הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 614
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ט בטבת התשע"ז (17 בינואר 2017), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 17/01/2017
חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (מס' 29), התשע"ז-2017
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לבית מדרש ולישיבה), התשע"ה-2015
מוזמנים
¶
שחר פרלמוטר - עו"ד לשכה משפטית, משרד הפנים
גליה כהן - מנהלת תחום בקרה תקצוב ופיתוח, משרד הפנים
דן יונה עמדי - מרכז בכיר מידע ומחקר ביקורת המדינה, משרד הכלכלה והתעשייה
אריאל יוצר - משרד האוצר
שרית גולדשטיין - סמנכ"לית תכנון ותקצוב ירושלים, המשרד לירושלים ומורשת
רחל גור - יועצת מקצועית לשר, המשרד לירושלים ומורשת
אמנון מרחב - מנכ"ל עיריית ירושלים
ליאור בנימין - יועץ מנכ"ל, עיריית ירושלים
זאב גבאי - סגן יועמ"ש, עיריית ירושלים
יוחאי דמרי - עוזר בכיר ליועמ"ש, עיריית ירושלים
משה לוי - מנהל אגף גביה ושומה, עיריית ירושלים
הילה זהבי - כלכלנית, מרכז השלטון המקומי
ציפורה גרונשטיין - שדלן/ית (פרילוג בע"מ), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: העמותה להנצחת חיל הקשר והתקשוב)
איתן אלון - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את עיריית ירושלים
זכריה יחיאל רייך - שדלן/ית
תומס מנור - שדלן/ית
גילי ברנר - שדלן/ית
אביבה ברעם - שדלן/ית
רישום פרלמנטרי
¶
רויטל יפרח
הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לבית מדרש ולישיבה), התשע"ה-2015
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. על סדר היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לבית מדרש ולישיבה), התשע"ז-2017 - הצעת החוק של חבר הכנסת יואב בן צור וחבר הכנסת מוזס, אתה תייצג אותו פה.
היו"ר משה גפני
¶
אני רוצה לומר שמדובר על ישיבה שנייה, לא ישיבה ראשונה על הנושא הזה. אני הבנתי גם מהצעת החוק שראיתי אותה וגם ממה שהיה פה בדיון - אני הבנתי שמדובר על משהו שמבחינה חוקית הוא משהו מינורי. יש חוק שפוטר את בתי הכנסת מארנונה. אמרה פה גם עיריית ירושלים, אני לא זוכר מי שהיה שדיבר - -
היו"ר משה גפני
¶
נכון, משה לוי, האחראי על הגבייה. אני גם מבין ככה, מבלי שהוא היה אומר את זה, שעיריית ירושלים, שזה הפך להיות הנושא כמעט המרכזי. אני לא שמעתי במקומות אחרים השגות על העניין הזה. אם יש בית כנסת שבו במשך היום לומדים, אין בעיה, לא גובים מהם כסף, והבאנו כמה דוגמאות. אנחנו מדברים על אותם מקומות שבהם זה בית כנסת ויש שם גם לימוד, לא פנימייה, לא שום דבר אחר. אמר את זה חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת יואב בן צור, שלא מדברים על שום דבר אחר. זאת אומרת, אם יש פנימייה היא תהיה חייבת לפי מה שחייבים. אם יש משהו אחר מהסוגים האלה אז יהיו חייבים בארנונה - -
היו"ר משה גפני
¶
חדרי שיעורים, כל אחד לפי עניינו. יש כאלה שיש להם הנחה, יש כאלה שאין להם הנחה. הם ימשיכו גם אחרי החוק הזה לשלם את הארנונה. מדובר על בית כנסת ששם לומדים ומשום מה, מהם גובים כסף. האמת היא שלהערכתי מדובר על מספר מסוים של בתי כנסת ולכן גם ההוצאה בעניין הזה היא הוצאה מאד קטנה. אם העירייה מאבדת פה הכנסות מארנונה, זה מאד מאד מזערי. זאת ההערכה שלי.
ביקשנו מהיועצת המשפטית של הוועדה שתנסח איזה שהוא נוסח שיביא לידי ביטוי את הדברים שאמרנו, מה לא ומה כן, וביקשנו גם לתאם את זה עם משרד הפנים, שהיו לו השגות, וגם עם משרד האוצר - -
היו"ר משה גפני
¶
הדבר הזה לא יכול להיות שאני שואל שאלה בתמימות ואתם צוחקים.
גברתי, אם את יכולה בבקשה להגיד באיזה נוסח מדובר. בבקשה.
שגית אפיק
¶
אז למעשה גם השם ישתנה וזה יהיה: הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) –פטור מארנונה לבית כנסת בתוך בית מדרש. אני משנה את השם שקיים, ואז התיקון שדיברנו עליו אתמול, יש לנו עוד כמה שינויים קטנים שאנחנו בוחנים אותם, אני אקריא בינתיים את מה שיש בפניכם:
"תיקון סעיף 5ג 1. בפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938 , בסעיף 5ג, אחרי פסקה (1א) יבוא:" למעשה, החלק האדום זה התיקון שייכנס - -
היו"ר משה גפני
¶
לא, זה הנוהל בוועדה. קודם צריך לראות שהממשלה בעניין ואז חברי הכנסת שמציעים או חברי הכנסת בכלל, הם מצביעים והם יכולים להצביע אחרת אבל אנחנו סומכים עליהם שהם יגיעו פה לנוסח נורמלי.
שגית אפיק
¶
אני אסביר את מהות הנוסח: למעשה, בישיבה הקודמת הבהרת, חבר הכנסת יואב בן צור, המציע הראשי, שהכוונה היא לבית כנסת שנמצא בתוך בית מדרש, שיש אולם מרכזי שבו במהלך היום לומדים תורה אבל גם מקיימים את התפילות, ואנחנו ניסינו להיצמד לנוסח הזה ולעשות אותו כמה שיותר מצומצם ומדויק. אז מה שעשינו זה כך: הנוסח הקיים הוא שהפטור הוחל לגבי בית כנסת לרבות מבנה או חלק ממבנה שייעודו העיקרי הוא קיום תפילה, והשימושים הנוספים בו, ככל שישנם, הם ללימוד תורה או לצרכים הנוגעים לקיום התפילה ומלימוד התורה – זה הנוסח הקיים. אנחנו מוסיפים עליו: במבנה שייעודו העיקרי, והוא משמש, ואני מוסיפה את זה, ללימוד תורה, יראו כבית כנסת רק את החלק במבנה האמור, המשמש לקיום תפילה באופן קבוע וסדיר בנוסף על ייעודו ושימושיו ללימוד תורה, והכל בלבד שאין בהם פעילות עסקית.
שגית אפיק
¶
אני מקריאה את התיקון: "במבנה שייעודו העיקרי והוא משמש ללימוד תורה יראו כבית כנסת רק את החלק במבנה האמור המשמש לקיום תפילה באופן קבוע וסדיר בנוסף על ייעודו ושימושיו ללימוד תורה."
אמנון מרחב
¶
מאה אחוז. הווה אומר שכל חדר באותו מבנה, שמשמש באופן קבוע גם לתפילה לצד הלימוד יהיה פטור.
היו"ר משה גפני
¶
לא, לא. לכל ראשי הישיבות אתה נותן פטור מארנונה בכל מקרה. מה שאומרת היועצת המשפטית, יא אומרת דבר מאד פשוט, עלי זה מקובל ואני חושב שזה פותר את הבעיה. אני לא חושב שלעיריית ירושלים יש עם העניין הזה בעיה. קח ישיבה כמו ישיבת חברון, שאתם נותנים להם פטור מלא, יש שם הרבה חדרים, חדרי שיעורים, אין שם אף חדר אחד להוציא את בית המדרש הגדול ששם מתפללים באופן קבוע, יש חדרי שיעורים, שבחדרי השיעורים שם אין תפילה באופן קבוע. לפי דעתי, במהלך הזמן אין בכלל תפילה. התפילה היא רק בבית המדרש הגדול. והיה אם יש בישיבת חברון איזה שהוא חדר ששם מתפללים באופן קבוע, אתה פוטר אותו מארנונה גם בלי החוק הזה. אתה פוטר אותו. אין חדרים שהם חדרים קבועים לתפילה בישיבה, אין חדרים שראויים לתפילה רק בית המדרש הגדול, שם מתפללים.
אמנון מרחב
¶
אז תכתבו את זה בחוק שלא יותר מחדר אחד במבנה. חברים, בסוף מחוקקים – ממה מתפרנסים עורכי הדין? מחוק שהוא לא נעול עד הסוף. ומה לעשות? בעוונותיי - -
שגית אפיק
¶
החדר שמשמש לתפילה זה חדר שמיועד רק לכך מלכתחילה? הוא לא רק משמש, הוא גם מיועד? אם נוסיף את המילים ונאמר שזה המיועד לשמש, מיועד מלכתחילה, אם אני מבינה נכון, זה החדר - -
שגית אפיק
¶
יש רק עוד שני דברים שאני רוצה לומר: 1. ואני מפנה את תשומת הלב של משרד הפנים ומשרד המשפטים - יש לנו פסקה נוספת בחוק הזה שהיא - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
יש לי הערה: כתוב שם שמקום התפילה הוא העיקרי. מה שמגיע לפרשנות – הם אומרים: מה זה נקרא "עיקרי"? הרי רוב שעות היום מלמדים אז זה לא עיקרי. אתם כל הזמן דואגים לחלק של הפרשנות שלהם, עושים בדיוק הפוך בגלל המילים האלה.
אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שמקום תפילה, ברגע שמתפללים שם שלוש תפילות, זה הופך את זה לעיקרי. זה לא מפריע לנו בזה שגם לומדים שם במשך כל היום.
היו"ר משה גפני
¶
סליחה, אני אגיד לך על מה הוויכוח, אם אני הבנתי שיש ויכוח: הוא לא מתווכח על זה במקום ששם זה הבניין המרכזי, ששם מתפללים שלוש תפילות ביום וגם לומדים. יכול להיות שהייעוד העיקרי שלו אפילו זה לימוד תורה, הוא לא מתווכח על זה. הוא מתווכח על מבנים אחרים או על חדרים אחרים בקומפלקס הזה. יש חדרים אחרים, ובחדרים אחרים לומדים, אומרים שיעורים אבל יכולים להיכנס לשם ולהתפלל שלוש תפילות ביום. הוא שואל לגבי זה, האם גם זה כלול בחוק. התשובה שלפי הנוסח הזה, ששגית קוראת, לפי הנוסח הזה החדר ההוא לא נכלל בחוק.
שחר פרלמוטר
¶
אז אנחנו אומרים ש,המיועד" - זה אומר שיש ארון קודש. ארון קודש אי אפשר להעביר מחדר לחדר - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
הבעיה היא כמו למשל ב"ישיבת מאיר" – "ישיבת מאיר" זאת ישיבה שיכול להיות שהבקשה היא בעמותה אחת אבל יש לה עשרה בתי מדרש - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
הם יודעים אבל הם יחייבו אותך כיוון שמקום הלימוד, יש עשרה מקומות ששם כל מקום הוא בית מדרש והם מתפללים - -
אמנון מרחב
¶
אין לי מחלוקת אתכם, זה בדיוק מה שאנחנו אומרים רק אנחנו אומרים שהמשמעות של זה לפי הנתונים שבידינו היא שעלות כספית או הפסד כספי של בין 18,000,000-24,000,000 שקל.
יואב בן צור (ש"ס)
¶
אמנון, איך הגעת לחישוב הזה? בא אני אתן לך דוגמה: בא נצא מתוך נקודת הנחה שיש 150 ישיבות בירושלים, ובא נצא מתוך נקודת הנחה שכל ישיבה, יש לה אולם של 1,000 מטר. כרגע היא משלמת שליש, 30 שקל למטר - -
אמנון מרחב
¶
לא כולם. מי שקיבלה פטור משר הפנים משלמת שליש. יש חלק שלא קיבלו פטור. עכשיו, לפי התיקון לחוק, אלה שעד היום אין להם פטור, יפטרו אותם מתוקף התיקון. אלה שמשלמות שליש, יפטרו אותן גם מהשליש למעט אותם חדרי בינה. כרגע - -
אמנון מרחב
¶
דקה, תנו לי ברשותכם להשלים: כרגע הדלתא שמשולמת לעירייה אחרי הפטורים ובלעדי הפטורים היא 36,000,000 שקל. ישיבות בתי מדרש משלמות לעירייה אחרי הפטורים וכולי – 36,000,000. אם אני מנכה משם את חדרי הלינה, אנחנו מעריכים שהגודל הוא בין שליש לחצי. אמור מעתה – בין 18,000,000-24,000,000 הם רק חדרי הלימוד שעל פי הנוסח המוצע עשויים לדרוש ולקבל פטור מארנונה בגין החלק הזה.
ההערה שהוסיפה היועצת המשפטית ובצדק, אומרת שיש צורך לדון ולהיות מודעים גם לבתי תפילה של דתות אחרות כי מה יקרה? גם הרפורמים יגידו לי שבית המגורים, שהוא הבית שמשמש להם למקום לימוד ולבית המדרש והם מתפללים שם, לשיטתם, שלוש פעמים ביום זכאי לפטור. אין לי מה לעשות, אני חייב לתת להם פטור - -
אמנון מרחב
¶
לכן, רבותי, לנו אין שום בעיה עם הפררוגטיבה שלכם לחוקק ולפטור את מי שאתם רוצים. לנו אין בעיה עם התוכן. לנו יש בעיה עם המשמעות התקציבית שזה מטיל על עיריית ירושלים, ורק את זה אני מבקש להציב מולכם.
אנחנו מבקשים לומר לכם שכשם שבחקיקה שיש לה משמעות על תקציב המדינה נדרשת הכנסת להצביע על המקור, אנחנו מבקשים להצביע על המקורות מהיכן ואיפה הנושא הזה יקבל שיפוי בתקציב עיריית ירושלים.
אמנון מרחב
¶
סליחה, רק לפני שבוע דנו כאן בבעיה התקציבית השוטפת והזכרנו פה את ה-700,000,000 שקל לפטורים והנחות מארנונה שיש בעיר ירושלים. זו אחת מאבני הריחיים הכבדות ביותר על תקציב העירייה השוטף ללא שיפוי. אנחנו לא מלינים על התוכן. אני חוזר ומדגיש, זאת זכותכם אבל - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
- - - בית המדרש הוא לא - - - מהשטח הכללי. בית המדרש אולי הוא 10% או 15% - - - אתה צריך לשפות את כל המוסדות האלה שבמשך שנים גבית לא כפי רוח החוק. רוח החוק שתיקון כבר - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אני אומר שזה מהכיס שלך? אני מדבר על קופה שגבתה במשך שנים עכשיו את הכסף הזה שלא ביושר, שלא לפי רוח החוק, שהיה אמור לפטור את בית המדרש הזה. אתה מקבל את תקנת ירושלים בגלל שיש לך - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
- - - הוא לא יכול לבקש פעמיים. פעם לבקש בתקנת ירושלים מאות מיליונים בגלל שיש לו בתי מדרש, בגלל שיש לו מוסדות חינוך, בגלל שיש לו הרבה הוצאות ועכשיו, לגבות מהם ולבקש את הכסף הזה - -
אמנון מרחב
¶
אני מוחה על זה שאתה אומר שאנחנו גובים לא ביושר. את העבודה שלנו אנחנו עושים ביושר ובניקיון כפיים להבדיל מתקופות אחרות, ובתי המשפט קבעו את זה. אנחנו פועלים לפי בתי המשפט.
אורי אריאל (הבית היהודי)
¶
מה זה לא ביושר? לא לפי רוח החוק כי אתם צקצקתם בלשון ובאתם ואמרת שזה לא בית כנסת, זה בית מדרש. כל ההליך שלכם בענין הזה לא בא מתוך יושרה אלא רק להגדיל את הכנסות העירייה ולא אכפת לכם המוסדות שנאנקים - -
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מסכים. הדיון התקיים כבר, הבנו. הרפורמים. אני דורש שאם הרפורמים לומדים תורה כל היום ויש להם שם בית כנסת, לתת להם פטור מארנונה. גם נשפה אותך על זה. מתחייב.
היו"ר משה גפני
¶
בדיוק. אורי, אני לא רוצה את הוויכוח הזה. אני הבנתי, הכל בסדר. אנחנו גם נמצא דרך לשפות את עיריית ירושלים ולסייע לה עם הכסף. אנחנו מדברים פה על כסף קטן, אנחנו לא מדברים על משמעותי בכלל אבל בבקשה.
שגית אפיק
¶
"במבנה שייעודו העיקרי והוא משמש ללימוד תורה, יראו כבית כנסת רק את החלק במבנה האמור המיועד ומשמש לקיום תפילה באופן קבוע וסדיר בנוסף על ייעודו ושימושיו ללימוד תורה, והכל בלבד שאין בהם פעילות עסקית."
היו"ר משה גפני
¶
הנוסח הזה אומר במפורש שמדובר הוא משמש לזה, זה היעוד שלו. אתה לא יכול לבוא לאיזה שהוא מקום שיבוא ויתבעו ממך ויגידו לך: אנחנו מתפללים שם. אז הם מתפללים, אתה יכול ללכת ולראות.
שגית אפיק
¶
רגע, אני רוצה להעיר לגבי הפסקה הנוספת שיש לנו היום בחוק, שהיא פסקה שבאמת מתייחסת לבתי תפילה של דתות אחרות – אני מציעה שמשרד הפנים, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, צריך לעשות לגבי זה איזו שהיא עבודה ולראות האם זה מתקיים גם ביחס לבתי תפילה מהסוג הזה, והאם צריך לעשות תיקון דומה או שלא לגבי הפסקה הזאת?
שחר פרלמוטר
¶
אנחנו לא יודעים אם ובאיזה אופן יש לימוד בחברותא בעדות אחרות. זו סוגיה שצריכה להיבחן במשרד המשפטים ובמשרדים אחרים - -
שגית אפיק
¶
תבדקו את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית, שנוכל לדעת אם צריך לתקן גם שם. אם זה לא קיים במצבים האחרים אז לא צריך.
שחר פרלמוטר
¶
אני כן רוצה להבהיר לפרוטוקול שבעינינו הנוסח הזה כן עונה לחשש שאתה העלית, שכיתות הלימוד - - -
היו"ר משה גפני
¶
רק שניה, זה לא יהפוך להיות פה בית מדרש. עם כל הכבוד, זה פה כנסת, ועדת הכספים. מתי שאתה מדבר, אף אחד לא מפריע לך. אפילו לא מנכ"ל עיריית ירושלים. זה נהיה פה כמו אני לא יודע מה. היות ואני יודע על מה מדובר, אני עשיתי את החוק של הפטור מבתי כנסת, ואז זה באמת היה נוגע גם למסגדים וגם לכנסיות, היום זה לא נוגע בכלל אבל לא משנה. אני רוצה למצות את ההליך עד תום, שלא תהיינה אי הבנות. מציעה היועצת המשפטית שאת כל הנושא הזה, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, אני מבקש – אתם משרד הפנים, אתם צריכים לבדוק את זה. אם אכן זה חל - -
מיקי לוי (יש עתיד)
¶
אני מנסה לקלוע לדעתו של מנכ"ל עיריית ירושלים: אני כבר קיבלתי תשובה ואני רוצה שיירשם בפרוטוקול: האם יכול להיות במבנה אחד יותר מחדר אחד אשר ישמש לתפילה?
היו"ר משה גפני
¶
התשובה האמתית, לא המשפטית, המשפטית גם עונה על העניין - התשובה האמתית ברוב המקרים לא. יכולים להיות מקרים שהוא יכול לבדוק אותם האם זה מלכתחילה, זה מה שהיא אמרה, יועד לעניין הזה? משמש באופן קבוע? יש שם ארון קודש? ברוב המקרים זה לא קיים.
היו"ר משה גפני
¶
קבוע, זה מה שהיא אמרה. תודה. איתן, תעשה לי טובה, אל תדבר על הממשלה כי אין לי היום זמן. בבקשה.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
מקלב, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, המנכ"ל של העירייה, רק לפני ימים ספורים ישבנו פה ונלחמנו בעוז למען תקציבה של ירושלים. תראו, אני רוצה להגיד שאני תומך בהצעה. ב. אני רוצה להגיד שבתי התפילה או בעתי ספר או מוסדות ציבור לא נועדו למלא את קופת העירייה, שאני חושב שצריך לדאוג לה. מצד שני, קופת העירייה לא יכולה להתייחס למוסדות האלה כמקור תקציבי ולכן, כשיש עובדה של בית תפילה, ואני רוצה לומר אדוני היושב ראש, שזה דבר נכון לא רק לירושלים או לערים. אני יכול לומר גם על ההתיישבות. אני דווקא כאדם חילוני, כמי שהיה ראש מועצה אזורית של ישובים דתיים, אני אומר לך שזה יכול לקרות מחר גם בהתיישבות, שיש לא מעט יוזמות להקים בתי כנסת ולא בהכרח יבנו בית כנסת אלא ישתמשו בבנייה קיימת בבית כנסת. לכן, אני לא מקבל את הסגנון הזה. אנחנו בכלל פתחנו תחושה שאף אחד לא מאמין פה לאף אחד.
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
תמיד אנחנו לא מאמינים. תמיד נדמה למישהו ,במיוחד אם הוא באוצר, שמישהו רוצה לקחת משהו שלא מגיע לו. ולכן, אני רוצה להגיד עוד משפט אחרון: הנחות מארנונה הן לא לכל החיים. אם מישהו ייכשל והוא יטעה, אז הוא יאבד את הסמכות לבקש וישללו לו את הרישיון. לכן, צריך לומר שהרישיון הזה הוא על תנאי של אמון. אם לא מתפללים אז משלמים. ואני אומר לכם, אנחנו מדינה יהודית, אני גם רוצה להגיד דמוקרטית, ולא יכול להיות שיתקיימו פה דיונים כאלה מבישים. לא יכול להיות שהם יתחננו - -
איתן ברושי (המחנה הציוני)
¶
לא, זה לא מקצועי. אני אומר לכם, יש איזה גבול. יש בית כנסת? מתפללים? אז זה בית כנסת. לא מתפללים, אז אין הנחות. אני תומך וזה טוב לכל מדינת ישראל.
אמנון מרחב
¶
- - כמי שנגד קיום תפילה על ידי כל בני הדתות. זה פעם אחת. פעם שניה - חבר הכנסת ברושי, יכול להיות שהפתרון הוא בשינוי שיטת הארנונה או תקצוב של רשויות מקומיות אבל - -
אמנון מרחב
¶
- - אבל כל עוד התקציב של רשויות מקומיות נסמך על ארנונה שנובעת משימושים ולא ממקורות אחרים - -
היו"ר משה גפני
¶
אמנון, אתה משהו נורא ואיום, אתה יותר גרוע מגפני. הדיון היה דיון מכובד, אין ויכוח על הענין הזה. יש דיון כספי-תקציבי שאני בחלק מהדברים מסכים אתך. יש פה באמת בעיה. אנחנו הרבה פעמים עושים פה הנחות מארנונה בנושאים מאד מאד חשובים לעם ישראל - -
היו"ר משה גפני
¶
כן, צודקים. לא מזמן פטרנו מוזיאונים מארנונה, ישבה פה נציגת מרכז השלטון המקומי והתנגדה. היא אומרת: אני לא נגד מוזיאונים - -
יעקב אשר (יהדות התורה)
¶
אמנון, כדי שתבין: אם המקומות הללו, שבאמת הבחורים מתפללים שם, נגיד שהיינו אוסרים עליהם להתפלל שם ואומרים: רק לימודים שם. איפה הם היו מתפללים? היו בונים עוד בתי כנסיות שהיית צריך לפטור אותם מארנונה - - -
אריאל יוצר
¶
בוקר טוב. תראו, אנחנו בתוך סוג של משא ומתן עם עיריית ירושלים. אני לא מאד מתלהב מההתנגדות שאני עומד להציג כרגע אבל מאחר והעירייה דורשת כרגע מתקציב המדינה מאות מיליוני שקלים שאין- -
אריאל יוצר
¶
במשפט אני אסביר: אחרי שוועדת הכספים בראשותך אמרה שיש פה תמיכה רחבה מקיר לקיר ברצון לעזור לעיריית ירושלים, כאשר העירייה מציגה עלות תקציבית או אובדן הכנסה של בין 18 ל-24, לא יכול לתמוך. אני רואה את הניסיונות לצמצם את החשיפה. ככל שהעירייה לא תגיד שיש כאן עלות שולית מבחינתה, אנחנו נאלצים להתנגד כי הם כבר - -
היו"ר משה גפני
¶
גם היא לא נפגעת.
מי בעד אישור הצעת החוק כפי שהקריאה היועצת המשפטית?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לבית מדרש ולישיבה), התשע"ה-2015, אושרה.
היו"ר משה גפני
¶
אריאל, אתה טוען שזו הצעה תקציבית? אתה לא תאפשר גם להעביר את זה בקריאה ראשונה עד שלא תביא את הסכום, שאנחנו נדע על מדובר? צריך לגייס 50 חברי כנסת? אל תעשה לי ככה, הכל בסדר, אני פועל על פי התקנון. אריאל, אני לא מפעיל עליך לחץ, הכל בסדר. אתה טוען שזה תקציבי? בבקשה, תגיד לנו מה הסכום, מאיפה אתה לוקח את הנתון הזה ואנחנו - -
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו נביא את זה למליאת הכנסת. אם עד אז אתם תישארו בטענה הזאת, אנחנו נצטרך לגייס 50 חברי כנסת שיצביעו בעד. אם לא נגייס 50 חברי כנסת גם לא נמצא חברי כנסת להצעות שלכם אבל בסדר, הכל בסדר. תן לנו תשובה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה. הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה ואנחנו נביא אותה למליאת הכנסת. אם אתם תעמדו על כך שזה הצעת חוק תקציבית, נצטרך לגייס 50 חברי כנסת. והיה אם לא נצליח, לא נצליח גם במקרים אחרים.