הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 613

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, י"ח בטבת התשע"ז (16 בינואר 2017), שעה 13:00

1. חשש מהעברת מיזם תמנע לירדן ופיטורי מאות עובדים בדרום

2. חשש מהעברת מיזם תמנע לירדן ופיטורי מאות עובדים בדרום

3. חשש מהעברת מיזם תמנע לירדן ופיטורי מאות עובדים בדרום

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

איתן ברושי

מיקי לוי

שלי יחימוביץ

אמיר ברקן - סמנכ"ל כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

אמיר רשף - רכז תעשייה ומסחר, אגף תקציבים, משרד האוצר

עידו סופר - רפרנט תעשייה ומסחר, אגף תקציבים, משרד האוצר

רחל גדסי - אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, משרד האוצר

שארבל שחאדה - מנהל אגף מחצבות ומכרות, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

יוסי וירצבורגר - מנהל מינהל אוצרות הטבע, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

נחום איצקוביץ - מנהל מרכז השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

אסף גרינוולד - מרכז בכיר ביקורת מקצועית, מרכז השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

זכריה אביגל - ממונה הכשרה בתעשייה ובניין, משרד הכלכלה והתעשייה

קרלה גרסיה גרנדוס - מנכל"ית ערבה מיינס

דב אברמוביץ - עו"ד, ערבה מיינס

דרור פרופר - כלכלן, ערבה מיינס

יוסי שניר - יועץ, ערבה מיינס

סבסטיאן ויג'יאנו - עובד ויו"ר ועד עובדים, ערבה מיינס

לין דותן - עובדת, ערבה מיינס

חנן גינת - ראש המועצה האזורית חבל אילות

שיר שפר

טמיר כהן

אור שושני

חשש מהעברת מיזם תמנע לירדן ופיטורי מאות עובדים בדרום, של חה"כ מיקי לוי, דוד ביטן, הראל מרגלית

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, אני מתנצל על האיחור, הישיבה הקודמת של ועדת המשנה התארכה. אנחנו בדיון מהיר בנושא חשש מהעברת מיזם תמנע לירדן ופיטורי מאות עובדים בדרום, של חברי הכנסת מיקי לוי, דוד ביטן, אראל מרגלית.

בשבוע שעבר אנחנו היינו אמורים לקיים ישיבה כזאת, היא הייתה על סדר יומנו, אבל המשרדים ביקשו שנדחה את זה בשבוע כדי שיגיעו לפתרון. ובינתיים ביקש מיקי לוי בשבוע שעבר לקיים את הדיון הזה, ועבר מספיק זמן כדי לאפשר לממשלה להיערך, ולכן אני מביא את הדיון הזה עכשיו. היה סיכום בשעתו לגבי מיזם תמנע, או כפי שזה נקרא, "ערבה מיינס", ובינתיים זה לא התבצע למיטב ידיעתנו. אבל למה אני לוקח לך את הבמה? חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה תציג את זה.

תודה רבה. אני מודה לך על זה שנאותת לקיים את הדיון עכשיו. לפני כמעט שלושה שבועות פנה אליי חבר הכנסת פולקמן ופנו אליי מהאוצר וביקשו לדחות את הדיון בנושא הזה. להזכירך, אדוני, את הדיון בנושא "ערבה מיינס" קיימנו לפני מספר חודשים וכל הנושא היה אמור להתכנס ולהתארגן ולהסתדר. הייתה בקשה לפיצוי של המדינה ב-300 מיליון שקל, ובהמשך הדברים ואחרי דיונים שקיימו בלעדינו, הגיעו לדיון במשרד ראש הממשלה וקיימו שם דיון שבו סוכם על 80 מיליון שקל שהמדינה תסייע בידם. זה מה שסוכם באותו מקום. ואז הנושא הזה חזר לאוצר, האוצר חזר בו מביצוע ההסכם הזה.

תכף נשמע אתכם. אתם גם בפעם הראשונה עבדתם עליי, אני חייב להגיד את זה. אני מגן עליכם בדרך כלל, אבל גם אתם וגם פולקמן ביקשתם ממני לדחות את הדיון בשבוע כדי שתבואו בדברים עם אנשי המפעל, אלא שעד השנייה הזאת אף אחד מכם לא דיבר איתם. ואני ממש כועס. אף אחד מכם. ביקשתם ממני לדחות את הדיון, הציעו לי פה בוועדה "אל תדחה את הדיון כי יעבדו עליך", אמרתי "מה פתאום, חבר הכנסת פולקמן דיבר איתי בשם האוצר, אנשי האוצר דיברו איתי, אמרו שיישבו עם המפעל" – אבל עד לשנייה הזאת לא דיברתם איתם. זה לא יפה ואני מאוד כועס עליכם ברמה האישית.

אבל אני רוצה לפתור את הבעיה. למרות הדיונים שהתקיימו כאן והסכנה מפיטוריהם של בין 200 ל-250 עובדים בשלב הראשון והאפשרות שהמפעל הזה יעבור לירדן ויעבירו את האבנים מישראל לירדן ושם יבצעו את ההפקה של הנחושת, אנחנו הגענו כאן בוועדה למסקנה שכדאי שהמפעל יהיה כאן. בוצעה הרבה מאוד עבודה במפעל, נשאבו המים, התחילו לכרות את הנחושת, ולשמחתנו מחיר הנחושת בעולם עולה ואנחנו עומדים בפתחה של תקופת זמן שבה הבעלים, המארגנים, מפיקי המפעל, אלה שחתמו עם המדינה על ההסכם – הבעלות על החברה נמצאת במקסיקו – צריכים לרכוש מכונות חדשות כדי להמשיך ולהגביר את הקצב, וזו הזדמנות בלתי רגילה, כאשר המחירים נמצאים במקום אחר. אלא שאנחנו נמצאים במבוי סתום בין המדינה לבין המפעל עצמו, שבו יש ויכוח על סכום הסיוע שהמדינה אמורה לתת למפעל עצמו. כאן זה עומד. זה לא בסדר, הכול תקוע, והמפעל אומר שאם ככה עושים עסקים עם מדינת ישראל אז אולי כדאי לו ללכת לירדן ולהעביר את האבנים מישראל לירדן.

אנשי המפעל פה, אנשי האוצר פה, והפעם אני לא אתן לזה להתפקשש ולצאת החוצה בלי סיכום. עשיתם כמה וכמה דיונים במשרד ראש הממשלה, כשבראש הדיון ישב מנכ"ל משרד ראש הממשלה למיטב ידיעתי, שהוא כלכלן ובעברו גם היה במשרד האוצר והוא מבין דבר וחצי בנושא מספרים.

תודה. יש מישהו מהמפעל?

כולם. בוקר טוב, קוראים לי יוסי שניר, וגם מנכ"לית המפעל קרלה גרסיה גרנדוס נמצאת פה, ונמצאים איתנו אנשי הצוות.

אני רוצה להודות לחבר הכנסת מיקי לוי על הדברים ורוצה להבהיר עוד מספר נושאים בקצרה. אנחנו באמת מדברים כל הזמן על משיכת משקיעים זרים למדינת ישראל, אבל זה פשוט לא קורה. הגיעה חברה שכבר השקיעה פה 200 מיליון דולר, חפרנו מכרות חדשים ויש לנו עכשיו 40 ק"מ של מכרות מתחת לאדמה, ואנחנו מתעתדים להשקיע עוד 300 מיליון דולר בהקמת המפעל - - -

תקשיב לי, אנחנו קיימנו על זה דיונים ארוכים ואת כל זה אנחנו כבר יודעים. איפה זה עומד היום? הרי הממשלה באה איתכם בדברים ואמרו שהם יסדרו את זה.

בסדר, חבר הכנסת גפני, אני מגיע לזה. גם הממשלה, כשהיא הבינה שיש בעיה, היא הקימה את ועדת הארבעה. הוועדה הזאת ישבה - - -

מי ישב בוועדת הארבעה?

היושב-ראש היה מר גרונר, אחר כך אמיר ברקן, שיושב פה, והחברים אבנר סעדון, ולידו רן, כל החבר'ה האלה הכלכלנים. ישבנו איתם ישיבות ארוכות, והגענו למסקנה שמעבר לכל הדברים היפים שקבעו בחוק, המפעל צריך עוד 80 מיליון שקל על מנת להגיע לכדאיות כלכלית לאחר מה שקרה בוועדת שישינסקי. מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד כתב מכתב... הם חילקו את זה, ומשרד הכלכלה כבר הסכים לתת 40 מיליון מתוך ה-80 מיליון, אלא שמשרד האוצר אמרו שהם לא רוצים לתת את ה-40 הנוספים. למשרד האוצר הגענו לפני שלושה או ארבעה חודשים, עם הכלכלן, וישבנו איתם והם אמרו: לא, אתם רק 40 מיליון שקל. שאלנו מה קרה, הרי גם משרד הכלכלה וגם משרד ראש הממשלה, כולם, עומדים על הסכום הזה, ורק משרד האוצר מתנגד, משיקולים שלו.

כמה עובדים יש אצלכם?

200.

מי הדובר?

סבסטיאן, יושב-ראש ועד העובדים.

סבסטיאן, לא שאלתי את ועד העובדים, אני רוצה לדעת מהנהלת המפעל. כמה עובדים יש?

כרגע יש 200 עובדים ואנחנו צריכים לגייס עוד 250, ובסך הכול מסביב עוד 1,700 - - -

מאיפה העובדים?

מכל הארץ. יש לנו היום מהצפון, חלק גדול מהעובדים באים מאילת, מאזור אילות. מכל הארץ אנחנו מגייסים היום עובדים מקצועיים.

אוקיי, תודה. הממשלה, מי משיב?

אמיר רשף, אגף תקציבים, משרד האוצר. דבר ראשון אני רוצה להבהיר שאותו מכתב שהוציא מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא לא החלטת ממשלה וגם לא החלטה של ועדת הארבעה, אלא הוא משקף את עמדתו, עמדת משרד ראש הממשלה, שלדעתם נכון להקצות למפעל עוד 80 מילון ש"ח.

יחד עם זאת צריך טיפה להזכיר את ההיסטוריה. לזכות המפעל הזה עומד מענק בסדר גודל של 115 מיליון שקל שאושר לו על ידי משרד הכלכלה עוד ב-2010, ועד היום הוא לא התחיל לבצע את ההשקעה שבגינה הוא יכול להתחיל לקבל את המענק. עד היום הכסף הזה שוכב, מחויב בתקציב, ולא יוצא בפועל.

למה?

כי הכסף שהם השקיעו עד כה - - -

לא, מה הם נדרשים לעשות כדי לקבל את - - - ?

להתחיל את ההשקעה בפעילות התעשייתית. הפעילות שם מחולקת לפעילות כרייה ופעילות תעשייתית. ה-200 מיליון שכבר יצאו זו פעילות הכרייה, שאכן התחילה, בעוד שהפעילות התעשייתית עוד לא התחילה, ולכן לא ניתן המענק, שהוא בגין השקעה בתעשייה.

למה לא התחילה הפעילות התעשייתית?

בדיוק בגלל הסיבה הזאת, בגלל ועדת שישינסקי. זאת בדיוק הסיבה. אני חושב שיש פה איזו אי-הבנה. אנחנו השקענו במכרות ועכשיו אנחנו תקועים עם המפעל עד שאנחנו נקבל את התוספת של ה-80, כי אנחנו לא יכולים להשקיע 300 מיליון דולר בלי לקבל את הדבר הזה.

שבע שנים, מינואר 2010. אני לא חושב שכל השנים ועדת שישינסקי פעלה והיא הייתה הגורם לעניין.

אז למה לפי דעתך זה לא קרה? מה, הם לא רוצים את הכסף? הם לא רוצים לפעול? הרי זה מה שהם עושים.

אני לא אדבר בשם החברה, הם צריכים להגיד למה זה לא קורה. אני יכול להגיד שעומד לזכותם מענק של 115 מיליון, אני יכול להגיד שבזמן חקיקת חוק שישינסקי 2, למיסוי רווחי יתר, הוכנס בחוק סעיף שמייצר מגן מס, ונמצאת פה נציגת רשות המסים, שתוכל לרענן את הזיכרון של חברי הוועדה וגם להגיד מה השווי של אותו מגן מס.

ולגבי הבקשה של משרד ראש הממשלה, אז אמנם החברה מציגה אותה כמשהו שסוכם, אבל "סוכם" זה משהו שמתקבל או בפורומים בין-משרדיים או מקבל ביטוי בהחלטת ממשלה או בהצעת חוק או במשהו פורמלי. התוספת למענק היא לא דבר שסוכם. מדובר בבקשה לא טריוויאלית. המענק, ה-115 מיליון, הוצע בהקצאה תחרותית, זאת אומרת שגם חברות אחרות יכלו לגשת ואלו היו התנאים ידועים מראש. כך שלהגיד עכשיו - - -

אני אומר לך - - -

להפיל עכשיו עוד מענק של 80 מיליון - - -

אני אומר לך שכשהתקיים כאן הדיון על שישינסקי 2 היה ברור לחלוטין ש"ערבה מיינס", או תמנע, תקבל את המענק הזה.

המסלול נולד אחרי ה - - -

לא היה ויכוח. אם היה ויכוח אני לא חושב ששישינסקי 2 היה עובר במתכונתו הנוכחית. היה סיכום - - -

אבל בחוק יצרתם מגן מס - - -

בסדר. היה סיכום בעניין הזה, ואגב, אף אחד לא מתכחש לו, אני פעם ראשונה שומע שמישהו מערער על העניין הזה. אני לא שמעתי על זה עד היום, עד היום אמרו לי "יושבים, מתקדמים, עושים". אני לא אוהב את זה. אז, כשנחקק החוק, גם בשישינסקי וגם לאחר מכן, דובר על זה שייתנו להם את המענק הזה.

להבנתי מגן המס נותן את ה - - -

מה זה מגן המס?

שמי רחל גדסי, אני עובדת במחלקת תקצוב וכלכלה ברשות המסים. החברה פעילה כבר משנות ה-2000. היא התחילה בכרייה, כמו שנאמר. היא צברה הפסדים לתום שנת 2014 – אני לוקחת את הנתונים מהדוח הכספי שלה – של 125 מיליון דולר, כלומר, בערך כ-460 מיליון שקלים. מה שאנחנו עשינו ביום האחרון שהחוק עבר בקריאה ראשונה זה שנתנו את כל ההפסדים האלה כמגן מס במס רווחי יתר, בתוספת 5% ריבית מתום השנה שבה נוצר ההפסד ועד תחילת החוק. זאת אומרת שלתחילת שנת 2016 עומד לרשות החברה מגן מס של כ-670 מיליון שקל. ולפי התחזיות שהחברה הביאה לנו, הכלכלן שעשה את התחזיות, לקחנו את האקסל שלו והרצנו את הנתונים, ובהכרה בהפסדים בתוספת 5% יצא לנו שאולי שנה אחת, 2027-2026, היא תשלם היטל שנה אחת.

כל הכבוד, אבל זה לא - - -

זה מה שרציתם שיהיה, שהם לא יהיו חשופים בפני מס רווחי - - -

בסדר, בסדר. משרד הכלכלה - - -

אני רק רוצה להוסיף שאם הם יעבדו בשלוש משמרות אז על כל ההשקעה שתהיה להם במכונות, בציוד, הם יוכלו לדרוש פחת 40%. זאת אומרת שתוך שנתיים וחצי מיום שמפעילים את הציוד הזה הם מכסים את כל עלות ההשקעה לצורכי מס הכנסה. עוד פעם, יש להם מגן מס תוך שנתיים וחצי של כל ההשקעה בנכסים הקבועים.

תודה רבה, משרד הכלכלה.

אפשר להוסיף משהו?

לא, לא, משרד הכלכלה.

שלום, אני אסף גרינוולד, נציג משרד הכלכלה והתעשייה, מהרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה. אני אציין שהחברה קיבלה כתב אישור בשנת 2010 להשקעה מאושרת של 575 מיליון שקלים. כתוצאה מכתב האישור הזה, אם היא תבצע את ההשקעות היא הייתה אמורה לקבל 115 מיליון שקלים מענק. מ-2010 ועד היום ניתנו ארבע הארכות למועד הביצוע, כאשר ההארכה האחרונה שניתנה היא מדצמבר 2016, לחצי שנה נוספת. עד היום החברה לא ביצעה את ההשקעות, ולכן היא גם לא קיבלה מענקים. זו הקצאה תחרותית, ופשוט מדובר כל פעם על להאריך ולהאריך ולהחיות את כתב האישור - - -

אתם הסכמתם להקצות להם מענק של 40 מיליון שקל?

העמדה של הרשות להשקעות היא שברגע שיבוא משהו קונקרטי לדיון אז נדון בו.

כמה אנשים העסיקו?

רגע, רגע.

הייתה נכונות לבוא לקראת החברה, אבל לא נסגרו סכומים ולא התקבלה החלטה בעניין הזה.

כמה אנשים? הם במכרה, הם לא - - -

כמה מעסיקים היום?

רגע, למה אתה נותן לו לחמוק מהעניין?

המפעל התעשייתי - - -

רגע, אתה לא עונה על שאלות שאני לא מאשר. האם היה אישור של 40 מיליון שקל? אם לא היה אישור, מבחינתי זה...

הייתה נכונות לבוא לקראת החברה, אבל לא נסגרו דברים.

טוב. שאלות, בבקשה.

ממה שאני יודע, החברה מעסיקה כבר היום 200 עובדים. אם זה נכון, אני לא מכיר הרבה מפעלים שבלי מענקים מעסיקים 200 עובדים. כדאי להזכיר את זה כשנותנים סקירה מה החברה עשתה ומה היא לא עשתה.

זה מפעל, זה לא חברה.

לא משנה. אנשים מתפרנסים מהחברה הזאת, שמעסיקה 200 איש בשכר, הוגן אני מניח. אין הרבה מפעלים כאלה, וכדאי לזכור את זה. והם יעסיקו כפול.

אפשר לשאול אותם מה הסיבות - - -

אני קודם כול שואל פה את מי שמוסר פה דוח, הרי אתם יודעים הכול.

חבר הכנסת ברושי, אני רק אציין שלפי הנתונים שלנו המפעל התעשייתי לא מעסיק, אלא המכרה. והמכרה לא קיבל כתב אישור.

מה, הוא לא חוקי?

אני לא אמרתי שהוא לא חוקי.

המענק ניתן בגין הפעילות התעשייתית - - -

מה זה "לא קיבל אישור"? ממי הוא צריך לקבל אישור?

מדובר בכתב אישור.

המפעל, בבקשה.

אבל גפני, לא הבנתי לגבי ה-40 מיליון – אושר או לא אושר? באמת לא הבנתי.

הוא אומר שהייתה נכונות.

מה זה אומר? סוכם על 40 מיליון? לא סוכם? איפה זה עלה? למה זה התפוגג באוויר? מה הסטטוס של זה?

אני לא נכחתי בכל הדיונים, אבל לפי הדיווחים ש - - -

תודה. אמיר, בבקשה.

תודה. אני מדבר מטעם משרד ראש הממשלה. אני אנסה לעשות סדר בתהליך ולשים את העובדות על השולחן.

רק אל תסגרו את הדלתות, בגלל שלי נאמר כל הזמן אחרת ואני מציע לא לריב איתי. אמיר, בבקשה.

לגבי הסיפור של מיזם הנחושת, אנחנו ידענו במהלך חקיקת שישינסקי 2 שיש בעיה עם המפעל הזה. כולם ידעו. ידעה גם הממשלה, ולכן החליטה להקים את הצוות הזה ונתנה לו הנחיה ספציפית: לפתור את הבעיה של המפעל. ידעו זאת גם חברי הכנסת, ואני מחזיק בידי את הפרוטוקול מ-8 בנובמבר, שבו אישרתם את שישינסקי 2. היושב-ראש ממש אומר שם לפני ההצבעה "תפתרו את הבעיה, אנחנו יודעים שיש בעיה". אז אנחנו יודעים שיש בעיה.

במהלך פברואר החברה פונה אלינו, למשרד ראש הממשלה, ואומרת: תראו, למרות שכולם יודעים שיש בעיה ולמרות שאמרו שצריך לפתור את הבעיה, אנחנו לא מצליחים להגיע ל... אז במסגרת צוות הארבעה הזמנו אותם אלינו למשרד ראש הממשלה, יחד עם משרד הכלכלה, משרד האוצר, רשות המסים, כולם, והתחלנו איתם דיונים כדי להבין איך בכל זאת פותרים את הבעיה. במהלך הדיונים התברר שלמעשה החוק הזה עשה להם שלושה דברים ובעצם שינה להם את התכנית העסקית בין מה שהם ידעו כשהם באו להשקיע - - -

זה עלה גם בדיוני שישינסקי 2, שזה שינה להם את התכניות העסקיות.

בסדר. שלושת הדברים הם אלה: דבר ראשון, העלינו, כולנו, את שיעור התמלוגים מ-2% ל-5%, שזה דרמטי. דרך אגב, לאשלג הורדנו את התמלוגים מ-10% ל-5%, בעוד שלהם העלינו.

אשלג הרוויחו הרבה כסף. עשו עליהם - - -

בסדר, אני רק אומר. דבר שני, מס רווחי היתר, למרות הפתרון שהוצג פה, עדיין, בגלל שזה מפעל שיש לו פג תוקף, בגלל שהנחושת הזאת נגמרת תוך 13 או 14 שנה, ובשונה ממפעל אחר שיש לו את ים המלח למשל, שקיים תמיד... כשאתה בודק מפעל שיש לו פג תוקף, זה בעצם project finance. ולכן יכול להיות מצב – אבסורדי אמנם – שהמפעל הזה ישלם בשנה מסוימת רווחי יתר, למרות שאין לו רווחי יתר. זאת אומרת, אחרי שאתה בודק אותו לאורך ה-13 שנה אתה רואה שאין לו רווחי יתר, למרות שבאיזו שנה מסוימת הוא כן שילם רווחי יתר. זאת איזושהי בעיה שידענו עליה.

הדבר השלישי שהם העלו זה הנושא של מס חברות. באותו תיקון הכנסת אמרה להם "אתם לא זכאים למס חברות מופחת כי אתם מכרה", או משהו כזה, "ולכן במקום 9% תשלמו 25%".

בחנו את שלוש הטענות האלה. לגבי מס החברות, בגלל שבמשרד הכלכלה היה איזשהו ויכוח עם החברה – כן ידעו או לא ידעו – שמנו את זה בצד. לעניין התמלוגים ומס רווחי היתר, אמרנו שכדי לפתור את הבעיה, כדי להחזיר אותם למצב שבו הם היו לפני שהרגולציה התערבה, צריך להגדיל להם את המענק ב-80 מיליון שקל. זו הייתה העבודה שלנו, והיא התבטאה במכתב של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. בזמנו גם היינו אחראים על משרד הכלכלה - - -

אפשר לראות את המכתב?

כן, אפשר להעביר לכם את המכתב, אין לנו שום בעיה.

אף אחד לא מתכחש לזה שיש מכתב על 80 מיליון שקל.

לא משנה, אבל שיניחו אותו.

אני רק מתאר את העובדות. בזמנו היינו אחראים גם על משרד הכלכלה, וכשהוצאנו את המכתב מנכ"ל משרד הכלכלה נתן את הסכמתו לגבי 40 מיליון מתוך ה-80. הנה, אני אומר את זה. ועד כמה שידוע לי, הוא עדיין עומד בהסכמתו.

זה יפה מאוד.

ושלחנו את זה כמובן לגוף... וגם מול החברה, זאת לא הסמכות שלי להתחייב על תקציבים, אלא אמרנו שזאת ההמלצה שלנו. וגם, ועדת הארבעה - - -

אבל מההמלצה משרד הכלכלה התחייב ל-40 מיליון, נכון?

בסוף זו עסקה כוללת. אם תהיה עסקה כוללת, משרד הכלכלה ישים 40 מיליון.

יפה.

אנחנו כתבנו בסוף יוני מכתב למשרד האוצר ובו אמרנו שזאת ההמלצה שלנו, זאת המלצת מנכ"ל משרד הכלכלה - - -

אתה אומר שמשרד האוצר זה אוטונומיה בתוך הממשלה? הוא עושה מה שהוא רוצה?

בחייך, אני רק מתאר את העובדות.

אל תהרוג את השליח.

אני מכיר אותו מספיק שנים כדי להגיד לו - - -

איתן, אנחנו רוצים להגיע לפתרון.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא מנכ"ל המנכ"לים - - -

אבל איתן, אנחנו רוצים להגיע לפתרון.

לאיזה פתרון אתה יכול להגיע איתם?

אפשר להגיע לפתרון.

נו, אז נראה אותך. אתה יודע מה, אני לא מפריע לך, תגיע לפתרון. הם יודעים הכול, עושים מה שהם רוצים, אז לאיזה פתרון תגיע איתם? רק תן להם מכה בראש ותכפה עליהם.

תן לאמיר לסיים, הוא דווקא מדבר חיובי.

אני מכיר אותו, הוא בסדר. אל תספר לי מי זה אמיר.

אנחנו הוצאנו את מכתב ההמלצה שלנו בסוף יוני. משפט אחרון שאני אומר: בסופו של דבר המשקיעים האלה צריכים ודאות; גם לא זו תשובה. אנחנו המלצנו את ההמלצה המקצועית שלנו, אבל גם לא זו תשובה.

תודה. מישהו מהמפעל רוצה לדבר?

- - - להגיד להם שיש מענק ורק צריך - - -

בסדר, הבנו.

- - - זה גם לא ליצור ודאות, אלא ליצור עוד איזושהי הבטחה באוויר.

אני מבקש לא להתערב, קריאות ביניים יש רק לחברי הכנסת. האוצר לא יוצא מפה טוב, מה לעשות. אבל פניי לא למאבק, אני רוצה לפתור את הבעיה. אני יודע מה היה, אני יודע מה אמרו לי, אני יודע מה האוצר אמר לי, הבכירים ביותר, ואני מבקש להגיע לפתרון.

המפעל, בבקשה.

אני דב אברמוביץ, מ"ערבה מיינס". נתחיל מהדבר האחרון שנאמר. לא רק שאנחנו צריכים ודאות אלא גם יש איזושהי מידה של חוסר הגינות הייתי אומר. אנחנו לא שמענו עד היום – וגם לא היום למעשה – שהאוצר אומר "אנחנו מסרבים להקצות את הסכום הזה". כל הסיפורים שהאוצר מתנגד – את זה אנחנו יודעים משמועות. אבל אנחנו לא קיבלנו שום מידע, גם מישיבות שישבנו עם נציגי האוצר, לרבות הישיבה של נציגי ועדת הארבעה. אף אחד לא אמר לנו "לא, אנחנו לא רוצים לתת, אנחנו חושבים שלא מגיע לכם", אלא נאמר לנו שזה בדיונים פנימיים.

עכשיו, בינתיים החברה שורפת בערך מיליון דולר לחודש כדי להמשיך לקיים את הפעילות שמתקיימת כאן ולהמשיך להעסיק את העובדים, מתוך הנחה שיש החלטת ממשלה שאומרת שצריך לסייע למפעל תמנע ושיש את אותה אמירה או הבטחה – תקראו לזה איך שתקראו לזה – של ועדת הארבעה שאומרת שיינתן מענק על סך 80 מיליון שקל. כך שאם התשובה היא לא, אז תגידו לנו לא, ואולי נפסיק לשרוף פה כסף. אם לא רוצים את המשקיעים, אז לא צריך להחזיק בכוח - - -

לכמה שנים המענק פרוס לפי התכנית שלכם?

אנחנו מקבלים אותו רק בסוף ההקמה.

כמה שנים?

שלוש שנים.

כלומר, שלוש שנים מההחלטה?

כן.

כלומר, יש להם זמן לאסוף את הכסף.

כן. זאת - - -

תודה, הבנו.

רק תיקון קטן: המענק מתקבל עם ביצוע ההשקעות.

לא, במקרה שלנו - - -

כן, כנגד חשבוניות ש - - -

בסדר, הם לא בוכים על זה ש - - -

תראו איך מדברים על אותו דבר בכמה עמדות. כאילו אתם לא יודעים שיש דיון כזה. מה, אתם לא מתואמים?

מיקי, אתה רוצה לדבר לפני שאני מסכם?

לא, שמענו כאן מספיק.

אני רוצה לדבר. הייתי פה בדיונים קודמים ואני רואה את זה כדין חירום. הוויכוח הזה לא מפתיע, מה שמפתיע זה שגפני חושב שהוא יכול להסדיר את זה - - -

אני לא אמרתי - - -

רגע, עכשיו אני מדבר, אתה לא חייב להגיב. אתה יודע מה אני חושב על האוצר, ראינו את זה בוועידת התעשייה שבה נאמת, שגם אני הייתי בה. 1,000 תעשיינים, ואין אחד שיש לו מילה טובה על האוצר.

תראו, אני שמח שאישרנו לפני שבוע את חוק הגליל, שאנחנו נותנים 100 מיליון שקל למגדלי הביצים על גבול לבנון, לחקלאים שאין להם... זאת אומרת שהממשלה מבינה שיש מקומות ויש מצבים שבהם אין לה ברירה. אז אני שואל איזו ברירה יש לערבה הדרומית, לעיר אילת, לחבל אילות, מבחינת תעסוקה, חוץ מחקלאות, שגם אותה אתם הולכים ומחסלים.

אדוני היושב-ראש, זו דוגמה למה אי אפשר לסמוך על פקידי האוצר שהם יקבעו מה יקרה פה במדינה. זו בדיוק הדוגמה למה צריך להוציא מהם חלק מהסמכויות, שאת חלקן הם לקחו לעצמם בלי דין, כולל היבוא, שלא שואלים אותם, וכולל מחירי המים, שאני מקווה שהוציאו אותנו מהלופ הזה. אי אפשר להשלים עם חוסר האחריות של קבוצה שלקחה לעצמה מנדט לקבוע מה יקרה פה, עם יכולת מועטה לקבל החלטות שצופות פני עתיד.

לכן, אחרי שהוצגו פה הנתונים וגם בעבר היו פה דיונים על שישינסקי לפני שנה או יותר, אני חושב שהוועדה צריכה לומר שהיא יוצרת את התנאים לקיום המפעל. אם זה 70 או 80 – אני לא חושב שבכוחנו כרגע לקבל את ההחלטה הזאת. אבל אם התוצאה של ההחלטות של פקידות האוצר ומינהלת השקעות תהיה שהמפעל הזה עובר לירדן, זה דבר שאי אפשר להשלים איתו. אין לכם מנדט לעשות שגיאה כזאת. ולכן אני מבקש שתהיה פה החלטה עם שיניים ולא רק המלצות. ואם צריך אז כדאי שיהיה עוד דיון ושיבוא שר האוצר לכאן. שיבואו לכאן אנשים בעלי יכולות לקבל הכרעה ושלא ישלחו את עמדות הביניים, כי זו הכרעה ברמה של אסטרטגיה לאומית – האם אנחנו מדברים באמת על חיזוק הנגב ואזור אילת או שאנחנו רק מפריחים מילים. אין מסים על מילים, אבל יש אחריות שלנו על מה שיקרה שם. מה שאתם מפגינים זה חוסר אחריות, חוסר מקצועיות וגם חוסר משילות. אם משרד ראש הממשלה – וזאת לא פעם ראשונה, אמיר – לא מסוגל לקבל החלטות ומשרד האוצר עושה מה שהוא רוצה, וגם מייצר עכשיו קונוטציה פוליטית שהוא יכול בכלל להטיל וטו, לפרק ממשלות, ללכת לבחירות - - -

זה דיון מהיר, איתן.

מהיר אבל יסודי. ראיתי אתמול, אדוני היושב-ראש, שני ראשי רשויות, טבריה וצפת, שאמרו שבגלל שהם לא מהליכוד הם לא מקבלים כסף מהממשלה. אתה הובלת מהלך של הטבות מס והוכחת שאפשר לקבוע קריטריונים, ואין נגדך טענה, ולא על 100 מיליון, אלא על 1.5 מיליארד. אתה הולכת את זה. ואתמול עמדו שני ראשי ערים, טבריה וצפת – דרך אגב, הם לא ממפלגת העבודה למיטב ידיעתי - - -

איתן, די אי אפשר, זה ממש עושה לי חור בעור התוף.

אז אני אשים לך את היד.

לא, המסרים שלך מספיק נוקבים גם ככה.

שני ראשי ערים, לא מהמפלגה שלך ושלי, עמדו שם מול המצלמות ואמרו שהם לא מקבלים כסף כי הם לא מהליכוד. אני אומר לך שהגיע הזמן לעשות לזה סוף - -

תודה.

- - צריך להציל את הנגב ואת אילת וצריך לאשר את המפעל הזה, ואל תתכופף פעם נוספת בפני פקידות שאין לה חוט שדרה.

תודה. שלי, את רוצה להגיד משהו?

כן, רק מילה. מלכתחילה, גם בשישינסקי 2, היה ברור לכולנו שמדובר במיזם שהוא יוצא דופן, שלהבדיל מכימיקלים לישראל יש לו משמעות כלכלית מרחיקת לכת, ובכלל ציינו את ההתנהלות שלהם לשבח. וצריכה להיות איוולת מאוד גדולה כדי, באופן שיטתי, להתנכר למיזם שהוא כל כך חשוב ומשמעותי. זה מיזם שבאמת משתמש באופן החיובי ביותר באוצרות הטבע של מדינת ישראל וגם מספק מקומות עבודה, ובשכר שהוא הרבה מעל הממוצע. יש כאן גם פריפריה, גם תעשייה, גם ניצול יעיל של אוצרות הטבע של מדינת ישראל, גם אופק לתעסוקה נוספת של עוד מאות עובדים. וגם יש כאן הסכמה כללית בין כולנו ועם כל הנוגעים בדבר – והאבסורד הוא שגם עם האוצר – שזה מיזם שאנחנו צריכים לטפח. ואחרי כל ההסכמה הכללית הזאת, שחוזרת שוב ושוב גם בשישינסקי 2 וגם בדיון ייעודי שנעשה בעניין הזה, שום דבר לא קורה. זה אבסורד, באמת. זה מין אזלת יד כזאת, שאנחנו מתכנסים לדון על משהו שכולנו מסכימים עליו מלכתחילה. אז למה לעזאזל זה לא יוצא לפועל.

תודה. אדוני, בבקשה.

אני חנן גינת, ראש המועצה האזורית חבל אילות.

תודה רבה על המכתב שלך.

תודה. בהמשך למה שדיברנו, היינו פה סביב קרן הארנונה, ונגזר לנו תקציב מאוד גדול בגין - - -

לא אכפת לי מכל מה שכתוב במכתב, אבל יפה מה שכתבת על הבדיחות. טוב, תגיד משפט, אני רוצה לסיים.

היכולת שלנו בחבל אילות... ואני מתנצל על האיחור, אני פשוט מגיע מהפגנת ה- - -

לא חשוב, תגיד משפט, אני רוצה לסיים.

גם את האקדמיה באילת ובחבל אילות מקצצים, ולכן הראייה של הפריפריה צריכה להיות המוטו החשוב. ולצורך העניין, הפיתוח התעשייתי והפיתוח הכלכלי סביב הנחושת חשוב לנו ביותר.

תודה רבה. רבותיי, אני מבקש לסכם את הדיון. תראו, אין בכלל ספק וגם לא היו חילוקי דעות בעניין הזה, גם לא בדיונים שקיימנו על שישינסקי 2, שמדובר על מפעל שצריך לקבל את הסיוע של המדינה בכל מקרה ובכל צורה. זה לא מפעל שנמצא בקטגוריה שהייתה בחוק שישינסקי לגבי כיל ולגבי אחרים, וזה היה ברור שהמפעל יכול לקום ולהעביר את עצמו למקום אחר, והעובדים יישארו פה בלי עבודה. גם המפעל עצמו הוא מפעל שחשוב שיהיה כאן, במדינת ישראל.

אני, עד שלא התעורר פתאום העניין והתחילו לדבר איתי, ועד שמיקי לוי הגיש דיון מהיר יחד עם חברים נוספים, הייתי בטוח שזה כבר מאחורינו. הרי העברנו את החוק, החוק עבר, הכול בסדר. אלא שפתאום התברר שאנחנו חוזרים עוד הפעם לעניין של "ערבה מיינס", דבר שמבחינתי היה גם פגיעה אישית. אני העברתי את החוק, ואחרי זה איתן ברושי אומר "אין לך כוח נגד אגף התקציבים", מה שקצת נכון וקצת לא נכון. אבל זו באמת הייתה הפרה של הסכם בעיניהם. אני דיברתי עם מנכ"ל משרד האוצר, הוא הבטיח לי שבתוך כמה ימים הוא יגיע לפתרון.

המשמעות של העניין זה שכשאנחנו מעבירים חוק שאתם מבקשים או שרשות המסים מבקשת או שמישהו מהממשלה בכלל מבקש – אנחנו לא נעביר יותר את החוקים האלה. בגלל שאנחנו העברנו פה, ודי בכוח, לא היה לנו לא קל, התמודדנו מול עורכי דין רבים ואנשים רבים וגם ציבור גדול שלא רצה שנעביר את החוק... ובכל זאת העברנו אותו. אז אתם לא יכולים היום לבוא ולהגיד – אחרי שאתם לא צריכים אותנו, בגלל שהחוק ההוא כבר עבר אחרי שהעברנו אותו בכוח – להגיד "ראש הממשלה כותב? שיכתוב, הרי בלאו הכי לא הוא משלם". עם כל הכבוד, אני לא מוכן לתת לאיתן ברושי את הניצחון הזה. הוא צודק. העובדים בדרום, משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה, ועדת הכספים, כולם מדברים, ואז בא אגף התקציבים ואומר בשקט "אני לא נותן את הכסף".

אני נותן לכם עשרה ימים. אם אחרי עשרה ימים לא יהיה פתרון, תגידו "לא". "לא" זה גם פתרון. אחרי עשרה ימים אני אכנס את הוועדה ואנחנו נקבל החלטה איזה חוקים שלכם אנחנו מעבירים ואיזה לא.

לא יכול להיות דבר כזה. היה סיכום. ואני לא חושב שיש שם בהנהלה מישהו שמצביע עבורי. אני לא חושב שיש שם התארגנות פוליטית שיש לי שם איזשהו מעמד. אבל המילה שלי הופכת להיות צחוק. זה היה בהסכם. זה היה בסיכום. אפשר לבוא ולהגיד "איפה זה כתוב?". זה לא כתוב בשום מקום. תאמינו לי, רק במכתב ראש הממשלה, כפי שאמר אמיר ברקן. זה לא היה כתוב בשום מקום, וגם לא היה צריך להיות כתוב. כי על זה דיברנו, כי על זה ישבנו פה כדי למצוא פתרון.

עזבו את הוועדה, עזבו אותי; הם פשוט יקומו וילכו לירדן. ואני גם מצטער ששמעתי קולות בסגנון "בסדר, אז שילכו לירדן". אני לא רוצה להצביע על שמות, אבל שמעתי את זה. המשמעות של העניין הזה היא שכאילו אנחנו אדישים לכל מה שנעשה בעניין הזה, אדישים לעובדים בדרום, למה שהם מבקשים.

עשרה ימים. תעשו לי טובה ותיתנו לי תשובה חיובית.

אפשר להצביע על הודעת הסיכום שלך?

לא. במקרה של תשובה שלילית אני אכנס את הוועדה ואגיד כך: משרד האוצר, או אגף התקציבים, לא עומד בסיכומים - - -

גפני, אפשר הבהרה? למי אתה מפנה את הדברים? מי האיש שצריך לתת לך - - -

אגף התקציבים - - -

לא, אגף התקציבים זה שם גדול. מי הכתובת - - -

אמיר.

רגע, אני שואל את גפני. מי הכתובת - - -

אמיר מספיק מכובד.

בכל זאת אני רוצה שגפני יגיד למי מופנית השאלה שלו ומי נותן את התשובה שלו תוך עשרה ימים. אדוני, האם הפנייה היא לשר האוצר? אני חושב שזה לא פחות ממנכ"ל.

לאמיר רשף.

אמיר חשוב מאוד.

אמיר רשף הוא הכתובת? אוקיי, בסדר.

הוא כתובת.

בסדר, אז שיהיה כתוב בפרוטוקול מי נותן תשובה.

הוא מייצג את המשרד והוא יודע את כל מה שאמרתי. תאמין לי, הוא יודע, הם אנשים חכמים. אני מבקש תשובה לא בעשרה ימים, כי זה לא מספיק - - -

עשרה ימים זה הרבה.

לא, זה לא הרבה, וגם נכנס שר למשרד הכלכלה. לא עשרה ימים, אלא שבועיים. תוך שבועיים אני מבקש תשובה. אני מבקש תשובה חיובית, אבל היא יכולה להיות גם שלילית. אלא שאז זה לא יעלה לכם 40 מיליון שקל אלא לפי דעתי זה יעלה לכם כמה מיליארדים. יהיו חוקים שאני פשוט אצא לחופש.

אבל גפני, אני מבקש ממך שתהיה פנייה למפעל שיעכב את ההחלטות שלו.

אתה צודק. אני מאוד מבקש מכם שתיתנו לנו את הזמן. אין חלוקה פוליטית בעניין הזה, אנחנו כולנו מעוניינים בזה, אז תנו לנו את הזמן. כל דבר לוקח במדינה קצת יותר זמן, וברגע שנודע לנו שיש בעיה התגייסנו כולנו לעניין. אני אומר לכם שהתשובה של משרד האוצר תהיה חיובית, אבל אני אומר את זה בלי נדר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.