הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 359

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום רביעי,י"ב בשבט התשע"ז (8.2.2017), שעה 10:00

הצעה לסדר-היום בנושא: "פער גדול ובלתי מוסרי בין סטודנטים במרכז לסטודנטים בפריפריה בתחום ההשכלה הגבוהה" של חה"כ יגאל גואטה, חה"כ טלב אבו-עראר

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

מירב בן ארי

איתן ברושי

יגאל גואטה

מסעוד גנאים

חנין זועבי

מרדכי יוגב

טלב אבו עראר

איל בן ראובן

יוסי יונה

יפה ליבה
–
ממונה פיתוח פדגוגי אגף על יסודי, משרד החינוךאהרון שחר
–
מנהל אגף מגמות מדעיות הנדסיות, משרד החינוךשלמה פשקוס
–
רכז השכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצראסף ויניגר
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסתאנדרה שווצוב
–
אחראי מחלקת רישוי תארים, משרד החינוך האוקראיניאורנן פודם
–
אגף תקצוב, ות"תדבורה מרגוליס
–
ראש מינהל ור"הרעות אופיר
–
מתאמת פעילות ור"מיצחק צחי מילגרום
–
דוקטור, סגן נשיא המכללה האקדמית הדסה ירושליםבעז סגל
–
נציג ארגוני הסטודנטיםעידית שבתאי סידס
–
שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצגת את ועד ראשי האוניברסיטאותגלי ברנר
–
שדלן/ית (קונטקטי בע"מ), מייצגת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות

יהודית גידלי

עופרה ארגס - חבר תירגומים

"פער גדול ובלתי מוסרי בין סטודנטים במרכז לסטודנטים בפריפריה בתחום ההשכלה הגבוהה" של חה"כ יגאל גואטה, חה"כ טלב אבו-עראר

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, 8 בפברואר 2017, י"ב בשבט תשע"ז. הנושא על סדר היום, הצעות לסדר – פער גדול ובלתי מוסרי בין סטודנטים במרכז לסטודנטים בפריפריה בתחום ההשכלה הגבוהה של חבר הכנסת יגאל גואטה וחבר הכנסת טאלב אבו עראר, ואני מקדם בברכה את חברי הכנסת שהגיעו לדיון והאורחים.

רבותיי חברי הכנסת, יגאל, אפשר לתת לך לדבר ולאחר מכן נראה מצגת.

הפוך, אני רוצה לראות את המצגת, לשמוע את אנשי המקצוע ואחרי זה לדבר.

אז יש לנו מצגת של המרכז מחקר והמידע של הכנסת בנושא הזה. בבקשה אדוני.

תודה רבה כבוד היושב ראש, שמי אסף, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אציג כאן כמה ממצאים מתוך מסמך שכתבנו עבור חבר הכנסת אלי כהן, השר, במרץ האחרון. כל הנתונים שאני אציג כאן הם עיבודים מיוחדים שנערכו בפרט עבור מרכז המחקר והמידע של הכנסת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

קודם כל אני אגיד מה ביקשנו לעשות. ביקשנו לעשות בחינה של שלושה היבטים בחתך סוציו אקונומי, שיעור הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה, לאחר מכן ביקשנו לבחון היכן לומדים הסטודנטים ומה הם לומדים. אני אתחיל מהנתון על שיעור הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה, בתרשים הזה אפשר לראות את השיעור המצרפי של הלומדים החדשים לתואר ראשון מכלל האוכלוסייה בגילאי 18-30, לפי אשכול חברתי כלכלי בשנת הלימודים תשע"ה. אני אסביר מה עשינו כאן. בכל אשכול חילקנו את מספר הסטודנטים החדשים בכל אחת משכבות הגיל, במספר הכולל של בני אותה שכבת גיל באותו אשכול, ולאחר מכן חיברנו את נתוני שכבת הגיל השונות לכדי שיעור מצרפי. למעשה אפשר לומר שאפשר במידה מסוימת להתייחס לנתונים האלה שמופיעים כאן כנתונים שמבטאים את הסיכוי של צעיר עד גיל 30 להיכנס למערכת ההשכלה הגבוהה.

אני רק אגיד לפני זה, שהשיוך לאשכולות נעשה לפי האשכול החברתי כלכלי שאליו השתייך הסטודנט בהיותו בן 18. מה שעניין אותנו זה הרקע שלו ולא באיזה אשכול או באיזו רשות מקומית הוא מתגורר היום. מה שאפשר לראות פה בתרשים הזה בצורה די ברורה, זה שכלל שהרקע החברתי כלכלי של צעיר הוא גבוה יותר, כך גדל הסיכוי שלו להיכנס למערכת ההשכלה הגבוהה. אפשר לראות שהסיכוי של צעיר, השיעור המצרפי של צעיר באשכולות 9-10 גבוה פי 4 מהשיעור המצרפי של הצעירים שמשתייכים לאשכולות 1-2, ושהפערים פה מהבחינה הזאת הם די ברורים.

אחרי שראינו את הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה, ביקשנו לראות, אם כבר הסטודנטים נכנסים, איפה הם לומדים ומה הם לומדים. ללא בדיקה של נשירה, אנחנו ביקשנו לבדוק את מי שנמצאים כבר במערכת ההשכלה הגבוהה ונכנסו. זאת אומרת, הייתה להם את ההזדמנות, את האפשרות להיכנס לתוך מערכת ההשכלה הגבוהה והם לומדים כרגע או נכון לשנת הלימודים תשע"ה בתואר ראשון. אז כאן אפשר לראות את ההתפלגות לפי סוג המוסד שבו הסטודנטים לתואר ראשון לומדים, אפשר לראות ש-40% לומדים באוניברסיטאות, 15% במכללות לחינוך, 19% במכללות הפרטיות, הלא מתוקצבות, ו-25% במכללות המתוקצבות.

ואם היית עושה פילוח לפי האשכולות בתרשים הזה, היית מגיע לתוצאה אבסורדית שדווקא אלה שאין להם כסף הולכים לשכר הגבוה, משקיעים 90% מההכנסה שלהם.

בדיוק.

אוקיי. סליחה.

מה שאפשר לראות פה זה את ההתפלגות של אותם סטודנטים לפי אשכול חברתי כלכלי וסוג המוסד, מה שאפשר לראות זה שככל שהסטודנטים הם מרקע חברתי כלכלי נמוך, כך גדולה יותר הנטייה שלהם ללמוד במכללות לחינוך. הצבע הצהוב.

שהן יותר יקרות.

לא, שכר לימוד אוניברסיטאי, מכללות ציבוריות. הצבע הצהוב למעלה אלה המכללות לחינוך. וקטנה יותר הנטייה שלהם ללמוד באוניברסיטה או במכללה פרטית, שבמכללות הפרטיות אלה המכללות היחידות שבהן שכר הלימוד הוא לא שכר לימוד מפוקח, הוא לא מסובסד על ידי המדינה.

גבוה.

גבוה.

אבל נתון מעניין, כי גם 1-2, אתה רואה שהאחוז שהולך מהם לאוניברסיטאות הוא 40%.

40% מהסטודנטים שמשתייכים לאשכולות האלה לומדים - - -

תוסיף את המתוקצבות.

את המכללות המתוקצבות.

אחוז גבוה מהם, זה מראה, בגלל היכולת. אילו הם היו - - -

מה שמעניין כאן בעיקר זה הנטייה שלהם ללמוד במכללות לחינוך.

אתה רוצה שאני אתן לך את הניתוח האנתרופולוגי לזה? כי זה האוכלוסיות המסורתיות, חרדים, ערבים, שנמצאים באשכולות האלה, והם יש להם נטייה מסורתית לחינוך.

לא, בגלל התעסוקה. שוק התעסוקה. הם חושבים ששם ימצאו עבודה.

חברת הכנסת חנין באופן עקבי לא לוקחת את זה לצד ה- - - אני אומר לך אוכלוסייה חרדית. עד לשנים האחרונות ברירת המחדל המובנת מאליה ללימודים על תיכוניים, זה היה חינוך.

אני אגיד עוד משהו, אולי הייתי צריך להגיד את זה בהתחלה. באשכולות 1-4 מורכבים בעיקר מאוכלוסייה ערבית ואוכלוסייה חרדית, ושתי האוכלוסיות האלה נחשבות אוכלוסיות יעד מבחינת המועצה להשכלה גבוהה, מבחינת שילוב שלהם במערכת ההשכלה הגבוהה.

כאן אפשר לראות בטבלה הזאת, את החלוקה של הסטודנטים. אני אכוון אתכם רק למקומות שמסומנים בחיצים כתומים. כאן מה שאפשר לראות זה את החלוקה של הסטודנטים לפי אשכול ותחום לימוד, מה שאפשר לראות זה שככל שהאשכול החברתי כלכלי נמוך יותר, כך גבוה יותר חלקם של הסטודנטים שלומדים חינוך ומקצועות עזר רפואיים מכלל הסטודנטים באותם אשכולות. אפשר לראות שאחד מכל שלושה סטודנטים באשכולות 1-2 לומד חינוך, לעומת פחות מ-10% באשכולות 9-10. מנגד אפשר לראות שככל - - -

סליחה, עם פערים באמת כאלה גדולים, עם נטייה מטורפת ללכת לנושא חינוך, ועדיין אנחנו חלוקים בין מה שאומרת חנין למה שאומר יושב ראש הועדה, אי אפשר לבדוק באמת מה הסיבה שבאמת הולכים כולם לשם?

נדבר על זה, זה הדיון. תן לו לסיים.

מנגד מה שאפשר לראות זה שככל האשכול החברתי כלכלי הוא גבוה יותר, כך גבוה יותר חלקם של הסטודנטים שלומדים הנדסה ואדריכלות, מכלל הסטודנטים באותם אשכולות, 20% מהסטודנטים באשכולות 9-10 לומדים את התחום הנדסה ואדריכלות לעומת רק 8.5% מהסטודנטים באשכולות 1-2.

לסיכום כל הדברים שהצגתי, אני אגיד שצעירים שמשתייכים לאשכולות נמוכים משתלבים פחות ממערכת ההשכלה הגבוהה מאשר צעירים שמשתייכים לאשכולות הגבוהים. באשכולות הנמוכים גבוה יותר חלקם של הסטודנטים שלומדים חינוך ומקצועות עזר רפואי מכלל הסטודנטים באותם אשכולות, כמובן בהשוואה לסטודנטים באשכולות הגבוהים, ובאשכולות הגבוהים גבוה יותר חלקם של הסטודנטים שלומדים הנדסה ואדריכלות מכלל הסטודנטים באותם אשכולות. תודה רבה.

תודה רבה. אני מיד נותן לחברי הכנסת המציעים לומר את דבריהם. רק כרקע, שנבין, אמרת ונגעת בזה, אם אנחנו רואים באשכולות הגבוהים אחוז המשתלבים בהשכלה הגבוהה גבוה מאוד, והצפי מידיעה, ואם נמצאים איתנו מהמל"ג בוודאי יתייחסו לזה, בתחזיות שלהם לעשור הקרוב, הגרף של המועמדים ללימודים בהשכלה גבוהה הולך ויורד, תהיה תחרות על כל סטודנט. לכן קהילת היעד ליישר את הגרף הזה מהירידה זה בעיקר האוכלוסייה הערבית והחרדים, ושם צריכים להיות הדגשים לשלב את אותה אוכלוסייה שהיא כרגע באחוזים נמוכים באקדמיה. חבר הכנסת גואטה בבקשה, ולאחר מכן חבר הכנסת טאלב אבו עראר.

תודה אדוני היושב ראש. אין ספק שהנתונים מדברים בעד עצמם, הפערים באמת מאוד גדולים. אני ביקשתי מהיושב ראש שאני רוצה לשמוע את אנשי המקצוע, כי באמת כשהעלינו את ההצעה, לא באמת ידענו, יש את כל הסטטיסטיקות, הכל ברור, וכל הגרפים, אבל מה השורש לזה, מה המקור לזה ואיך אנחנו פותרים את הבעיה הזאת, שלעניות דעתי בטח ובטח מתחילה בנושא ההסברה.

אני לא יודע באמת כמה משקיעים, לכן רציתי לשמוע את הגורמים המקצועיים. אני יודע שיש כסף, אני יודע שמעבירים כסף, אבל לפי דעתי משהו בהסברה לקוי או שלא מספיק אגרסיבי קודם כל בבסיס. אני חושב שאותו בחור מהפריפריה אולי הוא לא מבין מספיק שהוא יכול כן להגיע לדברים יותר גדולים או יותר מבוקשים בשוק, אבל ברור שמשהו לפי עניות דעתי באיגום המשאבים, קצת בעייתי. כי כל אחד נוגע בקצת, ויש תכניות נקודתיות לזה, ותכניות נקודתיות לזה. כשבסופו של דבר אני חושב שחסר משהו שיאסוף את הכל ויעשה משהו מאוד אגרסיבי, גם בנושא ההסברה וגם בנושא ההכוונה לטובת הבחורים האלה.

זה ברור שבסופו של יום, ואני לא יודע למה, אבל משהו אחד למדתי בשנה שאני חבר כנסת, שמדינת ישראל או ממשלת ישראל תמיד אוהבת לשלם הרבה יותר בעתיד מאשר לשלם מעט עכשיו. אני לא מבין למה זה עובד, אני לא מבין למה זה, באופן עקבי, בכל הועדות אותו דבר. משהו שאתה יכול לשלם עליו שקל עכשיו ולפתור אותו, אתה מעדיף לשלם עליו 100 שקל, הרי ברור שבסופו של יום, אם אנחנו לא נשקיע בנושא הזה, בסופו של יום אותו בחור יהיה נטל על המדינה, הוא יגיע לאגף הרווחה באיזה שהוא שלב, ואם נשקיע בו כרגע לא רק שהנטל יהיה פחות, הפוך. הוא יגיע למשכורות גבוהות שהמדינה תהנה מההכנסה שלו, מהמס שהוא ישלם ומכל מה שמשתמע מזה.

אני באמת לא מבין למה אנחנו לא עושים משהו חזק, אגרסיבי, עכשיו ובבסיס כדי לנסות באמת ולפתור את הבעיה הזאת. אני נתקל בסטודנטים שאני שומע מהם משפטים מאוד מאוד קשים לעיכול. הוא אומר לי "תקשיב, אני הולך ללמוד, אבל ההורים שלי במצוקה כלכלית קשה מאוד ואני בלילה הולך לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות כאלה ואחרות ואני אף פעם לא יודע מה יותר חשוב, אם לתת את הכסף להורים שלי לחיות או שאני אלך עם הכסף הזה ללמוד". עכשיו אני שומע שיש מלגות, אבל אני לא חושב שהחבר'ה האלה מספיק חשופים ויודעים למי לפנות ואיך לפנות ואיך מקבלים את הכספים האלה או את העזרה הזאת, ואני חושב שזה החלק החזק בכל הנושא של הפתרון של הבעיה הזאת.

אבל מה לעשות, ברוב המקרים שלפחות אני דיברתי עליהם במליאה בשנה האחרונה, הצד השווה שבהם שזה בני מיעוטים, חרדים, ומזרחיים או פריפריה.

ערבים. מיעוטים, ערבים יענה.

כן. ערבים. חרדים ומזרחיים. וחבל מאוד שהמכנה המשותף הזה רץ לכל האורך וזה רק מוכיח שמשהו לקוי בבסיס. לא יכול להיות שבכל נושא, אני אגיד לכם את האמת, אני רואה בכל הסטטיסטיקות, הכותרת זה "פערים" וזו מילה קצת מכובסת לעניות דעתי. זה קיפוח מתמשך, שיטתי, שעובד במשך שנים במדינה הזאת, שאני לא מצליח להבין מה ההיגיון מאחורי זה. זה לא פערים ולא סיפורים, זה קיפוח במלוא מובן המילה.

אני חושב שצריך להתעורר ומהר, אמר לי פעם מישהו משפט שאם אתה תיתן לאדם דג אתה מקסימום תפתור לו את הבעיה היום, אבל אם תלמד אותו לדוג, זה יפתור לו את הבעיה כנראה במשך כל החיים. בואו באמת ננסה לראות לעשות משהו שילמד אותם איך לכלכל את עצמם ואת כל הסביבה שלהם בצורה יותר טובה. תודה.

תודה. טלב אבו עראר.

תודה אדוני. אין ספק שישנם פערים בין הפריפריה לבין המרכז.

לא פערים. אמרתי לך קיפוח. פערים זו מילה מכובסת.

אוקיי. צודק מאוד.

יש קיפוח. אולי אולי בעוד עשר שנים זה - - -

לכן הסטודנטים בפריפריה, בואו נתמקד בנגב יותר נכון, אני וכבוד היושב ראש תושבי הנגב, חיים את המצב שם ויודעים מקרוב על הסטודנטים, בין החרדים שאתה מדבר עליהם, גם הערבים הבדואים שגרים שם, שאנחנו יודעים שעומדים בפניהם הרבה חסמים, בפני הסטודנטים האלה שרוצים ומעוניינים להשתלב במוסדות הגבוהים להשכלה, ולכן אנחנו - - - אשכולות 1 ו-2 ברוב הישובים שם - - - שבאמת עומדים בפניהם חסמים שאין להם את היכולת הכלכלית להמשיך את לימודיהם, ולכן באתי להציע העדפה מתקנת, מימון לימודים למקצועות הנדרשים.

הרי יש סטודנטים, אפילו בישובים הבלתי מוכרים, יש סטודנטים שמסיימים את יב', עם בגרות גבוהה, עם כל מה שצריך שיתחילו ללמוד, אבל החסם הכלכלי חוסם אותם מלהשתלב וללמוד, ויש כאלה שיוצאים לחו"ל. יש הרבה סטודנטים בדואים שיוצאים ללמוד בחו"ל. למה? מה הסיבה? האם בחו"ל מלמדים שם יותר טוב מישראל? לא. אבל מה? יש סיבות משלהם, שהסיבות ברורות לכולנו, אולי מהבחינה ששם יותר זול, מבחינת הלימודים, שם התנאים יותר קלים ללמוד, ולכן צריך לדון בזה, להתמקד בסיבה הזאת כי אנחנו מעוניינים שהסטודנטים שלנו ילמדו במוסדות להשכלה בישראל, כאן. לא בג'נין ולא בירדן ולא באירופה בכלל.

לימודי רפואה במיוחד. רפואה כאן בכל שנה עושים קורס כזה שנקרא ניצני רפואה, באוניברסיטת בן גוריון. קולטים שם 100, 150 תלמידים, מקבלים רק אחד או שניים. מה הסיבה? רק אחד או שניים, לא יודע. אני קראתי אתמול או שלשום, כבוד היושב ראש, על סטודנטים חרדים שמתקבלים למכללות, כל מיני מכללות, בלי בגרות ובלי פסיכומטרי. אני באמת רציתי לעשות את זה גם לערבים בדואים. למה לא עושים את זה? כי הפסיכומטרי הוא יותר נכון אולי בחינה פסיכו- - - לא פסיכומטרית. כי הבחינה לא משקפת את הידע וההשכלה של הסטודנט. ישנם סטודנטים טובים מאוד מאוד. והפסיכומטרי - - - את המצב שלהם. את המצב רוח שלהם, את המוטיבציה שלהם.

לכן לתקצב את הלימודים למקצועות נדרשים וגם לעודד לימודי נשים. הרי ישנן גם בנות ערביות בנגב, שמעוניינות להשתלב ותפסיקו לדבר שמנהגים או מסורת מונעים מהם. זה לא נכון. זה היה לפני 30, 40 שנה. - - - באוניברסיטאות, במכללות, אבל מה, מצבן הכלכלי לא מאפשר להן.

תודה. לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לחברי הכנסת, הערה כדי לחשוב, הזכרתם את זה. אם אנחנו לוקחים את הגרפים שיש לנו כאן, תוסיפו עליהם, ניקח מהאוכלוסייה הערבית את כל אלה שלומדים בשטחים ובחו"ל, נמצא אחוזים יותר גבוהים. אני מתכוון לקטע של החסמים. הפתרון הוא הנגשה של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות האלה. גם מה שאמר חבר הכנסת גואטה, המודעות בקרב האוכלוסיות האלה שהם יכולים להגביר להם את האמון העצמי, בעצמם, להגביר את המודעות שהם יכולים להגיע לאקדמיה, תתרום לשפר את הנתונים האלה. חבר הכנסת פרופסור יוסי יונה בבקשה.

אדוני היושב ראש, תודה על קיומו של הדיון המאוד חשוב הזה ותודה גם למרכז המחקר של הכנסת על המחקר המעמיק והיסודי שמאפשר לנו לקיים דיון מעמיק ויסודי. הנתונים והממצאים הללו מלמדים על עובדה מאוד בעייתית, מאוד קשה. על היעדר שוויון הזדמנויות בחינוך בחברה הישראלית. ממצאים קשים, ממצאים מטרידים, ולצערי אני יכול לומר, אלה ממצאים - - -

לא מפתיעים.

תודה יגאל. אלה ממצאים שלמעשה עולים בקנה אחד עם עובדות שמלוות אותנו זה שנים ארוכות. מה שאנחנו רואים כאן, אדוני היושב ראש, כיצד ההבטחה החלולה שהחינוך מספק מנגנון למוביליות או לניעות חברתית, כיצד ההבטחה החלולה הזאת היא באמת חלולה במציאות שבה אנחנו חיים. החינוך ומערכת החינוך פועלת כדי להנציח וכדי לחזק את הפערים החברתיים החוץ-לימודיים. מה שקורה כאן למעשה, אדוני היושב ראש, הוא שיקוף נאמן, הפערים החוץ חינוכיים משתקפים בתוך מערכת החינוך וחוזר חלילה. יש איזו שהיא הזנה הדדית והדבר הזה מקומם ומאוד מצער.

אתה הדגשת, אדוני היושב ראש, ובצדק רב, את עיקר חומרתה של הבעיה בשכבות המוחלשות של החברה הישראלית, וכאן אני יכול לומר שאנחנו רואים איזה שהוא פער בלתי נתפס, ואני חושב שגם חברי יגאל גואטה התייחס לכך, פער בלתי נתפס בין ההבנה וההכרה של משרדי הממשלה, של ממשלת ישראל מה יש לעשות, לבין הייתי מכנה זאת, משהו של בעיות ביישום. מדברים ראשי ממשלות אצלנו, שרי חינוך, על כך שהמגזר החרדי והמגזר הערבי הם למעשה מספקים את מנופי הצמיח העתידית של החברה הישראלית. ומשום מה, המסקנות המתבקשות מהכרה והבנה שכזאת, אינן מיושמות. אני רוצה לסיים את דבריי במה יש לעשות, אדוני היושב ראש.

ברור שהבעיה החמורה ביותר זה המציאות החוץ בית ספרית. אם לא טיפלת בפערים המאוד עמוקים שקיימים בחברה הישראלית, תמיד תהיה השתקפות של הפערים האלה לתוך מערכת החינוך. זה כלל ידוע. אבל, זה לא פוטר את מערכת החינוך מעשייה, על כל מרכיביה. אנחנו דיברנו המון פעמים כאן אדוני היושב ראש, על חינוך דיפרנציאלי. על כך שהמדינה צריכה לפצות ישובים מוחלשים, על כך שהמשאבים שעומדים לרשותם הם פחותים מהמשאבים שעומדים לרשותם של ישובים אמידים. אנחנו צריכים לדבר על כך שמערכת החינוך, גם מערכת ההשכלה הגבוהה, שצריכה לעשות דבר משמעותי בתחום הזה, ומה אני מתכוון? היא יכולה לומר בצדק, "רבותי, אני מקבלת את האנשים כמוצר מוגמר. מה אתה רוצה שאני אעשה?" הפגמים הם כבר במערכת הקדם אוניברסיטאית. אבל גם שם מתחייבת פעולה, כמו שאמר חבר הכנסת טלב אבו עראר, שגם שם צריך לחשוב על מערכות של העדפות מתקנות כדי לעודד, להנגיש יותר את ההשכלה לבנות ולבני הקבוצות המוחלשות.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לציין שאני הגשתי הצעת חוק שבאה לחייב את המוסדות להשכלה גבוהה להבטיח ייצוג משמעותי, במיוחד של הקבוצות המוחלשות, לא רק במוסדות להשכלה גבוהה, חברי יגאל, אלא גם בפקולטות יוקרתיות שמבטיחות שילוב מיטבי בשוק העבודה, לאחר שמסיימים את הלימודים. אני מקווה.

ולא עומדות בזה.

תראה, הן עושות. ואנחנו נמצאים במגעים עם המועצה להשכלה גבוהה ועם האוניברסיטאות, אני עומד איתם במגעים, ועד כה ישנה איזו שהיא נכונות לבוא ולאמר "הבה ונעשה זאת מבלי לחוקק" אבל היה ואנחנו נראה שאין ברירה, אז המחוקק כמו בכלכלת שוק, הוא מתמודד עם כשלי שוק.

ובלבד שלא יפגעו לנו בחופש האקדמי.

החופש האקדמי, אדוני היושב ראש, אתה מציין זאת, הוא מאוד יקר ללבי ואני מאוד חרד לו, ואני לא אתן ידי לשום פגיעה בחופש האקדמי. אבל אני לא חושב שכאן אנחנו מדברים במישרין בסוגיה הזאת. אז אני חושב שאנחנו צריכים באמת לחשוב על מה הן ההמלצות המעשיות שאנחנו יוצאים מכאן, אדוני היושב ראש, מתוך דיוני הועדה הזאת, כי זה באמת לא לדבר ולדבר, כי כבר דיברנו שנים ארוכות, אלא כיצד אנחנו יכולים להגיע עם ה - - -

שלא נשב פה עוד עשר שנים ונעשה עוד פעם - - -

ולבכות את המצב כפי שהיה וכפי שלא יהיה, ונבחן את הדרכים כיצד אנחנו יכולים ליישם את המסקנות שאנחנו נגזור מהמפגשים הללו, מהדיונים הללו. תודה.

תודה. חברת הכנסת חנין זועבי.

אני רוצה רק הערה קטנה לפני שחברת הכנסת זועבי מדברת. ידידי המלומד, אתה בטוח יותר מבין מזה, זה נטו נטו חינוך, ואם זה נטו נטו חינוך אני חושב שהפתרון נמצא פה על השולחן והוא ישים ברמה המיידית וההצעה שלי זה שאם שר החינוך, שכנראה שזה בסמכותו, יראה את הנושא הזה חמור ואקוטי לפחות כמו ההסדרה, אני בטוח שזה ייפתר. אין לי ספק שזה ייפתר. מה אתה אומר אדוני היושב ראש?

אני חושב שעשית השוואה גרועה, אתה יודע למה? כי גם לא תהיה הסדרה, אם נשווה את זה ל- - -

ברמת החשיבות, אני חושב שאם הוא יתייחס לזה כמו לעמונה ולהסדרה, הנושא הזה ייפתר. לפחות יגיד שיש משבר - - -

לגבי תשומת הלב שלו אתה צודק.

לפחות במקרה זה בג"ץ לא יפיל את ה - - -

וגם לא יכעיס מדינה שלמה.

אני מאוד מודה לך על ההערה. חברת הכנסת חנין זועבי.

אין פה תעלומה. אתה אמרת למה זה, אתה תיקח קודם כל נתון יותר בסיסי שאתה חייב לקחת בחשבון, אחוזי ההצלחה בבגרויות. 38% אצל הערבים, אני לא יודעת את הפילוח בין החרדים, לעומת 64% אצל יהודים. חלאס, נגמרה התעלומה. אנחנו לא יכולים לצפות לכניסה יותר לאשכולות של הערבים - - -

מה שאת אומרת זה פי 2, ו- - - השכלה גבוהה פי 4.

אז יש עוד חסמים. אחוזי ההצלחה בבגרות זה אחד החסמים ויש עוד כלכלה, המצב הכלכלי.

אבל כשאני מדבר, אני מדבר גם על ערבים וגם על החרדים. תדברי גם את על החרדים.

כן, אני לא יודעת, אמרתי לך, את האחוזים של הצלחה בבגרות אצלכם.

מה שאני למדתי, שבג'סר א-זרקא זה בסך הכל 4%. זה הכי נמוך במדינה וזה חשוב מאוד. תלמדי גם את את האחוזים של החרדים.

אני אלמד. זה יחזק את הטענות שלי גם. פה חלק מהתעלומה מוסברת, לכן חלק מהפתרון צריך להתחיל מלהגביר ולהעלות את אחוזי הבגרות, אין להעלות את אחוזי ההשכלה הגבוהה כאשר יש פער של 38% מול 64%, אין דבר כזה, לא מתחילים מאמצע הדרך. הלוגיקה מתחילה מהתחלה. דבר שני, ההסבר הוא המצב הכלכלי. עכשיו יש אבסורד שהוא נוגד להגיון של יושב ראש הוועדה. המסורת של החברה הערבית בגלל שאפיקי ההתקדמות שלנו חסומים בכל, אחוז הבנות שלומדות B.A, 54%. ואחוז הגברים הערבים ב-B.A הוא 46%. וב-M.A דרגה שניה, 52%. הבנות. כלומר המסורת הזאת, היא דוחפת את התלמידים ואחד המחקרים, אם יש למשפחה אפשרות כלכלית לסבסד, לממן רק אחד מהבנים שלה, היא בוחרת את הבת. לא בוחרים את הבן, בגלל שהבן יכול לסדר את עצמו בשוק העבודה ולה אין כלום, אין לנו כלום של מוביליות חוץ מהחינוך וחוץ מההשכלה ושם גם אין מוביליות. אנחנו לא בצבא, לא בתחום הצבאי ואנחנו מודרים משוק העבודה. אין כלום, הכל הופקע מאיתנו, לא רק האדמה. יש אפיק אחד, חינוך, ואתה תופתע. אז האבסורד השני, אדוני יושב הראש, בנות יותר, והאבסורד השני מה שטלב דיבר. למרות כל העוני אנחנו מוציאים הון עתק ומוציאים את הבנות והבנים שלנו לחו"ל, כאשר זה פי שניים ופי שלושה, מוציאים אותם, אתם יודעים כמה אחוז התלמידים הערבים הסטודנטים בחו"ל? 50%. בירדן 10,000, 12,000.

אז תראה, החברה הזאת הענייה, 80% באשכולות עד 4 תראה מה היא עושה בשביל החינוך. היא עושה הכל - - -

אני מתחבר ואני מסיק מזה, מלימוד של הנושא, סיבה, חוץ מחסמים נוספים, זה שפת הלימוד. יש קושי במערכת החינוך הישראלית להתחבר לשפת הלימוד וכדאי סוף סוף לצאת מהקופסה ולחשוב מחוץ לקופסה ולראות איך עושים הכל שאותם סטודנטים ילמדו בארץ במגמות ייעודיות.

אז קודם כל אל תדברו על מסורת. אין כלום שהחברה הערבית לא עושה בשביל ההשכלה.

לא שמתי לב שאת כאן, לכן דיברתי על זה. את עקבית בקטע הזה, כל הכבוד.

זה האמת, זה המציאות, זה לא אני. זה המציאות. עכשיו, נניח המשתנים האלה אתה תוציא אותם מהתמונה, אני אתן לך עוד שתי סיבות קונקרטיות מה הקושי בהשכלה גבוהה. יש קושי של גיל, בכמה מקצועות גיל קשור לצבא, גיל של 20, רק של שלושה נושאים נדמה לי ויש עניין של תנאי קבלה.

תיקח את הפסיכולוגיה וכל המקצועות הקשורים לבריאות הנפש שעכשיו יש רפורמה בבריאות הנפש ויש 4% מהסטודנטים הערבים בבריאות הנפש והם רוצים פי 10, תקשיבו, פי 10 מהמומחים בפסיכולוגיה ובמקצועות של בריאות הנפש, אבל תנאי הקבלה מחושבים לפי ההיצע והביקוש של הסטודנטים היהודים וגם מסכימים עם זה ראשי האוניברסיטאות וראשי החוגים בפסיכולוגיה. כלומר מחשיבים שצריך 90 בשביל להכנס.

סיכום.

אני רוצה משהו קונקרטי. תנאי הקבלה צריכים להיות מותאמים גם לאוכלוסייה הערבית ולתת העדפה מתקנת בתחומים שיש בהם צורך כמו פסיכולוגיה, שירותי בריאות, עבודה סוציאלית. ולתת סבסוד לתחומים האלה בתוך ההשכלה. כלומר מוביליות או כניסה להשכלה הגבוהה תלויה בקשר בין ההשכלה הגבוהה לבין שוק העבודה. הנשים רוצות משהו שאולי אני אמצא בו עבודה, עורכת דין – קשה, גם אם יש לה ציונים גבוהים, הנדסה – קשה, הייטק לא לוקחים אותי, אז אולי מורה, אולי מורה, אולי מורה. אז נכנסים. אין שום הדרכה, צריכים להדריך בתוך ההשכלה הגבוהה, לקשר את זה עם שוק העבודה, דבר שלא נעשה בכלל. שוק העבודה - - - מול השכלה גבוהה במקום אחר לגמרי. ותנאי הקבלה הדרכה על שוק העבודה זה אחד, קונקרטי, שניים, תנאי קבלה.

אני מודה לך. חבר הכנסת איל בן ראובן.

בוקר טוב. אני חושב שהדיון מאוד מאוד חשוב. תודה ליוזמים, תודה ליושב הראש. הנתונים שראינו פה וראינו בניירות מאוד ברורים ומאוד מדאיגים, אני מוכרח לומר. כי בעצם ברור לכולנו שהלימוד האקדמי מוביל בסופו של דבר לסיכוי הצלחה הרבה יותר גבוה בשוק העבודה ובחברה הישראלית בכלל. לכן אני אומר פה, כבוד היושב ראש, שמה שאנחנו לא רואים פה בנתונים, וזו לא טענה לנתונים, הנתונים ברור שאפשר גם למדוד אותם, אנחנו לא רואים את המחירים שהחברה הישראלית משלמת או תשלם בעתיד במידה ולא נטפל בסוגיה הזאת. כלומר, הכלכלה הישראלית יכולה להיות במקום אחר לגמרי בעוד 10 ו-15 שנים, אם נטפל, ננקוט בנושא הזה, ובאמת נביא את ה- - -

משפט אחד. אני מתחבר למה שאתה אומר, בהתחשב בכך שיהיו סקרים, המחקרים הוכיחו שהורים אקדמאים, אחוז הבנים שמצטרפים להשכלה גבוהה מקרב הבנים, כשההורים אקדמאים, הסיכוי גבוה יותר שהם ימשיכו. זה סינדרום שאם לא נעצור אותו נופיע בדו"חות שאנחנו - - -

אתה צודק, ולכן אני רואה חלק מהנתונים לגבי המגזר הערבי וברור שיש פה צורך לכן, והייתי קורא לזה תכנית לאומית אמיתית, ששותפים בה, אולי מוביל אותה משרד החינוך, אבל זו צריכה להיות תכנית שקשורה למקומות עבודה כפי שנאמר פה, ללומדים ולאלה שמסיימים את הלימודים. תכנית מאוד מורכבת וגדולה, אבל כמו שהיום אנחנו מתעסקים בדיור ציבורי עוד לפני זה בעיני צריך לטפל בהון האנושי שלנו שהוא ישנו, רק צריך להמשיך להקפיץ אותו לשמיים. סתם כדוגמה, יש עכשיו דיון בוועדת ביקורת המדינה בנושא הדיור הציבורי, נמצא שם השר, אני בחרתי להיות פה, כי אני חושב שסוגיית הטיפול בהון האנושי היא חשובה יותר מכל דבר אחר בראייה עתידית ולאורך זמן.

אני חושב שהתכנית הזאת, מרכיביה צריכים להיות אחד – הנגשה באמת של השכבות היותר נמוכות לפריפריה, הן הגיאוגרפית והן החברתית. צריך להבין את זה. מדוע? כי הבחור הצעיר, זה אופיו, כאשר מקומות העבודה נמצאים בתל אביב, כשהוא בן 21, 22, הוא רץ לתל אביב. הוא לא נשאר בתל חי, הוא לא נשאר בצפון, הוא לא נשאר בנתיבות כדי ללמוד, הוא הולך לשם, למרכז, ואחר כך הוא גם נשאר שם. זו סוגיית ה- - - צריך גם להיות ערים לכך שיש פה מרכיבים, לגבי המגזרים השונים הייתי אומר, הם לא בדיוק אותו דבר. למשל אני אקח את המגזר הערבי, ואת מכירה את זה בטח עוד יותר טוב ממני. כשאתה בודק אותו, אתה מסתכל ורואה באמת את כמות הבחורים והבחורות שהולכים ללמוד חינוך והולכים ללמוד רוקחות, אתה מסתכל אחר כך על האנשים האלה שהם גומרים ללמוד, אין להם מה לעשות עם זה. יש פה בעיה בתכנון הלאומי לגבי איך שולחים את האנשים.

צריכה להיות אסטרטגיה לאומית ל-20% האלה של הציבור הערבי שמכווין אותם נכון לאן ללכת ללמוד ולהמריץ אותם ללכת להייטק, אנחנו לא רואים אותם שם.

זה בין אלה שרוצים וכן מצליחים בסוף ללמוד. יש כאלה שבכלל לא מצליחים להגיע. למשל בג'סר א-זרקא, 4.6% - - - לתואר ראשון. לתואר שני אפילו אדם אחד לא יצא מג'סר א-זרקא לתואר שני, זה מטורף. מי שביקר בג'סר א-זרקא מבין גם למה.

אני רוצה לומר דבר נוסף. לגבי המגזר החרדי, פה אני חושב שיש פה עבודה קשה מאוד של המנהיגות החרדי להוציא את האנשים לשוק העבודה. זה קשור גם לעניין של הגיוס לצה"ל. אני רוצה להסביר לכם ותדעו את זה, בצה"ל היום כל לוחם שמסיים שירות צבאי מקבל תואר ראשון חינם. לגבי המגזר הערבי, זה סיפור אחר. יכול להיות שנצטרך לחשוב על העניין הזה בעתיד גם לגבי השירות הלאומי בתקווה שהציבור הערבי יבוא לשירות הלאומי. אני מכיר את העניין. תראו, יש פה - - -

אל תכניס עוד בעיות. תן לנו למנף את זה בלי האידיאולוגיה שאנחנו לא מסכימים. אל תסבך את העניינים.

חנין אמרת, כיבד אותך. זו השקפת עולמו.

אני נתתי לך לדבר עד הסוף, תני גם לי להגיד את מה שאני חושב.

הוא אדם קשוב, מאוד קשוב, מאוד פלורליסטי, אני נותנת לו המלצה.

הצלחת להוציא אותה משלוותה אפילו יותר מהבעיה עצמה.

אני מכבד מאוד, אני רוצה את טובתכם, אני רוצה את טובתנו.

בדרכך שלך והיא בדרכה שלה. וקדימה.

אז אני אומר בעניין הזה, בסופו של דבר, היות והזמן קצר, אני חושב שמה שצריך לצאת פה מהועדה, והועדה גם יכולה להיעזר באנשי מקצוע כמו יוסי. אני חושב שצריך לקרוא למשרד החינוך וממשלת ישראל, זה לא רק משרד החינוך, לתכנית לאומית שלוקחת את הנושא הזה, שהיא עוסקת בכל, יש פה מרכיבים רבים בתכנית. זו תכנית לא קלה. אבל צריך לשים לה משאבים, כי בראייה לאומית ארוכת טווח חייבים לתת לזה פתרון.

תודה. מסעוד גנאים.

תודה אדוני היושב ראש. לצערי זה לא פעם ראשונה שאנחנו דנים והפערים ידועים. הדבר הוא אבסורדי והדבר הוא עצוב, משום שדרכם של העניים או של אלה שהאמצעים שלהם אין להם כל כך הרבה אמצעים והם נמנים עם האשכולות, לפי שהמדינה דירגה אותנו, אשכול 1, אשכול 2, אשכול 3, את התקווה של כל בן עניים כדי לצאת מהמעגל הזה, זה החינוך. משום שהחינוך הוא מנוף השינוי. הוא בסוף שגורם למוביליות הזאת, משום שחינוך מה זה? המובן שלו שאתה התחלת, היית במקום הזה, ואחרי שקיבלת חינוך, למדת, אתה עברת למקום אחר. אבל להתחנך, ללמוד, ועם תואר זה כמו החבר'ה, כאשר עבדנו עבודה שחורה בסוף שנות השמונים התחלת שנות התשעים, היינו עוזרי טייחים MBA. עבדנו עוזר טייח, עוזר בשפריץ, עוזר בנייה, MBA. הוא למד BA, לא מצא איפה להשתלב ואיפה לעבוד, הוא חזר לעבודה השחורה. לא שזה לא טוב, או שזה מבזה, להיפך, זה מקור גאווה. אבל הכוונה - - -

אגב גם טייחים חסר היום.

אני עבדתי בטיח ועבדתי בשפריץ כמה שנים. אדוני היושב ראש, את הפער הזה בהשכלה גבוהה, ולהשתלב בהשכלה גבוהה זה מתחיל בפער במיצ"ב, הפער בבגרות, הפער בפסיכומטרי. השאלה, אנחנו לא צריכים לבוא כל חודש-חודשיים וכל שנה כדי לדבר על הפערים ולבכות על הפערים. מה עושים. מי צריך לעשות. צריך תכנית חירום למשרד החינוך ולכל המשרדים, גם כדי שאת הפערים האלה לפחות יצמצמו וכדי לפחות שהתלמידים, אשכולות 1 ו-2 נמנים עליהם רוב הישובים הערביים. אבל לפחות זה שלמד, שימצא מקום עבודה. תודה.

תודה. דוקטור מילגרום בבקשה.

אני סגן נשיא של המכללה האקדמית הדסה בירושלים וחבר בהנהלה המצומצמת של ועד ראשי המכללות המתוקצבות. קודם כל נתחיל בזה שהמכללות המתוקצבות, לטעמנו, קמו בדיוק בשביל המטרה הזאת, לצמצם את הפערים ולהוות מנוף לאוכלוסייה שלא הצליחה להגיע להשכלה גבוהה במשך שנים. אצלי במכללה עד היום 50% בכל שנה עם תואר ראשון להשכלה גבוהה. אני יודע שזה המצב, ולא מעט מכללות מתוקצבות, ואנחנו גאים בזה.

אנחנו גאים בעובדה שיש לנו כל שנה את הזכות לקבל סטודנטים שלא חוו במשפחה השכלה גבוהה ולהגיע למשהו שיקדם אותם ואני מסכים לחלוטין, תמיד אנחנו אומרים את זה. סטודנט נכנס למכללה ויוצא ממנה עם תואר ונשאר באותו מצב סוציו אקונומי, ואותו מצב של סוגיית התעסוקה, אנחנו נכשלנו.

למה? מכיוון שכל המכללות המתוקצבות בחברה הערבית הן מכללות של חינוך. מכשירים להוראה.

חנין, ההערה נשמעה.

אצלנו במכללה יש 19% סטודנטים מהחברה הערבית. אנחנו לא מכללה לחינוך והדבר דומה גם במכללות מתוקצבות אחרות. כלומר בסך הכל יש אחוז נכבד שלא נופל מהאחוז באוכלוסייה של סטודנטים מהחברה הערבית, ואנחנו גאים בזה, אצלנו יש תלמידים גם - - - שאנחנו מלמדים אותם את כל העברית ומסיימים ומגיעים לתארים שניים ושלישיים. ואני חושב שהדברים האלה הם לא בלעדיים למכללה שלנו למרות שאנחנו נותנים לזה הרבה תשומת לב, כמו שאנחנו נותנים לחברה החרדית ותיכף אני אדבר גם על זה.

כל מקצוע שאנחנו מלמדים זה משהו שבסופו של דבר אפשר למצוא איתו פרנסה. אצלנו מרכז קריירה עובד משנה א' כדי לכוון את הסטודנטים גם להתמחויות תוך כדי הלימודים וגם כדי להגיע לתעסוקה הולמת - - -

כמה באמת משתלבים בסוף במקצוע?

85% במקצוע.

במקצוע שהם למדו?

במקצוע.

אז למה לא משכפלים את המודל הזה?

מה מלמדים בדיוק שם?

ביו טכנולוגיה, מעבדה רפואית, אופטומטריה.

לזה יש - - - למקצועות האלה כן יש. תראה מה הם מלמדים.

אז אם זה כל כך מצליח למה לא משכפלים את זה?

במדעי החברה, בפוליטיקה ותקשורת, מלמדים ומגיעים לתעסוקה. לכן אני עונה לך. מגיעים לתעסוקה. דיברתם על בגרות, נכון.

סליחה אמרת 18%, 19% מהערבים, כמה חרדים יש אצלכם?

700 חרדים.

כמה באחוזים?

מתוך 3,000 ומשהו סטודנטים, בערך 20%. באקדמיה. תיכף אני אדבר על זה ואני אגיד מה החסמים בחברה החרדית, ולצערי הם שונים, החסמים בחברה החרדית שונים מאלה בחברה הערבית. דיברת על בגרות. אם יש דבר שמצאנו שהוא המנוף החזק ביותר, אלה המכינות הקדם אקדמיות. אני מודה לחבר הכנסת מרגי שאם יש מישהו שעשה לטובת המכינות הקדם אקדמיות, ולכל הנושא של העברתם לות"ל, זה מאז שהוא נעשה יושב ראש הועדה, והועדה באמת תמכה והזיזה את הנושא הזה, ועוד יש מה לעשות.

יהיה דיון בזמן הקרוב למעקב על כל ה - - -

אנחנו נבוא ונביא את הדברים. יש בעיה אחת בנושא הזה, וזה הנושא של מלגות קיום. לסטודנטים, בעיקר מהאוכלוסיות המוחלשות, קשה ללמוד. קשה להתקיים תוך כדי לימודים, במיוחד במקצועות תובעניים. אתם קראתם בכתבה שדובר מקודם על המכללות הפרטיות שנותנות יום וחצי בשבוע ומאפשרות לאנשים, אמנם בשכר לימוד עתק, אבל ללמוד כאילו בקלות. אצלנו, בחלק גדול מהמקצועות זה חמישה ימים בשבוע, עבודה קשה, קשה מאוד לעבוד, קשה מאוד להתקיים. קרו לי לא מעט מקרים לצערי שראיינתי מועמדים ואחרי שהבנו את כל המצב, אנשים הגיעו למסקנה, הלכו ועבדו שנה-שנתיים, חסכו כסף וחזרו והתקדמו והגיעו. אני גאה בזה אבל אני חושב שזה לא צריך להיות כי הם כבר מבוגרים מדי.

מלגות קיום הוא נושא שבנפשנו, בעיקר באוכלוסיות המוחלשות. במכללות הקדם אקדמיות אנחנו מצליחים באמת להביא אנשים מרקעים שונים, מבתי ספר שונים, ומשך מכינה היא שנה, תשעה חודשים, תלוי בתנאי הכניסה שלהם, למצב שהם מצליחים באחוזים מאוד גבוהים בכל החוגים, בכל המקצועות בכל התחומים ולכן נושא חיזוק המכינות מאוד חשוב, ואני אומר שוב, מי שמרים את הדגל של המכינות, מי שמוביל את המכינות הייעודיות להשכלה גבוהה, הן המכללות המתוקצבות.

נושא של תנאי קבלה שדיברתם עליהם, אין ספק שהפסיכומטרי מהווה חסם. אין ספק שהפסיכומטרי מוטה תרבותית, לא משנה הוויכוח מה זה מוטה תרבותית, וכתוצאה מכך הוא מהווה חסם. נתונים על יכולת הניבוי של הפסיכומטרי - - -

אפשר להתעכב על מה זה המוטה תרבותית הזה, להבין את זה?

הוא אמר, הוא לא רוצה להכנס.

זה אומר שממוצע הציון בפסיכומטרי של תלמידים מהחברה הערבית הוא ב-100 נקודות פחות מהחברה הכללית. שתלמידים מצרפת הוא כמעט 100 נקודות פחות מהחברה הכללית, ואני כבר לא מדבר על יוצאי אתיופיה. לכן, לא משנה מה הסיבות, אני מדבר איתך על עובדות.

מסקנה יוצאת שמי שעורך את הבחינות האלה, לוקח אותם מקרב אוכלוסייה מסוימת בצורת חיים מסוימת, בפרישה גיאוגרפית מסוימת. אני ליוויתי סטודנטית, תקשיבו, חברי הכנסת, היא הוציאה 100 בבגרות, פלוס כל הבונוסים. שאיפת חייה ללמוד קלינאות תקשורת באוניברסיטה ולא במכללה כדי שלאחר מכן תוכל, השאיפה שלה האוטומטית הייתה אוניברסיטת תל אביב. היה לה פסיכומטרי 600 ומשהו שזה לא קל, תושבת נתיבות. ליוויתי אותה, ניסיתי לדבר, לא הלך. לקחה שנה פסק זמן כדי לעבוד ולשפר את הציון הפסיכומטרי, הצליחה לשפר אותו ב-20, 30 נקודות. תלמידה מצטיינת, שאפתנית, הכל, אין ספק שזה מוטה תרבותית. אין מה לעשות. אבל זה לא הדיון. בבקשה.

זה לא הדיון אבל דבר אחד חשוב. ההחלטה מה אני עושה עם הציון, היא החלטה של המוסד. אף אחד לא אומר לי איך לפרש את הציון הפסיכומטרי. איך להתייחס ליכולת הניבוי שלו. אף אחד לא בדק עד היום, אין נתון אחד מחקרי, של יכולת הניבוי של הבחינה הפסיכומטרית במכללות. הנתון היחידי הוא האוניברסיטאות. ואני אומר, וזה הדבר הבא, במכללות המתוקצבות יש ליווי אישי לסטודנטים כולם ובוודאי לאוכלוסיות המוחלשות, מהיום הראשון של המכינה עד התואר ועד התעסוקה.

ויש בטכניון תכנית מצוינת לזה.

יש בהרבה מקומות. במכללות המתוקצבות ככלל. ולכן כשאתה אומר לי שהיא רוצה דווקא אוניברסיטה זה מעליב, מכיוון שהרמה של המחלקה להפרעות תקשורת במכללת הדסה לא נופלת מאף אוניברסיטה, הבגרויות שלנו כשהן רוצות משתלבות בתואר שני בכל מקום.

אבל קיימת העדפה בשוק העבודה לבוגרי אוניברסיטה.

לא, לא בנושא של הפרעות תקשורת.

אני לא רוצה לפתוח את זה לדיון. תסכם בבקשה.

אני אמשיך, עוד שתי נקודות. לכן אני אומר, לא מתחשבים כשאומרים פסיכומטרי, לא מתחשבים בעובדה שבמכללות הסטודנטים מוצאים בית. אני רוצה להגיד עוד כמה מילים לגבי נשים אצלנו במכללה, דרך אגב, עם כל המקצועות שמניתי, 70% נשים. אני רוצה להתייחס לנקודה של השפה. כשמודעים לבעיה של השפה ונותנים תמיכה, הסטודנטים מצליחים למרות קשיי השפה, ושוב, במכללות זה נעשה כדבר שבשגרה.

נושא אחד שצריך להתייחס אליו לסיום, וקצת לא נעים להגיד אותו. דיברנו גם על החרדים כאוכלוסייה שלא מגיעה מספיק או שמגיעה למכללות לחינוך, או לסמינרים. הסמינרים של בית יעקב נלחמים באקדמיה. אני אומר את זה בצורה הכואבת ביותר. הביאו באוטובוסים, בחובה, 14,000 בנות של סמינרים לארנה בירושלים כדי להגיד להם למה אסור ללמוד באקדמיה. אז אין ספק שהן ממשיכות בסמינרים. וכל אחת כזאת פוגעים בסיכויים שלה להשתכרות, פוגעים בסיכויים שלה להצליח.

תודה. אתה יודע את דעתי עליהם. אבל זה מצד אחד. ומצד שני, גם הות"ת והמל"ג לא מקלים על אותן חרדיות שכן רוצות להגיע לאקדמיה מחינוך ולשפר את התארים שלהם, תואר שני. יש רשימה של חסמים נוספים שנוספו עליהן השנה. אבל זה לא הדיון. ות"ת מל"ג והאוצר נמצאים איתנו?

איפה יש להם קמפוס חרדי?

ברחוב שטראוס. שני מטר מהמכללה.

אני רוצה שתתייחס לדברים שהעלו החברים בבקשה. אורנן פודם.

אני מהמועצה להשכלה גבוהה, מאגף התקצוב. אני רוצה לדבר גם על מגמות.

דרך אגב, זה נכון שזה מתחיל משם כי אין שם מספיק ייצוג לערבים, חרדים ומזרחים? במועצה להשכלה גבוהה?

חבר הכנסת יגאל גואטה הגיש הצעת חוק לייצוג הולם במל"ג. מה שלא נכון היום יכול להתקבל באהבה בעשור הבא.

קודם כל לא דובר פה על מגמות, איך אנחנו לעומת שנים קודמות. אני אתחיל בזה שיש לנו עוד דרך לעבור, אבל המועצה להשכלה גבוהה כבר בחומש הקודם, מתשע"א שמה לה כנגד את האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית להנגשת השכלה גבוהה, בחומש הקרוב המשכנו עם התכניות, זו תכנית שבכל שנה מאות מיליונים רק לסיפור הזה. תכניות מאוד מקיפות. אני חושב שנשמח להציג את התכניות האלה בפירוט.

חבל שלא באת לדיון עם המצגת, יש לך מצגת טובה שמראה את המגמות של השינויים בעקבות פעולות של החומש האחרון, וחבל שלא באתם עם זה. כדאי לבוא לדיוני ועדה מוכנים.

יש לכם גם במצגת תוצאות של החומש האחרון?

כן. איל, ראיתי אותה, כן. גם חברת הכנסת. לכן חבל שהוא לא בא עם המצגת הזאת.

כל תכנית כזאת זה דיון בפני עצמו כי התכניות הן מאוד מאוד מקיפות, התכנית של המגזר הערבי מתחילה כבר בשלב התיכונים, יש לנו תכנית שנכנסים לתיכונים ולעודד אותם להגיע להשכלה גבוהה, יש לנו את תוכנית רואד שמשלימה אותה והם יושבים במרכזים, במעל 40 ישובים של המגזר הערבי. כמובן שהמכינות אחר כך, יש לנו תמיכה לאורך כל המכינות, גם לערבים וגם לחרדים כי זה בעצם הגשר וזו הזדמנות שניה לכל המועמדים שלא עומדים בתנאי הסף בגלל מערכת החינוך.

מסכימים, וזו תכנית חיובית והיא בכיוון הנכון וצעד חשוב בכיוון הנכון. הביקורת היחידה שהיא לא מותאמת לשוק העבודה.

אני רוצה להגיד על זה שגם בצד הביקוש וגם בצד ההיצע, גם לסטודנטים בעזרת מלגות אנחנו נותנים יתרון לסטודנטים שהולכים למקצועות שיש להם עבודה. - - - גם במלגות של החרדים דרך קרן קמ"ח, מי שלומד הנדסה ומקצועות מועדפים, המלגה שלו בעצם יותר גדולה. ההתייחסות במגזר הערבי גם לסגל, תארים מתקדמים, סגל, כמובן שהכנה לתעסוקה. ובאמת יש תוצאות טובות. גם לתכנית של המגזר הערבי וגם לתכנית של המגזר החרדי. התחלנו בחומש הקרוב, החומש שכבר התחיל, תכנית גם ליוצאי אתיופיה, שהמצב שלהם לדעתי פחות טוב אפילו מהאוכלוסייה הערבית והחרדית.

אני רוצה לדבר גם על פריפריה. אני חושב שהפריפריה היא גם צריכה התייחסות. יש לנו תכנית שקוראים לה תכנית הישגים, תכנית הישגים להייטק, שהיא מכווינה באמת למקצועות הייטק שבאה לענות גם על דרישה של השוק וגם על צמצום הפערים.

הגדרתם יעד לחומש הנוכחי שהתחלתם אותו?

באיזה נושא?

הגדרתם יעד של פריפריה, רוצה לומר גם חרדים, ערבים, אתיופים, לסוף החומש?

כן.

מה היעד שהגדרתם?

אצל האתיופים 2%. במגזר הערבי והחרדי אני פחות סגור על המספר המדויק, אני חושב שהערבי הוא 17% והחרדי אני פחות מכיר. 17% בתואר ראשון במגזר הערבי מתוך כלל הסטודנטים. היום הם 14%.

זה היעד. אני שאלתי אותו האם היעד - - -

היעד. היום זה עומד על - - -

14%. הוא אמר לך.

14% מתוך כל הסטודנטים לתואר ראשון. מכללות, אוניברסיטאות, הכל.

באוניברסיטאות זה 10%.

תמשיך.

יש לנו, כמו שדוקטור צחי אמר, באמת המכללות אנחנו רואים אותן גם כמקום, בגלל שהן גם נמצאות במקומות האלה, אנחנו רואים אותן באמת כגשר מאוד חשוב להשכלה גבוהה. סליחה, לא גשר, זה השכלה גבוהה.

גשר לשילוב בחברה.

כן. ובאמת אם אנחנו מסתכלים חמש-שש שנים אחורה, משווים לתש"ע, התקציב של המכללות בעיקר בפריפריה עלה משמעותית ובהרבה מוסדות גם הכפיל את עצמו יותר מהתקציב של האוניברסיטאות. אני יכול לדבר על מכללות, תל חי, ספיר, אשקלון, כל אלה מכללות שהתקציב שלהן עלה במעל 100% מתש"ע. כך שבאמת אנחנו רואים עין בעין שהמכללות - - -

שהתקציב עלה, הוא עלה בהגדרת יעד, ליעדים מסוימים או בכלל?

לא, הוא עלה. אם אתה לוקח את התקציב ות"ת מתש"ע שזה שנת 2000 עד תשע"ו, המוסדות קפצו ב-100%.

המוסדות המתוקצבים בפריפריה.

המכללות המתוקצבות בפריפריה.

אבל כמה מזה למטרות האלה שאנחנו מדברים עליהן?

זה אני מדבר על תקציב המכללות.

אמרנו בתחילת הדיון שיש כסף ונתנו כסף ונכון והכל טוב. השאלה אם באמת זה מכוון כמו שצריך.

אני חושב שכן.

אגב כך אני שומע שלא. שלא תמיד זה - - -

לא, חבר הכנסת יגאל גואטה, אני אגיד לך, המגמות הן חיוביות. מה לעשות שבתחומים האלה, הן לא מספקות אותנו, האלכסון נמוך עדיין. אנחנו מצפים שאם כבר זה החומש השני ששמנו את הסוגיה הזאת על השולחן, אני ציפיתי שהיעדים בסוף החומש הנוכחי יהיו לפחות כגודלם באוכלוסייה. לפחות כגודל חלקם באוכלוסייה, ואז נדע שאנחנו מיישרים איזה קו מסוים.

אז היעדים אולי הם עדיין לא בדיוק כמו האחוז שלהם באוכלוסייה, אנחנו לא רוצים להגיד יעד וסתם לא לעמוד בו, מה גם שהרבה מהחסמים - - -

אבל אתה יודע שתמיד מגיעים לחצי מהיעד. אז תציבו יעד כמו שצריך. אם אתה מצפה להיות 10, תהיה 5. אתה מצפה להיות 20, תהיה 10.

לא, אנחנו עומדים ביעדים. כמעט בכל אוכלוסייה ש- - -

ביעדים נמוכים.

אני לא חושב שזה יעדים נמוכים. אני חושב ש- - -

אם אתם תורידו את הקריטריונים לקבלה כמו את היעדים שלכם, אולי תקבלו יותר.

בתכנית החומש הקודמת, בתחילת תכנית החומש, הערבים היו פחות מ-10%, היום הם 14%, זו קפיצה מאוד משמעותית. מה גם שאנחנו לא פועלים בואקום.

לא, זה נראה לי בגלל הגידול הטבעי באוכלוסייה.

לא, לא.

לא, ממש לא. זה אחוז הסטודנטים שלהם.

אחוז שלנו מאותה שכבת גיל הוא יותר מאשר האחוז שלנו באוכלוסייה. אנחנו בשכבת הגיל הזאת 25%.

25%. נכון. אנחנו יודעים את זה. למשל ביוצאי אתיופיה הגדרנו מעל, הם 1.7% באוכלוסייה, שמנו 2% כי באמת בחתך הגיל הזה הם יותר, אנחנו יודעים את זה. יש לנו גם תכניות שהן ייעודיות. תכנית ייעודית למזרח ירושלים. תכנית לבדואים, אתמול שר החינוך היה בסיור בדרום רק על הנושא הזה, תכנית בספיר, שער לאקדמיה, התייחסות גם לבדואים, גם למזרח ירושלים. בקרוב מאוד יהיה גם מוסד מתוקצב כללי בישוב ערבי, זה ממש נמצא בשלבים ה- - -

יאללה. תוציאו את המכרז, הרגתם אותו. הוצאתם לו את הנשמה.

צריך לבחור זוכה.

עוד לא בחרתם זוכה? יש קשיים - - -

יש קשיים אבל במגזר - - -

בסדר. עם כל הכבוד, המדינה יודעת להתמודד עם זה.

זה בישורת האחרונה.

מה עם הדרוזים?

יש דיון נפרד, מירב.

זה שיש דיון נפרד, אני שואלת אותו, הוא כבר כאן. הוא אמר בדואים, הוא אמר מזרח ירושלים.

יש לך משהו?

אין לי נתונים כרגע ספציפית על דרוזים, אני חושב שדווקא במגזר הערבי הם יחסית, החלק באוכלוסייה שבמצב יותר טוב מאשר כלל האוכלוסייה הערבית. בתוך האוכלוסייה הערבית, הייצוג של הדרוזים יותר גבוה.

הם מעלים את האחוז של ההשכלה הגבוהה, כן. אבל מראש, לתפיסתי, אבל יהיה כאן דיון נפרד, לא היה צריך מראש לשים את הדרוזים במגזר הערבי כי בכל הכבוד דרוזי יוצא צנחנים לא צריך להיות באותו תנאי קבלה כמו בחור במגזר הערבי שעשה שירות לאומי או לא שירות לאומי. סליחה, אני לא חושבת.

את רוצה להכניס את הפוליטיקה והצבא בתוך?

לא קשור לפוליטיקה.

אל תתחילו עם זה עכשיו. היה דיון מכובד עד עכשיו.

אני לא הכנסתי פוליטיקה. רק אמרתי ש- - -

תפיסה אנטי חינוכית. יש - - - משרת לא משרת, פלסטיני, יהודי, ציוני, לא ציוני.

טוב. נגמר. חנין. היא אמרה. נקודה.

מה שרציתי לומר, אם היית מקשיבה לי טיפה, נגיד בחור יהודי שיוצא מהצבא, מקבל עדיפות בקבלה לאוניברסיטאות ומכללות, כתנאי. ולכן אותו דרוזי - - -

העדפה - - -

היא קיימת, אז למה הדרוזי לא מקבל. בגלל שהוא במגזר הערבי? היא קיימת. מילא היא לא הייתה קיימת, אני מבינה. אבל היא קיימת.

תסכם. בבקשה.

לסיכום, יש לנו תכניות מאוד מאוד גדולות והוליסטיות שמתחילות משלב התיכונים עד שלב הסגל וההשתלבות בתעסוקה גם למגזר החרדי וגם למגזר הערבי, במאות מיליונים. יש לנו תכניות לפריפריה ועידוד למוסדות, גם, בתקציב של עשרות מיליונים לטובת הפריפריה.

עד איזה שנה היעד הזה?

החומש הקרוב התחיל בתשע"ז עד תשפ"ב. 2022.

תודה. האוצר בבקשה.

אני רק אשלים את מה שאורנן אמר בכמה כותרות. אני חושב שמתחילת שנות התשעים מערכת ההשכלה הגבוהה היא מערכת ששמה לעצמה בכל יעד, מעל הכל, במעשים, את העקרון של נגישות להשכלה הגבוהה לכל שכבות האוכלוסייה. זו מהפיכה. הייתה לנו נגישות להשכלה גבוהה בתחילת שנות התשעים של 20% ומשהו אחוז משכילים, אנחנו קרובים ל-50% משכילים היום בישראל בעלי תואר ראשון ומעלה. וזה מספר שלוש בעולם, אז בואו נזכור את זה.

כן אבל פשקוס, כשאתה לוקח את ה-50% הממוצע נמצאים לך בין 70-80 באשכולות מסוימים ו-40 באשכולות מסוימים. דיברת על ממוצע.

חבר הכנסת מרגי, אני לא אומר חלילה שאין מה להשתפר. חלילה.

לא, שלא נתבשם מהקטע הזה.

אני מסכים. אבל זה עמוק ביעדי המערכת. המערכת משקיעה בזה הרבה מאוד משאבים. כשאתה מדבר על ה-80 וה-20 וזה נכון מה שאתה אומר, גם הציג את זה החבר מה-ממ"מ, צריך להבחין, ודיברו על זה גם הרבה קודם, בין חרדים לערבים ואתיופים ודרוזים, בדואים, כל תת מגזר.

יש מגזר ותתי מגזר.

כן. שיש לו חסמים מיוחדים בפני עצמו. אני מניח שגם החסמים של החסידים והליטאים הם חסמים אחרים גם בתוך המגזר החרדי.

אם היית יודע עד כמה, מנית רק שניים, יש עוד ארבעה חסמים.

אז שם אתה מנסה לטפל, ואתה צריך לטפל גם במערכת החינוך היסודית, שלפעמים לא מוציאה תוצאות מספיק טובות במגזרים האלה, ובחסמים תרבותיים וכולי. זה לא דברים שקלים לעשות, משקיעים בזה הרבה מאוד משאבים והרבה מאוד אנרגיה. אבל סוגיה משמעותית שנגע בה ה-ממ"מ, זו סוגיית תמהיל המקצועות. כשאתה מדבר על נגישות להשכלה גבוהה, אתה באמת בוחן שני פרמטרים. פרמטר אחד זה שיעור המשכילים, פרמטר שני זה תמהיל המקצועות. וסוגיית תמהיל המקצועות היא סוגיה כבדה שגם בה אנחנו מנסים לטפל, והיא סוגיה לא פחות קשה לטיפול. לגרום לאנשים להעדיף את המקצועות יותר מוטי השכר, ולהיות מסוגלים להתמודד, כי בסוף המקצועות מוטי השכר הן מקצועות שבדרך כלל יותר קשה להתקבל אליהן, יותר קשה לעבור אותם, ואתה צריך להילחם גם בהטיות חברתיות, שהתרגלו שהולכים למקצועות ספציפיים, ואנחנו יודעים שיש מקצועות שאנשי המגזר הערבי רגילים ללכת אליהם, ולכן חלק גדול מהאתגר, וזה פוקוס שקצת, דווקא פה עכשיו קצת נופל האסימון יותר בארבע- חמש שנים האחרונות ומתחדד אצלנו הצורך, שהסיפור רק להביא למערכת ההשכלה הגבוהה הוא סיפור שממש לא מספק, הסיפור של לשנות את תמהיל המקצועות הוא קריטי, וגם בזה מושקעים משאבים, וצריך פה מעקב של הוועדה.

תודה. משרד החינוך, אם אפשר להתמקד בקטע של עד כמה אנחנו מכינים את הבוגרים שלנו להשכלה גבוהה. בבקשה. סליחה, הבטחתי שאלה קודם.

יש לי שאלה, יש לי כ-80 סטודנטים ערבים בדואים מהנגב, שסיימו את לימודיהם באוניברסיטת חברון ואני יודע, במל"ג, המוסד הזה מוכר. האם זה נכון? האם אוניברסיטת חברון מוכרת במועצה להשכלה גבוהה?

על ידי המועצה להשכלה גבוהה לא.

זה מוסד מוכר.

לא המל"ג, שאלת. הוא אומר לך "לא". אבל אם אתה מכוון לכך שמדינת ישראל מעודדת יצוא כזה, למה, היא חוסכת הרבה כסף, אחר כך בוגר של אוניברסיטת חברון רוצה להתקבל למקצוע מסוים, הכרה בתואר, הוא עושה בחינה, מתקבל. אתמול היה דיון פה על סטודנטים של וטרינריה שלומדים בברטיסלבה ובאיטליה, לומדים בצורה אחרת, מגיעים לכאן, נבחנים ומקבלים.

התשובה שלו מטעה. מוסד מוכר ויש אסמכתא מהמל"ג, שזה מוכר, לכן לומדים שם סטודנטים בדואים. יש לי כ-80 סטודנטים שמנסים לעשות איזון - - -לתואר שלהם שקיבלו משם.

זה במשרד החינוך, אגף להערכת תארים. זה לא במל"ג.

אני מודה לך גבירתי על התיקון. משרד החינוך שלח לי מכתב שהוא פנה למל"ג. אז התחנה האחרונה זה המל"ג. תביני, המל"ג, אומר משרד המשפטים, עד השנה הזאת הכל היה מאושר, עושים את העבודה המעשית שלהם בבתי הספר אצלנו בנגב, ולא יודע מה הסיבה שמשרד החינוך אומר "לא, למה אתם לא עושים את העבודה המעשית שלכם בחברון". יא חביבי. ממש - - -

טלב, שאלת? אם יש תשובה, תענו. אם לא, תבדקו, תנו לנו תשובה. בבקשה משרד החינוך.

אני מייצגת את אגף החינוך העל יסודי במשרד החינוך. אני ממונה על פיתוח פדגוגי. קודם כל שאלת אותי לגבי מה משרד החינוך נותן לקידום תושבי הפריפריה. נתחיל בזה שיש מספר תכניות ואחת התכניות שאני רוצה להתחיל איתה היא תכנית שאני רואה אותה כמהפכנית, זו תכנית שנקראת "התיכון הווירטואלי". זה אומר שבעצם התיכון הווירטואלי הוקם לפני חמש שנים והוא גדל השנה ביתר שאת, הוא מיועד בעיקר לתושבי הפריפריה, קרי במקרים שבהם, אנחנו מודעים לזה שיש בעיה של מורים למקצועות הפיזיקה, כימיה, אני מדברת כרגע על כיוון של השכלה גבוהה, ביולוגיה ומתמטיקה. היום יש 1,000 תלמידים מהפריפריה, לצורך העניין לשאלתך - - -

את יודעת מה - - -

רגע, אני עוד לא יודע מה זה. שניה. תתארי את ה- - -

אני אסיים. לומדים 1,000 תלמידים מהפריפריה. בעיקר זה פריפריאלי, גם פריפריה חברתית. מה שלומדים שם, לומדים פיזיקה, אנגלית, מתמטיקה. בעצם מתקיימות כיתות ככיתות רגילות. כוונתי, תלמיד יכול לצאת משיעור בלי ידיעת המנהל, בלי אישור, והמנהל מתכתב כל הזמן עם מנהל התיכון הווירטואלי, כך שתלמיד לא לומד לבד בבית, הוא לומד במסגרת יום הלימודים בבית הספר.

כרגע יש לנו 380 תלמידים שלומדים 5 יחידות למתמטיקה, ו-488 תלמידים שלומדים פיזיקה. 5 יחידות. יש כרגע 47 כיתות.

כמה תלמידים בפרויקטים משולבי אקדמיה לתואר ראשון בי"ג?

אני לא יודעת, אני יכולה להגיד רק על התיכון הווירטואלי. אני יכולה להגיד שבד בבד עם התיכון הווירטואלי יש תכנית שנקראת חונכות וירטואלית. יש שם 6,000 תלמידים מהפריפריה שבעצם מקבלים אחר הצהריים שיעורים פרטיים סינכרוניים מסטודנטים לרפואה, סטודנטים שמקבלים גב אקדמי ממורים שנבחרו על ידי התיכון הווירטואלי. הם יכולים ללמוד כתלמיד בודד, הם יכולים גם ללמוד כקבוצה עד 5 תלמידים. דרך אגב, התיכון הווירטואלי, גם תלמיד בודד יכול לצאת לשיעור וללמוד, וגם קבוצה של 20 תלמידים. זה לגבי התיכון הווירטואלי.

תכנית נוספת שיש למשרד החינוך ולאגף לחינוך העל יסודי זו תכנית ליב"ם, שנותנת מענה למנהלי בתי ספר לקדם תלמידים ששם הזכאות נמוכה. והיא מתאפשרת רק בהינתן שמנהל מבקש ומקבל את התכנית תגבור לבגרות מלאה.

תכנית נוספת היא תכנית מחצית שלישית שאנחנו מאוד מאוד שואפים ורוצים שהפריפריה תקבל, תלמידים מסיימים יא' עם בגרות, היה ונכשלו במקצוע, הם יכולים ללמוד בקיץ במהלך חמישה שבועות בכלום כסף, משהו כמו 300 שקלים, זה גם מסובסד, 100% סיבסוד, הם לומדים מקצוע אחד רצוף חמישה שבועות, ובתום החמישה שבועות נבחנים ומקבלים ציון מגן חדש, ציון הגשה חדש. זאת אומרת אני יכולה להגיד שיש כמעט 100% הצלחה לאותם תלמידים שמתמידים.

תכנית נוספת שאני רוצה לדבר עליה, מה שנקרא העדפה לכיתות מב"ר אתגר בפריפריה, ואני מדברת על תקינה של כיתות שהן 25 תלמידים שמקבלים אפשרות ללמוד - - -

את יודעת לומר לי כיתות מב"ר אתגר בפריפריה אחוזי הצלחה? השקעה, אני מכיר אותה. ההשקעה היא גדולה, ההשקעה היא ר בה, זה הרבה שעות, הרבה תיגבור. השאלה אם יש לכם מדידה של הכיתות האלה.

יש, אבל אני לא חושבת שהבאתי את הנתון. אני מוכנה לשלוח לך אותו.

אני מבקש לקבל את זה לוועדה.

בשמחה. אני יכולה להגיד שכיתות מב"ר שהן כיתות שנפתחות פריפריאלי, זאת אומרת כיתת מב"ר נפתחת על תקינה של כיתה של - - - אתה מכיר את זה, אני יכולה להגיד שאנחנו מתקרבים ל-78% זכאות ארצי. אבל אני בהחלט אבדוק ואני אשלח לך את זה בשמחה.

חוץ מזה חטיבת הביניים יש תכניות אל"ה ותכניות מרחב.

תודה. אתם מוכוונים, מה שנקרא, מוכווני הצלחה של התלמידים ועידוד לאקדמיה. התאמה לאקדמיה. כי תמיד עולה הטענה שהתלמידים, הבוגרים שלנו, לא מגיעים מוכנים לאקדמיה. הבגרות היא לא תכלית הכל.

נכון. הבגרות היא לא תכלית הכל ואנחנו יודעים ש-4 יחידות לימוד באנגלית זה מינימום כניסה למכללה. בכלל, כל התפיסה של משרד החינוך זה למנוע מכמה שיותר תלמידים ללמוד שלוש יחידות, להתחיל כבר בחטיבת הביניים אנגלית. אז אנחנו כבר מתחילים איתם, כלל ארצי. אני יכולה להגיד שיש גם, תראו במרכז מקומות, תראו את המצב של החרדים שהוא מצב לא מזהיר, אנחנו מודעים למצב. אבל אני יכולה להגיד שאנחנו עושים הכל על מנת לקדם ואני בעבודה היום יומית שלי, אני בקשר כל הזמן עם מנהלים מהצפון ומהדרום.

תודה. חנין בבקשה.

הערה. אני רוצה בנימה רגועה להגיד משהו מאוד מכעיס. שמכעיס אותי. כאשר אנחנו משתמשים במונח "אפרטהייד", אנחנו לא מגזימים. כי אפרטהייד זו הפרדה בין שני הלאומים שישנם כאן, בלי שום מאמץ לחזק בסיס אזרחי משותף. תראה ההערה שהתחילה בה הגברת, ובכוונה טובה אולי, אולי לא שמה לב. היא אמרה שיש מחסור במורי פיזיקה ומתמטיקה. האמת היא שאין מחסור. יש אובר מורים של פיזיקה ומתמטיקה בעלי תואר שלישי, אובר קוואליפייד בבתי הספר הערביים, ויש מחסור בבתי הספר היהודיים. אבל יש מדיניות שמורים ערבים לא ילמדו, למרות שיש תכנית כזאת. אבל הלא מודע, אולי ה- - -

אפשר לענות לה?

לא. אני אענה.

מה שהיא אמרה מחסור, אין מחסור. אם אנחנו לוקחים בחשבון שהמורה הערבי הוא כמו המורה היהודי, והמורה הערבי יכול ללמד בבית ספר יהודי. אובר-קוואליפייד של מורים, וזה לפי המחקרים של משרד החינוך של תואר שני ושלישי, יש הרבה יותר מאשר תואר שני ושלישי בבתי הספר - - -

חנין הבנו, תודה. אין לי זמן.

אז את רק צריכה תיקון קטן. אין חוסר במורים. יש חוסר במורים יהודיים.

אתה רוצה חנין זועבי להגיד לך פה ערבים ויהודים לא - - -

חנין, תודה. הבנתי. יגאל טעית.

לחזק בסיס אזרחי, מורה ערבי ילמד בבית ספר יהודי, ויהודי שילמד בבית ספר ערבי. פה יש אזרחות. מחסור, מה זה מחסור?

חנין, סליחה. אמרת הערה.

ויש אבטלה. איך אבטלה עם מחסור ביחד? לא הולכים, אלא אם יש אפרטהייד.

חנין זועבי בבקשה. תקשיבי. הערה שהתייחסה אליה חנין, אנחנו מודעים לה. יש מיזם, או החלטה אפילו, החלטה של משרד החינוך, של שילוב מורים ערביים בבתי הספר היהודיים. יש שילוב קטן, קצב איטי, אני מקווה שילך ויתמשך ויורחב, אנחנו עוקבים אחרי זה.

- -

נכון. רגע, טעיתי?

דרך אגב, אדוני היושב ראש, שאלה קטנה. אולי אני לא יודע את הנתון. באחוזים כמה מורים ערביים מלמדים במגזר היהודי, וכמה מורים יהודים מלמדים בג'סר א-זרקא?

אני לא יודע, זו שאלה שצריך לבדוק.

אולי גם אתם צריכים להכניס קצת יותר מורים.

במכללת אל קאסמי בבקעה אל גרביה, היום מלמדים 25 מורים יהודיים. כולל - - - וזה עובד מצוין. והמנהל רוצה, והאנשים רוצים, וזה קורה.

אני שומע דברים טובים על המכללה הזאת של בקעה. תודה. בבקשה, אני רוצה לסיים.

לאוניברסיטאות יש מגוון גדול מאוד של תכניות גם לזהות סטודנטים, תלמידים מוכשרים בתיכון. למשל תכנית שגם נעשית עם משרד החינוך, אגף המחוננים של משרד החינוך, שנקראת "אקדמיה בתיכון" שכל האוניברסיטאות נמצאות עכשיו בתהליך של להכנס אליה, האוניברסיטה הפתוחה הייתה הפותחת. יש מבחינת כניסה לאוניברסיטה מערך של מה שקרוי ראויים לקידום שנעשה בשיתוף האגודה לקידום החינוך בכל הפריפריה בישראל, שכוללת גם ערבים וגם יוצאי אתיופיה, וגם פריפריה קלאסית, שמאפשרת לקבל נקודות בקבלה לאוניברסיטאות. מלגות ייעודיות שמלוות סטודנטים, בעיקר אגב תכניות שהן מיועדות לסטודנטים הערבים שזוהה שיש להם קושי אחרי שהם מתקבלים, קושי לסיים את שלוש שנות הלימודים ללא ליווי פרטני ולפעמים גם קבוצתי, האוניברסיטאות נותנות לזה מענה גם כן.

אגב, רובם ממומנים במלגות פרטיות, וכמובן יושבים פה נציגי האוצר וות"ת, והיינו מאוד שמחים שהתקציבים לדברים האלה יגדלו, וכמובן שאז אפשר לשלב יותר ולהכניס יותר.

לגבי הפסיכומטרי, ממש בקצרה, ביוזמה משותפת גם עם משרד החינוך, עוד עם השר הקודם, נפתחו וקיימים מסלולי קבלה ישירה לאוניברסיטאות ללא פסיכומטרי. אוניברסיטת תל אביב לפני שבוע הציגה מסלול קבלה שאפשר להכנס לאוניברסיטה באמצעות לימוד של קורסים דיגיטליים ללא פסיכומטרי. יש את האפשרויות האלה ועדיין, לא נמצאים פה האנשים של - - -, אני עדיין חייבת להגיד את הדבר שהם אומרים והוא עדיין נכון, אין כלי טוב יותר שיכול לנבא הצלחה בלימודים אקדמיים, קרי שלוש שנים לקבל BA, מהפסיכומטרי בשילוב בגרות. עדיין לא נמצא מערך טוב יותר לזה.

תודה. התאחדות הסטודנטים ואני מסכם.

אני נציג התאחדות הסטודנטים. כיום יש למל"ג, כמו שהזכירו פה, תכנית רב שנתית לקידום של האוכלוסייה החרדית והערבית ונשים, ולאחרונה גם יוצאי אתיופיה, ושילוב האוכלוסיות האלה באקדמיה. לעומת זאת לפריפריה יש המון המון יוזמות, אין שום תכנית של המל"ג שבעצם - - -

דרך אגב, זה קצת מעליב שאתה אומר "לאחרונה" על יוצאי אתיופיה. זה היה צריך להיות קצת - - - העובדה הזאת כשלעצמה היא מבישה.

בסדר. אני מסכים. בכל אופן לפריפריה כיום אין תכנית אחת של המל"ג שמתכללת את כל הפעולות של המדינה. יש המון פרויקטים בשטח שמקדמים תקציבים, אבל אין איגום של המשאבים ולפיכך גם אין תוצאות. אז המערכת לא יודעת להגיד איפה הכסף מושקע, ולכן אין תוצאות. אנחנו דרשנו שבתכנית החומש החדשה תהיה התייחסות מקיפה לפריפריה, שתוצג בתכנית עבודה כוללת שתאגם את כל התקציבים שיש בנושא.

דבר שני ואחרון שהוא קריטי, הוא אופן התקצוב של המכללות לעומת האוניברסיטאות ביחס לפריפריה. כיום המכללות הציבוריות המתוקצבות מקבלות תקציב על כל סטודנט מהפריפריה שמגיע אצלן ללמוד. לעומת זאת האוניברסיטאות שהן המוסדות האקדמיים המובילים לא מתוקצבות על קליטת הסטודנטים מהפריפריה, אלא רק על מצויינות במחקר ובהוראה. לדעתנו זו אחת הסיבות העיקריות לתוצאות העגומות שאנחנו רואים, שהצעירים מהפריפריה לא מגיעים לאוניברסיטאות המובילות אלא מגיעים למכללות, שזה פתרון, אבל הוא פתרון מאוד מסוים ולאוניברסיטאות הם לא מגיעים.

לכן אנחנו אומרים שאם יתקצבו את האוניברסיטאות באותו אופן שבו מתקצבים את המכללות - - -

אני אענה לך. אני לא יכול להתאפק. הן גם שומרות לעצמן כמועדון סגור את תקציבי המחקר, גם תתגמל אותן על שילוב סטודנטים בפריפריה, מה תשאיר למכללות המתוקצבות מהעוגה? אבל בוא, זו לא הנקודה.

השאלה היא מי משרת את מי, המכללות את האוכלוסייה או להיפך.

אין ספק שצריך להתייחס לזה אבל רק ציינתי את העובדה. שיפתחו את תקציבי המחקר, נפתח להן את תקציבי הפריפריה.

אוקיי. נקודה אחרונה וחשובה, ושבאופן ספציפי חשוב להקצות תקציבים לצעירים מהפריפריה שיוכלו ללמוד דווקא במקצועות שהזכרנו קודם, מקצועות סלקטיביים כמו רפואה, הנדסה, מדעי המחשב, כי באמת הם יצרו את המוביליות החברתית.

תודה. נמצא איתנו, ואנחנו מקדמים בברכה, את מר אנדרה שווצוב, אחראי על מחלקת רישוי תארים במשרד החינוך שבאוקראינה, זה בדיוק הדיון. אין זמן יותר טוב ומקום יותר טוב לקדם אותך בברכה, כי אנחנו מדברים כרגע על הפערים באקדמיה הישראלית בין פריפריה למרכז ואני חושב שזה זמן נכון ומתאים. בברכת ברוך הבא לכנסת ישראל ולישראל.

אני רוצה לסכם את הדיון. הועדה מודה לחברי הכנסת היוזמים, חבר הכנסת אילן גואטה, חבר הכנסת טלב אבו עראר, וכן חברי הכנסת שהשתתפו בדיון. הועדה שמעה סקירה נרחבת על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת על פערים הקיימים באקדמיה בקרב הלומדים לתואר ראשון בפרישה למכללות ואוניברסיטאות. מהסקירה עולה שאשכולות 1, 2, 3, 4, אחוז הלומדים לתואר ראשון הוא נמוך, באשכולות 1, 2 – 22.6%, באשכולות 3, 4 – 26.6%. על המועצה להשכלה גבוהה לגבש בהתאם תכנית חומש לשילובם באקדמיה של מועמדים מהפריפריה החברתית, למען איזון הייצוג של הישובים והפלחים השונים בחברה הישראלית, הקמת קרן מלגות ייעודית למצטייני פריפריה במקצועות סלקטיביים. לעודד תמרוץ להטמעת הבוגרים מהפריפריה, הרחבת מודל, מה שנקרא "צעד לפני כולם" עבור תואר ראשון להשכלה גבוהה, בניית תכנית מלגות בה הסטודנטים מעבירים מפגשי חשיפה לאקדמיה ולתיכונים, עידוד והרחבת פרויקטים של פרחי מדע ופרחי אקדמיה. מכינות מדעיות מואצות, מכינות שמספקות לסטודנט את כל הכלים להצליח במסלול שבחר הוא ללמוד. חיזוק והרחבת פעילות של תכנית הישגים במרכזי הצעירים בפריפריה, ולסיום בחינה של המל"ג והות"ת לפתיחת מסגרות לימוד יעודיים לחברה הערבית בכדי להתגבר על מחסום השפה וכן מחסומים נוספים. תכנית מואצת לשילוב חרדים באקדמיה תוך התמודדות עם חסמים ואחוזי הנשירה מהאקדמיה, כבר אחרי שנכנסים לאקדמיה אחוז הנשירה שם גבוה, אתם צריכים לדעת להכין תכניות תיגבור בנושא הזה.

הקמת קרן מלגות קיום לסטודנטים מבוגרים, הקמת מרכזי הכוון מקצועי באקדמיה ולעודד תארים מוטי התעסוקה. בזה סיימתי.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30.