הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 368

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ד בשבט התשע"ז (20 בפברואר 2017), שעה 11:30

חיזוק הכדורגל בפריפריה

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

איתן ברושי

יוסף ג'בארין

מסעוד גנאים

חנין זועבי

זוהיר בהלול

דב חנין

אוסאמה סעדי

מיכל רוזין

עופר בוסתן - סגן ראש מנהל הספורט, משרד התרבות והספורט

רתם קמר - מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל

שלומי ברזל - ראש אגף הסברה, מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל

עמרי קולין - המועצה להסדר ההימורים בספורט

מוחמד יונס - הפורום לקידום החברה הערבית

גד סלנר - מציג בתערוכה כדורגל שפל

דורון שהינו - מציג בתערוכת כדורגל שפל

ודים טרסוב - מציג בתערוכה כדורגל שפל

חיים טרסוב - מציג בתערוכה כדורגל שפל

ניר רותם - אורח, כדורגל שפל

אהרון ימיני - עמותת נכים למען נכים

איציק שאשו - עיתונאי, ידיעות אחרונות

סעדי תאמר - מוזמן/ת

יהושע זוהר - שדלן/נית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את המועצה להסדר ההימורים בספורט

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ., חבר תרגומים

חיזוק הכדורגל בפריפריה

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. היום 20 בפברואר 2017, כ"ד בשבט תשע"ז. הנושא: חיזוק הכדורגל בפריפריה וזה מלווה גם באותה תערוכה שאנחנו זוכים בה היום, בחוץ. יש תערוכה שהבנתי שהיא תערוכה נודדת, שיזם אותה עיסוואי פריג' והוא הביא לנו אותה לכנסת ומחליפה אותו ומייצגת אותו כאן נאמנה חברת הכנסת מיכל רוזין. אני גם קיבלתי ממנו בקשה אישית לערוך דיון בנושא הזה והנה הגיע הזמן.

חברת הכנסת מיכל רוזין.

תודה רבה. אז קודם כל אני מודה לך על קיום הדיון ומודה לחברי הכנסת שהגיעו להשתתף ובאמת לכבוד הוא לי שחבר הכנסת עיסוואי פריג' ביקש ממני למלא את מקומו. הוא נמצא בכפר קאסם, בסיור ממלכתי חשוב של נשיא המדינה ולמיטב ידיעתי גם חבר הכנסת אחמד טיבי איתו. אני צודקת?

כן, כן.

ולכן עמכם הסליחה שהוא לא הגיע, יוזם הדיון. קודם כל אני רוצה לציין שוב את התערוכה, תערוכת הכדורגל של שפל, שמתעדת את החברה הישראלית על שלל גווניה דרך תרבות הכדורגל. אני חייבת לומר, אני לא מהמעריצות, אבל אני גדלתי עם זוהיר בהלול באוזן. טיולי שבת היו תמיד שירים ושערים ובמושב האחורי באוטו היינו צריכים לשתוק, כי עכשיו יש שירים ושערים. אח שלי היה שחקן בנוער ודוד שלי היה שחקן מקצועי, כך שביליתי את השבתות שלי במגרשי כדורגל. אולי מכאן גם ה - - -

הנכונות להציג את הנושא.

לגמרי.

מעבר לנכונות, נעצור פה.

כן. אבל בהחלט אם יש משהו שמחבר במדינת ישראל, חוץ מחס וחלילה אסונות ומקרים לאומיים וכדומה, זה העניין של הספורט ובעיקר הכדורגל. זה מחבר בין אנשים, זה מחבר שיח בין יהודים לערבים. תתפלאו, גם בין גברים לנשים. כל קבוצות האוכלוסייה, ברגע שמתחילים לדבר על כדורגל, לפעמים אני רואה את זה אפילו בין חברי הכנסת, זה מיד - זה יותר מאשר מילואימניקים שיושבים על הצבא שלהם. באמת - זה מיד מחבר את האנשים ויוצר אחדות בין אנשים וחיבור. לכן אין ספק שהדבר חשוב.

בעיקר הדבר חשוב - ואני חושבת שזו הנקודה העיקרית - זה הנושא של בני הנוער. בני הנוער, הספורט בכלל והכדורגל - אני מקווה שישקיעו בעוד ספורט במדינת ישראל כמו בכדורגל, פשוט גורם לכך שבני הנוער, במקום למצוא את עצמם ברחובות או משועממים, או מול מסכי הטלוויזיה שכל הזמן אנחנו מלינים על כך, מסכי המחשבים, הטאבלטים למיניהם, הם קודם כל עוסקים בפעילות ספורטיבית ודבר שני בפעילות חברתית.

פעילות חברתית בונה. פעילות חברתית מעצימה. פעילות חברתית שנותנת להם קודם כל קבוצת שייכות, שזה דבר שכל כך חשוב בילדות ובעיקר בנעורים, קבוצת השייכות הזאת; וחינוך. חינוך לסדר, למשמעת, להכרה באחר, להתחשבות בקבוצה, לשיתוף פעולה. באמת, כל כך הרבה יתרונות יש לספורט ואין ספק שהכדורגל מקנה את זה לילדים.

אין ספק שאין מספיק קבוצות כדורגל בישראל. מספר מועדוני הכדורגל באירופה הוא 2,300 כנגד למשל 7 מיליון תושבים, בישראל 270 כנגד 7 מיליון תושבים. זה בוודאי שאין מספיק מועדונים.

אני רוצה לומר שאני מודה, יש לי בעיה עם לוטו, טוטו והימורים ולכן אני לא אצהיר פה שאני חושבת שצריך לגבות יותר כספי הימורים. אני חושבת שהמדינה כמדינה, ואולי שווה גם, אם יש פה ממשרד התרבות והספורט, לשאול את השאלה הזאת. האם המדינה משקיעה את אותם משאבים באופן יחסי, כמו שמשקיעות אותן מדינות, כפי שציינתי פה, למשל בהשוואה ל-OECD, כי באמת, כספי ההימורים זה יופי, מפעל הפיס וכדומה, אבל - - -

לידיעה, שבוע שעבר סיימנו לחוקק כאן, לקראת קריאה שנייה ושלישית, את הפיכתו של מכון וינגייט למכון ספורט לאומי עם ייעוד משאבים נוספים של המדינה - - -

יפה.

עם חידוש של כל המקום הזה והעצמתו.

יפה מאד. אני באמת הייתי רוצה לשמוע האם בחו"ל, ב-OECD למשל מממנים בתקציבים יותר גבוהים את מועדוני הספורט, מועדוני הכדורגל מאשר בישראל, כי אי אפשר רק להסתמך על ההימורים. בוודאי שזה לא הפתרון. למדינה יש אחריות. כפי שהיא מממנת מפעלי תרבות, כך היא צריכה לממן מפעלי ספורט.

נקודה אחרונה לסיום ואני חושבת שזה עלה פה כל כך בולט, הוויכוח או הדיון בין חבר הכנסת סעדי לחברת הכנסת חנין זועבי, זה הנושא המגדרי. נשים. אני רוצה שנזכור תמיד, נשים בתחום הספורט מופלות עד מאד. נשים בתחום הספורט – אני יכולה רק לתת לכם נתון שבכדורסל נשים למשל רק שלוש קבוצות יכולות לעמוד בתקציב המינימום לליגת העל ללא הקצבות הטוטו. אנחנו יודעים שאין השקעה לא מבחינת תקציבים, לא מבחינת התעניינות תקשורתית וכדומה, בספורט נשים.

כשעלה התקציב, כל פעם שעלה התקציב, אני רוצה להגיד לכם, הייתה יותר התעניינות של הציבור בדבר הזה ולכן זה דבר של ביצה ותרנגולת. צריך להשקיע בספורט נשים, א' כי זה נכון ו-ב', בסופו של דבר זה יגרום לצפייה מוגברת ולהשתתפות מוגברת גם של נשים בספורט וזה חשוב באותה מידה.

תודה לך על קיום הדיון.

ובאותה הזדמנות לגבי מה שביקשה חברת הכנסת רוזין, הייתי רוצה שתתייחסו גם לסוגיית הפריפריה.

איתן ברושי, בבקשה.

אדוני יושב הראש, חברי הכנסת. העיסוק בספורט הוא חלק מהדברים המרכזיים שלפי דעתי מוטלים על הוועדה, ועדת חינוך, תרבות וספורט וגם חלק מהנושאים המרכזיים שמעסיקים את השלטון המקומי. כמי שהיה ראש מועצה אזורית וגם שימשתי כמנכ"ל משרד מדע, תרבות וספורט, אני מכיר מצד אחד את החשיבות ומצד שני את מגבלות האמצעים.

אני חושב שצריך לומר שהיכולת לענות על הביקושים היא על ידי יצירת אשכולות של יישובים ובזמנו, גם כשפעלתי כך בטוטו וגם במשרדי ממשלה וגם בפיס, אני אומר שאין יכולת לכל יישוב, גם גדולים, והייתי ראש מועצה אזורית שגם היום היא מהגדולות בארץ, אין אפשרות לענות על כל הביקושים. למשל אני זוכר שדיברנו על מגרש כדורגל בהשקעה גדולה, שישרת את שדרות וארבע מועצות אזוריות של עוטף עזה, או שיתוף פעולה של כפר ורדים, משגב וכרמיאל ולא אמנה מפאת קוצר הזמן.

אני חושב שצריך לתת עדיפות להקצות למתקני ספורט מרחביים, משום שככל שאתה משקיע יותר במתקנים – ושאלו פה לגבי פרופורציה של אוכלוסייה – מה שבולט בישראל שיש הרבה מאד רשויות. הרבה יותר רשויות מאשר מקובל בעולם, וכתוצאה מזה שכל אחד חושב שהוא צריך לתת את הכל, ודרך אגב, זה לא מעניין את התושבים. התושבים יותר חכמים מראשי רשויות והייתי ראש רשות. הם מבינים את האמירה שאני אומר שבעידן הכפר הגלובאלי אין שום חשיבות לגבול מוניציפאלי.

אני חושב שהייתה צריכה להיות מפה ארצית של מתקנים, על מנת לאפשר לכל אחד ואחת ולכל אחד ואחד, ללא הבדל מוצא, מין וכו' וכו', בטח לא לפגוע בפריפריה. לאפשר את ההזדמנות. לעתים גם בנושאים אחרים יש מחיר כספי גבוה, אבל לפעמים זו ההזדמנות היחידה לגלות גם כישרון ויכולת ולא מעט נחשפו להזדמנויות וצמחו להיות מובילים בתחומם והדברים פה בטח מוכרים גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי.

אני רוצה כן לומר לך, אדוני יושב הראש, דבר אחד. יושב פה עופר בוסתן שהוא ממונה על הספורט ברשויות. אני חושב שאין מספיק צלילות ובריאות לנושא הפריפריה והמרחק. למשל להיות קבוצת כדורגל או ספורט אחר במקומות רחוקים, יש תקציב ענק שמושקע בהסעות וכדי להגיע לטורניר או לאליפות, יכול להיות שכל הכסף הולך בתקציב הזעום – וזה גם ברשויות חלשות – על היכולת בכלל להגיע לאותו מפגש, לאותה טורניר ולאותה ליגה וכו'.

אני רוצה להגיד משפט אחרון. בתקופה האחרונה נשמעים קולות – אדוני יושב הראש – אני מקווה שלא תכעס עלי – של סגירת הספורט בשבתות.הייתי שותף לדיון שדובר על אפשרות שימי ראשון יהיו כחלק מהפתרון. אני לא רואה שהממשלה מזרזת את סוף השבוע הנוסף ואני מבקש לומר שבמידה וגם תיפגע האפשרות למי שרוצה להשתמש במתקנים ובתחרויות בשבתות, זה יכול לתת מכה קשה בעיקר למקומות הרחוקים. תודה.

תודה. יוסף ג'בארין.

אוסאמה היה לפני. אתה רוצה? הוא נותן לי את הכבוד, כחבר ועדת חינוך.

כל הכבוד. זו נורמה שצריך לאמץ אותה בכנסת.

- - - אותה, חשבתי שזה היה בגללי, אוסאמה.

לא, לא, בגלל יוסף.

אדוני יושב הראש, כיושב ראש ועדת החינוך, אני מציעה שאת הקטע הזה, של חילופי הדברים, תסריט ותקרין את זה לחברי הכנסת – איך מתנהלים בוועדת החינוך ואיך מתנהלים ברשימה המשותפת.

אני אמרתי, נורמה. כל הכבוד.

וזה קורה רק ברשימה המשותפת, ואגב זה שתי מפלגות בתוך הרשימה המשותפת.

יש פתגם במרוקאית שאומר נימוס שלא עולה כסף, תרבה ממנו. בבקשה.

כן. אחרי התודה לחברי, סעדי, האמת היא שהחוויה היותר קרובה שלי מהכדורגל בפריפריה זה בעיר שלי, אום אל פאחם. אני יכול להציג אותה - - -

יש לו זכות דיבור אחרי שליברמן אמר שאום אל פאחם הולכת למדינת פלסטין?

אני מקווה שזה לא - --

אתה יודע, אחמד טיבי לא פה. אתה יודע למה בלשון אין עצם? אפשר לדבר, זה לא כואב. בבקשה אדוני.

לא, טיבי אמר שאם תהיה מדינה אחת, אז הוא יתמודד על - - -

לא, אני אומר לך הוא רופא, אני הלכתי על הצד הרפואי. עזוב את הנושא המדיני.

כן, אבל אם יספחו את אום אל פאחם, אני גם אולי יכול להתמודד בכל זאת בפלסטין. בכל מקרה, החוויה שאני אדבר עליה היא לדעתי בהחלט נכונה לכל היישובים שאני מכיר בפריפריה, אגב ערבים ויהודים ככלל.

חוויה ראשונה בבחינת הקהל. כבוד יושב הראש, כשאני מגיע למשחק כדורגל ליגה ב' ואני רואה 5,000 אוהדים שם, זה פשוט משהו כל כך מהמם, מרגש, ואתה שואל את עצמך איפה ההשקעות בפוטנציאל הזה. אני חושב שאולי הקהל באום אל פאחם – מישהו מכיר? היה באום אל פאחם? הקהל באום אל פאחם הוא אולי השני, השלישי בגודלו, או שאני מגזים?

יש המון.

הוא באמת אחד הגדולים.

בעשירייה הראשונה.

בעשירייה הראשונה זה בטוח, וזה מדגיש עד כמה הנושא הזה קרוב לליבם של הצעירים, מצד אחד. מצד שני, אנשים אומרים לנו שזו הכתובת החברתית גם של האנשים. זאת אומרת האלטרנטיבה להתעסקות בכדורגל תהיה אלימות ופשע וכל מיני הידרדרויות שאתם בטח מכירים אותם. ולכן בשביל אלפי הצעירים הללו, כדורגל זה לא רק עניין של זהות פנאי, זה אולי חלק מהחוויה היומיומית שלהם ולכן גם ההשקעה צריכה להיות מותאמת לחשיבות שאנשים מייחסים לנושא הזה. זה לגבי הקהל.

חוויה שנייה הייתה לי באמת כואבת, כאשר הוזמנתי על ידי מועדוני בתי הספר של הילדים, של הנערים, לבקר במגרש האימונים, שזה המגרש הישן. אתם מכירים את המגרש הישן באום אל פאחם?

אני מכיר.

בשכונת מעג'די.

מה, על ההר למעלה?

לא, זה כבר החדש. אני נכנס לשם ואני פשוט בשוק. מאות, אני לא מגזים, מאות ילדים רצים כל אחד על איזו שהיא פיסה של כמה מטרים וכמה מטרים לשחק. ולפעמים הם רבים ומתערבבים להם וכדומה, והיום אלה משחקים ואלה לא יכולים לשחק. ואני שואל את עצמי למה הגענו למצב הזה? אני אגיד לכם את האמת, אני עדיין לא חקרתי איפה הבעיה. הבעיה היא ברשות המקומית, אצלכם? אבל מה שהיה לי בטוח, שצריך להשקיע שם. ראוי להשקיע שם. פשוט אם הילדים האלה לא יהיו שם, כולם יודעים איפה הם יהיו. פשוט היה מזעזע לראות את התמונה הזו.

הם הזמינו אותי מתוך תקווה שאולי חבר כנסת יוכל לעשות משהו כדי לשנות מתמונת המצב הזאת. אז אני אשמח אם תוכלו להתייחס אולי ספציפית וגם בכלל מה ניתן לעשות כדי לקדם את הנושאים האלה.

אני אסיים עם זה שאני מדגיש את דבריו של חברי, ברושי, לגבי פריפריה צריכה הסעות. פריפריה זה יישובים במעמד סוציו אקונומי נמוך ולכן צריך אולי גם תמיכה מיוחדת. פריפריה לא מגלגלת את אותן הכנסות שקיימות בליגות העל, כי בדרך כלל בפריפריה הם יותר בליגות החתונות. כל זה מצריך התייחסות מיוחדת ואני לא בטוח שהיא קיימת. תודה רבה.

זוהיר.

טוב, גם אני אוסיף תודה רבה למיכל על הסקירה המקיפה, באמת הייתה סקירה מקיפה. ייצגת את עיסאווי בכבוד רב.

אני מבקשת לדווח.

אני אדווח.

כבר דווח.

האוקטבות חסרות לנו, אבל היא עשתה את זה.

אדוני יושב הראש, אינני יודע מי מנציגי הממשלה נמצאים כאן, כי ההתאחדות לכדורגל ו - - -

אתה יודע, היה אמור להיות הבוקר דיון על הבקרה התקציבית בסוגיה של הפועל תל אביב.

כן. למה זה בוטל?

כי היו להם אילוצים, ביקשו יפה, אז דחינו. זה לא בוטל. דחינו. נקבע מועד.

אוקיי. אני חושב שבעיית הבעיות נעוצה וטמונה בעצם במשרדי הממשלה. האם משרד האוצר למשל מוכן להקצות יותר תקציבים לפעילות הספורט בעיקר בפריפריה? הפריפריה משוועת לפעילות ספורט, אבל מה שאנחנו מקבלים במציאות היומיומית: היעלמותן של אגודות. אני למשל יכול להעיד שבאזור שבו אני מתגורר – עכו – לא מעט קבוצות כדורגל נעלמו. כפר יסיף הייתה קבוצת כדורגל ונעלמה. אבו סנאן הייתה קבוצת כדורגל ונעלמה.

למה?

כי אין מספיק משאבים.

אני לא מבין גדול, אתה אילן גבוה להיתלות בו. אני שואל, השאלה אם זה לא מרגע שהפכנו את הליגות ליותר מקצועניות, החלשות כספית לא יכולות לשרוד. זו ההערכה שלי.

כן, אבל לא הייתי מכנה קבוצות בליגות הנמוכות קבוצות מקצועניות או מקצועיות, מכיוון שמדובר בגילדה חובבנית, שבה בעצם אמורים לא לקבל תמורה. על כל פנים רק כמה דברים להדגיש, בעקבות דבריה של הגברת רוזין, שגם זה מחזק את החיים המשותפים. אם בפריפריה אנחנו משריינים פעילות ספורט אמיתית, אנחנו יכולים עוד יותר לחזק.

בוודאי.

כי בסך הכל, אם יש חיים משותפים במדינה, זה יכול להתקיים רק בספורט. אין כמעט מישור חיים אחר שיש בו, כמו בספורט, מישורי חיים משותפים, למרות העובדה שלפעמים קו התפר, שמחבר בין ספורט ובין לאומיות, הוא לפעמים קו תפר מאד מסוכן, אבל אפשר לאזרח גם את קו התפר הזה ולהפוך אותו למשהו ספורטיבי ותרבותי.

אני מתנגד ל - - -

חברי בהלול, זה המקום היחידי שאתה יכול לראות שאוהדים ערבים נושאים על הכתפיים שחקן ערבי ולא - - -

שחקן יהודי.

זה המקום היחידי בארץ שאפשר לראות.

בואו ניקח את האליפות הקודמת, שתושבי המגזר הבדואי באו לעודד ואפילו שחקני סכנין שמחו על הניצחון של באר שבע.

נכון. כולנו שמחנו.

הספורט חוצה גבולות, מה.

לשם שינוי, איתן ברושי, אני לא מסכים איתך על מה שאתה אמרת. מתקנים מרחביים אזוריים, אני חושב שזה לא יפתור את הבעיה. אגב, זה ינציח את העניין. אני חושב שבכל יישוב, כמו שהוא מקבל חשמל, כמו שהוא מקבל מים, הוא צריך לקבל מתקני ספורט.

אין ספק.

מה זאת אומרת מרחביים?

אני חושב שהוא כיוון לרמות אולימפיות.

למשל במגרשי הטניס בעכו הייתי שותף במיקום שלהם ובתקציב שלהם. אי אפשר להקים מתקן כזה בכל מקום, כמו שבעכו הקימו. יש הבדל בין מגרש משולב ובין מתקן כזה, של אצטדיון, כמו הטניס למשל.

אבל מה שמדאיג אותי בנושא זה שאתה יודע, אם אתה מדבר על טניס, אפרופו טניס - - -

כדוגמא.

כן, כדוגמא, טניס עולה כסף. זה חינוך אפור. זה ספורט אפור. אני לא בעד ספורט אפור. אני רוצה שגם עני שיד משפחתו אינה משגת, שיוכל להגיע גם לשיעור טניס וגם לשיעור כדורסל וגם לפעילות זו או אחרת.

לכן אני פונה אליכם ואני אומר כך: לא יכול להיות שנחלתו של הספורט תהיה לעשיר. לא יכול להיות שהספורט יהיה נחלתו של המרכז ולא יכול להיות שהספורט לא יהיה נחלתה של הפריפריה. הפריפריה – שם תקוע העוני, שם מצויה האלימות ושם אנחנו יכולים לשקם את ההריסות, בעיקר, אדוני יושב הראש, באמצעות הספורט. ואם לא עושים זאת, ואם לא הופכים את המדינה שלנו למדינה בעלת גוון של תרבות ספורט, אנחנו לעולם לא נוכל להתמודד כיאות עם כל הבעיות האקוטיות, החברתיות וגם הלאומיות שיש לנו.

אם האוהדים של בני סכנין, ויופי אמר ד"ר ג'בארין, נשאו על כתפיהם את עידן שמש, שאף אחד אגב לא הכיר אותו לפני כמה זמן, אבל הוא כבש שישה שערים ברציפות אני חושב, אם אני לא טועה. אם לוקחים אותו על הכתפיים, יהודי שבא מהמרכז, שאולי מעולם לא פגש ערבים וערבים נושאים אותו על כתפיים. אתם לא מבינים, אתם מבינים טוב מאד - - -

הציבור.

אבל אנחנו לא יכולים להבין איזה ערך אנחנו יכולים להפיק באמצעות הספורט. לכן אני חושב שזה דיון מרתק, זה דיון מעניין והלוואי שנוכל ליישם את הדברים האלה ולבזר את הספורט בכל רחבי המדינה.

ועכשיו חנין, יש לך הזדמנות לענות לאוסאמה סעדי.

אוקיי, נכון. קודם כל אני אסכים עם אוסאמה, אחר כך אענה.

בבקשה.

חנין?

לגבי הוויכוח הקודם. הוא אמר לי מה לך ולספורט.

בדיוק, את אז לא מסכימה איתו.

אני מסכימה, אני לא אוהבת כל כך ספורט.

יש לה ספורט אחר.

אבל אני פה בוועדת החינוך ואנחנו בדיון על הערך החינוכי, התרבותי של הפעילות הזאת ואני חושבת שאולי זה התחום שבהשקעה יחסית קטנה, יש תפוקה שהיא מאד מאד גדולה. וכאשר אנחנו מדברים על מתקני ספורט ביישובים, אתה מדבר לפעמים על להציל. הצלת חיים של הנוער מאלימות. אתה מדבר על תרבות פנאי כשאתה נותן אלטרנטיבה לנוער לא ללכת אחרי בתי הספר, לא ללכת אפילו לסמים, לא ללכת לאלימות, לא ללכת לכל מיני פעילות הרסנית – גם להם בצורה אינדיבידואלית וגם לחברה ואתה מציל אותם. בעיני ספורט זה הצלה.

לחיים ביישובים שאין להם אלטרנטיבות של תיאטרון וקולנוע ודברים שצריכים להשקיע בהם הרבה דברים שקשורים לפעילות של תרבות, אז מתקני הספורט משחקים תפקיד חשוב מאד. חשוב אפילו יותר מאשר יישובים שיש להם אלטרנטיבות של פעילות תרבותית אחרת.

למרות שאני לא מבינה בספורט, אני מבינה בנוער של נצרת ואיפה הם הולכים בנצרת ו-פיל ראני פיל משהאד. אני יודעת שבכל האזור של נצרת יש בנצרת פעילות, אצטדיון אחד לכדורגל. הנוער בראני צריך ללכת לנצרת עילית, מכפר קנא צריך ללכת לנצרת עילית ולשכור את האצטדיון הזה.

שאגב, זו תעודת עניות שבנצרת, בירת האוכלוסייה הערבית, אין. אין אצטדיון.

כן, 80,000.

זה נקרא אצטדיון עילוט.

כן, זה בעילוט. אבל כן בנצרת יש המון ותמיד יש יותר מאחד, אני חושבת עשרות ולכן נצרת עילית לבדקה יכולה לקלוט את הנוער של כל האזור הערבי מסביב לנצרת. נצרת עילית, היישוב היהודי שם, שנבנה על אדמות של נצרת – זו סוגיה אחרת – הוא יכול לקלוט את הנוער כולו. כן, זו עובדה לא רק היסטורית. אנחנו חיים בזה - - -

לכן אני חושבת שקודם כל זה מאד חושב שאנחנו מעלים את זה, אבל אנחנו צריכים גם תוצאות והמלצות מאד קונקרטיות ואין שקיפות בנתונים. אם אני הייתי רוצה להכין חומר לדיון הזה, כמה מושקע ביישובים הערבים וכמה מושקע ביישובים היהודים, כמה בנצרת לעומת נצרת עילית, אני לא יכולה. אני לא יכולה לגשת לנתונים האלה. נכון, אולי יש גם את ההקצאה של הרשויות המקומיות, אבל אי אפשר לדבר על אלימות. זו בעיה וסוגיה של אלימות ושל הנוער ועתידם של הנוער.

תודה. אוסאמה סעדי.

ואני מצטערת שאני צריכה ללכת לדיון אחר, אבל אני אעקוב אחרי ההמלצות.

אנחנו מודים לך.

אבל אחרי שאני אקשיב לאוסאמה.

אדוני יושב הראש, חברי חברי הכנסת, זה התור שלי עכשיו?

אחרי שדחינו אותך ארבע פעמים.

אני קודם כל בא לישיבה הזאת על תקן של חובב כדורגל מושבע. באמת, אולי אני צריך להתרפא מזה. וואלה, אני לא מצליח.

אתה שחקן?

אני גם משחק, אבל לא מקצועי. יש לנו קבוצה של כ-20 איש, מאז שהיינו באוניברסיטה העברית. אנחנו משחקים עד עכשיו. זה כמו רכבת – עולים, יורדים, עולים, יורדים, אבל הקבוצה קיימת.

כל השערים העצמיים שיש.

לא, אני דווקא חלוץ, אל תדאג. אני באמת מברך על הדיון הזה שהוא דיון חשוב, אבל אני לא הייתי מגדיר את זה רק כדורגל בפריפריה. ספורט בפריפריה.

כיבדנו את רצונו של עיסוואי. הוא התמקד בכדורגל.

כן, אבל מרוב שאנחנו רק מתמקדים ומתרכזים בנושא הזה של הכדורגל, אנחנו מזניחים עוד הרבה ענפים. ואני היום למשל, בעיר שלי עראבה, יש לא רק כדורגל. פעם היינו בליגה לאומית, עכשיו בקושי בליגה ב', אבל אין לנו אצטדיון. עיר של 25,000 תושבים - - -

עדיין?

עדיין אין. היה, נהרס, עכשיו מנסים. יש מכרז, מנסים עכשיו לבנות את זה. הצלחנו לגייס תקציבים. מתחילים לבנות את זה. אבל זה סימן שקבוצה שהיו לה אלפים אוהדים, היום בקושי מאד מגיעים, אבל לפחות יש היום עוד הרבה ענפים, במיוחד היום למשל כל הגיל של הצעירות. דיברתם על פמיניזם. אני האחרון ש-

יש לנו דווקא קבוצת כדורסל, כדורעף, מתעמלות, רצות שאפילו זוכות באליפות. יש אתלטיקה קלה. ולכן מה שחשוב באמת, ואנחנו מדברים פה על כך שיש לשלב זאת נגד האלימות שגואה ופושה במגזר. רק 10 אנשים בתוך פחות מחודש ומשהו, נרצחו במגזר הערבי. עשרה.

כולם צעירים.

כולם צעירים. תשעה מהם בירי. זה מדהים. ולכן אם אנחנו לא נשלב את הצעירים ואת הצעירות בפעילות ספורט מכל הסוגים, לא רק כדורגל, ובאמת הצעירים שהולכים ורואים את המשחקים ומעודדים ורוח ספורטיבית ודו קיום. אני מלווה את הקבוצה של סכנין בכל המגרשים, גם בית וגם חוץ ורואים באמת את האלפים שמעודדים את הקבוצה. זה המודל שצריך לעמוד נגד עינינו.

אני סתם מכניס משפט. אני מכיר את הפועל באר שבע ואני לא האמנתי - - -

יש לכם שלושה שחקנים ערבים, מהמובילים.

נגעתם בקטע הזה של החיבור. אין ספק. רואים את ההרמוניה. כמועדון, מה זה עשה לאוכלוסייה? מה זה עשה לשעות הפנאי? להוויה, לחיבור בין האנשים? מי שמכיר וקרוב לזה רואה שזה יכול להפוך את העיר.

כל שבת 15,000. כמה?

יכול להפוך את העיר. יכול לחבר את העיר ואין אלימות והלוואי וזה יימשך ככה, שלא ייכנסו לזה. אבל אתה רואה שיש לזה פוטנציאל אדיר, אם מוצאים - - -

ואיזו גאווה זה הביא לבאר שבע. באמת. מעולם לא שמעתי כל כך הרבה באר שבעיים מתבטאים בכזאת גאווה על העיר שלהם סביב האליפות, כי יש לזה משמעות. ניצחון כזה - - -

מי שעוקב רואה באמת.

בדיוק.

בתור ילד אני זוכר את ההוויה באצטדיון. זה לא מה שקורה היום. היום אתה הולך, אתה רואה משפחות עם ילדים, מעיזים. היית הולך למשחק, ההורים שלך היו מזהירים אותך שלא תחזור חצי בן אדם.

בדיוק. זה חייב להפוך להיות למשפחות, נכון.

היום אתה רואה משפחות הולכות עם ילדים בני 4, 5 ו-7 וזה חבל. דב חנין, בבקשה.

תודה אדוני יושב הראש. רק בהמשך ישיר לדבריך, אני רק רוצה לומר למען הפרוטוקול שאני - - -

מעולם לא שיחקתי כדורגל.

לא. שיחקתי הרבה כדורגל, אבל אני רוצה, אדוני יושב הראש, בהמשך לדבריך, פשוט לומר שאני מאחל להפועל באר שבע גם זכייה באליפות המדינה, בוודאי מול מכבי תל אביב.

תודה.

כולנו הפועל באר שבע.

אתה נגד היועץ המשפטי לממשלה.

כן. אדוני יושב הראש, אני רוצה להעיר שתי הערות. הערה ראשונה היא ההערה הביקורתית. אנחנו רואים פה בחוץ את התערוכה המרשימה על כדורגל בפריפריה ורואים שם הרבה דברים יפים, אבל גם רואים דברים של הזנחה דרמטית בתשתיות. אתה רואה אנשים שבעצם באים להנות ולראות משחקי כדורגל, אבל הם עושים את זה בתנאים בלתי אפשריים. אז הרבה הערכה לתערוכה הזו, אבל התערוכה הזו, אדוני יושב הראש, היא בעצם נקודת מוצא לתכנית עבודה שלנו כדי לשנות את המצב בפריפריה.

ביישובים ערבים יש הרבה מאד מקומות שבהם המגרשים אינם מאושרים לשימוש. יש כבר מגרש קיים. לא מאושר לשימוש. אין תנאי בטיחות, אי אפשר לנהל שם משחקי כדורגל.

המשטרה פוסלת אותם.

כן, זה מצב אבסורדי לחלוטין. אבל כדי לא לסיים בטון הביקורתי, אני רוצה גם לשתף משהו חיובי. כדורגל הוא גם זירה של התמודדות על ערכים וישנה היום יוזמה בינלאומית מאד מאד מרשימה, שנקראת בשם אלרטה, שזה רשת של קבוצות אוהדים נגד גזענות. ובארץ יש שתי קבוצות אוהדים ששייכות לרשת הזו. גם בני סכנין וגם הפועל תל אביב שייכות לרשת הזאת של אלרטה. עד כמה שאני יודע, בקיץ הקרוב מתוכנן טורניר שיגיעו שחקנים מכל קבוצות האוהדים האלה לארץ, לטורניר כדורגל שיתנהל גם בתל אביב וגם בסכנין, בשיתוף פעולה עם שתי הקבוצות. ואני אומר – תראו איזה דברים יפים, איזה יוזמות יפות צומחות מהשטח.

קבוצות האוהדים האמיתיות זה קטמון ונורדיה.

קטמון ונורדיה הן קבוצות מרשימות ביותר וגם הפועל אוסישקין בכדורסל, אבל אני מדבר על קבוצות אוהדים שהן קבוצות אוהדים של קבוצות מובילות. היוזמה הזאת איננה של קבוצות הכדורגל, של בני סכנין והפועל תל אביב, אלא של קבוצות האוהדים עצמן, התארגנות מאד יפה, מאד מבורכת. אני חושב שצריך לברך על כך.

שפל – תציגו לנו על מה התערוכה הזו מדברת. למה שפל?

איך זה צמח.

למה זה נקרא שפל, איפה זה נולד, לאן זה הולך. בבקשה. מי הדובר.

אז קודם כל כמה מילים על הפרויקט.

מי הדובר?

גד.

אתה אומר כאילו זה מובן מאליו. תציג את עצמך.

היחיד שהזכיר את סכנין ואום אל פאחם.

נעים מאד, שמי גד סלנר. נמצאים גם דורון שהינו וודים טרסוב.

מה עם אום אל פאחם, לא הבנתי?

הפרויקט צמח מאום אל פאחם. הפרויקט הראשון שלנו היה באום אל פאחם.

הוא התחיל באום אל פאחם. אז כמה מילים קודם על הפרויקט. הפרויקט הוא פרויקט המתעד את החברה הישראלית דרך תרבות כדורגל השוליים, האלטרנטיבי. הוא כולל בעיקר תערוכת צילום ומגזין דוקומנטרי שמסתובב בעיקר בעולם. הוא הוצג בסיוע שגרירויות ישראל באנגליה פעמיים, בגרמניה, בהולנד וגם בארץ. כלומר, הצגנו לאחרונה בבאר שבע. הקמנו מוזיאון למועדוני הכדורגל ברהט, בהתנדבות.

הפרויקט התחיל בעצם כסוג של דרך שלנו לחוות את הכדורגל בארץ, כזה שאנשים בדרך לא חווים ולחוות את המקומות בארץ שאנשים לא מגיעים אליהם בדרך כלל. אז התחלנו באום אל פאחם ומשם בעצם חווינו את הכדורגל, כמו שחבר הכנסת ציין מקודם, על כל אלפי האוהדים ובעצם למדנו תרבות חדשה שלא ידענו שקיימת בארץ ויש תרבות. כלומר יש תרבות כדורגל, פשוט בדרך כלל לא מאירים אותה, לא מאירים עליה.

משם נסענו לדימונה והיינו בעפולה ובמג'דל כרום ובכל מיני מקומות ברחבי הארץ, שבדרך כלל אנשים לא עוצרים או לא מתעניינים בהם וגילינו שם עולם שלם של כדורגל ושל תרבות כדורגל ושל אוהדים.

אני סובר שעל כל אוהד שנמצא באצטדיון, יש לפחות אחד שצופה בבית. אז צריך להכפיל, אם לא יותר.

בהחלט.

ואוהב ומכור.

יש לא מעט אנשים ש - - -

יותר - - -

כן, כן, אני אומר בצניעות ובזהירות.

יש הרבה שהיו רוצים לבוא, אבל האווירה וזה - - -

אם ניקח דוגמא שוב את באר שבע, וסליחה שהפסקתי אותך, בנו אותו, חשבו שבנו אצטדיון.

עכשיו הוא לא מכיל.

אני יודע על כמות של עוד איזה 40% שהיו מוכנים לרכוש מנויים, אם היה אפשר. בבקשה אדוני.

גילינו באמת שהליגות הנמוכות בארץ, למרות שהן לא מקצועיות, אולי דווקא בגלל שהן לא מקצועיות, מושכות המון המו קהל. כמו שציינתי מקודם יש תרבות כדורגל ובעולם מסתכלים על ורואים את התערוכה ומגלים בעצם ישראל – כלומר כמו שהיא. אנחנו לא מנסים לייפות את המציאות, אנחנו רק מציגים אותה ואנשים מעוניינים לראות את ישראל, לאו דווקא דרך הסכסוך, אלא דרך דבר שהוא כמו כדורגל.

אבל בסוף מה המטרה? לאן אתם שואפים?

המטרה היא - - -

מי הדובר?

דורון שהינו. אנחנו רוצים להוציא אנשים מהבית. שאנשים יסיעו ביום שישי לירוחם ולזאלפה ולכל מקום ופשוט ילכו לראות את הכדורגל האמיתי, שכולנו מתגעגעים אליו. כדורגל שאפשר לפצח בו גרעינים ופשוט להנות.

זו תערוכה ניידת?

כן.

התערוכה היא ניידת ברחבי העולם וגם בארץ אנחנו מניידים אותה.

חשוב להגיד שאני מסכים גם עם כל מה שאמרו בצד הזה.

חברי הכנסת.

כן, כל חברי הכנסת, לגבי התקציבים והאהבה. דיברו הרבה גם על המגזר הערבי. אנחנו היינו גם שם וגם בדימונה וירוחם. אנשים ביום שישי, דימונה, איפה זה נמצא? קשה לצאת משם. קשה לצאת משם ביום שישי, זה לא כל כך קל לנסוע לבאר שבע. אז אנשים כן רוצים להגיע ואנחנו היינו לצורך העניין בדימונה לפני שיפוץ המגרש ואחרי שיפוץ המגרש. אז לפני 4 שנים היו שם 30 אנשים ובפעם האחרונה היו שם 700 אנשים. אנחנו ראינו את זה ואנשים כן רוצים להגיע. אנשים רוצים לצאת, לראות ולהנות מהכדורגל וזה באמת מחבר אותם למקום שלהם ולעיר שלהם ולכל הערכים.

בבאר שבע זה משהו גדול. זה שחקנים מקצוענים, אבל בדימונה זה לא, זה ליגה ב'. וכשאתה שואל מישהו שגר עכשיו בתל אביב – אתה מדימונה, אז הוא מזלזל כזה, כן, אני מדימונה, כן, אבל אין מה לעשות בדימונה. אם בדימונה היה משהו שהוא כמו כדורגל, לא משנה, ספורט, משהו שהוא כמו ראשון - - -

ענף מוביל.

בראשון יש לנו כדוריד ברמה לאומית. למה יש שם ולמה אין בדימונה? השקעה גדולה בחוג כדורגל או טניס או לא משנה מה. ואז כולם יודעים, וואלה, דימונה זה לא חור, סליחה, זה משהו, זה מרכז למשהו, לכדורגל. יצא משם יוסי בניון, אז כאילו זה לא מייצג.

חשוב להגיד שזאת ישראל, כלומר, מקודם הוא ציין שהוא הגיע מעראבה. אני עכשיו אומר בוא הנה, לא היינו אף פעם בעראבה, בואו ניסע לעראבה. ככה זה הולך בערך ואנחנו מכירים ככה את הארץ וזה פשוט כייף.

הייתם בעראבה?

לא.

הוא אומר. אם הייתה הצלחה בעראבה, אז היה.

כך היו מכירים.

באמצעות הספורט אתה יכול לראות עוד פן אחד של הכרה.

אתה יכול להפוך את החיים.

נכון, כן.

תודה. משרד התרבות, תראה כמה עינינו נשואות אליכם והציפיות הן גדולות.

כמה הם תומכים בכדורגל.

אולי רק צריך להגיד שהשרה מירי רגב השיקה באירוע חגיגי תכנית. היא טענה שיוקמו 262 אולמות וכ-74 מגרשי כדורגל ברחבי הארץ על חשבון המדינה והטוטו, ללא השתתפות בעלויות מצד הרשויות המבוססות פחות. אז נשמח לשמוע האם אכן מתכוונים ליישם זאת.

בואו נשמע. תציג את עצמך.

שמי עופר בוסתן, אני סגן ראש מינהל הספורט, ממונה על הספורט ברשויות המקומיות. ראשית אני מברך על הדיון. אני רוצה לומר שמשרד התרבות והספורט, בהנחיית השרה, שם את הפריפריה בראש סדר העדיפויות.

אתה יודע להגיד לנו מתי ראש מינהל הספורט יבוא? אנחנו פוגשים רק את הסגנים.

שאלת שאלה קשה.

תודה. הבנתי. בבקשה, תמשיך. אתה לא חייב. בסדר, עזוב. אני בכוונה התגריתי.

אני רוצה לומר שאנחנו צריכים לקחת בחשבון שמגרש הכדורגל במגזר הערבי, אנחנו רואים בו גם היכל התרבות, הוא אולם הקונצרטים, כי שם מתנהלת גם הפעילות התרבותית. אנחנו רואים חשיבות גדולה בהקמת המגרשים האלה.

עוד נתון שתמיד אנחנו צריכים לקחת בחשבון, שהספורטאים שמגיעים ממשפחות ממצב סוציו אקונומי נמוך, אלא הספורטאים המצטיינים כמעט ברוב הענפים. הרעב לספורט מגיע מאותה אוכלוסייה. הם רואים בזה יכולות לצאת ממצב סוציו אקונומי נמוך למצב סוציו אקונומי גבוה ובאמת צריך לאתר ולנסות להגיע לרשויות האלה.

כולנו יודעים שהכדור זה שפה בינלאומית. כבוד יושב הראש לא צריך שפה, לא אולפן א', אולפן ב', זורקים כדור בין ילדים.

אתה יודע כמה לא יודעים לדבר בשפה הזו?

כל ילד, אתה זורק לו כדור, הוא יתחיל.

אני אומר זה לא משנה השפה, הם יוצרים שפה בינלאומית.

נכון.

דבר אחרון בעניין ההתייחסות למה שהערתם, זה שאנחנו אומרים שהספורט הוא מוצר מצוין. אם לא הצלחנו לגרום לכל המדינה לעסוק בספורט, סימן שטעינו קצת בשיווק שלו. אבל אין ספק שהספורט הוא מוצר מצוין, לדעתי לפחות.

לאור הפתיחה שלך, אתה מבין שהרמת לנו את הציפיות עוד יותר גבוה ממה שהיו.

נכון.

עכשיו אני אתייחס.

אבל אם יתממש מה שציטטה עכשיו חברת הכנסת רוזין, זו מהפכה אמיתית.

אני אתייחס לזה.

מיכל, את חייבת להיות סביב השולחן.

אני אתייחס לזה. תכנית 2027, שהשרה יזמה ואת ראית באמת את הפתיחה, באה לתת ביטוי לפריפריה. אני אציין מספר דברים. אחד זה מגרשי הסחבק. מגרשי סחבק נועדו לפעילות קהילתית בענף הכדורגל. זה מגרש דשא סינטטי 44 על 24, כולל גידור, כולל תאורה.

כמה יש ביישובים הערבים? בכפרים?

בכולם, כל היישובים בלמ"ס 1 עד 6, כשהנהנים המרכזיים זה דווקא היישובים הערביים, כי הם בלמ"סים הנמוכים. כל היישובים בלמ"ס 1 עד 6 מקבלים מגרש סחבק ללא עלות.

הכוונה מי כבר קיבלו את סחבק? מגרש שכונתי.

מגשר שכונתי כולל דשא סינטטי ותאורה, גידור, מערכת השקיה, מגרש יפיפה. כולם קיבלו את זה, באמת לטובת הפעילות הקהילתית וגם עזרה קצת לפעילות הכדורגל. הוכנסו בתקנה החדשה - - -

יש לך פירוט מי קיבלו?

כל הרשויות.

קודם כל יש את זה באתר של המועצה להסדר הימורים בספורט ואני יכול להביא לך את זה בתום הדיון.

כן, אני אשמח.

אתה אמרת כל הרשויות, אז למה צריך?

כל הרשויות בלמ"ס 1 עד 6.

הוא ביקש רשימה.

כל הרשויות קיבלו סחבק. כל הרשויות.

יש בסכנין?

בסכנין, אני לא יודע שיש בסכנין למשל.

לא רק שהם קיבלו, הם כבר קיבלו תעודות.

הם כבר קיבלו תקציב או כבר יש מגרש?

אני יודע שהם עדיין משחקים במגרשים של ה - - -

רבותי, הממשלה הזאת קיימת שנתיים. תכניתה של השרה - - -

עוד כמה היא תתקיים?

גם אם היא הייתה מחלקת את זה ביום הראשון, לא היית מוצא שהכל בוצע. כשהוא אומר לך - - -

אני שואל ממקום טוב דווקא.

כן, ברור. אני רק אומר שהוספה של כ-200 ומעלה מגרשים כאלה, בוודאי ביישובי הפריפריה, יביאו לאיזו שהיא פריחה. אני רק אומר מה התקנות החדשות יצרו. יש תקנות רובד שיפוץ, כי זה עלה מחלק מחברי הכנסת. יש רובד לשיפוץ מגרשי הכדורגל. זאת אומרת לקחת מגרש כדורגל קיים ברובד החדש שלא היה קודם. נוספה לה תקנה כ-100 מיליון שקלים על מנת להכשיר את המגרש הזה לרמה של ליגה א'. התקנה כבר באוויר.

רגע, מה התקציב של מגרשי הסחבק?

600,000 שקלים למגרש.

מי מפעיל את הסחבקים האלה?

הרשות המקומית. צריכים לזכור שרוב העבודה היא מול הרשות המקומית.

כ-200 מיליון תוספת לשדרוג כאלה שקיימים.

כאלה שקיימים והתאמתם עד לרמה של ליגה א', בהתאם להנחיות ההתאחדות לכדורגל. זאת אומרת לא תבוא הרשות ותגיד לך תעשה לי א', ב', ג', ד', אלא - - - בדיקה, תאשר והם יגישו בקשה.

לגבי רשויות מעל 5,000 תושבים שלא היה להן מגרש כדורגל וזה בתכנית 2020, רוב היישובים של הפריפריה והמגזר הערבי קיבלו הקצאה נוספת למגרש כדורגל שלא היה בתכנית 2020. זאת אומרת עד 2020, קיבלו מגרש כדורגל.

הרשויות קיבלו גם הקצאות לאולמות, וכרגע, מה שאת אמרת לגבי המצ'ינג, יש לרשויות המקומיות שיש להן בעיית מצ'ינג, אפשרות לגרוע מתקן אחד ולבנות את המתקן השני ללא מצ'ינג, בתנאי שהן גורעות מתקן אחד.

עוד פעם, כי לרשויות המוחלשות אחת הבעיות הקשות אחת הבעיות הקשות ביותר זה סיפור המצ'ינג עם המדינה.

אז אני אציין מה עשתה התכנית החדשה. לא הייתה להם בזכאות מגרש כדורגל. הוספנו לכולם זכאות למגרש כדורגל.

אבל במצ'ינג אין להם.

במצ'ינג זה תמורת גריעת מתקן. הרי העירייה היא עירייה שבסופו של דבר יש לה סכום מסוים לתכנית. רשות שרוצה לוותר למשל על אולם ספורט, תקבל את מגרש הכדורגל ללא מצ'ינג או ההיפך. גם אפשרנו להם אפשרות - - -

למה? למה הם צריכים לבחור או בכדורסל או בכדורגל, או בכדוריד או בכדורגל?

כי בסוף זו עוגה.

נכון. בסופו של דבר - - -

בסדר, אבל בסוף, במקומות האלה צריך להשקיע, כי כשאתה מבקש מצ'ינג אז אין סיכוי ש - - -

צודקת. סליחה, אני אתן לך. אני הייתי שם. כשר, בתקופה שאני הייתי שר אני ביטלתי את המצ'ינג במשרד שלי.

טוב מאד.

ברגע שאתה מבטל את המצ'ינג, אז אם קודם נתנו עם מצ'ינג ל-250 רשויות, בלי מצ'ינג יהיו 200 רשויות. או 200 יחידות עם בינוי - - -

כן. השאלה לאיזה רשויות.

יפה.

צריך לתת לאלה שצריכות.

יפה. קודם כל לגבי הסחבק, זה בלי מצ'ינג. שיפוץ מגרשים?

שיפוץ מגרשים? תראו, אני גם רוצה לציין - - -

רגע, רגע, תן לי. בוא תן לי. שיפוץ מגרשים – עדיפות ל-?

1 עד 6.

1 עד 6, בלי מצ'ינג?

לא, מצ'ינג זה בתנאי. מאפשרים להם או לגרוע מתקן והכסף שלהם - - -

חכה, חכה רגע. שיפוץ, שאלה.

אז יש מצ'ינג. ה-200 מיליון זה כן עם מצ'ינג.

שאלה שלי. השיפוץ עם מצ'ינג או בלי מצ'ינג.

זה תלוי ברשות. אני אמרתי.

מצ'ינג או לוותר על אולם.

אז יש מצ'ינג, נו.

יש מצ'ינג.

אני שואל אותך עם או בלי מצ'ינג. יש מצ'ינג. יפה. מה עוד?

אני רוצה לומר שיש התחשבות בלמ"ס וככל שהלמ"ס נמוך יותר, לרשות יש - - -

הבנו שזה דיפרנציאלי.

דיפרנציאלי.

ב-1 עד 3 אני אומר לך. ב-1-2 ודאי. 1 עד 3, מניסיון של המדינה, רשויות תיתן להן התחייבות תקציבית והרשאה עד מחר, לא ימומש. זה כסף שלא ימומש. לכן אני אומר לך וגם בסיכום אני אבקש מכם לבחון לבטל את הסוגיה הזאת. מצדי תצמצמו מספרי רשויות, תחלקו את זה לשנתיים. אני אציע לכם את זה בדברי הסיכום.

מצוין.

באשכולות 1-2-3 לבטל את המצ'ינג.

עכשיו, רשות שלא קיבלה מעולם מתקן מהטוטו, המתקן הראשון שהיא מקבלת הוא ללא מצ'ינג. זאת אומרת רשות שלא קיבלה מעולם מתקן מהטוטו, המתקן שהיא בחרה יינתן לה ללא מצ'ינג. הוספנו תקנה של - - -

כמה יש כאלה, שבחיים לא קיבלו?

זה יכול להיות. יש חלק מהרשויות שלא בנו. שמעולם לא קיבלו מהטוטו. יכול להיות שקיבלו מתורמים.

אין לך הערכה כמה? מדובר בעשרות?

מדובר בעשרות, לא למעלה מזה.

בדרך כלל זה הרשויות החלשות.

ברור.

חלשות מאד.

יש לנו מסמך שיהיה סביבו דיון, הקצאת המשאבים על ידי המועצה להימורים בספורט. גם מפעל הפיס, גם המועצה להימורים. יהיה דיון בוועדת הספורט על השקיפות ועל החלוקה של זה.

למשל קבוצות כדורגל קטנות, יש להן תמיכה? אתם תומכים? יש להן תקציב?

כן.

הוא רק יגמור עם הפיתוח ויתחיל עם זה.

כן, אני אגמור עם המתקנים, אגיע לפעילות עצמה. נוספה קרן של תאורה. הגענו למסקנה שבארץ שלנו, בימי החורף בפרט, בשעה ארבע כבר חשוך, המתקנים לא פעילים. גם בתכנית האסטרטגית שעשתה ההתאחדות לכדורגל זה בא לידי ביטוי ויש קרן חדשה שהיא קרן של תאורה, אבל תאורה גם למתקנים המשולבים. זאת אומרת אם קיימים ביישובים מגרשים משולבים שהם אינם מוארים, התקנה נפתחת ואפשר יהיה להגיש.

לגבי השאלה לגבי פעילות. משרד התרבות והספורט יצא בפרויקט שנקרא פרחי הספורט. הפעילות של פרויקט פרחי הספורט היא בעיקר ביישובי הפריפריה, ותיכף עומרי יציין את המספרים, אבל אני אומר דבר אחד. מה שזה לתת, פרחי הספורט, הוא בא לומר שהמדינה תממן באופן מעשי את שכר המאמן, הרשות המקומית תעמיד את המתקן בחינם ואז הילד מקבל את אותה פעילות במקום ב-300 שקלים או 400 שקלים לפעילות בבית ספר לכדורגל - - -

לחוג.

הוא מוגבל בסכום גבייה עד 50 שקלים.

בלמ"ס נמוך.

בלמ"ס הנמוך. אני מדבר רק על הפריפריה. עמרי ציין, תראו במספרים מה זה נתן בהקמת קבוצות באזורי הפריפריה, כשהרוב הוא המגזר הערבי. לגבי מה שציינת, יושב הראש, אני חייב לציין שבבדיקה שעשינו לגבי חלוקת המשאבים במנהל הספורט ולגבי המגזר, המגזר הוא 20% בהנפקות, או יותר. חלוקת המתקנים היא כ-35% מתקציבי מינהל הספורט, שהולכים למתקנים במגזר הערבי.

אני יכול לומר שבכל תקנת המתקנים של מינהל הספורט, לאורך שנים וגם בתכנית, רוב ההקצבה היא ליישובים בלמ"ס 1 עד 6, מתוך ההבנה שצריך לעזור ליישובים החלשים. אני אומר בפרחי הספורט, וציין פה חבר הכנסת שיצא, לא רק בענפים, אנחנו עושים את זה ב-12 ענפים שונים ובעצם המטרה היא להגדיל את מספר הספורטאים שיפעלו בישראל. אנחנו אחת המדינות עם מספר הספורטאים הפעילים הנמוך ב-OECD ולכן התכנית הזאת אמורה להגיע למצב שהיא תעלה עם סיום הפרק הראשון, כ-10,000 ילדים מדי שנה שיעסקו בפעילות הישגית.

אני יכול לומר שפרחי הספורט הוא הצלחה. מחולק שם לא מעט כסף והפעילות המסובסדת מאפשרת להרבה מאד ילדים לעסוק בספורט.

אנחנו מבצעים גם פרויקטים ייחודיים. אנחנו עושים למשל פרויקט של כדורגל למען השלום וזוהיר, היית בפעילות הזאת. אנחנו עושים פעילות שמשתתפים בה יישובים יהודים וערבים, כאשר יישוב יהודי וערבי מהווים קבוצה אחת, מתקיימת פעילות לאורך כל השנה של אירוע ויש אירוע מסכם, שבעצם הכדורגל הוא רק אמצעי, אבל מלמדים שם ערכים. אנחנו ראינו בבדיקה שעשינו שינויי עמדות, שילדים שהשתתפו בפרויקט – אני יכול לציין שילדים מטבריה פחדו לנסוע לסכנין, אבל גם הילדים מסכנין פחדו לנסוע לטבריה. ראינו שלמרות הגיאוגרפי הקטן, כמעט אין ביקור של אלה אצל אלה והפרויקט הזה עשה שינוי גדול. עשינו אותו גם עם חורא, גם עם אבו גוש וכו'.

עושים הרבה פרויקטים בנושא של דו קיום בצפון בעיקר, כי החלוקה היא כמעט שווה בין היישובים היהודים לערבים.

אני אתן לעמרי להמשיך את הסקירה.

עמרי יציין לגבי הפרטים בכדורגל.

בבקשה.

בנוגע לפרחי הספורט, אני מתחבר לדברים שאמר עופר. הרציונאל שעומד מאחורי פרחי ספורט הוא להרחיב את בסיס הפירמידה. וכמו שתראו, באמות מידה שלנו – גם של הטוטו וגם של משרד הספורט – יש שם יתרון ללמ"ס נמוך, יש שם יתרון מגדרי. זאת אומרת קבוצות נשים מקבלות יותר תמיכה. קבוצות בדרום, בפריפריה, בלמ"ס נמוך, מקבלות יותר כסף; ואפילו יותר מזה, כמו שאמר עופר, אנחנו מחייבים אותם לגבות סכומים נמוכים מההורים, כדי לאפשר להן – איך אמר זוהיר – לאותן משפחות שידן אינה משגת. פה אני מתחבר גם לזה וגם לדברים של מיכל רוזין, שבעצם הדגש צריך להיות על בני הנוער.

בנוגע לכדורגל, אנחנו בשבוע הבא סוגרים סופית את הרשימה ומחלקים תמיכות לרשויות. אנחנו הוצאנו הזמנה בספטמבר והוצאנו מכתבים בנובמבר לכל הרשויות. תקשיבו למספרים – נכון להיום יש 410 קבוצות חדשות, לא קיימות, קבוצות חדשות שבעצם מפעילות את פרויקט פרחי הספורט. זה שני אימונים בשבוע, 60 דקות כל אימון. יש פה בעצם איגום משאבים. הרשות מקבלת סבסוד מהבית הזה, מהכנסת, מהמדינה, שבעצם זה בעקבות החלטת ממשלה. הרשות נותנת את המגרש והילדים נהנים מסבסוד.

יש מחלקות ספציפיות ברשות המקומית - - -

בכל רשות יש מנהל מחלקת ספורט.

הוא מחויב.

יש מנהל מחלקת ספורט?

הוא מחויב לפרויקט הזה.

מנהל מחלקת ספורט. נכון שחתם על כתב התחייבות ובעצם אנחנו נמצאים בקשר איתו, הילדים מגיעים לארבע פעילויות הפנינג בשנה. פרויקט מדהים. אבל כשאנחנו מסתכלים, וזה מתחבר לדיון שלנו, מאיפה הרשויות מגיעות, אמרנו שיש 124 רשויות רק בכדורגל, כשהטוטו אמור לרכז את זה. אני אחראי על זה שם. אנחנו רואים שכשני שלישים זה בעצם פריפריה. גם פה יש לי את הרשימה. אתם עוברים רואים - מאבו גוש ואופקים ואילת ואיכסל ואשקלון ובית שאן ו - - -

כפר ריינה מוזכר?

אני יכול לבדוק את זה.

היום בבוקר - - -

לא, לא, יונס, אתה ברשות דיבור? אני נותן לך לדבר עכשיו. סליחה.

סליחה, מילה. כי מה שהם אמרו זה - - -

סליחה, יש חבר כנסת שמבקשת.

חשבתי שהם מדברים על - - -

אתה לא תלמד אצלי איך עובדים? אתה לא רוצה ללמוד איך עובדים אצלי? אתה הולך לקבל רשות דיבור, למה אתה קופץ? בבקשה, תמשיך.

אני אבדוק את הנושא הזה. אנחנו נמצאים איתם בקשר ישיר. בשני שלישים שזה בעצם הפריפריה, המוצר הזה מאד מאד נגיש להם. אנחנו - - - ואלה הדברים. אנחנו מקווים שב-28 בפברואר, בסוף הרישום, כל 400 הקבוצות - - -

ריינה בפנים?

כפר ריינה.

בינתיים תבדוק.

בסחבקים הוא בפנים וגם במתקנים.

מסעוד, אתה ברשות דיבור.

אם הם לא בפנים, אז אנחנו מבקשים ונדרוש שהם יהיו בפנים, בסדר?

בוודאי.

לא רק על כדורגל, יש המון בעיות.

בסדר.

כשהם דיברו אני חשבתי שריינה נמצאת במאדים, לא במדינת ישראל.

בסדר. תודה, אדוני יושב הראש. הדיון הוא חשוב מאד, במיוחד כאשר מדברים על כדורגל ופריפריה, ואני כבן לעיר סכנין, שליווה את ההצלחות ואת העלייה של קבוצת הכדורגל איחוד בני סכנין, שהקבוצה נהפכה למקור גאווה לאומית, גאווה מקומית והזכייה בשנת 2004 בגביע. לפני זה אני הייתי בבית ספר תיכון, כאשר גם בני סכנין בבית ספר תיכון זכו במרוצים ארציים שנערכו בביסאן. זה נקרא המרוץ הארצי, בבית שאן, שם זה נערך.

מה מיוחד בסכנין שהיא הצליחה?

יש בה הרבה דברים מיוחדים. תבוא לשם ואתה תדע.

למה זה לא מצליח במקומות אחרים? אני שואל את זה ברצינות. למה? יש מחויבות אישית של ההנהגה? למה?

אתה יודע מה? ההצלחה של הספורט שם – איחוד בני סכנין וגם בענפים אחרים, דרך אגב, זה טוב. אתה יודע, זו נקודה למחשבה ואולי למחקר, למה דווקא שם זה הצליח.

אין לי ספק שזה התחיל מלמעלה ש - - - בעניין.

כן, כן, כן.

השתתפות המדינה בבתי ספר לנערות. יש להם קבוצות בנות חזקות.

קבוצות בנות, כן. אפילו לפני הבנים. הם הצליחו.

זו החלטה יישובית.

כנראה זו מחויבות של ההנהגה.

בדיוק. גם ברעננה, ביילסקי שנהיה ראש עיר לקח את זה והשקיע בזה המון משאבים, חברה, - - -איגום משאבים והוא הרים את הספורט בעיר.

צריך משאבים, נכון, צריך תקציבים, אבל גם צריך ראייה. צריך בני אדם שיתכננו טוב וצריך שיתוף פעולה מהאנשים, מהתושבים. תוסיף לזה את הגאווה העצמית, שאני עושה משהו לעיר שלי, לבני העם שלי. ודווקא בכדורגל של איחוד בני סכנין, נכון, הם זכו בגביע המדינה בשנת 2004 ואחר כך גם זכיות שונות בליגה, הם רוצים להגיד משהו, שאני גם כערבי במדינה הזו, כאזרח ערבי, אני יכול להצליח במשהו, למרות המצב הכלכלי והחברתי שלי, למרות האבטלה, למרות העוני, אני יכול להיות על המפה ואני יכול לבלוט - - -

בשבוע שעבר ניהל איתי, במסגרת יום כנסת צעירה, ראשיד הייד - - -

ראינו.

מטובא זנגריה. כשאתה אומר גם אני, זה מיד הקפיץ אותי. קודם כל למה גם אני? הבנת שאתה יכול להצליח. ילד משכמו ומעלה, נער. הופעה רהוטה, דובר כמה שפות?

חמש.

חמש שפות. האנגלית שלא, רק להתקנא בה. ויודע מה שהוא רוצה. סולם ערכים. לכן זה לא נחלת - - -

יש. בטח, כן, כן.

לכל אחד יש פוטנציאל של הצלחה.

נכון, נכון.

אז תסלח לי ש - - -

אז מה אנחנו נעשה? כפי שאני כמורה לשעבר הייתה איזו תיאורה, תיאוריית הפיגומים, שיש לו את היכולת לטפס ולעלות, אבל רק תשים לו את הפלטה, משהו כזה, כדי שהוא רק יעלה. רק יעלה ויטפס ויגיע לפסגה.

המחנכים כינו את זה סולם מאסלו.

סולם מאסלו, נכון.

תיתן אפשרויות.

זהו, תיתן את ההזדמנות. את כל מה שהזכרתם, המתקנים. גם אל תשכח, הנוער הערבי, האחוז הגבוה של האלימות, של הפשיעה, של תאונות דרכים. כאשר אתה מוצא לו מקומות שהוא יבלה בהם, שהוא יממש בהם את עצמו, אתה תפחית את כל שאר הזוועות והאסונות שאנחנו חווים כל יום.

תודה. יונס, הנה, אתה רואה, הגיע הזמן שלך. עכשיו תאמר מה שאתה רוצה.

תפדל.

תספר לנו מה יש במאדים עכשיו.

מה יש במאדים, באמת? בוא נתחיל אדוני יושב הראש, בית ספר יסודי ב' בריינה, אין בו חשמל. אז תאר לעצמך שאין חשמל.

זה לא אצל השרה.

פניתי לחבר הכנסת יוגב ג'בארין, לחבר הכנסת עבדאללה אבו מערוף ולחבר הכנסת עיסוואי פריג', ושלושתם שלחו מכתב לחברת החשמל כדי לתקן את זה. הילדים שלנו לומדים שם בחושך.

זה עדיין נמשך, עד היום?

כן, זה עדיין נמשך. הילדים לומדים שם בחושך. אז לדבר על מגרש כדורגל, כשאין שם. לדבר על קבוצת כדורגל? היא פורקה. היא לא בשום ליגה. אין מגרש כדורגל.

מה עושה ראש המועצה?

יש לו המון לתקן לפני שהוא מגיע לספורט.

לבית הספר. עכשיו יצאתי מהספורט, אני בבית הספר. ראש מועצה כזה, שלא פנה אלי כיושב ראש ועדת החינוך, לזעוק - - -

פניתי לחבר הכנסת יוסף ג'בארין, הוא נמצא פה - - -

טוב.

באחת עשרה בלילה. אמרתי לו בית ספר שאין בו חשמל.

יונס, עכשיו הספורט.

ספורט. אין בריינה קבוצת כדורגל בשום ליגה. אין קבוצת כדור יד, לא כדורסל, לא נוער, לא מבוגרים, לא ילדים, לא נשים. איפה אני חי, על המאדים? כפר מוכר, 20,000 נפשות – אין מגרש כדורגל.

תודה, תודה. טל וסר. זה חידוש בוועדה, עוזרת פרלמנטארית. כבוד הוא לנו שיש לה מה לומר בתחום הדיון - - -

כבוד לי.

ואנחנו נענים בחיוב ובאהבה. בבקשה.

עוזרת פרלמנטארית של מי? של הוועדה?

לא, אני יועצת פרלמנטארית של חברת הכנסת תמר זנדברג. מיכל, מה רצית שאני אומר?

תספרי על הקבוצה שהקמת.

בהצלחה.

רציתי לעשות נציגות נשית בשולחן, בכדורגל. אני מאד אוהבת כדורגל מאז שאני קטנה. אנחנו משחקות חבורת נשים בתל אביב, מצאנו אחת את השנייה.

דרך מרמנת, או שזה לא קשור?

אז זהו, אז התאחדנו בעצמנו ואחר כך נרשמנו באמת לליגה במרמנת ואחר כך בליגה הארצית.

דרך אגב, זה עוד פרויקט מדהים שהיא תספר עליו.

תספרי, תספרי. עזבו.

שהתחיל מהשטח, מהשנים עצמן, לא ממשרד התרבות והספורט.

היא לא צריכה הנחיה. אם היא עוזרת של תמר, היא תדע לבטא את עצמה.

אני יכול לתקן אותה בזה.

סליחה. עכשיו טל ברשות דיבור ולא להפריע לה. בבקשה.

בדיוק.

מה שקרה זה שאנחנו נורא אוהבות לשחק ובאמת היינו משחקות בשכונה אחת עם השנייה, פשוט נפגשות כל יום רביעי פעם בשבוע ואז שמענו על הפרויקט ומצאנו לאט לאט נשים מהשכונה, שרוצות להצטרף ולהירשם. נרשמנו לליגה ואנחנו באמת מאד נהנות מהיוזמה הזאת. החיסרון הוא שאנחנו צריכות לנסוע מרחקים אדירים למשחקים, אבל בגלל שאנחנו מאד אוהבות את זה אנחנו שמות מכספנו ועושות את הנסיעות האלה. כמובן שמי שאין לה את הכסף הזה, קצת פחות יכולה להצטרף, כי זו בכל זאת הוצאה מאד גדולה.

ומה את רוצה מהוועדה?

אני?

מה היית מצפה עכשיו מהדיון הזה? מה את רוצה שיקרה?

אני הייתי שמחה שגם מי שלא עובדת בעבודה טובה ומרוויחה יפה, תוכל גם להשתתף ולשחק איתנו. יש לנו אחת כזאת בקבוצה וכל אחת מאיתנו מכסות על ההוצאות שלה, כדי לעזור לה להשתתף.

סתם, לסבר את האוזן, כמה זה עולה לכן? במה זה מתבטא?

אנחנו משלמות על מגרש 800 שקלים בחודש.

שוכרות מגרש.

כן.

מגרש של בית ספר או של מתקן כזה? מה, זה חייב להיות הדר יוסף?

לא, מה פתאום. אנחנו משכירות מבית ספר פעם בשבוע ופעם בשבוע בוולפסון את מגרשי הדשא שם. ולהגיע למשחקים, אם אתה נוסע - - -

אם תפני אלי בכתב ותאמרי לי על איזה בית ספר מדובר ואיזו שכונה, זה התפקיד שלנו. אנחנו לא אומרים מה אנחנו עושים. כי אני חושב שמשרד החינוך כבר נתן הנחיה לפתוח את בתי הספר בשעות אחר הצהריים לרשויות המקומיות. לא כל רשות, יש שפוחדות מוונדליזם וזה, אבל תפנו אל בצורה - - -

אדוני יושב הראש, אני חושב שזו המכה מספר אחת בספורט הישראלי. מתקנים בתוך בתי ספר זו נחלתו של הציבור.

נכון.

הם סוגרים את בתי הספר בשעה ארבע אחר הצהריים. זה לא ייאמן.

זה שאני שומע שאת שוכרת מבית ספר, אבל עזבי, כדי לא לקלקל לך - - -

זו שערורייה וזו שחיתות.

תמסרי לנו פנייה ואנחנו נטפל בזה.

תודה רבה.

אולי דרכך גם נצל את ההזדמנות שהאולמות האלה ימשיכו להיות פתוחים עד השעה אחת עשרה בלילה. מה הבעיה?

כן, כן. נאמר לנו במפורש שניתנה הנחיה לפתוח את המגרשים בשעות אחר הצהריים, כדי שבני הנוער יוכלו להשתמש בהם.

אני כבר התבטאתי בסוגיה הזאת אצלך.

אז אני הולך לבדוק זאת. בעקבות הפנייה אנחנו נבדוק זאת.

והנושא של ההסעות?

רגע, רגע. כרגע טל ברשות דיבור ואני שואל אותה.

בית - - -

יונס, אני אתעצבן.

חבר הכנסת מרגי - - -

יונס, אני אתעצבן, לא. עכשיו תכבד את טל. אל תצא. תקשיב. חוץ ממגרש, איזה עוד עלויות? תלבושות? הסעות?

תלבושות אנחנו מקבלות, אבל הסעות. הנסיעות. ההתאחדות משתתפת ב - - -

זו ממש ליגה לכל דבר?

אנחנו לפחות פעם בחודש - - -

אנחנו כהתאחדות מסייעים לליגות האלה וגם לקבוצות.

התאחדות הכדורגל פה?

כן.

אז תדבר. תבקש רשות דיבור.

אני מחכה שיתנו לי את רשות הדיבור.

תבקש רשות דיבור, מה? חוץ מעופר עיני אני לא מכיר אף אחד.

אז אני שמח שאני פה בשביל שתכיר אותי.

טוב, אוקיי, תודה. מיד אני אתן לך. עמרי, אתה יכול לתת לנו קצת הרחבה על זה?

אני לא מכיר את הפרויקט של מרמנת. אני מכיר אותו מכיוון אחר ובנוסף לכל הפרויקטים שעופר אמר, אנחנו מדי שנה, במסגרת המועצה למניעת אלימות בספורט, המועצה להסדר הימורים בספורט מסבסדת כשני מיליון שקלים לפרויקטים למניעת אלימות בספורט. שם חברו אלינו מרמנת עם פרויקט מדהים ואנחנו מתקצבים אותם על פעילות שהם עושים במגרשי הכדורגל, עם אימהות וילדים. פעילות מדהימה, שנועדה בעצם למגר את תופעת האלימות בספורט ולשלב הורים וילדים.

ואם אנחנו כבר מדברים על המגזר, אז באמות המידה כשמגיעים אלינו גופים, אנחנו נותנים מקדם לאותם גופים שבעצם עושים אינטראקציה בין מגזרים, בין בני מיעוטים. זה עוד נקודה.

אוקיי, ההתאחדות לכדורגל.

אז קודם כל תודה רבה.

ומי כבודו?

אני רתם קמר, מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל. אני חייב להגיד שהדיון הזה היה לנו די בהפתעה ואני עזבתי את כל עיסוקי כדי לבוא לפה. אני חושב שזה אחד הדברים הכי חשובים שההתאחדות לכדורגל צריכה ל - - -

לבקרה התקציבית לא הייתם אמורים להגיע?

אז לצערי הרב, גם לבקרה התקציבית היינו מגיעים, אבל אני מניח שהיה קצת יותר עניין מצד חברי הכנסת ועוד אנשים סביב הבקרה התקציבית, אבל אם אתה שואל אותי, זה נושא יותר חשוב מהבקרה התקציבית, ובטח בכל מה שקשור ל - - -

יש פה שבעה חברי כנסת, אני מבקשת לא לזלזל.

לא, אני לא דווקא בא בטענות לחברי הכנסת.

לא, הוא לא בא בטענות. הוא מביא עניין.

בעניין הציבורי.

אני הבנתי למה הוא מתכוון.

אני לא בא בטענות לחברי הכנסת, להיפך.

בבקשה.

כדורגל ומתמטיקה זה לא הצדדים החזקים שלי. סליחה. יש לי יתרונות אחרים.

אז אני רוצה להגיד שבהחלט אנחנו בהתאחדות רואים חשיבות מאד גדולה בפיתוח הכדורגל בפריפריה ובכלל בליגות החובבניות. בטח ובטח אחרי שקמה מנהלת הליגה, שמטפלת בליגות המקצועניות, אז אנחנו אפשר להגיד מזיזים את תשומת הלב שלנו, מה שהיה בעבר, גם ברמת המשאבים, גם ברמת תשומת הלב לליגות האלה. מבחינתנו הליגות האלה הן לא פחות ואולי אפילו יותר חשובות מהליגות המקצועניות.

אמנם אפשר להגיד שליגת העל, הליגה הלאומית, חלון הראווה של הכדורגל הישראלי, אבל בסוף הכדורגל עצמו חי, צומח ונושם בליגות הנמוכות, בפריפריה, במקומות שהאהבה לכדורגל היא לא פחות ואפילו יותר מהקבוצות הגדולות שאנחנו מכירים בחיפה, תל אביב וירושלים.

אנחנו עשינו לאחרונה מהלך של הקמת סניף בנשר, כדי לתת עוד נגישות לקבוצות אלה שנמצאות בצפון. גם ברמת השירותים, גם ברמת בתי הדין. בעצם לסייע לקבוצות האלה בפעילות שלהן. אני יכול להגיד לכם שבליגה ג', שהיא בעצם הליגה האחרונה בכל הליגות החובבניות, הצלחנו להגדיל את כמות הקבוצות משישה מחוזות בעבר לשמונה. עדיין, אני אומר, אנחנו מזהים בשנה האחרונה ירידה בכמות הקבוצות. תיכף אני אגע בשיחות בקבוצות בליגות החובבניות.

חבר הכנסת בהלול התייחס להיעלמות של חלק מהקבוצות. אנחנו מזהים את זה בעיקר בפריפריה. אני יכול להגיד שהמגזר הערבי, בעיקר ארבעת המחוזות בצפון, כמעט 90% מהקבוצות הן מהמגזר. אם אני מסתכל בסך הכל מתוך 100 קבוצות בליגה ג', 60 קבוצות הן מהמגזר. כלומר יש נפח משמעותי למגזר הערבי בליגות החובבניות ובהתאם לזה אנחנו צריכים לתת את הדגש.

אני יכול להגיד שיש אוזן קשבת גם במועצת ההימורים וגם במשרד הספורט, ואכן, גם השינוי הזה בשיטת המצ'ינג, שאמור להביא לתוצאות, אני לא יודע אם בעתיד הקרוב, אבל אני רוצה להאמין שכן יסייעו לנו בהקמת מתקנים ובהנגשת הכדורגל לקבוצות בפריפריה.

פרחי הספורט זה פרויקט באמת חשוב. אנחנו התחלנו אותו רק בחודשים האחרונים יחד עם מועצת ההימורים במשרד הספורט. עדיין אי אפשר לבוא ולהגיד אם זה הצליח או לא. יש שיטות. אנחנו מזהים כבר עכשיו בעיות עם הפרויקט הזה. אני לא יודע, עמרי דיבר פה על הנגשה של פרחי הספורט לעוד נוער בפריפריה, אפשר להגיד, אבל עדיין רוב הקבוצות האלה משחקות בבתי ספר, משחקות על מגרשי בלטות. כלומר אנחנו עדיין לא נמצאים במקום שאנחנו רוצים להיות, בטח כהתאחדות לכדורגל וענף הכדורגל. כלומר יש בעיית מתקנים רצינית מאד, שמפריעה לנו בהתפתחות הזאת.

שיטת המצ'ינג, דיברו פה על השינוי של שיטת המצ'ינג. בהחלט שינוי מבורך. אני בא ואני אומר שעדיין בשינוי הזה אנחנו לא יכולים לבוא ולראות את התוצאות שהיינו רוצים לראות. יש בעיה מאד קשה בייעוד של הקרקעות. רשויות מקומיות שהיום צריכות לייעד קרקע, יש להן בעיה, הן צריכות קרקע שהיא מיועדת למגרשי כדורגל. יש לנו שפע של קרקעות חקלאיות, שאי אפשר להקים עליהן מתקני ספורט ולפי דעתי אחד הדברים שהמוסד הזה והאנשים במשרד הספורט, אולי בעזרתכם, צריכים למצוא את הדרך איך לשנות את הייעוד של הקרקע כדי לאפשר הקמה יותר מהירה של מגרשי ספורט, בטח ובטח בקרקעות חקלאיות.

שיטת המצ'ינג - אמנם כמו שנאמר פה צריך לוותר על מגרש אחד כדי לזכות באולם אחר. לצערי הרב אני מדבר על זה מהמקום של הכדורגל, לאולם ספורט צריך דונם, למגרש כדורגל צריך 10 דונם. אתם צריכים להבין מה השיקול של רשות מקומית באותו רגע – איזה אולם ומה כן, איפה להפנות את המשאבים שלה. אולם ספורט יכול להביא כדוריד, יכול להביא כדורעף, יכול להביא הרבה ענפים. הוא לא מביא כדורגל. ואז אנחנו נאלצים לראות בעצם – אפשר לקרוא לזה צוואר בקבוק בכל מה שקשור להתפתחות של הענף במחוזות האלה.

המדינה צריכה לשחרר אדמות.

אני מסכים.

הוא אמר את זה. ברגע שהוא הצביע על זה שיש לה חקלאות ואין לה - - -

ברור.

אני חושב שברגע שיהיה שיעשו שינוי ביעוד ויאפשרו להקים מתקני כדורגל על אדמות חקלאיות, אנחנו נראה באמת שינוי משמעותי.

דבר אחרון שאני רוצה להגיע אליו זה הרשויות המקומיות. אתם צריכים להבין, היום כדורגל בפריפריה לא יכול להתקיים ללא רשות מקומית. אפשר להגיד שבניגוד לקבוצות בליגת העל, אם רשות מקומית, אם ראש העיר לא רואה באיזה כאיזה שהוא מפעל או כאיזה שהוא ערוץ או איזה שהוא תחום שהוא רוצה לקדם, יהיה מאד קשה לראות את ההתפתחות של הכדורגל.

לרשויות המקומיות יש הרבה מאד בעיות. לצערי הרבה זה לא נמצא בסדר עדיפות שלהן, ואנחנו נתקלים בהרבה מאד סיטואציות שאם כבר יש מקום שרוצים להקים מגרש, אין מי שיתחזק אותו ואין מי שיפעיל אותו. כלומר אנחנו נמצאים פה באיזה שהוא מעגל שוטים, אפשר להגיד, שאי אפשר לצאת ממנו.

אני מברך את הניסיונות לעשות את זה. אנחנו עדיין לא שם ועוד יש דרך ארוכה כדי להביא את זה למקום שאנחנו צריכים להביא את זה. תודה רבה.

תודה. ימיני, תציג את עצמך.

שמי אהרון ימיני. אני חלק מעמותת נכים למען נכים והיום גם למען הכדורגל. הרעיון לרכך את האלימות במגרשים ואת האש, אולי באום אל פאחם יזמינו את תייסיר לזרוק את הכדור הראשון, לפתוח את המשחק. בערערה אני יכול להתחיל ואולי בכל מגרש יעלה נכה על כסא גלגלים - - -

רעיון מצוין.

וייתן את הכדור הראשון לפתוח את המשחק. תחשבו על זה.

תודה. רבותי, אני מסכם. הוועדה שמעה סקירה מקיפה.

אפשר לתת לו כמה מילים, לאדון הזה?

אם הוא לא יבקש, אני לא אוכל לתת לו.

אני ביקשתי.

נרשמת?

כן.

איפה? דבר.

סעדי תאמר. רציתי לדבר על ספורט שהוא קיים, אבל לא קיים: רכיבת סוסים. לא משלבים אותו בבתי הספר, אפילו לנכים במיוחד זה הספורט היחיד ש - - -

טיפולי.

טיפולי, כן.

המדינה מכירה בטיפול הזה כטיפול.

כטיפול, לא כספורט?

כטיפול.

וספורט, למשל רכיבת סוסים היא ספורט כמו כדורגל, כמו כל הספורט הזה. למשל באום אל פאחם יש שתי חוות שמיועדות לאנשים כאלה, לא לכל הקהל. בתי ספר לא יודעים אפילו איך - - -

אני לא חולק עליך, אבל אתה יודע, ברגע שנעודד את זה, אנחנו נגד הימורים. הבנת, או שאני אמשיך להרחיב? זה לא הנקודה, אבל בסדר. זרקת את זה. זה נאמר לפרוטוקול. תודה. משפט אחרון, בבקשה.

לפני שתקבל החלטה, אני חייב לסבר את האוזן. אנחנו כבר ישבנו, אני אישית, עם יותר מ-200 ראשי רשויות לגבי התכנית. כמציעים להם את המגוון כולו, שזה אומר מגרש הסחבק, אולם הספורט בזכאות והמגרש, והם בלמ"ס נמוך, המצ'ינג שלהם הוא כל כך נמוך, שעד היום הם אמרו – הם רוצים לבנות את שלושת המתקנים.

טוב.

לא, כי אם אתם תקבלו החלטה לגבי למ"ס 1 עד 3 - - -

אני לא מקבל החלטה. אני יכול רק להמליץ לך, לקרוא לך.

זה יעשה פגיעה. בגלל זה רציתי שתדע.

אני קורא לך. אתה תבחן.

אם זה עובד ואכן הם מצליחים לממש גם וגם וגם. השאלה למה אנחנו לא רואים את זה בשטח.

ידידי המכובד, תקשיב, תבחנו את זה. אני קורא לך לבחון את זה.

בסדר גמור.

הוועדה שמעה סקירה מקיפה ממשרד התרבות של מיזמי התמיכה הן בפיתוח והן בעידוד הספורט, על כל גווניו.

הוועדה שמחה לשמוע שהמשרד תומך ברשויות בחתך סוציו אקונומי נמוך 1 עד 6, בעדיפות לנמוכות.

הוועדה שמעה על החשיבות ועל התרומה שהכדורגל עושה לחברה בישראל, בגיבוש חברה יותר סובלנית ומפילה מחיצות.

הוועדה קוראת לבחון את סוגיית ההעדפה המתקנת לפעילות ספורט נשי לנשים.

הוועדה קוראת למשרד התרבות והספורט לבחון את ביטול ההתניה להשתתפות עצמית – מצ'ינג – צימוד – או איך שתקראו לזה. הספורט אסור שיהיה נחלתם של העשירים ובעלי היכולות בלבד.

הוועדה קוראת למשרד לעודד ולתמוך בספורט החובבני.

הוועדה קוראת למשרד התרבות והספורט לעודד הקמת מתקני ספורט בפרישה ארצית וכיסוי כל הרשויות המקומיות שעדיין בהן.

הוועדה קוראת למרכז השלטון המקומי לפתוח במיזם שיעודד רשויות מקומיות לפיתוח מגרשי ספורט ופיתוח תרבות ספורט.

הוועדה מודה לחבר הכנסת עיסוואי פריג' שיזם את הדיון יחד עם עמותת שפל ולחברת הכנסת מיכל רוזין, שייצגה אותו כאן נאמנה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

תודה רבה ליושב הראש.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.