הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 318

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, י"ח בטבת התשע"ז (16 בינואר 2017), שעה 12:30

הצעת חוק הצבעה באמצעות תעודת חוגר (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (פ/2413/20), של חה"כ בצלאל סמוטריץ, חה"כ יואב קיש, חה"כ רועי פולקמן, חה"כ יוסי יונה, חה"כ ענת ברקו, חה"כ מנואל טרכטנברג, חה"כ אלעזר שטרן, חה"כ אורן אסף חזן, חה"כ קסניה סבטלובה, חה"כ איתן ברושי, חה"כ אלי כהן, חה"כ מאיר כהן, חה"כ נחמן שי, חה"כ מכלוף מיקי זוהר, חה"כ מרב מיכאלי, חה"כ איציק שמולי, חה"כ אלי אלאלוף, חה"כ אברהם דיכטר, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ עודד פורר, חה"כ חמד עמאר, חה"כ טלי פלוסקוב, חה"כ מיכאל אורן, חה"כ יפעת שאשא ביטון, חה"כ שרן השכל, חה"כ יואב בן צור, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ אורלי לוי אבקסיס, חה"כ אילן גילאון, חה"כ מירב בן ארי, חה"כ אברהם נגוסה, חה"כ דוד ביטן, חה"כ יעקב פרי, חה"כ חיים ילין, חה"כ יאיר לפיד, חה"כ מיקי לוי, חה"כ שולי מועלם-רפאלי, חה"כ מרדכי יוגב, חה"כ איילת נחמיאס ורבין, חה"כ איתן כבל, חה"כ מיכל רוזין, חה"כ אראל מרגלית, חה"כ מיקי רוזנטל, חה"כ יואל רזבוזוב, חה"כ עליזה לביא, חה"כ עפר שלח – הכנה לקריאה ראשונה.

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

בצלאל סמוטריץ

מנהל אגף בכיר בחירות, משרד הפנים - יוסף ברון

הלשכה המשפטית, משרד הפנים - דורון נגרין

מנהל מחלקה, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עמי ברקוביץ

קצין ייעוץ, מחלקת ייעוץ וחקיקה, צה"ל - סרן אלירן בן אליעזר

היועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית - דין ליבנה

עוזר ליועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית - תום שניר

ניצן רוזנברג

אסף פרידמן

טלי רם

הצעת חוק הצבעה באמצעות תעודת חוגר (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (פ/2413/20), של חה"כ בצלאל סמוטריץ, חה"כ יואב קיש, חה"כ רועי פולקמן, חה"כ יוסי יונה, חה"כ ענת ברקו, חה"כ מנואל טרכטנברג, חה"כ אלעזר שטרן, חה"כ אורן אסף חזן, חה"כ קסניה סבטלובה, חה"כ איתן ברושי, חה"כ אלי כהן, חה"כ מאיר כהן, חה"כ נחמן שי, חה"כ מכלוף מיקי זוהר, חה"כ מרב מיכאלי, חה"כ איציק שמולי, חה"כ אלי אלאלוף, חה"כ אברהם דיכטר, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ עודד פורר, חה"כ חמד עמאר,חה"כ טלי פלוסקוב, חה"כ מיכאל אורן, חה"כ יפעת שאשא ביטון, חה"כ שרן השכל, חה"כ יואב בן צור, חה"כ יעקב מרגי, חה"כ אורלי לוי אבקסיס, חה"כ אילן גילאון, חה"כ מירב בן ארי, חה"כ אברהם נגוסה, חה"כ דוד ביטן, חה"כ יעקב פרי, חה"כ חיים ילין, חה"כ יאיר לפיד, חה"כ מיקי לוי, חה"כ שולי מועלם-רפאלי, חה"כ מרדכי יוגב, חה"כ איילת נחמיאס ורבין, חה"כ איתן כבל, חה"כ מיכל רוזין, חה"כ אראל מרגלית, חה"כ מיקי רוזנטל, חה"כ יואל רזבוזוב, חה"כ עליזה לביא, חה"כ עפר שלח – הכנה לקריאה ראשונה

אני פותח כממלא מקום יושב-ראש הוועדה ישיבה זו של ועדת החוקה, חוק ומשפט. הצעת חוק הצבעה באמצעות תעודת חוגר (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015. אני מבקש לציין בברכה ובתודה את העובדה שעשרות חברי הכנסת שחתומים על החוק, סומכים עלי כדי שאני אקדם אותו בהיעדרם המוחלט, אז אני אשתדל לעשות כמיטב יכולתי כדי להיות שליח הציבור הנכבד הזה, קואליציה-אופוזיציה, ואם כך אנחנו ניגש למלאכה הזאת.

אני רואה הבעת אמון מיוחדת מצד חברי, אם כי יש לי רושם שהם היו סומכים בעניין זה על כל יושב-ראש ישיבה. תודה. ניצן, בבקשה.

בהיעדרו של חבר הכנסת המציע, אני רק אגיד כמה מלים. מדובר בהצעת חוק פרטית של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ וחברי כנסת רבים אחרים, אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה. הצעת החוק בעצם מציעה לאפשר לחיילים להזדהות באמצעות תעודת חוגר כדי להצביע בבחירות לכנסת, בבחירות לרשויות המקומיות, והצעת החוק המקורית מדברת גם על בחירות מקדימות במפלגות, פריימריז.

המציע חזר בו כבר בדיון - -

בטרומית.

- - בקריאה הטרומית במליאה מההצעה לגבי הבחירות המקדימות במפלגות. עיקר הנימוק לגבי זה – שמקובל כמובן גם על גורמי המקצוע בישיבה שעשינו – שיש כאן איזשהו זיהוי רב מדי, פוליטיזציה רבה מדי של הצבא בהקשר הזה והם מעדיפים להימנע מכך.

נכון.

זה מקובל גם על המציע ולכן אנחנו לא נדון בכלל בנושא הזה.

באופן כללי, רק שנמקד את עצמנו על מה אנחנו מדברים, חיילים יכולים להצביע בהסדר הצבעה מיוחד, יש להם קלפיות מיוחדות בבסיסי הצבא. בהצבעה שלהם בקלפיות המיוחדות הם כן גם היום יכולים להצביע באמצעות תעודת החוגר שלהם, בין אם זה חיילי חובה, בין אם זה חיילי מילואים או שירות קבע, ואנחנו לא מדברים על ההצבעה בקלפיות המיוחדות האלה אלא על ההצבעה בקלפי הרגילה של החייל לפי הקלפי שצמודה למקום מגוריו לפי מרשם האוכלוסין.

היום, לפי החוקים הקיימים, בבחירות לכנסת ניתן להצביע באמצעות אמצעי הזיהוי הבאים: תעודת זהות, דרכון, רישיון נהיגה ותעודת חבר הכנסת; בבחירות לרשויות המקומיות ניתן להצביע באמצעות תעודת זהות, דרכון ורישיון נהיגה; לבחירות המקדימות אנחנו לא נתייחס כרגע כי זה ירד מעל הפרק.

בעצם רוצים לאפשר לחייל להצביע גם באמצעות תעודת החוגר שלו, תכף נראה בדיוק במה מדובר. ברשותך, אם יש מישהו שרוצה להתייחס באופן כללי לפני שנעבור לדיון, אפשר לעבור לדיוני נוסח והתייחסות ספציפית לסעיפים.

יש תשובה לשאלה של ניצן?

היא הציגה מעולה.

אַין. שתיקה כהודאה דמיא. ממשיכים.

אני מקריאה את הנוסח שיהיה לנו גם לצורך הצבעה.

"הצעת חוק הצבעה באמצעות תעודה צבאית אישית (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017

תיקון חוק הבחירות לכנסת

1.

בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, בסעיף 74(ב), אחרי פסקה (4) יבוא:"

אני מקריאה כבר את הנוסח שהוא הנוסח שמוצע על-ידי ישיבה שעשינו עם כל גורמי המקצוע, והוא מתואם גם עם חבר הכנסת סמוטריץ – חבל שהוא לא נמצא רק כדי לאשר את זה סופית, אבל קיבלנו מייל מהעוזר שלו שאומר שזה מאושר.

אם זה מאושר, כולנו מאושרים.

בדיוק.

"

"(5) תעודה צבאית בתוקף; לעניין סעיף זה, "תעודה צבאית" – התעודה הצבאית האישית שהונפקה לחייל, כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "חייל" בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, על ידי צבא הגנה לישראל, הכוללת תמונה, שם ומספר זהות, שיקבע יושב ראש הוועדה המרכזית בהוראות, לפי הצעת ראש המטה הכללי; " "

סעיף 74(ב) לחוק הבחירות לכנסת זה הסעיף שקובע את רשימת אמצעי הזיהוי שמותר להזדהות באמצעותם בבחירות לכנסת. אנחנו מוסיפים פה את התעודה הצבאית.

יש כאן כמה נושאים שרק חשוב לדבר עליהם, להבהיר אותם. קודם כול, אנחנו מציעים כאן בעצם להבהיר על מי תחול ההצעה. בהצעת החוק המקורית דובר על חייל. חייל, יש לנו כמה קבוצות אוכלוסייה בתוך השם הכללי הזה. יש חיילים שהם בשירות חובה, בשירות סדיר, בשירות קבע – שירות סדיר זה שירות חובה ושירות קבע – וחיילי מילואים. גורמי המקצוע מסכימים על כך שהאפשרות תינתן פה לחיילי חובה וקבע ולא לחיילי מילואים. ניתנו לזה כמה נימוקים, בין היתר המספר הרב של הזכאים שיתווספו אם ניתן את האפשרות הזו לחיילי מילואים.

סליחה על האיחור, הייתי בנשיאות, אדוני היושב-ראש.

מאה אחוז. אני מקדם בברכה את חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, אבל הייתה לנו כוונה טובה. אנחנו קיבלנו אישור מלשכתך שהנוסח לדיון הוא נוסח שמוסכם על-ידכם.

כן, כן.

אנחנו מקריאים עכשיו את הנוסח המוסכם.

אז שוב, אני חוזרת. הנקודה הראשונה שאנחנו דנים בה זה מי האוכלוסייה שלגביה הצעת החוק תתייחס. גורמי המקצוע הסכימו על כך שכדאי לצמצם את זה כך שניתן יהיה להצביע באמצעות התעודה הצבאית לחיילים שהם חיילים בשירות חובה ובשירות קבע ולא לחיילי מילואים. בין יתר הנימוקים שניתנו לכך זה גם העניין של מספר הזכאים הרב שזה יוסיף וגם התכלית.

מוסכם, מוסכם.

זאת אומרת, חיילי מילואים, פחות אנחנו חושבים שיוצא שהם מסתובבים רק עם תעודת המילואים שלהם מאחר שהם במהותם אזרחים ולא חיילי מילואים.

הוסכם.

העניין השני הוא השאלה לגבי תחולה על שוטרי מג"ב ושוטרים רגילים או סוהרים. רק הבהרה אם אפשר לקבל מכם מדוע בעצם אנחנו לא מחילים את ההצעה הזו גם על קבוצות האוכלוסייה האלה.

למה לשאול את השאלה?

כי בהרבה מקומות בחקיקה יש התייחסות שהיא דומה, לקבוצות האוכלוסייה האלה. למשל, שוטרים, סוהרים, יש להם גם הסדרי הצבעה מיוחדים. שוטרים יכולים להצביע בכל קלפי שהיא ברחבי הארץ באמצעות איזשהו פתק שהם מקבלים לפני הבחירות. סוהרים כמובן יכולים להצביע בקלפיות שמוצבות בתוך בתי הסוהר, וגם לחיילים יש הסדרי הצבעה שהם מיוחדים.

טוב.

ואם חשבו על קבוצות האוכלוסייה האלה כעל קבוצות שצריכות לקבל איזשהו הסדר הצבעה מיוחד, אז השאלה מדוע אנחנו לא מתייחסים אליהן גם כאן.

בבקשה.

דין ליבנה, ועדת הבחירות המרכזית. אני חושב שהתיאור המצוין של ניצן בעצם נותן את התשובה גם לשאלה. לשוטרים יש הליך הצבעה ייחודי משלהם, הם מצביעים באמצעות תעודת שוטר ואישור הצבעה לשוטר בכל קלפי ברחבי הארץ, ולכן אין צורך לתת להם להצביע גם באמצעות תעודת שוטר, הם בכלל לא מופיעים בפנקס הבוחרים. אותו דבר סוהרים.

אבל מצביעים היום באמצעות תעודת שוטר, אמרת.

נכון.

מכוח איזה חוק?

אישור הצבעה לשוטר בכל קלפי ברחבי הארץ. הם לא צריכים להצביע בקלפי שלהם.

זה נמצא בחוק?

בחוק הבחירות, כן. אין צורך לתקן בזה, ההסדר עובד לא רע. סוהרים מצביעים באמצעות אמצעי הצבעה רגיל, או בקלפי הרגילה שלהם שבה הם רשומים או בקלפי בבית הסוהר אם הם מוצבים באותו יום. לא התעוררה מעולם בעיה איתם, הם לא פנו ואין צורך. שוטרי מג"ב הם שוטרים, ובדקתי, הם נמצאים ברשימת השוטרים שמועברים אלינו.

טוב.

דורון נגרין, הלשכה המשפטית, משרד הפנים. אני אציין לגבי רשויות מקומיות ששוטרים מצביעים בקלפיות לחיילים. בתי הסוהר, עדיין אין הצבעה בבתי הסוהר ברשויות מקומיות. זה בהליך חקיקה ובתקווה שזה ייכנס במועד הבחירות הכלליות הבאות, אני מניח שגם שם זה מה שיצא. ולגבי שוטרים ציינת. לכל האוכלוסיות האלה יש הסדרי הצבעה מיוחדים ולכן אין צורך לתקן.

שוטר, כשהוא מצביע בקלפי לחיילים, הוא מצביע באמצעות תעודת הזהות שלו או שהוא יכול להצביע גם באמצעות - - -

בקלפי לחיילים הוא יכול להזדהות עם תעודת השוטר.

אוקיי. שאלה נוספת שעלתה. בהצעת החוק המקורית היה כתוב שנדרש שהחייל ילבש מדים בעת ההצבעה, ואנחנו שאלנו את עצמנו האם יש תכלית להצעה הזו, וככל שזה לא נדרש לצורך הזיהוי – מה שלא הצלחנו להבין אם יש תכלית אחרת – אז הצענו להוריד את הדרישה הזאת.

אני חושב שזה הורד כבר.

אז הורדנו את זה.

הסיבה שעשיתי את זה מלכתחילה זה כי חשבתי שהמערכת תרצה כמה שפחות להרחיב, אז אמרתי אני אהיה מינימליסט ולפחות שהוא בעל מדים כי הוא בא מתוך השירות, אבל בהנחה שסומכים על התעודה אין סיבה בעולם לדרוש מדים.

כן.

מצוין. מבחינת תעודת החוגר, היא כוללת היום את הפרטים הבאים, שהם שם פרטי ומשפחה, מספר אישי, מספר תעודת זהות, תאריך לידה, תאריך גיוס ומספר התעודה. ועדת הבחירות ציינה בפנינו שהפרטים האלה מבחינתה מספקים לעניין אפשרות הזיהוי של הבוחר, וגורמי הצבא הסבירו שמבחינת רמת האמינות של הפרטים בתעודה, הנתונים האישיים שמצויים בתעודה מתקבלים ישירות ממרשם האוכלוסין ולכן זה מספק גם מהבחינה הזו.

לעניין ההגדרה של "תעודה צבאית", בישיבה שלנו עלה שאין בעצם הגדרה לתעודת חוגר, יש כל מיני סוגים של תעודות צבאיות והשאלה איך מגדירים את זה. מאחר שלא רצינו להיכנס בחוק הבחירות ובעצם לרשום מעין רשימת מכולת, כי הבנו מהצבא שיש משהו כמו שבעה סוגים שונים של תעודות, אנחנו נסמיך את יושב-ראש ועדת הבחירות לקבוע בכללים לפי הצעת הרמטכ"ל את הרשימה של התעודות.

מעבר לזה הוספנו עוד עניין קטן שוועדת הבחירות ביקשה, שהתעודה, יירשם שהיא צריכה להיות בתוקף. לגבי זה, חיילים בחובה, באמת רשום להם איזשהו תוקף על התעודה, אם כי הוא לא בהכרח מייצג בדיוק את המועד של השחרור שלהם, ולגבי חיילים בשירות קבע אין תוקף, מה שאומר שבעצם חייל בשירות קבע שמחזיק תעודה גם לאחר שהוא סיים את השירות, אם הוא לא מחזיר את התעודה הוא בעצם יוכל לנצח להצביע באמצעות התעודה הזו כי לא רשום עליה תוקף.

אז מהי התשובה לתקלה האפשרית הזאת, אם זו תקלה?

התשובה היא שמקבלים את זה וזה משהו שלוקחים בחשבון שיכול להיות. אני לא החזרתי את תעודת הקבע שלי, אף אחד לא ביקש ממני להחזיר אותה כשהשתחררתי.

לא. מחזיקים את זה כמזכרת גם.

יש כאלה שמקבלים תעודת מילואים בתוקף.

תעודת קצין, מבקשים ממך להחזיר את זה? נותנים לך תעודת קצין במילואים.

אז נשאל האם מבחינת ועדת הבחירות המרכזית יש בעיה עם המציאות הזאת.

לא. זה מקובל עלינו. הנוסח המוצע מקובל עלינו, שחייל חובה, התעודה שלו תצטרך להיות בתוקף. חייל קבע, אין תוקף על התעודה ולכן היא תהיה תקפה כל עוד הוא לא יחזיר אותה. ההנחה היא שהוא יעשה את מה שהוא צריך.

טוב.

רק הערה, סליחה. יוסי ברון, המפקח הארצי על הבחירות. כמובן, צריך לציין שיש תמונה בתעודה.

כתוב.

לגבי התעודה האחרונה שדיברנו עליה, אם הוא קיבל את התעודה לפני 30 שנה והוא היה בקבע 40 שנה, מן הסתם הבחור השתנה קצת.

גם תעודת זהות. תעודת הזהות שלי, מגיל 16 לא שניתי אותה. אני כזה חתיך שם, אני לא רוצה לשנות. לא, אני לא משנה כי אז עוד היה כתוב "יהודי" – אתה זוכר? כשאני הוצאתי תעודה עוד היה כתוב לאום יהודי ואני לא מוציא חדשה עכשיו בשביל לא לוותר על זה.

תגיד לי, מה הרבותא שבגילך אתה מחזיק מגיל 16? אני בגילי – ואני זקן חבר הכנסת – מחזיק מגיל 16, לא החלפתי אותה.

אבל אתה הלכת והתייפית עם השנים, בני. אני במקומך הייתי מתקן.

הייתה חברה שלנו מחוץ-לארץ שלא ראתה אותי כמה וכמה שנים, והיא דוברת אנגלית, והשתניתי ובעיקר הלבין שערי, וכשפתחתי את הדלת בביתה אחרי כל השנים היא מצאה ביטוי נפלא – אני צריך לומר אותו באנגלית: Oh, Benny, you look so distinguished, אז אני בתעודה ההיא לא נראה distinguished בגיל 16 אבל אני ככה מנסה להצביע בעזרתה.

אני רק אחדד לעניין הזה, שכמובן החובה על מזכיר ועדת הקלפי שמזהה את הבוחר לוודא שזה הוא.

חזקה עליו.

מזכיר ועדת הקלפי יעשה את זה. ככל שהחייל לא דומה לתמונה שלו, יבקש ממנו תעודה אחרת שבה הוא דומה.

כי היא בלאו הכי תעודה מזהה, כגון רישיון נהיגה.

נכון.

לגבי תעודות זהות אין תיקון שדורש שיהיה תוקף?

אני חושב שיש, כן, אבל אני מודה שלא נהגתי כך.

עשר שנים.

יש לי סיבות טובות לכך.

אני עוברת לסעיף 2, נצביע בסוף על כל הסעיפים.

כן, כן.

"תיקון חוק הרשויות המקומיות

2.

בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965 (להלן – חוק הרשויות המקומיות)–

(בחירות)

(1) בסעיף 1, בהגדרה "חוק הבחירות לכנסת", המילים "ולראש הממשלה" ימחקו;

(2) בסעיף 60(ב), בסופו יבוא "או תעודה צבאית כהגדרתה בסעיף 74(ב)(5) לחוק הבחירות לכנסת";

(3) בסעיף 81(א), במקום "בתעודה הצבאית האישית שלו הנושאת את תמונתו" יבוא "בתעודת החייל שלו"."

אני אתחיל מהתיקון בעצם המרכזי. התיקון בסעיף קטן (2) זה התיקון המרכזי, והתיקונים שאנחנו עושים בסעיף קטן (1) ו-(3) אלה תיקוני נוסח טכניים.

סעיף 60(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) קובע איך יש להזדהות בעת הצבעה בבחירות ברשויות מקומיות. החוק הזה עוסק רק ברשויות מקומיות שהן עיריות או מועצות מקומיות, ולגבי מועצות אזוריות אנחנו נדון בנפרד כי יש - -

חוק נפרד.

- - צו נפרד שעוסק בזה. ההצעה כאן היא להוסיף את אפשרות ההצבעה באמצעות תעודה צבאית כפי שהיא הוגדרה בחוק הבחירות, וכך, באמצעות זה שאנחנו מפנים לאותה הגדרה, אנחנו שומרים על אחידות. זה התיקון המרכזי.

שני התיקונים הטכניים – בסעיף (1) יש הגדרה לחוק הבחירות לכנסת, שהיום היא עדיין כתובה עם "ולראש הממשלה", שזה עוד משנת 2001.

כן.

אנחנו מציעים למחוק את זה.

זאת לא התקלה היחידה שנבעה מחוק הבחירה הישירה לראש הממשלה, אבל זה דיון אחר.

במישור הקטן שלנו.

כן, אני מבין, לכן אנחנו לא נדון בזאת במסגרת זאת. זו תקלה רבתי – עד היום, עד היום.

והדבר האחרון שמוצע כאן לתקן הוא גם כן הצעה יחסית טכנית. סעיף 81 לחוק הרשויות המקומיות מגדיר איך מצביעים חיילים בהצבעה מיוחדת בבחירות לרשויות המקומיות - זו הצבעה במעטפות כפולות בקלפיות שמיועדות לחיילים.

היום, הנוסח מדבר על תעודה צבאית. אנחנו מציעים להחליף את זה לנוסח שאומר "תעודת החייל" וזה כדי ליצור אחידות עם מה שקיים היום כבר בחוק הבחירות וכדי שלא יהיה בלבול. בגלל שאנחנו משתמשים בתיקון החדש שאנחנו מכניסים היום במלים "תעודה צבאית", אנחנו לא רוצים שיהיה בלבול מאחר שכמו שאמרתי בהתחלה, ההצבעה בקלפיות המיוחדות לחיילים כן אפשרית גם לחיילי מילואים, וההצבעה שאנחנו מציעים עכשיו בתעודה צבאית, היא לא כוללת חיילי מילואים. לכן אנחנו רוצים ליצור שני ניסוחים שונים שיבחינו בין הדברים האלה.

טוב מאוד.

כמובן שאין בתיקון הזה בשביל להוריד את הדרישה לתמונה בתעודת החייל. זה רק תיקון נוסחי, עדיין חייבים את התמונה.

כן. זה תיקון נוסח. אם מבחינת משרד הפנים אתם תתעקשו שנשאיר שם את המלים - -

לא, אנחנו לא מתעקשים.

- - "הנושאת את תמונתו", אנחנו נשאיר אבל זה עניין נוסחי, והפרשנות היא ברורה.

העניין הנוסף, היה כאן תיקון לחוק המפלגות לגבי הפריימריז, אנחנו מוחקים לחלוטין את הסעיף הזה והסברתי בהתחלה שזה מוסכם על כולם.

כן.

אני עוברת לסעיף הבא:

"תיקון חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות)

3.

בחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994, בסעיף 4ב(5), במקום "בתעודה הצבאית האישית שלו הנושאת את תמונתו" יבוא "בתעודת החייל שלו"."

זה בעצם כמו שהסברתי בסעיף האחרון, זה תיקון נוסח שבא גם בחוק הזה להתאים למה שיש בחוק הבחירות.

התיקון הבא – תיקון צו המועצות המקומיות.

"תיקון צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)

4.

שר הפנים יתקן את צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958, בהתאם לסעיף 60(ב) לחוק הרשויות המקומיות, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, בתוך תשעים ימים מיום תחילתו של חוק זה."

אולי משרד הפנים יוכל להתייחס מדוע זה ככה, אני לא יודעת, אבל כמו שאמרתי, חוק הרשויות המקומיות עוסק רק בשני סוגים של רשויות מקומיות, שזה מועצות מקומיות ועיריות. מועצות אזוריות, החקיקה לגביהן היא בצו שמוציא שר הפנים ולא בחקיקה ראשית של הכנסת.

יש את פקודת המועצות המקומיות שמחילה את עצמה גם על מועצות מקומיות וגם על מועצות אזוריות, שזה בעצם סוג של מועצה מקומית, אבל בכל הנוגע לבחירות וגם הוראות אחרות שקשורות למועצות אזוריות יש את הצו שזה בעצם חקיקת משנה שמתקן שר הפנים.

כדי להביא למצב שחיילים יוכלו להצביע גם בבחירות למועצות האזוריות באמצעות חוגר או תעודה צבאית אחרת, אנחנו צריכים לתקן את צו המועצות האזוריות, ומכאן ההוראה הזאת.

זה התיקון המוצע. שימו לב שיש כאן איזושהי הוראה שהיא טיפה חריגה בנוף שלנו של החקיקה, שבעצם המחוקק מורה כאן באופן פוזיטיבי לשר הפנים לתקן צו. המבנה החקיקתי הוא כזה שהשר הוא זה שאחראי על הצו, אין לנו דבר חקיקה לתקן ולכן אנחנו כותבים הוראה שמורה לו לתקן.

אפשר לשנות – היא מפנה את תשומת לבו.

הכנסת מורה, היא לא מפנה את תשומת הלב.

זה פחות מתאים כאן. אני רק אציין שבעינינו התיקון שנדרש לעשות בצו זה בסעיף 195 לצו, כדאי להוסיף שם הוראה שאומרת שאפשר להצביע גם באמצעות תעודה צבאית, כהגדרתה בסעיף כך וכך לחוק הבחירות לכנסת.

הסעיף האחרון זה סעיף תחילה, סעיף 5 להצעת החוק.

"תחילה

5.

תחילתו של חוק זה 45 ימים מיום פרסומו."

שאֵלַתי: למה? כלומר, למה רק 45 יום? מה הדחיפות? זה בהתייעצות עם הרמטכ"ל, אז זה לא הרמטכ"ל עצמו כנראה, עוזריו, אבל 60, 90. בסעיף אחר נתנו 90 יום, נדמה לי. מה הדחיפות? אנחנו לא רואים ברגע זה, גם על סמך האירועים הקוסמיים סביבנו, בחירות כל כך קרובות. בצלאל, למה לנו להגביל את הפקידוּת ב-45 יום? בלאו הכי הם יעבדו על זה בשבוע האחרון, זה נכון תמיד.

אני שמח שאדוני העלה את זה כי אנחנו בתור משרד הפנים גם כן מבקשים שהמועד יהיה ארוך יותר.

אז למה לא ביקשתם?

לא, אנחנו ביקשנו, דיברנו עקרונית על זה, אני עכשיו מביא את הדברים לוועדה. אנחנו נשמח שזה יהיה לפחות 75 ימים, ואם יוסכם על יותר אז גם יותר.

פה אמרנו משהו שתוך 90 יום.

זה תיקון של הצו.

אם אפשר להסכים על 90 יום אנחנו מאוד נודה, אני אסביר למה.

- - -

גם בגלל שמדובר גם ברמטכ"ל וגם ביושב-ראש ועדת בחירות שצריכים לחתום. אנחנו צריכים גם להכין את אמצעי ההדרכה שלנו למזכירים.

בסדר, אין שום בעיה.

אבל בלאו הכי זה 90 יום. גם הזמן להתפטרות הפקידוּת הוא 90 יום, נכון?

נכון.

אצלנו יש סיפור אחר גם של בחירות מיוחדות שחייבים לבצע אותן תוך 60 יום. לכן 90 יום זה מקובל.

60 יום?

90 יום.

90, בתשע. כן, כך חשבתי. בסדר?

תודה.

לוּ תהי זו תרומתי הצנועה לדיון, לא יגידו סתם ישב שם ולא השקיע.

אגב, יש עלות להצעת החוק הזאת?

אין עלות.

עלות תקציבית אנחנו יודעים שלא, אבל עלות - - -

אין עלות בכלל בהצעת החוק הזאת.

תעודות כבר קיימות, פרסום ברשומות - - -

המטלה היא על המצביע, שתהיה לו תעודה בתוקף, זה הכול.

טוב. אז יש לי תחזית מסוימת לגבי תוצאות ההצבעה כאן על החוק הזה אז לפני המימוש אני מבקש לברך את חברנו המחוקק הפורה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ, על חוק נוסף לתועלת הציבור. רצית להעיר משהו בתור המציע.

אני רק רוצה באמת להודות מאוד ליועצת המשפטית של הוועדה שעשתה כאן עבודה נהדרת מול כל הגורמים, עשו תיקונים שהם חשובים וטובים.

תודה. אני מביא את הצעת החוק להצבעה. כותרתה: הצעת חוק הצבעה באמצעות תעודת חוגר (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015. מי בעד?

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הצבעה באמצעות תעודת חוגר (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015, נתקבלה לקריאה ראשונה.

2 בעד. אין אחרים באולם. הצעת החוק תועבר לקריאה ראשונה בקרוב. אני מודה לכם על ההשתתפות ועל העבודה המשותפת.

צריך להגיד תודה גם ליועץ המשפטי של ועדת הבחירות.

תודה רבה לכם. שלום רב. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.