הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 5

מישיבת ועדת המשנה של ועדת החינוך התרבות והספורט

לחינוך בלתי פורמלי

יום שלישי, כ"ו בטבת התשע"ז (24 בינואר 2017), שעה 9:30

פעילות חברת המתנ"סים

חברי הוועדה: מירב בן ארי – היו"ר

יוסף ג'בארין

דב חנין

מיכאל מלכיאלי

איתן טימן - מנהל אגף חברתי קהילתי תלמידים ונוער, משרד החינוך

טלי אלון - מפקחת ארצית, פנאי ותכניות תמיכה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

קרן קרדי - מפקחת ארצית, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

נתנאל מזא"ה - מנהל אגף מדע וקהילה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

עופר בוסתן - סגן ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

מזל סיימון - מנהלת תחום תרבות בקהילה, משרד התרבות והספורט

חיים פורטנוי - ראש תחום חינוך והשכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

אסנת לנדאו - ראש ענף עיבודים סטטיסטיים, לשכה המרכזית לסטטיסטיקה

יובל וורגן - מרכז המחקר והמידע, הכנסת

רותי שלוסברג - יו"ר איגוד מנהלי מחלקות הנוער בישראל, מרכז השלטון המקומי

רז פרוייליך - מנכ"ל החברה למתנ"סים

מאיר בינג - משנה למנכ"ל החברה למתנ"סים

אביעד פרידמן - יו"ר החברה למתנ"סים

אלה ירנצקי - סמנכ"לית משאבי אנוש, החברה למתנ"סים

דוד אבטח - רמ"ט החברה למתנ"סים

גיל קול - דובר החברה למתנ"סים

יוסף מנגסטו - מנהל תחום מרכזי נוער, "פידל"

פז כהן - יו"ר פורום ועדי הורים ישוביים

זאב גולדבלט - ועדת חינוך, המרכז הארצי לבחינות ולהערכה

עדן כהן - מועצת התלמידים והנוער הארצית

רשאד פתחי - מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהודה אייזיקוביץ



מוזמן/ת

מתן צדיק - שדלן/ית (מאיר אסרף משרד עו"ד) מייצג/ת את המח"ר-הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח

יהודית גידלי

ר.ל., חבר המתרגמים

פעילות חברת המתנ"סים

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את ועדת המשנה של ועדת החינוך התרבות והספורט, ועדת המשנה לחינוך בלתי פורמאלי, כאשר הנושא היום הוא פעילות חברת המתנ"סים. אני קודם כל נתבקשתי גם על ידי החברה למתנ"סים, אבל גם על ידי חברי כנסת, לנהל דיון חשוב בנושא הזה. אנחנו לא מספיק חשופים, אנחנו שומעים, מכירים, נמצאים, אבל לא מספיק חשופים, בעיניי, לפעילות של החברה למתנ"סים, לכן חשוב לי שתציגו אותה. כמובן שנשמע גם התייחסויות של משרדי הממשלה הרלבנטיים שהוזמנו, כמובן של חברי הכנסת ואנחנו נראה את ההשפעה של החברה למתנ"סים על תרבות הפנאי של אזרחים במדינת ישראל. כמו שאתם רואים, אמנם אין לי מגזר, אבל יש פה גם את ג'בארין למגזר הערבי וגם את מיכאלי, חברי הכנסת. מה שיפה פה הוא שזה נוגע לכל מגזר ולפחות השאיפה שלנו היא שגם בכל ילד במדינת ישראל. אתם מוכנים, אביעד, מבחינת המצגת?

לפקודתך, המפקדת.

בבקשה, כל מי שמדבר יציג את שמו ואת התפקיד שלו. נתחיל עם החברה למתנ"סים. מי מציג?

אני ממשרד החינוך, אנחנו נגיד כמה משפטים ואז נעביר את זה לחברה. קודם כל בוקר טוב. איתן, מנהל אגף חברתי קהילתי תלמידים ונוער. האגף שלי מלווה בצמידות את פעילות החברה תחת דני רוזנר מנהל המינהל שלנו.

כן, אני יודעת, הוא התנצל.

היום הוא יום לזכרו של אלעד ריבן וכל המערכת שלנו בצפון, יחד עם השר. קודם כל אני רוצה להודות לך על כינוס ועדת המשנה, כי אנחנו במשרד החינוך נמצאים בעידן שאני קורא לו גם השמים אינם הגבול ביכולת שלנו ושל החברה לעשות שינוי בחברה הישראלית. קודם כל החברה היא חברה ממשלתית, היא זרוע ביצועית כמעט בלעדית של משרד החינוך. היא מייצרת גם היום, מבחינתנו, בתפיסה שלנו, לא רק את הנושא של הזרוע הביצועית אלא היא גם עומדת לימין המשרד בכל החלטות ממשלה שמחייבות עבודה מול המרחב המוניציפלי.

צריך להגיד שבמרחב המוניציפלי היום בישראל, החברה הגדולה ביותר שנמצאת בו היא החברה למתנ"סים והיתרון שלה הוא שהיא מסוגלת להגיע ל-256 יישובים, בין אם יש לה מתנ"סים ובין אם לאו ולמשרד זה נותן מענה גם מול החלטות ממשלה. אז מלבד העובדה שיש לנו הסכם התקשרות, המשרד, על בסיס בקשה שלו, הרחיב לעוד 11 סעיפים את הסכם ההתקשרות מול החברה ברצותו להכניס הרבה יותר יחידות מהמשרד לפעילות מול המרחב המוניציפלי דרך החברה.

אנחנו מייצרים גם לא מעט מיזמים חינוכיים יחד. דרך המתווה של משרד החינוך כל משרדי הממשלה היום יכולים להיכנס ויש מתווה מסודר לכל משרד ממשלתי להתחבר מול החברה דרך ליווי שלנו. מעבר לדברים האלה צריך לדעת שהיום, גם תכנית קרב, גם ציל"ה, כל הדברים האלה הוגדרו על ידי המשרד כדי לייעל אותן לעבודה דרך החברה למתנ"סים, כך שאתם רואים שמדובר במערכת שמאוד מאוד עובדת בהלימה ובסנכרון ובתפיסת עולם שר-מנכ"לית.

מבחינת התפיסה שלנו החברה למתנ"סים היא חברה שיש לה גם את ההיבט החינוכי. אנחנו רואים בה גם מובילה את החינוך לצריכת תרבות פנאי איכותי בחברה הישראלית, אנחנו רואים בה גם מובילה במעורבות חברתית, אקטיביזם חברתי, התנדבות וקהילתיות. כל הדברים האלה באים מתוך העובדה שבמבנה שלה ובעבודה שלה בשטח היא נמצאת ושזורה בכל הדברים האלה, אחד ליד השני.

רגע, אני רק רוצה, איתן, כמה הבהרות. אתם פעילים בכל היישובים במדינת ישראל? לא.

לא. אנחנו אומרים דבר כזה, בהתחברות שלנו מול החברה, אם את מכירה, אין בישראל רשות שאין לה או מתנ"ס של החברה הממשלתית או תאגיד עירוני, לחברה יש התקשרות עם התאגידים העירוניים. גם אנחנו, דרך - - - הרשותי שלנו עושים את ההלימה, שלא יהיה מצב שאם החברה היום נקראת לדגל בפרויקט "אתגרים" בחברה הערבית, או "הדרך החדשה", אז בכל מקום שהמדינה מטילה על החברה, החברה יודעת יחד איתנו לתת את השירות בכל הרשויות שנקבעות. כמובן שיש הסכמים כמו למשל ב"אתגרים" עם החברה הערבית, שראשי הרשויות קובעים מול מה עובדים.

יש לנו עוד מסגרות עבודה, אנחנו לא מתערבים בהסכמים שיש מול ראשי רשויות, כי אנחנו גם עובדים בצמידות עם השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות. אנחנו רק רוצים לומר שאם למשל יש עכשיו את פרויקט הצפון, פרויקט הצפון נקבע, כיוון שזה מיידי, כסף יש וכדומה - - -

אתה מדבר על התכנית של הצפון של שר החינוך.

בדיוק, אז החברה נבחרה כזרוע הביצועית של השר, שם אנחנו יודעים לתת מענה, בין אם יש מתנ"ס ובין אם אין מתנ"ס, בהתחברות מול הרשות המקומית. אחד הדברים שעשינו השנה ולא היה מעולם, הוא שבנינו תורת הפעלה מסודרת בין החברה למתנ"סים למשרד החינוך, ייאמר פה לזכות שני הצדדים שזו פעם ראשונה בהיסטוריה, כתוב שם כל דבר, איך עושים, מי עושה, שגרת עבודה נבנתה בין המערכות והיא יכולה לתת מענה לכולם. בנינו גם תהליכים לבחינה ואישור של כל התכניות הפדגוגיות, דרך משרד החינוך יחד עם החברה. יש תהליכי בחינה משותפת לפתיחת מתנ"סים בהסכם ההתקשרות, כי היום הבקשות מהשטח גדולות ממה שהמדינה יכולה לאשר, המערכות הולכות לפי החלטת מדינה, כשהחברה בודקת היתכנות ביצוע פתיחה והמדינה מאשרת לה במסגרת ה-limit שהיא יכולה בהסכם.

גם כל תחום הנוער, כיוון שתחום הנוער משיק לנו ולחברה, בנינו הסדרה גם בתחום הנוער ופתחנו בכל - - - דני ורז, עברנו יחד את תהליך ההטמעה של המשרד מול החברה לשגרת העבודה, מהנייר להלכה.

איתן, בנוסף למתנ"סים של החברה יש גם מתנ"סים שלא שייכים.

אמרתי, תאגידים עירוניים או מתנ"סים. אני עובד מול משרד הפנים.

השאלה אם אתה מתייחס עכשיו רק - - -

כן, פה אנחנו מתייחסים רק לחברה. מדוע? כי החברה היא חברה ממשלתית, היא כפופה לשר החינוך, פה גם יש לנו שליטה מלאה. כשאתה מדבר על התאגידים העירוניים, מירב צריכה להזמין את מנהל אגף התאגידים במשרד הפנים והשלטון המקומי - - -

הם לא נמצאים?

לא.

זה מערכת אחרת לחלוטין.

השלטון המקומי יש לו כנס גדול שהתחיל היום.

אז אתם, אין לכם שום קשר?

לנו יש. אני יודע לעבוד גם מול התאגידים. גם החברה יודעת לעבוד מולם, אבל צריך לדעת שהחברה למתנ"סים, כשאתה מדבר איתה, היא מדברת על המתנ"סים שכפופים אליה ישירות, כרגע 171 עד 180 בימים האלה, שהם שלה. עם השלוחות שלה היא מגיעה לבערך 1,600 נקודות קצה. יש בישראל לא מעט מקומות שעובדים עם תאגידים עירוניים, לדוגמה, העיר תל אביב, כולה תאגידים עירוניים. לכן משרד הפנים, יש לו אגף לנושאים האלה.

התאגידים העירוניים של תל אביב, תקציבית הם לא קשורים לכם?

לא, הם לא קשורים לחברה למתנ"סים. משרד החינוך נותן לעיר תל אביב שוויוניות מלאה. העיר לא נפגעת מבחינת משרד החינוך. אל תשכחו שהחברה מבחינת משרד החינוך יושבת על תפיסה של סגירת פערים חברתיים וגיאוגרפיים, כשרוב התאגידים לא נמצאים שם. החברה מנותבת על ידי המשרד למקומות שבהם המשרד היה רוצה לסגור פערים בחברה הישראלית, זה או יישובי פריפריה או שכונות פריפריה חברתית ולכן, התעדוף שיש לחברה הוא מול המיקום שהם יושבים בו. כשאנחנו באים לתל אביב, אז דרום תל אביב מקבל התייחסות אחרת, אבל יש אזורים בתל אביב שלא צריכים שום סיוע מהמדינה, הם יכולים עוד לתת למדינה. הם רווחיים מאוד, התאגידים שלהם. כנ"ל בעוד ערים. אני מכיר, כיוון שאני מלווה גם את ההתאגדות למרכזים קהילתיים, יש ערים כמו ראשון לציון שהחברה היא רווחית מאוד מאוד.

מבחינת התפלגות, שנבין את התמונה. מהי החלוקה פחות או יותר, זה חצי חצי?

תראה, נכון להיום החברה נמצאת ב-142 יישובים מתוך 256. 142 יישובים, היא מתקרבת לחצי מדינה, סליחה, שני שליש מדינה. זה אומר שבישראל, אם אתה יודע, יש לך בערך 15 רשויות נטולות מענק שהן החזקות ביותר וכל השאר יש להם מענקי איזון למיניהם. החברה מנותבת על ידי המשרד יותר ויותר למקומות האלה, למקומות שצריכים אותה בתפיסת המדינה. יש היום יותר דרישות מרשויות רגילות שהחברה תיכנס, אבל אם יש היום 142 מתוך 256, זה מתקרב לשני שליש, אז אתה רואה שהיא דומיננטית כבר מעל 60%.

במתמטיקה לא מסתדר, אדוני.

לא, יש 140, זה מתוך 256.

מה לגבי סך כל המתנ"סים, האם הכוונה לבניין הזה שנקרא מתנ"ס ולפעילות שבו?

יש בישראל, אם אני מסתכל היום גם על החברה וגם על התאגידים, אנחנו רואים מעל 1,000 מרכזים קהילתיים בשתי הבעלויות. כלומר יש בישראל היום בערך 600 דרך החברה ויש עוד 400 שהרשויות מחזיקות, במיוחד החזקות והגדולות, כתאגידים עירוניים. בשביל זה יש להם אגף מיוחד במשרד הפנים. אנחנו עובדים דרך אגב, עם שני הצדדים, לנו זה לא משנה.

אמרת 140 יישובים.

לא, יש לך 142 יישובים ויש כ-256 יישובים בישראל. אם תספור את כל המתנ"סים, בין אם הוא רשותי ובין אם הוא של החברה, יש לך 1,000 בערך. 600 הם בבעלות החברה היום. זה מה שרציתי להגיד לך. יש עוד 40% שהם לא בבעלות החברה, שם זה בעלות רשות מקומית.

תגיד, איתן, אני רוצה רגע שנתמקד. מה האתגרים היום של משרד החינוך מול החברה למתנ"סים?

אנחנו רואים היום, אם אתם יודעים, כל תפיסת השר היא לנסות לתת לכל ילד שוויון הזדמנויות בחינוך הבלתי פורמאלי. לצערנו הרב, הרשויות, ללא התקשרות מול החברה והקצאת משאבים ייחודיים שיצמצמו פערים, אי אפשר לעשות. הלכנו ל"חוג כל ילד", כי אמרנו, יש מקומות שאם המדינה לא תסבסד ותביא אז לילד הזה אין את הזכות. פה היתרון שלנו מול החברה, כי לחברה יש מערכת אוטומטית שהמדינה לא צריכה להמציא אותה. המדינה אומרת, מה שהיא יכולה לעשות הכי טוב היא לא תתקשר לאף אחד. היא מתקשרת עם החברה בכל המקומות שבהם יש יתרון יחסי גדול לחברה, על פני היכולת של המשרד לעשות את זה. בי"ת, ביחד אנחנו יכולים להגיע לכל משימה לאומית היום. כלומר, יש לנו תכנית צמצום פערים משמעותי תוך איקס שנים שהשר רוצה באמצעות שילוב זרועות. בי"ת, יש פה משרדי ממשלה אחרים. אם אנחנו עושים את זה לבד אנחנו לא יודעים להביא את הכספים.

איזה עוד משרדי ממשלה? כמו נגב גליל?

נגב גליל, יש פה את משרד המדע, שנכנס מאוד חזק היום. משרד התרבות והספורט נכנס, משרד הרווחה נכנס. דרכם אנחנו יודעים להביא שולחן שנותן הרבה יותר מהשקל שלנו באמצעות החברה, כי למשרד החינוך יותר קשה לחבר את המשרדים פנימה.

הבנתי. אוקיי. זאת אומרת שהעבודה היום היא משולבת של כמה משרדים, המימון מגיע - - -

אני אתן לך דוגמה, אני עומד בראש הוועדה לאישור תכניות, אלינו מגיעים כל משרדי הממשלה שמעוניינים לעשות מיזמים משותפים, או ישירות עם החברה או עם המשרד וכד', כדי לאשר תכניות חינוכיות שיגיעו לביצוע דרך החברה. זה לא היה מעולם.

בסדר גמור, תודה על ההסבר. אביעד, קדימה.

קודם כל נראה את הסרט ונתחיל עם דברי פתיחה. סרט קצר.

בסדר.

(הקרנת סרטון).

תודה רבה.

בוקר טוב. קודם כל אני רוצה להודות בפתיחה לחברת הכנסת בן ארי ולשני חברי הכנסת שטרחו בבוקר העמוס הזה, באלף הדברים שיש לכם להיות נוכחים פה בישיבה, אני מעריך את הנוכחות שלכם. אני רוצה לספר לכם קצת על החברה - - -

רגע, אביעד, לא מכירים אותך, אז תגיד את השם ואת התפקיד.

שמי אביעד פרידמן ובארבע השנים האחרונות אני יושב ראש החברה למתנ"סים. אני עושה את התפקיד הזה בהתנדבות. אני איש עסקים, מנהל קרן הון סיכון ואני עושה את התפקיד הזה בהתנדבות לחלוטין בארבע השנים האחרונות. נמצאים אתי, לימיני, הצוות של החברה למתנ"סים, מנכ"ל החברה, משנה למנכ"ל החברה, סמנכ"לית החברה, דוד אבטה, ראש המטה שלנו, גיל הדובר ונציגים של משרדי ממשלה אחרים, שעם כולם אנחנו נמצאים היום בשולחן טוב של שיתוף פעולה, מה שלא היה מובן מאליו בעבר.

אני רוצה להציג לכם קצת את החברה, לדבר על מה שהיה ומה שקורה עכשיו, על האתגרים ועל מה שאנחנו זקוקים לכם, חברי הכנסת שיושבים פה בבניין, על מנת לקדם את הפעילות של החברה. אני רוצה להתחיל מהדברים שאיתן דיבר עליהם, על הפער בין 142 רשויות לבין 256 רשויות. בפער הזה של מאה וכמה רשויות שעוד לא נמצאות אצלנו, אני אחלק אותן לשלושה חלקים. חלק אחד זה רשויות שנמצאות אתנו בתהליך ויהיו אצלנו בתקופה, כחלק מתוך הגידול שיש כל הזמן בחברה למתנ"סים, עליהן אני לא רוצה לדבר. הן יהיו בתוך תודות למאמץ שאיתן דיבר עליו ולשיתוף הפעולה הטוב באמת שיש היום עם משרד החינוך. אני גם לא רוצה לדבר על 20-30 רשויות שהן פחות מעניינות אותי, אני לא פועל בתל אביב, אני לא פועל בסביון, אני לא פועל בעומר, אני לא פועל בכפר שמריהו, אני לא פועל ביישובים שנמצאים באשכול העשירי ואני פועל מעט מאוד באשכול התשיעי. אלה יישובים שיעבדו היטב - - -

איתך או בלעדיך.

איתי או בלעדיי. לא בזה אני רואה את התפקיד שלי, לא בשביל זה אני מתנדב בחברה למתנ"סים, לא בשביל זה החברה קיימת. אני כן רוצה לדבר על הערים ועל היישובים שנמצאים באשכולות 1-2, שחלקם לא נמצאים היום בתוך החברה למתנ"סים ואני אסביר למה, אני אסביר מה החשיבות בדברים האלה.

אתרע מזלם של אנשים, ואני אתן דוגמה, בעבר כמעט ולא היו בחברה למתנ"סים לא מתנ"סים ביישובים הערבים ולא מתנ"סים בחברה החרדית. גם כאשר היו, לא היו להם מנהלים מתוך החברה הערבית ולא מנהלים מתוך החברה החרדית. היום, רק כדי שתכירו את המספרים, למעלה מ-30 יישובים מתוך ה-142 זה יישובים ערבים ו-13 יישובים חרדים שהאחרון בהם, אני כבר מתייחס לזה, עמנואל יהיה היישוב הבא שייכנס ובזה, ובזה מלבד ערד בעצם נכנסנו לכל הקהילות החרדיות הגדולות במדינת ישראל. כשאני מדבר ביחד על הדברים האלה אני מדבר על 44 מתוך 142, אתם יכולים לעשות לבד את החשבון, תבינו איפה הדברים נמצאים.

אבל עדיין, ביישובים באשכולות 1-2 יש עדיין אנשים במדינת ישראל שאתרע מזלם, גם להיוולד באשכולות 1-2 ושגם ליישוב אין את מה שאני צריך כדי להקים מתנ"ס. לדוגמה, מתנ"ס בדואי שפתחנו עכשיו. ליישוב אין אפילו את המינימום שהוא יכול לתת, את הבניין, את המבנה, את שכר המנהל, שאני יכול להקים כדי שאני אוכל לתת את כל מה שאני יודע לתת במקום.

דברים כאלה לא ניתנים, נניח, על ידי מפעל הפיס?

לא. היום מפעל הפיס באשכולות 1-2, מי שכן, לראשונה, קצת עכשיו הצלחנו להוציא מהתכנית של הבדואים עוד תקצוב ליישובים כדי להקים מתנ"סים כדי שהם יוכלו לתת את הכסף ממול ועדיין, היום, בתוך החברה הערבית ובתוך יישובים - - - ניקח לדוגמה את ג'סר א-זרקא, אחד היישובים הכי קשים במדינת ישראל, אנחנו מאוד מעוניינים להקים שם מתנ"ס. בג'סר א-זרקא אין כסף למועצה המקומית להקים מתנ"ס ולכן מי שאתרע מזלו לחיות בג'סר א-זרקא, לא יהיה לו מתנ"ס במציאות הנוכחית, כשלי כחברה ולי כמדינה זה נושא חמור.

כמה כסף אתם צריכים, במפה ארצית, כדי להקים מתנ"סים באותם יישובים של אשכולות 1 ו-2, שלפי הערכתכם צריך להקים שם מתנ"ס?

אם הייתה לי תוספת תקציב של כ-20 מיליון שקלים, אני מניח שהייתי מכסה חלק גדול מאוד.

מדובר על מבנים ותשתיות.

כן, את יודעת מה? עם המבנים והתשתיות, אני כבר לימדתי את עצמי לעבוד בבתי ספר, לעבוד בכל מקום שנמצא. עוד דוגמה, גם באלעד או בלקייה, באלעד, כשנכנסנו, לא היה מתנ"ס עד לפני שלוש שנים ומאז שנכנסנו לשם, עוד אין לנו מבנה, אבל אנחנו פועלים בכל מבנה שאנחנו מקבלים. ראש העיר שם מאוד רתום לעבודה שלנו, הוא נותן בית ספר, אנחנו פועלים בבית הספר, הוא נותן בית כנסת, אנחנו פועלים בבית הכנסת. בלקייה את המתנ"ס התחלנו אשכרה בתוך הרכב של מנהל המתנ"ס. זה היה המתנ"ס, המנהל והרכב שלו.

אני מניח שיש לו רכב גדול. אם זה היה הרכב שלי לא היה נכנס כלום.

אתה מהירוקים, חוסך.

ואז אתם מממנים כוח אדם?

אנחנו מממנים את המנהל ואנחנו מממנים את הפעילויות שאנחנו נתייחס אליהן עוד רגע, אבל יש דברים בתוך העבודה - - -

את המנהל בשעות כאילו נוספות?

לא, את כל העבודה שלו.

אני רק רוצה להתעכב איתך על שאלת 20 מיליון השקל, שזה סכום גדול מבחינתכם, אבל זה סכום אפסי לחלוטין מבחינת המדינה. אתם הגשתם בקשה לקבל את ה-20 מיליון שקל האלה?

כמה פעמים שהגשנו בקשה וכמה פעמים שהיינו בדיונים עם ראשי מפלגות שונות, כולל ראש מפלגתך שלך, מספר פעמים.

לא מדבר על זה, מפלגות, עזוב אותי, יש עדיין מדינה, יש משרדי ממשלה. אני אמנם בעד לדבר עם כל המפלגות, אני בעצמי שייך למפלגה ומאוד גאה בזה, אבל מבחינת המדינה, למי פניתם, למשרד החינוך?

אני לא שייך למפלגה ומשרד החינוך עוזר לנו מעל ומעבר ב - - -

לגבי ה-20 מיליון שקל, למי פניתם?

למשרד האוצר, שנמצאים איתו בקשר על הנושא הספציפי הזה, שייכנס כחלק מתוך התכניות ברשויות הערביות. עיקר הבעיה באשכולות 1 ו-2 זה ברשויות הערביות.

הן מרבית אלה שב-1 ו-2.

נכון ולכן עיקר הבעיה נמצא שם. היינו בקשר, אני כבר לא יודע כמה, כבר נמאס לי להגיד - - -

האם אתם יכולים להעביר אלינו פנייה מסודרת שתמפה לנו את היישובים באשכולות 1-2 ותאמר לנו איזה סכום מדויק נדרש כדי להקים בכל אחד מהיישובים האלה מתנ"ס, כאשר אתה באופן יצירתי מתאר איך ניתן להתמודד גם עם שאלות של תשתיות?

המסמך יהיה אצלך. אני רוצה פה להוסיף, שכמו שאמר איתן קודם, כאשר יש לנו אפשרות לפתיחה של עוד מתנ"ס ביישוב מאשכול 8-9-10 מול האשכולות הנמוכים, אנחנו נלך למקומות הנמוכים.

זו המטרה המושכלת של החברה.

תמשיך, אביעד, כי הזמן מתקדם מהר.

נציג לכם בשנייה קצרה את החברה. חבר הכנסת חנין, זה חשוב לי מה שאמרת כי בסוף אם מהדיון הזה ייצא שנלך ביחד להוציא את הכסף הזה אז מבחינתי הדיון היה מוצלח. בסוף לשם אנחנו רוצים לגדול בתוך הדבר הזה.

אנחנו חברה ממשלתית, אנחנו בסוף מדינה. אנחנו כל הזמן מדגישים את זה, אנחנו לא גוף פרטי ולא עירייה, אנחנו מדינה. חברה ממשלתית באחריות משרד החינוך. אנחנו פועלים ב-700 מקומות, 180 מרכזים. הפער בין 142 לבין 180 הוא שיש ערים גדולות שיש בהן הרבה מרכזים. לדוגמה, ירושלים היא עיר ענקית שבכל שכונה בה 45,000 תושבים, עיר בפני בעצמה, אנחנו פועלים גם במערב וגם במזרח ירושלים, גם במתנ"סים חרדים בתוך ירושלים, בעצימות מאוד גבוהה, מה שלא היה קיים בעבר. אנחנו משרתים היום למעלה ממיליון וחצי ישראלים שנכנסים לפחות פעם בשבוע. זה מספר עצום, אלה אנשים שנכנסים לפחות פעם בשבוע לתוך הפעילויות שלנו. אני לא חושב שיש איזשהו ארגון חינוכי-חברתי-קהילתי במדינת ישראל, שנמצא במקומות האלה. אנחנו מפעילים מערכת של 25,000 מתנדבים היום, 25,000 אנשים שלא מקבלים שכר, שמתנדבים אצלנו ולמעלה מ-4,000 עובדים. תקציב 16' שלנו היה 680, התקציב שלנו במגמת גידול כי אנחנו עושים עוד תכניות לתוך הדברים האלה. יש לומר שהתקציב שלנו ב-2013 היה 320 מיליון. התקציב למעלה מהוכפל בתוך תקופת השנתיים האחרונות.

החברה למתנ"סים, כמו שאמרנו, היא הארגון החברתי המוביל. יעדינו הם לבנות קהילות מקומיות ברשת ארצית, לעצב חברה חסונה ומתקדמת, כשבסוף המטרה היא להיות ולהרגיש משמעותי ושייך. למימוש הייעוד שלנו אנחנו מפתחים ומטמיעים את התשתיות בכל המקומות.

שני התחומים המרכזיים שאנחנו מתעסקים איתם זה בחינוך משלים. כשאנחנו מדברים על חינוך משלים אנחנו מדברים על 24/7, כלומר, מערכת החינוך במדינת ישראל עובדת 200 יום בשנה ועובדת עד שעה שתיים, שלוש, כל אחד מהמקום שלו, אנחנו עובדים 365 ימים בשנה והמטרה היא לעבוד בכל שבעת ימי הפעילות, כולל יום כיפור, שבו אנחנו עושים פעילות במתנ"סים, ביום כיפור או בחגים או עיד אל פיטר,. אנחנו פועלים במשך כל השנה בכל המקומות.

בגישה מיוחדת לנושא ספציפי שאנחנו מאוד מהותיים בו זה הנושא של צרכים מיוחדים על הרצף של כל הגילאים. קרי, כל ילד עם בעיה במדינת ישראל, בין אם זה על הרצף האוטיסטי ויושבים פה חבריי ממשרד העבודה והרווחה שפעילים בנושא הזה ביחד איתנו. יש תכניות מיוחדות שמופעלות גם עם משרד הבריאות שלא נמצא פה. בכל התחומים האלה אנחנו הזרוע המבצעת של המדינה.

אני רוצה להתייחס שנייה למקום שהיינו בו לפני עשור. החברה למתנ"סים עמדה לפני סגירה. ירון זליכה, כחשב הכללי, הייתה לו מגמה לסגור את החברה למתנ"סים מתוך תפיסה שכל רשות תסתדר לבד, מי שיש לו כסף יסתדר, מי שאין לו כסף שיעשה מה שהוא יעשה. כמו תמיד, כשסוגרים דברים במדינה, אז קודם כל מוציאים מהם את התוכן, הורידו את תקציב הפעילות של החברה ואז אמרו, בשביל מה צריך חברה, יש בה רק עובדים? אז בואו נקצץ. אז ירדו, ירדו, ירדו, ירדו, ירדו והגענו למקום של 110 רשויות, פחות מ-125 מנהלי מתנ"סים שהיו קיימים בשנת 2013. כי הרצון היה, בוא נפריט, בוא נסגור.

היום, משנת 2013, המגמה היא הפוכה, להגדיל. כמו שנאמר פה, הפרטת המתנ"סים לא דומה להפרטת בזק כי אם לא תהיה החברה למתנ"סים אף מקום לא ירצה לפעול, לא בלקייה, לא בכסייפה ולא בעמנואל. במקומות האלה, דרך אגב, אין לך תאגידים עירוניים ואין לך את המקומות שבו אנו נמצאים.

זה הזינוק בתקציב שדיברנו על זה עכשיו. מה שיותר משמעותי הוא הקטנה בגירעון. הגירעון של החברה היה 84 מיליון שקל. בדוחות 2013 היינו בהערת עסק חי על סף חדלות פירעון. היום החברה הקטינה את הגירעון שלה לפחות מ-10 מיליון שקלים. חברה ממשלתית לא צריכה להיות מודל להפסד. חברה ממשלתית יכולה להתנהל גם בצורה יעילה, ואני בא מהשוק הפרטי, אני מתפרנס מהשוק הפרטי ואני אומר שוב, חברה ממשלתית לא חייבת להיות מודל למשהו מפסיד, היא יכולה להיות יעילה. הסיסמאות האלה, אין להן בעיניי מקום. המחזור הכללי של המתנ"סים עלה מ-1.7 מיליארד ל-2.4 מיליארד, המחזור הכללי של הפעילות בכל השטח. מה שמשמעותי פה זה גם הקטנת הגירעון תוך כדי הפעילות, מיחס של 7% לגירעון אנחנו מתקרבים לרדת אל מתחת ל-1% של הגירעון.

מספר הרשויות שבהן אנחנו פועלים, הרחבנו, מצוין כאן. עוד פעם, אני לא רוצה לחזור עשר פעמים על הדברים, אבל לא היינו עושים שום דבר בלי העזרה של כל הגופים שיושבים איתנו היום באותו שולחן, אנחנו לא שני צדדים, היום הפעילות היא צד אחד.

מספר תכניות הליבה, בעבר חלק מהבעיה של החברה למתנ"סים היה שעבדנו בהמון המון המון תחומים. עבדנו בארבעים תחומים. אתה לא יכול להיות ממוקד בפעילות אם אתה פועל בארבעים תחומים. היום אנחנו עובדים רק בתשעה תחומים, אבל בתשעה התחומים האלה הגענו לפעילות של 758 תכניות, מה שהיה בעבר 474, כמעט הכפלנו את הפעילות בתוך המקומות האלה. כל זה חייב אותנו להכניס מספר עצום של מנהלים חדשים וגם כאן יש חלק מתוך התפיסה. היום מנהל חרדי מנהל מתנ"ס חרדי, מנהל ערבי מנהל מתנ"ס ערבי, מנהל בדואי מנהל מתנ"ס בדואי. לא היה את זה בעבר. היום, כחלק מהתפיסה, הקמנו עתודה ניהולית והעתודה הניהולית היא היום על 35 מקומות עם 700 מתמודדים.

היום חלק מהתפיסה הוא שאני רוצה לשלב עוד מנהלים מתוך אוכלוסיות שלא היו קיימות בעבר. החברה למתנ"סים בנויה כפירמידה. מנהל המתנ"ס הופך להיות אחר כך מנהל אזור, מנהל אזור הופך להיות אחר כך סגן מנהל מחוז, מנהל מחוז ואחר כך סמנכ"ל ומנהל בחברה או אנשי מטה. היום הצלחנו להתקדם בפירמידה למקומות כאלה שבחלק התחתון של הפירמידה כבר יש מנהלים חרדים וערבים ומנהלים שבאים מהפריפריה. זה גרם לזה שהיום גם יש מהפריפריה וגם מהאוכלוסייה הערבית אנשים שהגיעו להיות מנהלי אזור וסגנים של מנהלי מחוז. בעתיד השאיפה היא שזה יילך ויגדל. דרך אגב, בכל המונחים של החברות הממשלתיות אנחנו החברה עם המגוון הכי גדול, אנחנו עם מספר המנהלים הכי גדול מתוך החברה האתיופית, לצערי ולבושתי לפני ארבע שנים במדינת ישראל לא היה מנהל מתנ"ס אתיופי אחד והיום נכנסנו לתוך הדברים האלה, כבר יש שלושה שנמצאים, שניים כבר בפועל ועוד אחד שאי"ה בזמן הקרוב. זה עוד לא מספיק, אבל אנחנו מתחילים להיכנס לתוך הדברים האלה, לתוך האחוזים. היום, למעלה מ-15% מתוך המנהלים בחברה למתנ"סים הם מנהלים ערבים. זה לא ה-20% שיש באוכלוסייה אבל זה 15% וזה מתקרב. בתוך האוכלוסייה החרדית אני נמצא היום, עוד לא בתוך ה-12% של האוכלוסייה החרדית, אבל אני מתקרב למספרים בתוך האוכלוסייה החרדית. אותו דבר לגבי פריפריה.

מה ברמת הדירקטוריון וההנהלה, בשתי האוכלוסיות, הערבית והחרדית?

תיכף, אני רוצה שתתקדם.

שני דברים בתוך הדירקטוריון שנמצאים, היום יושב חוסאם בתוך הדירקטוריון, הוא מייצג את רשות החברות, אנחנו ביקשנו - - -

איזה חוסאם?

מהו שם המשפחה? שנייה, עוד שנייה אגיד לך את שם המשפחה. עד עכשיו ישב יחזקאל רוזנבלום מביתר כנציג, דירקטור שהוא חרדי, עכשיו אנחנו בתוך תקופה, אתם מכירים את כל הסיפור של נבחרת הדירקטורים, יש בתוך התהליך עכשיו - - - סליחה שאני לא זוכר את שם המשפחה.

טועאפה.

כמה נשים יש בדירקטוריון היום?

אנחנו הדירקטוריון היחידי שיש לו רוב נשי.

יופי, תציין את זה.

אני אציין את זה. אנחנו הדירקטוריון היחידי מכל החברות הממשלתיות שיש רוב נשי בדירקטוריון, חמש נשים בדירקטוריון.

כמה אנשים בדירקטוריון? כמה חברים?

היום אנחנו, לצערי, אנחנו שבעה חברים, אנחנו צריכים לגדול להיות תשעה חברים, כאשר אנחנו ממתינים לתהליך אישור, אתם מכירים את התהליך. ממתינה עוד נציגה וממתין עוד נציג ערבי. אנחנו ממתינים. יחזקאל רוזנבלום, שהוא דירקטור מהחברה החרדית, מסיים את כהונתו עכשיו ואנחנו פועלים שיהיה דירקטור חרדי במקומו - - -

בהנהלה הבכירה?

כן, זה הדירקטוריון של החברה למתנ"סים. אנחנו חייבים להתקדם. בוא, אני רוצה שתתייחס לעניין של האתגרים.

שאר הדברים כבר אמרתי תוך כדי דיבור, אני רוצה להתייחס לאתגרים העתידיים. האתגרים העתידיים שלנו מבחינתנו, בתכנית האסטרטגית שלנו בשנת 2020 אנחנו צריכים להגיע ל-200 רשויות מתוך 256 הרשויות, כשהפער בין איפה שאנחנו נמצאים, בין 142 ל-200, אלו האוכלוסיות של אשכולות 1, 2 ו-3. לשם אני רוצה להגיע. אני רוצה שתקציב החברה יגיע מ-700 ומעלה שנהיה בשנה הזאת, להגיע למיליארד, כאשר עיקר התקציב שלי הולך כמובן למקומות הנמצאים.

אני רוצה להדגיש ששקל שמגיע לחברה למתנ"סים אפשר למנף אותו פי ארבעה, כי השקל שנמצא אצלנו, על כל שקל שלנו יש את מה שהעירייה נותנת, היא שותפה שלנו, מה שנותנים תרומות כספיות וגופים - - - אנחנו מותר לנו לעבוד מול חברות מסחריות וגופים מסחריים, אנחנו פועלים היום עם בנק הפועלים ובנק לאומי ו"טבע" ו"פמפרס", אני לא אתחיל למנות את כל החברות, למרות שהיה מגיע להן, גם "תנובה" שפועלים בכל המקומות, "סלקום" שפועלת איתנו. אז כסף שאני יודע להביא, אני יודע לתת עוד כסף, אני יודע להביא כסף מחו"ל ואני יודע להביא כסף של משתתפים. יש מתנ"ס ברמת השרון, רובו בנוי על הכנסות עצמיות, הוא חי לבד, הוא לא צריך אותי. הוא צריך אותי ברמת התוכן, ברמת ההדרכה, ברמת המהות, אבל מבחינה כספית הוא רץ לבד ואני עובד דיפרנציאלי, במקומות שצריך אותי אני משקיע יותר, במקומות שלא צריך אותי אני משקיע פחות.

אני רוצה לסכם. יכולתי להאריך פה, אבל אני רוצה לפנות אליכם, לחברי הכנסת שנמצאים כאן, מה בעצם אנחנו רוצים מכם. אני אגיד עוד מלה שביקשת לשמוע על הנושא של הפנאי ואז אני אגיד מה אנחנו רוצים מחברי הכנסת.

זה השקף של הפנאי והשתתפות בחוגים בחברה הישראלית. אפשר להתייחס אליו בשני הכיוונים. אפשר להתייחס בכיוון הטוב שאומר 24% מהאוכלוסייה הישראלית משתתפים בפעילות פנאי, ואפשר להתייחס ל-76% מתוך האוכלוסייה הישראלית שלא משתתפים בדברים האלה. אני רוצה להתייחס דווקא ל-76% מתוך האוכלוסייה הישראלית שלא משתתפים. בעיניי פעילות פנאי היא לא nice to have. במאה ה-21 פעילות פנאי זה דבר שהוא must. זו חובה. הפערים בחברה הישראלית באים לידי ביטוי בפעילות הפנאי. בכפר שמריהו כולם משתתפים בפעילות פנאי, רק שהם עושים את זה במועדון הכושר שלהם, הם עושים את זה בחוגים בבית, הם עושים את זה בשיעורים הפרטיים והם עושים את זה בכל המקומות האלה. הפער הגדול בחברה הישראלית נוגע למקומות, חוגים, נניח בפרויקט החדש של ה"חוג לכל ילד" שאנחנו רוצים לעשות לכל תושבי הצפון, הילדים שלי בתל אביב, יש להם חמישה חוגים כל יום, הם יכולים לבחור מה שהם רוצים, אבל הילד במתנ"ס שבנווה יעקב או הילד במתנ"ס קריית משה או הילד במתנ"ס ברהט, אם אין את החברה למתנ"סים אין לו חוג, אין לו חוג. הוא לא יהיה בחוג. הילד במתנ"ס "דורה" בנתניה – אם אין מתנ"ס הוא לא שם.

מתנ"ס נהדר, דרך אגב.

כן, הוא לא שם, הוא פשוט לא שם.

גם נווה יעקב.

הייתי שם.

נווה יעקב זה דוגמה - - -

הייתי יושב ראש הנהלה שם.

לא צריך לספר לך על מתנ"ס נווה יעקב, אבל הוא דוגמה לאיך מתנ"ס היה נראה פעם ואיך הוא פועל היום, לאילו אוכלוסיות הוא פונה היום ולכמה הוא יכול להגיע.

באום אל פאחם יש לכם? כי זה של העירייה, של התאגיד העירוני. יש על מה לדבר.

יש בהחלט על מה לדבר. פעילות הפנאי במדינת ישראל היא מאוד משמעותית ואנחנו מצליחים לגעת בלא מעט מהילדים, אבל אם היינו עושים חיתוך של הילדים שאנחנו נוגעים בהם, הילדים שנוגעים במתנ"ס, הייתי רוצה להכפיל פי שניים ופי שלושה את הכמות של הפעילות שאנחנו נמצאים בה. היום בנינו את התשתית הארגונית. זרוע הביצוע מאפשרת לי לפעול בדברים האלה. אני לא חברה שמרוויחה כסף, כל כסף שנשאר חוזר לתוך הפעילות. מה שקורה אחרת זה שגורמים פרטיים מרוויחים כסף. הלוא מה קורה? גורמים פרטיים לא יפעלו בדרום אצל הבדואים ולא אצל החרדים ולא בפריפריה, גורמים פרטיים יפעילו חוגים במקומות שבהם מרוויחים כסף, כי זו המהות של גוף פרטי, להרוויח כסף, אבל המדינה, אם היא תיתן לגופים פרטיים להפעיל את זה ולא תיתן לנו להפעיל את זה, היא תפרנס גופים פרטיים.

אני פונה אליכם על כמה דברים. הדבר הראשון שמשמעותי זה ללכת למאבק וזה מאבק שאני מצפה מכם להוביל יחד איתנו, לטובת אשכולות 1-2, להקים שם מתנ"סים. לא יכול להיות מצב שבאשכולות 1-2 במדינת ישראל, במקומות רבים, אין מתנ"סים ומי שיושב שם זה רק אוכלוסייה חרדית ורק אוכלוסייה ערבית. זה דבר ראשון. הדבר השני, להרחיב את התכניות. אנחנו בסוף זרוע ביצוע, תפקידנו לבצע את הדברים.

על ידי הרחבת התקציב.

על ידי הרחבת התקציב. אתן לכם נתון שהוא מטורף, אולי הוא מוגזם, אבל עם כל הגידול שהראינו לכם, התשתית שלנו, המטה שלנו לא גדל. היו לנו 85 תקנים ממשרד החינוך ואחרי שהגדלנו את התקציב מ-320 ל-700 מיליון שקל, נשארנו על אותם 85 תקנים ואני אומר לכם כבר שאנחנו חנוקים, אבל במטה לא הגדלנו את מספר האנשים, כל הגידול ירד למטה. אז או שתגידו שפעם היה יותר מדי למעלה, זה גם יכול להיות, אבל כל הגידול ירד למטה. כל הגידול שיצטרף אמור לרדת למטה, כסף שאתם שמים שם ואתם מעבירים, כאילו ה-ROI שלכם, אם נדבר במונחים הכספיים שאני חי בהם, ה-ROI שלכם, השקל הנוסף שלכם, אם אתם שמים אותו בחברה למתנ"סים זה שקל שמגיע למטה.

אני אסיים בלהגיד תודה לכל שותפים שלנו שנמצאים פה, כי אנחנו לא פועלים לבד, אנחנו פועלים עם משרדי ממשלה והם כולם שחקנים, הם כולם מעורבים.

תיכף נשמע את ההתייחסויות שלהם. ג'בארין עוד צריך לצאת ללוויה, אז אני רוצה לתת לו.

כן, האמת היא שאני צריך לצאת ללוויה בנגב, לצערי, הייתי באמת רוצה להמשיך ולשמוע עוד פרטים. מה שאני מציע, אני קיבלתי את דרכי הקשר שלכם ואני אשמח שנקיים ישיבה יותר מסודרת. מעניין אותי לשמוע מה קורה בחברה הערבית, גם להבין את חלוקת הסמכויות וחלוקת הפעילות בין החברה למתנ"סים לבין התאגידים העירוניים, כי שם זה קצת לא ברור. למשל עיר כמו אום אל פחם, עם יותר מ-50,000, שאין בה מתנ"ס של החברה למתנ"סים,.אני לא יודע מה זה אומר אז אני אצטרך להבין יותר איך אפשר לקדם את הפעילות הזו.

הדבר העיקרי שרציתי לומר, חוץ מהדברים שאולי נוכל אחר כך לשוחח עליהם, לגבי החברה הערבית, אני מניח שכך זה עובד גם לגבי החברה החרדית, בונים הרבה על הפעילות של המתנ"סים כי כמעט שאין מסגרת אחרת. כמעט אין מסגרת אחרת. זאת אומרת, אני מסתכל על היישוב שלי, יותר מ-50,000, הפעילות התרבותית היום או פעילות הפנאי כמעט היחידה שקיימת היא במתנ"ס של אום אל פחם. אמנם במקרה שלנו הוא לא שייך לכם, אבל הוא חלק מהפעילות של המתנ"סים. כיום אני רואה את הדור הצעיר, שם צריך להטמיע ושם צריך לפתח ואני אשמח שנוכל למצוא דרך לשיתופי פעולה. אם צריך לעזור גם בקשר עם ראשי הרשויות נעשה את זה, אם אתם צריכים לבוא לישיבה עם ראשי הרשויות הערביות נשמח לעשות את זה.

מאוד מאוד נשמח להגיע לישיבה עם ראשי רשויות.

אנחנו נחבר ביניכם.

אני אשלח אליך או למישהו אחר ונהיה בקשר. תודה רבה. סליחה שאני צריך לצאת.

אני חייב להגיד שאנחנו עוברים היום רשות רשות, מציגים את החברה למתנ"סים בחברה הערבית. אנחנו נמצאים היום ב-33 מתוך 67 רשויות ערביות. רשות רשות עוברים, מציגים את החברה. אנחנו נמצאים היום בתוך תהליכי היתכנות, שזה אומר תהליכים של מגעים כאלה ואחרים לבדיקת כל התהליכים האלה, בסדר גודל של עוד 20 רשויות. זאת אומרת שיש היום כבר שיח עם עוד 20 ראשי רשויות, אבל אנחנו נשמח מאוד באמת לכל היתכנות ודיאלוג עם כל רשות באשר היא.

אנחנו לפחות שלושה מחברי הרשימה המשותפת בתוך ועדת החינוך, אז אולי נקיים ישיבה עם הנציגים בתוך ועדת החינוך ונוכל לקדם. נתאם את זה.

נתאם את זה. אני הייתי מאוד שמח, חברת הכנסת בן ארי, אם באמת אפשר שנעשה דיון כזה.

זה יהיה משהו מצומצם, זה לא בתוך הוועדה. נעשה משהו. אין בעיה. תודה, ג'בארין. מלכיאלי, אתה רוצה להוסיף? בבקשה, אדוני.

קודם כל, תודה רבה, גבירתי יושבת ראש הוועדה, על הדיון. אני חושב שאני מכיר את החברה למתנ"סים. אין ספק שהיא עושה פעילות בעיקר בשעות הפנאי. היום לרשויות אין יכולת להגיע, למשל, לצבור מתנדבים, כמו המתנ"סים. אני מכיר את ירושלים, שיבחו אתכם הרבה ויש הרבה מה לשבח, יש דבר שאני רוצה להגיד לכם כהערה בונה ואני חושב שההערה היא לא כלפיכם, אלא יותר לתת לכם מידע, לא יודע אם אתם מודעים לו, בשביל ההנחיות שלכם בשטח.

מספר מתנ"סים בירושלים הפכו בשלוש השנים האחרונות, ובעיקר בשנה האחרונה, לאיזשהו יעד פוליטי, כשנקטו צד במאבקים של עיריית ירושלים, מתוך כוונה לשאת חן בעיני אנשים מסוימים בתוך העירייה. היום, בשכונות שלמות יש מאבקים בין חרדים ללא חרדים, בתוך חרדים, בתוך חילוניים והמתנ"ס הקהילתי הפך להיות שופר של צד מסוים. כל בית כנסת שנבנה ברמות, פסגת זאב, גילה, ראש המתנגדים – המתנ"ס. אני ישבתי בוועדת התכנון והבנייה המקומית לא פעם ולא פעמיים ואני שואל את הנציגים, "תגידו לי, החברה למתנ"סים מממנת אתכם בשביל להתנגד לבתי כנסת? בשביל להתנגד לגני ילדים?" בוא נגיד שהדיון הוא, טו, רוצים את השטח לפעילות קהילתית, אבל כשזה מגיע לציבורים אחרים פתאום המנהל הקהילתי מגיע כמבקש, כיוזם. אני מכיר את המורכבות, שיש הנהלה בעייתית, שלפעמים היא מכריחה מול המנהל, אני חושב שאתם, כחברה למתנ"סים, שגם רוצה עזרה מהמדינה ואני חושב שהבקשה שלכם, 20 מיליון שקל במונחים של פה זה כסף קטן ואני אשמח להיות יד ארוכה שלכם, יחד עם יושבת ראש הוועדה, כי זה מוצדק ואתם צריכים את זה, אבל אתם צריכים לחדד את הנהלים מול האנשים שלכם, אסור להם לגעת במריבות שבתוך השכונות. הם, בשביל לשאת חן, ואם אתה רוצה גם שמות ושכונות אני מוכן לתת לך, לא רוצה לתת פה דוגמאות, לא פה, אבל אחר כך אני יכול לתת לך. אתם צריכים לחדד את הנהלים מול המנהלים שלכם, אסור להם להתערב, ודאי לא במאבק שכונתי אבל גם לא במאבקים פנים עירוניים, בין קואליציה לאופוזיציה, בתוך הקואליציה. הם מגיעים לישיבות מועצה, נוקטים צד לאחד הצדדים, מה זה עושה? מרחיק קבוצות שלמות מתוך המתנ"סים.

משפט אחרון, ההתקרבות שלכם לציבור החרדי היא מבורכת מאוד, יש לכם כבר מנהלים חרדים בתוך ירושלים, דבר שבעצם מקרב את האנשים. כשאני נכנסתי לנווה יעקב, לא הייתי שולח את הילדים שלי למתנ"ס. פחדתי. היום הילדים שלי כולם בחוגים במתנ"ס, קורסי שחייה ושאר חוגים. זה ממלא לי את השעות של אחר הצהריים, זו באמת פעילות מבורכת מאוד. אני מכיר את זה מעוד חברים חרדים בכל ירושלים. הנושא הפוליטי ונקיטת צד של מנהלים, לדעתי מפריע לכם, גם בתוך הקונצנזוס העירוני, אבל גם בכלל.

תודה רבה, חבר הכנסת מלכיאלי.

חבר הכנסת - - -

אתה בסוף מתייחס, כך זה עובד. אתה רושם לך ובסוף מתייחס. אנחנו גם נוציא סיכום לכל חברי הועדה כמובן, שהם גם יוכלו לקרוא.

עכשיו אני רוצה בבקשה את משרד הרווחה והשירותים החברתיים, הוא כאן? בבקשה. טלי או קרן?

טלי.

בואי ספרי לנו על הקשר עם החברה למתנ"סים ועל העבודה שלכם.

קודם אני אציין את העבודה ואת שיתופי הפעולה הטובים שנעשים בין המשרד שלנו לחברה למתנ"סים. אני אגיד שמעבר לתכניות פנאי שהוצגו פה, החברה למתנ"סים שותפה גם לתכניות נוספות, שירות לאומי אזרחי, אוכלוסיות עם מוגבלויות, החברה למתנ"סים היא זרוע מעטפת לתכנית הזאת, לאוכלוסיות שלנו ועושה את זה בצורה נהדרת. החברה זכתה במכרז של המשרד למעש תעשייתי, אז היא מובילה גם את התכנית הזאת של תעסוקה מוגנת בשוק הפתוח, וכמובן תכניות הפנאי.

בנוגע לתכניות הפנאי חשוב לציין שמשרד הרווחה מוביל מדיניות של שילוב אוכלוסיות עם מוגבלויות בקהילה. היום אנחנו נותנים העדפה ומעדיפים כמה שיותר שהמועדונים ופעילויות הפנאי ייפתחו בתוך המסגרות של החברה למתנ"סים, שבעצם מעודדות את השילוב הזה ומאפשרות את השילוב ולא במסגרות סגרגטיביות כמו שהיו בעבר.

חוץ מבעלי מוגבלויות, יש עוד אוכלוסיות? למשל, הייתי בסיור במשפחתון של "אור שלום" והתקשרתי לאביעד, אני לא יודעת איך זה התקדם, אבל נגיד יש ילדים שנמצאים במשפחתונים, שהוצאו בצווי בבית משפט והם גדלים במשפחות אומנה, הייתי בחולון, ואז תהיתי אם אותם ילדים שגם כך נמצאים במשפחתון ובמשפחות אומנה, שהם כבר לא בבית שלהם, אם יש נגיד אפשרות במתנ"ס לקבל חוג. אביעד דיבר על "חוג לכל ילד", הוא דיבר על הצפון, אבל האם יש עבודה עם משפחתונים ומשפחות אומנה, כדי לתת לילדים חוג באיזושהי הנחה משמעותית? אביעד, אתה זוכר שסיפרתי לך על הסיור שלי ב"אור שלום"?

אנחנו נציגות של אגפי המוגבלויות. בהקשר של אומנה, בכל מקרה, משפחות אומנה לילדים עם מוגבלויות וגם לילדים רגילים, יכולות, הילד זכאי לכל מיני שירותים.

יש הסדר?

יש הסדר והילד יכול לקבל חוגים ומְטפח ועוד המון המון דברים. יש מימון לדבר הזה.

מה התפקיד שלך?

אני המנכ"ל.

לא הצגת את עצמך.

רציתי להגיד שלכל ילד שנמצא בכזאת אומנה או בהליך כזה או אחר של ילדים בסיכון, בעצם יש לו הועדה. כחלק מההועדה המשפחה או המשפחתון יכולים להשתמש בזה על מנת לתת לו גם את סל השירותים של חוגים או מקומות כאלה. המרכזיים הקהילתיים מפעילים גם מדיניות של סבסוד משתתפים בתוך התהליך, כמה שהם יכולים. רציתי להגיד שלגבי אוכלוסיות - - -

רק תיקון טעות, כי הועדה לא כוללת את הדברים האלה ויש אפשרות לתקצוב נוסף נפרד לטובת הדברים האלה. ההועדה היא לטיפול שוטף ויומיומי והדברים האלה הם מעבר ולא - - -

אני מכיר את זה גם מההועדות בתוך הסיפור הזה. אני רק רוצה להגיד שמה שלא נמצא בתוך הסיפור, לפחות לאנשים עם מוגבלויות, זה הסיפור של ההסעות. זה סיפור מאוד מורכב ולזה אין פתרון. אם עכשיו צריך להסיע אותו ואין לו את נהג ההסעות עם כיסא הגלגלים או מקומות אחרים, שהוא מגיע במיוחד לקחת אותו לחוג ולהחזיר אותו, אז בעצם, למרות שיש לכאורה את הכסף, אין אפשרות להשתמש בזה וזו לאקונה מאוד גדולה.

אני רק יכולה להגיד על זה שהמשרד מתקצב הסעות לשירותי תעסוקה, אין לנו כיום סבסוד הסעות לשירותי פנאי.

אז אותו ילד שיש לו מוגבלות מסוימת, הוא יכול לקבל וללכת למתנ"ס אבל תכלס, אין לו איך להגיע?

הוא יקבל הועדה להשתתף - - -

כן, אבל אין לו איך להגיע.

המשרד לא מתקצב - - -

אם אימא שלו לא באה לקחת אותו - - -

אין כיום תקצוב להסיע - - -

למה לא לשים כסף מראש על ההסעות ולשים פחות כסף - - - אם זו עוגה אחת שאת מחלקת ונגיד 1,000 ילדים כאלה, סתם זרקתי מספר, ואת מתקצבת את זה בסכום מסוים, אז למה לא לתת פחות אבל שלפחות שיוכלו להגיע?

אני יכולה רק להגיד בהקשר של מועדוניות שיקומיות, שזה שירות שממומן על ידי משרד הרווחה, אז כן אני מקווה שבקרוב יסודר הנושא של הסעה שלישית לאנשים עם מוגבלות.

איפה זה עומד?

אנחנו כבר העברנו רשימות של החניכים למשרד החינוך, אבל זה רק במועדוניות ש - - -

ועדת החינוך תפנה לשר הרווחה כדי לקבל את התשובה שלו לגבי העניין הזה של הסעות. זו נקודה חשובה.

זו הסעה שלישית למועדוניות שיקומיות.

תודה. משרד המדע והטכנולוגיה, בבקשה. נתנאל?

כן.

בבקשה. תודה, משרד הרווחה.

אני אגיד כמה דברים. החברה למתנ"סים מבחינתנו היא עכשיו אופציה חדשה לפעילויות. עד עכשיו המשרד עבד בשני אופנים, בעיקר דרך קולות קוראים ומכרזים לנותני שירותים. הכניסה הזאת עכשיו, לזרוע ביצוע דרך משרד החינוך, פתחה לנו אפשרות פעולה מאוד רחבה וחדשה, שאנחנו צריכים לראות איך - - -

כמה זמן אתם עובדים עם החברה למתנ"סים?

אני אסביר. עד עכשיו עבדנו דרך קולות קוראים ומכרזים והגופים, לא משנה אם זה מתנ"ס בודד לפעילות או רשות מקומית או מוסד אקדמי, היה פונה ומציע את השירותים שלו בעיקר בפעילויות בתחומי הפנאי בתחומי המדע והטכנולוגיה. אחד הדברים שעכשיו אנחנו מנסים לבחון זה באמת לראות איך להשתמש בזרוע הביצוע, כחברה הממשלתית, כזרוע שדרכה נוכל לנתב חלק גדול מהפעילות.

במקביל לפעילות הרכש שהזכרתי המשרד הקים לפני מספר חודשים תקנת תמיכה לרשויות המקומיות, שנקראת "סל מדען", לתת סל שירותים בתחומי המדעים לחינוך הבלתי פורמאלי.

לרשות?

לרשות. בפועל אנחנו רואים שחלק גדול מהרשויות משתמשות בפלטפורמה המקומית ובמתנ"סים כמי שמציע את התכנית והפעילות ואמור לנהל את הפעילות. אנחנו, אחת, בוחנים את העבודה מול החברה כחברה ושתיים, מול הרשויות, כשהמתנ"סים הם אלה שנותנים את השירות בפועל.

אז לרשות, הוצאתם קול קורא?

ב"סל מדען" זה תמיכות ברשויות המקומיות.

ואז הרשות לוקחת על עצמה את "סל מדען"? איך זה מתחבר אליו?

הרשות המקומית נותנת לנו את התכניות שאותן היא רוצה לבצע, ואצלנו זה נבדק מקצועית, אם זה מחזיק מים או לא. בפועל אנחנו רואים שבחלק לא מבוטל מהרשויות, הגוף שהרשות בוחרת בו שיוביל את הפעילות זה המתנ"ס המקומי. זאת אומרת, שההתקשרות היא לא ישירות בינינו - - -

צריך לראות איך זה עובד.

אני לא בטוח עד הסוף אם הבנתם איך המבנה המשפטי של החברה למתנ"סים, אני אנסה להסביר. יש את החברה הממשלתית, שמתחתיה יש 175 עמותות בינעירוניות. נגיד, חולון, לצורך העניין היא עמותה מעין עירונית. זה הכפיל של תאגיד עירוני במקומות שבהם - - - אותה עמותה יכולה לפעול גם בצורה עצמאית, יש לה מנדט מאוד גדול לעשות דברים עצמאיים. המנכ"ל של העמותה הוא עובד החברה למתנ"סים. שאר העובדים הם עובדים - - -

הוא יכול לקחת את "סל המדען" - - -

בינו לבין הרשות יש התקשרות, העמותה הבינעירונית היא זרוע ביצוע של הרשות. החידוש בכל הסיפור הוא שהיום החברה למתנ"סים, כחברה ממשלתית, היא זרוע ביצוע אל מול משרד החינוך. אז גם הם יכולים לעמוד בקולות קוראים, הם יכולים להיכנס למרכב"ה, הם יכולים להפעיל תכניות רבות ומגוונות, שחלקן מהחברה למתנ"סים, חלקן מהרשות, חלקן מקרנות. זאת אומרת אלה גם גופים עצמאיים שיש להם אופרציה עצמאית.

בסדר גמור, הבנתי, תודה. בבקשה, משרד התרבות והספורט. מי ידבר, עופר? בבקשה, אדוני. רק הגד את התפקיד שלך לפרוטוקול.

אני סגן ראש מינהל הספורט, אחראי על הספורט ברשויות המקומיות בישראל. כמי שמלווה את החברה למתנ"סים כבר כמעט 20 שנה, אני חייב לחזק את דברי היושבת ראש, שרואים שינוי גדול בשנים האחרונות בפעילות החברה.

אנחנו, משרד התרבות והספורט, עובד מול החברה למתנ"סים בשני מישורים. האחד, מול החברה למתנ"סים כחברה במספר פרויקטים כמו ליגת שכונות, ליגת פטאנק, אירועים כאלה ואחרים. הם עושים מתנסיאדות, אז גם המתנסיאדה הארצית בתמיכה גדולה שלנו, המתנסיאדות אזוריות. אנחנו עובדים עם 64 מתנ"סים שלהם כסוכן בלעדי לספורט. המשמעות היא שיש לנו ההסכם איתם שמנהל מחלקת ספורט שיושב במתנ"ס, אם אין מנהל מחלקת ספורט יישובי, הוא מתעסק גם עם פעילות הישגית, זה בחוזה שרקמנו איתם, ויש לנו דרך תקצוב לפעילויות האלו. אנחנו גם שינינו את שיטת התקצוב ואנחנו מעבירים לאותם 64 מתנ"סים העברה ישירה. מסיבה מאוד פשוטה, כשהמתנ"ס מתוקצב על ידי הרשות, לדוגמה, במיליון שקל, הרי אם אנחנו הגדלנו את התמיכה מ-200,000 ל-400,000, עדיין הרשות המקומית תתקצב אותו באותם מיליון שקל, אז לא נוכל לעודד אותם לקיים פעילויות נוספות. חלק מהשיטה הוא העברה ישירה שלנו אל החברה למתנ"סים ביישובים שבהם הם מהווים סוכן בלעדי לספורט.

אנחנו רואים בפעילות איתם פעילות מאוד מבורכת. אנחנו עובדים עם מנהלי המחוזות שלהם, עם רז אנחנו קיימנו מספר ישיבות. כמובן היותם זרוע ביצועית של משרד החינוך, הנושא פותח בפנינו חלון שלא היינו יכולים לפעול, אנחנו מפעילים איתם את ליגת השכונות כמיזם ראשון, כדי לראות איך זה עובד בהעברה ישירה שלנו למשרד החינוך - - -

ליגת השכונות זה כדורגל, נכון?

נכון, אבל הכדורגל הוא ללא שופטים, משתמשים בכדורגל כאמצעי חברתי. זה 40 יישובים בארץ נפגשים, הפעלנו את זה בחופשים, בחופשת חנוכה, הילדים פועלים, האירועים היו מאוד מוצלחים רבי משתתפים. ויש לנו פעילויות רבות עם החברה. יש לנו צעדות שאנחנו מקיימים באמצעותם, אנחנו מקיימים מרוצים, מקיימים ליגות עירוניות, מקיימים השתלמויות למנהלי מחלקות הספורט מטעם החברה והשתלמויות מקצועיות ייחודיות. את כל זה אנחנו מבצעים עם מנהלי המחוזות שלהם. יש לנו קשר רציף.

כמובן שאפשר כל דבר כזה לפתח והשינוי הזה מול משרד החינוך, אנחנו עכשיו יושבים גם עם רז והצוות שלו, כדי לראות לאיזה עוד פרויקטים אפשר להיכנס.

אולי מילה על הספריות למרות שאתה לא האיש של הספריות.

יש פה מהרבות, יוכלו לציין יותר טוב את הספריות.

הוא הגיע מעולם הספורט, אבל יש לנו גם שיתוף פעולה בעולם הספריות. אנחנו היום נכנסים לתוך תהליך של שיפוץ הספרייה והתאמה שלה לתוך התהליך של למידה. זאת אומרת, מרכזי למידה. הספרייה היא לא רק מקום שבו קוראים בשקט, אלא גם מקום שבו יכולים להשתמש בחלל הזה לטובת עוד חלל של למידה משמעותית. אנחנו מכשירים את המקומות האלה, אנחנו נכנסנו לפרויקט שיפוץ בארבעה יישובים, אנחנו רוצים להכפיל את הפרויקט בשנים הקרובות. חלק מהעבודה איתם זה שיתוף פעולה סביב העצמה - - -

תגיד, אני רוצה לשאול רגע. אמרת שב-64 הם בלעדיים?

הם ספק יחיד. הוא אמנם יושב במתנ"ס, אבל הוא מנהל מחלקת ספורט יישובי. הוא לא רואה רק בראייה מתנ"סית, הוא רואה את כל הספורט ביישוב. הוא אחראי על מתקני הספורט - - -

זה האידיאל בעיניך, שברוב הערים יהיה - - -

אניח חושב שהתשובה חלוקה. זאת אומרת, מאוד תלוי אישיות. יש יישובים שזה עובד יפה, יש יישובים שזה לא עובד מוצלח כל כך בפעילות הזאת. אני תמיד אומר שעבודה היא עניין של אנשים, עבודה ושיתופי פעולה זה עניין של אנשים. בחלק מהמקומות השיטה הזאת עובדת טוב, בחלק מהמקומות לא טוב. אם אני הייתי מעיר לחברה, היות והיא לוקחת ספורט כפעילות, אז אנחנו חושבים, אני אישית חושב, שהספורט הוא נתח גדול מפעילות מתנ"ס יישובי, אבל צריך גם להנחות את המנהלים לא לראות הכול תחת האגורה, כי יש פעולות בספורט שהן פעולה גירעונית. עם כל התמיכה שלנו, אם אנחנו עושים פעילויות לאוכלוסיות מיוחדות, היא פעילות שגם עם התמיכה שלנו בסופו של דבר היא קצת גירעונית, או פעולה של צעדה, לא לבחון את זה פר השקל. זו הטענה שלי לעומת מנהל מחלקת ספורט שיושב תחת רשות מקומית. הם פחות בוחנים את הנושא פרק השקל, אם הפעילות היא גירעונית הם מסתכלים על האיזון הכללי. המתנ"ס עובד בצורה רגישה לאיזון התקציבי. אני מברך את זה, אבל לפעמים בספורט צריך גם לעשות גמישויות מתאימות.

יש לי עוד שאלה. אם עכשיו ביישוב, נגיד כמו בנתניה, יש מנהל מחלקת ספורט ויש לו כמה מתנ"סים, אז איך הקשר? הם כפופים אליו מקצועית?

ברשויות האלו שיש, שזה בדרך כלל בערים היותר גדולות, מנהל מחלקת ספורט רואה את התמונה הכללית, אבל בכל מתנ"ס יש להם רכז ספורט - - -

של הרשות?

של המתנ"ס עצמו.

של החברה למתנ"סים.

החברה למתנ"סים מחזיקה במתנ"סים שלהם רכזי ספורט, הם חלק מהצוות שעובד מול מנהל מחלקת הספורט היישובי. יש להם קשר הדוק מול המקומות האלה, במקומות, שוב, שהקשר הוא - - -

אבל הוא לא המנהל - - -

הוא לא המנהל שלהם, אבל הם נעזרים בו.

זה משהו כמו סמכות מקצועית כזאת.

גם מקצועית וגם הם נעזרים. אם הם צריכים מתקנים, אם הם רוצים סיוע לפעילויות, אנחנו מאפשרים בסל הספורט היישובי שלנו לרשות להגיש כמעט על כל מה שהם רוצים. מולנו, אנחנו מנסים לעזור לפעילויות, מה שהרשות מבקשת. המתנ"ס, שהוא לא בלעדי, לא יכול לפנות אלינו ישירות כי אנחנו עובדים רק מול מנהלי המחלקות. לכן הם יכולים להשתמש במנהל מחלקת הספורט כדי לקבל סיוע. לדוגמה, ליגת הקט רגל, שהם הפעילו בהצלחה רבה אבל מסיבות כלכליות הם עצרו אותה, אנחנו המשכנו לתחזק את הליגה הזאת מהטעמים שלנו.

כי היא הייתה מוצלחת.

היא הייתה נהדרת. החברה, בגלל עניין כספי, קצת עצרה את הליגה הארצית שלהם ואנחנו המשכנו להפעיל אותה מכיוון שחשבנו שהיא חשובה, וכעת בעידן החדש, ואני חייב לציין שזה שינוי גדול, הם חוזרים להפעיל את הליגה ואנחנו חוזרים לעזור להם.

יפה. יופי. תודה, עופר. טוב, השלטון המקומי הודיעו לנו. ועד ההורים, פז.

טוב, אני אהיה קצר.

אני מכירה אותך אבל לא כולם.

אני חושב שהחברה למתנ"סים בטח מכירה, אנחנו עובדים המון המון ביחד. פורום ועדי ההורים היישוביים זה הגוף המייצג של ההורים בישראל, מרמת בית הספר שבוחרים בו את הנציגים היישוביים, היישובים שבוחרים את הנציגות הארצית והארצית שבוחרים את ההנהלה. זאב הוא המנכ"ל ואני היושב ראש.

באתי לברך ולהגיד כל הכבוד על העבודה של החברה למתנ"סים, שאנחנו מכירים אותה מקרוב, אנחנו עובדים בצורה מאוד צמודה, גם בנושא של יום לימודים ארוך והפעילויות החוץ בית- ספריות.

אני חייב להגיב בהיבט ירושלים, כי אנחנו מכירים את זה כבר כמה שנים. המינהל הקהילתי והחברה למתנ"סים הם שופר של הציבור ומאפשרים הרבה פעמים, דווקא הסיפור של רמות, למשל, שחבר הכנסת הזכיר פה, אני חושב שהמינהל הקהילתי היה דווקא זה שהביא בסוף ואפשר לציבור להגיע ולדבר אחד עם השני. יש גם את המינהל ברמות שהוא חרדי וגם את הכללי. הייתי שם מעורב, ראיתי. ועדי ההורים והמינהל הקהילתי יצרו בסוף את החיבור שהביא לפתרון. אני חושב שזה מאוד מאוד נחוץ - - -

פתרון של מה?

פתרון של הסכמה שהוסכם בין הקהילות בירושלים. נוכל לדבר על זה אחר כך.

שהוסכם, "אנחנו לא ניתן לכם שירות יותר. הכסף יישאר אצלנו, תקימו לכם - - -

לא נכון.

אני הייתי חבר בצוות ההיגוי של זה.

נדבר אחר כך.

זה מאוד מטריד את חבר הכנסת מלכיאלי, אז פז, אתה תישאר אחרי זה ו - - -

אבל באמת באתי ליום הזה להגיד תודה ושאפו לחברה למתנ"סים על הפעילות שלה.

תודה רבה. רותי, יושבת ראש איגוד מנהלי מחלקות נוער.

נכון. אני רציתי רק להדגיש, ברגע שהחברה נכנסה - - -

את כפופה למשרד החינוך?

לא, לא, לא. אני מנהלת מחלקת הנוער בחולון.

מהשלטון המקומי?

נכון. אנחנו איגוד שלמעשה מאגד את כלל מנהלי מחלקות הנוער בארץ. מה שחשוב לי להדגיש, חוק הנוער קבע שמנהל מחלקת הנוער אמון על תכלול עבודת הנוער ברשות ולכן אני מתייחסת, באמת עם כל מה שדיברנו ודובר כאן לגבי החברה למתנ"סים בעיקר לעבודת הנוער, ויש גם נושא של עבודת הקיץ, אז גם עבודת הקיץ לנוער. לנו מאוד חשוב להדגיש, כי דיברו פה על זה שיש הסדרה והסדרה כבר קיימת, אז ההסדרה מולנו לא קיימת כי אנחנו כרגע עצרנו אותה - - -

למה?

מכיוון שלנו, כמו שאמרתי, חשוב מאוד להדגיש שאנחנו מתכללים את התמונה החינוכית הבלתי פורמאלית לנוער ברשות והיום יש - - -

אני אתן לשניכם להתייחס בסוף, בסדר?

והיום יש ניסיונות כאלה ואחרים. אם דיברתם פה על הספורט, אז יש ניסיונות כאלה ואחרים להכפיף את מנהלי מחלקות הנוער במתנ"סים, נושא שעלינו בכל אופן לא מקובל. זה משהו שכן היה לי חשוב להדגיש. החברה למתנ"סים מבחינתנו, אני שבאמת עובדת ברשות גדולה יכולה לומר - - -

איפה את עובדת?

אני עובדת, כמו שאמרתי, בחולון, רז הזכיר את חולון, תחום הנוער כפוף מקצועית אליי, מנהלתית כפוף למנכ"לית רשת קהילה ופנאי במקרה אצלנו. זה המודל שאנחנו רואים שהוא מודל נכון, זרוע ביצועית, בדיוק כמו שאומרים כאן.

אני אתן להם להתייחס גם לדברים שלך, אלה דברים חשובים. עדן ממועצת התלמידים והנוער הארצית, בבקשה, עדן.

בוקר טוב לכולם. כמו שאמרה היושבת ראש, אני עדן כהן ממועצת התלמידים והנוער הארצית. כמה משפטים ברשותכם. ראשית, ברצוננו להודות לחברת הכנסת מירב בן ארי ולוועדת החינוך על שיתוף הפעולה הנרחב אתנו. החברה למתנ"סים משמשת לבני הנוער ובנות הנוער מקום תעסוקה ופנאי לשעות אחר הצהרים ועוזרת להם למצוא את מקומם בחברה, על ידי היצע החוגים המגוון. החברה משתפת פעולה עם מועצות הנוער הרשותיות שלנו וביחד הן עושות פעילויות למען הקהילה. מועצת התלמידים והנוער הארצית משבחת את פעילות החברה ומקווה לעוד שנים רבות של עשיית החברה למען הנוער ולשיתופי פעולה נוספים. תודה רבה.

תודה רבה, חמוד. ראשד, אתה רוצה להגיד משהו?

כן, אני רוצה.

ראשד הוא גם ממועצת התלמידים, הוא נמצא כאן הרבה בוועדה.

תגידו, אתם לומדים?

לא, הם תלמידים טובים, אבל זה חשוב, זה גם חלק מהלמידה.

הלמידה הכי חשובה.

שיעור אזרחות, נכון.

לא, זה נהדר, יש לי ילדים בגילכם והלוואי שהם היו באים לפה במקום ללכת לים.

שלום לכולם. שמי ראשד פתחי, אני ממחוז צפון, מטובא זנגרייה. חשוב לי גם להדגיש שאני בדירקטוריון צעיר בחברה למתנ"סים.

יש להם קורס דירקטורים, גם לחבר'ה הצעירים, משלבים אותם כמשקיפים, כי הם לא יכולים להיות חברים בוועדות של הדירקטוריון.

יפה. בחרתם נכון גם, ראשד הוא על הכיפק.

תודה רבה. אני בהתחלה רוצה להגיד תודה רבה לכם, באמת אתם עושים עבודה ממש ממש מדהימה. אני מקווה שתהיה יותר פעילות בהרבה רשויות ובהרבה מגזרים. למרות שאני לא אוהב את המלה מגזרים, כי בסופו של דבר אנחנו מדינה אחת. אם יש מגזר חלש אז המדינה חלשה. יש לי רק שאלה קטנה. איך החברה למתנ"סים יכולה לעשות שיתוף בין המגזרים או שיתוף בין מתנ"סים שונים, בפרט בין בני נוער, כי זה ממש מעניין אותי ואם מותר לי אז אני רוצה לקבוע פגישה איתכם.

בסדר גמור, ראשד, הם יתייחסו. ארגון פידל, יוסף, בבקשה, אדוני.

קודם כל אני גם מברך את החברה למתנ"סים. אני חושב שיש לנו הרבה ממשקי עבודה. רק כמה הערות.

פידל, חשוב רק להגיד, יוסף הוא מנהל תחום מרכזי נוער בפידל.

מנהל מרכזי הנוער. דרך אגב, גבירתי, כידוע לך, לפני כמה חודשים הוחלט לסגור את כל מרכזי הנוער שפעלו - - -

כן, מכירה היטב את מיכל.

היום יש שבעה מרכזי נוער פועלים בתוך החברה למתנ"סים עד חודש מאי, בעצם בטענה שאת המענה הם כבר יקבלו במסגרת התכנית החדשה של המדינה דרך החברה למתנ"סים.

שני דברים. האחד, הנושא של הנגשת השירותים. אני בתחום הנוער כמעט 21 שנה ואני מכיר כמעט כל חור וכל שכונה. יש הרבה מתנ"סים שהם לא נגישים, הנגישות שלהם לשכונות שהן די מרוחקות - - -

פיזית.

בדיוק. אני חושב שצריך לחשוב. בני נוער היום, ללכת לפעילות באוטובוסים זה כמו קריעת ים סוף, הם לא יילכו. אני חושב שצריך לראות איך מנגישים את השירות גם לתוך השכונות. יכול להיות שרק לתקופה מסוימת בשביל למשוך את בני הנוער, כי בני הנוער באוטובוסים לא יגיעו לחברת המתנ"סים שזה הרבה פעמים במקום מרוחק.

הדבר הנוסף שקודם מישהו דיבר עליו, הנושא של הסבסוד. השבוע ראיתי איזשהו פרסום שמסתובב בשכונות, לסבסוד חוגים, מה שנקרא - - -

תתייחס לזה, לסבסוד, כי באמת לא נגענו בזה, אני רק נגעתי במשפחתונים.

רק אסיים את דבריי, גבירתי. מסתובב איזשהו נייר בשכונות על הסבסוד של "חוג לכל ילד". כתוב שם קודם כל לגילאים יותר צעירים. אם אנחנו מדברים על בני נוער, בעיקר נוער מגיל 12 עד 18, אז שם הגיל הזה לא מופיע. מי שמופיעים ב"חוג לכל ילד" זה ילדים יותר צעירים בכיתות ג', ד', תקנו אותי אם אני טועה.

הדבר הנוסף זה הנושא של התשלום. ראיתי ששם כתוב 50 שקל לכל ילד, אבל לא כתוב אם זה לכל החוג מן ההתחלה עד סוף החוג או שזה לכל חודש. אנחנו מכירים, חלק מהאוכלוסיות המוחלשות שאנחנו מדברים עליהן, שבשבילן ובשמן אנחנו פועלים בהרבה שכונות, ואני חושב שמשפחה ברוכת ילדים, שיש לה בין חמישה לששה ילדים, 50 שקל לכל ילד בעיניי זה כמו להגיד, "אתם יכולים רק להירשם אבל לחוג אל תבואו", כי בעצם המשפחה - - -

יוסף, הנקודה ברורה. אנחנו חייבים להתקדם. הנקודה ברורה וביקשתי התייחסות של החברה למתנ"סים.

אני רוצה לתת ליובל מהממ"מ של הכנסת, הוא רוצה לשאול שאלה על הפעילות בתחום הצהרונים. בבקשה, יובל.

שלום, אנחנו מכינים מסמכים לבקשת חברי הכנסת וועדות הכנסת, אחד הנושאים שאנחנו עוסקים בהם היום הוא הצהרונים. אני לא יודע אם זה מוגדר כאחד מתחומי הליבה של החברה או לא, בכל מקרה אנחנו מבינים שהפעילות היא שונה בין רשות לרשות, כיוון שיש את אותן 170 וכמה עמותות אבל רצינו לשאול, האם יש מדיניות כללית בחברה לגבי האפשרות לקיומם של רווחים מפעילות הצהרונים בחברה למתנ"סים? לדוגמה, האם יש כלל אצבע שההכנסות הן כ-110% מן העלות או משהו בסגנון כזה או האם יש מדיניות עקרונית של משק סגור מהפעילות של הצהרונים או שההכנסות משמשות גם לפעילויות נוספות?

שאלה טובה. אני נותנת לסכם, יש מישהו שממש חשוב לו לומר משהו?

כן, תרבות.

בבקשה, סליחה. בבקשה, גבירתי.

מזל סיימון, אני מנהלת אגף תרבות וקהילה. משרד התרבות מתקצב פעילויות תרבות באמצעות תמיכות על פי מבחני תמיכה וקול קורא שיוצא, בעיקר בלהקות מחול, חבורות זמר, קבוצות תיאטרון קהילתי. יש עכשיו את תקנת סל"ע החדשה, של סל תרבות עירוני, גם באמצעות הרשויות. ברוב המתנ"סים בפריפריה מנהל המתנ"ס הוא מנהל מחלקת התרבות ביישוב, אז גם אם הרשות מגישה את הבקשה, הפעילות נעשית על ידי המתנ"ס. אז יש לנו קשר טוב עם מנהלי המתנ"סים ברשויות.

זה חדש, תכנית סל"ע?

כן, זה סל תרבות עירוני, אבל יש לנו תקנות ותיקות כמו "תרבות בקהילה", "תרבות ערבית", "תרבות דרוזית" שתומכות בקבוצות של להקות מחול, קבוצות תיאטרון קהילתי, כל ההרכבים של אמנויות הבמה, פסטיבלים. שיתוף פעולה יפה.

יפה. תודה, מזל, זו התייחסות חשובה. רז, אני נותנת לכם להתייחס.

אני אתייחס בקצרה כי בטח אי אפשר להקיף את כל התשובות לכל השאלות פה בדקה. אני אגיד כמה דברים, ננסה לענות למגוון השאלות שנשאלו פה. קודם כל לגבי הצהרונים. הסיפור של צהרונים הוא סיפור מורכב. קודם כל, הוא אף פעם לא תפוחים ותפוחים. בכל יישוב יש הפעלת צהרונים שונה, עם חוגים שונים בתוך הצהרון, בשעות שונות, ולכן מאוד קשה להשוות, אבל עדיין אגיד את הכלל. בכל יישוב מקומי העמותה פועלת עם הנהלה משל עצמה, עם דירקטוריון, שאנחנו 20% נציגי דירקטוריון, 80% הם נציגי ציבור והרשות. לכן המדיניות של המחירים היא מדיניות שלהם, היא לא מדיניות שמוכתבת על ידי החברה למתנ"סים בשום דבר, כי אי אפשר להשוות בין ירושלים, לחיפה, לערד, לקריית שמונה. לכל מקום יש גם המון משתנים וגם ראייה מקומית למה סדר העדיפויות, מה החשיבות ומה דברים אחרים בתוך התהליך. בכל מקרה, עדיין, שום כסף לא מגיע מהעמותות לחברה. זאת אומרת, אנחנו לא גובים שום דבר, אנחנו גוף שרק נותן לעמותות האלו או לתכניות כאלו או אחרת. צריך לדעת שזו המדיניות, הדברים שמתנהלים בתוך משק סגור שהרווחים חוזרים חזרה לקהילה. זה ככלל לגבי כל - - -

בכלל, ההתייחסות של החברה למתנ"סים, שעל זה גם אביעד דיבר, שהרווחים חוזרים ולא - - -

זה גם שהרווחים מהחברה למתנ"סים חוזרים חזרה לעמותות וגם זה שהעמותות עצמן מתנהלות במשק כספים סגור, זאת אומרת עמותת חולון לא מוציאה כסף לחברה למתנ"סים, אם נשאר לה עודף בסוף שנה תקציבית היא משקיעה אותו לפי הבחירה של הדירקטוריון המקומי שנמצא שם, האם היא רוצה להשקיע את הכסף בגיל הרך, בנוער, באוכלוסיות מבוגרות. צריך לזכור שלעולם, פעולה של עמותה שפועלת ברמה המקומית, תמיד בתוך התהליך הזה יש לה פעולות גירעוניות, יש דברים כמו סבסוד לעולי אתיופיה או לדברים אחרים - - -

רגע, אני רוצה שנתמקד על הסבסוד.

אני לשם אגיע. מאיפה מגיע הסבסוד? ממשהו שהעמותה - - -

אם יש מתנ"ס אחד שהוא רווחי - - -

לא, לא, לא, אין העברת כסף בין מתנ"סים. אי אפשר להעביר כסף בין מתנ"סים.

מתנ"ס שהוא רווחי, יש לו יותר פעילות שלו.

מתנ"ס שיש לו יותר רווחים מהפעילויות שלו, זה לא משנה איזו פעילות הוא עושה, מחוגים, מצהרונים, ממעונות או מכל דבר אחר, אז עם הכסף הזה הוא עושה ועדת סבסוד. עם ועדת סבסוד הוא יכול לסבסד חוגים, פעילויות, כל רשות לפי עומק הסבסוד שיש לה. יש מקומות שיש בהם יותר סבסוד, יש מקומות שיש בהם פחות סבסוד. יצאנו ב"הדרך החדשה", שקשורה לעדה האתיופית - - -

כן, התכנית של "הדרך החדשה". אני יודעת, ליוויתי אותם.

אנחנו זרוע ביצוע של משרד החינוך. אנחנו בגדול מקבלים את הכסף, את התכנית ואת הדברים ומבצעים אותם בשטח. כמובן שהיינו רוצים שיהיה לכולם, בכל הגילאים, אנחנו שותפים לכל מה שאמר חברי פה, אבל יש גם איזושהי יכולת לעמותה המקומית, ביכולת שלה לסבסד דברים או לעשות דברים. אלה הדברים. אני אשמח מאוד לפגוש את הבחור מטובא זנגרייה.

כן, ראשד. אני מציעה שתחליפו - - -

וללמוד ממנו איך הדברים - - -

אביעד, לדברים של חבר הכנסת מלכיאלי.

המבנה של המִנהלים הקהילתיים בירושלים שונה מכל המִנהלים האחרים בישראל וזה המקום היחיד שיש בחירות ליושבי ראשי המנהלים. יש לזה יתרונות - - -

אין בחירות שם. יש רשות שמסדרת מי ייבחר.

יש תהליכים, בוא נגיד כך, יש תהליכים כאלה ואחרים בתוך התהליכים האלה.

יש קלפיות.

חלק ממונים וחלק נבחרים, לא נכון.

מי נבחר?

בקטמון נבחרו.

בכולם נבחרים. אני מסכים איתך, אני לא יודע - - -

אתה יודע מה זה 5-8? בפסגת זאב היו בחירות? לא. בקרית יובל היו בחירות? לא. נווה יעקב קבעו מראש מי ייבחר? כן.

אני אומר, בחלק המקומות - - -

אני לא שם.

ברמות, ברמות יש בחירות?

זה משהו מאוד ייחודי לירושלים.

משהו ייחודי לירושלים.

ברמות יש בחירות?

בטח שיש בחירות.

באמת?

לא בחרדי, במינהל הכללי יש בחירות.

יש בחירות במינהל הכללי? מי רשאי לבחור שם?

טוב, פז, אני מתנצלת, יש לי את הוועדה לביקורת המדינה.

תנתקו את עצמכם מהמקום הזה, זה בדיוק מה שאני אומר. אל תיכנסו לביצה הזאת.

מה שאני מבקש לומר - - -

זה דבר מאוד נכון בעיניי - - -

אני מצטער, חברת הכנסת בן ארי, אני יודע שיש לך ועדה. בתוך הסיפור הזה אנחנו עושים כל הזמן מאמץ להרחיק את עצמנו מתוך - - -

שולחים תכנית התנגדויות לעירייה.

הם צריכים להיות בתוך. מה הבעיה? הבעיה שיושבי הראש הם אנשים פוליטיים, הם משתמשים במנהלים המקצועיים ואומרים להם, "אנחנו מחייבים אתכם לעשות את זה - - -

אין לי פתרון, צריך לחשוב איך מנתקים אותם מזה, כי זה מרחיק את האוכלוסייה משם.

איתן, בבקשה, מילה, כי אני חייבת ללכת.

אני רוצה לדייק ולהבהיר. תורת ההפעלה והסדרת תחום הנוער שנעשתה בינינו לבין החברה יצאה השנה כטיוטה לשנה פעילות. בדיאלוג מול השלטון המקומי והאגודה ישנה סוגיה של קונפליקט משפטי בין חוק הנוער לבין ההסדרה שאנחנו רוצים. היא נכונה למתנ"סים ולתאגידים כאחד, כלומר אין הבדל בין מתנ"סים ובין תאגידים והיא אומרת שמצד אחד חוק הנוער קבע תקן רשותי, הוא מנהל את כל תחום הנוער ברשות וזו משרתו, מצד שני הוא קבע שראש הרשות מושיב אותו, אחרי שהוא עובד עירייה, איפה שהוא רוצה. באו רשויות והושיבו את זה או בתאגיד או במתנ"ס. משפטית, כשהוא יושב בתאגיד או במתנ"ס, סוגיית הכפיפות למנהל המתנ"ס היא הבעייתית, כי לפי החוק זה אסור, החוק לא נותן את זה. מצד שני העמותה - - -

איך אתה פותר את זה?

אנחנו לא, זה פלונטר שכרגע יושבים עליו כולם, כי מבחינת החוק של המתנ"סים והתאגידים לא יכול אדם לשבת בתוך מערכת שהעובדים והתקציב נמצאים אצלו והמנהל לא כפוף אליו. לכן הקפאנו את זה עד שיימצא בין האגודה לשלטון המקומי, מרכז המועצות האזוריות, יחד עם התאגידים והחברה פתרון, אבל אנחנו מודעים לזה שזו סוגיה שיושבת בשטח ואין לנו כרגע פתרון.

ואנחנו נשמח לעשות גם לעשות ועדה איתנו, מנהלי מחלקות הנוער, שתוכלי ללמוד את הנושא.

בסדר גמור. בואו, אני חייבת לסכם כי יש לי ישיבה ועדת ביקורת המדינה. אני רוצה קודם כל להודות לכל מי שהגיע, לכל המשרדים וכמובן, לאביעד ורז מהחברה למתנ"סים וגם ארגוני ההורים, מועצת התלמידים ומינהל הנוער שהוא - - -

אנחנו ארגון אחד, איזה ארגוני?

אתה יודע, אני קוראת לכם, אני רואה אתכם כארגוני, זאב ופז היקרים לוועדה.

יש אחד.

מאז הדרוזים אני כל הזמן - - - הוא גם כל הזמן אומר לי שהם חלק מכם. בסדר, אתה יודע, זה תהליך.

זה לא מדויק, יש ארגוני הורים שונים.

אין ארגוני הורים, יש ארגון אחד יציג.

זאב ופז הם הארגון היציג. תודה גם לפידל ולכל מי שהגיע. אני רוצה לומר רק משהו אחד. ראשית, אין ספק שהוצגה כאן פעילות מאוד מאוד מאוד חשובה, מערכתית, היקפית. ראינו שיש בכל כך הרבה יישובים, גם עם התייחסות למגזרים, ראינו גם את ההשפעה של החברה למתנ"סים ואת החשיבות של החברה למתנ"סים בדרך להגיע או לפחות לנסות להגיע לכל הילדים במדינה.

אני רוצה להגיד לכם שיש פה הרבה דיונים בוועדת חינוך, אפרופו, אתה אומר ש- 74% שלא נמצאים, אז היה כאן דיון, היה בו ציטוט מעניין שאחת ממשרד החינוך אמרה שהילדים פיתחו אורח חיים ישבני, שזה, אתה יודע, בלי לצאת לפעילות ולהבין את החשיבות של חוגים. אני גם מסתכלת, אני יכולה להסתכל על 24%, אבל אני באמת מסתכלת על אותם בני נוער שאנחנו לא מגיעים אליהם. יש פה עניין של נגישות, יש פה עניין של סבסוד, יש פה עניין של כמה בני נוער מכירים את הפעילות, לכן אני חושבת שנראה שיש שינוי משמעותי. גם שמענו מהמשרדים על הפעילות שהם עושים. אנחנו כמובן נפנה לשר הרלבנטי לעניין של ההרחבה.

אנחנו נפנה גם לשר הרווחה בעניין של הנגשה של השירותים לאותם צעירים עם מוגבלות שקשה להם להגיע. אני גם רוצה לבחון את העניין של משפחות רווחה ופנימיות. אנחנו נפנה לשר האוצר ולשר החינוך לגבי העניין של התשתיות, זה 20 מיליון שקל, זה דבר שאנחנו יכולים לפחות לעקוב אחריו. אתה תהיה בקשר עם חבר הכנסת יוסף ג'בארין לגבי העניין של המגזר הערבי, כמובן שאני אעזור במה שצריך. אנחנו גם כמובן נטפל בנושא שהוצג כאן על ידי רותי, הסיפור של מינהל הנוער. אני אדבר עם דני רוזנר, אנחנו בקשר שוטף כל הזמן, וננסה לעזור אם אתם צריכים בנושא הזה.

זה היה דיון מאוד חשוב. אני מודה לכולכם שהגעתם. גם חברי הכנסת, אני רוצה להגיד לכם שאני מנהלת את ועדת המשנה כבר חצי שנה, פעם ראשונה שיש שלושה חברי כנסת, אז זה כנראה באמת חשוב ובאמת משפיע על הילדים במדינת ישראל וזו המטרה של הדיון כאן. כמובן שאם יש נושאים אחרים שלא עלו כאן ואתם רוצים לשתף אז אתם מוזמנים לכתוב אליי במייל, אבל שלושת הנושאים שזה התשתיות, בעלי מוגבלות ומינהל הנוער, אנחנו נעשו follow up לוועדה הזו. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:09.