלייני.

עברנו מפרסום נפרד. עד עכשיו כל לשכה בנתה איזה קמפיין מקומי. עברנו לקמפיין רוחבי בכל אירופה שנעשה באותו זמן, באותה שפה מיתוגית, באותם מקומות. יש מאמץ להגיע גם לאותה מדיה.

עשינו מעבר נוסף, וגם הוא היה חשוב, ברגע שרוצים למכור city brake או רוצים למכור חופשות כאלה של Sea and sun, את זה כבר לא מוכר הסוכן הקטן שעובד מול הכנסייה המקומית או מול הקהילה היהודית. היה צריך לבנות מערך חדש של סוכנים, הסוכנים הגדולים, הענקיים, שמביאים תנועה של מיליונים, שעד היום מדינת ישראל כמעט ולא עבדה איתם. אנחנו בתהליך של יצירת הסכמים עם הסוכנים האלה כדי שבסופו של דבר המוצר שלנו יעלה על המדף שלהם. ברור שכל סוכן כזה, כאשר המוצר עולה על המדף שלו ניתן להגיע למיליונים.

במסגרת הזאת עשינו שיתופי פעולה בפעם הראשונה עם האתרים המרכזיים שכולנו עובדים איתם ביום-יום כשאנחנו מזמינים חופשה: Trip advisor, Expedia ודומיהם. אני רוצה לתת לכם דוגמה לקשיים שהדבר הזה מעורר. כאשר ביקשתי להיכנס למהלך הזה אמרו לי מייד שזה בלתי ניתן. כאשר שאלתי למה, אמרו לי: אנחנו צריכים על-פי החשבות לקבל חשבונית מכל אתר כזה, שאליה מצורף הצילום של הפרסום. כאשר עובדים עם סוכן קטן הוא מראה שהוא שם במקומון מודעה, אז אין בעיה, אפשר לעבוד אתו. אבל עם כל הכבוד, כשאתה מפרסם ב-Expedia הוא לא ישים מודעות במקומונים אלא זה עולם אחר לחלוטין. לקח המון זמן להביא את המערכת ליצירת הכלים המתאימים, אבל היום אנחנו נמצאים בעבודה רוחבית כדי להיכנס לאתרים האלה. הדבר הזה מתקדם יפה.

אפשר לראות בדוגמאות שמוצגות כאן כתבה שנמצאת באתר עם תוכן שיווקי של תל-אביב בפנים. אנחנו עושים פעולות של "רה-מרקטינג", קרי מצב שבו כל מי שנכנס לאתרים השיווקיים שלנו, החברות השונות מקבלות יכולת לעקוב אחריו ולהציע לו את הפרסומות הרלוונטיות. כך אפשר לראות בצד שמאל, ב"בוקינג" אנשים שמחפשים מקבלים פתאום את תל-אביב ואילת ביחד עם ניו-יורק באותה קטגוריה ובאותה הזדמנות. אגב, באותה צורה, כאשר מישהו מחפש את רומא אנחנו משלמים כדי שיציעו לו את ירושלים, וכאשר הוא מחפש חופשה באי יווני שיציעו לו את תל-אביב או אילת וכן הלאה, כדי להתחרות באופן אמיתי ולא רק לקוות שאנשים יגיעו אלינו.

עושים הרבה מאוד עבודה ברשתות חברתיות, כולל כמובן ב"פייסבוק".

אני עובר לנושא הבא: המערך הדיגיטלי. ישראל היא Startup nation. מערך הדיגיטל של משרד התיירות היה מהישנים והגרועים בעולם, ואפילו מכל משרדי הממשלה בכלל. לזכות הצוות שנמצא שם, נעשתה עבודה של שינוי מוחלט של כל המערכת הזאת. היום אנחנו נמצאים במצב, שלהערכתי באמצע 2017 אנחנו נהיה כבר בחזית העולם בתחום הזה לחלוטין. החל מזה שיש לנו היום לשכה וירטואלית, שטרם הגעתו אדם יכול לשלוח שאלות ב"פייסבוק", הן הולכות למוקד המידע שלנו בנתב"ג והוא יכול לקבל משם את התשובות במקום. נשיק השבוע את האתר השיווקי החדש, אתר Goisrael החדש – אתר מתקדם עם סרטונים, עם כל מה שמצפה תייר שנכנס לשם.

הקמנו בפעם הראשונה מאגר מידע עם כל המידע התיירותי הרלוונטי. אגב, אנחנו עובדים על הרחבת המאגר כי המטרה שיהיו שם לא רק פריטים שנוגעים באופן ישיר לתיירות, כמו בתי מלון, בתי הארחה או אטרקציות, אלא גם דברים שאנשים צריכים בצרכים היום-יומיים, מתחנות דלק, דרך סניפי דואר ועד אפילו מקווה לציבור דתי שמטייל. המערך הזה, שנועם קוריאט שנמצא כאן עומד בראשו, ייתן לנו כלים שהם הכי מתקדמים, גם מבחינת הנראוּת והתכנים שלהם וגם מבחינת היכולת של הממשק שלהם אל מול הצרכן ואל מול סוכני התיירות. גולת הכותרת של הדבר הזה, שאני מקווה שנשלים בחודשים הקרובים, היא אפליקציה שכל תייר, וכמובן גם ישראלים שמתיירים בתיירות הפנים, יוכל להוריד לטלפון, שנותנת את כל מה שצריך, כל פריטי המידע האלה, עם יכולת לראות מה נמצא לידך וכן הלאה ומאפשרת תכנון של טיול וכמובן עשיית שינויים תוך כדי הטיול עצמו בצורה המיטבית.

הנושא הבא הוא OTA's – אתרי האינטרנט שמוכרים היום סוכני התיירות האינטרנטיים. כפי שאמרתי, אנחנו עושים כאן שיתופי פעולה משמעותיים מאוד. אפשר לראות איך זה נראה. לקחנו למשל ב-Trip advisor את התמונה הראשית בשורה שלמה של מדינות באירופה ובאופן הזה יצרנו חשיפה עצומה לישראל. אגב, אילת על-פי הנתונים של Trip advisor היא העיר השביעית בעולם מבחינת גידול בחשיפות למקומות שלא היו מוכרים בכלל. הדבר הזה כמובן תומך את כל המהלכים האחרים שאנחנו עושים.

צריך להבין את האפקט של הדבר הזה. ב"אקספדיה" למשל ניתן לראות, יש לנו קפיצה מ-60,000 ל-86,000 פריטים שנמכרו בתוך 3 חודשים, מאז שרק התחלנו. כך שכל ההסכמים האלה מביאים לגידול שהולך ומתרחב עם הזמן.

המהפכה אולי הכי משמעותית ורלוונטית לימים האחרונים, לפחות מבחינה חדשותית, היא המהפכה שעשינו בנושא התעופה.
היו"ר איתן כבל
אתמול הייתה על זה כתבה גדולה. כפי שאמר שם המנכ"ל כאשר ראיינו אותו, השאיפה שלהם היא להגיע לכך שהטיסה לא תעלה בכלל אלא יעלה כל מה שמסביב. זה מעניין, מרתק.
שר התיירות יריב לוין
כאן יש שינוי תפיסתי עמוק. כאן אני רוצה, היושב-ראש, ברשותך, לפתוח סוגריים ולומר משהו. ענף התיירות לא קיבל עד היום את המקום שהוא צריך היה לקבל. אני אומר את זה בצורה ברורה. לכן גם הפיגור שאנחנו נמצאים בו וההחמצה שאנחנו נמצאים בה. אתם רואים פה לאורך הדוגמאות שאנחנו עובדים כדי לגשר על פערים של שנים ארוכות. אחד הביטויים הבולטים של העניין הזה הוא כל מה שקשור לעולם התעופה ולמערכת של שדות התעופה.

שדות התעופה ורשות שדות התעופה נמצאים במשרד התחבורה. בזה בעיניי יש אמירה ברורה מאוד, ראייה של המערכת הזאת כמערכת שהיא קודם כול כלי תחבורה של אזרחי ישראל החוצה ולא שער הכניסה לישראל פנימה. לשיטתי ולהבנתי שדות התעופה וכל מערך התעופה חייב להתנהל בראייה של איך הוא מושך פנימה את התיירות. לדבר הזה יש הרבה מאוד משמעויות. למשל, העדפה באגרות – וכאן הוועדה הזו מאוד-מאוד חשובה. אנחנו אחת המדינות הבודדות שעוד לא הפנימה את העובדה שאם רוצים להביא טיסות ממקומות שהם מוטי תיירות נכנסת צריך לתת העדפות באגרות והעדפות ב"סלוטים" (חלונות זמן) לאותן טיסות. אצלנו יש העדפות ב"סלוטים" לטיסות שמייצאות את הישראלים לחוץ לארץ. בכלל שדות התעופה הפכו למפעל לייצוא כסף ישראלי החוצה. מה שבעיניי אפילו בעייתי יותר, אין לנו משטר דיפרנציאלי של אגרות שמאפשר לנו באמת לטפל בעניין ולייצר אטרקטיביות.

אדוני היושב-ראש, תראה איזה עולם עקום אנחנו מנהלים פה. התהליך הוא כדלקמן: בשדה התעופה נגבות אגרות בסכומים גבוהים מאוד, כולל כמובן מחברות שמביאות לכאן טיסות- - -
יעקב פרי (יש עתיד)
אבל הן נגבות מהחברות.
שר התיירות יריב לוין
מהחברות, אבל בסוף זה "מגולגל" על המחיר לנוסע. ואז קורה הדבר הבא: האגרות נגבות בסכומי עתק, כתוצאה מזה רשות שדות התעופה מרוויחה הרבה כסף, כתוצאה מזה משרד האוצר לוקח את הכסף העודף שיש לרשות שדות התעופה.
היו"ר איתן כבל
ולא מחזיר את זה.
שר התיירות יריב לוין
כתוצאה מזה משרד האוצר נותן לי יותר תקציב שיווק כדי שאני אתן סבסוד לחברות התעופה, כדי שהן יוכלו לשלם את האגרות לרשות שדות התעופה. רבותי, זה דבר בלתי מתקבל על הדעת.
היו"ר איתן כבל
לא יפה, שירה גרינברג. זה את או וסרצוג?... אני צוחק.
שר התיירות יריב לוין
אני מוכרח לומר שאם זה היה תלוי בהם לא היינו שם כבר מזמן, אני אומר את זה בצורה חדה וברורה.

צריך להבין שחברות התעופה רגילות בעולם לבוא לשדה תעופה, למשל חברה סינית שנכנסת, ולהגיד: אנחנו הולכים לטוס מסין ולהביא תיירים, מורידים להם את האגרות, הם יודעים שיש להם ביטחון. פה הם לא יודעים אם יהיה שר תיירות שייתן מענקים או לא יהיה שר תיירות כזה. כל המערך של המענקים בעייתי.
היו"ר איתן כבל
אני רוצה לומר לאדוני שבסוף חודש מרץ ועדת הכלכלה תקיים דיון על נושא האגרות, דיון נרחב על פעילות רשות שדות התעופה והאגרות, כל יחסי הגומלין המתקיימים עם רשות שדות התעופה, האגרות וההשפעה על התיירות. אתה ואני דיברנו על זה בעבר וגם אמרתי לך שנערוך את הישיבה הזאת.
שר התיירות יריב לוין
אני חושב שזה מרכיב חיוני כדי להשלים את המהלכים שאנחנו עושים. אגב, אני מוכרח לומר שאם בתחילת הדרך שיתוף פעולה מול רשות שדות התעופה היה מאוד-מאוד בעייתי, אף אחד לא הבין למה פתאום משרד התיירות מתערב בעולם התעופה, אני חושב שהדבר הזה השתפר מאוד. היום אנחנו אפילו מנסים לעבוד ביחד בחלק מן המקרים כדי להביא חברות חדשות, וכן הלאה. עדיין אני חושב שטיפול בסוגיית משטר האגרות וגם במשטר ה"סלוטים", שהוא משמעותי לא פחות, חשוב מאוד.

צריך להבין, ואתן דוגמה מאילת כדי להמחיש מה זה עושה, אילת נמחקה ממפת התיירות העולמית כמעט בכלל. נמצא פה סגן ראש עיריית אילת. אם היו 4 טיסות בשבוע בחורף זה היה טוב. בקיץ לא היה כלום.
יעקב פרי (יש עתיד)
אחת הטענות הייתה שזה בגלל היוקר.
שר התיירות יריב לוין
זה אולי נכון אבל עובדה, בואו נראה את המספרים היום. אמרו יוקר ואמרו ביטחון. תירוצים יש בלי סוף. אם הייתי יכול להיאחז בתירוצים היה לי הכי נוח. אני לא מקבל אף אחד מן התירוצים האלה. אני אומר לך: אל תעשה לי שום הנחה. יש לנו מדינה עם כל היתרונות לתייר ואנחנו נמצאים במקום שעם כל הקשיים האלה אפשר להגיע ליותר. אני אומר את זה חד וחלק.

ביצענו באילת נוהל ביחד עם התאחדות המלונות, שאנחנו נותנים סיוע של 60 אירו לכל תייר. כל תייר שנוחת כאן בטיסה ישירה מקבל 60 אירו. התוצאה הייתה למעלה מ-40,000 תיירים שהגיעו לאילת כבר בחורף הקודם בשורה של טיסות. אגב, הכניסה הראשונה של "ריינר" לארץ הייתה בטיסות האלה לאילת. השנה מספר הטיסות עומד כבר על יותר מ-20 בשבוע. הגענו ל-40,000 תיירים כבר עכשיו.
היו"ר איתן כבל
זו ההזדמנות לשפץ שם את בתי המלון.
שר התיירות יריב לוין
תיכף נגיע לשיפוץ בתי מלון. נגיע למספרים הרבה יותר משמעותיים. "ריינר" כבר הודיעו שהם מעמידים כמעט 100,000 מושבים, רק שלהם, לחורף הבא, הם הולכים להגדיל ל-24 טיסות שבועיות מ-12 יעדים שבועיים, רק הם, כאשר לפני כן היו לנו 4 טיסות שבועיות לאילת, הכול כולל הכול, בסך הכול לפני שנתיים, לא אחרי 20 שנים של פעילות. הם טסים לעובדה. "ויזר" התחילו בדצמבר לטוס מוורשה כטיסות ראשונות. הם רוצים לראות את העניין. כנראה יכנסו אליו באופן הרבה יותר משמעותי בשנה הבאה. אני חושב שהיכולת שלנו להעמיד את אילת כיעד – צריך להבין שברגע שרואים ש"ויזר" ו"ריינר" פועלות, ו"איזי ג'ט" שלא רצו בכלל לשמוע על אילת כבר עשו שם סיור לפני שבועיים, המשמעות היא שברגע שהסוכנים והאתרים והלקוחות רואים שהחברות האלה מגיעות הם כבר מתחילים לשים את המוצר על המדף, הם כבר מתחילים למכור, כבר יש אנשים שנסעו לאילת, הם כבר מספרים לחברים שלהם ופתאום הדבר הזה מתרחב. אני בהחלט חושב שאם לא יהיו לנו תקלות בלתי צפויות בחורף הבא נתקרב כבר ל-100,000 תיירים באילת בחורף, בזמן שהמלונות ריקים יחסית, בזמן שהעיר הייתה כמעט שוממת.
היו"ר איתן כבל
עורכי-הדין לא יוכלו כבר לעשות כנסים בכל שבוע באילת...
שר התיירות יריב לוין
אגב, כבר קיבלתי תלונה מלשכת עורכי-הדין, שרוצים להעלות להם ב-30% את המחיר. אני לא חושב שנכון ללכת בכיוונים האלה. יודעים את דעתי.
היו"ר איתן כבל
הם צריכים להגיד תודה על תקופת ה"יובש".
שר התיירות יריב לוין
אבל אני כן מוכרח לומר ששיתוף הפעולה עם המלונאים בעניין הזה היה מצוין. הם השקיעו כאן הרבה מאוד כסף במהלך שהוא לא מובן מאליו. צריך להבין שמה שקרה זה תהליך שמתמלא מלמטה למעלה. כלומר, בהתחלה התמלאו ההוסטלים, אחר-כך המלונות של שני כוכבים, עכשיו כבר מתחילים להרגיש את זה גם במלונות של ארבעה כוכבים. בחורף הבא כנראה כולם כבר ייהנו מזה באופן הרבה יותר משמעותי. פה הסבלנות ואורך הרוח ושיתוף הפעולה – אני אומר לחברי אלי גונן ולהתאחדות המלונות באילת – באמת ראויים להערכה גדולה.

עוד הערה אחת בעניין נתב"ג. מה שעשינו בנתב"ג, מאחר ואנחנו לא יכולים לתת הנחות באגרות, נתנו מענקי שיווק גדולים לחברות התעופה כדי שיעשו שם שיווק. הצלחנו, כפי שראיתם עם המהלך של כניסת "ריינר", ולדעתי זה רק ההתחלה. הדוגמה הבולטת היא חברת "היינן" הסינית, שהגיעה לכאן אחרי מאמץ גדול מאוד שעשינו. החברה הזאת התחילה לטוס רק בסוף חודש אפריל. הטיסות שלה הן בתפוסה כמעט מלאה של תיירות נטו, כי יש לה מערך שיווק עצום בסין. היא התחילה ב-3 טיסות וכבר הגדילה ל-4. בעקבותיה מגיעה חברת "קטאי פסיפיק" מהונג-קונג, שתתחיל לטוס לכאן בסוף חודש מרץ ב-4 טיסות שבועיות. אגב, מדווחים לי על מכירות מצוינות. הם כבר שוקלים להגדיל אפילו ל-7 טיסות שבועיות, לטיסה יומית.

המאמץ הגדול הבא שלנו הוא בשני מישורים: להביא לכאן את "אייר אינדיה", כי להערכתי אם היא תבוא נראה בהודו את אותו זינוק שאנחנו ראינו בסין השנה, ולייצר טיסה משנגחאי, שגם היא כמובן תהיה באופן מיידי מוטת תיירות נכנסת. שוב: עזרה באגרות וב"סלוטים" תועיל לנו מאוד.

עוד נקודה חשובה היא סוגיית הוויזות. מדינת ישראל פחות או יותר אמרה לתיירים, בעיקר מסין והודו, מאזור המזרח הרחוק, ששם יש פוטנציאל גידול: אנחנו רוצים שבאמת תוכיחו לנו שאתם רוצים לבוא הנה, נוציא לכם את הנשמה עד שנהיה בטוחים שאתם משוכנעים שאתם רוצים לבוא. היה כאן משטר ויזות. אגב, דבר מעניין, אנשים שבאים מן הפיליפינים לא צריכים ויזה, כי הפיליפינים הייתה ביחסים קרובים עם ישראל מראשית ימי המדינה, ולעומת זה סין והודו, שהיחסים איתן כוננו לפני 25 שנים, משם כן צריך ויזה. למה פה כן ושם לא? היגיון רב לא היה בדבר הזה. בכל אופן, הייתה הרבה מאוד עזרה גם של משרד הפנים וגם של משרד החוץ, שהבינו את המשמעות של העניין הזה. כפי שאתם יכולים לראות כאן, זה הושק ממש לפני שבוע לראשונה, אפשר למלא את בקשת הוויזה באופן אלקטרוני, בלי צורך במסמכים נוספים, אפשר לקבל ויזות ל-10 שנים למי שיש לו ויזה לארצות-הברית או למדינות האיחוד האירופאי, ושורה של מהלכים כאלה שבסוף מתבטאים, כפי שאפשר היה לראות, בגידול בתיירות מסין.

מכאן אני עובר לסוגיה של פיתוח תשתיות וגם בה עשינו שינוי גדול מאוד. בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, עשיתי משהו שלו הייתי נועץ בך היית מזהיר אותי מפניו כפוליטיקאי מנוסה, אבל אני חושב שלא הייתה ברירה. השיטה שבה הדברים עבדו, לפיה השר מגיע ממקום למקום ומחלק פה כסף לזה ומחלק שם כסף למשהו אחר ומשרד התיירות עשה הרבה מאוד פרויקטים. השיטה שבה המשרד חילק לרוחב את הכספים להרבה מאוד פרויקטים קטנים הביאה למצב שתשתיות התיירות של מדינת ישראל נמצאות בפיגור ענק ביחס לרוב העולם. אגב, הדוגמה הכי מובהקת לעניין הזה היא הכותל המערבי. האמינו לי, יש לנו מזל, במירכאות או בלי מירכאות, שאין יותר תיירים, כי אם היו יותר תיירים אין להם פשוט איך להגיע. באזור הכותל המערבי אין מקום לאוטובוסים, אין שום דבר.
היו"ר איתן כבל
אולי נגבה כסף על פתקים בכותל? זה יכול להיות "אחלה" פרויקט...
שר התיירות יריב לוין
זה יכול להיות, אבל אני מוכרח לומר לך שזה לא ישנה את תוצאות הבחירות להסתדרות, אם פתקים זה מה שמושך אותך כרגע...

בעניין הזה הקמנו צוות משותף שלנו ושל משרד האוצר. פעם בשנה יוצא קול קורא, ניתן ניקוד לכל הפרויקטים. 35% מהניקוד זה הרלוונטיות של הפרויקט לתיירות נכנסת על מנת שהכספים ינותבו למקומות האלה. בהגדרה מראש נקבע ש-70% מן הכסף הולך אך ורק לערי הליבה התיירותיות, שאליהן מגיעה המאסה הגדולה של התיירים מחוץ לארץ. כתוצאה מזה אנחנו נמצאים בתחילת תהליך של קידום פרויקטים משמעותיים מאוד, שיש להם השבחה ישירה של המוצר התיירותי כאן ושל השירות שניתן לתייר, בדגש על תיירי החוץ.

הדוגמה שאתם רואים כאן, הצלחנו בתוך שנה לפתוח קו שיט מחיפה לעכו ובחזרה, עם רציפים בשני הנמלים. הקו הזה הוא קו סדיר שפועל בשעות קבועות בכל יום, כלומר לא צריך להזמין מקום מראש, אתה יכול לקנות כרטיס במקום ולשוט במחיר 30 שקל לכרטיס, או 55 שקל הלוך-חזור, שהם מחירים סבירים. המטרה בדבר הזה היא גם לגוון את החוויה, גם לתת בחיפה, שיש בה ריכוז גדול של מלונות, הרבה יותר אופציות לתיירים שמגיעים אליה. את המהלך הזה אנחנו הולכים להרחיב בפרויקט בהיקף ענקי, פרויקט של הארת הנמל ומורדות הכרמל במופע אורקולי, שאפשר יהיה לעמוד בשורה של מקומות על הכרמל, לשמוע אותו, לראות את כל המופע הזה אל תוך הים – משהו ברמה הבין-לאומית הכי גבוהה שישנה, שאנשים יבואו במיוחד כדי לראות אותו.

עשינו שורת מיפוי שלמה של מיזמים כאלה. אציג עוד דוגמה אחת למיזם כזה, שאני חושב שיכול היה להביא אותנו למקום מצוין מבחינת גיוון המוצר התיירותי. בישראל יש את הקיבוצים והם גם מותג וגם דבר מאוד מעניין. אני מחפש – אני מודה שעד עכשיו לא מצאתי – קיבוץ שיהיה מוכן להפוך את עצמו, כמו כאשר אנחנו נוסעים בחוץ לארץ, למשל בהולנד יש מין כפר עם כמה טחנות רוח ומפעל של נעלי עץ וגבינות שכולם נוהרים אליו, אני חושב שאפשר לקחת קיבוץ שיש לו רפת ומכון חליבה ובית אריזה ובית הילדים הישן וכן הלאה ולייצר שם מין מסלול פתוח שניתן יהיה לבוא ולראות.
יעקב פרי (יש עתיד)
עם המקלטים.
שר התיירות יריב לוין
כל מה שיש בקיבוצים. זו יכולה להיות חוויה ענקית לתייר, זו חוויה לכל המשפחה. אתה משלים את החוויה עם טרקטורונים ואלף ואחד דברים שאפשר לעשות שם בשטח ואתה מייצר דבר שאתה יכול למכור אותו בכל מקום. אתה אומר: בוא תראה את חווית הקיבוץ. תיירים מחפשים היום את החוויה, לא רק לראות את האתר אלא גם להרגיש ולחוות.

אנחנו עובדים עכשיו בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות, איזו חבירה על מנת לאפשר לאנשים לבצע חפירות, כל מיני דברים כאלה שיגוונו את המוצר וייתנו לתייר שמגיע לכאן הרבה יותר עניין.

אנחנו מגיעים לנושא האחרון. הזכרת כאן את סוגיית המחירים, את הקושי הגדול לבנות מלונות. עשינו את המהלך הכי משמעותי שנעשה אי פעם כדי לנסות להביא להוזלת מחירי הנופש על-ידי גיוון משמעותי מאוד של היצע המלונאות, מערך שכלל גם חקיקה, גם החלטות ממשלה, גם החלטות פנימיות של המשרד.

יש פה סרטון קצרצר שמופנה ליזמים בתחום המלונאות. אני מציע שנראה אותו, זה עדיף על ההסברים.

(מקרינים סרטון.)

"... הנה בקצרה המדיניות החדשה. ההשקעה פשוטה יותר. צמצמנו את הבירוקרטיה באופן משמעותי על-ידי הכרה במלונות כתשתית לאומית לראשונה בתולדות המדינה. עד היום יזם שרצה לבנות מלון היה צריך להתרוצץ בין ועדות התכנון השונות ולעבור תהליך אישורים ארוך ומורכב שארך לפעמים 5 שנים ויותר. היום הוא פשוט יכול להגיש בקשה למשרד התיירות לקבל הכרה במלון שלו כתשתית לאומית ולנהל את כל הבירוקרטיה...".
היו"ר איתן כבל
לא ייקח 5 שנים להכיר בו?
שר התיירות יריב לוין
לא.
המשך הסרטון
"כדי לקבל הכרה בפרויקט כתשתית לאומית על היזם לעמוד באחד משלושת התנאים הבאים: בניית 400 חדרים או יותר במתחם אחד; הקמת שני בתי מלון בשני אזורים שונים בארץ, ובהם יחד 300 חדרים ומעלה; הקמת 4 בתי מלון שבכל אחד מהם 25 חדרים לפחות."
שר התיירות יריב לוין
זה מאפשר להביא את כל הפרויקט לוועדה אחת ולא לרוץ בכל הארץ.
המשך הסרטון
"...אשר יתמכו בתוכניות תיירותיות וגם הן יסייעו לצמצום הבירוקרטיה. ההשקעה אפשרית יותר. עכשיו ניתן לקבל תוספת זכויות לבניית דירות במלון ולמכור אותן. בשביל מה זה טוב? פרויקטים בתחום המלונאות סובלים בדרך כלל מכדאיות כלכלית נמוכה בגלל החזר השקעה ארוך מאוד. אם אתם שואלים אותנו – ארוך מדי. בשנים האחרונות ועדות מקומיות קיבלו סמכויות נרחבות, שמאפשרות להן להגדיל את זכויות הבנייה של מלונות ב-40%. אבל שימו לב לזה, מהיום הן יכולות לאשר עד 20% תוספת זכויות לדירות למגורים, אותן ניתן למכור וכך לממן את הפרויקט ללא מחנק כלכלי. הזכאות להרחבת הזכויות קיימת באחד משלושה מקרים: מדובר בפרויקט חדש, כלומר על קרקע בתולית שעד כה לא מומשה; בקשה להרחבת מלון קיים במעל ל-50 חדרים; הסבת מבנה למלונאות. לדוגמה, בניין משרדים שהוסב למלונאות. בשני המקרים האחרונים תוספת הזכויות לבנייה למגורים תחול רק על שטח ההרחבה.

ההשקעה משתלמת יותר. יזמים יכולים לקבל מימון משמעותי כאשר יוקמו מלונות עממיים. יזם שבונה כיום מלון בישראל זכאי למענק של 20% מתקציב הקמת המלון. במקרה שיבחר להקים מלון עממי שיציע חדרים במחיר תחרותי יוכל לקבל 13% נוספים."
שר התיירות יריב לוין
זה כדי לייצר אופציות הרבה יותר זולות, שמתאימות לטיסות לואו-קוסט.
המשך הסרטון
"... סיוע בהתאם למפת אזורי העדיפות ובכפוף לאישור התקציב במשרד התיירות.

אלו הוראות שעה התקפות לזמן מוגבל אז קדימה, השעון מתקתק.

לסיכום, משרד התיירות מסייע לבתי המלון בישראל על-ידי מהפכה בשלושה דברים עיקריים: הקטנת הבירוקרטיה, שיפור כדאיות כלכלית למשקיעים, ומענקים חסרי תקדים עבור מלונות עממיים. ישראל מחכה לכם. לְמה אתה מחכים? מוגש באהבה על-ידי משרד התיירות הישראלי."
שר התיירות יריב לוין
אפשר לראות, הבאנו לכאן דוגמה לחוברת למשקיעים שעשינו. בנינו פה מערכת שהיא באמת ברמה הרי מתקדמת בעולם, שלא תבייש אף חברה עסקית רצינית. בפעם הראשונה אנחנו הולכים, יש ירידים של הרשתות המלונאיות, של יזמים בתחום בתי המלון, מציעים להם את העניין הזה. אנחנו רואים תנופה אדירה. בכנס שעשינו של יזמים בתחום המלונאות, 240 איש נרשמו, היינו צריכים לסגור את ההרשמה אחרי ימים ספורים, ויש תנועה משמעותית.

שאלתם שאלה אחת לגבי RBNB, ואני רוצה גם להגיד עוד מילה לסיום בעניין דירוג המלונות, גם זה עניין שעלה כאן וחשוב להתייחס אליו.
היו"ר איתן כבל
אם אדוני לא היה מתייחס היינו מבקשים שאדוני יתייחס.
שר התיירות יריב לוין
אומר קודם כול בעניין RBNB – אני חושב שאסור לנו בתכלית האיסור לפגוע בנושא ה-RBNB במצבנו הנוכחי, וזה מסיבה פשוטה מאוד, שאין לנו כרגע אלטרנטיבות אמיתיות. הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות זה לנסות להשוות אותנו לברלין או למקומות אחרים. אין לנו לא את כמות חדרי המלון שיש שם, אין לנו חדרי מלון עממיים כמעט בכלל, ולכן גם אנחנו נותנים מענקים הרבה יותר גדולים למלונות העממיים. צריך גם להבין שהקהל ש-RBNB מביא פעמים רבות הוא קהל שלא ילך למלון, ולכן אם נוריד את הדבר הזה נפגע ופשוט נגרום לכך שאנשים לא יבואו בכלל.

יתר על כן, כאשר אנחנו עושים מהלך כל-כך משמעותי להביא לכאן את חברות ה"לואו קוטס" בהיקפים גדולים כדי שהן באמת ייצרו תנועה משמעותית של תיירות נכנסת לארץ, אם נעשה פגיעה במוצר המשלים, שהוא האכסון, נגרום לעצמנו נזק גדול.

יכול בהחלט להיות, ואין ספק שזה תמונת עולם אידיאלית, שנגיע בעוד כמה שנים להיצע אכסון הרבה יותר גדול, שתהיה פה באמת תנופה אדירה של בניית חדרי מלון, שנגיע לנקודה שבה נוכל להגיד לעצמנו: יש לנו כל-כך הרבה תיירים ומצבנו כל-כך טוב ויש להם כל-כך הרבה אפשרויות שאנחנו יכולים עכשיו להתחיל לייצר הגבלות.
היו"ר איתן כבל
השאלה רק אחת, אם כבר אדוני מתייחס לזה, האם תהיה הסדרה של העניין או שכל אחד יוכל לפעול כרצונו?
יעקב פרי (יש עתיד)
אני רוצה להוסיף לשאלה של היושב-ראש. אדוני השר, אנחנו יודעים שיש הרבה דירות שמוסבות להיות מוצר של RBNB והן לא עומדות בסטנדרט. האם למשרד התיירות יש בכלל יכולת לפקח על מנת שזה לא יקרה?
היו"ר איתן כבל
אם אדוני מוסיף גם את השאלה ששאל חבר הכנסת פרי וגם את השאלה שלי, האם מכניסים אותו כמוצר חדש? או שבעצם כל אחד תולה שלט על הבית או באתר ואומר: יש אצלי חדרי אירוח?
שר התיירות יריב לוין
צריך לומר את האמת, למשרד התיירות אין שום סמכויות פיקוח בעניין הזה משום סוג שהוא. אגב, למשרד התיירות אין סמכויות פיקוח כמעט בשום דבר. אמרתי קודם שאנחנו כמעט בכל נושא עומדים במידה מסוימת כעניים בפתח. גם בוויזות – גם הן נתפסות כדבר שהוא לגמרי במנדט של משרד הפנים, קרי: עניין שנוגע רק למניעת כניסה.
יעקב פרי (יש עתיד)
במקומות אחרים בעולם למשרד התיירות יש עוד סמכויות.
שר התיירות יריב לוין
ברוב המקומות בעולם שדות התעופה הם עירוניים ולכן יש שם ראייה אחרת כי העיר רוצה למשוך אליה את התיירות הנכנסת ומכאן הדבר הזה נובע. אצלנו יש שדה תעופה אחד וגם הוא בניהול ממשלתי. פה היה צריך לייצר איזון נכון יותר, שלא קיים היום, שיהיה לנו איזה say בתוך התהליך הזה.

אני חוזר ל-RBNB. אני כן חושב שצריך היה למצוא הסדרה לדבר הזה. אני חושב שלא נכון שזה יתנהל באופן פרוץ לגמרי. ההסדרה הזאת צריכה לעשות אבחנה ברורה מאוד בין מה שמשמש כעסק ממש, קרי: דירה כזאת שכל השנה מושכרת, כשאדם מחזיק 4 דירות כאלה ומתפעל אותן, לבין מציאות של אנשים שמשכירים פה לחודש כשהם נוסעים לחוץ לארץ ושם לשבועיים, או מארחים באיזה חדר בדירה שלהם, שהדבר הזה לטעמי הרבה יותר פשוט.

אני חושב שההסדרה חייבת להיות מבוססת על דבר אחד, על כך שכל התהליך מאוד-מאוד פשוט ונעשה אוטומטית באינטרנט. אתה משלם איזו אגרת רישיון ובזה נגמר. אם תתנהל מערכת שאנשים צריכים לפתוח תיקים במס הכנסה וצריכים לנקוט כל מיני פעולות מן הסוג הזה, זה פשוט יהרוג את העניין הזה לגמרי. אני נמצא בהתדיינויות עם מס הכנסה בסוגיה הזאת. עד היום הן לא הסתיימו.

אני אומר שוב, צריך להיזהר, למרות שהטענות שיש למלונאים בעניין אני מבין אותן, יש בהן הרבה מן האמת. היום אנחנו לא במצב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו פגיעה בעניין הזה.

בסוגיית דירוג המלונות – אין זה סוד שהנושא הזה עלה כאן כבר כמה פעמים.
היו"ר איתן כבל
והוועדה עשתה כל מאמץ להתקדם בו.
שר התיירות יריב לוין
נכון. אני רוצה לומר בצורה ברורה, המהלך הזה עד כה נכשל. צריך להגיד את האמת, אי אפשר לקרוא ל"ילד" הזה בשם אחר. עשינו כאן – וזאת הזדמנות להודות לך, אדוני היושב-ראש– בסיוע שלך, ניסיון להגיע לאיזו נוסחה. מאחר ועוד לפני זמני שולם מראש לחברה שמטפלת בעניין הזה עבור דירוג של 100 מלונות לפחות אני חושב שצריך לעשות מאמץ להגיע ל-100 מלונות מדורגים, שזה נע בין רבע לחמישית מכלל המלונות הרלוונטיים לדירוג. הגענו לסביבות 70 במאמץ גדול מאוד. הייתה הבטחה שבחודש מרץ נגיע ל-100. מרץ עבר כבר לפני כמעט שנה ול-100 לא הגענו. אגב, הפרסומים פחתו מאוד כי הגדלנו את הקנסות ואנחנו מטפלים בזה.
היו"ר איתן כבל
אז בכל זאת יש לכם איזו סמכות...
שר התיירות יריב לוין
כן, את זה יש לנו. אנחנו הולכים לעשות עוד ניסיון אחד אחרון לייצר מין מסע הסברה, שהגורם המדרג עצמו, תקצבנו אותו על מנת שיוכל לעבור ממלון למלון ביחד עם התאחדות המלונות, להסביר להם שהשד לא נורא. אגב, כל המלונות שנכנסו לדירוג מרוצים מאוד, את זה צריך לומר, לא שמעתי אף מלונאי שאמר לי שהוא מצטער שנכנס למהלך הזה, אבל החשש מן המהלך הזה אצל הרבה מאוד מלונאים גדול מאוד. אנחנו ננסה גם את המהלך הזה. אני מקווה שהוא באמת ייתן תוצאות. אם לא ייתן תוצאות, נדמה לי שנצטרך לחשוב גם בפורום הזה לאן נכון ללכת עם העניין הזה, בין אם ללכת לדירוג חובה, בין אם להפסיק אותו בכלל. יש כאן מנעד שלם של אפשרויות. אבל אני יכול לומר דבר אחד, בהחלט לפחות מבחינת סוכני תיירות, בעיקר מחוץ לארץ, הם רואים בזה מהלך מבורך, הם חושבים שהדבר הזה תורם ומועיל מאוד. לישראלים שדי מכירים כאן את המלונות המשמעות של זה קטנה יותר. אני מקווה מאוד שנצליח בעבודה משותפת עם התאחדות המלונות להגיע לפחות ל-100, ואם לא אנחנו נחזור לוועדה לראות איך אנחנו מתמודדים את זה.
היו"ר איתן כבל
תודה, אדוני השר, על הסקירה המאלפת והרחבה. אפתח את הדיון. אאפשר קודם כול לחבר הכנסת יעקב פרי לומר את ההתייחסות שלו, מנכ"ל "ארקיע" כאן, בוודאי תרצה לומר כמה מילים, יוסי פתאל בוודאי ירצה להתייחס, בוודאי גם סגן ראש עיריית אילת, שהם כבר לא יכולים לעמוד בלחץ של 100,000 איש ורוצים הטבות, שירה גרינברג וכמובן מי שאדוני יחשוב לנכון מצוות משרדו, אני לא קובע לאדוני.
שר התיירות יריב לוין
בשמחה. אגב, אני רוצה לומר, נמצא פה הצוות המקצועי של המשרד בראשות המנכ"ל כך שאפשר יהיה גם לשאול אותם ישירות. זאת תהיה הזדמנות להתרשם מן המקצועיות שלהם ומן העבודה המדהימה שנעשית פה במאמץ משותף לאורך כל השנה.
היו"ר איתן כבל
תודה. איילת נחמיאס ורבין, אני מצטער, בינתיים נתתי כבר את רשות הדיבור ליעקב פרי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
אני נותנת ליעקב פרי. פשוט בשעה 1 אני צריכה לנהל את ועדת הכנסת. פרי תמיד לפניי.
יעקב פרי (יש עתיד)
קודם כול, אני מודה מאוד לשר התיירות. שמענו סקירה ממצה, קצרה ותכליתית, שלשם שינוי דיברה גם על מה שאין למשרד. אני רוצה לשאול 2-3 שאלות בקיצור נמרץ.

דבר ראשון, מה אתה יכול לעדכן אותנו לגבי שדה דב?

דבר שני, יש נושא של התרעות מסע. על-פי מה שאני יודע, סוכני נסיעות מחויבים להגיד למי שקונה כרטיס שיש התרעת מסע, אבל המציאות היא שמי שקונה כרטיס היום קונה אותו נניח לעוד חצי שנה ואז או שיש התרעת מסע חדשה או שהתרעת המסע שהייתה התבטלה. איך אפשר בכלל לאכוף, או להביא לידיעת נוסעים ישראלים שיש התרעות מסע? אנחנו שומעים חדשות לבקרים על מקומות שישראלים מציפים אותם.

על מפת התיירות, למשל אני נוסע לעתים קרובות למדי בצפת וצפת נראית – איך אומר בעדינות – מוזנחת למדי.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לא צריך להיות עדין.
יעקב פרי (יש עתיד)
יש עוד ערים כאלה, שיכולות להיות אטרקציה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
הוא מכיר את פרויקט טבריה האישי שלי. אתה צודק.
יעקב פרי (יש עתיד)
אטרקציות מטורפות. אני מבין שאתם לא יכולים לפתח את העיר אבל איך אתם יכולים לגרום לכך שהיא תהיה אטרקציה תיירותית?
היו"ר איתן כבל
וגם אם מפתחים את זה, אחת הבעיות, יש מקומות שמשפצים אותם וזה נראה איום ונורא. כבר עדיף שלא ישפצו. אתה כבר משפץ, אתה כבר עושה, תן לזה את הרעננות הנדרשת. השירותים נראים תמיד איום ונורא, המסעדה נראית זוועה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
איתן כבל, לדעתי במדרשיית "נועם" לימדו אותך "שניים אוחזים". בערים האלה, למשל בטבריה, זה "שישים אוחזים". פשוט רואים איך קורעים את העיר לגזרים, היא פשוט תקרוס. על טבריה אתה כבר יודע.

אני מתנצלת מראש שאני לא נשארת לשמוע את התשובה בגלל שאני מנהלת את ישיבת ועדת הכנסת.

לגבי שדה דב אני מוכרחה להגיד יותר ממה שאמר יעקב פרי בהקשר הזה. אני מאוד-מאוד מוטרדת מעניין שדה דב. אני מניחה שגם אתם. אני גם חושבת שהציעו תוכנית ושמו על השולחן תוכנית שגם מטפלת בבעיית הדיור, גם מייצרת יחידות דיור וגם משאירה את השדה האזרחי במקום. אני חושבת שהחרב המתנופפת מעל הסיפור הזה של שדה דב פשוט בלתי נסבלת כבר וזה לא יכול להימשך כך, מה גם שאנחנו יודעים שממילא השדה הצבאי יזוז רק בשנת 2019.

שני דברים נוספים, מעבר לטבריה, שכבר הזכרתי.
היו"ר איתן כבל
בכל מקרה לקצר את ההליכים של כל ההכנות, כי בסוף אני נוסע באוטו מאילת ומגיע ביחד עם אלה שהגיעו בטיסה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
זה נכון. משהו פה לא תקין.
קריאה
כי אתה נוסע מהר.
היו"ר איתן כבל
ממש לא. אני אומר את זה עכשיו ברצינות, לא כאיזו "דאחקה". זה טוב לך אם אתה לא גר בתל-אביב, אם אתה גר ממש ליד שדה התעופה או אתה גר ממש בכניסה לנתב"ג, אחרת הפערים הופכים להיות ממש שוליים, ואני מדבר על נסיעה במהירות סבירה.
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
הוא מפחד כי אנחנו מטפלים גם בנושא הקטל בדרכים...

אני רוצה להשלים את דבריי בעוד שני דברים שמטרידים אותי מאוד וגם עליהם דיברתי עם השר. אני חושבת שאתם עושים עבודה משמעותית. דבר אחד זה נושא שיפוץ בתי המלון. מצב בתי המלון בארץ עדיין לא מצליח להשתפר, וגם קצב בניית חדרי מלון, אנחנו יודעים שהוא עדיין מאוד-מאוד אטי. מצד אחד, אנחנו רואים כן בנייה של חדרים, חדרי יוקרה. אנחנו יודעים שהיום, בטח בירושלים ובתל-אביב, אנחנו זקוקים לכל סוג של חדרים שרק אפשר להעלות על הדעת, וגם התחרות מול חוץ לארץ, בסוף ענף בתי המלון בארץ – אני חושבת כמוך שזה אחד ממנועי הצמיחה הכי גדולים של מדינת ישראל, אבל ענף בתי המלון לא זוכה להתייחסות כזאת, צריך לומר את האמת. זה לא קשור למשרד התיירות, זה בכלל עניין לאומי. צריך להחליט שזה חלק מה-Startup nation פשוט, וה-IMTM (תערוכת התיירות הבין-לאומית בתל-אביב) היא חלק מן הדברים האלה.

דבר נוסף שחשוב להתייחס אליו, וזה לא רק בידיים שלך, זה גם בידיים של שר התחבורה, לדעתי גם נתב"ג עוד מעט על סף קריסה. אנחנו בונים, אנחנו בעיצומה של הזרוע הרביעית. כאשר אני הייתי מעורבת בבניית הטרמינל הזה היינו אמורים להגיע ל-17 מיליון נוסעים בשדה. אנחנו כבר ב-18.3 מיליון נוסעים, אם אני לא טועה. היינו אמורים להגיע ל-17 מיליון נוסעים בעת הזו פחות או יותר, נדמה לי ב-2016, על-פי התכנון המקורי. הזרוע הרביעית אמנם נמצאת בבנייה.
שר התיירות יריב לוין
התכנון המקורי היה שתיירים לא יגיעו לכאן, לא אז ולא אחר-כך...
איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני)
לא. הטרמינל מתוכנן לשתי זרועות נוספות. הזרוע הרביעית נבנית. יש עדיין זרוע חמישית. לדעתי, עם כל הכבוד, צריך להתחיל לדבר על הזרוע החמישית, שכולם מתעלמים ממנה. אנחנו יודעים איזו היערכות זה מצריך.

אני מתנצלת שלא אהיה כאן, אבל זה הענף החביב עליי ואני מבטיחה לקרוא בפרוטוקול.
יעקב פרי (יש עתיד)
בשאלה שלי על נושא התרעות המסע, היום לפי החוק יש אחריות פלילית על סוכני הנסיעות. יכול להיות שצריך להוריד אותה כי אין לה ממשות.
היו"ר איתן כבל
תודה, גברתי. נפתח את הדיון. אלי גונן, נשיא התאחדות בתי המלון, אשמח אם אדוני, אחרי שהוא כמובן יברך את השר, ישים על השולחן את הנקודות שמציקות ומטרידות, בבקשה.
אלי גונן
היה לי הכבוד והזכות ויש לי את היכולת לראות משני צדי המתרס כי הייתי במשך תקופה מסוימת בממשלה, אמנם לדברי השר לפני שהתחילה התיירות, אבל עדיין אני יודע להבין איך הדברים נעשים.

אני חושב שמדינת ישראל עברה כמה תהליכים מאז שקמה. מ-Military nation ל-Agriculture nation, נדלג על כמה דברים נוספים שהיו לנו, היה לנו את ה-Startup nation שלדעתי הוא Exit nation, ואני מקווה מאוד שנגיע ל-Tourist nation. כשאני לוקח את ה-Startup nation, ואני גאה מאוד בו, ה- Startup nation לא מייצר את מקומות העבודה שה- Tourist nationמייצר ולא נותן תשובה לפריפריה שה- Tourist nation מייצר, ואני לא רוצה להיכנס כאן, שברמה של הכנסות, שבעולם של התיירות אנחנו כן מביאים בתיירות הנכנסת, ה- Exit nationמביא הרבה יותר הכנסות, אבל אני לא בטוח שהן נשארות פה.

מאחר והייתי בשני הצדדים ואני מכיר את העבודה אני אומר בצורה ברורה ולא כדי להחמיא, אני יודע מה המשמעות של שר ביכולת להביא את התעשייה למעמד שהיא צריכה להיות בו. בעניין הזה אני נותן את כל ההערכה לשר יריב לוין. אני חושב שבכמה דברים שהוא עשה – אני מסכים אתך, אדוני היושב-ראש, וגם אמר חבר הכנסת פרי, אנחנו עוד לא במקום שאנחנו צריכים להיות בו אבל הקפיצה שעשינו ברמת ההתייחסות בתקופה האחרונה היא בלתי רגילה.

מעבר להרבה דברים, יש 2-3 דברים שעומדים בצורה יפה מאוד. ראשית, הגם שאני ראיתי את הכול והשר יודע את דעתי, אני חושב שהנושא של הפיכת מדינת ישראל למדינת תיירות כפי שצריך מבוסס על דבר אחד: שיווק, שיווק, שיווק. כל השאר יבוא באמצעות השיווק. אם יהיה לנו ביקוש גדול הכול יבוא. אני חושב שבעניין הזה, מעבר להישג שבעיני הוא עצום, בסיוע של שירה גרינברג והצוות שיושב פה, ואני יודע להעריך את זה, שמעבר לתקציב השיווק השנתי הפנומנלי, זה שנתנו את זה ל-3 שנים נותן אפשרות להתחייב, נותן אפשרות להתקדם. נושא הרציפות הוא קריטי כשאנחנו מזיזים דברים. זה דבר נפלא וגדול. תיכף אתייחס להוצאה לפועל, אבל ברמה של התקציבים לא היה דבר כזה.

יש עוד דבר אחד. אדוני היושב-ראש, אני מוכרח להגיד לך, עם כל ההערכה שיש לי אליך, ואתה יודע שיש לי הרבה והיא גדולה, כל ההתלהמות בנושא המחירים וכניסה במעסיקים- -
היו"ר איתן כבל
הקדמת אותי. תודה.
אלי גונן
- -כדאי לקחת אותה בחשבון. תיכף אגיד למה אני אומר שכדאי לקחת את זה בחשבון. אבל יש דבר אחד שאני גאה בו בתעשיית התיירות. אני חושב שהשר לוין הביא לכך שדיון ראשון בממשלה בנושא הפחתת הרגולציה היה בנושא המלונאות והתיירות. אני אומר דבר אחד שיהיה ברור, אני מודה לא על כך שזה בא לדיון, כי עוד לא התממש הכול, אבל לפחות עכשיו אנחנו כבר רוצים לבקש ומבקשים מראש הממשלה שילך בעקבות השר לוין ויוריד רגולציה במקומות אחרים. אני אומר בצורה ברורה מאוד, כשתרד הרגולציה נוכל לגלגל את זה גם למחירים, ותיכף אתייחס למחיר.

עשינו השוואה – ואנחנו אוהבים לעבוד על-פי מספרים, על-פי מציאות – בין חברה ישראלית שמנהלת מלונות באירופה לבין חברה ישראלית שמנהלת מלונות בישראל. העלויות הרגולטיביות בישראל לאין שיעור הרבה יותר גדולות מאשר באירופה. רק ניקח את הארנונה. באירופה בממוצע מלון משלם ארנונה בסדר גודל של 0.7% מן המחזור שלו ואילו בישראל 3% או 3.2%. הייתה שיחה בין שר התיירות יריב לוין לבין שר הפנים, שכבר הסכימו ללכת על ניסיון של ארנונה שמבוססת על תפוסות, אז מצאנו כבר סוף-סוף עיר שהייתה מוכנה לכך ואז, כמו בכל דבר טוב, אתה מכיר את התנועה הזאת, היועצים המשפטיים כרגע עדיין "תוקעים" את זה, אבל אני מקווה שנצליח להתגבר על הבעיה.
יעקב פרי (יש עתיד)
כלומר, המלון ישלם לפי אחוזי התפוסה?
אלי גונן
באירופה כשלוקחים בשקלול את התפוסה, שיעור הארנונה נקבע גם על-פי תפוסה אבל גם, מה שקרה אצלנו, בייחוד בתקופה קודמת, היו שטחים רחבים מאוד של בית מלון שלא מכניסים כלום. לובי גדול לא מכניס כלום. משלמים ארנונה על הכול ב"פריים לוקיישן", לפי מטרז'. אני מקווה שזה ייעשה.

אז אנחנו מגיעים למצב שיש לי פי שתיים עלות לעומת אירופה. אתם המנהיגים של הכלכלה הישראלית, שימו לב, אציג לכם את המספר שהשר לוין יודע: בעלי מלונות ישראליים שמפעילים מלונות בישראל פתחו באירופה תוך 10 שנים 80,000 חדרים ובישראל סדר גודל של 7,000-8,000 חדרים. אז אנחנו בורחים לחוץ לארץ, אנחנו עושים עבודה בחוץ לארץ, שזה בסדר, זה על הכיפאק, אבל הכול נובע מכך שאי אפשר להשתכר בישראל ואי אפשר לעשות.

יש עוד דבר אחד שהוא מהותי מאוד ואני חושב שצריך לקחת אותו בחשבון, זה נושא הפריון. הפריון באירופה הרבה יותר גדול מאשר הפריון בישראל. נדהמתי לראות את זה. חדרנית באירופה מנקה יותר חדרים מאשר בישראל. אני לא יודע למה אבל זאת עובדה.

כאשר אני לוקח את כל המרכיבים האלה – אנחנו מדינה יקרה מאוד. אני יכול להגיד לכם כאזרח, לפעמים גם אני יוצא מדעתי, גם אם אני צריך לעשות הזמנה וגם כשהלכתי הבוקר למרכז שירות כדי לקנות רכב לבת שלי, שאלתי את מוכר הרכב: למה אני צריך לשלם על רכב פי שתיים מאשר באירופה? אני כאזרח יכול להבין את הכול ולראות מה אנחנו עושים.

אני אומר עוד פעם, אני אומר את זה בכל מקום שאליו אני בא כנשיא התאחדות המלונות וכמלונאי, אני מוכן לפתוח לכל מי שרוצה- - -
היו"ר איתן כבל
אלי גונן, משפט אחרון. רק תתייחס לעניין ה"שחור".
אלי גונן
אתייחס. אני רוצה להגיד עוד כמה דברים. אני מקווה שעד סיום תפקידו של יריב לוין באמת נהפוך ל-Tourist nation.

אנחנו צריכים סיוע בכמה דברים. אני אומר לכם במפורש, והשר יודע את דעתי, אני חושב שתעשיית התיירות, התעשייה הפרטית, בכל העולם, וגם פה, נשענת על פעילות הממשלה, בטח על פעילות השיווק של הממשלה. לצערי הרב, אני אומר בצורה חד-משמעית, הסקטור הפרטי לטעמי לא מספיק מעורב. אני לא מדבר רק בתהליכים או בגיבוש התהליכים אלא הוא לא מעורב בהוצאה לפועל. לא תמיד אנחנו יודעים מה קורה, וזה חבל, כי אנחנו באים עם המכירות. התקציבים טובים, נעשים גם דברים טובים, אבל יש דברים שלא נעשים. יש לנו בעיה קשה מאוד בעניין הזה.

עוד דבר אחד, אדוני היושב-ראש, יש לנו בעיה של עובדים זרים. שירה גרינברג יודעת את זה. יש לנו קושי גדול מאוד. ביקשנו מהשר לבוא ולראות. בים המלח מיצינו את פוטנציאל ההעסקה של הבדואים ואנחנו מוכרחים לקחת עוד עובדים. באילת אנחנו לוקחים את הירדנים. יש לנו בעיה כרגע בגידול, אבל הירדנים נותנים לנו לזה תשובה באילת. יש לנו בעיה בארץ, גם בגלל שהאבטלה נמוכה מאוד. יש מספר מקצועות קטן מאוד שבהם לא יעזור מה שנשלם, לא ילך לנו.

יש עוד דבר אחד שביקשנו לעשות, בנוגע להיטלי המס, גם לסודנים. אין שום סיבה בעולם שהמלונאות תשלם יותר מאשר החקלאות או התעשייה.
היו"ר איתן כבל
זה גם יגיע אלינו לדיון בסוף החודש, כל נושא האגרות.
ליאור פרבר
הוא דיבר על ההיטל של מהגרי עבודה.
אלי גונן
אני לא מבין למה, עם כל זה שרוצים לתת לנו.

אני לא רוצה להיכנס לדיון אם המלונות פחות טובים, כי יש לנו הכול. אני באמת לא רוצה להיכנס לשיקול אם ילך פה עם מלונות עממיים או לא ילך. אני באמת לא רוצה להיכנס לעניין הזה.

אני אומר לכם עוד דבר אחד, ב-1998, אז לא הייתי בממשלה, מרכז הכנסים "בניני האומה" בירושלים היה במקום 4 או 5 בעולם בביקוש לכנסים. כאשר בדקנו איך הוא הגיע לשם, הוא הגיע משום שמארגני הכנסים, וזה חברה פרטית שלוקחת את כל הסיכון, תמיד מחפשים איפה עושים כנסים שיש בהם נקודת משיכה מעבר לכנס. כל מה שהם אמרו: נבוא למקומות הקדושים לפני הכנס ואחרי הכנס. זה הייחודיות שיש לנו. אין לנו דרך להתמודד בנושא של נופש פר-סה ולכן אנחנו צריכים לראות לְמה אנחנו הולכים. יש אוכלוסיות שמוכנות לשלם, יש אוכלוסיות שיכולות לתת. צריך לחשוב גם לאילו קהלי יעד אנחנו פונים.

גם בנושא השיפוצים ביקשנו ממשרד האוצר, ביקשנו מהשר שתהיה גם אופציה למענקים לשיפוץ של מלונות. יש פה התנגדות חריפה. אני לא מבין למה, כי בתעשייה יש מענקים לשיפוצים. אני לא רואה איפה אנחנו שונים, בייחוד שאנחנו מייצרים את הכול.

2-3 נקודות אחרונות. ראשית, אפרופו מרכז כנסים, הגיע הזמן, אדוני יושב-ראש הוועדה, שוועדת הכלכלה תתמוך – ואני מקווה שיריב לוין שר התיירות יוביל מהלך – בהקמת מרכז כנסים באילת על בסיס קזינו.
היו"ר איתן כבל
אדוני רוצה שנפתח את הדיון מחדש?
אלי גונן
כן.
היו"ר איתן כבל
אין לנו זמן, אנחנו מוגבלים.
אלי גונן
אז נעשה דיון במקום אחר.
היו"ר איתן כבל
גם אין פה ש"סניקים ואחרים, לא מסרנו להם את ההודעה על זה.
אלי גונן
ש"ס אמרו שהם לא יצביעו בעד.

לגבי נושא הדירוג, כנשיא התאחדות המלונות נכשלתי להביא לשר את 100 המלונות כפי שהתחייבתי. יש מלון אחד שאני גם בפעילות הציבורית שלי מזכיר אותו, המלון בירוחם, שראיתי מה הוא עשה לסביבה שלא האמינה בכלל שיהיה שם מלון, מה הוא עשה לעיר, איזה "באז" ענק הוא עשה לעיר, איזה יופי הוא עשה לעיר. המלון הזה דורג, ואני מוכרח להגיד שהדירוג הזה מאוד עזר לנו. אני חושב שיש גם שיקול בנושא של הדירוג. אנחנו ב-88 מלונות היום, אדוני השר, חסרים לנו עוד 12. זו פעם ראשונה שאני לא עומד בהתחייבות שלי.
שר התיירות יריב לוין
אם יש 88 אז אנחנו לא מעודכנים.
אלי גונן
עוד לא הגענו ל-100. אני לא מתבייש להגיד באילו דברים אני נכשל.
ליאור פרבר
יש 88 מלונות, 8 מתוכם בלי רישיון עסק אז אי אפשר לתת להם את הדירוג.
אלי גונן
אנחנו כרגע ב-88 מלונות שנכנסים.

הדבר האחרון, אני רוצה להתייחס ל-RBNB. אני לא מתנגד ל-RBNB, אני אומר את זה בצורה ברורה מאוד. עתידי הביולוגי קצר מעברי, אין מה לעשות, זאת עובדה. אני גם מקווה כך.
יעקב פרי (יש עתיד)
אתה רוצה את תמיכת הוועדה?...
היו"ר איתן כבל
יש לנו אפשרויות להאריך...
אלי גונן
אנחנו באותו אזור.

אני מוכרח להתרגל גם לדברים חדשים שקורים בעולם. אבל בואו לא נחיה תחת ה"בלוף". למה אני אומר "תחת הבלוף"? כפי שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני גם קצת עסוק בקואופרציה. כל הנושא של RBNB, שהתחיל כתוצאה משיתוף, שאני יוצא לחופש ואני נותן למישהו שבא הנה להשתמש בדירה שלי, אני לא נגד. אני אומר שוב, אין לי בעיה בעניין הזה, זה בסדר. ה-RBNB נהפך למקטע כלכלי שעובד בצורה הכלכלית. יש מי שיש להם 10-15 דירות שמפעילים את החלק הזה של הכלכלה. לא תשמע אותי מדבר – מה שאמרו חבר הכנסת פרי וחברת הכנסת נחמיאס ורבין – על רגולציה ופיקוח כי אני נגד הרגולציה, אז אני לא רוצה לדבר על רגולציה וגם לא על מצלמות בחלק מן הדירות שמצלמות מה שקורה בדירה, זה יכול להיות מעניין. אני מדבר רק על דבר אחד. אני מתפלא שוועדת הכלכלה של הכנסת, שראש הממשלה וששרים בממשלה נותנים יד לפעילות של כלכלה "שחורה". אני השקעתי עם שותפים 20 מיליון שקל במלון בתל-אביב ואני מתחרה בכלכלה "שחורה". ה-RBNB בתל-אביב להערכתי זה 30 בתי מלון של 200 חדרים. כבר היה סיכום, שבחוק ההסדרים היה צריך להיכנס הסדר של הכלכלה ה"שחורה" הזו, וביד המקרה הוא נעלם.
היו"ר איתן כבל
אתייחס לזה, אדוני.
אלי גונן
שייתן לי השר יריב לוין את האפשרות לא לשלם מס הכנסה, לא לשלם מס חברות, לא לשלם את המסים האלה, אז אוריד את המחירים ואתחרה ב-RBNB נהדר. אבל אני משלם את הכול, עומד בחוק ולא יכול להיות שלא אקבל הגנה של הוועדה ושל הממשלה בנושא הזה.
היו"ר איתן כבל
תודה. מנכ"ל "ארקיע" בבקשה.

(היו"ר יעקב פרי)
ניר דגן
אני מבטיח לדבר בקצרה. אני רוצה להחמיא למשרד התיירות, לשר יריב לוין, לאמיר לוי ולליאור פרבר ולשאר הצוות שאני פחות מכיר את שמותיהם, על ראייה רוחבית יוצאת דופן. אני מנהל חברה שיש לה תעופה פנים-ארצית, בין-לאומית ומלונות. אני רואה את משרד התיירות נוגע בכל התחומים. זה מרשים מאוד. אני מבקש מכם שתמשיכו.

אני רוצה לציין שלוש רגליים, ויש יותר רגליים לעניין הזה. תקציבי השיווק הם אלה שמביאים את התיירים לארץ. כמובן ששמים פתוחים הם חובה, ולכן זה שילוב, זה הרמוניה של משרד התחבורה ומשרד התיירות. אבל מה שמביא בסוף את התיירים האלה ממקומות כמו ורוצלב או ברטיסלבה זה תקציבי שיווק. זה גם עוזר לתיירות היוצאת, שזה גם מנוע בתוך הכלכלה הישראלית. לכן אני חושב שזה מאוד-מאוד חשוב. תמשיכו עם זה. ראיתם נכון שיש מי שיכולים לשווק בוורוצלב – נתתם להם תקציב. זה חשוב מאוד. זה גם עוזר לנו להוציא תיירות החוצה, וגם זה טוב.

דבר שני, התרומה שלכם בנתב"ג מורגשת מאוד. בשנתיים האחרונות בנתב"ג, בשיתוף של רשות שדות התעופה, משרד התחבורה ואתם, יש רוח חדשה שנושבת בנתב"ג, שמאפשרת הרבה יותר פעילות והרבה יותר הכנסה של פעילות פנימה. זה חשוב מאוד. זה שער הכניסה שלנו.

הדבר השלישי, ששוב מראה את הראייה הרוחבית של המשרד, הוא הטיפול בשדה דב, העמידה הנחושה של משרד התיירות על כך שהשדה הזה ימשיך לעבוד. זה תורם קודם כול לעיר אילת, שהיא מנוע תיירותי, ובלי שיטפלו בעיר, בתושביה ובכלכלה שלה, ששדה דב הוא תחנה מרכזית שלהם, יש בעיה לעיר הזאת. זה חשוב מאוד. אתם גם רואים איך נתב"ג עמוס וכמה אי אפשר להעמיס אותו יותר ודואגים גם לעניין הזה.

אני חוזר ואומר, ראייה רוחבית מבורכת. תמשיכו כך. תודה רבה.
היו"ר יעקב פרי
תודה. חני סובול, מנכ"ל התאחדות משרדי הנסיעות, בבקשה. אם אפשר, רבותי, להיות יותר תכליתיים. תודה.
חני סובול
אני מצטרפת לדברי חבריי על העשייה המבורכת של כבוד השר והצוות הנפלא שלו, שבאמת דוחף קדימה והצליח להביא תקציב שיווק הכי גדול שהיה אי פעם למשרד התיירות.

אני רוצה לבקש בהזדמנות הזאת שתזכיר החוק, יש לנו לא מעט נושאים, חלק מהם זה גם הנושא שחבר הכנסת פרי העלה כאן באשר להתרעות מסע, שתזכיר חוק שירותי תיירות יגיע לכדי מיצוי בהליכים הפנימיים שלכם כדי שאנחנו נוכל לראות אותו ולהעיר את ההערות שיש לנו לגביו, כי יש לא מעט נושאים שהיינו רוצים לתקן בתוך הצעת החוק הזאת. בין היתר נושא של רגולציה של המקצוע, נושא של התרעות מסע, שמאוד-מאוד מבלבל את הציבור. מצד אחד, יש התחממות ביחסים עם טורקיה. מצד שני, קיימת התרעת מסע ברורה מאוד וקונקרטית מאוד בעניין טורקיה. זה סתם דוגמה שאני נותנת ממש מן האירועים שאנחנו חווים אותם יום-יום.

נושא נוסף, לא עלה פה בכלל נושא תיירות הפנים. משרד התיירות אחראי גם על נושא תיירות הפנים. איפשהו בעשייה של התיירות הנכנסת, שהיא מבורכת ואנחנו שותפים לה ובאמת רוצים כמוכם את הגידול בה, אנחנו חושבים שגם לנושא תיירות הפנים יש מקום לתת. ראינו השנה מה קרה לעיר אילת בחודשים יולי-אוגוסט.
אמיר הלוי
הפרויקט בעכו זה תיירות פנים.
חני סובול
נכון, הפרויקט בעכו זה גם תיירות פנים וגם תיירות נכנסת. אבל תקציבים שמוטים לטובת תיירות הפנים, קמפיינים לטובת תיירות הפנים, לא רק בשעות מצוקה אלא לאורך כל השנה, היינו רוצים לראות גם את זה.

תודה רבה על כל העשייה.
היו"ר יעקב פרי
תודה. בני כפיר, מנכ"ל ארגון מורי הדרך בישראל.
בני כפיר
אני רוצה להצטרף לברכות שנשמעו מסביב לשולחן על הפעילות של משרד התיירות בשנה-שנתיים האחרונות, שהיא פעילות מבורכת. היא נוגעת גם לנו, מורי הדרך, בכל מה שקשור בתיירות הנכנסת וגם בתיירות הפנים.

יש לי רק בקשה אחת. אנחנו מבקשים מאוד לקדם את הנושא של תזכיר חוק שירותי התיירות, ובנוסף גם לנסות להקדיש תקציבים כלשהם לפיתוח ולחיזוק תיירות הפנים. תודה רבה.

(היו"ר איתן כבל)
היו"ר איתן כבל
תודה. יוסי פתאל, בבקשה.
יוסי פתאל
אני מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל.

אני כמובן מצטרף לברכות. הצוות והשר עושים בתקופה הזאת מהלכים שהם חסרי תקדים בהיקף שלהם. אני חושב שזו תקופה שתיזכר לעוד זמן רב. אדוני השר, יישר כוח.

אחד הדברים שמטרידים אותנו ונאמרו כאן, ואולי זה תפקידה של הוועדה, אם יורשה לי, זה נושא ההמשכיות. התקופה הזאת, שהיא תקופת רנסנס בתחום ההשקעות וכולי, יכולה בקלות גם להיגמר. אנחנו מוטרדים מאוד מן העניין הזה. לכן אולי הוועדה צריכה לדאוג לאיזו המשכיות כי הדבר הזה קריטי.

אני רוצה להתייחס לנושא שהשר העלה במשפט אחד. זה עניין קריטי, שהרבה תחומים שקשורים לתיירות לא נמצאים בידיים של משרד התיירות. אני רוצה לתת דוגמה מן הוועדה הזאת. חברת הכנסת נעמי חזן בזמנו הביאה הצעת חוק לגילוי נאות בשיווק חבילות תיור לחוץ לארץ. זה היה אמור לעבור במסגרת חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים. יושב-ראש הוועדה היה אברהם פורז, מצד הסוכנים היה פרופסור ליבאי. הם אמרו: צריך לראות את זה בגישה הוליסטית: כל מה שקשור לתיירות צריך להיכנס לחוק שירותי התיירות. לקחו את הפרק שרצתה נעמי חזן לעשות בחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, הכניסו אותו לחוק שירותי תיירות.

האמירה הזאת שנאמרה כבר כאן בוועדה בעבר, הוועדה צריכה להוביל מהלך שבכל מה שקשור לתיירות לפחות תהיה חובת היוועצות עם משרד התיירות. יש הרבה דברים שנמצאים במשרד הכלכלה בנושא של הגנת הצרכן, דברים אחרים נמצאים במשרד התחבורה. למשל, אולי פותחים את השמים אבל משרד התחבורה בפועל סוגר כמעט את הקרקע לתיירים: לא בתחבורה הציבורית, לא ברכבות, לא בשילוט, התעלמות מוחלטת מן הנושא של התיירות לישראל. לכן האמירה הזאת, שכל מה שנוגע בתיירות חייב גם להיות קשור למשרד התיירות, לפחות בחובת היוועצות – אני לא רוצה שייכנסו פה לקרבות בנושא הזה – הוא קריטי.

אחד הדברים שנעשו באותה הזדמנות על-ידי משרד האוצר במסגרת הסרת חסמים בשוק היה הסרה מוחלטת של הרישוי והפיקוח מהתחום של סוכני הנסיעות, למרות שיש לזה עדיין עקבות, ראינו את זה בדיון הקודם בנושא מורי הדרך וכולי. אמנם רגולציה הפכה להיות מילה גסה ואסור לדבר על זה, אבל בתחום התיירות הנכנסת נוצר מצב כאוטי, שבו כלכלה מן הרשות הפלסטינית וממדינות שכנות כמו ירדן משתלטת על חלקים נרחבים מהכלכלה הישראלית. מכיוון שאין דין ואין דיין ואין רישוי ואין פיקוח, אתה יכול לפעול משטחי הרשות הפלסטינית, להביא קבוצות לישראל, להשתמש בנו כעגלה שמכניסה את התיירים, הם ישנים בעיקר מחוץ לישראל, למשל בשטחי הרשות הפלסטינית וצו אלוף הפיקוד אינו נאכף. תייר שרוצה להיכנס למדינת ישראל, אם הוא רוצה לעבור ליותר ל-24 שעות בשטחי הרשות הפלסטינית זה חייב להיות באישור מיוחד של הצבא. זה לא נאכף בכלל.
היו"ר איתן כבל
אתה מדבר על מבקרי יום?
יוסי פתאל
יש היום הרבה קבוצות פיקטיביות. מיליון לינות נמצאות היום בשטחי הרשות הפלסטינית, תיירים שלכאורה מגיעים לישראל אך הכסף מופקד בעצם בחשבונות בנקים ברמאללה, שם אין מע"מ, מס הכנסה או שום דבר. לכן בנושא התיירות הנכנסת יש לחשוב על רגולציה מסוימת. רשות ההגירה והאוכלוסין חושבת שזה קריטי ואנחנו חושבים שזה נכון.
יעקב פרי (יש עתיד)
אתה אומר שהרשות הפלסטינית, מבלי שניכנס כאן לדקויות פוליטיות, זה בעיקר מזרח ירושלים?
יוסי פתאל
הארגון במזרח ירושלים הוא ארגון פלסטיני ולא ישראלי, אבל זה גם. הם פועלים עם רגל אחת ברשות הפלסטינית ורגל אחת בישראל, רובם חברים אצלנו. זה לגיטימי לגמרי. עדיין יש סוכנים ירדנים או סוכנים שנמצאים לגמרי ברשות הפלסטינית שמתייחסים אלינו כאל השוק שלהם. הכלכלה בעצם הולכת לשם, ואני לא רוצה לדבר על המסרים שהתיירים מקבלים, שדיברנו עליהם קודם.

מצד שני, שכלול התיירות האזורית הוא קריטי. משרד התיירות נמצא אתנו במהלך להביא קבוצות אפילו מן האמירויות הערביות. שיתופי פעולה בתיירות להערכתי יכולים לקדם את מערכות היחסים.

חשוב לי להדגיש, ואני שמח שהשר מכיר בזה, אני חושב שחברי הוועדה צריכים להכיר בזה גם, תיירות נכנסת לישראל זה "כיפת ברזל" תדמיתית אסטרטגית של מדינת ישראל. אין דבר יותר אפקטיבי מתייר שחוזר מכאן.
היו"ר איתן כבל
שנהנה גם.
יוסי פתאל
הרוב נהנים, בייחוד אחרי שהם קוראים את החדשות ומגיעים לכאן, החוויה חיובית מאוד, היא מפתיעה לטובה תמיד. לכן המדינה צריכה לתת לשר את הגיבוי ולהבין שסוללה אחת של "כיפת ברזל" צריכה להיות מוקדשת לתיירות. מכיוון שאנחנו נמצאים בעידן שבו התדמית מכריעה קרבות אנחנו חייבים להבין את משקלה וחשיבותה של התיירות.

משפט אחרון לגבי תיירות קבוצתית. אדוני השר, חשוב מאוד להמשיך ולתמוך בתיירות הקבוצתית מכיוון שהיא מניעה את גלגלי הכלכלה בפריפריה. לשים דגש על ירושלים ותל-אביב זה דבר נכון, אני חושב שזה מבורך, הפירוק לתתי-מותגים הוא חכם. עדיין התיירות הקבוצתית הצליינית הדתית, גם סביב הנושא של הנישות, מהווה 40% מן ההכנסות ומייצרת את הכלכלה ואת מקומות העבודה בפריפריה. אני חושב שהדבר הזה צריך להימשך. תודה רבה.
היו"ר איתן כבל
תודה, אדוני. אלי לנקרי, סגן ראש עיריית אילת, ולאחר מכן אחרונה שירה גרינברג, סגנית ראש אגף התקציבים, שתוכל להתייחס באשר היא תחשוב לנכון. מר לנקרי, ארצה ממך משפט אחד, ברשותך, התייחסות האם ניתן מענה לכביש משדה התעופה החדש שנבנה אל תוך העיר כי זה חלק מאותם אלמנטים שעליהם אנחנו מדברים כאן בתוך כל השיח, ותחבורה ציבורית.
אלי לנקרי
אשמח להתייחס לזה, אדוני היושב-ראש. עסקנו בזה במקרה, ראש עיריית אילת שנכנס עכשיו ואני, גם הבוקר בטיסתנו מאילת כשפגשנו את מנכ"ל רשות שדות התעופה יעקב גנות.

ברשותך, אפתח ואומר שיש כאן קונצנזוס לגבי השינוי הדרמטי שמחולל השר, המנכ"ל ובכלל המשרד בתקופה האחרונה, בשנים שהם מכהנים. יש כאן מדיניות ברורה מאוד ובכל הקשור לעיר אילת זה מוכיח את עצמו. בכל השנים אמרנו שיש לעיר אילת פוטנציאל עצום לתיירות נכנסת. הפעם זה מוכח הלכה למעשה, המדיניות שמוביל השר מוכיחה, ואנחנו עדיין לא "מגרדים" את הפוטנציאל העצום שיש לעיר. זה ממש מהפכה.

אין ספק שהמוצר התיירותי של מדינת ישראל בכלל הוא מוצר טוב. כמובן צריך לשפר אותו, כמובן צריך להשקיע בתשתיות תיירות, כמובן צריך להשקיע באטרקציות, בשדרוג המלונות. אבל יש לנו מוצר בסיסי טוב, ולאילת יש מוצר נהדר, וזה מוכיח את עצמו. איפה עוד בעולם אפשר להגיע בתקופה כזאת בחורף ולמצוא 23-24 מעלות צלזיוס בעיר, שמש נצחית כמעט, משאבי טבע נדירים. הבסיס מצוין. אני חושב שהשינוי הזה מוכיח את עצמו.

אנחנו נמצאים לפני פתיחת שדה התעופה, כפי הנראה בסוף השנה הזו ייפתח שדה התעופה החדש בתמנע, שאמור לחולל גם הוא דרמה בכל הקשור לתיירות, כך אנחנו מאמינים. אנחנו רואים את האמון הגדול של חברות התעופה בעיר אילת, אמון שהולך וגדל, הולך ומתעצם. אמר השר שכבר בשנה הקרובה אנחנו צפויים ליותר מ-100,000 תיירים שיגיעו באופן ישיר. אגב, אנחנו מאמינים שאפשר בתוך שנים אחדות, בתוך 5 שנים להביא לאילת לא פחות ממיליון תיירים מחוץ לארץ. יש את הפוטנציאל הזה. כמובן צריך להרחיב ולגוון את היצע חדרי המלון אבל זה בהחלט אפשרי.

גם צריך לומר שהתמיכות שניתנות היום, וצריך לשבח גם את התאחדות המלונות ואת אגף התקציבים על כך, ככל שיחלוף הזמן וככל שאילת תעלה על המפה, ואילת מתחילה לעלות על המפה העולמית – אילת פשוט לא הייתה שם והיום שמים את אילת על מפת התיירות העולמית. היום באילת אפשר לשמוע פולנית, גרמנית, רוסית, ספרדית, צרפתית, אנגלית, עברית כמובן, הונגרית, פינית – כל השפות. בחורף הקרוב נשמע עוד שפות נוספות כי פותחים קווים חדשים. פשוט נהדר לראות בחורף את התיירים. היום אתה מזהה אותם כשהם מסתובבים עם טי-שרט.
היו"ר איתן כבל
אנחנו השתכנענו ונבוא.
אלי לנקרי
מילה אחרונה, ובטח ראש העירייה ירצה להתייחס לזה. לא בכדִי גם חבר הכנסת פרי וגם חברת הכנסת נחמיאס ורבין וגם אתה אדוני היושב-ראש העליתם את נושא שדה דב. נאמרה פה אמירה ברורה מאוד, שצריך לשים את זה כבר מאחורינו. אני מכיר את המדיניות של השר ושל המנכ"ל בנושא הזה, עד כמה הם נחושים להוריד את הסאגה הזאת מסדר היום. אני בטוח שראש העירייה, שמוביל את המאבק הזה בצורה נחושה, גם יגיד את הדברים כי חשוב כבר לשים את נושא שדה דב מאחורינו.

משפט אחרון, לשאלה שלך, אדוני היושב-ראש. עדיין אנחנו לא יכולים לומר שניתן פתרון לקטע הכביש בין אילת לשדה התעופה החדש בתמנע. אנחנו לא רואים את הפתרון. בוודאי אנחנו לא רואים שעד פתיחתו של השדה יהיה פתרון כזה. אנחנו חרדים מאוד לעניין הזה. חבל שזה נמרח ונמשך. היה אפשר לתת לזה פתרון.
היו"ר איתן כבל
אנחנו גם נוציא פנייה מתוך הוועדה.
קריאה
רכבת.
היו"ר איתן כבל
עד שתהיה רכבת בואו נעשה כביש קודם. כבר עלית על הרכבת? הכול בסדר, אבל צריך את הכביש. יש לך עוד את המחסום. אלה שמגיעים מהשדה עוברים כבר את כל הבידוק. לשם מה הם צריכים למצוא את עצמם עוברים בידוק נוסף?
אלי לנקרי
נכון.

אנחנו תומכים בהצעה של אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות, בנושא מרכז כנסים בצירוף קזינו. השר מוביל את זה, השר מאמין בזה. זה מחולל שינוי נוסף.
היו"ר איתן כבל
תודה. אדוני ראש העירייה, כבר הגעת, אם תרצה להתייחס. אתה לא חייב. בבקשה.
מאיר יצחק הלוי
קודם כול אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להגיד לך תודה רבה ולהגיד להנהלת המשרד תודה גדולה על הרוח החדשה, אני חייב להגיד, שנושבת בשנה-שנתיים האחרונות. אין ספק, עברנו משוכות אבל אני חושב שהכיוון שמוביל השר בהבנה שלו את החשיבות האסטרטגית של העיר אילת כעיר תיירות ראויה לכל הערכה. אני מדבר גם על השיווק, גם על הטיסות, גם על הרפורמה בבתי המלון. בקיצור, יש כאן דרך, יש כאן כיוון. אני רוצה לנצל את ההזדמנות להגיד לך, אדוני השר, אדוני המנכ"ל, תודה רבה. נביא בסיכומו של יום את הציפיות שלכם ושלנו לידי ביטוי ונוכל לראות מאות אלפי תיירים שמגיעים לאילת, זו המטרה של כולנו.

אני חושב שאחטא לתפקידי אם לא אציב את שני האתגרים שאנחנו מחויבים להם. האחד, ציין את זה אלי לנקרי הסגן הנפלא שלי, שאם לא ננגיש את שדה התעופה החדש לעיר אילת זה יהיה כאוס, זה יהיה חרב פיפיות. זה לא שלא נעודד את התיירות אלא אנחנו נפגע בה פגיעה קשה מאוד.

יש התנהלות מוזרה שאני חייב לציין במה שקורה ומה שביקשנו. מקום שמושקעים בו – ותודה על כך – 1.7-1.8 מיליארד שקל, לא עולה על הדעת שלא ינגישו אותו בהשקעות זעומות ופשוטות.
יעקב פרי (יש עתיד)
מה החסם העיקרי?
מאיר יצחק הלוי
אנחנו הצענו 4 חלופות. דרך אגב, לא רק אנחנו, גם משרד התחבורה. יש 4 חלופות שהצענו. החסם העיקרי הוא שלושה מעגלי תנועה והמחסום הצבאי. כבר היום, עוד בטרם יש שדה תעופה פעיל, בסופי שבוע, בחגים ובחופשות יש צוואר בקבוק מהשטח של שדה התעופה, 16 קילומטרים שמובילים לעיר, הנסיעה אורכת בערך 45-50 דקות. שער בעיני רוחך שכאשר אתה נוסע משדה דב לאילת הטיסה אורכת 30 דקות ואתה צריך להמתין יותר מ-45 דקות בכניסה לעיר.
היו"ר איתן כבל
זה מה שקורה היום בכניסה לירושלים, סתם כדי לסבר את האוזן, כדי שתרגישו איך זה.
מאיר יצחק הלוי
זה מצב שמבחינתי הוא בלתי אפשרי.

יש ארבע הצעות. הטובה שבהן, לא אני הצעתי אותה, הציע אותה שר התחבורה, היא "שאטל" של רכבת מטרמינל בעיר לשדה התעופה. כך חוסכים את המכס, כי יש מכס בשדה התעופה. האפשרות השנייה היא לעשות מה שנקרא "כביש סטרילי" משדה התעופה בואך אילת. אין שום בעיה לעשות את זה. כלומר, אתה נוסע ישירות, אתה לא צריך לעבור שום מחסום כי כל הבידוק נמצא כבר בשדה התעופה. אפשרות נוספת היא להוסיף עוד נתיב. וההצעה הרביעית, מה שכרגע נמצא על סדר היום ולא מתקדם, היא לפתוח את אותם מעגלי תנועה.

עוד משפט אחד, ברשותך, אדוני, ובזה אסיים, בנושא שדה דב. הייתה תקופה ששדה דב היה סגור לשיפוצים במשך 5 חודשים. אני מדבר רק בהיבט התיירותי, אני לא מדבר עכשיו על הנושאים האחרים. ב-5 החודשים הללו היה קיטון של 40% בתנועת התיירים לעיר אילת, נקודה. לא צריך מחקרים של אוניברסיטת "יל", מספיק לראות את הנתונים. המשמעות של סגירת שדה דב – אין מענה אחר, מי שאומר שיש את נמל התעופה בן-גוריון טועה ומטעה במזיד.
היו"ר איתן כבל
אני מסכים אתך.
מאיר יצחק הלוי
אין חלופה של נמל התעופה בן-גוריון, אין חלופה כזו. לכן אני מבקש בכל לשון של בקשה, ואני כמובן מודה לשר על המאבק שלו ביחד עם שרת המשפטים ועם החברים, להמשיך לפעול לכך שהחלופה הקיימת תיושם, ובתוכניות ארוכות הטווח אני סומך כבר על שאר הדברים שנעשים.
היו"ר איתן כבל
תודה, אדוני ראש העירייה. שירה גרינברג, בבקשה, אחרונת הדוברים, אני אומר כמה דברים והשר יסכם, ברשותכם.
שירה גרינברג
קודם כול, רציתי לברך כמובן את שר התיירות יריב לוין על עשייה יוצאת דופן, את מנכ"ל המשרד, את ליאור פרבר, את כל אנשי המקצוע במשרד התיירות שבאמת עובדים בצורה בלתי רגילה. מההכרות שלנו עם המשרד אנחנו באמת רואים עשייה יוצאת דופן.

כמובן אנחנו רואים בענף התיירות מנוע צמיחה לכלכלת ישראל. על אף שתקציב המדינה גדל בממוצע ב-5%, כפי שהציג השר את תקציב המשרד התקציב שלו גדל בשיעור משמעותי ביותר, הרבה יותר מהגידול של תקציב המדינה הממוצע, וזאת לאור החשיבות הרבה שאנחנו רואים בענף התיירות ובפוטנציאל הצמיחה.

אנחנו כמובן בעתיד, וזה נושא גם של תקציב השיווק שהכפיל את עצמו ומתקרב לאזור 500 מיליון ש"ח, שלא היה כזה דבר, אנחנו מקווים מאוד שאחרי כל העבודה, ואנחנו כבר רואים את ההתחלה, שזה מה שהציג השר, אנחנו כמובן מצפים בהמשך לראות גם את התפוקות האלה שמיתרגמות, כפי שהוא הציג, למספר התיירים ולפריחה של הענף והמלונות ותשתיות התיירות וכולי.

אני רוצה להדגיש את נושא השיווק. ציינו כאן רבים, והדבר זה מקבל משנה חשיבות.

אני רוצה להדגיש לצד זה את נושא המלונות.

אני רוצה לחדד, כי זה לא עלה, נושא של תשתיות לאומיות, שהשר הציג וגם המנכ"ל השיב לגבי הפרויקט בעכו. נושא התשתיות הלאומיות חשוב מאוד כי אחרי שנצליח – וזה האתגר הנוכחי החשוב כל-כך, להצליח להביא ולהגדיל את מספר התיירים באופן משמעותי כפי שנעשה – צריך לראות שיהיו פה תשתיות תיירותיות מהותיות ומשמעותיות שיביאו שוב ושוב את התיירים חזרה למדינת ישראל.
היו"ר איתן כבל
איך אתם עוזרים למשרד התיירות לצמוח עוד יותר?
שירה גרינברג
אנחנו כמובן עובדים קודם כול- -
היו"ר איתן כבל
"עובדים" – זה יפה, אנחנו מכירים את העבודה.
שירה גרינברג
- -בשיתוף פעולה מאוד הדוק וצמוד עם המשרד. צריך להגיד גם כמה מילים טובות על כך שהמשרד הרחיב את כל הפעולה שלו, על פני כל היריעה, החל מהנושא של קווי התעופה והמשך בתחום התחבורה, ראייה הוליסטית גם של תעופה וגם של כבישים וכולי, גם נושא הוויזות שדובר עליו, גם נושא אחוזי הבנייה על מנת לייצר אטרקטיביות, וגם נושא הפחתת הרגולציה, דבר שהוא לא פשוט, אל מול הרגולטורים השונים. על הדבר הזה צריך כמובן לתת מחמאות גדולות ורבות.

אנחנו עושים הרבה מן המהלכים האלה ביחד עם המשרד, עוזרים איפה שכמובן צריך, כמובן בנושא התקציבים ציינתי כבר. אנחנו מקווים שנלך ביחד עוד דרך ארוכה ונצליח להגדיל ולהגביר גם את הצמיחה של המשק, ובפרט דרך הצמיחה של ענף התיירות.
היו"ר איתן כבל
תודה, גברתי.

ברשותכם, אני רוצה לומר קודם כול תודה לשר על הסקירה הראויה והממוקדת. לא הייתה "חפירה", הייתה באמת סקירה. אני אומר את זה בצורה מכובדת כי כאן הרבה אנשים חושבים שככל שהם ידברו הרבה אז נבין יותר, אלא שזה לא כך. הסקירה הייתה עניינית, ממצה, ממוקדת ונגעה בכל הנושאים שאנחנו מכירים ויודעים. תודתי נתונה לך מעומק הלב על העניין הזה. אני סבור שגם אם בפורום כזה בדרך כלל נוהגים להחמיא, הפעם הזו הרגשתי שהמחמאות נאמרות מתוך מקום כן, לא רק כמצוות אנשים מלומדה. גם על העניין הזה תבורך. אתה גם חבר שלי וזה גם ממלא אותי בכל הכבוד הראוי.

ברשותכם, אני רוצה לגעת בשתי נקודות קצרות. אחת מהן נוגעת לתיירות "השחורה", כפי שהגדיר אותה חברי אלי גונן. אני רוצה לראות מה צריכה להיות התפיסה. אולי גם אבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לעשות עבודה קטנה בעניין הזה. דרך אגב, בעניין הזה אני תומך בשר, שלא כל מי שיש לו חדר ומפרסם אותו נתחיל לרדוף אחריו עם פנסים או לעשות לו בדיקת חמץ. זה לא ילך. זה גם יהרוס. אני שמח גם לשמוע את עמדתך, אלי גונן, שאתה אומר: נכון, אנחנו מתבגרים אבל העולם גם הולך למקומות אחרים. "כשהיינו" נראה תמיד יותר טוב, "בתקופתנו", אנחנו מכירים את המילה הזאת. בפרשת השבוע אנחנו או-טו-טו כבר מגיעים לעניין הנוגע ל"זכרנו את השומים ואת הבצלים שאכלנו במצרים".

אני רוצה להתמקד, אפרופו הדיון הקודם שעסק במורי הדרך, כמשל. נגדע מטה לחמם של אנשים שמשקיעים, והמון. אף אחד לא רוצה למנוע את ההתפתחות החדשה, שהיא כבר מוצר עולמי. זה לא עניין שמישהו פה חושב שהוא יוכל למנוע את התהליך הזה. אלא שיש הבדל גדול בין מי שמחזיק דירת חדר, או שתיים או אפילו שלוש, מבלי לקבוע עמדה, לבין אנשים שראו את זה כעסק לכל דבר ויש להם דירות בכל חלקי העיר. זה כבר לא עסק שבו משפחה יכולה להרוויח עוד כמה שקלים ולעשות טוב גם למקבל השירות וגם להם כמשפחה. זה עסק לכל דבר שהוא עסק מוכמן, כפי שאנחנו נוהגים לומר, שמתחבא בצורה כזו או אחרת כדי לא לעמוד בכל הכללים. מי שמחזיק כבר סדרה של דירות – זה כבר מקום אחר לגמרי. אשמח מאוד אם מרכז המחקר והמידע של הכנסת יעשה עבודה קצרה, לא "יום לימודים ארוך", כמו הבקשה שהייתה לנו לעבודה על "יס" ו"הוט", שעשיתם באמת עבודה ממוקדת ועניינית, שנתנה תשובה גם לחבר הכנסת פרי, שקיבל גם את ההחלטה בעקבות עבודתכם, החלטה נכונה לדעתי, לא לקיים את הדיון. כך אני רוצה בהקשר הזה, שתשימו "ספוט" על העניין הזה כדי שנוכל ממנו להתקדם.

נקודה נוספת, גברתי מנהלת הוועדה, נעביר מכאן את תמיכתה של הוועדה באופן ברור בהשארת שדה דב במקום שבו הוא נמצא. כבר זמן רב מבלבלים את המוח בעניין הזה ומילים רבות נשפכו על העניין הזה. אני משתדל לנסוע לאילת ברכב, כי זה גם זמן איכות עם המשפחה, עם האישה, שומעים מוזיקה, אלף ואחד דברים – אני אומר את זה באופן אמיתי, אני גם ממליץ – אבל לא יתכן שבלוח הזמנים זמן ההגעה משדה התעופה בן-גוריון לאילת יהיה כמו זמן נסיעה ברכב, ואני מדבר על נסיעה סבירה עם עצירה לכמה דקות. אני אומר בצורה ברורה, אני חושב שבלעדי שדה דב – זה ישנה את התמונה באילת, לא יעזור לאף אחד כלום. אני אומר את זה בצורה ברורה. כפי שאמרת, לא צריך להיות מומחה בעניין הזה.

נושא נוסף הוא הכביש מתמנע לאילת. אני רוצה שנוציא מכתב. אנחנו מבקשים התייחסות מפורטת של המשרד לכל החלופות שהציג ראש עיריית אילת. אני מבקש ממך להעביר אלינו לאלתר את החלופות. אנחנו נציג אותן. זה אל"ף-בי"ת. אתה שואל את עצמך: איך עושים שדה תעופה ולא חושבים גם על הכביש שיחבר אל תוך העיר? כאילו זה משרד אחר. אני לא רוצה לפתוח כאן את הדיון. לכן אני מבקש שייצא מכתב מאתנו, תמיכה בכל אחת מן החלופות, רק שיעשו אותן, רק שיעשו, למען השם. אני אומר לך, גם להגיע לשם ועוד 45 דקות להמתין בפקקים בכניסה לעיר – כל אותן פעולות אשר אנחנו עושים כל הזמן כדי לחסוך לעצמנו עוד דקה, אז להחזיר אותנו לאחור? לא מתקבל על הדעת. אנחנו נוציא מכתב.

אותו דבר, אני מבקש שתהיה גם התייחסות לעניין התחבורה הציבורית משדה התעופה בתמנע לאילת.

ושוב, תודה אדוני. בבקשה.
שר התיירות יריב לוין
קודם כול, תודה רבה על קיום הדיון הזה. עלו פה המון נושאים וכולם חשובים. אנסה להתייחס בקצרה לכל אחד מהם.
היו"ר איתן כבל
אתה לא חייב. תהיה ממוקד.
שר התיירות יריב לוין
ממש בכותרות. אני רק רוצה לומר דבר אחד, אדוני היושב-ראש. אפשר לשים לב כמה זמן הקדשנו לתעופה בדיון הזה. נדמה לי שזה רק ממחיש עד כמה הנושא הזה חייב להיות בליבת העבודה של משרד התיירות, עד כמה הדבר הזה מקרין על כל הענף.

אתחיל מהנושאים של אילת כי גם חבר הכנסת פרי וגם ניר דגן וגם כמובן ראש עיריית אילת וסגנו ואיילת נחמיאס ורבין ובוודאי אתה, היושב-ראש, נגעתם בו.

קודם כול, בעניין סגירת שדה דב – רבותי, סגירת שדה דב תהיה מכה אנושה לעיר אילת. זה פשוט דבר שלא יעלה בכלל על הדעת לעשות. נתב"ג לא רק שהוא לא חלופה לשדה דב אלא צריך להבין שקיבלתי הודעה מרשות שדות התעופה שהם מבשרים לי שאני יכול להחזיר את כל תקציב השיווק למשרד האוצר, כי הם נערכים לקליטת הטיסות שיעברו משדה דב לנתב"ג ולכן אין להם מקום לקלוט יותר טיסות שנכנסות לארץ. בחיי, זה מופיע שחור על גבי לבן. לשמחתי הרבה בינתיים הצלחנו לדחות את הדבר הזה כי אחרת אתם מבינים שכל הפעולות שאנחנו עושים אפשר פשוט לסגור אותן ולהפסיק אותן.

לשדה דב יש פתרון מצוין שהעלה ראש עיריית תל-אביב ומקובל על ראש עיריית אילת ומקובל על כולם, והוא מאפשר הפעלה זמנית של השדה ליד השדה הצבאי, תוך שימוש במסלול שקיים שם. לפתרון הזה צריך ללכת והוא צריך להיות פתרון בלתי מוגבל בזמן, לא רק עד 2019, מכיוון שאי אפשר להשאיר את המערכת בלי השדה הזה.

הפתרון לטווח הארוך יותר, ולדעתי הוא צריך היה להיעשות מזמן, וזה מתחבר גם לדברים שאמרה כאן חברת הכנסת נחמיאס ורבין קודם, אני חושב שצריך להקים שדה תעופה על אי מלאכותי כפי שקיים באין-ספור מקומות בעולם. יש עבודה גדולה שעשתה עיריית הרצליה בעניין הזה. צריך לעשות איזה חיבור סביב הנושא הזה. שדה תעופה כזה, זמן ההקמה שלו, אפשר לסיים אותו ב-4-5 שנים, גם עם התגייסות של הכנסת לחקיקה מתאימה שתקצר את ההליכים. זה צריך להיות שדה שישרת את כל טיסות הלואו-קוסט וטיסות הפנים. באופן הזה הוא יפנה את נתב"ג לטיסות לטווחים הארוכים יותר ולטיסות הסדירות. בדרך הזאת לא תהיה בעיה בנתב"ג, נקל על הרעש בערים שסמוכות לנתב"ג. נייצר שדה שאפשר גם לפתח אותו, שייתן מענה. אגב, במדינת ישראל, שהטיסות רובן ככולן מגיעות אלינו דרך הים, אנחנו מתעקשים להעביר את כל המטוסים מעל הבתים של האנשים, כאשר אפשר פשוט להנחית אותם בים. אני חושב שהדבר הזה חייב לקבל קדימות, לעמוד בראש סדר העדיפויות. צריך להשלים את הפעולה הזאת כמה שיותר מהר. אני אומר שוב, לו הדבר היה בידי משרדי הייתי כבר מזמן עוסק בעבודת מטה. זה לא נמצא בשליטתי. חשוב שתהיה קריאה של הוועדה ללכת למהלך כזה. לא להאמין שהוא לא נעשה עד היום. הוא חייב להיות, כי לא נוכל "לסחוב" גם עם המצב הקיים, לא בנתב"ג ולא בשדה דב, לאורך זמן.

בוודאי חייב להיות פתרון בסוגיית הכביש. זה נושא שלא נמצא בתחום סמכותי.

אני רוצה בכל זאת לומר משהו על הקזינו וזה חשוב מאוד. רבותי, אנחנו מחמיצים החמצה ענקית שנצטער עליה שנים רבות. אילת, עם כל המאמצים שאנחנו עושים, נביא אותה למקום אחר, כבר השתפרנו, היא יכולה להיות משהו אחר לגמרי אם יהיה בה קזינו. אני לא מצליח להבין את כל הדמגוגיה הזאת. אני לא מבין איך ילדים הולכים לבית ספר שמעליו כתוב כותר "פיס" כשהם עוברים בדרך על-יד דוכני הפיס והלוטו הלוך וחזור. אני יכול לומר לכם שמי שרוצה לטבול במקווה גם הוא יכול לעשות את זה במרכז הפיס לטהרת ישראל שקיים בבני-ברק. כל זה בסדר, הכול טוב, אבל מתחם מפוקח אחד שנמצא בעיר אילת? אגב, אנחנו מדברים לא על כך שמישהו סתם יקים קזינו אלא שכדי להקים את הקזינו יהיה חייב להקים מלון גדול חדש, הוא יהיה חייב להקים אטרקציית תיירות משמעותית. הדבר זה יקפיץ את אילת לשמים. צריך לזכור שהיתרון של אילת, עם מזג האוויר וכל מה שהיא נותנת והקרבה שלה לאירופה, זה דבר שאין לו מתחרים.
לאה ורון
או בסמוך לאילת.
שר התיירות יריב לוין
לא חשוב, באיזו נקודה שם.

אני רוצה לומר כאן דבר אחד. זו שעה של הזדמנות ענקית משום שבגלל בעיות ביטחון ותדמית וכן הלאה שיש לשכנים שלנו היום – אגב, צריך לומר, לא רק שאנחנו לא מאושרים ממנו אלא הוא גם לא עוזר לנו כי בסוף הרבה מאוד אנשים רואים אותנו כאזור אחד. אבל אני יכול לומר לכם מידיעה, לא מניחוש, יש הרבה מאוד משקיעים וחברות גדולות עולמיות שמפעילות את המערכות האלה שהיו נכנסות לפרויקט הזה באילת עכשיו כי אין להן אלטרנטיבות אחרות טובות יותר. כניסה שלהן, עם כל מערך השיווק שלהן, עם כל בסיס המידע שיש להן תביא אותנו למקום אחר. אני קורא מכאן גם לוועדה ובעיקר לשר האוצר משה כחלון, שמתנגד לעניין הזה מכול וכול, לעשות שיקול שני. הדבר הזה בסוף יקרה, רק חבל שהוא יקרה כבר בשלב שנהיה בתחרות ונאבד את היתרון העצום שיש לנו בנקודת הזמן הזאת.
היו"ר איתן כבל
אם עיתון יכול להיות ממומן מקזינו...
שר התיירות יריב לוין
אמנע מלהתייחס להערתך.

בסוגיית התרעות המסע, אני בהחלט חושב שצריך לעשות איזה תיקון בנושא הזה לגבי סוכני הנסיעות. עלה כאן, ובצדק, גם על-ידי בני כפיר הנושא של חוק שירותי תיירות. עשינו עבודה גדולה מאוד. זה חוק שחייב לעבור תיקון יסודי. הוא גם יצטרך להגיע כאן לוועדה. אני כבר אומר לך, איתן כבל, אנחנו עושים ניסיון לראות אם אפשר בצנרת הממשלתית האטית להחריד לקדם את החוק בזמן סביר. אם לא ילך, יכול להיות שנביא את המוצר הזה אליכם ונציע שהוא יוגש כהצעת חוק פרטית כדי "לחתוך" את כל התהליך הזה. אשמח אם תהיה הצטרפות רחבה למהלך כזה.
היו"ר איתן כבל
אני מסכים, אני כבר אומר לך.
שר התיירות יריב לוין
במסגרת הזאת, בוודאי אחרי שנסכם את הטיוטה בתוכנו, וזה יקרה ממש בימים הקרובים, נעביר לכם אותה, נפנה אליכם, נשמע את ההערות. זה ברור לחלוטין. באופן הזה זה ייעשה. אם נעשה פה איזה מאמץ של כולנו לסיים את הדבר הזה – זה דבר חשוב מאוד.

יש לנו גם בעיה הפוכה של התרעות מסע שניתנות לארץ. זו התמודדות שאנחנו כל הזמן מנהלים, שמשפיעה על היכולת לבטח את הנוסעים שמגיעים אלינו. גם זה נושא שאנחנו מטפלים בו לא מעט עם אנשי משרד החוץ ומקבלים מהם לא מעט עזרה.

הזכרתם ערים מסוימות, שאני לא רוצה לחזור על שמותיהן. אומר לכם בצורה הברורה ביותר, כפי שאמרתי גם בעניין התשתיות עם הצוות שהקמנו, אני לא אשים כסף במקום שבו לא יודעים לתחזק, במקום שבו אין ניהול, במקום שבו ברור לגמרי שהכסף הזה ירד לטמיון. יש מקומות שבהם הכסף ממש טבע במים וכל מיני תופעות מן הסוג הזה. אפשר לראות באופן ברור, יש רשויות מקומיות עם ראשי עיריות שמחויבים לנושא התיירות, שעובדים בנושא הזה, משקיעים בזה מאמץ גדול, פועלים אתך בשיתוף פעולה. במקומות האלה אנחנו נכנסים ומשקיעים ונעשה השקעות גדולות מאוד. יש מקומות שבהם לצערי הרב שיתוף הפעולה הזה לא קיים. אספוג כל נזק פוליטי ולא אסכים להוציא כסף במקומות שהכסף הזה הולך לים. אני אומר את זה בצורה ברורה. אגיד יותר מזה, אני חושב שהמדיניות הזאת כבר מוכיחה את עצמה. בהרבה מאוד מקומות רואים שיפור, רואים הרבה יותר הבנה לעניין הזה.

בכל זאת אני רוצה להעיר הערה אחת ביחס לטבריה כי היא חשובה. בטבריה יש פוטנציאל ענק. לטבריה יש קשיים גדולים שהם לא רק תולדה של מדיניות של ראש עירייה כזה או אחר אלא בעיות אובייקטיביות קשות מאוד. הפתרון – ואת זה אנחנו מנסים לקדם ביחד עם שר הפנים, ואנחנו כבר בשלבים מתקדמים של העניין – הוא לייצר מועצה משותפת שתתחזק את כל סובב הכנרת, תנהל את כל סובב הכנרת בראייה הוליסטית, של מה נכון לעשות בתוך העיר טבריה ומה נכון לעשות מבחוץ, תשווק את כל האזור כיחידה אחת, עם כל המשמעויות של זה. הייתי רוצה לראות גם ועדה משותפת לתכנון ובנייה לכל המערכת הזאת. אפילו הצעתי לראש עיריית טבריה שכל הארנונה תלך לטבריה ואנחנו ניקח על עצמנו לתחזק ולטפל, ובלבד שכל הסמכויות המוניציפליות יינתנו לגוף כזה שבאמת מסוגל לנהל את העניין. לשם אנחנו הולכים. ברגע שזה יקרה יהיה גם טעם להיכנס עם השקעות משמעותיות שלא ילכו לאיבוד.

דיבר אלי גונן על השיווק. נדמה לי שהרחבנו על כך. אין חולק שזה דבר מרכזי.

בסוגיית המלונות אני רוצה לומר עוד דבר אחד. הגברת התחרות תעזור מאוד אבל עדיין, ושלא יהיו אשליות, ישראל לא יכולה להיות זולה כמו ירדן ולא כמו יוון אפילו, בעיקר בגלל סוגיית שכר העבודה. מלון זה מערכת עתירת עבודה. היחס בין מספר החדרים למספר העובדים הוא כמעט 1:1. שכר המינימום כאן גבוה פי חמש מאשר בירדן, הוא כמעט כפול מאשר ביוון ובוודאי שזה מקרין.

עשינו מהלך גדול מאוד של הפחתת רגולציה, שאני מקווה שיעזור. הפתרון הכי משמעותי הוא יצירת הרבה יותר מגוון והרבה יותר תחרות. זה יאפשר הורדת מחירים בזמן הביקוש. האתגר שלנו הוא הבאת הראה יותר תיירים, בתקופת החורף בעיקר, כדי לאזן להם את התפוסות ולהביא אותם למצב שהם באמת מתקיימים ומרוויחים.

אני מקבל את ההערה על כך שצריך יותר שיתוף בתהליך קבלת ההחלטות. השנה לראשונה אנחנו הולכים לתוכנית שיווק שנתית, שמוכנה שנה מראש ולא באינטרוולים של שלושה חודשים, עם פריסת מדיה שנה מראש. על כל הדבר הזה כבר נקבעה ישיבה כדי להציג לכם ולשמוע את ההערות. אני אומר גם בפורום הזה, המטרה היא לשמוע הערות וביקורות, לא לשמוע ברכות בעניין הזה. תרגישו חופשי, אנחנו נקיים ישיבה כדי באמת לפתוח את כל הדברים ונתאים את התוכנית גם על-פי ההערות שנשמע מכם.

בעיית העובדים, אדוני היושב-ראש, היא בעיה איומה ונוראה, בעיקר במקצועות מסוימים. אגב, אפילו פקידי קבלה אי אפשר למצוא. בהחלטת הממשלה האחרונה על הבאת עובדים זרים הצלחנו להכניס גם איזו מכסה שתלך לענף התיירות. זה לא מספיק. הפעולה שנעשתה מול ירדן היא פעולה מצוינת שכולם מרוויחים ממנה. צריך להרחיב אותה. יש שם עדיין בעיות, בעיקר באשר למשמרת הלילה. אני מוכרח לומר, יש לנו צורך בהבאת עובדים זרים מיומנים למלונות ה-High-end, למלונות הטובים באמת, מכיוון ששם אנחנו פשוט לא מצליחים לתת שירות תואם מחיר ותואם הרמה שמקובלת בעולם. ככל שיתקיימו כאן דיונים בסוגיה הזאת, עזרת הוועדה ויותר גמישות בנושא הזה גם מצד משרדי הממשלה האחרים תועיל לנו.

מרכז כנסים באילת – אנחנו בהחלט בכיוון. אני אומר שוב, בסוף הדבר הנכון יהיה לעשות את זה עם הקזינו.

דובר כאן על תיירות פנים. אני מוכרח לומר איזו מילה בעניין הזה. אני חושב שהביקורת נכונה ואני מודה שזו החלטה של מדיניות ושל סדרי עדיפויות כי אי אפשר הכול. אם אפצל את התקציב ואחלק אותו התוצאה תהיה שלא נעשה שום דבר. לכן היעד שהצבנו לעצמנו, גם על דעת משרד האוצר, היה קודם כול להביא את התיירות הנכנסת למקום אחר. אני לא מזלזל בתיירות הפנים. היא היום עדיין המנוע הכי משמעותי בתוך התעשייה כאן, אבל היא כנראה זקוקה היום לפחות דחיפה ועזרה. אם אתחיל לפצל לא אשיג כלום, לא כאן ולא כאן.
היו"ר איתן כבל
אני חושב שאתה צודק, אדוני.
שר התיירות יריב לוין
זה החלטה שפוליטית היא לא תמיד טובה אבל אני חושב שמקצועית, אם רוצים פעם אחת ולתמיד לנסות "לדחוף" את התיירות הנכנסת למקום אחר, אין ברירה.

אמר יוסי פתאל: המשכיות. אני בוודאי מקווה שזה יקרה.

יש לנו בעיה קשה של תחרות מול הרשות הפלסטינית בהרבה מאוד היבטים.
היו"ר איתן כבל
למה? יש שם תיירות "אקסטרים"?
שר התיירות יריב לוין
פשוט אין שם רגולציה, אין שכר מינימום ודברים אחרים, המחירים נמוכים. הדבר הזה גם גורם נזק תדמיתי כי מה שאנשים מקבלים שם זה לא מה שהם מקבלים כאן. אנחנו מנסים להתמודד עם זה בכל מיני דרכים. זה בהחלט אתגר לא פשוט.

אין ספק שהתרומה התדמיתית של התיירות היא תרומה אדירה, ואין ספק שגם התיירות הקבוצתית חשובה. אמרתי קודם, אנחנו ממשיכים לעשות את מה שעשינו קודם, ועם התוספת הולכים למקומות אחרים ולא לוקחים אחד על חשבון השני.

נדמה לי שבזה התייחסנו לכל הדברים.

אני רוצה עוד פעם להודות מאוד על קיום הדיון הזה. אני באמת חושב שיש לכנסת המון מה לתרום לנו, גם במעקב, גם בהערות, גם ביוזמות חקיקה. אשמח להמשך שיתוף הפעולה המצוין הזה.
היו"ר איתן כבל
תודה, אדוני, תודה לך ולצוות משרדך, תודה אדוני המנכ"ל. תודה לכם, תודה אדוני ראש העירייה, תודה לאלי גונן ולמנכ"ל "ארקיע" ולכל החברים המכובדים שבאו לכאן. תודה רבה לכם. המשך יום נעים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00.

קוד המקור של הנתונים