הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 431

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י' בשבט התשע"ז (06 בפברואר 2017), שעה 11:00

הצעת חוק שירותי תיירות (תיקון - החמרת ענישה), התשע"ו-2016 (פ/2736/20) של חה"כ טלי פלוסקוב, יפעת שאשא ביטון, ענת ברקו, נאוה בוקר, שרן השכל, רועי פולקמן, מירב בן ארי, בצלאל סמוטריץ', מכלוף מיקי זוהר, רחל עזריה, ניסן סלומינסקי, אורן אסף חזן, יצחק וקנין, שולי מועלם-רפאלי, אלי כהן

לציון יום התיירות

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

מיכאל מלכיאלי

טלי פלוסקוב

עו"ד ליז בר-לב - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד תמר קלהורה - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד אליהו ליפשיץ - הלשכה המשפטית, משרד התיירות

דוד גודינגר - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

בני כפיר - יו"ר, אגודת מורי הדרך

רוני פלד - סגן יו"ר, אגודת מורי הדרך

אילן שחורי - סגן יו"ר, אגודת מורי הדרך

אריה בר - חבר הנהלה, אגודת מורי הדרך

מוטי ברטוב - חבר הנהלה, אגודת מורי הדרך

יהודה לוי - חבר הנהלה, אגודת מורי הדרך

ינאי עוזיאל - חבר הנהלה, אגודת מורי הדרך

אילן מזא"ה - נציג, אגודת מורי הדרך

יוסי פתאל - מנכ"ל, לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל

חני סובול - מנכ"לית, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

ירון רוזנטל - מנהל בי"ס שדה כפר עציון

זאב גנוט - מורה דרך

נוי כוכבי - מורה דרך

ענת אלון - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את אגודת מורי הדרך בישראל, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

יעל גויסקי אבס - שדלן/ית (עו"ד גויסקי-קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את אגודת מורי הדרך בישראל, התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל

יעל שילוני - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את התאחדות המלונות

יובל יפת - שדלן/ית

איתי עצמון

לאה ורון

יעקב סימן טוב

הצעת חוק שירותי תיירות (תיקון - החמרת ענישה), התשע"ו-2016 (פ/2736/20)של חה"כ טלי פלוסקוב, יפעת שאשא ביטון, ענת ברקו, נאוה בוקר, שרן השכל, רועי פולקמן, מירב בן ארי, בצלאל סמוטריץ', מכלוף מיקי זוהר, רחל עזריה, ניסן סלומינסקי, אורן אסף חזן, יצחק וקנין, שולי מועלם-רפאלי, אלי כהן

לציון יום התיירות

שלום לכולם. אני שמח לפתוח את הישיבה השנייה של ועדת הכלכלה שנוגעת להצעת חוק שירותי תיירות (תיקון מס' 6)(החמרת ענישה בשל מתן שירותי מורה דרך ללא רישיון) התשע"ז-2017 של חבר הכנסת יואל רזבוזוב, של חברת הכנסת טלי פלוסקוב ורשימה ארוכה של חברי כנסת.

איפה חבר הכנסת יואל רזבוזוב? לא הבנתי.

לא יודע.

מאיפה לקחת את השם - - -?

כך כתוב.

ככה זה יוצא - - -

איך? חבר הכנסת יואל רזבוזוב הוא אחד מהמצטרפים?

- - - את מה שנשלף מהמחשב.

זה לא אנחנו.

טוב. הוא אפילו לא יוזם. לא, אין לי שום דבר נגד חבר הכנסת יואל רזבוזוב - - -

אני רק רוצה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, שתדעי: לא ישבתי בבית והכנתי את רשימה.

אין לי ספק.

הם נלחמים על אותם קולות, אז מה פתאום.

לא. ממש לא. ממש לא.

סתם, הוא צוחק.

אני פשוט הייתי צריכה להבין, אולי אני עושה משהו שעוד מישהו עושה.

האמת היא – היא צודקת פעמיים: לא רק שהוא אפילו לא ביוזמים - - -

נכון. בגלל זה אמרתי. בגלל זה לא הבנתי.

הוא במצטרפים.

אמת.

לא שבאמת יש לי בעיה - - -

נכון. אני בטוח בכך. אבל מה ששלך – שלך.

אבל אנחנו לוקחים על עצמנו לטפל מול יחידת המחשב של הכנסת כדי שזה לא יקרה פעם נוספת, ומתנצלים בפנייך.

תודה, זה בסדר.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב, אני רק מצר על זה שאני לא מופיע ברשימה. חברי הכנסת טלי פלוסקוב, יפעת שאשא-ביטון, ענת ברקו, נאוה בוקר, שרן השכל, רועי פולקמן, מירב בן ארי, בצלאל סמוטריץ', מיקי זוהר, רחל עזריה, ניסן סלומינסקי, אורן חזן, יצחק וקנין, שולי מועלם רפאלי ואלי כהן. זאת הפעם האחרונה שאני מזכיר את כל השמות האלה.

אלי כהן הוא כבר שר.

אלי כהן הוא כבר שר. אבל ברשותכם, גברתי, איפה אנחנו אוחזים, כדי שאנחנו נתחיל את הדיון?

אנחנו רק מתחילים - - - הצעת חוק - - -

כן, כן, אני יודע.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב, בבקשה.

אנחנו מדברים על הצעת החוק. כרגע בקריאה ראשונה, שעברה בקריאה הטרומית. כרגע אנחנו נדון בקריאה הראשונה. והצעת החוק מדברת על חוק שירותי תיירות. ומאיפה בכלל נולד הרעיון? אני נפגשתי עם שני אנשים שהביאו לכאן חברים שלהם מחוץ לארץ והם לקחו אותם לעשות סיור בירושלים. הסיור היה בשפה של אותם אנשים. במקרה הזה זה היה בשפה הרוסית, כי הם היו מרוסיה. ומה ששני ישראלים שמעו שם על מדינת ישראל, וכרגע אני מצטטת. דברים שבחיים לא ידענו שקורים במדינה שלנו. ואחר כך איך זה התברר? התברר שמי שלקח על עצמו לעשות את הסיור הזה זה לא היה מורה דרך מוסמך, אלא מישהו שיודע להרוויח על ליווי תיירים. וכשאנשים לא מבינים שזו תעשייה נפרדת, מיוחדת, אז אמרתי: רגע, רגע, איך זה יכול להיות? ואז התחלתי ללמוד את הנושא קצת יותר לעומק, ומתברר שבישראל פועלים כיום כ-5,000 מורי דרך מוסמכים, והחוק שאני מדברת עליו כבר קיים. והחוק קובע כי בישראל יפעלו אך ורק מורי דרך בעלי רישיון, וקבלת רישיון מחייבת השתתפות בקורס בפיקוח משרד התיירות, אשר בסיומו נדרשים המועמדים לעבור בחינת הסמכה.

בשנים האחרונות אנחנו גם עדים לתופעה רחבה של מתחזים למורי דרך. זה בדיוק מה שאני אומרת. לאנשים הפועלים בניגוד לחוק. אבל אם אנחנו ניקח את החוק לידיים שלנו ונקרא אותו אנחנו נראה שהענישה עבור העבירה על החוק הזה, היא רשומה. זה קנס, אבל גובה הקנס רשום בלירות. אז תבינו על איזה חוק אנחנו מדברים, מתי חוקקו אותו - - -

ואיזו אכיפה נעשתה.

ואיזו אכיפה בכלל נעשית פה. גם אין דרך בכלל לעשות אכיפה. ולכן בעצם החלטתי שהגיע הזמן לעשות בחוק, שחוקק בשנות החמישים, כאן, בכנסת, למדינה - - -. זה לא למדינה. בשנות השבעים.

46.

בסדר. עברו כמעט 50 שנה, נכון? הגיע הזמן.

ואני רוצה להגיד לכם שאני עומדת בראש השדולה לתיירות והרבה נפגשת: גם עם מורי דרך וכל מי שנוגע בתיירות במדינת ישראל. וקראתי גם נייר עמדה של איגוד מורי הדרך, ואני מאוד שמחה שהיא מאוד תומכת בהצעת החוק לי. אתם יודעים? כשהצעתי לחברי כנסת להצטרף להצעת החוק הזה, לא היה אחד שחשב שלא צריך לעשות את זה.

אני רוצה לשאול שאלה, ברשותך, בהקשר הזה.

כן. אני אשמח.

היא מנסה לעשות קצת סדר. הרי מגיעים צליינים, מגיעים תיירים, מגיעים איתם אנשים מוסמכים על פי כל דין. אולי אין להם את ההסמכה של - - -

מורי דרך?

לא.

אלא.

יש אנשים. כמו שאנחנו מורי דרך. בכל העולם אתה זה.

האם חלה חובה? זאת אומרת, כשמגיעה קבוצה, נניח של צליינים או סתם קבוצה שהגיעה, והיא מגיעה עם מדריך.

עם מלווה.

לא. הוא מלווה שהוא גם מדריך, יודע ויכול להיות שאפילו גר פה בעבר. היה ישראלי או וזהותו איננה רלבנטית עכשיו. דתו או השתייכותו אינם רלבנטית.

זה באמת לא רלבנטי.

האם יש חובה, ברגע שהוא מגיע לכאן, שהוא מבצע הדרכה מן הסוג הזה? האם יש חובה והוא צריך לקבל אישור מיוחד? כי בסך הכול, אני רוצה שתבין: הוא גודע מטה לחמם של אנשים שקיבלו הסמכה על פי כל דין ויש להם תעודה מסודרת. אוקיי? הרי ברור לי שאם אני רוצה מחר ללכת לחוץ לארץ, רוצה להדריך תיירים, בכל מדינה, יגידו לי: סליחה. אתה מקבל על זה כסף, אתה מקבל על זה. אנחנו רוצים שאתה תהיה מחויב לכל הכללים הנוגעים למדינה. דבר אחד.

בהרבה מדינות אתה יכול.

דבר שני: האם יש חובת ליווי? זאת אומרת, כשמגיע לכאן קבוצה, האם יש חובה שהיא תלווה על ידי מדריך מקומי? בבקשה. שם ותפקיד.

עורך הדין אליהו ליפשיץ, הלשכה המשפטית, משרד התיירות.

על פי חוק שירותי תיירות (תקנות שירותי תיירות – מורי דרך) אם משתמשים במורה דרך, חובה שלמורה הדרך יהיה רישיון על פי החוק, וזה אומר, על פי החוק - - -

רישיון של מדינת המוצא שלו.

לא. רישיון של מדינת ישראל.

- - -

פה בישראל. סליחה. אני מתנצל.

ואם מדובר אפילו בישראלי אזרח שאיננו תושב, הוא לא יכול להיות מורה דרך על פי החוק, כי החוק קובע תושבות. כלומר, רק אדם תושב ישראל יכול לקבל רישיון מורה דרך. כלומר, אחרי שעבר את ההכשרה וההסמכה. כמובן שאם באה קבוצה שמטיילת בגפה ללא מדריך בכלל, ובואו נניח שהיא עושה את זה, כלומר שהיא לא משתמשת במדריך – המצב כיום, על פי החוק, שהיא לא חייבת במורה דרך.

דבר נוסף שאני חייב לציין בנסיבות האלה: אם מדובר בקבוצה דתית שמלווה על ידי כומר, יש החלטה של בג"ץ משנת 87' שקובעת שרועה רוחני יכול להילוות והסיור או הפולחן שלהם הוא סוג של עלייה לרגל. הוא גם לא מחויב ברישיון מורה דרך, אלא הוא מלווה אותם ובעצם מלווה את החוויה הדתית שלהם. אבל במקרה הזה, בהוראות נוהל פנימיים אנחנו דורשים שהוא יקבל אישור מהמוסדות הכנסיתיים המסוימים, שכאן היה המקום להאריך מי הם, שהוא אכן רועה רוחני והוא מתלווה אליהם במסגרת הפולחן של העלייה לרגל. כל הדרכה שהיא שאיננה כזאת, מחייבת רישיון על פי החוק, רישיון ישראלי על פי החוק, וזה בכלל לא משנה אם הוא מורה דרך במקום אחר בעולם.

תודה לך.

חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, בבקשה.

אני לא רציתי להבדיל בין זה שבא לתת הדרכה, הסבר, שמגיע לאתר מסוים, מישהו שנמצא שם, שהוא עובד שם או קרוב לאזור הזה, לבין מורה הדרך שמתלווה לכל אורך הטיול פה. כי, למשל: אם יש תייר שמגיע לאתר דתי. אז אנשי המקום יתנו את ההסבר ולא יחכו למורה הדרך שנמצא שם. כי לפעמים יש גרסאות סותרות ואנשי המקום יעדיפו לתת את הגרסה שלהם, כי הם אנשי המקום. השאלה אם החוק הזה חל על ההדרכה הזו, במיוחד אם הוא גם לא מקבל תמורה? כי הכוונה, אם הבנתי את החוק: כי כל החוק הזה בא לעדכן את הקנסות.

נכון.

את הענישה.

נכון. נכון. רשום מי יכול לעשות הדרכה. רשום.

בסדר. השאלה – כי אין לי את החוק לפניי, את החוק המקורי, שאנחנו מעדכנים את האגרות.

בשביל זה היועץ המשפטי בדיוק מבהיר לנו את הדברים האלה.

זה מצוי בטאבלטים של חברי הכנסת, החקיקה הרלוונטית להצעת החוק המוצעת.

על פי החוק, אם מדובר באתר מוגדר והמדריך הוא מטעם האתר – הוא לא מחויב ברישיון מורה דרך.

השאלה אם הוא לא בא לקבל תמורה.

אני אסביר הכול, בהתאם לשאלות ששאלת.

הדבר השני הוא שאם מדובר באדם שמדריך ללא תמורה, הוא גם לא מחויב ברישיון ובתנאי שאיננו מתלווה לתיירי חוץ. כי אם הוא מתלווה לתיירי חוץ, גם אם זה ללא תמורה; מתלווה פירושו של דבר לכל אורך הסיור או ממקום מוצאם. גם אם זה ללא תמורה, הוא חייב ברישיון מורה דרך.

- - -

למה זו בעיה? למה הוא צריך לספר לכל העולם דברים שהם מעוותים? למה הוא צריך להשמיץ על המדינה שלי?

מי אמר לך - - - מעוותים?

לא נכון. האנשים האלה קיבלו רישיון, השקיעו מזמנם, השקיעו מכספם. זכותם לעבוד בזה ולעשות את זה בצורה מקצועית.

- - -

מה שאתה כרגע מציע: שכל אחד יכול לספר מה שהוא רוצה.

לא, לא, לא. אז זה לא כל אחד.

חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, אני חושב שאתה קצת, לצערי. זאת אומרת, אי אפשר להפוך כל עניין לעניינים ולהכניס ישר את הפוליטיקה.

זה לא פוליטיקה - - -. אני דיברתי על הדרכה.

הדרכה היא הדרכה. יש כללים ואנחנו באנו להתעסק פה עם הכללים – מי מדריך ומי לא מדריך. עכשיו, יכול שיהיה מדריך, ישראלי כשר למהדרין, וישמיץ את מדינת ישראל מאל"ף ועד ת"ו.

גם זה יכול להיות.

כן. ויכול להיות שיבוא לייצג את עמדת הממשלה, שהיא פסולה לפעמים.

נכון. נכון. נכון.

אז נשארנו באותו מקום. זה אותו דבר. זה אותו דבר.

זה נכון.

- - -

הרי יש הרבה דברים שיש ויכוח, אפילו לא בין ערבים ויהודים, אלא בתוך היהודים עצמם, על - - -

ברור. ברור. ברור.

חבר הכנסת עבד אל חכים חאג' יחיא, אני מנתק. מה שחברת הכנסת טלי פלוסקוב הביאה, הציגה כאן - - -

זה אמוציות, אבל בסדר.

אני לא מתעסק עכשיו באמוציות. אני אתן לאדוני. אני רוצה להבהיר: יש כאן עניין פשוט. זו לא שאלה רק אם הוא אומר או לא אומר. יש כאן רצון להסדיר, בראש ובראשונה את מעמדם - - -

זה קיים.

הם לא משנים את החוק. הם מעדכנים את - - -. לא דיבר על החוק.

אם זה קיים, אז מה אנחנו צריכים את החוק לכאורה. אוקיי?

החוק הזה - - -

אני יודע. אני אומר: הנחת העבודה היא שיש דברים שהם גורמים לכך שזה. לכן אני אומר את הדברים האלה. לא בואו נהפוך את זה, חברים. ניקח פה הצעת חוק קטנה ונהפוך אותה עכשיו למפלצת מהלכת – לא על ארבע, על שש.

לא, לא, לא, זו לא הכוונה.

זו לא הכוונה. בואו נתקדם, בלי עכשיו להפוך ונפתח את זה, לא יודע מה. כל העניין הוא שבתוך הכללים הקבועים היום, האם בסופו של עניין, בשורה התחתונה, נשמר מעמדם, מעמדו של מורה הדרך על כל המשתמע מכך. כל השאלות אם מורה דרך הוא טיפש או ימני או שמאלני או למד את החומר או לא התכונן – זה למקומות אחרים. אוקיי?

לא רלוונטי.

בבקשה. קודם כל, מר אילן שחורי. יש לו זכות אצלי הרבה שנים, אז בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול.

אילן שחורי, חבר מועצת מורי הדרך, סגן יושב ראש האגודה.

בקרב הדרכות, אם אדם מדריך במקום סגור: כמו בגן לאומי, כמו במוזיאון לאומנות - - -, כמו בכל מקום שקונים כרטיס ונכנסים – אנשים יכולים להדריך שם, במקום הזה, בלי שום - - -

לא, לא, לא יכולים. רק אם הם מטעם המקום.

מטעם המקום.

כן, כן.

- - -

- - -

- - - אם מישהו מבחוץ בא, הוא לא יכול. אחת הבעיות הקשות ביותר - - - למשל, זה בשרונה. זה מקום פתוח, ובאים בתוך אנשים ומדריכים בלי רישיון. אבל במקום סגור: בגנים לאומיים, בכל מיני אזורים אחרים – אין עם זה בעיה.

הנקודה שחברת הכנסת הנכבדה מעלה פה, זה בסך הכול על הקנסות. זה הכול.

הבנתי את זה - - -. אמרתי את זה.

- - -

אמרתי. אמרתי שזה לא נוגע לחוק - - -. אמרתי.

אוקיי, תודה. אני מודה למר אילן שחורי שהסביר אותי יותר טוב. אוקיי? אני מודה לך, אבל אנחנו נתקדם. אני אאפשר.

מר ירון רוזנטל. אחרי זה ידבר מר בני כפיר, יושב ראש אגודת מורי הדרך. הגברת חני סובול, ואחרי זה מר יוסי פתאל, חברי.

תקנות מורי הדרך, שבעצם הענישה שמוצעת פה תחול עליהם, נחקקו – מישהו יודע באיזו שנה? ב-1967. זאת אומרת, לפני 50 שנה. הולכים פה לקחת תקנות אנכרוניסטיות, שהן אנכרוניסטיות מתוקף היותן כאלה שנחקקו לפני 50 שנה, ולא לבחון האם הן רלבנטיות ורק להחמיר את הענישה. למה אני מתכוון? מאז 1967 – ויושב הראש של הוועדה מכיר את זה היטב – הוקמו הרבה מאוד בתי ספר שדה בכל רחבי הארץ והוקמו הרבה מאוד גופים שעוסקים בהדרכת טיולים. וכשהם הוקמו או כשהחוק הזה נחקק הם לא היו קיימים – היו רק מורי דרך. ופתאום מצאנו את עצמנו עבריינים. זאת אומרת, התקנה הזאת בעצם מונעת מכל החברה להגנת הטבע, מכל בתי הספר לשדה, להדריך הדרכות של מבוגרים, כי למדריכים שם יש היתר הדרכה, אבל לא היתר של מורה דרך. כי היתר ההדרכה שם הוא היתר הדרכה אזורי. הם גופים אזוריים.

מר ירון רוזנטל, מה אתה רוצה ממני בחוק הזה?

מר ירון רוזנטל מבקש - - -

זה לא הדיון.

זו לא פעם ראשונה - - -

זה לא הדיון.

אם יחוקק החוק ויאכפו אותו, זה יגרום לקריסה כלכלית של כל הגופים שעוסקים בידיעת הארץ. ואני מבין שלא חשבתם על זה - - -

מר ירון רוזנטל, תסלח לי.

- - - לכיוון אחר - - -

- - -

תסלח לי, מר ירון רוזנטל. זה לא נולד עכשיו, ככה, החוק הזה, פתאום פרץ לכם. אתם יודעים אותו. הוא כבר מונח פה – כמה זמן?

ארבעה חודשים.

ארבעה חודשים.

מיולי 2016.

יפה.

יש משרד. אם אתם חושבים שאתם מוצאים את עצמכם נפגעים. זה מין בשאינו מינו. הטענה שאתה מעלה, מה שאתה אומר לי בעצם – מה אתה אומר לי? שהחוק הקיים כבר "דופק" אתכם. רק מה? עכשיו זה יחמיר. אוקיי?

- - - אם ידחפו אותו, זה אומר שהחוק הזה עוד לא נאכף.

עוד לא נאכף.

עכשיו ככה, מ-1967 – לא קודמך בתפקיד ולא קודמך ולא כל אלה באו.

אבל אנחנו ניהלו מאבקים נגד משרד התיירות בנושא הזה.

אבל מה אתה רוצה ממני עכשיו?

- - -

אני רוצה משהו מאוד פשוט, הצעה פרקטית: עכשיו מתבשל חוק חדש - - -

זה לא חוק חדש, מר ירון רוזנטל. אתה מכיר אותו טוב מאוד - - -

מר ירון רוזנטל, יקירי, אני לא נגדך.

מר בני כפיר, עשה לי טובה, את הוויכוחים ואת השיחות שלכם לא מעניין אותי לשמוע.

אוקיי.

אמיתי.

סליחה.

אם יש נושאים – הסתדרות או דברים כאלה ואתם רוצים לדבר? בבקשה. אבל זה לא.

זה הסתדרות, מה - - -. זו גילדה. זו גילדה. עלית על זה. יש פה גילדה מקצועית. יש פה גילדה מקצועית - - -

- - -

- - -

אני רוצה לסגור את העניין הזה. אני לא פותח את זה. יכול להיות שכל מה שאתה אומר זו אמת בסלע. אין לי ויכוח איתך. על פניו זה גם נשמע לי סוג של הגיוני. אני מציע לך: תפנה, יש חברי כנסת, יגישו הצעת חוק. אפילו חברת הכנסת טלי פלוסקוב – אתה יכול לפנות אליה. אם תשכנע אותה שהנושא הזה מצריך תיקון. אבל זה לא בעת הזו. אנחנו לא באנו כי לא אכפו לנו את הסעיף. חברת הכנסת טלי פלוסקוב באה ממקום אחר לגמרי. איננו עוסק, איננו נוגע בנושאים שאתה מבקש להעלות, חשובים ככל שיהיו. אני אינני מזלזל. שלא תהיה כאן איזו נימה שכאילו אני מזלזל בדברים או מנסה לגמד את הדברים שאתה אומר, אבל אני אומר: זו איננה הצעת החוק, כי היא לא מתעסקת עם העניין הזה. מה גם שהיא רק, איך אומרים? מחדדת מצב קיים. זה הכול.

מר בני כפיר, בבקשה, בלי לענות לו.

קודם כל, אני מברך את כל הנוכחים באולם.

אנחנו כמורי דרך עוברים דרך ארוכה מאוד כדי לקבל את הרישיון. אנחנו משלמים השתלמויות, חייבים השתלמויות ומשלמים עבור הרישיון כל שנתיים.

משרד התיירות מגדיר אותנו כחוד החנית של התיירות בישראל, ואני מקבל את ההחלטה שלהם או את הכיוון שהם מדברים עליו. מורי הדרך הם אלה שמגיעים אל המטיילים: גם התיירים שנכנסים לארץ וגם המטיילים בארץ. בסקרים שנערכו בעשור האחרון מורי הדרך נמצאים במקום הראשון בשביעות הרצון של מטיילים – גם מבחוץ וגם בארץ. אנחנו הפנים היפות של המדינה. זו הגדרה נוספת של משרד התיירות, משום שאנחנו עומדים בחזית ההסברה של כל מה שקשור למדינה. ואני אתן תשובה למה שנאמר מקודם: אנחנו לא מתעסקים בעבודה שלנו בפוליטיקה. אנחנו מתעסקים במה שקשור למדינה. מורי הדרך, בנוסף לזה שהם מדריכים, הם משמשים מעטפת לטיול. הם נותנים לסוכנים את הגב: כל הביקורים באתרים, כל הכניסות לבתי מלון, כל מה שקשור לביקור באתרים וכן הלאה, עם ואוצ'רים ודברים נוספים. והחוק, כפי שנאמר, קובע שמי שמדריך בארץ, חייב שיהיה לו רישיון – רישיון של משרד ממשלתי. ואנחנו מאוד שמחים שיש לנו רגולציה. משרד התיירות יודע להקפיד בנושא הזה ברמה גבוהה ביותר. הוא דורש מאתנו מקצועיות, הוא דורש מאתנו המון דברים נוספים, ואנחנו מסכימים בעניין. יש בעיה קשה מאוד בנושא, והיא הדרכה לא חוקית על ידי גופים שונים. החל מאותם כמרים, שעורך הדין אליהו ליפשיץ ציין אותם, ואני מכבד את מה שהוא אמר, כי הוא אמר את החוק כמו שהוא; אבל הכמרים האלה, מותר להם להדריך באתרים דתיים בלבד, ואנחנו, לצערי הרב, מוצאים אותם בכל מקום בארץ מדריכים.

נכון.

נכון.

ופעם הייתה תשובה מאוד יפה של מישהו מכובד בכנסת שאמר: this is the holy country, ולכן אפשר להדריך בכל מקום. זה לא בדיוק ככה. ולכן אני חושב שהצעת החוק – כשאני אומר אני, אני מתכוון לאגודה – אנחנו חושבים שהצעת החוק עלולה ליצור איזושהי הרתעה ולצמצם בצורה די ניכרת את הנושא של ההדרכה הלא חוקית. ההדרכה הלא חוקית פוגעת בכלכלה של המדינה ופוגעת במקומות אחרים - - - על זה לסדר.

היא פוגעת בכם. עזוב את - - -. אתה כבר נתלה לי במדינה.

אדוני היושב ראש, הדבר הכי חשוב בעניין הזה שזו עבירה על החוק.

בדיוק.

פרנסה זו פרנסה - - -

תודה, יקירי. ואני, בדיון הזה, ותיכף אני אומר גם למר ירון רוזנטל, הצעה. אם תרצה, תקבל אותה; לא תרצה, אל תקבל אותה. אבל אני אומר את זה פה בעניין הזה, בראש ובראשונה, חברות וחברים: אני בא קודם כל מהמקום שזו פרנסתכם ומטה לחמכם נגדע. זה הכול. קודם כל. לא צריך להשתמש ותמיד להיתלות באילנות גבוהים. לפעמים זה רק פוגע: מדינה וזה, פוגע. קודם כל אתם. זו לא בושה להגיד את זה. אתם קבוצה, ומי שרוצה להיות מורה דרך, שיילמד ויהיה.

אוקיי. הגברת חני סובול ולאחר מכן חברי, מר יוסי פתאל.

אני אקצר ואני אגיד: קודם כל, התאחדות משרדי הנסיעות תומכת תמיכה באגודת מורי הדרך. אם המדינה מכשירה מורי דרך, וכמו שאמר מר בני כפיר: אותו מורה דרך תורם מזמנו, לומד, מתמקצע – אין סיבה בעולם לא לתת לו להתפרנס. אם המדינה תחליט שמורי הדרך זה גוף שהוא פרוץ, אז תתכבד המדינה ותשנה את החקיקה. אבל כל זמן שיש חקיקה ואנשים משקיעים מזמנם ומשקיעים ולומדים – הם באמת הפנים של המדינה, וצריך לתת להם את היכולת מעבר להתפרנס – גם לעשות את עבודתם בצורה נאמנה. כשאנחנו לוקחים מורה דרך ואנחנו חתומים על הסכם קיבוצי עם מורי הדרך; כשאנחנו לוקחים מורה דרך אנחנו יודעים שאנחנו לוקחים מורה דרך מוסמך שיידע לעשות את העבודה, שיידע לתת את ההדרכה הנכונה: הן לתיירי הפנים והן לתיירי החוץ. אני חושבת שזה משהו שהוא מחויב המציאות.

תודה. תודה, הגברת חני סובול.

אני רק רציתי להסב את תשומת לבכם שכשהייתי חייל הייתי פצוע תקופה – עשיתי קורס ארבעה חודשים ידיעת הארץ. איך אני בקטגוריה הזו? צליין או מדריך, כומר? מה?

אתה עבריין, לא שילמת לגילדה, ולכן אתה צריך לשלם קנס של בין 5,000 שקל - - -

אבל זה לא נכון, כי אף אחד לא מתייחס אליך - - -

זה לא קשור לגילדה. זה לא קשור לגילדה.

מר ירון רוזנטל, אתה חבר בגילדה. מר ירון רוזנטל, אתה מורה דרך - - -

אני מורה דרך, אבל אני לא בעד גילדה. אני בעד חופש תעסוקה. יש אנשים שהם נגד האינטרסים הפרטיים שלהם. מספר 10,000 ומשהו.

אתה רוצה פרובוקציה – אני אענה לך.

אבל למה אתה חובש את כובע העבריין כשעוד אף אחד לא אומר שאתה עבריין? אני לא מבין את זה.

מר יוסי פתאל.

תודה, אדוני.

קודם כל, אני רוצה לעדכן את הוועדה שמשרד התיירות אמר שגם אנחנו חוד החנית.

לעניין עצמו, אנחנו לא מאמינים שההחמרה במספרים שיש כאן בהצעה בכלל תועיל. עיקר העניין נמצא בתיירות הנכנסת, שעליה אנחנו אמונים. לא ראינו מספרים ואחוזים, איפה יש בעיה ובכמה, והאם ההצעה הנוכחית בכלל תפתור את זה. להערכתנו, לא. בכלל לא. יש חוק קיים. אני חושב שאדוני, יושב ראש הוועדה, ראה שיש מקום לקיים דיון רחב בעניין. חשוב לעדכן שהממשלה: משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר מקיימים היום דיונים על הנושא של הקלה בתחום הרגולציה, והוא עוסק בנושא ההדרכה: האם כן? לא? האם תחום פנים? תחום נכנסת זה אותו דבר? ואני מניח שבקרוב גם יוגש איזשהו נייר. ולכן יש היגיון להימנע מהחלטה כזו כשמשרד ראש הממשלה עובד בעניין. מעבר לזה שגם בסכומים הנוכחיים אני לא רואה את הממשלה, את משרד התיירות, עסוקים בכלל באכיפה, ואני לא חושב שנעשתה איזושהי עבודה שמראה שהסכומים שיקפצו למקרים שאנחנו מדברים עליהם, שבהתחלה בכלל פה היה איזשהו פרץ רגשות סביבם, הם רלוונטיים. הם לא רלוונטיים גם אם זה יהיה 200 אלף שקל או מיליון שקל.

פה אני מסכים.

ולכן אני חושב שהדיון הוא out of - - -, הוא מחוץ להקשר. הוא בטח לא יסייע לענייננו. לנו הוא מאוד חשוב.

עכשיו אנחנו בבעיה עם התיירות הסינית. צריך להבין שאין תיירים. אין מדריכים בכלל. היום פועלי בניין מדריכים. אז לכן גם צריך לחבר את זה למציאות כמו שהיא.

אוקיי. תודה. תודה.

מר זאב גנוט.

יש פה סקטור שלם שבעצם לא מוכר. ואני שומע פה, לפי מה שעולה: יש מושג של מדריך טיולים על ידי מדינת ישראל. אמנם, אנחנו מוכשרים - - -

משרד החינוך.

אבל דבר ראשון כתוב מדינת ישראל - - -

מר זאב גנוט, סלח לי, אתה באת לוועדה אצלו?

אנחנו אנשי מקצוע שלומדים את זה במקצוע במכללה, באותה רמה של שעות, ואנחנו מכבדים את מדריכי משרד התיירות, - -

יש גם מכללות שמלמדות משפטים.

- - ויש לנו את אותה ההכשרה ואת אותן השתלמויות כל שנתיים, כולל מבחנים, כולל - - -

אבל זה לא הדיון היום. זה לא הדיון.

רגע. זה חשוב.

הולך להיות פה סקטור שלם שהולך להיפגע מזה באופן ישיר. יש לי בעצם עסק עצמאי - - - טיולים - - -

זאת אומרת, מה שאתה אומר עד עכשיו: 20 אלף לירות היה קטן עליך.

לא ענין של קטן, אלא שאנחנו בעצם עושים הכשרה מקצועית, ובאמת יש לנו גם כן השתלמויות. וכמו שנאמר מקודם: אנחנו הולכים להיות עבריינים.

מר זאב גנוט, תודה. תודה. לשיטתי אתה כבר - - -

אתם כבר עכשיו עבריינים. - - - שנים.

אם אתה עושה את אותו דבר, אתה עבריין היום. רק אתה אומר: 20 אלף לירות, ממילא אין לי לתת.

לא. לא. אז אני אסביר את עצמי.

זה כל ההבדל.

לא, זה לא ברור, כי לא ברור למה החוק מתייחס. מיהו תייר?

הוא תייר חוץ.

לפי מה שכתוב פה, החוק לא השתנה.

לא - - -

לא נכון.

- - -

לא נכון, לא תייר חוץ.

- - -

- - -

הדבר היחיד שמתקיים פה – אפשר לחלוק עליו. אני אתייחס אליו בסיכום – זה הסכומים. זה הכול. זה הכול.

עוד משפט אחד, אם אפשר?

מר זאב גנוט, משפט אחרון, אבל אני אאפשר לך לסכם את העניין. כן, בבקשה.

אני אומר: הרי הולכים לעדכן את החוק. אז קודם כל שיעדכנו ואחר כך יעדכנו את הענישה. למה להקדים ביצה לתרנגולת?

אוקיי. תודה. תודה, מר זאב גנוט.

מר בני כפיר, אתה סיימת. כן, בבקשה, השכן שלך מימינך. שם ותפקיד.

מוטי ברטוב, מורה דרך וחבר מועצת אגודת מורי הדרך.

קודם כל, אני מחזק את מה שאתה אומר. הדיון פה הוא בסך הכול על להעלות את הקנס על פי חוק קיים. זה מה שאנחנו צריכים - - -

תודה, מר מוטי ברטוב.

ומעבר לזה - - -

מר מוטי ברטוב, תודה שאתה עוזר לי. חבר'ה, יש הרבה גופים שדוחפים אותי עכשיו לדיון הזה. לא צריך.

אוקיי. אני מאוד אשמח אם זה יישאר - - -

תודה, מר מוטי ברטוב.

תודה רבה.

אני מודה לכם. אני מסכם.

בבקשה. קודם כל, עורך הדין איתי עצמון – היועץ המשפטי המכובד שלנו והנבון והחכם. בבקשה.

אני מבקש להתייחס באופן כללי להסדר שמוצע בהצעת החוק. לא כרגע ליתר ההערות שנשמעו ביחס להוראות חוק שירותי תיירות, שהוא אכן חוק מיושן ולא עדכני בהרבה היבטים. אני אתייחס כרגע לעניין האכיפה.

כפי שאנחנו שמענו כאן מחברת הכנסת המציעה, והדברים גם נאמרו בדיון המוקדם במליאה: התכלית של הצעת החוק היא הגברת האכיפה של ההוראות הנוגעות לרישוי מורי דרך. האכיפה היום בנושא הזה מורכבת בעצם משני אדנים: היבט מנהלי והיבט פלילי. בהיבט המנהלי יש סמכות למשרד התיירות לבטל או להתלות את הרישיון שניתן בעילות שונות שמוגדרות בתקנות שירותי תיירות מורי דרך, וכן אכיפה פלילית, שאני לא אכביר כאן מילים על המורכבות שלה, על העלויות שלה. כך שלהבנתי, לא בהכרח העלאת הקנסות, שאכן נקובים בלירות, תביא בהכרח להגברת האכיפה. מה גם שאני מסב את תשומת הלב לכך שבחוק שירותי תיירות ישנו פרק שנוגע לשירותי סוכנות נסיעות, ובו, להבדיל מיתר שירותי התיירות שעליהם חל חוק שירותי תיירות, יש סמכות לאכיפה מנהלית. דהיינו, הטלת עיצומים כספיים. שכפי שהוועדה הזו יודעת היטב מתחומים אחרים: אכיפה מנהלית היום ידועה כיעילה יותר וקלה יותר ליישום מאשר האכיפה הפלילית. אז זה רק - - -

אוקיי. תודה. תודה, יקירי.

אני ברשותכם רוצה לומר את הדברים הבאים: תראו, יש הצעת חוק שאושרה על ידי ועדת השרים. היא לא מזיזה את אמות הסיפים של עולם התיירות בישראל. היא אפילו לא באה להגדיר אם מר ירון רוזנטל עבריין – כן או לא. כי אם אתה עושה את מה שאסור, זה לא משנה. אם לא אוכפים את זה, ממילא זה לא משנה. אני רוצה, קודם כל, לעסוק בנקודה ולאשר את התיקון הזה. זה דבר אחד. עכשיו, בעת הזו, שרוטשילד הגיע לעיירה, פותחים את כל משרד התיירות. אין לי בעיה. אין בעיה. אם אתם חושבים שאני חושב, ואני אומר את זה בחברות לגברתי, חברתי, באמת: האם זה יפתור את הבעיה? חשש מקנן בבטני שלא. אוקיי. כי ממילא אין אכיפה, אז מה - - -

יש, יש.

חברים יקרים, אתם יודעים, באמת, כשאני אראה את זה אני אשמח. אני לא נגד.

גם אני.

את יודעת שאני לא נגד.

אבל בוא ניתן להם - - -. כרגע לא קיים.

קודם כל, אני איתך. בסדר? בואי, תנוח דעתך.

חשוב לי.

זה לא העניין. אני לא אלך - - -, אני איתך. אני רק אומר שבעניין הזה, הלוואי ותהיה אכיפה. קודם כל. כמו שהצלחנו קצת להתחיל לעשות בענייני צרכנות. את יודעת שבאמת הצלחנו להוביל מערכת שלמה, וגם כן: עם מספר מועט ולא גדול של אנשים, לצערי, שכבר רואים תוצאות בשטח, אבל גם, בלי כחל וסרק – מול גופים שבדרך כלל לא היו נוהגים לגעת בהם. לכן אני אומר את זה.

אם, מר ירון רוזנטל, יש לך תלונות, טענות, בוודאי למר זאב גנוט; שאלה שאלות לגיטימיות. אין לי תשובות טובות עליהן.

בשלב זה.

בוודאי לא לי. אתה יודע, אני לא, בכל הכבוד. אני לא אמנע מכם, אם תמצאו חבר כנסת או חברת כנסת מכובדת, כמו טלי פלוסקוב, ותציגו בפניה את העניינים ותגידו לה: אוקיי, כבר נכנסת לעניין הזה? כמו שאני בעניינים אחרים. יגידו: כבר נכנסת לעניין הזה? אז בואי, אם את רוצה לעשות סדר ולתקן, בואו נלך עוד צעד אחד קדימה. אין לי ספק שמשרד התיירות, שכנראה לא עסק בעניין הזה עד היום, מסיבותיו שלו - - -

יש טיוטת חוק עכשיו בהכנה.

אתה רואה? מצוין. מדהים. אם יסתבר גם כן בחלוף הזמן שהצעת החוק הזו מיותרת, אז כנראה יתקינו ויסדירו אותה. אני בטוח, אני בטוח. אלא, איך אומרים? אין חכם כבעל ניסיון. ואני כבר 20 שנה עוד מעט בכנסת ורגיל שכשחוקים מגיעים, הממשלה אומרת בדיוק, בדיוק, בדיוק.

הבנת את המטרה.

והבדיוק הזה נהיה מבדיוק לבדיוק כזה. אוקיי? יש חוקים שלפני 20 שנה אמרו: בדיוק אנחנו מכינים הצעת חוק כזו והיא עוד לא הונחה.

אז אני אומר את הדבר הבא: אני מקבל את הטענות של מר ירון רוזנטל ברמה העקרונית, מבלי עכשיו להתעמק בהן. אתם מעלים נקודות שראוי לחושב עליהן. אומרים לי נציגי הממשלה שיש הצעת חוק בהכנה שאמורה לתת את הדעת ולתת את המענה והפתרונות לנושאים אשר עלו בוועדה. תבורכו, אני אומר לממשלה. אבל יחד עם זאת: עד ש- ולכש- – אנחנו נעביר את הצעת החוק הזו. ותמיד אנחנו מכירים את זה כשחקיקה מוכנה, אומרים: מהרגע הזה, סעיף זה וזה בטל, ובמקומו יבוא סעיף זה וזה. ולכן אנחנו נעבור להקראה.

רגע, רגע - - - משרד המשפטים.

כן, גברתי, בבקשה. שם ותפקיד.

עורכת הדין ליז בר-לב – ייעוץ וחקיקה פלילית.

אני רוצה להגיב באמת להצעת החוק לגופה לפני שאנחנו מתחילים בהקראה. קודם כל, לעניין הקנסות. חשוב לי להגיד שכרגע הפרשנות שבכל חוק שבו עדיין הקנסות כתובים בלירות, התפיסה היא שזה נתפס כמו קנס שלא נקבע לו סכום, ואז חל סעיף 61 לחוק העונשין. וחשוב לדעת את זה, כי זה - - -

מה אומר?

בדיוק אני באה להגיד שסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין אומר שהקנס הוא 14,400 שקל. כלומר שזה אפילו יותר מ-5,000 שקל - - -

אז עדיף לך להשאיר את זה.

קודם כל, טוב לדעת. אבל מישהו שילם את ה-14,400 שקל האלה?

אבל בפועל העלו את הקנסות בגלל זה. בפועל - - -. בפועל דו"חות בוטלו בגלל הלירות האלה. אם משרד התיירות היה פועל כמו שאת אומרת - - -

אני אומרת: אני חושבת שלמען הסר ספק, בהחלט יכול להיות שכדאי לעדכן את הקנסות. אנחנו לא מתנגדים לזה חלילה, אבל אנחנו רק מפנים את תשומת לבך שאולי תרצו להפנות לסעיפים הרלוונטיים בסעיף 61, כי זה מה שנהוג לעשות היום.

טוב לדעת. אני לא ידעתי את זה.

- - -

מר ירון רוזנטל, בסעיף 1(1) חסכנו לך עכשיו 9,000 שקלים.

לא, לתאגיד זה 50 אלף שקל. על התאגיד חל 50 אלף שקל.

הגיע הזמן שתשלמו.

זה לא 5,000 שקל.

נכון.

הגיע הזמן שתשלמו.

נכון.

אנחנו תאגיד.

נכון.

אנחנו תאגיד.

תעסקו בתיירות חינוכית.

- - - כשנגיע לקריאות שנייה ושלישית, אנחנו נתווכח על - - -

אם עם ישראל שמח בשירות שאנחנו נותנים לנו, מי אתם שתגדעו את הדבר הזה?

החוק קבע מי אנחנו.

החוק לא קבע כי - - -

החוק קבע מי אנחנו.

זה חוק לא רלוונטי.

- - -

כן, גברתי.

כדי לקצר אני אסכם שבעניין הקנסות אנחנו חושבים שכדאי לעשות התאמה לסעיף 61: גם לעניין יחיד וגם לעניין תאגיד, בכל סעיף 13. כלומר, גם בסעיפים (א) ו-(ג).

אני גם חושב. הלאה.

ואם תרצו אני ארחיב בזה. אבל אני רוצה גם להתעכב על העדכון של עונש המאסר. הצעת החוק מבקשת לעדכן מחצי שנה לשנה. בנקודה הזאת אנחנו מבקשים לא להעלות את עונש המאסר.

אני איתך.

יופי, אני שמחה. אם אתה מסכים איתי, אז אני לא ארחיב.

אוקיי, תודה.

תודה.

תודה.

אני, ברשותכם, רוצה לומר את הדבר הבא: קודם כל, אנחנו נעביר את ההצעה כמו שהיא. אני מבקש, בין קריאה - - -

- - -

אני רוצה להעלות. אני שואל. אני בעד. אומר לך כבר את זה, חברת הכנסת טלי פלוסקוב, להעביר את התיקון - -

אני מקבלת. גם אני מקבלת.

- - עם ההתאמות של סעיף 61(א)(1).

והתאגיד – סעיף 61(א)(2).

כן, כן, כן, כן, סעיף 61(א)(2). אוקיי?

כמה זה סעיף 61(א)(2)?

29,200 שקל.

29,200 שקל?

עד 29,200 שקל.

בסדר. בסדר.

אני חושב שאפשר לקבל את ההצעות האלה, וכמובן במקום שנה תבוא חצי שנה, לפי ההצעה.

צריך להקריא.

אדוני צודק. בבקשה.

הצעת חוק שירותי תיירות (תיקון – החמרת ענישה), התשע"ו-2016.

תיקון סעיף 13 – 1. בחוק שירותי תיירות, התשל"ו-1976, בסעיף 13(ב)". כאן אני מציע שאני אקרא את הסעיף כדי שניתן יהיה להבין.

בסדר גמור.

סעיף 13(ב) קובע שמי שהפעיל שירות תיירות ללא רישוי, כאשר אני מפנה את תשומת הלב לכך ששירות תיירות זה לא רק שירות מורי דרך, אלא הסעיף חל גם על יתר שירותי התיירות שמוסדרים בחוק שירותי תיירות.

אין רישוי.

סליחה?

אין רישוי. יש שם לקונה. אין רישוי.

באופן תיאורטי. יכול להיות שיהיה רישוי, כי הרישוי נקבע בתקנות. אני חייב להגיד את זה מפני שכתוב כאן: מי שהפעיל שירות תיירות ללא רישוי.

אין, אין רישוי.

אין רישוי.

הלוואי והיה.

הלוואי והיה.

זה מה שכתוב בסעיף.

הלאה.

כנדרש מכוח הוראות סעיף 3(1)(א) - - - קנס 20 אלף לירות, וכאן מוצע לשנות את הסכום ל-5,000 שקלים.

- - -

ואני מבין שההערה שהסכום יהיה הסכום הנקוב בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

אבל אתם - - - לעדכן את סעיף 13(א)? כי כרגע ההצעה - - -

אני מדבר על עבירות אחרות. אני מציע שכרגע לא נדרש.

לא, לא. השינוי בחקיקה הוא רק לסעיף 13(ב).

אני מציע שאנחנו לא נרחיב עכשיו. אחר כך יהיו נושאים חדשים ויתחילו פה. נפתח פה נתיבים שלא כדאי.

מדובר פשוט על הפרות בנושאים אחרים.

בסדר.

עורכת הדין ליז בר-לב, אני מציע שתתמקדי במה שהתכוונה חברת הכנסת טלי פלוסקוב.

בסדר.

חברת הכנסת טלי פלוסקוב תצביע במקום חבר הכנסת רועי פולקמן. חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי יצביע במקום חבר הכנסת יצחק וקנין.

אני מבין שפסקה 2 לעניין עונש המאסר - - -. כלומר, עונש המאסר יישאר שישה חודשים.

כמו שהוא, חצי שנה. כן.

לעניין הקנס שניתן יהיה להטיל על תאגיד שעבר את העבירה האמורה – אם כאן מוצע במקום 80 אלף לירות, 50 אלף שקלים חדשים, אני מבין שהערת משרד המשפטים היא להפנות לקנס הנקוב בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. דהיינו, קנס עד 29,200 שקלים חדשים. ופסקה 4, עניינה – כך אני מבין את זה – הפרה נמשכת.

גם כאן חוק העונשין מפנה לסעיף ל-61(ג).

שהוא?

1,400 שקלים.

מקובל.

1,400 שקלים במקום 1,000 לירות?

כן. מקובל.

בסדר.

כלומר, להפנות לסעיף 61(ג).

בסדר. אם כך, אלה התיקונים.

אוקיי. מי בעד, עם התיקונים, עם התוספות, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 3

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיפים 1(1)-(4) בהצעת חוק שירותי תיירות (תיקון – החמרת ענישה), התשע"ו-2016 (פ/2736/20), נתקבלו.

תודה. ההצעה אושרה לקריאה ראשונה.

מאגף התקציבים במשרד האוצר מוסרים שההצעה אינה כרוכה בעלות מתקציב המדינה.

סליחה, אתם שמתם לב שיש גם את סעיף 1(5)?

נכון, יש גם את סעיף 5(1). במקום 4,000 לירות יהיו 1,000 שקל.

צודקת. צודקת.

סליחה, סליחה.

סליחה. בסדר גמור. אוקיי.

תודה לך, עורכת הדין תמר קלהורה. תודה רבה לך.

מדובר על הפרה נמשכת של תאגיד. כאן מדובר שבמקום קנס של 4,000 לירות – 1,000 שקל.

בעבירה נמשכת - - -

גם 1,400 שקל.

1,400 שקל גם - - -

1,400 שקל?

מי בעד, עם התיקון?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף 1(5) בהצעת חוק שירותי תיירות (תיקון – החמרת ענישה), התשע"ו-2016 (פ/2736/20), נתקבל.

תודה. ההצעה אושרה.

תודה רבה.

ההצעה הוכנה להעלאה לקריאה ראשונה במליאה ותובא לכאן להמשך הכנה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:47.