הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 337

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ח בטבת התשע"ז (16 בינואר 2017), שעה 11:00

1. מסלולי בגרות לתלמידים חרדים, של חברת הכנסת קארין אלהרר

2. מתן כלים לשילוב החרדים בלימודי השכלה גבוהה, של חברת הכנסת שרן השכל

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

אמיר אוחנה

איתן ברושי

יהודה גליק

מרדכי יוגב

אלי אלאלוף

קארין אלהרר

שרן השכל

דב חנין

מאיר כהן

מיכאל מיכאלי

רועי פולקמן

עמוס צייאדה - מנהל אגף מוסדות תורניים, משרד החינוך

מרים גראזי-רוזנבאום - יועצת משפטית מוסדות תורניים, משרד החינוך

ד"ר לאה ריימן - מפקחת על סמינרים להכשרת מורים במגזר החרדי, משרד החינוך

ברוך פיש - מרכז תאום תקציב מחוז חרדי באגף, משרד החינוך

רות אלמליח - מפקחת מרכזת במחוז החרדי, משרד החינוך

מרגלית כהן - סגנית מנהלת האגף לחינוך על יסודי, משרד החינוך

אברהם קרנצלר - ראש תחום השכלה גבוהה ומדע הלמ"ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ורדית מרקוביץ - מנהלת המכינות הקדם אקדמיות, המרכז האקדמי לב

יובל ברטוב - קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים

לורן פוריס - סגנית יו"ר ארגון ההורים בירושלים

מרדכי אדלר - מנכ"ל מתיבתא גבורת ארי

יהודה אדלר - מנהל מחלקת חרדים, מתיבתא גבורת ארי

נאוה פירר - מנהלת פרויקט, אקסיומה הישגים בהשכלה

אלעד גרוס - מנכ"ל אקסיומה הישגים בהשכלה

מלכי פורייס - פעילה

חוי ארנפלד - פעילה

יעקב מואב - פעיל

אורה חכם - יו"ר צוות היגוי, ועדת החינוך

אבישג שחם חדד - שדלן/ית (גלעד יחסי ממשל ולובינג), מייצג/ת את מהרכז האקדמי לב (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: מרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה)

מתן אלקלעי - שדלן/ית (ברדוגו יועצים), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה

חניתה חפץ - שדלן/ית (פוליסי בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי האוניברסיטאות (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: מכון וייצמן למדע)

מתן צדיק - שדלן/ית

מירב ישראלי

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

1.מסלולי בגרות לתלמידים חרדים, של חברת הכנסת קארין אלהרר

2.מתן כלים לשילוב החרדים בלימודי השכלה גבוהה, של חברת הכנסת שרן השכל

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. 16 בינואר 2017, י"ח בטבת תשע"ז. הנושא על סדר הדיון – מתן כלים לשילוב החרדים בלימודי השכלה גבוהה, של חברת הכנסת שרן השכל. הנושא השני, מסלולי בגרות לתלמידים חרדים, של חברת הכנסת קארין אלהרר.

שרן השכל עדיין לא הגיעה. קארין, אני אתן לך לפתוח.

באמת? טוב, בסדר.

זה הדיון היחיד שאני פטור מלומר דברים פתיחה, אז בבקשה.

טוב. תודה רבה אדוני יושב הראש. אני אומר ששמחתי להצטרף לדיון שהציעה חברתי, חברת הכנסת שרן השכל.

תראו, העניין הוא די פשוט. באוגוסט 2015 לא רק שהייתה תכנית אלא גם נבחר זוכה והיה הסכם ליישום התכנית. התכנית אומרת - - -

את יכולה לתת לנו רקע על התכנית?

כן, כן, בקצרה. התכנית אומרת שבעצם יהיה מסלול שיכין אנשים צעירים עם רקע חרדי לבגרות, אפילו לא אמרו כמה יחידות וכו', אבל כן שיהיה איזה שהוא רקע כהכנה לבגרות והם בעצם יתנו להם שעות אקסטרה אחרי יום הלימודים, לא במהלך יום הלימודים, להכין אותם. איזה שהוא שילוב בקהילה. אני רואה בזה גם הקלה אחרי התיכון.

אנחנו כל הזמן מדברים – אנשים שרוצים להשתלב בשוק התעסוקה – אני רואה בזה ערך חשוב מאד, והדבר הזה לא קורה. מאוגוסט 2015 להבנתי יש תקצוב לדבר הזה. יש עמותה או חברה זוכה. רק אני שואלת איפה המעשים, אדוני? זו שאלה שאני אבקש לקבל עליה תשובה.

משרד החינוך כאן? איפה?

פה.

מעבר לעובדה שזה מלמד בפעם המי יודע כמה שמשרדי ממשלה מצהירים הצהרות אבל איפה המעשים, אבל יש פה גם עניין של מינהל תקין, אדוני. יש חברה, יש כסף, יש אפילו כוונות, אבל מה אנחנו מועילים לאנשים עצמם.

אני גם אבקש לנצל את הדיון הזה כדי לדעת במה הייתה אמורה להתמקד התכנית שעדיין לא - - -

תלמידים יש?

מיד נבדוק את זה.

בואו נשמע.

איזה בגרויות, באיזה מקצועות. מה היתרון של התכנית הזאת על פני 12 שנות לימוד, שזה גם דברים חשובים שהייתי שמחה לדעת.

והחברה כבר עובדת?

כן.

ומקבלת כסף?

עדיין לא.

היא רק עובדת?

סליחה, אחרי הפתיחה. חברי הכנסת, אחרי הפתיחה נפתח את הדיון.

אני מציעה, אדוני יושב הראש, בהכירי את יושב ראש הוועדה ואת הנחישות שלו, אני רוצה לראות לוח זמנים, אדוני. כאילו הכל עובד ושום דבר לא עובד ואני רוצה לדעת מתי נזכה לראות תלמידים - - -

לאחרונה הסיסמא הזאת – כלום כי אין כלום - - -

לא יהיה כלום כי אין כלום.

הכל עובד כלא עובד.

בדיוק. אז אתה יודע אדוני, אנחנו מנסים ולא מצליחים. אז אני באמת רוצה לראות איפה זה עומד, מה אנחנו עושים כדי לקדם - - -

ולכן התכנסנו היום.

בדיוק. תודה רבה אדוני.

בבקשה, חברת הכנסת שרן השכל.

תודה רבה.

אתם יודעים, התכנה של המחשב, גם את נתקלת בזה, מאלצת אותנו להפוך.

אז שיניתם משהו, ואני באתי לדיון על אילת.

זה הדיון הבא.

אילת בשתים עשרה.

באת לאילת?

פה זה ירושלים.

אתה יכול לנוח עכשיו ואתה יכול - - -

אנחנו שמחים בך גם בדיון הזה, אדוני, יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אני יודע מה הלו"ז. בבקשה.

אני חושבת שזה גם חשוב.

דיון חשוב מאד.

גם בתחום הלימודים וגם בהדרגה. כמה דברים, קודם כל אני רוצה לברך אותך על התערוכה הנפלאה הזו שנמצאת פה.

חבר הכנסת גליק.

כן, באמת.

בקרדיטים אני לא עסקינן. זה לא שלי. יש לי משימות אחרות.

יש לה אינטרס פה, אתה יודע, הדוברת שלה.

איפה זה באמת?

אה, הנה, הדוברת, בבקשה. הדוברת שלך מקבלת פרחים.

נכון.

טוב, אם כבר הזכרת את התערוכה, התערוכה הזאת תסתיים השבוע, ברוך השם, כי יש לנו תערוכה אחרת.

גם אני רוצה את זה בוועדה.

גם התערוכה הבאה היא חשובה מאד.

חבר הכנסת גליק, מה עם ועדות נוספות?

אני מבקש.

למה, זה עבודות שלך?

גם. לא בצחוק.

זה להראות את ירושלים כמאחדת שיש בה את כל האוכלוסיות, בשונה ממה ש - - -

ירושלים של שלום, 50 תמונות - - -

ואנחנו לא מאשמים את התקשורת, בשונה ממה שמצטייר.

50 תמונות שהולכות לרוץ ב-50 ערים בעולם, לרגל 50 שנה של איחוד ירושלים, כשהנושא שמאפיין את התמונות זה באמת אהבה ושלום בתוך האוכלוסייה בירושלים.

תודה. עד כאן תערוכת ירושלים.

רגע, אבל אני גם רוצה בוועדה אצלי.

בשמחה. תודה רבה לך.

תאמרי לחנה שתתאם. הן מדברות טוב ביניהן.

אין שום בעיה, האבירה קארין. בשמחה רבה. אנחנו נמצא דרך.

יהודה, תודה. סליחה, עד כאן תערוכות.

כל השבחים ליהודית.

שיבחנו, שיבחנו. נקודה. יפה. בבקשה.

אוקיי, אחרי התערוכות נדבר באמת על השילוב של חרדים גם בנושא של לימודי ליבה. ככה, קודם כל יזמתי את הדיון הזה בגלל שבאמת הגיעו אלי כמה פניות מכל מיני גורמים שונים, על הנושא הזה של חרדים והשילוב שלהם גם כן בלימודים, לימודי ליבה וגם בבגרויות. בסופו של דבר החברה שלנו תהיה חזקה ככל שהשכבות שהן גם חלשות קצת יותר, יהיו חזקות יותר.

אנחנו מבינים שזה יעד אסטרטגי.

או אוכלוסיות מודרות, שעד עכשיו לא - - -

דווקא אני מ-יש עתיד מבקש לא לכנות את החרדים כאוכלוסייה מוחלשת.

מודרות. הדירו. הדירו את עצמם. מודרות.

אוכלוסייה שהיא חלשה יותר. אי אפשר להתעלם בסופו של דבר מהנתונים, איפה שיש אחוזי אבטלה מאד גבוהים. אחוזים של אנשים שפחות משתלבים גם בתחום החינוך.

לדעתם הם לא מוחלשים, אנחנו מוחלשים.

עזבו סמנטיקה, הבנו אחד את השני. כולם הבינו אחד את השני. בבקשה.

בכל מקרה, הגיעה אלי גם פנייה בכל הנושא הזה של בגרויות. הבנתי שמאז שהעבירו תכנית, שהייתה מטרה להעביר תכנית למכרז לבגרויות אקסטרניות לחרדים, על מנת שישלימו את הבגרויות ואחר כך יוכלו להשתלב באקדמיה, באוניברסיטאות וכמובן לאחר מכן גם בשוק העבודה.

הבנתי שהיו גם כמה כשלים בנושא הזה של להוציא את הבגרויות לאיזו שהיא תכנית או לאיזה שהוא מכרז שהוא אקסטרני, כי בסופו של דבר החרדים לא באים ונרשמים למקום הזה. הם רגילים ללמוד בישיבות או בבתי הספר שלהם או בקהילה שלהם ולכן הם לא יוצאים החוצה. ואני לא מצליחה להבין מה הבעיה שיבואו ואת אותה התכנית יבואו ויישמו גם בתוך הישיבות או בתוך הקהילה ויתגמלו אותם על פי אלה שמצליחים בבגרויות.

אני מעוניינת לקבל תשובה למה, כי אם נרשמים בסך הכל 14 או 20 איש מתוך אלפי אנשים, אז יש פה כשל והמטרה שלנו היא לא לבוא ולעשות דווקא – בואו ותעשו את זה בדרך שאנחנו חושבים, אלא המטרה היא באמת לבוא ולראות איך מירב האנשים, כמה שיותר אנשים יוכלו לבוא, ללמוד ולסיים את הבגרות הזו. אז זה אחת השאלות שאני רוצה להעלות ולקבל עליה תשובה.

הדבר השני, הבנתי שמאז ביטול חוק טל, יש איזה שהם תקציבים שהיו אמורים לעבור גם כן לישיבות שמלמדים בהן תכניות ליבה. הבנתי שהתקנות לא הותקנו עדיין ולכן יש איזו שהיא בעיה שבה בעצם חרדים שכן רוצים ללמוד לימודי ליבה, לא מקבלים תקציב במוסדות שלהם. אני גם רוצה לשמוע מה קורה עם התקנות האלה, איפה זה נמצא ולמה זה לא נכנס לתוקף ולפועל.

תודה. אנחנו מדברים על שילוב חרדים. לפני שאתן לחברי הכנסת אני רוצה לשמוע את משרד החינוך, אבל אני לא יודע. עיני צדה בשבוע שעבר מודעה בעיתון ישראל היום, מודעה פרסומית.

לא אומרים ישראל היום.

מה אומרים? איך קוראים לזה?

בימים האלה זה - - -

העיתון שמחולק חינם ויש לו אפליקציה. בעיתון הזה צדה עיני מודעה שאומרת ככה: מעסיק נכבד, כפי שהם רימו את המדינה והשתמטו משירות צבאי, ככה הם ירמו אותך. מודעה פרסומית, שיווקית - - -

נורא.

כן, למנוע שילוב.

מי חתום?

זה מפנה לאיזה אתר בפייסבוק. מאחר שאין לי פייסבוק לא יכולתי להמשיך לעקוב. לא משנה, אבל זה הופיע בעיתון. תבדקו את זה.

משרד החינוך, מי מרכז את הפרויקט בבקשה?

בוקר טוב. שמי רות אלמליח, אני מפקחת מרכזת במחוז החרדי. לצידי יושבים כאן ברוך ומגי, שהם מהאגף העל יסודי ולאה ריימן מהאגף לעובדי הוראה.

תציגי את עצמך, לא שמעו אותך ברעש הקודם.

רות אלמליח, מפקחת מרכזת מחוז חרדי. אני גם מרכזת את נושא הבגרויות ולכן הנושא הזה מאד מאד קרוב לליבי והוא נושא חשוב ביותר.

המשרד באמת עושה הרבה מאד פעולות ופעילויות כדי לקדם את כל מה שנאמר כאן. אחת מהן זה באמת הקול הקורא של בגרות בשנה שאתם רמזתם ודיברתם על הפרויקט הזה. על הקשיים ועל העיכובים מגי תיתן את הפירוט, ואחר כך אני אתייחס מה קורה.

לאיזה אוכלוסייה מיועד הקול הקורא הזה?

הקול הקורא הזה מיועד לתלמידים מהמגזר החרדי, בנים, בני 17 עד 25, לשם זה מיועד ובאמת התכנית מאפשרת לתלמידים להישאר במסגרת שלהם וללמוד אחר הצהריים בתכנית שמקדמת אותם לבגרות מלאה.

כמה תלמידים לומדים?

עכשיו אני רוצה קודם כל שנקבל את הרקע מה היו העיכובים שהתייחסתם לזה, ואחר כך נמשיך.

לא, אני מבקש להתייחס כרגע רק לקול הקורא, לא מה קורה בבגרויות במגזר החרדי במוסדות חינוך. זה לא מעניין. להתמקד בקול הקורא.

אוקיי, מה שקורה הוא שאנחנו התבקשנו ב-21 באוגוסט לתת מידע מה קורה עם המכרז. המכרז זכה באיזו שהיא יחידה אחרת במשרד אצלנו, עבר אלינו לעל יסודי, נחתם הסכם עם הספק, הכל טוב ויפה, ההסכם בועט.

מי זה הספק?

חברת אקסיומה.

מתי הסתיים המכרז ומתי החוזה נכנס לתוקף? כדי שאני לא אצטרך לחלוב את המידע, תנו לנו מידע מ-א' עד תו.

החוזה נחתם סופית על ידי משרד החינוך ב-13 בנובמבר.

האחרון?

כן, כשהתחולה שלו הייתה אמורה להיות מה-1 בספטמבר, אבל היות והיו חגים באמצע, אז זה קצת התעכב.

מה, לא ידעו שהחגים מגיעים? ידעו.

ידעו.

אוקיי.

זהו, נפתחה כיתת לימוד אחת שמגישה כבר לבגרויות במועד חורף. יש עוד 5 כיתות שהן בצמרת לקראת מועד הקיץ בבגרויות.

כמה תלמידים?

כל כיתה מכילה בערך – הכיתה שקיימת בפועל עכשיו היא בעלת 22 תלמידים. לגבי החמש האחרות, אנחנו עוד מנסים לבדוק - - -

לכמה נערכתם? מה הצפי של המשרד? כשהמשרד ניגש למכרז לכמה הוא נערך?

מה כתוב בחוזה?

400 תלמידים.

400 תלמידים בשנה?

כן.

מתוך כמה?

לא, לא, לא שואלים מתוך כמה. סליחה אורה, לא.

אין מתוך כמה.

אין מתוך כמה. המכרז מדבר על 400 תלמידים, אז נפתחה כיתה של?

עכשיו יש בפועל כיתה שמוגשת לפרויקט חורף.

איפה זה פורסם? איך התלמיד החרדי היה אמור לדעת?

יהודה, תן לי רגע, רק כדי לנסות לפרוש את המצע. אחר כך. אנחנו לומדים עכשיו.

התפקיד שלי להפריע לך, אתה לא יודע?

לא, לא.

לא סתם, חס וחלילה. אני שואל שאלה – איפה זה פורסם? איך אנשים אמורים לדעת?

רגע, רגע. אתה קופץ לקומה השלישית. חכה. אנחנו עוד בקומה הראשונה.

אנחנו במרתף.

נכון. כמה תלמידים יש בכיתה שיש כרגע?

22.

ואמרת שיש עוד כיתות?

יש בצמרת עוד חמש כיתות שעומדות להיפתח.

מה זה אומר?

זה בגיוס. מגייסים את התלמידים. היות והנושא הזה עובר מפה לאוזן - - -

הרב מרגי, צריך להבין - - -

אני לא רבתי עם אף אחד. כשאני רב לא כדאי שאני אריב.

יושב ראש ועדת החינוך, צריך להבין שהנושא הזה מאד מאד מורכב ומאד רגיש. לכן זה מתחבר לשאלה שלכם לנושא הפרסום. זאת אומרת דרכי הגיוס הן לא דרכים קונבנציונאליות. צריך לדעת - - -

בסדר, הוא שאל, אז הנה, נתת לו פרס על ההתפרצות. חכי. זה לא השיווק.

כמה מקצועות?

לא, זה כן השיווק. זה דיוק.

לא, לא, לא. אני אגיד לך למה.

היא אומרת שמנסים לגייס, אז איך עושים את זה?

אני מיד פותח את הדיון. יהודה, אני אתן לכם.

זאת בדיוק השאלה.

רגע. מרגלית ורות, תקשיבו. אמרה בצדק חברת הכנסת שרן השכל על האוכלוסייה. אפשר לזרוק, כדי לכסות על מחדלים שלנו כמדינה, אפשר להגיד זו אוכלוסייה, יש רגישות. אין רגישות. תאמיני לי, החברה שחוטפת מאסות של שיווק ומאסות של פרסום זו החברה החרדית. הקטע זה לא השיווק של המוצר הזה. יש דרכים שהצליחו ואתם צריכים לאמץ את השיטות האלה. חיכו, חיכו משנת 2015, יצא מכרז, התעכב, לא ידעו שיש חגים, נפלו עליהם החגים בהפתעה, נכנס באיחור, הפסדנו שנה.

בואי תקשיבי, אני אספר לך איך הצליחו מסגרות אחרות.

אתם גם מביאים את אקסיומה, נו, באמת.

רגע, רגע, לא משנה, מאיר.

הם זכו במכרז, מה אתה רוצה?

סליחה, סליחה, עם כל הכבוד. אתה כותב את תנאי המכרז, עם כל הכבוד. מה אתה מביא חברה צפונים מתל אביב?

רבותי, רבותי - - -

יש תמיד מסגרות ביניים. אנשים, חובשי כיפות, דתיים, שיתקרבו, אז אתם הולכים לקיצון?

רגע, רגע. לפני כן, סליחה. מאחר שהתחלת עם הרגישות, אני בא ופותר לך את כל בעיות הרגישות. יש שיטה שהצליחה. יש פרויקט שהצליח. יש פרויקט הכשרת מורים במגזר החרדי של אחיה, שאיפה הוא עושה את זה?

בוודאי.

איפה הם עושים את זה? את יודעת איפה הם עושים את זה? לא במכללת זה, כי קשה באמת להוציא את בחור הישיבה. אם את עושה לו את זה במסגרות שלהם, הם באים מכל מקום. את לוקחת, בוחרת מוסד שהופך להיות אזורי.

שנכנס אחרי זה לחרם.

לא, לא. למה אתם הולכים לשם, רבותי? אני נותן עצה כדי שזה יצליח, לא באנו להתעמר למה זה לא עבד. הדיון הוא כדי שבאמת כל ה-400, ובאמת זה לא מספר פה. בינינו, אוי ואבוי אם משרד החינוך לא יעמוד ביעד הזה של ה-400. זה כלום. לכן יש מסגרות שהצליחו ויש ביקוש וזה מתפתח מעיר לעיר. אז תחשבו על הרעיון. אני לא יודע מה התנאים במכרז, אני לא בקיא בתנאים של המכרז. אם זה לא צלח ולא הצליח, כנראה שצריך לתקן ואכן לצאת אליהם למסגרות בתוך המוסדות שהם ירגישו מוגנים.

עצם העובדה שהבגרות - לא לחינם חברי הכנסת אמרו – יש לה רגישות. עדיין לא כולם בחברה החרדית היא מקשה אחת לגבי הבגרות. לכן יש מוסדות שכן יקבלו אתכם, יארחו את המסגרות האלה. זה מצליח, יש מוטיבציה, אחד עוזר לשני.

לפני כן אני אתן לחברי הכנסת.

אדוני יושב הראש, דיון מצוין, שרן וקארין. אני רוצה לפנות למשרד החינוך. אני מכיר את המשרד. זה מאד מסורבל כל הטיפול בסוגיה הזאת. מאד מסורבל. אין דבר כזה שפרויקט גדול כזה, שלהערכתי הוא פרויקט לאומי, כי זה באמת הושטת יד אמיתית לאוכלוסייה הזאת, שיש לה הזדמנות פז. זה לא דבר שצריך לעבור מפה לאוזן. זה דבר שצריך לחשוב לפני מה לכתוב בתנאי המכרז, מי האנשים שיכולים.

אין לי שום דבר נגד אקסיומה, אבל אני משוכנע שהיה מחויב לדאוג שהאנשים שיבואו ללמד זה אנשים שאין תהום בינם לבין החברה.

כן, תקשיבו בסוף. לא לעשות תנועות.

תקשיבו, תאמיני לי ש-30 שנה עסקתי בחינוך, וכשכן רצינו להתעסק עם אנשים חרדים, מצאנו תמיד אנשים שיותר קרובים. חשוב מאד שהמורים יכירו את העולם הזה, יכירו את האנשים, יהיה להם קל יותר לנהל שיח. זה אחד. דבר שני, אני חוזר, משרד החינוך הגדול, עם פרויקט כזה גדול שהוא מפה לאוזן? תחשבו איפה צריך לפרסם את זה, איפה צריך לשווק את זה, דרך איזה רבנים אפשר להיכנס ולהגיע. ויש בהחלט, גם במגזר החרדי רבנים ואנשים – אנחנו מכירים את האישה שמבחינתי היא אחת הנשים המדהימות - עדינה בר שלום. בדיוק, צריכים להגיע דרך האנשים האלה ולראות שפרויקט שמיועד ל-400 לא מתחיל עם 22 חברה.

זה גם משאבים וזה גם מאבד את התקווה ולהערכתי לגבי הפרויקט הזה, אם עכשיו לא ייעשה משהו דרמטי, אדוני יושב הראש, הפרויקט הזה ירד לטמיון. תודה.

רועי, רוצה?

רק משפט. סליחה, ידידי חבר הכנסת כהן, אני חולק על הגישה שאתה מציג פה ואני חושב שהיא לא הוכיחה את עצמה בעבר. אני מכיר ומוקיר מאד את עדינה בר שלום ואת הפעילות שלה בירושלים. הפעולות האלה יש להן תקרת זכוכית נמוכה מאד-מאד, הן מהר מאד מוקעות כמין משהו קטן מחוץ למחנה ובדיוק לא לשם אנחנו רוצים ללכת. כל הקו הזה של בוא נגיע לאוונגרד - - -

אל תהרוס מפעל חיים כשאתה לא יודע, אני מבקש ממך.

אז במקרה - - -

היא הכשירה אלפי אנשים.

אז מכיוון שישבתי איתה לא פעם ולא פעמיים על האתגרים, אני אומר שיש שם תקרת זכוכית מאד נמוכה והגישה שאומרת נעשה את זה בגדול - - -

זה לא הדיון.

ולכן אני לגמרי מסכים עם הפה לאוזן ולא צריך לעשות מזה פסטיבלים וצריך שזה יגדל לאט לאט. לגבי איך אקסיומה עושה או לא עושה, אני לא יודע, אני לא מכיר אותם. יכול להיות שזה מתאים, דווקא שזה אנשים שבאים מבחוץ, אני לא יודע. מה שאני כן אומר זה שכן צריכה להיות מחויבות אחד ל - - -

אקסיומה כאן?

כן.

אחד זה העיכוב. אני לא מכיר את הגוף הזה, אבל זה כן צריך להיעשות בשקט, זה כן צריך להיעשות צעד אחרי צעד, לא פסטיבלים. הגישה של – אנחנו נסביר להם ונראה להם – היא לא ראויה בעיני. מי שזה מתאים לו – מתאים לו. יש רשויות שזה מתאים בהן יותר, יש רשויות שזה לא מתאים בהן בכלל. ולכן א' בעניין הזה אין לי שום בעיה שזה יהיה הדרגתי ואיטי. המגמה היא חיובית.

אני כן מוטרד מהמהלך של החיבור. הרי המכינות כבר מתקיימות כמה השנים. במכינות שאנחנו מכירים, שגם שם הרי משלימים, מדלגים על בגרות ועושים על שנה. הנשירה היא דרמטית. אני לפחות כמה שנים עובד עם מכון לב - - -

זה מהלך שיכול לצמצם את אחוזי הנשירה במכינות וב - - -

ולכן אני הייתי שמח שאתם תהיו תוצאתיים גם כלפי ועדת חינוך, במובן של א' מה המספרים שבאמת הם אמיתיים להגיע אליהם; ושתיים, האם זה באמת משפיע על שיפור בצמצום אחוזי הנשירה במכינות ובהגעה להשכלה, כי שם יש בעיה חמורה מאד. אנשים לא מצליחים להתמודד עם זה.

השאלה השנייה שלי היא לגבי סיוע כלכלי. כלומר אם אדם בן 24 מגיע להשלים בגרויות שנה ואני לא ידוע מה היקף הלימודים הנדרש ממנו במהלך הלימודים, אני מניח שיש לו כבר משפחה ויש לו כבר ילדים ואיך הוא עושה את זה? ואם זה לא מספיק ואם זה חסם, אני אשמח, אדוני יושב הראש, שנבין האם התכנית הזאת היא אפקטיבית במובן הזה שמבחינתי אדם בן 24, כמו שראיתי את החברה האלה בצבא מתקשים, אז גם אם אני מצפה ממנו להשקיע שנה בלהשלים את כל הבגרויות. יכול להיות שהתכנית הזאת לא מספיקה וצריך לסייע לו במלגה ואני לא יודע אם הוא מקבל מלגה.

בלי מלגה, אם ילד בן 24 שהוא לא, שהולך להשלים בגרויות, אתה תסייע לו במלגה?

אני חושב שצריך להתאים כל אחד למצב שלו.

מה? למה?

כי אם - - -

למה? מה, אתה אומר להוסיף עוד תקציבים לזה?

התשובה היא כן. אם לגבר חרדי בן 24 יש שני ילדים - - -

מה, באמת?

כן. בהחלט.

ואם גבר חילוני בן 24 שיש לו שני ילדים - --

כי אפשר להיות צדקנים. מה לעשות שרוב ה - - -

אל תגיד לי צדקנים.

זה צדקנות.

מה אתה אומר?

רועי, רועי. רועי ומאיר, אתם לא - - -

קשקוש מקושקש.

אתם הורסים את הדיון, אתה יודע למה?

זו חוצפה כזאת להגיד את זה. בן אדם שמסיים צבא ויש לו שני ילדים ורוצה להשלים בגרות, מה אתה אומר?

צריך לעזור גם לו. בחוק המילואים לא ראיתי אותך יושב שם.

מה אתה אומר? אז אתה אומר לי שזאת צדקנות?

ברור.

מה אתה אומר? הלך לצבא, יש לו שני ילדים, רוצה להשלים - - -

מאיר, רגע, תודה.

הצדקנות שלך - - -

רועי, סליחה, אנחנו לא שם.

אז מה אם לא הייתי בחוק המילואים? אז מותר לך להכפיש אותם? להגיד שבן אדם שהתגייס לצבא לא יקבל עזרה בבגרויות?

אני רוצה שהוא יגיע ללמוד בבגרות.

סליחה, מה שהוא מקבל, גם החילוני יקבל, למה לא?

מסכים איתך.

כי יש - - - שונים.

מה זה יש - - - מה זה?

רועי, רועי. אנחנו לא שם. מאיר ורועי, סליחה.

תודה רבה.

רועי, תודה, תודה.

תוסיף קריטריון למשפחה - - -

תודה. רבותי, אנחנו לא שם. אתם מתבלבלים. עוד לא צובאים על הפתחים. בסך הכל יש 400. 400 תלמידים מגיל 17 עד 25. עוד לא הגענו למלגות ולא צובאים על הפתחים. אנחנו לא שם.

קצת צניעות.

אוקיי, תודה. מוטי, אתה רוצה להמשיך?

לא כרגע.

יהודה? רבותי, רק זה דיון קצר, זה לא כמו-. בשעה שתים עשרה יש לנו דיון נוסף. בבקשה.

עוד לא פתחתי את הפה, כבר אתה אומר שאני - - -

הכנה, הכנה מנטאלית.

מכינה. אפשר לבקש מחברי הכנסת לא להפריע לי?

לא, אתה לא צריך לבקש

אני לא יכול. יש לי בעיית קשב וריכוז. אני רוצה לדבר.

אז בוא תדבר. יהודה, בבקשה.

אני מבקש, אדוני יושב הראש.

אני אחריו כי אני צריך לעזוב.

אתה רוצה לדבר, אז תתחיל לדבר לפני, נו. אתה הגעת לפני, הוא נתן לך את זכות הדיבור. בבקשה אדוני. אני אדבר אחריך.

אני מתנצל, אני צריך לצאת לצורך הכנת הדיון הבא. אני חושב שכל מה שקורה צריך לברך עליו וטוב שהדיון מתקיים. והייתה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד ואני מקבל גם את מה שאומר מאיר. אני חושב שאנחנו צריכים לחפש דרכים גם לבוגרי צבא שאין להם בגרות. זה לא אומר. בכל זאת, גם זה - - - לאחיו. והחברה החרדית זו ערכאה.

בימים האלה אנחנו התבשרנו שלאחר מאמצים ולחצים של המועצה, הסיפור של הבגרות ללוחמים, מה שהצבא התעקש עם זה, אני שמח שהוא הצהיר. אנחנו נעקוב אחר הביצוע.

יפה מאד. זה צריך להיות כך גם ללא לוחמים, לתומכי לחימה ולכל מי שעבר.

לא אלמן ישראל.

כדי שלחברה ייכנסו אנשים עם יותר השכלה, עם יותר אפשרויות לעצמם. הנה, אני מכיר עכשיו אדם שהיה רוצה וניגש לשני מכרזים ואין לו בגרות ולא יוכל. על בגרות. ואם מדינת ישראל תעמיד לו כן את האופציה הדלה הזאת של לממש את הבגרות בקורס מזורז של שנה, הרי שהוא יוכל להתקדם במשק לכל דבר ולכל אופציה. וגם אם חלו עיכובים ותכניות לא יצאו בכמות או בזמן הנדרש, אז יש מקום למעקב נוסף אחרי הדברים ולראות איך הם מתרחבים ואיך הם פועלים.

תודה. חבר הכנסת יהודה גליק, בבקשה.

טוב, אדוני יושב הראש, קודם אני לא מכיר את אקסיומה, אבל אני חושב שזה לא במקום לתקוף אותם עוד לפני ששאלו אותם.

זה לא חיסרון ולא יתרון.

לכן אני קודם כל מתנצל בפניכם שחברי כנסת תקפו אתכם, לפני ששמעו.

לא תקפו אותם.

היה פה מי שתקף. לא משנה. אני רוצה לומר כמה דברים. אלף, הנושא של השכלה בקרב הציבור החרדי הוא בהחלט פרויקט לאומי חשוב ברמה הלאומית, וכן, יש רגישות. עצם העובדה ש - - -

תדייק, השכלה כללית.

שנייה. עצם העובדה שאין פה שום נציג של יהדות התורה, היא לא במקרה. כמו שכשיש ישיבת הסדר חרדית, היא בחרם, למרות שלומדים שם לימוד תורה כל היום ובערב גם לומדים מחשבים ברמה הכי מתקדמת, הם בחרם. אז כן צריך לדעת - - -

לא, לא. אחד זה יושב ראש ועדת המדע, אחד יושב ראש ועדת הכספים. מה אתה רוצה, לא השאירו להם זמן לבוא לדיונים.

אתה צדיק שאתה דן כל אחד לכף זכות, אבל בוא נגיד, חברי הכנסת החרדים לא עוזרים לקדם את העניין הזה. יחד עם זאת, אני לא חושב ש-22 או אפילו 400 – הם נשמעים לי מספרים מאד מאד מאד נמוכים. והקטש הוא ששוברים את הראש איך מגיעים לאנשים האלה. אתם יודעים שאצל החרדים, אין אף רב חרדי שמתיר להיכנס לאינטרנט. ואף על פי כן יש חמישה אתרי אינטרנט חרדים, שבהם גולשים חצי מיליון חרדים.

זה כדי לתת לך מידע. הם רוצים לתת לך מידע.

לא, לא, לא, לא, שנייה. האנשים האלה שאנחנו מחפשים אותם נמצאים גם שם. להגיד לי שגוף ממלכתי מפרסם מפה לאוזן, לא יודע. אני לא השתכנעתי שזאת הדרך הכי טובה. עצם העובדה שיש רק 22 חברה שלומדים שם, חברים.

אני חושב שהנקודה החשובה היא הקטע של השיווק. היה פה אנטי שיווק. בממשלה הקודמת ישבה פה מפלגה שדגלה – הם יחנכו את החרדים, הם יכריחו אותם להתגייס, הם יכריחו אותם ללמוד ליבה, הם יכריחו אותם וכל ניסיון לכפות רק דחה אותם. ברוך השם המפלגה הזאת חזרה בתשובה. היום אמנם הם יושבים באופוזיציה, אבל הם שינו את הגישה שלהם לגמרי ובאמת על כך צריך לברך אותם.

אתה אוהב לדבר על החרדים. לדבר על אחרים.

לא דיברתי. אף אחד לא יודע על איזו מפלגה אני מדבר. בכל אופן, אני שמח - - -

בדו"ח העוני השנה גליק - - -

ברוך השם המפלגה הזאת - --

בדו"ח העוני השנה פעם ראשונה יש ירידה יפה במשפחות חרדיות ליציאה מהעוני, בגלל שהם יצאו לעבוד. הם אומרים את זה.

ברוך השם. ברוך השם.

הם אומרים את זה.

המפלגה ההיא חזרה בתשובה והיא מבינה היום שהכיוון צריך - - -

הפחיתו בקצבאות הילדים.

יצאו לעבודה ועוד איך יצאו.

אני חושב שהקטע הזה והוא צריך להיות המוקד של העניין, לא יכול להיות, אני לא מוכן לקבל את המספר 22. זה לא נראה לי הגיוני שגוף ממלכתי בא ואומר שהדרך לשווק היא פה לאוזן. בכל הכבוד. אפשר להגיע לאנשים האלה ואני נתתי דוגמא אחת. אתרי האינטרנט החרדים, חדרי חרדים, כיכר השבת, חדשות, לא יודע, כל השמות שיש להם – דרכם למצוא את החבר האלה, כן למצוא את החברה.

נדמה לי שגם אתה תסכים, שיש דבר שנקרא אפליה מתקנת. ואם אנחנו רוצים כל שקל שיושקע באוכלוסייה הזאת, יחזיר את עצמו פי מאה.

תודה.

יהודל'ה, אני חסיד - - -

מדובר באנשים איכותיים - - -

אדוני, רק דקה.

תקשיבו רבותי, אני אתן לכם, אבל אני מסיים את הדיון בשעה שתים עשרה.

אני חסיד גדול של אפליה מתקנת.

אם אנחנו לא נספיק לשמוע את הדוברים ולקבל תשובות - - -

אבל יש אפליה מתקנת למגזר החרדי ואני מברך על זה - - -

מצוין, זה הכל.

היות ואני גם גר בפריפריה ואני פוגש אנשים שלא יכולים להשלים בגרות והם בני 22 ו-22 ו-24 ונשואים וקשה להם, אני אומר, למען ההגינות, אם מישהו – והייתי ראש הרשות ואתמול באופקים – אם עולה רעיון כזה, אני חושב שהוא צריך להיות רעיון כל האוכלוסייה.

תודה, תודה.

אדרבה ואדרבה.

הוא שאמרתי. אדרבה ואדרבה.

אקסיומה. זה באמת אקסיומה?

באמת באמת.

אז בוא תוכיח לנו. תציג את עצמך בבקשה.

שמי אלעד גרוס. אני המנכ"ל של חברת אקסיומה.

רבותי, מה קרה לכם? אני חשבתי שזה יהיה הדיון הכי משמים היום.

לא, באו לך אנשים.

בבקשה, אני רואה. הכבוד הוא לא.

יש רק אדם אחד שקיבל את רשות הדיבור וזה אלעד גרוס.

אתה רוצה לנהל במקומי את הדיון?

הוא היחיד ש - - -

יהודה, פחת הזמן שאתה גורם לי בסמנטיקות שלך, בנימוסים, הוא יותר גרוע.

מאלה שצועקים.

בבקשה.

נמצאת איתי, לימיני, נאוה פירר, שהיא מנהלת הפרויקט. ראשית אני רוצה - - -

תן לי רקע. בוא תקשיב, מאחר שאני אכוון אותך, אנחנו בצמצום זמן, תן לי רקע כללי על הפרויקט, תשלים את מה שמשרד החינוך התחילו להציג וקטענו אותם ותאמר לי איך זה הולך, עם מה אתה מתמודד ומה אתה מזהה. מה היית ממליץ. הלאה. אני יודע כמה רזומה, ותק יש לך עם החרדים.

אנחנו אגב לא עובדים לא בתל אביב, לא בהרצלייה, לא ברמת השרון, אז אנחנו לא משם.

תדבר. תציג, תציג.

הפרויקט עצמו זה פרויקט שזכינו בו - - -

רגע, אתה יכול לתת לנו תעודת זהות מי אתם, מה אתם עושים?

מי זה אקסיומה?

אז אני יכול, כן. זה מה ששאלתם, אני מדבר על הפרויקט.

היא משלימה אותי ואני חושב שהיא צודקת.

אז בשמחה. אקסיומה היא חברה שפועלת בשדה החינוכי משנת 1998. היא מפעילה פרויקטים חינוכיים עבור משרד החינוך, עבור משרד המדע. לעתים עבור גופים שהם גופים וולונטריים שתורמים כסף לפעילויות חינוך שונות, כמו אינטל ישראל וגופים אחרים – עיריות, מועצות וכך הלאה.

הפעילות היא ברובה הגדול פעילות דווקא למגזרים החלשים יותר באוכלוסייה. יש לנו פרויקט בכ-700 בתי ספר ובמוסדות חינוך, שעובד עבור האוכלוסייה הדרוזית, הבדואית והערבית. אנחנו מפעילים פרויקטים לעולים חדשים, אנחנו מפעילים פרויקטים באזורי פיתוח, בשכונות שיקום ובאזורים חלשים. אנחנו מפעילים גם פרויקטים למצטיינים עבור משרד החינוך וגם הם בפריפריה. אני יכול לפרט לכם בכל תחום שתרצו לעומק.

עד כאן. עכשיו על המיזם הזה.

ועובדים עם אלפים רבים של תלמידים. זה על רגל אחת. המכרז הזה נחתם, כפי שצוין כאן, ההסכם איתנו נחתם בנובמבר. עוד לא יצאו חודשיים - - -

רגע, אז מה היה באוגוסט 2015? לא נבחרתם כזוכים?

אנחנו קיבלנו הודעה על זכייה במכרז. אינני זוכר כרגע את התאריך המדויק. אולי זה באמת היה באוגוסט שנת 2015.

חזקה עלי.

והמתנו מאז הזכייה עד לתהליך של חתימת חוזה והיו עיכובים שונים, כפי שצוין והחוזה נחתם בנובמבר.

מה, היה משא ומתן על המכרז?

לא, לא, שום משא ומתן. פשוט המתנו. לא היה משא ומתן.

קארין, תקשיבי, את יודעת, אני הייתי שר ארבע שנים. את יודעת, מהרגע שאת חולמת חלום והולכת ליישם אותו במשרד וזה קשור בהליך מכרזי, פרוצדורות שיכולת – סליחה על הביטוי - - -

אבל כבר סיימנו.

אם אני הייתי שר חינוך, על ה-400 תלמידים האלה – הייתי מבטל את המיזם בפרוצדורות שהייתי צריך לעבור עם החשב הכללי ועם - - -

אדוני, אבל כבר עברנו את המכרז, כבר יש זוכה, ריבונו של עולם.

מתי?

טוב חברה, אבל למה לדבר על העבר?

מאוגוסט 2015.

אינני יודע. אני לא אוכל לעזור לכם בזה.

טוב, הלאה.

אני לא יודע להסביר לכם את זה. החוזה נחתם, כמו שנאמר - - -

זה חשוב, צריך לברר את זה. אם המכרז הסתיים באוגוסט 2015 והחוזה נחתם רק עכשיו, לפני כחודשיים-שלושה - - -

אבל זה מה שאני אומרת.

מישהו צריך לתת הסבר על כך. את זה אחר כך נשמע ממשרד החינוך, מה קרה.

איפה היה משרד החינוך?

יש פה נבחרת טובה, אל תדאגי. בבקשה, תמשיך.

מאז שנחתם החוזה, אני חושב, התבצעו פעולות בדיוק כפי שמוגדר בכתב המכרז לגבי גיוס התלמידים. אנחנו מפעילים אותו במחוז מרכז ובמחוז ירושלים. גויסה כיתה ראשונה של 22 תלמידים, 23 תלמידים נכון להיום בבוקר. אני חושב שדווקא במהלך החודשיים הללו זה דווקא לא מעט, ממש ואני מאד אופטימי לגבי ההמשך. אני לא רואה את המכרז הזה הולך ל - - -

יש תחנות פתיחה? תאריכי פתיחה ספציפיים?

עוד אין. תראו, התהליך של פתיחת קבוצה, כרגע מבחינתנו ונאוה תוכל לפרט יותר ממני, ממש על פגישות ותהליכים שקורים, ככל שירשה לכם הזמן לצלול לעומק, אבל היו פגישות עם לא מעט ראשי ישיבות, בצורה ועם הרגישות המתחייבת. זה לא דבר של מה בכך, להגיע לישיבה ולהיפגש עם ראש הישיבה או עם ראש חסידות ולקבל את ברכתו. זה תהליך שאורך זמן להגיע, להסביר. איך להגיע. זה לא תהליך פשוט וזה מתבצע. במקביל לזה מתבצע אותו תהליך כאן, שמשרד החינוך אמר, למיטב הבנתי בצדק, לעבוד מפה לאוזן.

אנחנו חשופים ללא מעט עבודה עם המגזר החרדי ואנחנו מכירים גם סיטואציות שבהן, לאור פרסום והרבה רצון טוב, יוצא מה שנקרא פשקוויל ואנחנו נכנסים למקרר ולא יכולים לעבוד.

רגע, דווקא בגלל דברי הפתיחה שלך, אני רוצה שתיתן לי את אוכלוסיית היעד שלכם. עוד רבע שעה יתחיל הדיון הבא, אדוני ראש עיריית אילת.

התכנית הזו מיועדת לתלמידים חרדים, אוכלוסייה של תלמידים חרדים שלמדו בישיבות קטנות, מגילאי 17 ועד גילאי 25. זאת אוכלוסיית היעד.

שלמדו בישיבות קטנות?

שלומדים. לומדים, למדו. תלוי בני כמה הם.

לא, לא, רבותי, אני לא שואל סתם שאלות. ברגע שהבנתי את דרכי הפעולה שלך – זה שיחות עם ראשי ישיבות ועם אדמו"רים ועם זה – אני בכוונה שאלתי מה היא אוכלוסיית היעד. האם זה רק מי שנמצא כרגע במסגרת ישיבתית, המכרז מחייב אותך, או גם כאלה שהיו במסגרת ישיבתית והם בטווח הגילאים האלה?

גם וגם.

גם וגם.

כן.

אז אתה מבין שאתה צריך לעשות פעולה לא רק עם ראשי ישיבות אלא עם - - -

אנחנו גם בקשר עם הגופים הרלבנטיים בצבא, לצורך הדוגמא ועם אנשים בג'וינט. עשינו פגישות.

עם ראשי רשויות מקומיות?

בהחלט. המנעד הוא גדול. אני אומר שוב, מנהלת הפרויקט פה לימיני, היא יכולה לפרט לכם את כמות הפגישות והאנשים שהיא נפגשה עימם. מדובר ברשימה ארוכה.

איפה היא מתקיימת בפועל? 22 חברים, איפה הם?

אני אתייחס. שלום, קוראים לי נאוה פירר, אני מנהלת הפרויקט בשלושה חודשים האחרונים. אז ככה, קודם כל המסלול יצא לדרך ובהצלחה. צריך לציין שזו הצלחה. זה פרויקט מאד מאתגר.

מה המדד להצלחה?

שנייה. פרויקט מאד מאתגר. לקחת בחור חרדי, שהרגע לומד בישיבה או עזב את הישיבה ותוך שנה להשלים 21 יחידות להשלמת בגרות מלאה, זה פרויקט שעוד לא נעשה במדינה ולכן אנחנו פועלים במקצועיות. אנחנו לומדים את החומר. מבינים איך אנחנו יורדים לרזולוציות - - -

כדי שתהיה לכם קצת תחושת קרקע, זה קורה ביום יום במכינות הקדם אקדמאיות - - -

אני אתייחס למכינות.

והם מגיעים שם במקצועות המדעיים וההנדסה, לרמה שהיא די טובה.

הפוטנציאל גדול אבל הזהירות, כדי שלא נגיע לאחוזי נשירה, הזהירות והמקצועיות צריכה להיות רבה.

ברור.

יש פה איזה פרופסור - - -

רגע, רגע, אדוני.

תנו לה לדבר.

אתה קיבלת רשות דיבור?

זה מצד המקצועיות. אנחנו התחלנו קבוצה ראשונה, אנחנו עשינו לתלמידים מבחנים. העברנו אותם ראיון אישי, להבין שהם מבינים מה זה בגרות, לקראת מה הם הולכים.

זו כיתה ייעודית, או בתוך הישיבות?

זו כיתה אקסטרנית מלאה ועכשיו אני אתייחס לדבריך. יש לנו שני מסלולים. יש מסלול אקסטרני מלא, קרי אומר תלמיד מגיע. אני לא בודקת בבוקר אם הוא התפלל, או שהוא למד או שהוא עבד או שהוא תרגל מתמטיקה.

זה לא לעניין.

אני בודקת האם הוא יכול ומתאים להשלים בגרות. האם הוא מבין מה המטרה של השלמת בגרות, שזו משימה מרכזית. זו קבוצה אקסטרנית. קבוצה כזו נפתחה בירושלים. אתם מוזמנים לבוא ולראות אותה.

איפה בירושלים? שבע פעמים נשאלה השאלה.

כתובת?

לא. זה מכללה? זה חנות? מה?

לא, לא, לא.

מה קשה? השעון מאיץ.

הלימודים הם לימודי ערב. קרי אומר הילדים, בית ספר יסודי בירושלים, בנים, מסיים בשעה ארבע. בשעה ארבע וחצי התלמידים החרדים נכנסים לכיתה ולומדים.

לאותו מבנה?

לאותו מבנה.

אז מה קשה היה לומר את זה מההתחלה?

לא קשה בכלל. תבינו שהרזולוציות האלה, שזה צריך להיות בית ספר יסודי, זה צריך להיות בנים, זה צריך להיות באזור נגיש אוטובוסים. הילדים מגיעים באוטובוסים. כל הדברים האלה בשלושה חודשים, זה הצלחה.

לא, אבל בירושלים - - -

רגע, יהודה, לא. לא עומדת לך הזכות, סליחה.

רגע, בנושא - - -

רגע גברתי. את מדברת כאילו את מנסה, אנחנו לא באים בטענות. אנחנו באנו ללמוד, לשמוע על הפרויקט. אז צאו מהסרט הזה. אנחנו לא באים בטענות. אנחנו רוצים ללמוד ולראות למה הפרויקט הזה – אלף מאוגוסט לא יצא ועכשיו כשהוא יצא, אנחנו רוצים ללמוד איך הוא מתקיים, איפה הוא מתקיים ולהגיע עם מסקנות בסוף הדיון ואין לנו הרבה זמן. 10 דקות.

איפה זה בירושלים?

בבית ספר יסודי. אני מעדיפה לא לפרט יותר.

לא, אל תגידי.

אוקיי, תודה. אחרי הדיון תוכל לשאול.

רגע, אני רוצה לשאול שאלה. גברתי אומרת, יכול להיות בצדק, שמדובר בפרויקט שנוחל הצלחה. מה המדדים להצלחה? הרי אני מבינה שעוד לא הייתה בגרות. אנחנו לא יודעים אם זה הצליח, אנשים יעברו את הבגרות. אז מה המדד?

מה חשבת, שהיא תגיד שלא הצלחנו?

המדד הוא מאד פשוט. בגרות מלאה לילד. לא יחידה אחת, לא שתיים.

אז על פי מה את אומרת מוצלח?

שנייה, רגע, רגע, חברה. יש מדדי הצלחה בסוף התכנית ויש מדדי הצלחת ביניים. התכנית בנויה.

היא אמרה הצלחה ברישום.

יש לוחות זמנים, יש מדדים.

היערכות. קארין, חברתי, בואי - - -

אוקיי, תודה.

רגע, כשהיא אמרה בהצלחה רבה, אני מיד הלכתי לקטע הזה של הצלחה בהיערכות בטווח הזמנים האלה, היערכות בתנאים לרישום. מדדי ההצלחה זה רק אחרי שנראה כמה עברו, כמה נשארו לאורך זמן.

אני מבקש רשות לשאול שאלה.

שאלה? לא, אבל אם לא היית מתפרץ היה לך יותר קל לקבל שאלה.

רגע, רק שאלה, תודה. תראו, מדובר פה בפרויקט שהוא - - -

בלי נאומים. שאלה.

מדובר בפרויקט של מדינת ישראל. עכשיו, ירושלים יש בה אוכלוסייה חרדית. למה באותו זמן אי אפשר היה לפתוח קבוצה בפתח תקווה, באלעד?

תודה. השאלה ברורה.

יש ריכוז אוכלוסייה שחצי מהאוכלוסייה החרדית גרה שם.

תודה. יש מגמות לפתוח בערים אחרות במקביל?

יש עבודה מאסיבית שנעשית בשני צירים. יש ציר אחד שהוא ציר השטח. חבר מביא חבר, תלמיד מביא תלמיד והחברה החרדית מעולה בזה. ברגע שתלמיד מישיבה מפורסמת – חברון, מיר – הולך למסלול בגרות ומצטיין, אחר כך יבואו עשרה ויבואו גם 19 בני דודים שלו.

את מכוונת רק לחברון ומיר, ואני רגיש.

לא, לא, לא. לא ולא. בסדר?

תודה.

גם הרב אלבז, בסדר? עכשיו, במקביל, בזמן מאד קצר, אנחנו מרכזים ישיבות בדרגים הכי בכירים בתוך החברה החרדית.

תודה, תודה. גברתי, תודה.

לא, לא הבנתי. אלעד, פתח תקווה, בני ברק, יש להם את החרדים שלהם.

הם יעשו. אז הם אמרו לך שהם עושים במקביל.

אני לא מבין למה אי אפשר היה לפתוח באותו זמן כיתה באותו מקום. 22 זה - - -

אבל תשאיר לי משהו לסיכום.

אומרים פה ש-22 זה המון הצלחה. זה לא הצלחה.

תודה, הבנתי. תודה.

22 זאת לא הצלחה.

היא אמרה.

אני חושב ש-22 זאת לא הצלחה, עם כל הכבוד. מותר לי לחשוב כך.

אדלר נמצא איתנו?

כן, אני.

בבקשה, תציג את עצמך.

שלום, שמי מרדכי אלדר. אני פתחתי את מתיבתא גבורת ארי לפני ארבעה חודשים. זו מסגרת תורנית, שבתוך המסגרת עצמה לומדים בגרויות. המסגרת מיועדת לבחורי ישיבה שנמצאים בתוך ישיבות, הם לא נושרים, לא שבבניקים, לא כל ההגדרות למיניהן, אלא הם בחורים שלומדים בישיבה גבוהה, פוסט תיכון מגיל 17-18 עד גיל 21. התחלתי עם ארבעה בחורים בראש חודש אלול. אני כבר הגעתי ל-9 בחורים.

אני חייב לציין פה שבמכרז הזה הייתי בקשר עם השר שי פירון, בזמנו, עם שימי פרומן, אשר קול, כל אלה שהיו בתוך המסגרת. בניהו טבילה, שלא זכינו - - -

בסדר, יכלה הזמן ואתה תמנה לי שמות של קרדיטים.

אני חייב להגיד שבמכרז הזה, אם אנחנו יצאנו למכרז הזה שיצא ממשרד החינוך, אין כמו אקסיומה לתפעל אותו. הם עושים עבודת קודש. הם עושים עבודה נאמנה. הכשלים הם בתוך המכרז עצמו. מתייחסים לבחורי הישיבה עם פתרונות - - -

אתה עונה לתנאים?

אני לא עונה לתנאי.

למה אתה לא עונה לתנאי?

התנאים במכרז, תנאי הסף היו שכל מי שלימד בחורי ישיבה, המכינה הקדם אקדמאית, לא יהיו כשירים לגשת למכרז. רק מי שיש לו ניסיון עם בגרויות. המכינות הקדם אקדמאיות לא תוכלנה לגשת. היה מכון רוסטין, מערבה, לא יוכלו לגשת.

מה שקורה הוא שכשנותנים פתרון של בגרות אקסטרנית לבחורי ישיבה, המתכונת של בגרות אקסטרנית לא מתאימה לבחורי ישיבה שאפילו מושגי יסוד של בית ספר יסודי אין להם. מישהו עם בגרות פנימית, זה אומר שאני נותן הרבה שעות פרונטאליות, פחות שעות שהבן אדם צריך ללמוד לבד. בגרות אקסטרנית אומרת שאני צריך לתת להם שעות פרונטאליות, אבל הרבה לימוד עצמאי.

בחורי ישיבה לא מסוגלים ללמוד במסגרת לימוד עצמאי, לא בשלב שהם נמצאים בישיבות, לא בזמן שהם תורתו אומנותו וממילא הבקשה מאקסיומה לעבוד מול החומה הזאת, היא באמת מאד קשה שהם הצליחו לגייס 23 תלמידים. כשאני גייסתי 10, זה ממש טיפה בים. הרבה יוסי בשוקא, וכולם שואלים איפה יוסל'ה.

אני לוקח חל"ת של שבוע מהתפקיד שלי, אני ממלא להם את כל ה-400. בלי כל ה- - -

אני אחריך.

תציע את זה למשרד החינוך, יושב ראש הוועדה.

תודה רבה.

אני רק אבקש לציין עוד דבר אחד.

משפט אחרון בבקשה.

לציין דבר אחד. מדינת ישראל מאז שנת 2008 ועוד לפני זה, אודות לאנשים טובים ויפים, חברים שלנו, מאז גיל בית ספר יסודי וגם בגיל תיכון, ישיבה קטנה, המדינה מקצצת מהתקציב של המוסדות ברמות של 40% ושל 25%. הכספים האלה, שהם קיזזו, זה לא מתנה. זה כספים שמיועדים אחר כך להשתמש בהם כדי לתת לבחורים ליבה. מדובר בתכנית חיסכון ואנחנו מבקשים ואוצ'רים. אנחנו מבקשים - - -

תודה אדוני. המכון האקדמי לב, בבקשה.

רעיון מצוין.

סליחה. בבקשה. יש לך דקה, אם את מסוגלת.

טוב. דקה, אני אגיד את זה מאד בקצרה. שמי ורדית מרקוביץ, אני מנהלת המכינות הקדם אקדמיות במרכז האקדמי לב. אני 10 שנים כבר עוסקת בהשכלה של בגרויות ומכינות ייעודיות לתלמידים מהציבור החרדי.

אתם לא עונים לקול הקורא הזה.

אנחנו לא עונים לקול הקורא הזה. אין לי שום בעיה עם אקסיומה, אני מכבדת אותם. אני חושבת שנצבר אצלנו ניסיון רב בכל מה שקשור לעניין הזה. לגבי גיוס תלמידים, יש לנו פרויקט ביחד עם נצח יהודה. אתמול פתחתי כיתה של 23 חיילים שעושים בגרויות, לא מסלול ייעודי. יש לי כיתה שמסתיימת עם כמעט 30 תלמידים ויש לי עוד כיתה של 34 וזה חוץ מלמעלה מ-100 תלמידים מהציבור החרדי שלומדים כרגע במכינה. נכון, יש נשירה. אני מודיעה לכם, אל תתבעסו, גם במסלול שלכם תהיה נשירה.

אני חושבת שהיה צריך לעשות חשיבה, ושוב, הבעיה כנראה עם המכרז.

אהבתי את הכנות ואת הישירות הזאת. תהיה נשירה.

שפשוט להשתמש בפלטפורמות קיימות. תלמידים מגיעים אלינו. אני יצאתי הבוקר מהמשרד כשמחכים כבר 10 נרשמים לתשע"ח, שבאו ליום ראיונות והיכרות והיד עוד נטויה. אני חושבת שצריך גם להשתמש בפלטפורמות קיימות על מנת שהעניין הזה יצליח ואני מסכימה שהפוטנציאל הוא רב. צריך לראות איך ממשים אותו בצורה הנכונה ביותר.

אוקיי, תודה. אני אתן למשרד החינוך להגיב. רבותי, גם בהליך חקיקה צריך לדעת לרדת לסוף דעתו של המחוקק. כוונת המכוון של מי שהגיש את הצעת החוק. ובאמת, צריך לראות מה היה הרציונל של שר החינוך בזמנו, שי פירון. כי באמת, אנחנו רואים גישה מסוימת שהלכה עם זה, שאומרת – ואתם תהיו מצומצמים, לא יעזור כלום.

משרד החינוך ותנאי הסף, ואני לא בא בטענות, כי לשם אתם מכוונים. לא לחינם שאלתי איזה קהילת יעד, מה קהל היעד שלכם, כי דוגרי, אם אני הייתי באמת בא לפתור עכשיו את כל סוגית השלמת הבגרויות לאוכלוסייה שחפצה בכך, החרדית שחפצה בכך וצריכה את זה והייתי שומע על כיתה של 22, או מכרז שבו המדינה הגדולה, הענקית הזו, המשרד הגדול הזה והמסורבל הזה, מוציא על 400 – הייתי אומר סליחה, זו תעודת עניות. לא אתם ולא שכרכם ולא הפרוצדורות ולא הבירוקרטיה.

כנראה שפה כוונת מכוון לפרוץ איזה סכר בתוך עולם הישיבות, יכנס לתת להם, שלאט לאט יוטמע תהליך של לימודי תורה עם בגרות. אשרי המאמין. טוב מאד.

זה מה שקורה באמריקה. בכל האוכלוסייה החרדית באמריקה זה קורה.

רגע. תן לי. אתה אלוף. יש לך יכולת ורבאלית להתבטא. תן לי. אני בקשיים. אתה רואה שאני מחפש את המילים. מה לעשות? אל תפריע לי. וואלה, זה משהו. יהודה, זה הפך להיות מטרד.

זה מה שעולה מהדיון. ולא לחינם פה הדיון עתיר חברי כנסת, יחסית, שבאמת רוצה את הקטע הזה של שילוב חרדים, לתת להם לצאת לחיים עם תעודת בגרות ולכן גם הקושי פה. נשמע כאילו יש טענות. אני לא בא בטענות. אני לא בא לאקסיומה בטענות. זה מכרז שנחתם לפני חודשיים ולהיערך לפתיחת כיתה בתנאי השטח הקשים שלכם, אתה יודע מה, זה לא המקום הייתי אומר לך, גם אם יהיו מה-22 שקיבלת מאותם אדמו"רים, מאותן חסידויות, מאותם ראשי ישיבות, בסדר? ואני מבין את הקטע גם לא לומר את המקום, כי מיד הקיצונים, שמספיק שאני סובל מהם, אתם לא צריכים לסבול מהם. גם בטלפון, גם בבית, גם בזה. אין מה לעשות.

אתה צודק, זה תהליך שצריך לקרות. אנחנו נצטרך בסיכום לראות, לעקוב. אני אדרוש את תנאי הסף. אני רוצה ללמוד את זה. אני רוצה לראות את הרציונל. אני אפילו לא יכול לבוא בטענות.

מה שכן עולה מהדיון הזה והאמת צריכה להיאמר, שאם באמת משרד החינוך רוצה לשלב אוכלוסיות חרדיות, יש ביקוש גדול בקרב האוכלוסייה החרדית בגילאי 17-24, להשלמת תעודת בגרות. אני מכיר את המכינות הקדם אקדמיות. אחוז הנשירה שם הוא גבוה. יש הצלחות, אבל בסוף הוא גומר את המכינה, הוא נכנס ללימודים האקדמאים, תק. גם בשלב המכינה יש נשירה, אבל האחוז הוא לא גבוה. ההיפך. ראשי המכינות מתפעלים מהקצב, מהרמה שמגיעים אותם תלמידים, ברמה אפילו של 4 ו-5 יחידות. אבל אחר כך בלימודים האקדמאים הם נושרים. יש קשיים כאלה ואחרים שאפשר להצביע עליהם.

שם המדינה צריכה לתת. זה דיון אחר. המדינה צריכה לתת תוך כדי הלימודים סיוע והכוונה, כדי שהרציונאל ימומש. יש את הסוגיה הזו של נערים בני 17 עד גיל 23, 24, שרוצים את התעודה, חפצים בתעודת בגרות. צריך לייצר להם מענה. זה לא הקול הקורא הזה.

רבותי, אל תנסו פה לשים על הקול הקורא הקטן, המצומק הזה, לא מצ'וקמק, חס ושלום. המצומק הזה, את כל הצרכים של החברה החרדית, כי זה לא הדיון.

חברי, חברותי, חברי הכנסת, לכן אם אתם שואלים אותי איך אני מסכם את הדיון הזה, אני אבקש ממשרד החינוך להגיש לנו את תנאי המכרז, את היעדים וכמובן היעדים שכתובים במכרז הזה.

אנחנו נבקש מחברת אקסיומה, באמצעות משרד החינוך, לבקש מהם תכנית סדורה, תכנית פעולה סדורה כדי לממש את ה-400 האלה, כמה בשנת הלימודים הנוכחית וכמה היעד לשנת הלימודים. להגיש לנו תוך 30 יום לוועדה ויהיה דיון המשך.

חברותי, הקשבתן לי? אני לא יכול לצאת עם מסקנות, להגיד מה צריך. ואז נבחן גם את הסוגיה הזו, מדוע. תנו לנו הסברים מדוע המכרז מאוגוסט 2015 החוזה נחתם רק לפני כחודשיים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.