הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 179

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, כ"ו בטבת התשע"ז (24 בינואר 2017), שעה 11:05

אנטישמיות עכשווית - הצגת דו"ח עדכני של משרד התפוצות - לציון יום השואה הבינלאומי בכנסת

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מיכאל מלכיאלי

קסניה סבטלובה

ולדימיר חנין - מדען ראשי, משרד הקליטה

רן יעקבי - מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות, משרד החוץ

אשר פרדמן - מרכז תפוצות בכיר, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, משרד ראש-הממשלה

צביקה אינבינדר - מרכז בכיר משרדי ממשלה, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה

חגי אליצור - ראש אגף בכיר תפוצות, משרד התפוצות

יוגב קרסנטי - מנהל תחום מאבק באנטישמיות, משרד התפוצות - המטה למאבק באנטישמיות

קולט אביטל - חברת כנסת לשעבר, מנהלת מרכז הארגונים של ניצולי השואה

עדו דניאל - מנהל, התאחדות הסטודנטים - התוכנית למאבק באנטישמיות ISCA

דני גרשון ווזנר - מנהל תקשורת, כנסת 19

אבי מאיר - דובר לתקשורת בינלאומית, הסוכנות היהודית

אלן שניידר - מנהל מרכז בני ברית, הסוכנות היהודית

יעקב חגואל - סגן ומ"מ יו"ר, ההסתדרות הציונית העולמית

אייל אטיאס - יועץ בכיר לסגן ומ"מ היו"ר, ההסתדרות הציונית העולמית

איתן בכר - מנהל מרכז התקשורת עם התפוצות והמאבק באנט, ההסתדרות הציונית העולמית

קרול נוריאל - מנכ"לית, הליגה נגד השמצה

גבריאלה דיבואה - מנהלת משלחות, הליגה נגד השמצה

מלה תבורי - דוקטור, מנהל סניף ישראל, ISGAP

הילה זליגמן - דוברת הליגה, הליגה נגד השמצה

יעל קסוטו-שרון - ראש מטה הקונגרס, הקונגרס היהודי הישראלי

משה בנימין - יועץ אסטרטגי, הקונגרס היהודי הישראלי

ארסן אוסטרובסקי - מנהל אקזקיוטיבי, הקונגרס היהודי הישראלי

שפרה פייקין - כתבת, קרן היסוד-המגבית המאוחדת לישראל

שמוליק טל - מנהל חטיבת התקשורת, קרן היסוד-המגבית המאוחדת לישראל

נתי קנטורביץ - ממונה מחקר, נתיב

ג׳פרי דאובה - רש״ל, ארגון ציוני אמריקה

אלון פרידמן - מנכ"ל, ארגון הלל ישראל

גרשון שטיינברג - נשיא

אלעד קפלן - ראש מחלקה משפטית, מכון "עתים"

אברהם טורצקי - מנהל אגף בירור יהדות ובירור גירות, מרכז רבני אירופה

יצחק הילדסהימר - עיתונאי ופעיל חינוך בתפוצות, עיתונאים

אברהם רות - העמותה הישראלית לניצולי שואה

ג'יין ג'ייקובס קימלמן - מנהלת קשרים בינלאומיים, בית ספר להוראת השואה, יד ושם

חיים רוט - הוועדה להוקרת הגבורה של יהודים שהצילו יהודים

מוטי שלם - דוקטור, סמנכ"ל פיתוח תוכן, מכון שם עולם

דב מימון - דוקטור, עמית בכיר, המכון למדיניות העם היהודי

אפרים זנו - מנהל תקשורת, ארגון קעליטה

מרים לסר - סמנכ"לית, ארגון קעליטה

לאורה דה סילבה - חוקרת

יונה שיפמילר - ראש דסק צפון אמריקה

אולגה רות דויטש - ראש דבר אירופה

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

אנטישמיות עכשווית - הצגת דו"ח עדכני של משרד התפוצות - לציון יום השואה הבינלאומי בכנסת

בוקר טוב לכולם. ברוכים הבאים, אנחנו נקיים היום דיון בנושא אנטישמיות עכשווית, לציון יום השואה הבינלאומי בכנסת. אני רוצה לברך את יושבת הראש לשעבר של ועדת העליה והקליטה, חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל, היום היא גם יושבת הראש של מרכז הארגונים של ניצולי השואה. תודה שבאת.

איתנו נמצא גם יוגב קרסנטי ממשרד התפוצות וגם מר יעקב חגואל, סגן וממלא מקום יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית, כמובן גם ארגונים אחרים נמצאים פה, נציגי הארגונים של ניצולי השואה, הסוכנות היהודית, ומשרדי הממשלה.

כל אחד יציג בתמצית מכיוון שאני יודע שאנשים צריכים לעבור מוועדה לוועדה, היום מציינים פה בכנסת את יום השואה ולכן חשוב מאוד שאנשים שנרשמו, שנספיק לתת להם את האפשרות להתבטא, אני מבקש שזה יהיה בתמצית.

אנחנו נמצאים במסגרת היום הזה שאנחנו מציינים, מתכבדים גם לארח את נציגי מרכז הארגונים לניצולי השואה ואת ניצולי השואה המשתתפים היום בכל דיוני הוועדות. כולנו יודעים שאנטישמיות היא השורש של מה שהיה לפני השואה, זה החרמות וכל מה שאנחנו רואים היום, וגם היו אז לפני השואה, והיום בוועדת העליה והקליטה פה קיימנו כמה דיונים בנושא הזה כדי לשלב ידיים, כדי שכל הארגונים הממשלתיים ולא ממשלתיים ביחד, צריכים להילחם נגד התופעה וכך אנחנו יכולים למנוע את הנזק שקורה לא רק לעם היהודי, אלא גם לכל האנושות.

לא מזמן קיימנו עם כל הסטודנטים מכל העולם פה בכנסת וגם עם חברי הפרלמנט הבריטי בנושא הזה, ואנחנו היום מציינים את יום השואה הבינלאומי, נשמע קודם כל דיווח ממשרד התפוצות, המשרד שמייצג את מדינת ישראל, ממשלת ישראל מבחינת התפוצות, גם ארגונים לאומיים כמו ההסתדרות הציונית העולמית, נשמע גם מהם והתאחדות הסטודנטים וארגונים אחרים. אני מתחיל קודם כל עם משרד התפוצות. אני אשמח שתציגו לנו בתמצית כפי שאמרתי.

תודה רבה אדוני היושב ראש, אני שמח להגיש לך את הדו"ח שמשרד התפוצות חיבר אודות האנטישמיות בשנת 2016. הדו"ח הזה מתייחס למקרים, למגמות, הוא סוקר את האירועים השונים, התקריות האנטישמיות השונות וגם את ההישגים השונים בתחום המאבק באנטישמיות בשנה החולפת. הדו"ח הזה הוא פרי מאמץ של מספר ארגונים, תרמו לו גם הפורום למאבק באנטישמיות, גם מרכז קנטור וגופים שונים שפועלים עם משרד התפוצות.

השנה מבחינת מגמות, אנחנו רואים שתי מגמות עיקריות: המגמה הראשונה היא עלייה במספר התקריות האנטישמיות בדגש על ביטויים אנטישמיים, ופה חשוב לציין שהשנה התחלנו לנטר גם את מרחב האינטרנט, האנטישמיות היא לא רק כמו שהייתה בעבר גרפיטי על קירות והשחתה של מבנים או פגיעה ביהודים, האנטישמיות היום גם קיימת במרחב המקוון, בהפצה של דברי שטנה, ראיונות, סרטים, תמונות, ועוד ועוד. וכשאנחנו בוחנים את כל העולם הזה אנחנו מגלים בעצם שאנחנו נמצאים בעליה גם במספר תקריות רחוב וגם במספר הביטויים האנטישמיים ברשת, וחשוב לזכור שזה קורה השנה גם ללא מלחמה או סכסוך מזוין שבו מעורבת מדינת ישראל.

הדבר השני שאנחנו רואים השנה זה ירידה בתקריות האלימות החמורה. השנה נרצח יהודי אחד, דויד פרמד, נרצח באורוגוואי על ידי מתאסלם חדש של דאע"ש, אבל לא היו לנו ברוך השם פיגועי טרור כמו שראינו בשנים הקודמות בהיפר כשר, במרכז הקהילתי בקופנהאגן, במוזיאון היהודי בבריסל או ב-jcc בארצות הברית, מהבחינה הזאת יש ירידה באירועי הטרור שהם תקריות אנטישמיות חמורות.

בין ההישגים הבולטים שהיו השנה, כמובן הקריאה של האפיפיור פרנסיסקוס בינואר השנה שיצא נגד כל צורה של אנטישמיות, אפלייה או רדיפה. הדברים החד משמעיים שאמר ראש ממשלת צרפת שהדגיש את היותם של היהודים חלק בלתי נפרד מהחברה הצרפתית, ואני ארחיב על זה בהמשך. החוק שעבר בפרלמנט האיטלקי, שהופך הכחשת שואה לעבירה. אם אנחנו נכנסים היום לעידן שבו האמת היא לא אבסולוטית, אז הנושא של הכחשת שואה, בעיקר דרך אגב ברשתות החברתיות הוא נושא שהולך ומתחזק, יש לנו על זה דיון עם חברות האינטרנט, הן לא בהכרח רואות איתנו עין בעין את הנושא של הכחשת שואה, מבחינתם זה חופש ביטוי, מבחינתנו הכחשת שואה זה special case, מקרה מיוחד של אנטישמיות, ואנחנו מאוד שמחים עם החוק הזה שעבר בפרלמנט האיטלקי.

בנוסף ה-OECD החליט על הקצאת תקציב תלת שנתי למאבק באנטישמיות במסגרת התכנית "ממילים למעשים", ובדצמבר האחרון ממשלת בריטניה הודיעה שהיא תאמץ את הגדרת האנטישמיות על בסיס ההגדרה שהתקבלה ב-IHRA וגם על זה אני ארחיב מיד.

בינואר הותקף גבר יהודי חרדי בעיר מרסיי, תקף אותו באמצעות מצ'טה, במרץ נדקר למוות דוד פרמד מאורוגוואי, פעיל קהילתי שנדקר על ידי מתאסלם חדש. ביוני יושב ראש הרשות הפלשתינאית מחמוד עבאס אמר במהלך נאום בפרלמנט האירופי בבריסל שרבנים בישראל דרשו מהממשלה להרעיל מקורות מים פלשתיניים במטרה להרוג פלשתינאים ולגרום להם להגר. כמובן שהמוטיב הזה של הרעלת בארות הוא לא מוטיב חדש, זו עלילה אנטישמית ותיקה, לאחר מכן הוא התנצל על הדברים האלה, אבל הם נאמרו.

ביולי סוכלה מתקפה אנטישמית בקונטיקט, גם פה דרך המידע שהתקבל ברשת האינטרנט, זוהה טרוריסט אנטישמי כזה שאגר נשק אצלו בבית, ובעצם תפסו אותו לפני שהוא הצליח להוציא פיגוע. באוקטובר בז'יטומיר הותקף חסיד חב"ד ומצבו הוגדר קשה מאוד, פציעה קשה. יש את הנושא של אותו אדם שפרץ לבית הכנסת במוסקבה, פצע את המאבטח ואיים לשרוף את המקום, ובדצמבר הושחת קברו של רבי נחמן מאומן.

אבל יש השנה גם בשורות טובות, בצרפת אחוז התקריות האנטישמיות ירד ב-65% והמקרה הצרפתי מוכיח שכשהממשלות רוצות, הן מסוגלות להיאבק באנטישמיות בצורה נחרצת ולהביא להפחתה משמעותית. צרפת, שהובילה בעבר בעלייה במספר התקריות האנטישמיות השנה מגלה ירידה, וזה קורה בגלל שממשלת צרפת מאבטחת מוסדות קהילה ומוקדי חיכוך. היום, מי שמסתובב בצרפת בבתי הכנסת לקראת תפילת יום שישי, פשוט יש שם סיורים של חיילים חמושים לבושי מדים שמאבטחים את הרחובות מסביב, מאבטחים את בתי הכנסת. ישנן אמירות חד משמעיות מצד פוליטיקאים בכירים, כמו שאמרתי, עמנואל ולס, שאומר שצרפת לא תהיה צרפת ללא היהודים שלה או אמירות בסגנון שכל צרפתי צריך לראות כעלבון אישי את זה שיהודים עוזבים את צרפת על רקע הדאגה לביטחונם האישי. האמירות האלה מחלחלות. יש צמצום של הפער בצרפת בין חקיקה לבין אכיפה. אמנם גם בחקיקה אנחנו עדיין חסרים בהרבה ממדינות אירופה, אבל בצרפת יש חקיקה וגם אכיפה.

אנשים שהסיטו שם לשנאה אנטישמית ברשת, קיבלו קנסות ואפילו עונשי מאסר. אז הדברים האלה קורים, ובסוף יש איזו שהיא הבחנה שמחלחלת גם לכוחות הביטחון וגם לציבור על זה שאנטישמיות וטרור מחוברים. זאת אומרת, בעיקר לגבי אנטישמיות מוסלמית לא נטען וגם לא מתייחסים עוד לאנטישמיות מוסלמית כאיזה שהוא המשך של הסכסוך במזרח התיכון. אנטישמיות מוסלמית מזוהה היום כמשהו שמתחיל ביהודים אבל ממשיך ולכן מטופל בצורה נחרצת גם על ידי כוחות השיטור וגם על ידי הציבור בחוסר סובלנות, שלא כמו שהיה בעבר.

מה אנחנו עושים במשרד התפוצות כדי למנוע את התופעות האלה או לפחות לצמצם אותן עד כמה שאפשר? אז דבר ראשון הגדרנו לעצמנו למטרה בשנת 2016 להפוך למרכז ידע עבור ממשלות וארגונים, ואנחנו עושים את זה בין השאר באמצעות שיתופי פעולה עם גופים שונים, חלק נמצאים פה היום. אני תיכף אפרט, אם זה ישגב שיחד איתם אנחנו בונים מדד אחד עולמי לתופעות אנטישמיות, לא עוד שכל מדינה תוכל למדוד אנטישמיות כמו שהיא הייתה רוצה ולדווח או לא לדווח, ולהחליט מה נכנס ומה לא, ואז כמובן מספר התקריות האנטישמיות משתנה בהתאם. אנחנו רוצים לקבוע מדד בינלאומי אחיד, אנחנו עושים את זה עם קבוצה של מומחים מכל העולם כדי ליצור סטנדרטיזציה בתחום הזה. אנחנו הקמנו את פרויקט ניטור האינטרנט, שתיכף אראה תוצאות ממנו, שבעצם רואה את סוג ההסתה שיש בכל מדינה ומדינה ואנחנו מציפים את הנתונים האלה לממשלות, כדי שידעו מה קורה בתחומן וגם לחברות האינטרנט כדי שלא יוכלו להגיד "זה לא קורה אצלנו, הדברים האלה לא נעשים", פשוט ברגע שהמידע יהיה שם, גם ארגונים ,גם פעילים, גם ממשלות יוכלו לעשות בו שימוש ופרויקט נוסף שאנחנו עושים עם מרכז קנטור זה הנגשה של כל החקיקה בכל מדינה ומדינה, בדגש, התחלנו ממדינות מערב אירופה שתאפשר לפעילים להתמודד עם פשעי שנאה. שידעו איזה חוקים זמינים להם, מהם התקדימים של החוקים האלה, מיהן הרשויות שצריך לפנות אליהן, יוכלו לעשות בזה שימוש ולהתמודד עם ההסתה. דרך אגב, אנחנו עושים את זה גם לחוקים לרחוב לצורך העניין וגם לחוקים לרשת, המרחב הקיברנטי, כי זה תחום חדש שמתפתח והידע עליו עדיין לא מספיק זמין.

הפרויקטים האלה מניעים את קובעי המדיניות לפעולה, מניעים את חברות האינטרנט לפעולה, וכבר יש לנו כל מיני שיתופי פעולה ודיאלוגים עם חברות, עם מדינות שרוצות לבוא ללמוד עוד על מה שאנחנו עושים, כדי להתמודד עם הבעיות האלה.

דבר נוסף שאנחנו עושים זה הקניית ידע וכלים לקו ראשון. בסופו של דבר השוטרים, הפעילים הקהילתיים, מי שנתקל בתופעות האנטישמיות, הוא זה שמתמודד איתם, הוא הראשון שממתמודד איתם ואם הוא ידע לדווח על תקרית אנטישמית כתקרית אנטישמית ולא כתקרית אלימות או לא כהצתה סתם, אז הדבר הזה נכנס לסטטיסטיקה וניתן אחר כך להגיד נראה שיש עליה, שיש ירידה, או שצריך להתמודד, אז אנחנו מקנים ידע וכלים לקו ראשון שזה אומר אותם פעילים, אותם שוטרים, עורכי דין, כל מי שבא במגע עם התופעות האלה.

זו דוגמה לתוצאה שמגיעה מהפרויקט שלנו של ניטור מרחב האינטרנט. אתם יכולים לראות כאן שהמנוע שלנו מסוגל לנטר טוויטים, והוא מסוגל להגיד מאיזה אזור הם באים, לא רק מאיזה אזור הם באים, מאיזה מדינה הם מגיעים, ובתוך כל מדינה מאיזה עיר ומאיזה רובע. זאת אומרת אם אנחנו לוקחים את פריז ואנחנו יכולים לראות שם ברובע מסוים שיש אנטישמיות מסוג מסוים כאנטישמיות מוסלמית או אנטישמיות אחרת, אז אנחנו יכולים להגיד "פה צריך להתמקד" ולכוון מדיניות חינוכית שמתייחסת לאנטישמיות שמגיעה מכיוון דתי, או שמתייחסת לאנטישמיות שמגיעה מכיוון אנטי ישראלי, או שמתייחסת לאנטישמיות שמגיעה מימין קיצוני. הדברים האלה מאפשרים לנו למקד מאמצים ולעזור לארגונים היהודיים, לממשלות ולפעילים גם כן למקד את המאמצים שלהם.

עכשיו השאלה שאנחנו תמיד נשאלים על הפרויקט הזה זה איך אנחנו מגדירים אנטישמיות. אני מיד אתייחס לזה אבל אנחנו מגדירים אנטישמיות בהתאם להגדרה של IHRA, זאת אומרת הפרויקט הזה מנטר כרגע רק אנטישמיות ולא אנטי ישראליות. לעומת זאת, במקרים שאנטי ישראליות חוצה את הגבול והופכת לאנטישמיות, היא תיכנס למדד כאן, ומה שאתם רואים פה כאמור זה מספרים מטוויטר, חודש אוקטובר, כדי שתבינו איזו חשיפה, לקחנו פה שתי מדינות עם הקהילות הגדולות באירופה, צרפת ובריטניה. בחודש אוקטובר 2016 לבדו בממלכה המאוחדת היו 8,296 אנשים שצייצו טוויטים אנטישמיים. כל אחד מהם צייץ בממוצע 3.6 טוויטים בחודש, אבל כשאנחנו בודקים כמה אנשים עוקבים אחרי אותם טוויטרים אנטישמיים, אנחנו מגיעים לפוטנציאל חשיפה, למשל בבריטניה לבדה פוטנציאל חשיפה בעולם של 25 מיליון. חלק מהאנשים האלה עם קבוצות של 100,000 עוקבים, אחרים עם קבוצות של 1.5 מיליון עוקבים ומספרים מדהימים. הממוצע של כל טוויטר אנטישמי, ממוצע העוקבים שלו הוא 3,000 עוקבים, זאת אומרת שאנחנו מדברים פה על רשת של אנשים שהם מקושרים מאוד, מדברים אחד עם השני וצריך לעשות יותר בשביל להתמודד עם התופעות, כמובן שהמספרים המצטברים, הפוטנציאל כאן מגיע ל-40 מיליון בצרפת ובריטניה לבדה, 40 מיליון איש שנחשפו לתכנים אנטישמיים בחודש אחד.

עניין נוסף ועם זה אני אסיים, מונחת לפניכם החלטת הממשלה שהייתה הצעת המחליטים, היום היא כבר החלטת ממשלה שהגיש השר נפתלי בנט יחד עם ראש הממשלה שהוא גם שר החוץ, זה בשיתוף עם משרד החוץ, הוגשה בישיבת הממשלה ביום ראשון לציון יום השואה הבינלאומי. ההצעה הזאת בעצם מגדירה לראשונה מהי אנטישמיות, פעם ראשונה שמדינת ישראל מקבלת להגדיר מהי אנטישמיות. ההצעה הזאת התקבלה על ידי 31 מדינות במאי השנה בברית העולמית להנצחת זכר השואה. ההגדרה הזאת מדברת על אנטישמיות כתפיסה אודות יהודים שיכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים, ביטויים מילוליים ופיזיים כלפי יהודים או כלפי מי שאותם שונאים תופסים כיהודים.

ההצעה הזאת כוללת גם מקרים של הכחשת השואה ותוצאותיה או גימוד מימדי השואה ותוצאותיה, זה גם ייחשב כאנטישמיות, וההצעה הזאת כוללת גם אנטי ישראליות ובכלל זה דה-לגיטימציה של מדינת ישראל, דמוניזציה של מדינת ישראל, ושפיטת ישראל בסטנדרטים כפולים שבהם לא שופטים שום מדינה דמוקרטית אחרת, גם כאנטישמיות, בתנאי שהם נאמרים בקונטקסט הנכון. זאת אומרת, זו החלטה מאוד מאוזנת. מצד אחד נשמר בה חופש הביטוי ומצד שני היא לא מאפשרת הסתה, אני חושב שזה הישג גדול למשרדים, לשר ולמדינת ישראל בכלל. תודה רבה אדוני היושב ראש.

תודה רבה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת קסניה סבטלובה. קודם גם הצטרף אלינו חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי, הוא יצא כרגע, יכול להיות שיחזור. אני רוצה לשמוע את ההסתדרות הציונית ולאחר מכן נשמע מיושבת הראש של מרכזי הארגונים של ניצולי השואה, ונשמע גם את הארגונים. בבקשה, מר יעקב חגואל.

בוקר טוב, תודה רבה אדוני היושב ראש, תודה רבה ליוגב ממשרד התפוצות על הסקירה. אנחנו בהסתדרות הציונית העולמית ערכנו סקר בקרב יהודים בתפוצות לקראת יום השואה הבינלאומי, שדרך אגב, חשוב לומר, הוכרז על ידי ממשלת ישראל גם כיום המאבק באנטישמיות, זה חשוב מאוד. אנחנו ערכנו סקר אינטרנטי על ידי מרכז התקשורת של ההסתדרות הציונית העולמית, אני רוצה להודות לגברת מעין מור ולמר איתן בכר עובדי ההסתדרות הציונית שניהלו את הסקר. אני רוצה להציג לכם את הנתונים, יש לכם גם על השולחן את החוברת, אבל אני בחרתי לגעת רק בכמה נתונים, תוכלו לקחת את החוברת איתכם הביתה ולהתבונן בשאר הדברים אחרי זה.

אנחנו שאלנו "בהתחשב בזהותך היהודית, עד כמה אתה מרגיש בטוח במקום מגוריך?" שימו לב, באירופה כ-44% אינם מרגישים בטוחים, בצפון אמריקה כ-12% אינם מרגישים בטוחים. שימו לב, זה פי 3.5 יותר מהמשיבים המתגוררים בצפון אמריקה, ולמעלה מפי 2 יותר מהמשיבים בכלל העולם. נעבור לשקף הבא ונראה את כלל העולם. מדובר על כמעט 19% מהיהודים שלא מרגישים בטוחים. אני יודע שהשולחן הזה אדוני היושב ראש, נוגע הרבה בכל נושא עידוד העליה לארץ ובכל נושא החסמים בעלייה, אין ספק שהנתון הזה הוא נתון שצריך להתייחס אליו. אם ישנם היום 19% מקרב היהודים בגולה שלא מרגישים בטוחים בבית שלהם בגולה, יכול להיות שזה פוטנציאל טוב לראות איך אנחנו משחררים את החסמים ומעלים אותם ארצה.

מה השינוי לעומת השנה הקודמת, 2015?

בנתון הזה אין לנו את השנה הקודמת. בשנה הבאה אני מבטיח שאשווה ביניהם. השאלה הבאה ששאלנו, "בהתחשב בזהותך היהודית, עד כמה אתה מרגיש בטוח להסתובב עם סממנים יהודיים", שימו לב טוב, פה אנחנו אומרים ממש, האם אתה מרגיש בטוח להסתובב עם כיפה על הראש, עם מגן דוד על הצוואר או להשתמש בשם היהודי שלך. שימו לב לנתונים באירופה. 75% אינם מרגישים בטוחים. שימו לב, 3 מתוך ארבעה יהודים באירופה לא מרגישים בטוחים להסתובב עם כיפה על הראש או עם מגן דוד על הצוואר. בצפון אמריקה, אנחנו מדברים על 21% שלא מרגישים בטוחים. אחד מתוך חמישה יהודים בצפון אמריקה, לא מרגיש בטוח להסתובב עם סממן יהודי ברחובות.

אני רוצה להרחיב בנקודה הזאת על צפון אמריקה, לצערנו היום במרבית הקמפוסים בארצות הברית הרבה מאוד מהסטודנטים היהודיים משנים את שמות המשפחה שלהם, ולפעמים את השמות הפרטיים שלהם, בעיקר ברשתות החברתיות, כדי לא להיות מזוהים כיהודים. אני רוצה שנראה את השקף הבא, שהוא מדבר על המצב בעולם. אנחנו מדברים על 35% שלא מרגישים בטוחים להסתובב עם סממנים יהודיים. פה בהקשר הזה אני רוצה להגיד עוד נתון, הוא לא קשור ל-להסתובב עם סממנים יהודיים אבל הוא קשור בהחלט לסממנים יהודיים. לצערי היום באירופה יש לא מעט בתים יהודיים שעוקרים את המזוזות מפתח הבתים. לא האנטישמיים עוקרים, היהודים עוקרים. במקרה הטוב הם מכניסים את המזוזה לקטע הפנימי של הבית ובמקרה הפחות טוב אין מזוזה על פתח הבית, וזה מתוך חשש לשלומם של אותם יהודים.

אני רוצה לעבור לשקף הבא ברשותכם, והשאלה שנשאלה היא "האם חווית או היית עד לאירועים אנטישמיים". שימו לב כאן: באירופה 80% חוו או היו עדים לאירועים אנטישמיים, 50% מתוך זה בשנה האחרונה. בצפון אמריקה 86% חוו אירועים אנטישמיים וכמעט 50% בשנה האחרונה. פה אנחנו מדברים לא רק על אנשים שחוו על עצמם אלא גם ראו וצפו, האחוז העולמי, השקף הבא, מדבר על 84% שחוו ו-49% בשנה האחרונה. שימו לב שאנחנו מדברים פה על כך שישנם 66% מהמשיבים שבכלל העולם העידו כי נחשפו לתכני הסתה נגד יהודים ברשת. דיבר פה קודמי ממשרד התפוצות על עניין הרשת, אין ספק ש בעשור האחרון כל נושא הניו מדיה, כל נושא האינטרנט, זו זירה שמלבה את האנטישמיות, לא רק. ופה גם צריך לא לחסוך, אנחנו לא מדברים רק על זה, אנחנו רואים היום אנטישמיות וניגע בזה עוד רגע, גם בפרלמנטים, אנחנו רואים אנטישמיות במקומות אחרים, ובנוסף לכך גם ברשת האינטרנט.

אני רוצה לגעת בשקף הבא שמדבר "האם דיווחת על אירוע או שיתפת אותו עם מישהו", פה על מי שנפגע באירוע אנטישמי אלים, האם הוא דיווח עליו למישהו, ושימו לב פה לנתונים: 73% מהמשיבים שחוו אלימות פיזית על רקע אנטישמי לא דיווחו על כך למשטרה. אני מדבר על 3 מתוך 4 אנשים שחוו על בשרם אירוע אנטישמי אלים, לא דיווחו עליו למשטרה, או לשאלתך חברת הכנסת, אני כן רוצה ללכת אחורה. ופה יש לנו נתון שחשפנו בחדר הזה לפני שלוש שנים, שהאיחוד האירופאי עשה סקר, אפשר אפילו לראות בדיוק מי באיחוד האירופאי, ה-FRA, שהוא אמר ש-74% מהיהודים שחוו אירוע אנטישמי אלים לא דיווחו עליו לשום גורם. ופה אנחנו רואים חוט מקשר, כמעט אותו נתון, לפני שלוש שנים סקר גדול מאוד שערך האיחוד האירופאי, לא ההסתדרות הציונית העולמית, ואנחנו לקחנו את אותה השאלה ובדקנו אותה האם אנחנו מדברים על אותו נתון. מה שאומר דרך אגב, שכל הנתונים שאנחנו מציגים פה כולנו, הם מפספסים בגדול. אני מדבר על נתונים של אירועים אנטישמיים אלימים, ובעניין הזה אין ספק שזה לפחות פי 3 יותר גדול בראייה הזאת על פי הנתון הזה.

אני רוצה פה לגעת בסיפור קטן, וזה לא סיפור אמיתי, אבל זה סיפור שהולך איתי בראש מזה שלוש שנים. אני רואה ילד בצרפת, בפריז, בן 10 לשם הדוגמה, הולך עם כיפה ברחוב וחוטף מכות בדרך לבית הכנסת. זה משהו שלצערנו אנחנו מכירים. הוא מגיע, אחרי שהוא חטף מכה ממישהו שאמר לו "יהודי מלוכלך", הוא לא סתם נתן לו מכות, הוא גם הסביר לו למה הוא נתן לו מכות. הוא הגיע לאבא שלו בבית הכנסת לתפילה, האבא חיבק אותו ואמר לו "מה קרה" הוא אמר לו "הרביצו לי ואמרו לי יהודי מלוכלך" וברוב המקרים לפי הסקר הזה ולפי הסקר של האיחוד האירופאי, הדבר היחיד שהאבא עושה זה נותן לו חיבוק חם ושם זה נגמר. ואולי הוא גם אומר לו "זה המחיר של להיות יהודי בגולה". ואני אומר לכם, זה המסר שלי אל כל היושבים פה היום, זו ההשפעה - - -

לחטוף מכות?

לא, לא לחטוף מכות. ההיפך. המסר שלי הוא איך אנחנו כעם צריכים בהקשר הזה וביתר שאת בעשור האחרון כי העשור האחרון הוא עשור קשה מאוד. מאז השואה לא היה עשור כזה קשה על עם ישראל בעולם. אמפירית אני מדבר איתכם. ואני אומר לכם שאנחנו עם אותו סיפור של הילד, תראו שהילד הזה שומע מאבא שלו, וכשהוא יהיה אבא, איך הוא יתייחס לילד שלו, ואני אומר לכם שיש פה עניין שאנחנו משרישים פה מדור לדור את אותו עניין ש"אין מה לעשות, זה המחיר להיות יהודים" ההשלמה הזאת, ואני אומר את זה כמובן בביקורת, אותה זהות גלותית של הורדת הראש ולא להרים את הראש בגאווה יהודית. ואני אומר את העניין הזה בעניין שורשי, אני נמצא בהסתדרות הציונית העולמית, זה בהחלט גם תפקיד שלנו אבל לא רק, זה תפקיד גם של ממשלת ישראל שעושה את זה היום וצריך לעשות את זה ביתר שאת, זה תפקיד גם של הסוכנות היהודית שעושה את זה היום ואפשר לעשות את זה עוד, וזה תפקיד של שאר הארגונים שפעילים בעולם וזה תפקיד גם של כל אחד ואחת מאיתנו. אנחנו כאן היום נמצאים בישראל כשיש פה משבר בישראל, איזה מלחמה, איזה מבצע, ישנה סולידריות מהאחים שלנו בגולה וזה הזמן היום לראות איך אנחנו גם מחזקים את אותן קהילות יהודיות.

אני חושב שהמצב, כפי שאמרתי בעשור האחרון לא פשוט, אין ספק שהאחריות על שלומם של היהודים איפה שהם נמצאים היא על אותן ממשלות ריבוניות שהם מגיעים אליהן, גם אם הם גרים שם כאזרחים נאמנים, וגם אם אנחנו מגיעים לשם כתיירים, האחריות היא על ממשלת צרפת, על ממשלת איטליה, על כל ממשלה וממשלה ריבונית, היא לא על ממשלת ישראל. אבל, והאבל הגדול הוא, האחריות שלנו כעם בכך שאנחנו נמשיך להיות עם, ואני אומר לכם, לדעתי האפקט הזה שאנחנו מצניעים את הסממנים היהודיים שלנו בסופו של יום, מעבר להגברת האנטישמיות, גם יגרום להגברת ההתבוללות בקרב עמנו, ובעניין הזה אנחנו צריכים לראות איך אנחנו פה מציון מחזקים את הקהילות היהודיות. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת לשעבר יושבת ראש מרכז ניצולי השואה, ולאחר מכן חברת הכנסת. בבקשה.

תודה רבה ותודה על שתי הסקירות. באמת אנחנו צריכים לחשוב מה קורה ש-70 שנה אחרי השואה מספר התקריות האנטישמיות בעולם הוא בעלייה. אני רציתי פשוט יותר מאשר להעיר, לשאול כמה שאלות. קודם כל, על כמה בדקתם את הזיקה או את הקרבה בין האנטישמיות לבין הכחשת השואה? הדבר השני, אני זוכרת שבוועדה הזאת כמה שנים שמענו שאחוז התקריות האנטישמיות בעצם 80% נובעות ממוסלמים, זאת אומרת מעליית האיסלאם הקיצוני בעיקר באירופה, גם בארצות הברית, אם כי בארצות הברית פחות, ומה תמונת המצב בארצות הברית.

שאלה שלישית – עד כמה יש קשר בין התקריות האנטישמיות לבין הסכסוך הישראלי-ערבי, זאת אומרת כל פעם שיש מלחמה או תקריות, האם גם התקריות האנטישמיות עולות. ושאלה רביעית, עד כמה אתם עוקבים או איפה ניתן בכלל לקבל איזו שהיא תמונת מצב או מעקב אחרי החינוך נגד האנטישמיות. זה דבר מאוד רחב. האם יש מישהו שעוקב, חוץ מ"יד ושם", כי בסך הכל המפתח הוא בחינוך לסובלנות, בתכניות חינוך וכולי. מה הקשר שלנו או הקשר של הממשלה לכל אותה רשת שעוסקת בחינוך?

תודה. אולי אם כך, אני רוצה שתשאלי ואז יענו ביחד.

קודם כל תודה רבה, ברכות על העבודה הנהדרת. כיוצאת רומניה ברצוני לדעת אם בנתונים שלכם יש לכם גם נתונים לגבי האנטישמיות ברומניה, שכידוע גם אצלנו בארץ זו למעשה עלייה שניה. תודה רבה.

כיון שחברי הכנסת עוברים מוועדה לוועדה, אני לא רוצה לעכבם, לכן חברת הכנסת תדבר ואחר כך תענו לשאלות. בבקשה חברת הכנסת קסניה סבטלובה.

תודה לך כבוד היושב ראש, אני מבטיחה שאהיה קצרה בדבריי. קודם כל תודה על הישיבה הזאת, אנחנו אף פעם לא שמחים לשמוע על הממצאים האלה אבל אנחנו חייבים להיות ריאליסטיים, להבין מה קורה בעולם ובהתאם לכך להיערך ולדעת להגיב ולדעת לפעול נגד התופעות האלה.

כאשר סיפרת על הילד בצרפת, ילד בן 10 שחוטף מכות או שומע כינויי גנאי, אני קודם כל חושבת על עצמי, ילדה בת 8 בבית ספר במוסקבה, עם שם שהוא לא שם יהודי בכלל, שם שהיו נותנים הרבה משפחות יהודיות בברית המועצות, כמו כל השמות, ובגיל 8 בא אלי ילד ואומר לי "את ז'ידובקה" לא הכרתי את המילה הזאת, ידעתי שאני יהודיה, אבל ז'ידובקה לא ידעתי מה זה, חשבתי שזה כינוי גנאי, אמרתי לו "אתה כזה" ובדיעבד הסתבר שכן, אכן הוא היה חצי כזה. אבל זה סיפור מר מאוד, כי כאשר הגעתי הביתה ודיברתי על זה עם סבתא, היא אמרה לי בדיוק כמו שהאבא אמר לילד "עדיף שלא תדברי על זה". זה לא עלבון, זה רק אומר שאת יהודיה אבל עדיף שלא תרחיבי את הדיבור על כך. זה שילדים סופגים את זה גם עכשיו, 30 שנים אחרי, כאשר אנחנו כבר נמצאים במאה ה-21, ויש את אמצעי התקשורת, זה כמובן דבר מזעזע.

מזעזע לא פחות מכך זה שאנחנו במדינת ישראל כנראה כן מפספסים את החלק הגדול של מה שמתרחש בעולם, ואני כמובן מכוונת לכך שאנחנו מודעים היטב לתנועת ה-BDS שפועלת בארצות הברית, אנחנו מודעים למה שמתרחש במערב אירופה, עם עליית האיסלאם הקיצוני והתקיפות נגד היהודים שם שלפחות מדווחות, אם לא כולן אז חלקן. אבל שמתי לב בנתונים האלה כאן בדו"ח, יש לנו בצבע אדום ורוד, מדינות חבר העמים, חלק מאוד קטן מהסקר הזה התייחס למה שמתרחש במרחב דובר הרוסית.

אני רוצה לציין, זה רק הסקר של ההסתדרות הציונית. הסקר של הממשלה מתייחס ל- - -

אני יודעת, אבל מה שאני רוצה לומר, שכבר ערכתי שיחות מוקדמות עם גופים שעוסקים במאבק נגד הדה-לגיטימציה של ישראל ואנטישמיות, ושמתי לב לכך שכן, זה יותר קשה לעקוב אולי בגלל השפה, אבל תשמעו, כאשר אתמול קם לו סגן היושב ראש של הפרלמנט הרוסי פטר טולסטוי, חיבור כמובן למשפחת טולסטוי של הסופר הדגול, ואומר שמי שעכשיו בוחש בכל מיני מאורעות שם, יש כל מיני הפגנות סביב למבנה היסטורי של כנסיית איזאייקי בסנט פטרסבורג, שהוא כבר שם יהודי, אז זה אותם צאצאים של אותם אלה שיצאו מתחום המושב. מי הם, שבדים? דנמרקים? יצאו ואז הרסו לנו את הכנסיות שלנו ב-1917. צאצאים של אותם אלה. ואת זה אומר לא אדם מהרחוב, לא אדם שפגש מישהו בבית הספר ואמר לו את זה, זה בדרגים הכי גבוהים.

הבעיה שלי זה שאני לא רואה מענה מאצלנו, אני לא רואה כמעט מענה אחרי הדברים האלה. זה לא פעם ראשונה שזה קורה. רק מתחילת השנה היו ביטויים מאוד מאוד עוינים לעם היהודי בפרלמנטים גם ברוסיה וגם באוקראינה, והיום דברים כאלה. חלק מהדברים ,קטן מאוד, זוכה להתייחסות כאן בתקשורת ובדרגי ממשלה.

הכל טוב והכל ברור והכל מובן, אנחנו רוצים להתקרב למדינות האלה, אנחנו רוצים לשתף פעולה, אבל לא על חשבון המאבק באנטישמיות ודה לגיטימציה של המדינה שלנו. אז אני באמת קוראת למשרדי הממשלה להתגייס, לייצר תכנית עבודה שתתייחס לא רק למה שמתרחש בחלקים של העולם שיותר מוכרים לנו ואנחנו יותר רגילים לשמוע שיש בעיות שם, וגם לשים עין על מרחב דובר הרוסית של המדינות הפוסט סובייטיות. מה שמתרחש באמריקה הלטינית, גם משם אני מקבלת הרבה תלונות וגם מהעולים החדשים שמגיעים ומספרים מה בעצם הביא אותם להחלטה הזאת, מה הם חוו בדרך, מה באמת קרה. גם במדינות כמו ונצואלה, וכשמדברים על חסמים כמובן שצריך להסיר את החסמים האלה, אבל יחד עם זאת לא לשכוח, זכותו של כל יהודי לחיות במדינה שהוא יבחר לחיות בה. אנחנו רוצים לראות את כולם פה, אנחנו ציונים, אנחנו רוצים לראות את כולם מקובצים פה בקיבוץ הגלויות המדהים במדינת ישראל. אבל אם יש אנשים שבוחרים שלא לעשות זאת, הם זכאים לביטחון, הם זכאים להגנה שלנו והם בוודאי זכאים לאחריות שאנחנו במדינת ישראל מרגישים כלפי כל העם היהודי, ולא משנה איפה הוא נמצא. תודה רבה.

תודה. בבקשה התייחסותך לשאלות שעלו. אבל אני מבקש שתעשה את זה בתמצית.

כן. אני אעשה את זה מאוד בתמצית. בנוגע לשאלות שלך גבירתי, הזיקה בין אנטישמיות להכחשת שואה, אנחנו לא רואים הכחשת שואה כמשהו שקורה בחלל הריק. בשביל להגיע ולהפוך להיות מכחיש שואה, צריך להיות אנטישמי. אין שום סיבה לאדם לקום בבוקר ולהגיד שהשואה לא הייתה, או שלא נהרגו שישה מיליון או שלא היו תאי גזים, או שתאי הגזים הם פרט שולי בהיסטוריה או כל אותן אמירות שאנחנו שומעים ביחס להכחשת שואה. הכחשת שואה היא ענף של אנטישמיות ואנחנו נלחמים כדי שהתובנה הזאת תהיה מוכרת על ידי כמה שיותר ארגונים.

ממה נובעות התקריות האנטישמיות? התקריות האנטישמיות נובעות ממניעים שונים במדינות שונות. זאת אומרת אין איזה שהוא כלל אחד שאומר, אם יש X, יהיה Y. אבל אנחנו בהחלט רואים, למשל עכשיו בארצות הברית שמהימין האלטרנטיבי, מתנועות ה-ALT RIGHT, יש עליה בהתבטאויות האנטישמיות. יש עליה בתקיפות אנטישמיות בארצות הברית על רקע העלייה של הימין האלטרנטיבי. אנחנו מאוד מודאגים מזה שהשיח של הימין האלטרנטיבי בארצות הברית נהפך לשיח לגיטימי במערכת הפוליטית ובתקשורת. זה שב-CNN מופיעה כותרת "האם יהודים הם אנשים" בזמן ראיון, ויכוח עם אחד המובילים בתנועת ה- ALT RIGHTבהחלט מבחינתנו מהווה סממן מדאיג. באירופה העלייה של הימין הקיצוני, לא כל הימין אלא הימין הקיצוני בעיקר, גוררת איתה גם פגיעה בקהילות היהודיות בנסיונות להגבלת החופש היהודי של הקהילות היהודיות דרך הגבלות על מילה, על שחיטה, ענידת סמלים יהודיים, חבישת כיפה וכולי, אז הדברים האלה מגיעים מכיוונים שונים, הרבה פעמים הם גם עושים איזה שהוא מיש-מש כזה בין אנטישמיות מוסלמית לבין אנטישמיות נוצרית ואנטישמיות ימי-ביניימית, אבל כל פעם זה משהו אחר.

אנטישמיות מוסלמית רדיקלית עדיין ממשיכה להוות את האיום החמור ביותר לקהילות היהודיות. עיקר האיום הפיזי מגיע משם. אנטישמיות של הימין, אנחנו רואים תקיפות אבל לא פיגועי טרור בינתיים. האיום של הג'יהאד העולמי ממשיך להוות איום מרכזי גם השנה, עד כמה יש קשר בין תקריות לבין סכסוך, אז כמובן שאנחנו רואים שכשיש סכסוך יש התפרצות של תקריות, מצד שאני אנחנו רואים שאחרי שהסכסוך נגמר, התקריות האלה ממשיכות ולפעמים עוד מתגברות. זאת אומרת יש פה קשר, אבל גם בלי קשר לסכסוך אנחנו רואים עליה, זה כל פעם קופצים מדרגה וממשיכים לעלות, וקופצים מדרגה וממשיכים לעלות.

מתי הסכסוך נגמר?

לא, אני מתכוון סכסוך אלים, כמו שהיה עם צוק איתן, שכמובן אז ראינו התפרצויות של מתקפות בעיקר מצד מוסלמים, ולעומת זאת העליה עכשיו מוסברת הרבה מהימין ומההתנגדות להגירה.

עוד מילה אחת לגבי החינוך – יש לנו פרויקט של משרד התפוצות שהוא משותף עם יד ושם, שנקרא massive online open course – MUK – קורס אינטרנטי, אני מאמין שג'יין תדבר על זה פה בהמשך. הקורס הזה סוקר את התפתחות תופעת האנטישמיות מההיסטוריה ועד ימינו, ובכלל זה גם אנטישמיות חדשה. אני יכול להגיד לכם שלקורס קודם כזה של יד ושם נרשמו 60,000 איש, והמטרה שלנו שהשנה, ברגע שהקורס יהיה מוכן תוך כמה חודשים, יעברו אותו כמות דומה אם לא גדולה יותר.

בנוסף יש לנו שיחות עם האיחוד האירופי, שותף להן גם משרד החוץ, בנושא פיתוח תכנים, בדגש על פיתוח תכנים למאבק באנטישמיות ובחינוך, holocaust education, חינוך לזכר השואה, בעיקר לקהילות של המהגרים ובני המהגרים, זה אחד מהנושאים שאנחנו הולכים להתמקד בהם בשנה הקרובה.

אני אענה לחברת הכנסת בקשר לברית המועצות, זה מופיע בדו"ח משרד התפוצות. אנחנו עוקבים אחרי התבטאויות של פוליטיקאים בכירים שם, יש שם אנטישמיות, הרבה פעמים אנטישמיות מוסדית, זאת אומרת שמי שמתבטא זה לא אנשים פשוטים מהרחוב כמו שאת ציינת.

גם הם.

גם הם אבל לא רק הם. מצד שני, נראה שהממשלות שם לא מאפשרות לאנטישמיות לעבור. זאת אומרת יש שם שליטה מהבחינה הזאת. יש תקיפות, - - -

איך שליטה אם סגן יושב ראש הפרלמנט - - -

נכון. אבל אנחנו לא רואים שם פיגועי טרור כמו שאנחנו רואים ב- - -

חס וחלילה, אני גם מקווה שלא נראה. דרך אגב, כן יש הרבה מאוד תקריות אלימות, והן בקושי מדווחות פה ואני אף פעם לא ראיתי תגובה.

אנחנו ניקח על עצמנו לעשות יותר בעניין הזה, בפירוש.

תודה. לא ענית לה על רומניה.

אני אענה. אני בדקתי כעת בזריזות, צריך לזכור, א. מהאזורים האלה אין לנו הרבה דיווחים, זה לא אומר שאין אירועים. אני מכיר שני אירועים שהיו, אחד מהם אני אספר לכם, ב-31.7.2016, אני מדבר על השנה האחרונה, חוללה האנדרטה לזכר צוות חיל האוויר שהוקמה שם, חוללה עם צלבי קרס ועם ראש של חזיר ועם כל מה שבא סביב זה. אני יכול לספר על דבר הפוך, שלאור זה שאחת מהילדות ברומניה מהקהילה היהודית ספגה אירועים אנטישמיים, היא החליטה, ויש על זה כתבה ואפשר לעשות גוגל ולראות, היא החליטה שהיא עולה לארץ והיום היא קצינה בצה"ל ואמרה "אני ניצחתי אותם והגעתי לכאן". זה על רומניה בקצה המזלג.

תודה. אני יודע שהרבה אנשים רוצים לדבר אבל הזמן שלנו מוגבל, ואני רוצה לשמוע את הדור הצעיר בהתאחדות הסטודנטים העולמית, שהם גם עוקבים אחרי בעיקר רשתות חברתיות. בבקשה עידו דניאל.

תודה רבה היושב ראש, אני כמובן רוצה לברך על הדו"ח של משרד התפוצות וגם הנתונים של ההסתדרות הציונית, אני אגיד כמה מילים על התכנית למאבק באנטישמיות ברשת, תכנית מיסודה של התאחדות הסטודנטים בישראל, היא תכנית כלל ארצית, מערבת עשרות סטודנטים בכל הארץ שעושים מאבק באנטישמיות ברשת, בכל הרשתות החברתיות הגדולות. התכנית פעילה בכ-17 שפות שונות, לצערי רומנית השנה לא אחת מהן אבל יש שפות אחרות. עשינו סקירה ברומנית אגב לפני כשנתיים, המצב שם יחסית בסדר למדינות אחרות באירופה, אני חייב להגיד, מבחינת האינטרנט, עדיין יש פורומים וקובצות שבהם מתבטאים באופן אנטישמי, בעיקר אנשים שמשוייכים פוליטית לימין קיצוני אירופי, אבל זה הכל. זה מה שראינו. אין דברים שאנחנו רואים למשל בצרפתית או ספרדית, דברים כאלה, שפות גם שיותר אנשים דוברים אותן, וכנראה זה חוק המספרים הגדולים.

הדברים שהבאתי היום, אני מכיר גם את המספרים של משרד התפוצות ורציתי באמת להשלים את המספרים לתמונה, איך זה נראה באמת ברשת. הבאתי לכם כמה דוגמאות טריות מטוויטר. ביום שישי האחרון הושבע הנשיא ה-45 של ארצות הברית דונלד טראמפ, במהלך ההשבעה שלו היה הרבה מרוין הייר ממרכז ויזנטל, שבירך את הנשיא במסגרת הטקס. באותו זמן למעשה עשרות מיליונים בארצות הברית וכמובן בעולם, היה להם רב יהודי חובש כיפה על מסך הטלוויזיה שלהם.

ואנחנו ידענו שזה הולך לקרות, כמובן עשינו את הניטור המתבקש ועקבנו מה התגובות בלייב, באותו רגע, כשהרב מרווין הייר בשתי דקות בסך הכל שהוא קיבל זמן מסך, ואני לצערי מדבר על אלפים, ממש אלפים של הודעות אנטישמיות כשהרב מרווין הייר מדבר, ותוך כדי שהוא מדבר, אלה הדוגמאות שהבאתי מארצות הברית, אפשר להעביר. יש לי גם את התרגום: "מה לעזאזל רב יהודי עושה בטקס ההשבעה, הם אויבים של אמריקה" ואז מישהו מגיב שם ואומר "אני לא מרגיש בנוח עם דת השטן החזירית והמזויפת הזאת". "האדם הראשון לדברי אחרי הנשיא היה הגובלין הזה, מטיל את הלחשים היהודיים שלו" , זה בהשוואה לאיזו דמות מסרט דמוני. "היהודי נעלם מיד לאחר הנאום שלו להחזיק מעמד בצורתו האנושית דורשת אנרגיה רבה" אני משמש פה כפרשן לענייני תיאוריות אנטישמיות, וזה משלים למה שיוגב ציינת, שאמרת שהיה ב-CNN "האם היהודים אנושיים" יש תיאוריה שרבים מהאנשים בארצות הברית מאמינים בה שיהודים הם לא בני אדם, אלא גזע של לטאות שהגיע מהחלל החיצון. זה נשמע נורא מופרך אבל אנשים בהחלט מאמינים בזה, יש אתרים שלמים, יש עמודי פייסבוק בנושא הזה, ואנשים מאמינים בזה רבותיי. הדמוניזציה לעם היהודי הגיעה עד למצב הזה.

אפשר להעביר, - - - ב-11 בספטמבר, "יש יהודי מזוין על הבמה, שמישהו יהרוג אותו", "זו הסיבה שא נחנו צריכים את היטלר", "מי לעזאזל נתן ליהודי לצאת מהתא", הכוונה לתאי הגזים, ו"מדוע יש רב על המסך, חשבתי שנפטרנו מהאנשים האלה", "מה לעזאזל טראמפ, הצבעתי לך כדי שתגרש את האנשים האלה מארצות הברית". ויש עוד ועוד "שמישהו ישרוף את היהודי הזה באש", קריאות לרצח מפורשות על גבי טוויטר, וזה רק טוויטר. יש גם פייסבוק, אנשים צפו בזה בשידור חי בפייסבוק. אלה התגובות כאשר אנשים רואים למשך שתי דקות רב יהודי בטלוויזיה.

אני רק אשלים את זה עם הנתונים שלנו, כי אנחנו בשנת 2016 טיפלנו בכ-37,422 תקריות אנטישמיות, מקרים אנטישמיים בארבע הרשתות החברתיות הגדולות: פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ויו-טיוב. כשאנחנו מדברים על טוויטר, אני אתן את המספרים של טוויטר, שם היו 8,337 מקרים אנטישמיים, וכשאני אומר שאנחנו מטפלים, אנחנו כמובן עובדים עם חברות הניו מדיה במטרה להסיר את התכנים הללו ולא רק לנטר אותם אלא באמת לעשות משהו עם המידע הזה. לצערי רק בטוויטר כ-15% מהציוצים האנטישמיים והחשבונות האנטישמיים שאנחנו נתקלנו בהם ירדו מהרשת. כלומר, כ-85% מתוך המספר הגדול הזה נשארו עד היום ברשת האינטרנט.

אני מסכם ברצון שלי באמת לשיתוף פעולה יותר הדוק בין הארגונים שנמצאים כאן, יש פה ארגונים שעושים עבודה מצוינת, שיתוף הפעולה שלנו מאוד פורה, למשל עם בית הספר להוראת השואה ביד ושם, ואנחנו כמובן שמחים תמיד לכל שיתוף פעולה. אנחנו צריכים אתכם. תודה.

תודה. נתי קנטרוביץ מ"נתיב" בבקשה.

שלום בוקר טוב אדוני היושב ראש, אני מנהל תחום מידע ומחקר ב"נתיב", לשכת הקשר עם משרד ראש הממשלה. רציתי להגיב למה שאמרה חברת הכנסת קסניה סבטלובה שיצאה מהאולם.

היא תקרא את הפרוטוקול.

המעקב אחר האירועים האנטישמיים במרחב ברית המועצות לשעבר מתבצע. אנחנו עומדים בקשר עם כל גורמי הממשלה, עם משרד התפוצות, עם משרד החוץ ועם גורמים אחרים, אז הנושא הזה כן ידוע, כן מוכר וכן זוכה לטיפול ראוי. תודה רבה.

תודה. מר אברהם רות מעמותת ניצולי השואה בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, יש לי בעצם ארבע שאלות יותר מאשר הערות. השאלה הראשונה זו הערה, שלא שמעתי בשתי הרצאות הפתיחה את המילה "יד ושם" וגם את הקשר בין אנטישמיות ושואה, אם יש קשר אז מהו הקשר, לא שמעתי אף מילה. דבר שני, מה הקשר בין אנטישמיות ועליה. הייתי רוצה לדעת, הרי אנחנו מדינת ישראל, הייתי רוצה לדעת מה הקשר בין אנטישמיות ועליה. אם יש לפעילות של המשרד המכובד של עליה וקליטה, אם יש להם גם קשר לנושא הזה. שאלה שלישית שיש לי – מה הקשר של האנטישמיות לגבי התיירות הישראלית. כידוע, מיליון ישראלים נוסעים כל שנה לחוץ לארץ, האם קיים איזה שהוא קשר.

בשנה שעברה יצאו שבעה מיליון ישראלים.

יציאות.

אתה מדבר על יציאות. יסלח לי המנכ"ל אבל אני מדבר על אנשים, לא על יציאות. אבל נניח שזה יותר ממיליון, מה הקשר בין התיירות הישראליות ובין האנטישמיות ואם יש איזו שהיא השפעה של אנטישמיות על הישראלים שחיים בארץ. השאלה האחרונה שאני רוצה לומר, שאני גם לא שמעתי לא ממשרד המכובד הזה ולא מהתנועה הציונית שגם אני הייתי פעם חבר בהנהלה שלה, אף מילה על הנושא של יהודים מצילים יהודים. אנחנו יודעים שחלק מהאנטישמיות נובע מזה שטוענים שיהודים הלכו ככבשים לשחיטה, דבר שהוא שקר וכזב ולא היה ולא נברא, ואני חושב שהתפקיד של המדינה הוא לטפל בנושא שיהודים מצילים יהודים.

תודה, השאלות ברורות, אני רוצה שנציגי משרד החוץ והסוכנות היהודית שנמצאים פה יתייחסו בקיצור. אני חושב שחלק מהשאלות שאדוני שאל כבר נאמרו, אבל בכל זאת תתייחסו בבקשה. נציג משרד החוץ רן יעקבי בבקשה.

טוב, בקצרה מאוד לדברים הטובים שנישאו קודם, לגבי הגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA, לציין שזו הגדרה שלא מחייבת מבחינה משפטית אך היא הגדרה שחשוב לנו מאוד שתתקבל בארגונים שונים ועל ידי ממשלות שונות בצורתה האחידה. היו לחצים לעשות שינויים כאן ושינויים שם וכל אחד מה שמתאים לו, מה שחשוב לנו שתהיה הגדרה אחת שכולם עובדים איתה ומקובלת על כולם, כדי שלא תהיינה ורסיות לאנטישמיות.

ממשלת בריטניה קיבלה, ממשלת ישראל שלשום, לאחר שמשרד החוץ ומשרד התפוצות הציגו בפניה את הנושא גם קיבלה וזה התפרסם ברשומות כהחלטת ממשלה ואנחנו מבקשים מנציגויות שלנו בעולם, וכבר יש לנו אינדיקציות חיוביות על מספר ממשלות שמבקשות לחכות ולאמץ את ההגדרה הזאת בעקבות הממשלה הבריטית, וכמובן ממשלת ישראל.

מה שחשוב באימוץ ההגדרה על ידי ממשלת ישראל הוא שסוף סוף יש החלטת ממשלה שהיא מעין סרגל שעל פיו מוסדות וגופים ישראליים, בייחוד הרשמיים, יכולים להתייחס לנושא האנטישמיות, יש שם גם חלק מדיני שמדבר על היחס לישראל, BDS, השוואת חיילי צה"ל לנאצים וכן הלאה כסוג של אנטישמיות.

האיחוד האירופי שאיתו אנחנו מקיימים דיאלוג החליט להקציב השנה כ-6 מיליון אירו לנושא של הסרת ביטויים אנטישמיים, מידור אנטישמיות וכדומה, יחד עם משרד התפוצות אנחנו משתפים פעולה ומנסים לספק להם כלים כחול-לבן שא נחנו משתמשים בהם או יכולים להשיג אותם כדי להסתייע באיחוד האירופי לספק אותם ל-NGO'S, ארגונים ללא כוונות רווח באירופה, מחוץ לישראל, כדי שיוכלו לעשות את העבודה הזאת.

בכלל, חשוב להדגיש שאנטישמיות היא לא בעיה ישראלית. היא לא רק בעיה לטיפול על ידי היהודים. אנטישמיות כשיח שנאה היא בעיה גלובלית, לכן אני מברך על העבודה של התאחדות הסטודנטים, והייתי רוצה לראות עוד התאחדויות סטודנטים, לא רק בארץ, שמשתפות פעולה ואנחנו מדברים על זה, עידו דניאל ואני, כדי להפוך את הנושא הזה לנושא שמטופל באופן גלובלי גם על ידי לא יהודים, גם על ידי NGO'S לא ישראליים.

דבר אחרון – אנחנו מנחים את הנציגויות שלנו להערות שהיו כאן ושאלות, להתבטא, לטפל בדרג הגבוה ביותר על כל התבטאות אנטישמית או שיש בה רמז לאנטישמיות או הכחשת שואה. שתי דוגמאות קטנות רק מהשבוע – מנהיג AFD, "אלטרנטיבה פור דויטשלנד" במדינת תורינגיה בגרמניה התבטא על אנדרטת השואה בלב ברלין כ"אנדרטת הבושה בלב בירתנו" מיידית הנציגות הגיבה, השגריר, ואנחנו מגבים את הדבר הזה.

בטאיוואן תלמידי תיכון חשבו שזה מצחיק להתחפש לנאצים, להצדיע במועל יד ולשדר את זה באינטרנט. מיידית נציגותנו הגיבה עד לרמה שהנשיאה של טאיוואן ביקשה להשתתף באירוע יום השואה הבינלאומי של הנציגות הישראלית בטאיפיי. תודה.

תודה. המשרד לנושאים אסטרטגיים בבקשה.

תודה. ממש בקצרה. אני מברך את כבוד היושב ראש ואת משרד התפוצות וההסתדרות הציונית על הסקרים החשובים מאוד האלה. המדד שלנו הוא העיסוק בנושא של דה לגיטימציה וחרמות, וכמו שאנחנו יודעים, הקו בין שני הדברים יותר ויותר מטושטש. נושא ההגדרות הוא חשוב במיוחד מבחינתנו, אגב, זה לא רק בפרלמנטים ובממשלות, זה גם מגיע לאוניברסיטאות, ההנחיות שלהם לגבי מה נחשב אירוע אנטישמי בקמפוס. ובהחלט קודם כל להרחיב בצורה אחידה את ההגדרות ויש כמובן את החלוקה בין הגדרה לבין הקווים המנחים, ואחת המטרות שאנחנו רוצים לשים זה באמת גם להבליט את הנושא של הקווים המנחים, הדוגמאות שנלוות להגדרה עצמה, שמדברות על נושאים שקשורים גם לדה לגיטימציה, שהיא בוודאי סוג של אנטישמיות חדשה.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד ואני יכול רק לדבר על המשרד שלי ועל השר ארדן שאני עובד תחתיו, כלל השרים מקיימים כל הזמן פגישות מדיניות, וככל שאנחנו נקבל דברים מעשיים קונקרטיים תמציתיים, דברים שאפשר לבקש לקדם בתחום הזה, אני מתאר לעצמי שנשמח. תודה.

תודה. המדען הראשי במשרד הקליטה בבקשה.

שני משפטים, התייחסות לשאלה איפה משרד העלייה והקליטה בכל העסק הזה, אז בפעילות שלנו, המנדט שלנו זה בעיקר אחרי בן גוריון, אנחנו מטפלים באלה שכבר פה, אנחנו יוצאים בעבודה שלנו מההנחה שאנחנו מעדיפים שהיהודים יעלו לארץ לא כי רע להם בתפוצות אלא כי טוב להם בארץ, והטיפול בקליטה טובה ונוחה בארץ, זה עידוד העלייה הכי טוב בלא קשור לסיבות מדוע אנשים עולים.

אבל כל עוד משרד העלייה והקליטה גם כן בתחום של עידוד העליה, אז בהחלט לוקחים בחשבון אדוני, גבירותיי ורבותיי, עיקר הפעילות בתפוצות בעידוד העליה, בהחלט מתייחסים לנושאים ואזורים ששם יש התגברות של אנטישמיות ובהחלט אפשר להגיד שמנצלים את העניין הזה, אבל קודם כל הפוקוס הוא לקליטה בארץ כדרך לעידוד עלייה הטובה ביותר.

לפי המחקרים שלנו, נושא האנטישמיות, חוסר הביטחון, אלה הם התחומים שנמצאים בדרג רביעי וחמישי מהסיבות של עליה לארץ אחרי הנושא הכלכלי, הזיקה לישראל והקשרים הפרסונליים המשפחתיים, אבל בהחלט לוקחים את כל האספקטים האלה בחשבון ומשתפים פעולה בוודאי עם כל הגורמים, נתיב, משרד החוץ, משרד התפוצות, ומודים לפרטנרים שלנו על כך.

תודה. אבי מאיר מהסוכנות היהודית בבקשה בקיצור.

שלום אדוני היושב ראש, תודה רבה. אנחנו קודם כל מברכים את משרד התפוצות ואת הסוכנות היהודית על הכנת הדו"חות החשובים הללו, ואת הממשלה כולה על שהחליטה לאמץ הגדרת עבודה על האנטישמיות, כפי שעשו ממשלות אחרות בעולם.

אנחנו כמובן שותפים לדאגה העמוקה נוכח הגברת התופעות האלה בשנים האחרונות, אבל חשוב, כפי שאמר האדון עכשיו, שהאנטישמיות לא תיתפס כבעלת ברית של הציונות, היא לא כזאת. אנחנו רוצים שאנשים יעלו לארץ כמובן, אבל מתחושת שייכות וקשר למדינה וליהדות ולא מתוך פחד, ועל כן אנחנו העמדנו קרן בשנים האחרונות שהעבירה מיליוני דולרים לקהילות ברחבי העולם על מנת לסייע להם לאבטח את מוסדות הקהילות השונים.

אני רק אציין שדווקא כשהקהילות והיהודים ברחבי העולם מתמודדים עם תופעות אנטישמיות ודווקא כשהם מסייעים לנו להתמודד עם הדה-לגיטימציה, אסור שיהיו פה קולות במדינה הזאת ובבית הזה שיעשו דה-לגיטימציה ליהדות התפוצות. זו גם תופעה שאנחנו רואים וגם תופעה שאנחנו מגנים בכל הכוח, ועלינו להיאבק נגדה. תודה רבה.

את רוצה לומר כמה דברים?

אני רוצה לענות למה שנאמר מקודם. אני מבית ה ספר להוראת השואה ביד ושם. רק לומר שאנחנו בבית הספר הוספנו למנדט שלנו את האנטישמיות, בגלל דרישות מהשטח. אנחנו בקשר עם מורים ממעל 60 מדינות מכל רחבי העולם, ואנחנו הבנו שזה כבר הפך להיות חלק מקו חינוך השואה, שאנחנו צריכים גם להתמודד עם איך המורים אמורים להתמודד עם האנטישמיות בכיתות שלהם, בקהילות שלהם, ושיהיו להם כלים טובים איך לענות על כך, לכן אנחנו עובדים ביחד עם ישגב ועם משרד התפוצות ועוד שותפים. אז שום דבר לא השתנה מבחינת המנדט הכללי של יד ושם, פשוט הוספנו את המשימה הזאת כי הבנו שזה חשוב.

תודה. אנחנו הבטחנו לנציגי מרכז הארגונים של ניצולי השואה שבאו להשתתף בדיון זה וגם משתתפים בוועדות אחרות, ולכן הבטחנו שנסיים את זה בסביבות השעה 12:00 ואני צריך לסכם את הדיון, אני יודע שיש עוד אנשים שרצו להתבטא ולהביע את עמדתם, אבל אני מצטער, יש לנו בעיית זמן. מר חיים רוט, אני אאשר לך לדבר אחרון.

עלתה פה שאלה מה הקשר בין יהודים שהצילו יהודים לבין הנושא כאן. פה נאמר על ידי הנציג המכובד של ההסתדרות הציונית על הגאווה היהודית. אין גאווה יהודית בקשר לנושא השואה, היינו רק מסכנים, מדברים אמנם על הפרטיזנים אבל אלה שניצלו על פי רוב, ניצלו על ידי חסידי אומות העולם, אבל גם על ידי יהודים שפעלו ואני הייתי עושה פה סקר כמה אנשים יודעים פה שהיו יהודים שהצילו יהודים.

פה יושב מישהו שניצל על ידי חסידי אומות העולם, נהדרים, אבל אם לא היה בחור צעיר בגיל 21 שפעל יחד עם הנוצרים, אני לא הייתי יושב פה ולא הייתי מפריע לך כיושב ראש. אני חושב שהנושא של יהודים שהצילו יהודים זו גאווה יהודית. זה מה שחשוב ואנחנו מוותרים על הגאווה היהודית ולצערי גם יד ושם בנושא הזה.

אני חייב לסכם את הדיון. כפי שאמרתי בפתיחה, קיימנו דיונים בנושא האנטישמיות וה-BDS, ואנחנו נמשיך לעשות זאת, כי זו ועדה לענייני תפוצות ואנחנו לוקחים את הנושא הזה כמו הנושא של עליה וקליטה וכך גם היחס והקשר בין התפוצות למדינת ישראל שהוא נכס חשוב.

שמענו מכל הדיווחים שקיבלנו פה הן ממשרדי הממשלה והן מארגונים לא ממשלתיים, שהאנטישמיות, אפשר להגיד, חוגגת, לצערנו הרב. אנחנו לא יכולים לשבת בשקט, אמרנו בוועדה הזו וחזרנו כי הדרך להיאבק ולנצח, זה כשמשלבים ידיים וכשכולם עובדים בתיאום ולא כל אחד בנפרד.

אם משרדי הממשלה שבאים פה אחד, משרד לעניינים אסטרטגיים, משרד החוץ, משרד התפוצות, יחד עם הארגונים העולמיים, הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית וארגונים אחרים ביחד עובדים, אפשר לנצח.

כפי שקיבלנו דיווח גם מחברי הפרלמנט ממדינות שונות שהגיעו לפה, מהשגרירים, כולם גם מוכנים להילחם בכך ואנחנו צריכים להיות המובילים ולהיאבק בכך.

אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לפה, למשרד התפוצות, ההסתדרות הציונית העולמית, משרד החוץ, כל המשרדים והארגונים, יושבת ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה חברת הכנסת לשעבר קולט אביטל וכמובן נציגים מהארגון הזה. אנחנו נמשיך ונקיים את הדיונים ונמשיך להיאבק בתופעה הזאת. תודה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה בשעה 12:16.