הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 320

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י"ט בטבת התשע"ז (17 בינואר 2017), שעה 11:30

1. מעקב אחר יישום חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.

2. מעקב אחר יישום חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

ענת ברקו

מרב מיכאלי

עאידה תומא סלימאן

שולי מועלם-רפאלי

מוריה כהן בקשי - יעוץ וחקיקה, ממונה, משרד המשפטים

גלעד סממה - מנהל האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

אדם אבזק - היועץ המשפטי של בתי הדין השרעיים, משרד המשפטים

איאד זחאלקה - מנהל בתי הדין השרעיים, משרד המשפטים

לידיה רבינוביץ - ממונה ארצית - ייצוג קטינים, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים

ניבאל חסנין - עוזר משפטי בכיר למנהל בתי הדין השרעיים, משרד המשפטים

יעקב פרידברג - עו"ד, משרד המשפטים

רחל ספירו - מתמחה, משרד המשפטים

שירה סיידלר - סטודנטית, משרד המשפטים

יעל אגמון - רפרנטית, משרד האוצר

אלכס פלוטנו - מנהל תחום בכיר פרויקטים ופרוגרמות, משרד האוצר

רינת וייגלר - עו"ד, משרד הרווחה

הילה יפה - ממונה ארצית על עו"ד ביחידות הסיוע, משרד הרווחה

פליאה כהן סעדון - ממונה על עוה"ד ביחידות הסיוע במחוז צפון, משרד הרווחה

ענת ליפשיץ - ממונה מחוזית על עוה"ד ביחס תל אביב, משרד הרווחה

פנינה ברנס - מפקחת ארצית יחידות הסיוע, משרד הרווחה

ענת ענבר - מנהלת שרות יחידות הסיוע א, משרד הרווחה

קשת יונה פיינברג - עו"ד, משרד הרווחה

יוסי קאליפא - מנהל תחום מדעי החיים, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

מיכאל שפיצר - מנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט

אורית במני - יועצת בכירה למנהל בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט

חנית אברהם בכר - עו"ד בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

שירי לנג - ממונה חקיקה בלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט

רפי רכס - עוזר ראשי ליועץ המשפטי, בתי הדין הרבניים

רמי טרביה - יועמ"ש, בתי הדין הדרוזיים

יסכה מזרחי - מזכירת לשכה, לשכת הטוענים הרבניים

יעקב קלמן - יו"ר הלשכה, לשכת הטוענים הרבניים

אמיר זימן - מגשר ועו"ד, מרכז השלטון המקומי

ענת לבנת - יו"ר איגוד היועצות למעמד האישה, עיריות ומועצות אזוריות ומקומיות

מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת

חן אודליה - פורום משפחה, לשכת עורכי הדין

שלומי באשי - פורום משפחה, לשכת עורכי הדין

רונן דליהו - פורום משפחה, לשכת עורכי הדין

פינחס מיכאלי - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

דנית בוסקילה - ממונה חקיקה, לשכת עורכי הדין

יהונתן קניר - לא בעל תפקיד בלשכה, לשכת עורכי הדין

רחלי הכהן - עו"ד, המועצה לשלום הילד

יואה שורק - חוקרת, ג'וינט ישראל

קרן הורוביץ - עו"ד, מרכז רקמן לקידום מעמד האשה

מוריה דיין - ועדה משפטית קואליצית יקר, יד לאשה

פנינה עומר - מנכ"ל יד לאשה, יד לאשה

אפרים גליקסברג - חבר ההנהלה, לשכת המגשרים בישראל

ירון מאיר - יו"ר לשכת המגשרים, לשכת המגשרים בישראל

אברהם אלטלף - עו"ד ומגשר, ארגון המגשרים בישראל

ציפורת שימל - עו"ד, אמונה

נועה ברודסקי-לוי

אסף פרידמן

יפעת קדם

מעקב אחר יישום חוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

חברותיי חברות הכנסת, גבירותיי ורבותיי, אני מתכבד לפתוח את הישיבה החשובה הזאת במעקב אחרי החוק כפי שהתקבל לפי זמן לא רב. אני תמכתי בחוק ברצון רב. יש מידה מסוימת של בעייתיות בניסיון להתיישב או לטכס עצה בדיון מעקב אחרי זמן קצר. החוק הזה אמור להביא להתפתחויות מרחיקות לכת שמטבע הדברים אמורות לקחת זמן. מצד שני, כיוון שנשמעות טענות, הודעות, זורם מידע על בעיות מסוימות שכבר צצות בשטח, אני חושב שטוב לשמוע עליהן, טוב לטכס עצה לגבי תיקונן כבר בשלב הזה. אני מברך את חברותיי היוזמות. חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה.

תודה רבה, אדוני. אני ממש מרגישה כמו במסיבת יום הולדת. כולנו בהתרגשות. אנחנו מחכות כבר 3 חודשים לדיון הזה. כל יום שעובר בלי שאנחנו מטפלות ומטפלים בבעיות ובתקלות שיש ביישום החוק, גורם סבל לציבור גדול ורב שהחוק הזה בא לעזור לו. חברת הכנסת שולי מועלם ואנוכי היינו מאוד מאוד מעורבות ומושקעות, כמו גם חברתנו וחברנו כאן ממשרד המשפטים, בחקיקת חוק יישוב סכסוכים משפחתיים בדרכים חלופיות, מתוך כוונה והכרה מאוד עמוקה שזירת הסכסוכים המשפטיים והגירושים בפרט היא זירה שהפכה להיות ממש זירה מדממת, זירה שנגרם בה כאב ונזק רב למתדיינים, בעיקר לילדים ולילדות שמוצאים את עצמם באמצע קרבות ומלחמות. הם משלמים על זה מחירים קשים ביותר - רגשיים, כלכליים ואחרים.

המטרה של החוק הזה הייתה לנסות ולצמצם את הסבל הזה כמה שיותר, לנסות להפוך את הרגע הזה של הגירושים מרגע של משבר שיכול להרוס חיים, לרגע שאפשר לצאת ממנו לחיים חדשים כמה שיותר מהר, ובי"ת, כמה שיותר מחוזקות ומחוזקים. זאת מטרת החוק, והיא על כנה. אבל אז, כמו שאומרים, מגיעים החיים. יש לי כבוד לתכונה האנושית של קושי עם שינוי. הציבור מתקשה עם שינוי קטן כגדול. לא פשוט לנו בנות ובני האדם. אנחנו מתמודדות ומתמודדים עם כמה דברים. אחד, למרות הזמן הארוך שהיה להיערך לחוק, אנחנו רואות שהממשלה על זרועותיה השונות, ואני כרגע לא אומרת את זה בלשון מאשימה, אני פשוט מסתכלת נכוחה, מתנהלת בצורה כושלת. למרות שהיה לה זמן רב להיערך לחוק, ואנחנו כאן בוועדה ניסינו לעזור בהכנה הזאת, היא עד היום, כבר חצי שנה אחרי שהחוק בתוקף, לא מוכנה לחוק. לצערי, יש אינטרסים, כוחות - אפשר לראות אותם בצורה לא מוסתרת בנייר העמדה שהעבירה לשכת עורכות ועורכי הדין לדיון הזה - שרוצים לבטל את החוק, לא מקבלים את סמכותנו כבית מחוקקות ומחוקקים לחוקק נורמה במדינת ישראל. הם ממשיכים להתעקש על ביטול החוק כשהוא בתוקף, למרות שההתנהלות הזאת גורמת סבל רב מאוד לרבות ורבים.

אני מאוד שמחה שהצלחנו להביא את כל הגורמות והגורמים. אני לא ציינתי את משרד הרווחה, את יחידות הסיוע. אני שמחה שמנהל בתי המשפט, השופט שפיצר, עשה את המאמץ והגיע בעצמו. מאוד חשוב לי שלא רק נשמע את כולם, אלא שניקח על עצמנו את התפקיד להתוות את הפתרונות שנדרשים בשביל לגרום לזה שהחוק ליישוב סכסוכים ימלא את הייעוד שלשמו הוא חוקק.

לשכת עורכות ועורכי הדין רוצים לבטל את החוק לאלתר, הם אומרים שדינו להתבטל. לצערי, גם שרת המשפטים אמרה באיזה מקום דבר שהוא מצוטט על ידי רבות ורבים שרוצים לבטל את החוק: "אם נראה שהחוק לא עובד, נבטל אותו תוך שנה". צריך להגיד שהחוק הוא הוראת שעה ל-3 שנים. יש עכשיו מוטיבציה לרבים לגרום לכך שהחוק יוכיח את עצמו כלא פועל, כי אז נבטל אותו תוך שנה. אדוני, אני חושבת שצריך שתצא אמירה מהישיבה הזאת ומהבית הזה שלחוק שנקבע ל-3 שנים צריך לתת הזדמנות ראויה על-מנת לבחון אם הוא עובד כמו שצריך. בחוק יש גם חובת איסוף נתונים. אני מקווה שחלק מהנתונים נשמע כאן היום. האמירה בנוסח "החוק הזה לא נוח לנו, לכן נבטל אותו" היא אמירה לא ראויה, לא יכול להיות שהיא תמשיך להישמע באופן שהיא נשמעת.

חוקקנו את החוק כהוראת שעה ל-3 שנים. כולנו ראינו קשיים בדרך, כולנו הבנו שדרוש זמן להטמעה ולהצלחה. אני לא רואה שום סיכוי שיהיה רוב בוועדה או בכנסת לביטול מוקדם של החוק הזה. מישהו מעלה בדעתו שזה יכול לקרות, שזה יקרה? אני מבקש שהמסגרת המחשבתית והמסגרת המעשית תהיה של רך שנולד וצריך להתחיל ללכת. אנחנו כאן, להבנתי, כדי להבין את החסמים, כדי להגדיר את החסמים בפני הביצוע, אבל לא פחות מזה, אם אפשר, גם לשמוע על הצלחות. לא בכל עניין ודבר אנחנו עומדים בפני איזו שוקת שבורה. זה יהיה בהמשך. גברתי חברת הכנסת שולי מועלם, בבקשה.

תודה רבה, חברי חבר הכנסת בגין. אני רוצה לפתוח ב-3 ציטוטים, כיוון שאני מקשיבה לשרת המשפטים שמבקשת שוב ושוב לא לדבר לגופו של אדם, לדבר לגופו של עניין. אני אצטט 3 שופטים מבתי המשפט לענייני משפחה: "אנחנו דואגים שזה ייפול", "אוספים מידע על כמה הסכמים היו ביחידות הסיוע", "אנחנו פועלים לביטול החוק", "אנחנו קבענו להיפגש עם שרת המשפטים". את זה אומרים שופטים בבתי משפט לענייני משפחה בכנסים פומביים. קיימת פה שיטה ידועה של הפרדת רשויות, לכן השופטים מנסים לבטל את החוק בכל מיני דרכים, כמו למשל להפעיל ציד מכשפות על העובדות המקצועיות ביחידות הסיוע, כמו למשל שעורכי דין מגישים בשתי ערכאות בקשה כדי להראות לנו כמה מלא העסק, כמה לא נותנים, כמה זה לא מצליח. חברים יקרים, לא נחזור על האיומים שנאמרו בכנסת הקודמת שידאגו שאני וחברת הכנסת מיכאלי לא ניבחר בפריימריז. זה כבר נאמר לפרוטוקול במספר דיונים. לא נחזור על זה שיש פה אנשים שסימנו כמטרה להפיל את החוק. זה לא ילך. אמרנו יותר מפעם אחת ששוב ושוב מועברים נתונים שבוחרים לתקוע אותם בדרך לוועדה, שבוחרים שלא להביא אותם. שוב ושוב אנחנו מבקשות נתונים בסיסיים, אבל אנחנו נענות, אדוני מנהל בתי המשפט, בזה שאין אפשרות. ראה זה פלא, בתי הדין הרבניים, שכמה דיונים נעשו בבית הזה על כמה הם כושלים, על כמה זה נורא - -

ממי ביקשתם נתונים? מישהו פנה להנהלה וביקש נתונים? את משתלחת בנו כאילו מי יודע מה. תראי לנו מכתב אחד שפניתם וביקשתם משהו.

בשמחה, אדוני, אני אמציא אותו אליך. אני מכבדת אותך. במכוון אני אומרת את הדברים הכי בוטים, כי יש תחושה שהוכרזה פה איזו מלחמה ועכשיו בואו רק נבדוק איך סוגרים את זה עם שרת המשפטים. אין לי אלא להצטער על האמירות האלו שאתם מצטטים שוב ושוב, גם עורכי הדין וגם השופטים שמתנגדים לחוק והתנגדו לו. השאלה אם כצעקתה, ולא כצעקתה. מקובל עלי, אני רואה את הבעיות, אני נחשפת לבעיות. מעולם לא התיימרתי להיות עורכת דין שעוסקת בענייני משפחה, הדבר היחיד שאמרנו מתחילת הדרך זה שהמציאות במדינת ישראל, שהמחיר שמשלמות משפחות, הורים, ילדים והחברה הכללית על גירושים שהפכו לאירוע משפטי מתחילתו עד סופו, בעידוד נוראי למלחמת עולם בתוך הבית על ידי עורכי דין - -

איך את יודעת את זה?

אנחנו קיבלנו אין ספור תלונות. אתם, לשכת עורכי הדין, שולחים מן חוות דעת שאתם צריכים להתבייש שהוצאתם אותה.

אדוני היושב-ראש, אם אנחנו רוצים לנהל דיון ענייני, זה לא ילך ככה.

עניינית זה לא יהיה, כי אתם לא מנהלים את זה בצורה עניינית במקומות שאתם שולטים בהם. בבית שלי אני אנהל את זה בדרך שלי.

את מכפישה פה שופטים שעושים ימים כלילות כדי לסיים תיקים. את מכפישה שופטים, לא עורכי דין. את יודעת איזו עבודה שופטים בבתי משפט לענייני משפחה עושים?

אני ציטטתי מכנסים שאני בעצמי הייתי בהם. אל תהיו פה יותר צדיקים מהאפיפיור.

אנחנו לא מכירים ציטוטים אנונימיים. תגידי לנו מי השופט שאמר.

אני אתן לך אחר כך את השמות של שני השופטים שאותם אני מצטטת. אותי לימדו שלא צריך לדבר לגופו של אדם. לאורך כל הדרך התבקשו מספר פעמים למסור לנו נתונים, רק הנתונים לא הגיעו. לאורך כל הדרך דיברנו על זה. אני מבקשת להעלות פה את זכרו של מנכ"ל משרד הרווחה, מר אלי אבלון ז"ל, הוא נפטר באופן פתאומי לפני ימים ספורים. הוא נרתם לזה לחלוטין. לאורך כל הדרך שמענו פה שוב ושוב השתלחויות בלתי פוסקות, זלזול בלתי נסבל בנשות ואנשי הסיוע ביחידות הסיוע. זה נמשך לתוך הימים האלה. ציד מכשפות זה מה שמרגישים ביחידות הסיוע. אנחנו נחשפים לניסיונות לעצור את התהליך של ההתקדמות של החוק בדרכים שבעיני יש סימן שאלה גדול לגביהם. אני חושבת שיש הרבה דברים שצריכים לתקן.

אדוני היושב-ראש, אני מאמצת בכל לב את זה שאמרת שזה תינוק שנולד, שזה רך שנולד, ובואו נתקדם איתו. אם המטרה היא להוכיח שוב ושוב שזה לא יצליח על ידי כך שעושים כל מיני דרכים יצירתיות, כשרות ואחרות כדי להוכיח את זה, אני מבקשת שמהדיון הזה אנחנו נצא עם פתרונות שמציעים האנשים שאומרים שזה לא מצליח. שבתי המשפט יגידו מה הפתרונות שהם מציעים, שעורכי הדין יגידו מה הדברים שהם מציעים, שאנחנו נגיד מה הדברים שאנחנו מציעים. אם הדיון הזה נעשה במטרה להפיל את החוק - -

שולי, אנחנו ביקשנו את הדיון הזה, אתם ביקשתם את הדיון הזה.

אנחנו ביקשנו את הדיון הזה מתוך רצון אמיתי שהתוצאה של הדיון הזה תהיה התקדמות בתהליך, הטבה של התהליך לטובת ההורים והילדים שעוברים את התהליך הקשה של החלטה על פרידה. זאת החלטה סוברנית. זכותם של שני אנשים מבוגרים להחליט מה שהם רוצים, רק צריך לעשות את זה בדרך שתפגע בהם ובילדים שלהם הכי פחות.

אני לא בקי, ויכול להיות שיש התנגדות ואין רצון מובהק לקדם את היישום של החוק, אבל לפני שאנחנו מגיעים למסקנה כזאת כדאי לברר את החסמים האובייקטיביים. חלקם הם עד כדי כך אובייקטיביים, שלא הייתי ממהר לומר שהממשלה כושלת בביצוע. אני מציע להתקדם בדירוג, ננסה ללמוד מן ההצלחות, ננסה להבין מה הם החסמים במקומות שאין הצלחות. אני חושב שזה יהיה הספק לא רע להיום. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

אני מרגישה כאילו נקלעתי לשדה מוקשים בלי כוונה תחילה. בדיוק לפני שבועיים התחלתי להכין הצעה, בקשה להעלות את הדיון בוועדה, אבל אז גיליתי שנקבע הדיון הזה. לא ידעתי ששתי חברות הכנסת ביקשו את הדיון הזה.

אני שמחה שהעלית את הנושא של קשיים אובייקטיביים, כי הכנתי את עצמי להעלות את הקשיים האובייקטיביים שקיימים ביישום החוק זה. אני לא מתכוונת לא לדבר על מה שעושים עורכי הדין, על מה שעושים השופטים. אני לא הייתי מאלה שסמכו על החוק, היו לי קצת היסוסים. אני מבינה שאם בית המחוקקים חוקק חוק, המדינה אמורה, הממשלה אמורה להקים תשתית שתוכל לשאת את החוק הזה, את הביצוע של החוק הזה על-מנת שהוא יקל על המתדיינים, על האנשים או המשפחות שבאות לתהליך הזה, לאו דווקא יעמיס עליהם. מה שהבנתי מהקשר שלי עם כל מיני גורמים, שהתשתית הזאת לא נבנתה כמו שצריך, לא היו הכנות אמיתיות מצד הממשלה. את זה צריך לשאול את הממשלה ואת הנציגים שלה.

כולם דיברו על יחידות הסיוע כאילו מובן מאליו שהן קיימות בכל בתי הדין - משפחה, רבניים, שרעיים, דרוזים ונוצרים. מישהו יודע בכלל מה המצב בבתי הדין הנוצריים? מישהו יכול לדווח פה? לממשלה יש קשר לזה?

אנחנו יודעות שאין שם יחידות סיוע.

אני יודעת שאין יחידות. לא רק שאין יחידות, יש מצב יותר גרוע.

המסגרת של החוק מאפשרת להחיל אותו גם על בתי הדין הנוצריים. בשלב הראשון, לאור העובדה שיחידות הסיוע, לפחות בזמן שהחוק נכנס לתוקפו, היו רק בבתי הדין הרבניים ובבתי המשפט לענייני משפחה, ההכנה התחילה לגביהן. לבתי הדין השרעיים והדרוזיים הוכנסו יחידות סיוע. יש מתווה מסוים לנוצרים. בהמשך, אחרי שתהיה איזו שהיא רגיעה והתייצבות בבתי המשפט ובבתי הדין הקיימים, נעבור לשלב הבא.

אני יודעת שהניסוח אמור לחול. אתם דירגתם את זה. אי אפשר שלא לקבוע דברים כאלה. נאבקנו 6 שנים עד שכללנו את הנשים הערביות בחוק בתי הדין למשפחה. אני חושבת שאין סמכות להחריג קבוצה מסוימת רק בגלל שהממשלה לא יודעת לפתור את הבעיה, או לא הכינה את עצמה. אני מבינה שהממשלה צריכה להכין את עצמה למצב. בלתי אפשרי לבוא ולהגיד: תחכו עם השירות הזה, לא תקבלו אותו, כי אנחנו לא יודעים לפתור אותו. דיברתי עם בתי הדין הכנסייתיים, הם לא יודעים בכלל על קיום החוק הזה. לא הופץ להם שום תזכיר שאומר להם שיש דבר כזה. הם ממשיכים את העסק כרגיל. אני יודעת שאת אומרת לי, אבל זה לא מוצא חן בעיני. אני מביעה את דעתי.

המתווה החוקי לא חל עליהם. הם היו בדיונים הראשונים. אני מסכימה איתך שזה לא חל עליהם.

זה לא מתקבל על הדעת. אלה אזרחי המדינה. ככה מחריגים? זה לא מתקבל על הדעת. זה שירות שאמור להיטיב. שתי חברות הכנסת דיברו על כך שרוצים להיטיב, שרוצים לעשות את התהליך יותר קל. לחלק מהאזרחים לא מגיע, הם יכולים לחכות? זה לא מקובל.

זה לא קשור לחוק הזה. יחידות הסיוע היו קיימות עוד לפני החוק הזה, הן פעלו, הן עשו עבודה חשובה בצורה בלתי רגילה. אין סיבה שהן לא תהיינה קיימות גם בבתי הדין האחרים.

מדברים על 27 תקנים חדשים שהוכנסו.

ועוד 9 לבתי הדין השרעיים.

מעל ל-27?

כן.

למה זה לא מצוין?

מכיוון שהחוק לא חל על בתי הדין השרעיים. כאן מדובר על החוק בלבד. 9 התקנים בבתי הדין השרעיים מאוישים בחלקם. בחלק מהמקומות עוד לא הצלחנו לאייש.

אני שמחה לשמוע את זה. היה אפשר לבנות לכולם, לא רק לחלקים. מה המצב באוכלוסייה הערבית מבחינת המשרות של עורכי הדין? אני מקווה ש-9 התקנים הם של עובדים סוציאליים ערבים, לא רק אנשים שהם דוברי ערבית.

בוודאי. זה היה הקושי בלאייש. איישנו ברוב המקומות, חסר לנו תקן אחד בחיפה, תקן אחד בבאר-שבע.

אנחנו נמצאים בשישית הדרך מתוך 3 השנים. קשיים צפויים. תפקידנו עכשיו לקדם. בנושא כזה ראוי שתהיה תכנית עבודה.

מתי הקמפיין? מה עושה הדיור הציבורי כדי להשאיר את יחידות הסיוע? יש אלף דברים שהיו ברשימה.

בטור האנכי של האקסל הזה יש את רשימת הסוכנויות שפעילות בנושא הזה, בטור האופקי אנחנו רואים את לוח הזמנים. אני משתדל ככה לעבוד.

הרעיון שלך מצוין, הבעיה שאין מישהו שאחראי.

זה לא הרעיון שלי, כך פועלים.

זה חוק שנופל בין שני משרדים. ועדת ההיגוי שדיברנו עליה שתוקם, לא הוקמה.

זה אחד החסמים הראשונים.

אין שירותי מזכירות ליחידות הסיוע.

זו אחת ממשימותינו. חברת הכנסת עליזה לביא, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני שמחה על הדיון המהיר. גם אני פניתי לוועדה לקיים דיון בחוק ששלושתנו שותפות לו. אני לא רוצה להגיד שהוא חוק אומלל, אבל אני חושבת שאת החוק הזה עשינו מהר מידי.

עליזה, זה מאחורינו.

זה ממש לא מאחורינו. זה לפנינו, כי אנחנו באנו וביקשנו לתקן עולם.

אני מתכוון לאמירה שהחוק הובא מוקדם מידי.

בכנסת ה-19 באתי עם חוק שרצה לעצור את המרתון הנורא של מירוץ הסמכויות במדינת ישראל בין בית הדין לבית המשפט לענייני משפחה. אי אפשר שלא לראות את התמונה המלאה במציאות הישראלית. מה שאנחנו עושים בחוק זה לוקחים מהשמלה רק את המלמלה. אנחנו מטפלים במשהו מאוד מאוד נקודתי בכל המערכת הקשה מאוד במדינת ישראל של הגירושים. באנו ורצינו להיטיב. כבר אז באתי ואמרתי שהחיפזון הוא מהשטן בלחוקק מהר את החוק מבלי לראות את המערכת התומכת. החוק התעכב במימוש שלו. באנו ואמרנו, בואו נחכה, בואו לא נמהר לעשות את זה. קיבלנו פה נתונים. 12 אלף זוגות הגיעו מאז שחוקק החוק הזה. אנחנו רואים שאנחנו רק מקשים עליהם יותר, אנחנו מוסיפים להם יותר זמן, אנחנו מחבלים בכל התהליך הזה. צפינו את זה מראש. שרת המשפטים העבירה את התקנות בבהילות.

במשך חצי שנה היו פה דיונים.

מדובר בחיי אדם. זה אנשים בשלבים הקשים בחיים שלהם. במקום לבוא ולהקל, אנחנו רק החרפנו את המצב. זה לא שהחוק לא טוב, אבל החוק הזה היה חייב וחייב מערכת תומכת. אתה יודע, אדוני, זה הפך להיות דפוס, כי גם בסוגיה של הגיל הרך יש את אותו דפוס. זאת מערכת שצריך להבין אותה. צריך להבין שכשמחוקקים חוקים צריכה להיות תמיכה, צריכים להיות תקציבים, אי אפשר שיד ימין לא תדע מיד שמאל. אי אפשר לבוא בצורה כזאת ברוטאלית ולחוקק חוק בלי מערכת תומכת. צפינו את זה מראש, התרענו על זה מראש. זאת התוצאה האומללה: אנשים מעוכבים 80 יום ויותר, דברים לא מתקדמים, לא נפתחים. צריך לחשוב מה עושים, איך מחוקקים אחורה לגבי זוגות. צריך, אדוני, לבוא ולראות איך החוק הזה מיושם, להביא לו תקציבים. לא מזמן חוקקנו תקציב לשנתיים. מישהו התייחס למקום הזה, מישהו נתן תקנים, מישהו הביא תקציבים? באנו ושפכנו אור על כל המקומות האלה. אמרו "כן, כן, כן", אבל מה קרה?

לכן אנחנו כאן.

אני שותפה לאכזבתה של חברת הכנסת עליזה לביא שאי אפשר היה לבטל בחוק הזה את מרוץ הסמכויות, אבל חבל לשפוך את התינוק עם המים.

ממש לא לשפוך. החיפזון הוא מהשטן. צריך לראות איך מביאים את הסיוע והעזרה ליישום של החוק הזה. איפה האנשים שהבטיחו את ההבטחות שניתנו?

אנחנו אחרי חקיקת החוק. יכולתי לטעון טענה פולמוסית - היא לא מנותקת מהמציאות בחיינו - שלולא הייתה החקיקה היינו ממתינים עוד 12 שנים עד להיערכות שאולי תבוא. אם לא נערכים אחרי החוק, איך היינו מביאים להיערכות לקראת החוק? זה מאחורינו.

חד משמעי.

10 שנים עסקו בנושא הזה.

אני מבקש מכבוד מנהל בתי המשפט, השופט שפיצר, להתייחס.

מה שנאמר הוא נכון.

אני מודה לך על כך שטרחת ובאת לדיון.

אני חושב שאני הוא זה שצריך להודות. החוק הזה הוא חוק מאוד חשוב בעינינו, למרות דברים שנאמרו כאן. קודם כל, היה שופט בראש הוועדה הזאת, זה לא משהו מהחלל החיצון. השופט שנהב עמד בראש הוועדה, כדי להביא לרעיון המבורך הזה של פתרונות מחוץ לבתי המשפט. יישוב סכסוך במשפחה שיכול להיגמר מחוץ לכותלי בית המשפט הוא מבורך כמו כל סכסוך אחר. זה בפן העקרוני. בפן המעשי, ככל שהחוק הזה פועל טוב יותר, כך הוא מפחית עומסים ממערכת המשפט, הוא מקל עליה. האינטרס שלנו שהחוק הזה יצליח. אנחנו רואים את החוק הזה בחיוב. אני לא לגמרי יודע על התבטאויות של שופטים.

היישום של החוק הזה העלה קשיים לא מבוטלים. אנחנו עובדים יד ביד עם יחידות הסיוע. יש לנו עבודה משותפת איתן, אנחנו יושבים איתן באופן קבוע. התקיימו שתי ישיבות יחד עם אליעזר אבלון, זכרונו לברכה, איתי ועם הצוותים המשותפים שלנו. אנחנו לא מכים זה בזה, אנחנו לא חובטים זה בזה, אנחנו שמים את הבעיות על השולחן, אנחנו מחפשים היכן אנחנו יכולים לפתור אותן. אני יכול לומר שאנחנו העברנו למשרד המשפטים רשימה של תיקוני חקיקה שאנחנו סבורים שיכולים לשפר את זרימת התהליך.

בחקיקה ראשית?

בחקיקה ובתקנות. מדובר בתיקונים שלדעתנו מתחייבים. הם נמצאים בדיבור, בשיח בינינו. הכל על השולחן. יש לנו 6 בתי משפט למשפחה. עומד בראש כל בית משפט כזה סגן נשיא. כל ששת סגני הנשיא האלה מתכנסים. ההצעות לתיקוני חקיקה באו בעקבות עבודת מטה שלהם. אנחנו עובדים בצורה מאוד שיטתית, מאוד מסודרת. העברנו את הדברים.

תוכל לתת דוגמה לסוג של הצעות.

לגבי בעלי דין שהעניין שלהם כבר מתנהל בבתי המשפט למשפחה, יש חוסר היגיון בזה שהם יצטרכו להתחיל את ההליך בבקשה ליישוב סכסוך.

האם אפשר להעביר את המסקנות שלכם, את ההמלצות שלכם גם לחברות הכנסת שיזמו את החוק?

לקראת הישיבה הזאת קיימנו ישיבה מכינה עם חברת הכנסת מיכאלי, העברנו את ההערות שלנו לחוק. אנחנו ויחידות הסיוע עם אצבע על הדופק. עם כל הקשיים אנחנו מזהים שיפור משמעותי. חל שיפור של ממש בהקשר הזה, למעט במחוז מרכז שעוד יש בעיה.

מה הסיבה?

אתם מאתרים את הבעיה במחוז מרכז לעומת המחוזות האחרים?

במחוזות האחרים יש שיפור מאוד משמעותי.

אתם מאתרים את הסיבה לבעייתיות במחוז המרכז, או שזה בחזקת נעלם? אתם מבינים את הבעיה?

אין פה נעלמים. את זה יחידות הסיוע יטיבו לפרט. החוק הזה הוא לא חוק שלנו. בתי משפט למשפחה מגיעים למצב שדיון ראשון נקבע בטווח זמן של 4 חודשים. החוק הזה בא ליצור איזה שהוא חסם ראשוני בו ילכו הצדדים וידברו בינם לבין עצמם על-מנת להגיע לפתרון. זה רעיון מבורך לכשעצמו. המחוקק קצב לזה זמן. יש פה כמה החלטות שיפוטיות שצריך לתת עליהן את הדעת. במקרים שבהם נקבעו דיוני יישובי סכסוך מעבר לאותם 60 ימים ובא מי מהצדדים ומבקש לפתוח את הדלת לבית המשפט, הדלת נפתחת. הנימוק השיפוטי הוא בהחלטת שיפוטית ברורה. הנימוק אומר כך: החוק פוגע בזכות הגישה לערכאות, שהיא זכות יסודית, זכות חוקתית. זה צד אחד של המטבע. הצד השני שקבעה הפסיקה זה שהוא עושה את זה לתכלית ראויה, באופן מידתי – 45 עד 60 יום. אין לאיש סמכות להאריך מעבר לאותם 60 יום. ברגע שנקבע מועד מעבר לאותם 60 יום ובא אחד מהצדדים לבקש: במצב הזה תנו לי להיכנס לבית המשפט, אנחנו פותחים לו את הדלת.

לעניין הזה מעולם לא עלתה פה התנגדות בשום דיון. מעולם לא אמרנו שזה לא בסמכותו של בית המשפט.

אנחנו מנהלים שיח עם כל הגורמים הנוגעים בדבר. גם כששופט מבטא קושי כזה או אחר, הקושי הוא לא שלנו, כי אלינו מגישים את ההליך המשפטי שאנחנו מנהלים כרגיל. החסם הוא לפני שזה מגיע לבית המשפט. אני יכול לומר שהיום קבועה ישיבה של סגני נשיא משפחה עם לשכת עורכי הדין, כדי לשמוע את הקשיים שהם מעלים לחוק הזה. חשוב לנו החוק הזה.

בנייר העמדה שלנו העלינו את התגובות לניירות העמדה שהוגשו לוועדה. אני אקריא קטע ממכתב של פונה שהגיע לבית הדין הרבני ב-13 בדצמבר. מדובר באישה שבעלה איים עליה שהוא יעגן אותה עד שהיא לא תוכל ללדת יותר. היא חששה מאוד שהיא תישאר עגונה. הנשים האלו הגיעו למפגש מהות. באותו יום הבעל נתן לה גט. בית הדין הרבני העמיד הרכב שנתן לה גט. זה לא מקרה יחיד.

אנחנו שמחים לשמוע את זה, אבל זה מקרה קיצוני.

היא כותבת במכתב כך: "אני רוצה להודות לעובדות המדהימות. הן עשו את הבלתי ייאמן. הן טיפלו במקרה שלי במהירות וביעילות תוך הבחנת המצוקה בה הייתי. ברגישותן ובמקצועיותן הן הצילו אותי מהסכנה להיות אישה עגונה, סייעו בקבלת הגט ביום אחד בלבד". כמובן שהיא מסיימת בעוד דברים, אני לא אפרט. אני לא חושבת שניירות העמדה, שהנתונים והמספרים דיברו על המצוקה של אנשים, בעיקר של ילדים, שהחוק הזה נועד להקל עליהם, להפחית את הסכסוכים.

אבל איך אנחנו מיישמים אותו? תתני דוגמאות פחות קיצוניות.

אנחנו רואים שהרבה מאוד אנשים יוצאים נשכרים מהתהליך הזה - מהמידע שהם מקבלים, מהסיוע הראשוני. המטרה היא לא להגיע להסכמים ביחידות הסיוע. זאת לא המטרה של החוק, גם החוק לא מאפשר את זה. המטרה היא לתת לאנשים מידע, לעצור את התהליך, לתת להם סיוע ראשוני, ואז הם יחליטו אם הם רוצים להגיש תביעות, או שהם רוצים לפנות להליך של יישוב סכסוך.

איך הם ידעו להגיע אליכם?

הם קיבלו הזמנה להגיע אלינו. הם פתחו תיק בבית המשפט.

החוק נכנס לתוקף.

אחת הטענות הייתה שהציבור לא יודע לפנות.

הוא יודע. התהליך הוא שמגיעים לערכאה המשפטית, אם זה בית הדין הרבני, בית המשפט למשפחה - בקרוב אני מקווה גם בבית הדין השרעי - ושם לא מתאפשר להם לפתוח תביעה, הם חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך.

יש מקרים שאתם מיד יכולים לדעת שהם לא ילכו ליישוב סכסוך או לגישור, הם חייבים להגיע לתביעה?

זה מוחרג כבר בחוק.

אנשים לא מציינים את מהות התביעה בבקשה. זה המחוקק עשה בכוונה, כי ברגע שמתחילים לתאר את סיפורי התביעות זה מסלים את הסכסוך. הם לא מפרטים. הרבה פעמים מגיעים למפגש ראשון - זו הייתה גם אחת הטענות שהועלתה בנייר העמדה - ואנחנו רואים שהם לא יצליחו ליישב את הסכסוך. חלקם כבר באים עם טופס 3 חתום, עם החלטה חתומה. חלקם באים ואומרים: אנחנו מודיעים לכם שלא נסכים. אלה אנשים שאנחנו יודעים מראש שלא נצליח. 33% מהמשפחות שהגיעו אלינו - -

מתוך כמה?

אנחנו סגרנו 4500 תיקים של משפחות. 33% מתוכם יישבו את הסכסוך אצלנו, או החליטו ליישב את הסכסוך בחוץ. אנחנו לא יודעים מה יהיה בעתיד.

מה היה עם שני השלישים הנותרים?

אנחנו לא יודעים. 12 אלף תיקי מהות נפתחו מ-17 ביולי, מועד תחילת החוק, עד 31 בדצמבר. זו כמות אדירה של תיקים שכל התחזיות לא ציפו אותה. גם לכך יש הרבה מאוד סיבות. חלקם זה תיקים כפולים, חלקם זה תיקים של אנשים שכבר מתדיינים.

מה זה תיקים כפולים?

תיקים שנפתחים בשתי ערכאות, למרות שהחוק לא מאפשר את זה. כמות התיקים הגדולה ביותר נפתחה בחודש ספטמבר, כיוון שזה היה חודש אחרי הפגרה והשביתה בבתי המשפט. מדובר על 3200 תיקי מהות. שימו לב, 14 אלף זוגות מכל העדות והדתות מתגרשים במדינת ישראל בשנה.

מה אירע לאותם 12 אלף תיקים?

אנחנו רואים ירידה הדרגתית בכמות פתיחת התיקים. בדצמבר נפתחו 35% פחות. אנחנו רואים שמתחילה איזו שהיא רגיעה. לאט לאט פחות ופחות תיקים נפתחים. זה מאפשר לנו להתמודד עם צוואר הבקבוק שנוצר בתקופה הראשונית.

לגבי התוצאות. לנו יש תוצאות רק על התיקים שנסגרו, אין לנו תוצאות על התיקים שכרגע בטיפול, גם לא על אלה שעוד לא הגיעו. יש לנו תוצאות על 4500 תיקים. אנחנו מודדים את התוצאות על פי הטופס שאנשים נותנים לנו עם סיום ההליך. הם צריכים להחליט איך הם רוצים להמשיך תהליך. תוך 10 ימים הם צריכים לתת לנו טופס. בטופס הזה חלק מציינים שהם יישבו את הסכסוך במסגרת יחידת הסיוע.

כמה מהם?

כמעט 15% יישבו את הסכסוך.

חסכנו לשופט שפיצר 15%.

הם סיימו את התהליך. זה מתוך 4400 תיקים שנסגרו.

זה מדד ההצלחה?

זה עוד לא מדד ההצלחה. דרך אגב, אני רוצה לציין שלא כל סכסוך הוא סכסוך גירושים מלא, יש אנשים שמתדיינים גם על איפה יהיה הילד ביום שני אחר הצהריים, איפה הוא ילון, מה יהיה בחג הפסח. המקרים האלה הם מקרים מאוד פשוטים וקלים, אפשר לסיים אותם בתוך הליך מהות, אפשר למנוע את כל ההתדיינות המשפטית וכל מה שקשור אליה. כמעט 19% הסכימו ליישב את הסכסוך בסיום המהות באמצעות עורכי דינם, באמצעות מגשר, או בכל דרך אחרת. 33% הגיעו להסכמה שהם רוצים ליישב את הסכסוך ללא התדיינות. 12% לא נתנו תשובה, אנחנו לא יודעים מה הם החליטו. כל היתר, שזה כמעט 55%, כתבו שהם לא הגיעו להסכמה על הדרך ליישוב הסכסוך. זה לא אומר שהם יגישו תביעות או לא. אני מקווה שחלקם יישבו את הסכסוך. אנחנו מאוד מעודדים אותם לחזור לעורכי דינם, לבאי כוחם, על-מנת ליישב את הסכסוך במו"מ.

אלה נתונים מהממים.

אני רואה במספרים האלה ברכה רבה.

גם בלי השמועות זו ברכה רבה.

עם כל העומס, עם כל הלחץ ועם כל התנאים שאנחנו עובדים בהם.

אני מציע להיזהר בנתונים האלה.

אם הדברים שכרגע אמרת זה המצב, התפקיד שלנו עכשיו הוא לתת לכם תנאים יותר טובים.

ענת, אני רואה קושי בנתונים שהבאת פן יחשוב מישהו שלא צריך לשפר עוד שום דבר.

חלילה, אדוני. יש לנו רשימה שלמה של מה שצריך לשפר בכל נדבך, כולל בכנסת. גם לכנסת יש מה לשפר.

אנחנו עובדים בתיק ממוחשב. הנתונים שאנחנו מציגים הם מתוך מערכת ממוחשבת, זה לא שספרנו. המערכת הממוחשבת סופרת את התיקים שנסגרו. עובדת סיימה את כל התהליך, הגישה טופס 3, ואז, כמו שאמרתי, מסמנת מה אנשים החליטו בטופס 3. הנתונים האלה הם רק על התיקים שנסגרו, לא על ה-12 אלף תיקים.

אם תוכלי לתאר, ענת, את החסמים, להגדיר אותם.

אחד החסמים הגדולים הוא העניין של דיור. קלטנו עובדות אחרי תהליך מאוד ארוך של כמעט שנה מאז שנסתיימו המכרזים החיצוניים. לחלקן אין חדרים. זה לא מאפשר לנו להזמין אלינו משפחות. אנחנו עושים לוליינות, ג'אגלינג.

שמעתי שאצלכם זה כמו בבית חולים, יש את אלה שבפרוזדור.

משהו כזה. אי אפשר לפגוש זוגות במסדרון. זה מאוד מקשה עלינו. זה אחד החסמים.

אנחנו דנו בסעיף הספציפי הזה מספר פעמים. במהלך השנתיים האחרונות פנינו. אני יכולה להעיד שהבאנו אותם לוועדה. מספר הפעמים שדנו בסוגיית הדיור זה דבר מדהים, לא פחות מזה.

בתוך הפרוגרמה של כל בית משפט לענייני משפחה, בית דין שרעי, בית דין רבני ובית דין דרוזי מוטמעת יחידת סיוע. זה נכון לשנה האחרונה, זה לא היה בשנים קודמות. כיום יצאו מכרזים לדיורים חדשים בבתי הדין הרבנים, למשל באשדוד, ברחובות ובתל-אביב. יחידות הסיוע, בהרכב המלא על פי החוק הזה, מופיעות שם. אנחנו דורשים עבורן שטח.

זה הכל בהשכרה?

במקרים האלה זו השכרה.

מתי זה יתממש?

נתתי דוגמאות למכרזים שיצאו לבתי משפט ולבתי דין רבניים. יחידות הסיוע בבניינים החדשים מקבלות פתרון מלא. יחידות הסיוע יושבות כיום בבניינים הקיימים של בתי הדין הרבניים, או לידם. חלקן בתוך, חלקן לידם, חלקן רחוק מהם, למשל ברמת גן ותל-אביב שהן במצוקה עד שנמצא להן מקום של קבע.

מה זה "עד שנמצא"?

כל אחד יודע שדיור זה לא מהיום למחר, זה דבר שצריך להגדיר, לתקצב, לפרסם מכרזים.

זה לא מתוקצב?

כל הדברים שאני אעבור עליהם מתוקצבים ומאושרים. ככל שזה מתוקצב ומאושר, אנחנו יחידת ביצוע. אם מאשרים לנו, אנחנו רצים. אנחנו לא קובעים אם כן או לא.

מה בתכנית?

נכון להיום נפתרו הבעיות שהיו בחדרה, פתח-תקווה, ראשון לציון, רחובות ועפולה.

בעפולה אין יחידת סיוע.

עשינו שם איזו שהיא החלפה. קיבלתם שם חדרים של שירות מבחן. בנתניה אנחנו מטפלים. בימים אלה הם צריכים לקבל עוד כמה חדרים. אנחנו מטפלים כיום בבית המשפט לענייני משפחה בקריות. אנחנו מטפלים בתוספת של כמה חדרים בחיפה. בבית הדין השרעי בעכו מצאנו פתרון לכאורה, כי היזם שהיה צריך להסדיר לנו את המקום פשט את הרגל.

גם לא פינו את רשות השידור מראשון לציון.

נכון, אבל מצאנו פתרון אחר בראשון לציון, לא חיכינו לרשות השידור. באשדוד, למרות שפרסמנו מכרז לבית דין רבני חדש שבו יש מקום ליחידת סיוע, אנחנו נותנים במקום הקיים עוד כמה חדרים. יחידת הסיוע בבאר שבע קיבלה כמה חדרים בתוך היכל המשפט. זה באדיבות הנהלת בתי המשפט. אנחנו בבעיה גדולה בבית המשפט למשפחה שהעבירו מרמת גן לתל אביב. את יחידת הסיוע השאירו ברמת גן. אני מודה, קשה לנו למצוא מקום ליחידת הסיוע בסמיכות לבית המשפט, שזה לפי דרישת יחידת הסיוע. אם זה קילומטר או שניים מבית המשפט אז יש סיכוי שנמצא, אבל אין בסמיכות לבית המשפט. הוצאנו rfi בתל- אביב. בשבוע הבא אנחנו פותחים את ההצעות.

זה המקום הבעייתי ביותר.

יש לכם רשימה? אתם יודעים כמה חדרים נדרשים על פי תקן ממשלתי, כמה מטר מרובע לפקיד, לעובד?

יש לנו את כל היחידות, את כל הפרוגרמות. אנחנו מטפלים בכולן במקביל.

מלבד הבעיה המיוחדת של תל-אביב, האם יש לכם תחזית לפתרון בעיית הדיור? בשנה הקרובה זה ייפתר?

מיום פרסום מכרז עד לקבלת הדיור לוקח בערך שנה.

אני רק אציין שביוני קיבלנו את אותה תשובה. בדיון שקיימנו לקראת כניסת החוק לתוקף קיבלנו את אותה תשובה.

חלק מהדברים מאחורינו.

אני רוצה להגיד שלגבי חיפה הבעיה עדיין לא נפתרה. אני לא רואה שהיא תיפתר. החדרים נמצאים.

הם נמצאים. המשכיר סוחט אותנו. אנחנו לא נשכור בכל מחיר.

יש התקדמות מיוני? אני שומע כאן על בעיות שנפתרו.

ההתקדמות היחידה היא בפתח תקווה, שם עברנו לדיור חדש ליד בית המשפט. בראשון לציון זה משהו מאוד חלקי, קיבלנו 2 חדרים בתוך שירות מבחן. אנחנו מקווים שלאחר שיסתיים השיפוץ ברחובות, עוד 2 חדרים יתפנו לנו בתוך שירות המבחן.

על כמה חדרים מדובר סך הכל?

כל יחידת סיוע מורכבת מ-4 עד 6 אנשים.

מדובר על עשרות.

האילוץ להיות במרחק הליכה לבית המשפט זה אילוץ מאוד גדול. את הפרקליטויות בתל-אביב הרחקנו עד לדרך פתח תקווה. הפרקליטים צריכים לא פחות מכם להיות צמודים לבית המשפט.

לא הבנתי לגבי תל אביב.

אין בתל אביב משרדים פנויים בסמוך לבית המשפט. השוק הפרטי משתלט במחירים גבוהים מאוד.

האנלוגיה לפרקליטויות בנוגע לקרבה לבית המשפט לא מדויקת. זו לא הנוחות של עובדות יחידות הסיוע. לא מדובר בנוחות של העובדים שלנו ללכת או לנסוע באוטובוס. התפישה הייתה שהיחידות צמודות לבתי המשפט לא בגלל הנוחות, בגלל המהות. הם צריכים להיות זמינים לשופטים ולאנשים שנמצאים בדיונים.

ייתכן שנקבע לעניין הזה רף גבוה בהשוואה למציאות במקומות אחדים.

נראה לי שמעולם לא הוצעו ליחידות הסיוע דיורים אחרים שסורבו.

בפתח תקווה הוצעו להם המון דיורים, כולם סורבו. כל הבניינים החדשים הם חלק בלתי נפרד מבית המשפט, הם עוברים דרך אותו בידוק.

איך אתם מקיימים דיאלוג ביניכם? יש מישהו שמרכז עדכון חודשי, עדכון דו-חודשי?

יש למשרד הרווחה מוסמך לדיור.

ענת, בעיות נוספות.

תהליך המכרזים היה מאוד מאוד ארוך, הרבה מעבר למה שציפינו, בעיקר במכרזים חיצוניים. עדיין אנחנו צריכים לאייש את התקנים של בתי הדין השרעיים ומספר תקנים במחוז מרכז. אנחנו צופים שתהיה בעיה עם תקני מינהל. קיבלנו עכשיו תקני מינהל זמניים, תקני כוח אדם, על מנת לעזור לנו בהקלדות התיקים, בהצפה שהייתה. הם יהיו בערך בין חצי שנה לשנה. צריכים לחשוב הלאה, בכיוון של תקני מינהל, כדי לעזור לנו להשתלט על הנושא המינהלי - קבלת משפחות, הקלדה של התיקים וכו'.

עכשיו קיבלתם זמניים?

קיבלנו זמניים דרך כוח אדם.

הם מאויישים?

בוודאי.

יש לכם מועמדים טובים לאיוש?

כן. הם התחילו רק החודש. קיבלנו אותם דרך חברות כוח אדם. נצטרך לעתיד לחשוב על איוש ותקנים.

צריך יהיה לעשות פגישה עם מנכ"לית משרד המשפטים, עם מנהל בתי המשפט.

צריך למנות מישהו או מישהי שיהיו ממונים על החוק הזה, כי כרגע אין כתובת.

אמרנו שגם אין ועדת היגוי. מי אמור למנות את ועדת ההיגוי?

משרד המשפטים.

האם משרד המשפטים בעצמו, או בתיאום עם הרווחה?

בתיאום.

איפה זה עומד?

דיברתי היום עם שרת המשפטים. היא תתאם את זה עם שר הרווחה.

אני רואה ברכה רבה בבקשה של חברותיי לקיים דיון, כי לקראת דיון מכינים שיעורי בית.

הם הכינו את שיעורי הבית האלה גם לקראת הדיון הקודם, אבל לא הקימו את הוועדה.

אומר השופט שפיצר שיש הודעה חדשה ועדכון. אנחנו מקווים שבהתאם לעדכון הזה היא תוקם בקרוב. נעקוב אחרי זה.

אנחנו עובדים בצוות משותף. זה אמנם לא הצוות הסטטוטורי, אבל אנחנו עובדים כל הזמן בשיח רציף עם שירותי ההרווחה בעניינים של הטיפול בחוק הזה.

אני מאוד שמחה שיש לכם צוות משותף, אבל יש דברים שהם מעבר לצוות המשותף.

השרה חיכתה שימונה מנכ"ל חדש למשרד הרווחה, כדי שאפשר יהיה להגיע לסיכום בעניין הזה. ההובלה צריכה להיות של משרד הרווחה. יש לנו היום ישיבה של כל סגני המשפחה עם שרת המשפטים.

אנחנו עובדים במשותף עם משרד המשפטים, עם מחלקת חקיקה. אנחנו העברנו את ההערות. תתקיים פגישה בשבוע הבא. ככל שהתקנות יאושרו מהר, כך זה יקל עלינו, כי חלק גדול מהעומסים שלנו נובעים מכל מה שציינתי קודם. יש דברים שניתן לתקן בתקנות לגבי האנשים. אין שום סיבה שאנשים שמתדיינים בבית משפט יגיעו אלינו.

מוריה, איפה זה עומד?

כפי שנאמר, אנחנו מלווים את החוק מתחילתו, כולל קשיים שעלו. נתנו מענה גם לסוגיות פרשניות שעלו. בתקופה הקצרה יחסית שהייתה מתחילתו של החוק עלו דברים שחשבנו שניתן לתת להם מענה באמצעות תיקון התקנות. קיבלנו גם פנייה מהנהלת בתי המשפט. אני מוכרחה לומר שרובם של הדברים יכולים להיפתר במסגרת תקנות. אחד הדברים הבולטים היה הנושא שיש כבר תיק קיים שמתנהלת בעניינו התדיינות משפטית אבל מישהו רוצה להגיש תובענה נוספת. המחשבה מלכתחילה הייתה שאולי גם אז היה טוב שתהיה פגישה אחת ביחידת הסיוע, אבל בגלל שיש עומסים, בגלל הרצון לנתב למקרים שאנחנו יכולים באמת לעזור, הדבר הזה כנראה מיותר.

את מדברת על תיקים שנפתחו לפני שהחוק חוקק?

כן, לפני שהחוק חוקק. אני חושבת שכולנו נמצאים בישורת הממש אחרונה. בתוך תבנית חקיקה זה כבר נמצא ברמה של סיום. הנושא הנוסף זה הנושא של תיקים כפולים, אנשים שהגישו אפילו בכמה בתי משפט. מדובר בתרגילים ומשחקים מיותרים שאנחנו לא רוצים לתת להם מקום.

בעידן המחשוב זו לא בעיה, אתם עולים על זה מיד.

זה יוצר עומסים מיותרים בצנרת.

כשיודעים את החולשה של המערכת, אפשר לבוא ולראות איך ממתמודדים. זה חלק אינהרנטי מהמבנה הקיים.

מה שרציתי לדעת זה שכבר הצלחתם ללמוד לקחים בחצי השנה הזאת, שיש לכם מסקנות שהולכות לתקנות, שהמשרדים מתואמים ביניהם. זה ייקח עוד 3 חודשים?

לא. זה עניין של כמה שבועות.

מתי התקנות יפורסמו?

עניין של שבועות.

בפעם שעברה גילינו אותן בדיעבד.

אני תוהה אם הנהלת בתי המשפט יכולה לסייע עם הדיור. אולי בתי המשפט יכולים לתת חדרים זמניים.

במקום אחד הם כבר נתנו.

אולי הם יכולים לתת גם במקומות האחרים.

אנחנו נבדוק היכן אנחנו יכולים. צריך לומר שמצוקת הדיור מאפיינת את כל השירות הציבורי, כולל אותנו. אם אנחנו מסוגלים לתת איזה שהוא פתרון זמני, אנחנו נשתדל. בצפת הכשרנו להם מקום, אנחנו רק מחכים שהם יאיישו אותו.

אנחנו נשמח למאמץ הנוסף. אני רוצה לשאול לגבי התקנים ביחידות הסיוע. ענת, את דיברת על תקנים מינהליים. האם מבחינת תקנים של עובדות ועובדים סוציאליים התקן מלא?

לא, עדיין חסרים 3 תקנים. אני מקווה שהם יאוישו במכרזים הקרובים.

מתי אמורים לצאת המכרזים הקרובים?

זה נמצא באישור של נציבות שירות המדינה. התקציב קיים. אני מקווה שמאוד בקרוב זה יהיה.

מה לגבי תקנים ליועצים משפטיים?

אני רוצה לציין את העבודה המעולה של הממונות המחוזיות. אנחנו צריכים ללמוד לעבוד יחד. אנחנו לא מבינים איך עבדנו קודם בלי עורכי דין ביחידות הסיוע. עורכי הדין נכנסים רק מהפגישה השנייה והלאה. ייתכן שנזדקק לתקנים נוספים, באזור הצפון בוודאי. קשה לנו מאוד לדעת מה יהיו המספרים המדויקים.

600 תקנים, או 6 תקנים?

אנחנו מדברים על 3,4 תקנים.

את זה את צריכה שיקצו לך. את פנית לבקש?

עדיין לא.

כבר ב-2016 ניתנו לטובת החוק 14 תקנים שאוישו. בבסיס התקציב של השנה ניתנו 27 תקנים בנוסף על ה-14.

לא לעורכי דין.

אני מדברת על עובדים סוציאליים. בנושא הזה תקצבנו את מלוא דרישת המשרד. למשרד המשפטים הוקצה תקציב של כ-19 לכל אחת משנות התקציב עבור סיוע משפטי.

הסיוע המשפטי זה משהו אחר.

במסגרת דיוני התקציב האחרונים משרד הרווחה ביקש תקנים מינהליים לכלל צורכי המשרד. הוא קיבל כמות מאוד משמעותית של תקנים. הוא רשאי להקצות אותן לפי סדרי העדיפויות שלו. מבחינת האוצר, הדרישה לתקנים מינהליים במשרד הרווחה אוישה לשנות התקציב הקרובות. עד עכשיו לא הגיעה אלינו דרישה לתקנים ליועצים משפטיים.

ענת אמרה שהיא עוד לא ביקשה. היא מדברת על 4 תקנים נוספים ליועצים משפטיים.

אוזניכם תהיה קשובה כשתגיע הדרישה?

אוזננו תמיד קשובה. יש פה שאלה לגבי איפה יושב התקן.

את זה יצטרכו המשרדים ליישב ביניהם. יש אפשרות להידבר בין שני המשרדים בעניין הזה?

כשתגיע הדרישה, נדבר.

ענת, מתי תגישו את הדרישה?

המנכ"ל החדש נכנס לתפקידו השבוע. בפגישה הקרובה נעלה את הנושאים האלה.

מתי הפגישה הקרובה?

נבקש שזה יהיה כמה שיותר בקרוב.

הוזכר הסיוע המשפטי.

19 מיליון לסיוע משפטי.

זה לאו דווקא לחוק הזה.

גלעד, מה תכניותיכם?

אני אציין את המקום, אדוני, הייחודי של הסיוע המשפטי, כי לא כולם מכירים את המקום הייחודי. הסיוע המשפטי הוא אמנם גוף בתוך משרד המשפטים, אך הוא מייצג אזרחים ותושבים ייצוג עצמאי ללא כפיפות משפטית לאף גורם במשרדי הממשלה. אנחנו רגל פה, רגל שם. עיקר הייצוג שלנו הוא באמצעות עורכי דין פנימיים שלנו, של הסיוע המשפטי, ויש לנו כ-130 עורכי דין כאלה, וגם באמצעות עורכי דין חיצוניים, עורכי דין פרטיים שמועסקים על ידנו בשלל תחומי המשפט האזרחי והמינהלי. בשנה אנחנו מייצגים כ-80 אלף לקוחות. 25 אלף מיוצגים בדיני משפחה, כשמתוכם כ-20 אלף מיוצגים בסוגיות שחוק הסדר התדיינויות חל עליהן. זה סדר הגודל כאן. רבע מהתיקים שלנו, או רבע מהלקוחות שלנו, כ-20 אלף, מיוצגים בנושאים שקשורים לחוק הסדרי התדיינויות. הממשק שלנו קיים מול משרדי הממשלה והגופים האחרים שמיוצגים פה, וגם מול עורכי הדין הפרטיים שרבים מהם מייצגים את הלקוחות שלנו בבתי המשפט וכרגע גם בחברות המהות ובגישורים.

אנחנו חושבים שמטרות החקיקה הן מאוד ראויות. אנחנו חושבים שנכון היה להוציא כמה שיותר את אווירת העוינות וההסלמה שלעיתים מתרחשות בתוך בתי המשפט למקום שהוא יותר טיפולי. המקום הזה הוא יחידות הסיוע. אנחנו בהחלט תומכים בחקיקה הזאת, אנחנו עושים הכל כדי ליישם אותה. יש לי עקיצה למשרדי הממשלה שאני נמנה עליהם. היערכות וגיבוש ההסדרים טרם כניסת החוק, לפחות עם הסיוע המשפטי, לא היו מיטביים, מה שיצר קושי בהיערכות שלנו.

עכשיו תיקנתם?

בוודאי שתיקנו. זה יוצר קושי משמעותי. זה מייצר גם חוסר אמון ברמה מסוימת. אני ער לזה שחקיקה מסוימת עוברת בצורה כזאת, בצורה אחרת.

איפה הפתרון?

אני שנייה עוצרת את גלעד לפני הפתרון, כי אני פשוט צריכה לצאת. במכוון לא אמרתי פה שמות פרטיים. אני עומדת מאחורי כל מה שאמרתי. המטרה שלי היא לעבוד בשיתופי פעולה, לא להתנגח. אני מקווה שזאת תהיה המטרה של שאר האנשים שמעורבים בחוק הזה. כל הערה שיש למישהו ביחס אלי, מוזמן לשלוח אלי. כולנו ממשיכים לנהל את השיח הזה.

עד עכשיו אני רואה ברכה בישיבה. אני שומע על התקדמות, על התכנסות.

לגמרי.

לאחר העקיצה הקטנה על השותפות או חוסר השותפות שלנו בגיבוש ההסדרים שהביא לקשיים אחר כך בהיערכות, אנחנו הגוף המרכזי שמייצג אוכלוסיות בענייני משפחה, בטח כשמדובר באוכלוסיות מוחלשות. אנחנו מייצגים כ-20 אלף אנשים מידי שנה בתחומים האלה, יש לנו המון ידע וניסיון בתהליכים האלה. גם החוק עצמו משפיע על דרך ההתנהלות שלנו בזירות הייצוג. לאחר שנכנסנו לתמונה עשינו כמה פעולות ביחד עם הנהלת משרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה, הנהלת בתי המשפט, יחידות הסיוע, משרד הרווחה ואגף התקציבים של משרד האוצר. הדבר המרכזי שעמדנו עליו, מאחר ואנחנו מייצגים אוכלוסיות מוחלשות, זה שיהיה ייצוג לאוכלוסיות המוחלשות בתהליכים של ישיבות המהות ושל הגישורים, ככל שיש ייצוג. אם אכן נקבע שיש ייצוג בתוך התהליכים האלה, ודאי שצריך להיות ייצוג באוכלוסיות המוחלשות.

זה נקבע בחוק. לא צריך לשכנע בזה עכשיו, צריך רק לדאוג שזה יקרה.

אנחנו מדווחים על התקדמות.

בואו נדבר על מה צריך. התקנות עוד לא הובאו.

על איזה תקנות את מדברת?

שמאפשרות לסיוע המשפטי לעשות גישור, לא רק לבזבז כספי ציבור.

את עושה בלבול מסוים בין יחידות הסיוע לסיוע המשפטי. הסיוע המשפטי מייצג כבר היום בהליכי המהות ובהליכי הגישור.

לא. הוא לא יכול, כי אין לו תקנות שמאפשרות לו את זה.

אנחנו מתקדמים לתקנות.

לסיוע המשפטי יש את היכולת לייצג היום בהליכי הגישור והמהות. אגף התקציבים במשרד האוצר דיבר על הסבסוד של הסיוע המשפטי. הוא נועד לשני צרכים מרכזיים: אחד, ייצוג ותגמול של עורכי הדין בשלב המהות, ושניים, תגמול עורכי הדין בשלבי הגישור. ה-19 מיליון שקל שדובר עליהם מקודם נועדו לצרכים האלה.

רק לאלה?

אם התיקים ממשיכים בבתי המשפט, ממילא ייצגנו שם לפני כן.

התקציב הזה פותר לך את הבעיה?

כן. משרד האוצר הבין את הצרכים. גם הנהלת משרד המשפטים שמה כסף ממקורותיה, לא הכל הגיע ממשרד האוצר. מאחר והחוק מציין לוח זמנים מסוים כדי לעבור את שלבי המהות, הפכנו במנגנון בתוך הסיוע המשפטי את התיקים האלה לתיקים בהולים. אם פעם היה לוקח לנו 20, 25 ימים כדי למנות עורכי דין לתיק בדיני משפחה, היום זה לוקח 3 עד 4 ימים במקסימום. בזה עשינו שינוי דרמטי. כל התיקים האלה הופכים לבהולים איך שהם נכנסים אלינו. כשאני אומר 3, 4 ימים שלוקח למינויים, אני אפילו מגזים. אנחנו עושים פיקוח משמעותי על עורכי הדין שלנו. הידקנו עוד יותר את הפיקוח על עורכי הדין בעקבות החקיקה הזאת. עשינו הכשרות לעורכי הדין הפנימים ולעורכי הדין החיצוניים. אני מדבר על פריסה ארצית, כי אנחנו בפריסה ארצית נמצאים. גם עשינו הכשרות לעובדי המנהלה שמקבלים את הקהל, מקבלים את האוכלוסיות לצורך מינוי ייצוג. לגבי תגמול לעורכי הדין החיצוניים, קבענו תגמול שנמצא כרגע על שולחנה של הוועדה. אנחנו כבר מתנהלים בהתאם לתגמול הזה. שרת המשפטים אישרה, זה צריך להיות מאושר כאן בוועדה.

יש משמעות מאוד מאוד גדולה לחוק. לקחנו את התגמול לעורכי הדין החיצונים, כי רצינו לשקף את רוח החקיקה שעברה פה. רוח החקיקה הייתה להעביר את מרכז הכובד מהליכים בבתי משפט להליכים רכים יותר. כך עשינו גם אנחנו. התגמול של עורכי הדין שלנו זז מהליכים בבתי המשפט להליכים של יחידות הסיוע. קבענו שכר טרחה עם אפשרות לחריגה. אנחנו מייצרים מוטיבציה מסוימת – צריך להיזהר מליצור מוטיבציית יתר - לעורך הדין לסיים את התהליכים בתוך המהות או הגישור. הייתה לנו מחלוקת עם לשכת עורכי הדין בסוגיה הזאת, אבל בסופו של דבר הגענו להסכמות. אני חושב שזה אולי אחד המהלכים המרכזיים שיאפשרו יישום נכון של החקיקה.

כמה מילים על בעיות. אנחנו מרגישים שיש מורכבות עם הזימונים ביחידות הסיוע. אני חושב שעצם זה שלוקח שנה לאייש תקנים יוצר עומס על המערכת. כשיש משימה לאומית כמו זו, גם נציבות שירות המדינה אמורה להתגייס לדבר הזה. זה משהו שבסוף פוגע ביישום של החקיקה, כי נוצרת אווירה מסוימת. כששופט מסוים רואה, כמו שמנהל בתי המשפט אמר, שישיבת המהות נקבעת לעוד 3 או 4 חודשים, הוא פשוט קובע הליך בבית המשפט. זה בעצם עוקף את כל החקיקה הזאת.

יש לנו מורכבות מאוד גדולה עם השתתפות של קטינים. אנחנו חושבים שתהליכים בדיני משפחה אמורים להכיל בצורה משמעותית את הקטינים, את ההשתתפות ואת השמיעה להם. אנחנו מרגישים שיש בעיה גדולה מאוד בנושא של השתתפות קטינים, ההכלה והשמיעה של הקטינים בתהליך החדש שנוצר.

הוא מחמיר לעומת המצב הקודם?

כן, הוא מחמיר לעומת המצב הקודם.

התקנות מתייחסות לנושא הזה.

האם זה אחד הנושאים שאתם חושבים שראוי שימצאו את פתרונם בתיקון התקנות?

זה קיים בתקנות.

הבעיה היא לא בהסדר החוקי. ההסדר החוקי, בעקבות התערבות שלנו, פתח את דלת יחידות הסיוע, את דלת בתי המשפט ואת דלת המגשרים לקטינים. הבעיה היא ביישום. לפי המידע שקיבלתי מיחידות הסיוע לפני חודש, מאז כניסתו של החוק לתוקף לא נשמע אף לא ילד אחד ביחידות הסיוע.

נשמעו 400 ילדים ביחידות הסיוע. לא דרך המהות, באמצעות שופט. יש לי את כל הנתונים.

הילדים לא נשמעים ביחידות הסיוע. יחידות הסיוע הן הגוף המקצועי שאנחנו סומכים עליו להשמיע את קולם של ילדים, לאפשר להם להגיע לבית המשפט באופן שמותאם להם. אנחנו, עורכי הדין של ילדים, לא רוצים לקוחות, אנחנו חושבים שהליכים משפטיים מזיקים לילדים, אבל יש מקרים שבהם הזכויות של הילדים כל כך מהותיות, כמו למשל ילד שהוריו עומדים להסכים שלא על דעתו ובלי לשתף אותו על שינוי מקום המגורים שלו ממטולה לחדרה, מישראל לארצות הברית. איך ייתכן שלא שואלים ילד כזה מה דעתו? איך יכול להיות שאין לו יכולת להשפיע על שינוי כל כך מהותי? הזכות הזאת מעוגנת בתקנות, היא פשוט לא מיושמת. לפני כניסת החוק לתוקף נשמעו מאות ילדים. איך שנכנס החוק לתוקף הילדים הודרו מהליכים שהם מהותיים לחיים שלהם. לא רק זה, גם החוק מאפשר ליחידות הסיוע לתת ייצוג עצמאי לילדים במקרים חריגים בהם זה נחוץ. גם בעניין הזה לא נעשתה אף לא הפניה אחת אלינו מאז שנכנס החוק לתוקף. יחידות הסיוע מוסמכות לעשות את זה, יש להן אפשרות להפנות את הילד אלינו על-מנת לקבל סיוע משפטי. אנחנו נתקלנו במקרים שהצורך בייצוג עצמאי בולט לעין, למשל במקרה שבו נערה מבקשת צו הגנה על מקרה של אלימות.

לא במהות.

זה מקרה שהגיע למהות. היא לא הופנתה לסיוע המשפטי. היא הגיעה אלינו בדרך לא דרך.

המהות לא אמור לחול על - -

אתם בהידברות עם יחידות הסיוע בעניין הזה? ענת, זאת פעם הראשונה שאת שומעת את זה?

כן. השבוע שלחתי לשופטת רוטלוי, שכנראה הגיעו אליה השמועות שלא שומעים ילדים, נתונים שמצביעים על כך ששמענו בערך 700 ילדים בשנת 2016.

במהות?

לא במהות.

יש מקרים שאתם מגיעים להסכמות במהות בלי לשמוע את הילד, למרות שיש עניינים מאוד מאוד חשובים לילד עצמו.

אנחנו לא יודעים מה חשוב.

אפשר לחשוב שהורים מעבירים ילדים וילדות מגורים רק כשהם מתגרשים. לא עוברים ממטולה לחדרה או להיפך גם כשההורים נשואים?

אם זה קיים בתקנות, למה זה קרה?

גלעד, אני מבקש ממך שתיזום פגישה עם הגברת ענת ענבר. תשבו מטה מול מטה, תראו את הנתונים. אחרי שתראו את הנתונים, תגדירו את הבעיה. אחרי הגדרת הבעיה, תחפשו פתרון. בישיבת העדכון הבאה תחזרו עם התקדמות.

כמות הבקשות שנפתחו מ-17.7, מועד תחילתו של החוק, עד 31.12 היא 8985. כמות תיקי המשפחה שנפתחו באותם המועדים, שזה לאחר פגישות המהות, היא 1954. אלה הנתונים. יש לי גם נתונים שמפולחים לפי מחוזות.

לא נוכל להיכנס עכשיו לפירוט.

אני יכולה להגיש את זה לוועדה.

דיברנו על הבעיה של מחוז מרכז לעומת המקומות אחרים. זה נושא לטיפול נפרד.

גם אנחנו חושבים שהחוק עצמו, התכלית שבו היא תכלית באמת טובה וראויה. קשה למצוא חסרונות, כי מה כבר יכול להיות רע בזה שיישבו סכסוך בדרכים חוץ משפטיות.

לגבי הפגמים, ודאי שיש פגמים. ידענו מראש שיהיו פגמים. צריך לתקן אותם. אני חושב שבכל מוצר שנייצר ונשים על הכביש נגלה פגמים. את חלקם נוכל לגלות רק אחרי שהוא מתחיל לנסוע על הכביש.

מה גיליתם?

עד 12.1.2017 נפתחו 4000 תיקים של בקשות ליישוב סכסוך. הפגישות אצלנו נקבעות באופן ידני, בכתב יד. בשלב מאוחר יותר זה נעשה על ידי הזנה לתוך מחשב, לכן יש נתונים חלקיים. מתוך 4000 התיקים האלה, ב-1300 תיקים הפגישה הראשונה היא בתוך 60 יום, או פחות מכך.

הרף שלנו הוא 45. כמה הצלחתם בתוך 45 ימים?

רוב ההליכים הם בטווח של 60 יום. 495 תיקים נקבעו לאחר ה-60 יום. 80% מהתיקים נקבעו בתוך 60 יום מהפתיחה, אני צודק?

לא בדקתי, אבל המצב בבתי הדין הרבניים טוב יותר.

מה שאותנו מעניין זה ההשפעה של ההליך הזה על תיקי תביעה בסכסוכי משפחה. אנחנו בשלב מוקדם מידי. את ההשפעה אפשר יהיה לבדוק בטווח של כמה חודשים. בסוף השנה נוכל לבדוק את ההשפעה.

מסתמנת בשלב הזה מגמה?

בהחלט כן. צריך לזכור שיש הקטנה של התיקים בגלל עיכוב הליכים בפתיחה. לקחנו את התיקים שנפתחו בתביעות סכסוכי משפחה מ-1.8.2015 עד 31.12.2015. בחמשת החודשים האלה היו לנו 3069 תיקי גירושים, השנה יש לנו 792 תיקים בלבד.

איך אתה מסביר את הפער?

כמה נסגרו?

אנחנו פיצלנו את זה לחודשים. ב-2015 היו בסביבות 700 תביעות גירושים, השנה יש לנו מקסימום 250. הנה ההשפעה על הורדת הסף של התביעות.

בהסכמה?

זה לא בהסכמה. אנחנו מחפשים עד כמה החוק מוריד את הסף של המירוץ לתבוע בחמת זעם. זה ירד בהרבה.

אני לא אפרוס את כל הדברים שיש מקום לתקן. יש לנו ישיבות עם בתי המשפט, עם יחידות הסיוע ועם משרד המשפטים. הוזכר העניין של התיקים הכפולים. אני רוצה שתבינו למה זה כל כך מזיק. אם זוג אחד פותח תיק יישוב סכסוך גם בבית משפט וגם בבית הדין, אחת מהפקידות בבית הדין או בבית המשפט תהיה מובטלת, לא תהיה לה עבודה, כי הזוג ילך לאחד מהמקומות. אין בזה שום צורך.

מצד שני, היומן מתמלא, העומס הוא רב.

בדיוק.

מוריה אמרה שיהיה טיפול בזה כחלק משינוי התקנות.

חלק מהתיקון יכול להיות במערכת המחשוב של יחידות הסיוע שיזהו תיקים כפולים.

אין לנו מערכות מחשוב שמדברות אחת עם השנייה. כשמגישים בקשה ליישוב סכסוך, איש לא בודק בערכאה שיפוטית כלשהי האם יש במספר זהות מסוים בקשה קודמת ליישוב סכסוך. מי מרים את הכפפה ועושה את זה?

כמו שמוריה אמרה, יש תיקון בתוך התקנות שלא יאפשר פתיחת תיקים כפולים.

צודקת הדוברת הקודמת שאומרת שנזדקק למערכות מחשוב שמדברות אחת עם השנייה.

אפשר למצוא גם בלי מערכות מחשוב פתרונות בהקשר של חובת הצדדים לציין בבקשה אם הוגשה בקשה בתיק. ברגע שהוגשה בקשה, מזכירות בית המשפט לא תקבל, או מזכירות בית הדין לא תקבל.

החוק פונה גם למי שלא מיוצג על ידי עורכי דין. אני חושב שהגיע הזמן שיהיה פרסום לציבור הרחב.

זו סוגית הקמפיין.

מי אחראי על אותו מסע פרסום?

הקמפיין היה בתחום אחריותו של משרד הרווחה. ישבנו עם לשכת הפרסום הממשלתית, גיבשנו קמפיין. המנכ"ל המנוח החליט לגנוז ולא לקדם אותו. אני העברתי את הסכום המיועד לקמפיין לאחריות משרד המשפטים. לפני חודש הודעתי למנכ"לית משרד המשפטים שהסכום של מיליון 300 אלף שקל מועבר למשרד המשפטים. משרד המשפטים צריך לקדם אותו. המנכ"לית והשרה מיודעות על זה. זה בהסכמת האוצר. לשכת הפרסום הממשלתית עסקה בזה ארוכות, יש אפילו שלט שעומד.

בתיק פרטני של יישוב סכסוך, ואפשר להוכיח את זה, אם עורך דין ירצה שהתיק ייכשל, התיק ייכשל, ואם עורך דין ירצה שהתיק יצליח, הוא יצליח. השאלה לאן פנינו מועדות.

תשובות בישיבה הבאה.

אני שמחה מאוד על הישיבה, על העדכונים שנאמרו כאן. אין ספק שזאת עבודת קודש. תודה גדולה. אני בכובע אחר רוצה לבוא וללמוד מכם על מה שסיפרתם בכל הנושא של הגט, האיום, החרב הזאת כלפי נשים. כל הצלחה של אישה אחת שאתן מסייעות בידה זו הצלה של עולם מלא. אני רוצה ללמוד איך אתן עושות את זה. אני אבוא לסיור, אני אבוא לראות. יש פה מודל חלופי למציאות מאוד מאוד כואבת ומדממת. בפעם הקודמת לא ראיתי את התקנות בזמן אמת. אני מבקשת לראות, להכיר, ללמוד לעומק ברגע שתסיימו את הדברים.

אלה נתונים נפלאים. דיברנו קודם על התועלת שהחוק חוקק למענה. אם עם כל הקשיים, עם כל המצוקות ועם כל ההתנגדויות שליש ממי שפתחו את התיק לא הגיעו להתדיינות משפטית, זה דבר מדהים, זה דבר נפלא, זה משמח מאוד. בואו נשער בנפשנו כמה טוב נעשה כשנפתור את כל הבעיות שמונחות על שולחננו. אני מציעה שייקבע דיון נוסף בעוד כ-3 שבועות.

בעוד כ-3 שבועות נתכנס שוב.

אני רוצה לבקש שהוועדה תוציא סיכום דיון לגבי מה צריכים הגורמים השונים להביא לדיון הבא, כמו למשל את תקנות הסיוע המשפטי שהוועדה צריכה לקדם עד אז. יש דברים שלא הספקנו להעלות, לא רק את הנושא של לשכת עורכי הדין, כמו למשל את תקנות המגשרים. אני מבקשת שבתי המשפט יביאו תשובות לגבי הדיור, לגבי המזכירות.

זה מובן מאליו.

אני מציעה שנוציא מסמך מסכם, נשלח אותו לכל הגורמים, לא שסתם נמשיך להתקדם עם הבטחות.

אני מודה לכולם על הדיון. לשכת עורכי הדין, כל מה שנאמר לגביכם מופיע בפרוטוקול. אני מבקש להגיע בעוד 3 שבועות עם שיעורי בית. אם מישהו לא יבוא עם שיעורי בית, זה מאוד יקשה על כולנו. תודה רבה על הדיון, אני מאוד שמח עליו. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.