הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 414

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ט בטבת התשע"ז (17 בינואר 2017), שעה 10:30

צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר – מ"מ היו"ר

עבד אל חכים חאג' יחיא

יעקב פרי

סגנית היועמ"ש, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - חוה ראובני

מנהל אגף א' שרותי תחזוקה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - איציק סרור

יועמ"ש, רשות לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - עמי רוטמן

משפטן במח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - דרור וגשל

ראש תחום ייעוץ וחקיקה, המשרד לביטחון הפנים - סימונה זילבר

יועץ לתכנון ובניה, מרכז השלטון המקומי - יוסי אוחנה

סגן מנהל אגף הפיקוח, עיריית תל אביב - יאיר עאמר

מהנדס תנועה, אגד - פנחס גרשון

יו"ר ארגוני המוניות - יהודה בר אור

עו"ד, עמותת אור ירוק - יניב יעקב

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את פורום ה-15 הערים העצמאיות (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: אגד) - רחל וידל

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את אגד, פורום ה-15 הערים העצמאיות - יהושע שלמה זוהר

איתי עצמון

לאה ורון

ירון קוונשטוק

צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ז-2016

רבותי, בוקר טוב, אני פותח את הישיבה של ועדת הכלכלה. הישיבה היום היא לגבי צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ז-2016. נתבקשתי על-ידי יושב ראש הוועדה, שנבצר ממנו להגיע לישיבה הזאת, לנהל את הישיבה במקומו.

גברתי מנהלת הוועדה, היועץ המשפטי, חברי חברי הכנסת, תראו, נדון היום בנושא הזה של אותן תקנות, ואני רוצה לומר את הרקע איפה שאנחנו נמצאים. אנחנו נמצאים ברקע שסיימנו רק עכשיו שנה אולי מהשנים הקשות ביותר בנוגע לנגע של תאונות הדרכים. ולדאבוננו הרב, אין יום שאנחנו לא מתבשרים על תאונות קשות וקשות יותר. אגב, אנחנו גם שוכחים את הקשות פחות, כי לפעמים פצוע בינוני או פצוע קשה, זה לא נספר כל כך, אבל זה אדם שיכול להיות שחלק גדול מחייו משתנה בעקבות אותה התאונה.

ואנחנו עומדים די חסרי אונים. אני רוצה לומר שאנחנו כמחוקקים, כחברי כנסת, ואני אומר אולי על האכסניה הזאת שנקראת ועדת הכלכלה, יעידו קירות החדר הזה כמה שעות, כמה דיונים, כולל שימוע ארוך ועמוק שנערך כאן, כולל הקמה של ועדת משנה לנושא הזה שאני עומד בראשה, כולל הקמה של ועדת משנה בנושא של תחבורה ציבורית, שגם היא אחד הזרועות כדי להגיע למצב שבו יהיו גם פחות תאונות דרכים ולא רק סתם בשביל התחבורה הציבורית, כי אנחנו יודעים מה ההשלכות של זה.

ואנחנו עומדים די חסרי אונים, כי אנחנו זועקים ועושים עבודה ועוקבים אחרי משרדי הממשלה, אבל לצערי הרב לא הצלחנו להביא לשינויים דרמטיים. וכשאני מתכוון שינויים דרמטיים, זה אומר: עדיין לא הצלחנו להגיע לאחד הדברים שאני רואה אותו הכי ברור מול העיניים, זה החוסר באכיפה ובהרתעה בכבישים.

אם היום במדינת ישראל יש ניידות, לאחר מאמץ גדול ולאחר בשורה גדולה שהביאו לנו באחת הישיבות, שהניידות יכפילו את עצמן ויגיעו ל-140, 160, אם נוריד את אלה של הבלאי אני לא יודע כמה נשאר לנו נטו, כשאנחנו יודעים כולם שהדעה המקצועית, גם של אגף התנועה במשטרה, גם של מומחי תחבורה, אין על זה ויכוח, שבמדינת ישראל בגודל שלה היום ובמספר הקילומטרים של הכבישים בכלל והכבישים המסוכנים בפרט, יש צורך לפחות ב-400 ניידות מאוישות מסביב לשעון.

ואנחנו רואים את הדבר הזה, ואין לנו ספק שאם הייתה אכיפה יותר גבוהה, ואם הייתה נראות יותר גבוהה – הנראות היא לא פחות מהאכיפה עצמה, הנראות היא כבר 50% מהאכיפה עצמה. ואנחנו רואים את זה כנהגים. אנחנו זוכרים תקופות שבהם לא היה מצב שהיית נוסע באיזה כביש ולא היית רואה שתיים-שלוש ניידות. היום זה נדיר מאוד. היה קצת בתקופה האחרונה, בחודש האחרון הרגשתי טיפה קצת יותר. לא יודע, אולי היו הנחיות של ראש האגף החדש במשטרה, ראש אגף התנועה, אולי הם עשו איזה שינויים פנימיים.

זה היה לקראת ועדת החקירה.

ולכן אני שוב מנצל את הבמה הזאת. נעשה כל מה שאנחנו יכולים כמחוקקים כדי למנוע את הקטל. ולכן גם היום אנחנו הולכים להתעסק בעצם בדבר שנבחרי ציבור לא אוהבים להתעסק אתו: להעלות קנסות לאנשים, להשית על אנשים קנסות. זה דבר שאנחנו לא אוהבים, זה לא ב-DNA של איש ציבור. DNA של איש ציבור זה לראות איך להוריד מהאנשים את הנטל.

אבל אנחנו יודעים שיש לפעמים דברים שהם קשים אבל הם טובים, כי המטרה שלנו בסוף זה להציל חיים, והמטרה שלנו בסופו של דבר זה לגרום לאנשים להכניס לתת-מודע שלהם ולמודע שלהם את הנהיגה הנכונה והזהירה, והדרך לעשות את זה היא גם הדרכים הללו.

אנחנו כחברי כנסת, וכאן במיוחד בוועדת הכלכלה, עושים כל מה שלאל ידינו. אבל אני פונה הלאה שוב, ואני מעביר את זה הלאה למשרדי הממשלה, אני פונה שוב לשר האוצר ולראש הממשלה: אנא, הקציבו סכום, עוד בתקציב הנוכחי שכבר אושר, אנחנו יודעים שיש שינויים תקציביים, אנחנו מתבשרים על כסף שקיים מגבייה יותר גבוהה.

אני מגיע כרגע מוועדת הכספים, שהוויכוח היה אם העודפים שיש עכשיו הם 7 מיליארד או 10 מיליארד. אני לא רוצה לא 7 מיליארד ולא 10 מיליארד. אם נוסיף, ואני אומר את זה אחרי בדיקה שעמדתי מול המשרד לביטחון הפנים, אם נוסיף לתקציב המשטרה, ייעודי לעניין הזה של ניידות בדרכים 300,000,000 שקל לשנה, אולי אפילו, נדמה לי, חלק הוא חד-פעמי, אז זה יכול להיות אפילו פחות, נגיע ל-400-300 ניידות שמסתובבות ברחבי הארץ 24 שעות ביממה.

ואני אומר לכם את זה, בלי להיות יועץ תחבורה גדול, בלי להיות מומחה גדול, זה יוריד את הנתונים שאנחנו מתמודדים איתם. אני פונה לאוצר, אני מבקש שתעבירו את זה הלאה גם כן: לא יכול להיות שנמצא רק דרכים שלא עולות לנו כסף כדי לצאת מהעניין הזה, אלא נצטרך לשים את היד בכיס.

ואני רוצה לומר, אני מהרהר אתכם בקול רם: אתם יודעים, אנחנו הפוליטיקאים בדרך כלל מחכים להזדמנויות. ואני חושב, ואני רוצה להעלות את זה גם היום ולשמוע את דעת חברי גם, וגם דעת אנשים אחרים, שיכול להיות שבבואנו היום לאשר את הקנסות האלה, כמובן אחרי שנבחן את הסיבות וכל דרגה ודרגה מהי, ומה יש לנו בנתונים שקיימים היום, אבל יכול להיות, ואני מבקש מהאוצר לבחון את זה, ואני רוצה להעלות את זה לדיון תוך כדי הדיון הזה, להעביר את הכספים הללו, של הקנסות הללו, שאנחנו משיתים היום על התושבים, להעביר אותם בצורה ברורה למלחמה בתאונות דרכים.

ואני לא מדבר כרגע דווקא לרשות הלאומית בדרכים או משהו מסוג כזה, אלא אם הכסף הזה ייצבע ויוקצה, למשל, עבור רכישת ניידות. אם זה ייקבע, ויהיה תקציב תוספתי על התקציבים הקיימים היום, אני בתחושה, בתחושה ציבורית – בטח יסבירו לי תיכף למה זה קשה ואי-אפשר לעשות. ודאי, אני בטוח שאשמע הרבה דברים בעניין הזה. אבל אני מדבר רגע להיגיון של כולנו. אני חושב שגם מבחינת זה שאנחנו באים לאזרח ומשיתים עליו, אבל הוא יודע שבסופו של דבר המחיר שהוא ישלם על הטעויות שהוא עשה ילך למטרה הזאת, אני חושב שזה גם יהיה נכון, זה גם אולי סוף-סוף יפתור לנו את הבעיה של אותן ניידות. ולכן אני רוצה גם לקבל הערכות על בסיסים קודמים.

חברי חברי הכנסת, יעקב, אתה לא מוותיקי הבית אבל מוותיקי התחום הציבורי, וגם ידידנו חבר הכנסת חאג' יחיא ידידי, אני רוצה לחשוב על הדבר הזה. אני לא אומר את זה כמשהו פופוליסטי, כאיזה זריקה מהמותן או מה. אני באמת מתכוון לזה.

ואם משרדי הממשלה ילכו אתנו גם בעניין הזה, אני חושב שזו תהיה תעודת כבוד גם לכם כמשרתי ציבור, בגלל שלטעמי לטעמי, אני לא בטוח, ואני חושב שהרי בסופו של דבר זה גם מייצר הכנסות, זאת אומרת אלה הכנסות שבאות בגלל קנסות, אלה לא הכנסות שאנחנו רוצים אותן.

כשהייתי ראש עיר בבני-ברק, אני זוכר שתמיד אמרתי בפורומים כאלה ואחרים: מבחינתי אעדיף שהפקחים שלי לא יצטרכו לרשום אפילו דוח אחד. אני יודע שאפסיד מזה כך וכך מיליוני שקלים בשנה לקופת העירייה, אבל אני מעדיף שלא. ואני אומר גם כאן: אני מעדיף ששנה הבאה יתברר שלא היינו צריכים אפילו לשים את זה פעם אחת.

אבל אם אנחנו מפעילים את זה, אם אנחנו משיתים את הקנס הזה, אז אני חושב שיהיה זה אך נכון, שבאמת זה יופנה, התקציב הזה, שהוא תקציב שהאוצר לא חשבן אותו לטעמי, אלא אם כן תיכף נשמע משהו אחר, אני לא חושב שישבתם בבואכם - - -

אני לא מהאוצר.

איפה האוצר?

אין נציג של האוצר, משום שהם מסכימים. אין צורך.

אין נציג של האוצר? בטח שהם מסכימים.

הם מסכימים לצו - - -

איך נתת לזה לקרות, לאה, שהם לא יבואו?

משום שאני חושבת שברגע שאין להם input לתוך הדיון הזה, הם יכולים לא להגיע לדיון.

אני חושב שמן הראוי היה כן, אבל אם ניתן להם באישור אז אני לא מתווכח על זה.

לא, הם לא ביקשו אישור. הם לא צריכים לבקש אישור.

עד שהם לא פה, אנחנו מתנגדים.

נדבר על זה אחרי הישיבה.

כן. תראו, הייתי שוקל אפילו לנסות לדחות את הדברים ולשמוע את דעתם בעניין הזה. אוקיי, נדבר על זה בהמשך הדרך.

הצו הוא על דעתם.

הצו הוא ודאי על דעתם. כל מה שקשור בסופו של דבר לגביית כסף, זה על דעתם.

וזה הנושא שהוא על סדר-יום - - -

כן, אבל הנושא הוא לא זה. הנושא הוא האם קודם כול זה נכון להעלות את – ואם כן נשתכנע כך, אז גם נצביע על זה. ומאחר שהדבר הזה גם מוסיף תקציב למשרד האוצר, אני מבקש שתהיה התחייבות של משרד האוצר, שהתקציב הזה יעבור לטובת המלחמה בתאונות הדרכים, קרי ניידות משטרה או דברים אחרים שיוחלט עליהם בצורה כזו או אחרת. אבל שזה יעבור לזה.

אוקיי. אני חושב שבתור הקדמה מיצינו את הדברים. אתם רוצים רשות דיבור קודם?

אני רוצה שני משפטים, ברשותך.

אוקיי. חבר הכנסת פרי, בבקשה.

קודם כול, אני בהחלט סומך את ידי על הפתיחה שלך. ועדת הכלכלה באמת שמה לעצמה למטרה להילחם באופן אפקטיבי עד כמה שזה אפשר בתאונות הדרכים, ואי-אפשר לבשר על הצלחות מרשימות, לצערנו.

אני חושב שהצו שמביא היום משרד התחבורה, אם אני לא טועה, יש בו בעיה אמיתית לנבחרי ציבור, לוועדת הכלכלה, למצוא את האיזון בין ההקלה שאולי תהיה על בתי-המשפט, שלפי דעתי כאשר אתה מדבר על המלחמה בתאונות הדרכים, הוא נושא שצריך לעלות על השולחן אבל הוא לא מטרה. כלומר, יבוא כל בר דעת ויגיד: שבתי-המשפט יתארגנו. ואם יש עליהם עומס, שיעמדו בעומס.

מצד שני, אנחנו מכירים את המציאות, ואני חושב שהקלה על בתי-המשפט עשויה אולי גם לעזור. אף אחד מאתנו לא יכול להגיד: כתוצאה מכך שהקנס יעלה ל-1,500 או שלא תהיה ברירת דין, זאת אומרת לא תהיה העמדה לדין אלא רק קנס, זה ייתן את הפתרון או יביא אותנו אל ההקלה או למינימום בתאונות הדרכים.

יחד עם זה, ראיתי את ההתייחסות של לשכת עורכי-הדין, אני לא יודע מי מייצג אתכם פה. אתה? אין בכלל? ראיתי הערות של לשכת עורכי-הדין, שהם מתנגדים לחלק מן הארבעה או חמישה הסעיפים הראשונים.

לא הבנת למה?

גם אם אני מנסה להבין, אני חשוב באיזשהו מקום שמה שצריך לעשות, ואומר רק כללית: צריך בעבירות שנראות לנו כעבירות חמורות, שעד היום הייתה העמדה לדין, אני חושב שצריך להבדיל בין עבירה ראשונה לעבירה שנייה.

במילים אחרות, ורק אתייחס לנושא אחד, אם אני לא טועה, באחד הסעיפים הראשונים מדובר פה: רישיון נהיגה פקע למשל, בין שישה חודשים לשנתיים או בין ארבעה חודשים – אני חושב שבעבירה הראשונה אפשר להתייחס לזה בהחלט כקנס, אחר כך נדבר על גובה הקנס. והעבירה השנייה זה כבר מה שנקרא חוזר לסורו. כנ"ל לגבי שלושה או ארבעה הסעיפים הראשונים, שאחר כך נדבר עליהם אולי בפירוט. אז אני חושב שצריך להבדיל בין עבירה ראשונה לבין עבירות שניות.

והדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה שבהחלט יש הרבה מקום לשאול, גם את משרד האוצר, אם באמת יהיה מוכן להשתמש בכסף הזה לצורך מלחמה בתאונות דרכים. וגם את בתי-המשפט, מערכת בתי-המשפט, האם האישור של הצו הזה, של התקנות האלה, באמת יביאו להקלה מסוימת? ובאמת אם זה, אני לא יודע אם זה מקובל עליהם, אבל שהם רואים בזה איזושהי הקלה. כתוצאה מכך נקדם את התורים ואת העומס ואת הפקקים בבתי-המשפט. תודה.

אוקיי, תודה רבה, יעקב. חבר הכנסת חאג' יחיא, בבקשה.

זכרת את השם, אז מתחילים להתקדם.

זה יידיש מסובכת.

הוא דיבר עם חמד עמאר, והוא בחדר מיון, והוא מדבר והכול בסדר.

כן? אנחנו מאחלים לו מכאן רפואה שלמה.

התקשרתי. אני חושב שהיועץ שלו ענה לי, אבל הוא אמר לי שהוא בסדר.

תראה, אני חושב שכל התקנות האלה והגדלת הקנסות זה מה שנקרא בריחה קדימה, או שהמטרה היא להכניס יותר כסף לאוצר המדינה מאשר לטפל בעניין של תאונות דרכים. כי אותם אנשים, אם אני לא מתגבר, אם אני לא מתגבר את בתי-המשפט, כי בכל קנס יש לי את האפשרות להתנגד ולהגיד: זה לא נכון, ואני רוצה בית-משפט. אז גם פה יחול. וזה לא יבטל, אלא עדיין אותו עומס לבתי-משפט יישאר.

לדעתי, זה לא יפתור את הבעיה, זה להכניס יותר כסף, כי אותו מספר ניידות שנמצאות, שיכולות לתפוס את האנשים שעוברים את העבירה, נשאר אותם כלים, אותם אנשים.

לא, הולכים להגדיל אותו.

עוד לא הגדילו אותו. אז אחרי שיגדילו אותו יביאו את התגבור של הקנסות. אבל אותם בתי-משפט – זה לא יוריד את העומס, כי אנשים יבקשו גם ללכת לשם. זה אחד.

שניים, ראינו את העניין של המצלמות, מצלמות התנועה של המהירות, וראינו כמה דוחות לא הוגשו בכלל לבתי-משפט, וזה היה רק תוספת שלא עזרה. אני חושב שהמקום הוא לא להגדיל את הקנסות, כי זה לא ירתיע, כי כולם יגידו: אותי לא יתפסו. כי אנחנו יודעים שרוב הנהגים עם עבירות תנועה, ונחשב רק מה שנתפס.

לכן אני לא חושב שהגדלת הקנסות תפתור את הבעיה. החמרת הקנסות הזו זה יותר עונשים והכנסה. זה לא יפתור את הבעיה הקיימת. הבעיה הקיימת תיפתר אולי עם יותר ניידות ותגבור בתי-המשפט. אם יגידו: תשמע, התקציב הזה, שנעשה את התוספת, אתה יודע מה, כל הקנסות ילכו רק לזה, בלי לקרוא, בלי להסתכל על המספרים, הייתי חותם בעשר אצבעות. אבל פה אני לא חושב שבזה נבטל את תאונות הדרכים.

אגיד לך, ידידי, ואני חושב שאתה צודק במאה אחוז. אין ספק שזו הדרך כאילו הקלה יותר.

בורחים קדימה.

בורחים קדימה, הגדרת את זה ממש יפה. אבל אני אומר מה שאמרתי גם בפתיחה: תראה, יש ממשלה ויש כנסת. זאת אומרת, לנו יש את התפקיד שלנו ולממשלה יש את התפקיד שלה, ואנחנו רוצים ללחוץ על הממשלה. זה שלא הצלחנו בתקציב האחרון לגרום לכך שיהיה תקציב גדול מאוד מיועד לתוספת ניידות ולתוספת של אמצעי אכיפה כאלה ואחרים, ואולי אפילו תוספת תשתיות, למרות שהתברר לנו שפחות או יותר בתשתיות יש השקעה, ואולי צריך לחדד אותה, קצת להוסיף עליה יותר. זה שלא הצלחנו זה לא אומר שלא נצליח גם הלאה. נמשיך הלאה לעשות את שלנו.

אבל הצו הוא לא תלוי. לא קשרו אותו.

אבל אני אומר דבר אחד: לא אתלה זה בזה, כי אני חושב שאנחנו צריכים לעשות את שלנו. זאת אומרת, אם אני יודע היום בגילוי אליהו, מגיע אלי אליהו הנביא ואומר לי: אדוני, בזכות ההחמרה הזאת לפחות בן-אדם אחד יינצל מזה או שניים, אז היה זה שכרנו.

עכשיו, אין ספק שבמסגרת הדברים הכוללים שקורים, זה ודאי גם יעזור. אבל התחושה שלך היא נכונה.

אשאל שאלה: הגדלת הקנס על זה שמסמסים בנייד או מדברים בנייד, הורידה את המספר של האנשים שמשתמשים בנייד?

אלה בדיוק השאלות שאנחנו - - -

כי אני יודע שלא. אני יודע שלא. אז הגדילו את הקנס. הגדילו את הקנס.

יש לי שאלה אבל. נמצאים פה מהרשות לבטיחות בדרכים? כן, אני מזהה. האם חיוויתם דעתכם? זאת אומרת, האם זה היה בהתייעצות אתכם?

אז אגיד, דיברתי גם עם יושב-ראש המועצה לפני הישיבה.

שם ותפקיד לפרוטוקול.

עורך-דין עמי רוטמן, היועץ המשפטי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ואגיד בעצם את מה שנתבקשתי להבהיר. על פניו נראה שיש פה שיקולים כבדים לתמוך בתקנות.

שאלתי אותך שאלה, ואתה לא עונה לי. האם הייתה התייעצות עם הגוף, שהוא הגוף שנוסד על-ידי הממשלה לצורך מניעת תאונות דרכים?

אגיד את החלק השני של המשפט.

אוקיי. אז אמתין בסבלנות.

יחד עם זאת, לא נתבקשנו להעביר עמדה פורמלית לגבי התקנות האלה, לגבי הצו הזה. גם לא היינו שותפים. איכשהו בדרך ידענו על זה, אבל הגיבוש של זה והרעיונות, והאם יש כבר שיקולים או דרכים נכונות יותר?

או אם היה לכם רעיון - - -

אני כבר אומר על חלק מהדברים שנאמרו פה: ברור שאכיפה יכולה לתרום בהחלט לחלק מהדברים, אבל פורמלית, וגם לא פורמלית בעצם, לא התייעצו אתנו לראות אם זה מה שראוי - - -

אני רוצה לומר לכם: אני רואה את זה קצת – לא קצת, אפילו בחומרה.

אם יורשה לי להתייחס להליך.

תתייחסי, כן. אבל אתן לך את הרקע, למה אני רואה את זה בחומרה. זאת אומרת, ולא בגלל שאני מנסה סתם להתעלק עליכם.

אולי לפני שאדוני יראה את זה בחומרה.

אני לא יכול לסרב לבקשה כל כך מנומסת. רק שם ותפקיד לפרוטוקול.

תודה. חוה ראובני, עורכת-דין, משרד התחבורה.

מה שיש כאן זה פועל יוצא שנגזר מכמה מקורות, שבחלק לא קטן מהם הרשות הלאומית הייתה שותפה. הנושא של העלאת הקנס על רמזור אדום למשל הוא נושא שמתגלגל במסדרונות החקיקה כבר שנים רבות, והרשות הלאומית הייתה שותפה לא לכתיבה של הצו הזה, אבל להחלטה שהתקבלה אי אז בשנת 2008. הרשות הלאומית הייתה שותפה לתמיכה של הממשלה בהצעת החוק של מירב בן ארי להעלות את הקנסות על עבירות של אופניים חשמליים, דבר שבא לידי ביטוי בצו הזה. אז הנייר עצמו - - -

אבל תרשי לי. מאחר שהייתי גם נורא נחמד, אז כן אעצור אותך פה, ואגיד לך, שהתשובה שלך היא עם תירוצים טובים, ואמיתיים גם כן.

תירוצים?

אני מסכים שיש היגיון בכך שאת אומרת, שלפני שנתיים הם תמכו באור אדום, והייתה גם תמיכה שלהם להצעת חוק שהיא די אקוויוולנטית, היא באותו נושא, וכו' וכו'. אבל עדיין, ואני לא צריך ללמד אתכם ניהול, למרות שאני בא מהתחום הזה, אבל אני חושב, במיוחד שהממשלה מקימה גוף, והיום במיוחד אנחנו מחדדים את זה, אמר את זה גם השר, ונאמר כאן על-ידי גיורא כשהתמנה לתפקיד: לקחנו את הרשות והפכנו אותה במקום למקום שמחלק מתנות למשרדי ממשלה, ועובר דרכם כסף, במקום מקור להעברת כספים, אמרנו: הוא יהפוך לגורם מתכלל, לא רק מעשי אלא גם מקצועי. זאת אומרת, הוא מסתכל על התמונה הכוללת, הוא השליח של מדינת ישראל שאמור לגבש את קואליציית הטיפול בתאונות דרכים של המדינה, של הממשלה, של המשרדים.

ולכן, למרות שיש היגיון במה שאת אומרת, שסביר להניח שהם לא היו מתנגדים, עדיין, אני חושב - -

לא, הם תמכו באותם רעיונות בדיוק.

- - בבואנו היום לאשר חבילה מסוימת, שיכול להיות שחלקה לא הייתה לנגד עיניהם, אני חושב שכן היה צריך, ואני לא רק חושב אלא אני גם עומד על כך שזה יהיה בדברים הנוספים. הקשר הזה חייב להיות הדוק יותר. אני לא גרופי שלהם, אני חושב אבל שצריך לתת להם הצ'אנס גם, שאנחנו מכוונים אותו היום לחלק הזה, יכול להיות שהיה להם הארות גם בא' וגם בע', שהיו יכולים – ואני חושב שזה אגב התפקיד שלהם. זאת אומרת, לא צריך לדלג על חוות דעת כזאת.

כמו שאנחנו לא מדלגים על חוות דעת של יועצים משפטיים, למרות שהם לא הוכשרו לשום דבר בתנועה, אבל יש להם הרבה מה להגיד על נושאים של תנועה ותחבורה, כי הם יועצים משפטיים, ודאי שהיועץ התחבורתי או יועץ תאונות הדרכים של המדינה, של הממשלה, צריך להיות שותף בעניין הזה, וצריך להביע את דעתו לפחות, ולבוא לישיבה כאן אחרי שהם באמת היו בתוך העניין.

אני אומר את זה כהערה לפרוטוקול. ואני מבקש שבדברים הבאים זה לא יקרה כך.

אני מבקשת להוסיף עוד משפט אחד. נתתי שתי דוגמאות. תיקונים אחרים שנמצאים פה הם פרי של החלטות של גוף כלל ממשלתי שנקרא ועדת תיאום בין משרדית, והרשות הלאומית חברה בה. והצו הזה גם כן מגלם המלצות של אותה ועדת תיאום, שבה נוטלת חלק הרשות הלאומית.

ועדת תיאום בין משרדית לאיזה נושא?

לנושאי תעבורה. יש איזה פורום, הוא מכונה ועדת תיאום, יושבים בו אגפים שונים - - -

וכל הנושאים שאנחנו הולכים להצביע עליהם היום עברו שמה?

גם. זאת אומרת, יש כאן שילוב של מקורות שונים.

אתן לך להגיב. אני לא מחפש מלחמה ביניכם. אני רוצה להגיע רק לאמת, כדי לפחות שבפעם הבאה זה יהיה כמו שצריך.

הדברים, כמעט כולם – בצו הזה זה מגיע מכמה מקורות, אבל באופן כללי שינויים בדיני תעבורה, הן צו עבירות קנס, הן חלק ב' בתקנות התעבורה, דיני תעבורה, עוברים דרך הגוף הזה של ועדת תיאום, שבה מיוצגים אגפי משרד התחבורה, נת"י, הרשות הלאומית, משרד המשפטים, הנהלת בתי-משפט, משטרת ישראל. זה גוף שנועד בדיוק למטרה של התכלול הזה, וזה המנגנון שבו עוברים עבודות השגרה.

תודה.

שוב, אני באמת לא רוצה, כי חוה ואני באמת בקשרים טובים בכל - - -

כך צריך להיות.

אבל עניינית אני יושב בוועדה הזאת כבר שמונה שנים. הוועדה ככלל דנה בהצעות לתיקוני תקנות מהותיים. זאת אומרת, יש פה חלק מהתקנות שיזמנו, לא בפועל יוצא של הקנסות או רף הענישה של זה. ולכן, עוד פעם, מהותית כל מה שיש פה צריך להיות מוסדר באיזושהי צורה. אבל להגיד שכל זה עבר ברמה הזאת או אחרת - - -

לא אמרתי שכל זה, אמרתי - - -

אז אני אמרתי. גברתי היועצת המשפטית, אני אמרתי, ואני מבקש שזה יירשם לפרוטוקול, ולקחת את זה בחשבון. משרד התחבורה, בבואכם להכין דברים כאלה ואחרים, גם ברור לי שיש לכם צוותים שכוללים משטרה וכו', הגיבוש של הדברים האלה צריך להיות ביחד עם הרשות שהקמנו.

אם אנחנו לא רוצים את הרשות הזאת, בוא נסגור אותה. אבל אם אנחנו רוצים אותה וחושבים שהיא חשובה, וגם חידדנו את זה עכשיו, שהטיפול שלהם יהיה הרבה יותר מקצועי, מחקרי, התנהגותי, אז אם ככה בוא ניתן להם לעשות את העבודה הזאת. זה רק יכול לשרת אותנו. אין פה הרי ניגודי אינטרסים של משרד התחבורה ושל הרשות, שהיא בעצם חברת בת של משרד התחבורה.

- - -

ודאי. משרד התחבורה הקים את זה כדי לייעץ.

אין ניגודי אגו?

אוקיי. אני מבקש לקבל קודם כול הערות כלליות אם יש למישהו, לפני שניכנס לבחינה של הדברים. אבל אני מבקש תוך כדי הדיון גם באמת לראות ולבחון את העומק, מה המשקל של הנושא של קנסות אל מול התליה של רישיונות נהיגה – האם זה יותר טוב מזה? מה הניסיון שלנו, שיש לנו בכל סוג של קנס כזה או אחר, ולקבל איזושהי חוות דעת בעניין הזה. ולמה דווקא בחרנו את הקנסות הללו? האם בגלל חומרתן? האם בגלל שהן יותר מטילות עומס על בתי-המשפט וכו'? אני מבקש פירוט בצורה עניינית, כדי שנעשה באמת דיון נכון ואמיתי לעניין הזה.

אין פה גם התייחסות, אדוני היושב-ראש, לעניין הנקודות. עניין הנקודות נשאר כפי שהוא?

הוא נמצא במקום אחר.

בתקנות אחרות, והוא יובא לאישור הוועדה - - -

אבל יש שינויים שם?

מונח בוועדה, נשלחו חומרים לוועדה לבקשתה.

סוף-סוף. הוא הועבר לוועדה בסוף 2015, התקיימה ישיבה אחת בראשותה של חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין, שמילאה את מקומו של יו"ר הוועדה, והיא ביקשה מסוף 2015 לקבל מסמכים ומחקרים, בין היתר המחקר שנעשה בטכניון, מהי הסיבה להעלאה של הניקוד לעבירה זו? מה בכלל כל תוכנית החינוך של הניקוד, וכיוצא בזה.

כן, זכור לי. אני זוכרת את הדיון. מונח, היו חומרים שאכן לקח זמן, היו עיכובים בהעברה.

מ-2015, כן.

כן. והועברו.

אני חושב שאי-אפשר לדון בזה בנפרד, כי יכול להיות שהניקוד – אפשר לדון, כן, אבל אני חושב שהם מאוד תלויים, כי אני יודע, ואני גם בטוח, שאנשים, חשוב להם יותר הרישיון מאשר אם יתפסו אותו עוד קנס. אז ההחמרה בניקוד היא עדיפה על עוד הכנסה לאוצר.

זה משפיע מאוד על הנושא הזה.

אין קשר אוטומטי ישיר בין שני הדברים. יש עבירות שהן בעייתיות מבחינה רגולטורית, כשאין ביניהן צד בטיחותי. אתן לך דוגמה: הסעת נוסעים בשכר באוטובוס זעיר פרטי. זאת עבירה. זאת עבירה רגולטורית חמורה, חשוב לנו לאכוף אותה, כי אנחנו רוצים להסדיר את ענף ההיסעים, אבל זה אותו רכב, אותו מספר נוסעים, ואולי מבחינה בטיחותית זאת לא בעיה. אז זה לא מצדיק נקודות. יש הבדלים בין השניים

אנחנו בתחום הבטיחותי מנסים לשמור אותם במדרגות דומים. יש עבירות שהן בכלל לא נמצאות בצו עבירות קנס, כי הן עבירות של הזמנה לדין, ונשפטים עליהן לפעמים אפילו בבית-משפט מחוזי, לא בית-משפט לתעבורה, כמו עבירת ההריגה במסגרת תאונת דרכים. וגם שם יש ניקוד. זאת אומרת, אין מתאם הכרחי ביניהן, ולכן צריך ואפשר לדון בשניהם, אבל כל אחד לחוד לפי הרציונלים שלו ולצרכים שלו.

אבל לפחות שיהיו מונחים בפנינו שניהם. שניהם יהיו מונחים, ואז נעשה גם את ההשוואה.

אני אומרת שההשוואה הזאת איננה בהכרח נכונה.

לא בהכרח בכל סעיף, אבל בחלק מהסעיפים היא ממש - - -

באור אדום זה שווה נקודות.

אפשר לעשות את ההתאמות בהמשך.

תראי, בואי אגיד לכם, משרד התחבורה: שוב, אנחנו כרגע נמצאים באיזשהו שיעור מוסר, אולי שיעור לעתיד, אבל אני חושב שכן היה נכון, למרות שאין קורלציה מלאה בין כל סוגי העבירות, אבל כן היה נכון לראות את התמונה הכוללת, כי בסוף התמונה הכוללת משחקת.

אבל אני אומר שוב מה שאמרתי בהתחלה: אנחנו רוצים להילחם בתאונות הדרכים. וכדי להילחם בתאונות הדרכים אנחנו צריכים לעשות דברים. אז איך אומרים? האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אז למרות שאני חושב שאפשר לעשות את זה יותר נכון ויותר טוב, נתקדם היום.

אבל אני חושב, עוד פעם, כהערה, גם בדברים כאלה, כשאתם הולכים ולוקחים מגוון של עבירות, ומטפלים בהן גם מכיוון הקנס, גם מהכיוון המשפטי וגם מהכיוון של הנקודות, זה היה הרבה יותר חכם מאשר לבוא מה שנקרא בטור כל פעם - - -

וגם התליה של רישיון של הנהג.

וגם ההתליה. כי זה בעצם יכול לעשות דיון אחד רחב ונכון על הכול, וידידי חאג' יחיא צודק במיליון אחוז בעניין הזה. אבל שוב, אנחנו מתקדמים קדימה. זו לטעמי החובה שלנו כרגע לעשות. ואת הדברים הללו אני מבקש כן אבל לקחת לתשומת לבכם.

ואולי, גברתי מנהלת הוועדה, אולי אפילו נתייעץ ביחד עם יושב-ראש הוועדה, עם איתן, להוציא מכתב בעניין הזה, דבר ראשון לגבי הנושא הזה של התייעצות עם הגורם המקצועי של משרדי הממשלה, שיבואו בוחנים לישיבה ביחד ולא מסתמכים על הסכמות של העבר. ודבר שני, גם אם יש תיקוני תקנות, במיוחד בתקנות, כי בחקיקה קשה לך לעשות דברים רחבים מאוד, כי לפעמים אתה מתקן סעיף מסוים.

להציג לוועדה את התמונה הכוללת של כל אמצעי הענישה.

אבל תקנות, לקחת באותו סעיף של תקנות את מכלול התקנו, במיוחד אם אתם כבר עובדים על זה. הרי אתם עובדים במקביל על התקנות האלה והאלה, הרי זה כבר בדרך לוועדה פה לדיון. מה היה קורה אם זה היה מגיע עוד שבוע או שבועיים ביחד, והיינו מקיימים דיון אחד גדול ומקבלים את ההחלטות שלו?

אוקיי. גברתי תבדוק את זה עם יושב-ראש הוועדה. הערות כלליות, נתחיל עם יאיר עאמר, סגן מנהל אגף הפיקוח עיריית תל-אביב. אם יש עוד מישהו, שיודיעו עכשיו.

(היו"ר איתן כבל, 11:15)

תודה לך.

אני פה, אל תחשוב שהתפטרת ממני.

לא, אני אומר תודה על זה שהחלפת אותי. אין לי עניין להתפטר ממך. שלום לכם. אני מתנצל.

אגיד לך איפה אנחנו עומדים, אדוני.

כן.

דיברנו בהתחלה, רק באמת גם לחבר לעניין הזה, שאנחנו עושים, ושיבחתי מאוד את הוועדה, ואמרתי שקירות הוועדה הזאת יכולות להעיד כמה שעות של דיונים שיזמתם, ויזמת אתה, ועשינו בנושאים האלה של תאונות דרכים. לצערנו הרב, אין לנו תוצאות מה שנקרא בשינוי תקציבי גדול, לפחות לא בנושאים שאנחנו רואים כולנו בעיניים, כמו חוסר הניידות ודברים מהסוג הזה. אבל אנחנו עושים את שלנו ככל האפשר, ולא נרפה ולא ננוח ולא נשקוט.

היום אנחנו בעצם מטפלים בקנסות, שזה לא הדבר הכי חביב לחברי כנסת ולאנשי ציבור לעשות. ולמרות שהיינו צריכים אולי שיעשו דברים נוספים, אנחנו הולכים קדימה במלחמה שלנו בעניין הזה. אין פה את נציגי האוצר. ביקשתי להעלות דבר, ואבקש את כבודו להמשיך לכדרר את זה, בוודאי יותר טוב ממני, לפחות אם אנחנו מעלים היום את הקנסות והדברים האלה, לנסות להגיע להבנה עם משרד האוצר, שהתקציב הזה – אני יודע שזה דבר שהוא לא קל, צריך לבדוק את זה ולראות, לפחות שנדע שהתוספת הזאת לפחות תלך לנושא של מאבק בתאונות הדרכים, ולא תיבלע בבולען הגדול של תקציב המדינה.

אוקיי.

זה הנושא שדיברנו עליו עכשיו.

עוד דבר אחד, שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא הייתה מסונכרנת לגמרי לגבי הדיון הזה של היום, ואמרתי שגם בעקבות המדיניות שלך, שהיום הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים היא יותר גורם מקצועי ופחות מחלק מתנות, אלא גורם מקצועי מתכלל, אז צריך שיתוף פעולה הרבה יותר רחב בעניין הזה. ואנחנו אוחזים עכשיו בעצם בהערות כלליות. מפה סע קדימה.

תודה. שלום שוב, ברשותכם אני רוצה גם לומר את עמדתי בעניין הזה. אומר לכם את זה כך: אני לא מתנצל, ואנשים מתבלבלים, אנחנו לא ממשלה. זה שאנחנו עושים יותר מממשלה, ונמצאים, פרי וחברים אחרים, בחזית, פתאום נהפכנו – כאילו שואלים אותנו למה אנחנו לא עושים.

אז, חברים, מי שנרדם בשיעורי האזרחות, שידע, יש הפרדת רשויות בישראל. והעובדה שהוועדה עושה לאין שיעור מכל מה שנעשה עד היום קצת מבלבלת. אני רואה את הבלבול הזה במיילים שאנחנו מקבלים, כאילו איפה אנחנו. יש פה קצת בלבול, או קצת הרבה. אז אנחנו לא. לקחנו על עצמנו להוביל את המאבק בקטל בדרכים, ועשינו מעל ומעבר, יחד עם "אור ירוק" וגופים נוספים, כדי לשים את הנושא על סדר-היום. אחד.

נקודה שנייה, אני כבר אומר לך, גברתי: אני מבקש שעד תחילת פברואר נעשה דיון, שאליו יוזמנו כל השרים לסכם את 2016. אני אומר זאת בצורה ברורה. כל סיפורי הכסף ייחתכו, כל ההתחייבויות יוקראו. אני לא ממתין לוועדת ה"אין כלום" מנכ"לים, שזה ביזיון, בושה וחרפה. בושה וחרפה, איך הם מנהלים את המדינה ואיך הם מנהלים את הקטל בדרכים. ממש כך. ארבעה חודשים לסכם חומר – מה יקרה? המשיח ירד? מה עוד צריך שייאמר? צריך ניידות, צריך כסף לבתי-המשפט. משרד התחבורה, לפחות בצד שלו, איכשהו עוד מטפל בצמתים שסיכמנו עליהם. מה עוד צריך?

אני גם כאן נמצא שחר אילן שעשה על זה כתבה, ואני רוצה לומר את זה כך: חברות וחברים יקרים, אין כאן בנושא הזה, שהוא כואב, אי-אפשר לצעוק כל היום אתם לא עושים, אתם כן עושים, זאת מלחמה, זאת מלחמה, וכשאנחנו מתחילים לשאול מה עם העניים. אגיד לך לכן מה ההבדל הגדול לשיטתי, כי כשהוועדה הזאת דנה במאבק, ומחוקקת חוקים שאסור לנתק מים, כי אנשים שלא בטובתם נקלעים למצב שבו הם מוצאים את עצמם במצב שהם לא יכולים לשלם מים, או ממסכנות הכי נמוכה שיש, או שאנשים שלא בטובתם נקלעים למצבים. אתה יודע, היו אנשים ונפלו, חולים, כל מיני דברים. אותו דבר בחשמל, אותו דבר בדברים אחרים.

גם פה.

תסלח לי, אור אדום - - -

לא, לא, בקנסות האלו, גם יש פה עניין - - -

תסלח לי, תסלח לי, תסלח לי. אגיד לך מה ההבדל. כמעט כל הדברים כאן זה בן-אדם עושה אותם. זה נגעת, לא נגעת; עשית, לא עשית. עכשיו, כולנו, גם אתה, גם אני, ככה בשקט, אין פה את אימפריית התקשורת שלנו.

אני לא.

פרי בטוח לאו. מסתכלים, אור אדום, מחכים, מחכים, ערב, לילה – נחצה, מה העניין? ופתאום בדיוק בשנייה הזאת קרה מה שקרה. אז אגיד: סליחה, אני מסכן, וזה ההוא שהרג את ההורים שלו, ואמר: עכשיו אני יתום, אני רוצה חנינה. בדברים האלה אי-אפשר להחזיק חבל בשני הקצוות שלו.

עכשיו, אני מודע לעובדה, והאמן לי, באמת שאני מודע לעובדה, אני לא "עף על זה", לא אגיד שאני חושב שזה הולך לתת את המענה, כי אנשים בבוקר, כשהם יוצאים מהבית, הם לא יוצאים, רוב האנשים, והיו לנו דיונים משפטיים בעניין הזה, ויש חוות דעת לכאן, עולם המשפט חלוק, זה לא חלוט לגמרי. אני מכיר ויודע את השאלות לכאן ולכאן, אבל אי-אפשר, אני רוצה לראות את זה כחלק ממכלול.

כשבן-אדם מדבר בטלפון זאת פעולה מודעת. אני רוצה לתת לך דוגמה. כשאנשים חוצים באור אדום, כשאנשים עוברים באור אדום, אי-אפשר להגיד: אוקיי, עכשיו נסלח לו, זה עונש קשה, הוא עני. זה לא עובד כך. גם אני נפגע וגם איש שנמצא בעשירון התחתון – אחת הבעיות, שתמיד אני אומר את זה, אם אתה רק פוגע ועשית את הנזק רק לעצמך – שמע, תפקידה של המדינה גם בוודאי את זה לעשות הכול כדי למנוע את זה. אבל אלה, מה שנקרא, לא זו אף זו.: לא רק שהם פוגעים בעצמם, אלא באנשים שסתם נקלעו לסיטואציה הזאת די במקרה.

ואין אירוע שאנחנו לא מכירים, שאחרי האסון, עובר זמן, ופתאום אנחנו אומרים: אוי, איזה מסכן, איזה משפחה טובה, הוא בכלל לא התכוון, הוא ילד טוב, הוא גידל ילדים – תראו איזה ילדים לתפארת יש לו.

משפחה נורמטיבית, נורמטיבית.

סליחה, ראינו פה, אתה זוכר את זה, איך משפחות באו ואמרו את מה שאמרו. אז אני אומר: שכר מצווה מצווה, שכר עבירה עבירה. זאת תפיסתי, זו גישה.

הייתה גם הערה של חבר הכנסת פרי, בדברים מסוימים לעשות אולי הבדל בין עבירה ראשונה לעבירה שנייה.

אני לא אומר שלא. אני רק רוצה להזכיר לאדוני, שזה גם יכול להיות חליף משפט.

דיברנו על זה.

ואגיד לאדוני עוד דבר: אני מאוד מקווה, שאתה יודע, גם ככה יש לנו פקקים בבתי-המשפט - - -

לא רק בבתי-המשפט, גם בגורמי האכיפה שאחראים לכתבי האישום וכו'.

זה רק עד שמגיעים לפה. כשבחוץ – אין כלום, כשמגיעים לפה, אתה מקשיב, אתה אומר: וואלה, איזה עולם נפלא בחוץ, איזה לואי ארמסטרונג, "עולם נפלא". הכול טוב. באים לפה, אתה לא מבין על מה מדברים, על מה אנשים משחיתים לאנשים אחרים את זמנם. רק אני יודע שב-2015 נהרגו 357 אנשים, וב-2016 נהרגו 375 אנשים, אזרחים. שלא נדבר על הפצועים, שלא נדבר על כל גלי ההדף.

עכשיו, בואו נקרא, ונעסוק איך אומרים בכל דבר לגופו, בכל עבירה באופן מושכל, ונראה אם יש הגזמה, ונצא לדרך. עכשיו, לגבי מה שאדוני אמר, אתה יודע מה, אני אומר לך בהן צדק: אתה יודע, אני חושב שהמשיח יבוא לפני.

כבר היה כדאי לבוא לוועדה.

קודם כול, אנחנו מסכימים על משהו אחד על ההתחלה, על הבוקר.

אתה יודע שאני באותה עמדה אתך.

אני יודע. עד שהמשיח יבוא, בוא נסחוב חמור אחד פנימה לפחות.

אתה יודע מה, אלך אתך. הלכתי אתך. אנסה.

אני סקפטי לא פחות ממך, אדוני.

זה לא עניין של - - -

חאג' שואל מתי זה יהיה, הוא רוצה גם לבוא.

אני רוצה - - - את החבל לפחות של החמור, שימשכו את החמור של המשיח.

השאלה אם הוא יהיה ליטאי, או מה הוא יהיה.

יאיר עאמר, סגן מנהל אגף הפיקוח בעיריית תל-אביב; יניב יעקב מ"אור ירוק"; ופיני גרשון, נציג "אגד". בבקשה.

טוב, שלום לכולם. אני רוצה להתייחס לנושאים שרלוונטיים לרשויות המקומיות. בסך הכול יש הצעה להעלות את גובה הקנס מ-100 שקלים ל-250 לגבי עבירות של רכיבת אופניים. בסך הכול אנחנו אמורים להתחיל לאכוף את זה בקרוב, אני מקווה, כרגע זה נמצא אצל המשטרה בהכנת נוהל. ובסך הכול אני חושב שדי ברור, מדובר פה בעבירות בטיחות בעיקר, בהרכבה וכדומה. בסך הכול הקנס של 100 שקלים הוא קנס שהוא לא מרתיע בהחלט. אנחנו חושבים שלהעלות אותו ל-250 – סביר בהחלט, על מנת שיהיה גם אפשר לממש ולהרתיע דרך האכיפה של הפקחים. זה בהקשר של האופניים.

יש הצעה נוספת, להסמיך את הפקחים - - -

אופניים גם מדובר על הגיל, מאיזה גיל מותר.

גם על הגיל, אבל זה בתחום המשטרה יותר, בתחום סמכות של המשטרה.

אל תיכנס אתי לסעיפים.

אם יש לך הערות כלליות.

הערות כלליות. לסעיפים תוכל להתייחס.

אוקיי. אז הערות כלליות, יש למעשה הצעה להסמיך את הפקחים לגבי שני נושאים נוספים, שכיום אנחנו לא אוכפים אותם. הנושא האחד זה חובת סימון רכב שהושאר בצד הדרך, התקלקל למעשה, שהיום הוא בסמכות המשטרה. המדובר בעבירת חנייה. ועבירה נוספת זה איסור חנייה בדרך לרכב שרישיונו פקע, שזה למעשה דבר שהוא באמת חשוב לנו, ומי יודע ומכיר כמו תושבי תל-אביב, שבצדי דרך עשרות ומאות גרוטאות רכבים שמונחים, נשארים.

מה זה רישיונו פקע? אתה מוכן להסביר לי? כי יש פה שורה שלמה, שאתה גם מתייחס אליהם. האם זה שלא חידשתי את הרישיון, או רישיון הרכב פקע ולא חודש? למה הכוונה?

השאלה אם רוצים עכשיו להיכנס לסעיף.

לא, רק להבין.

רישיון פקע זה רישיון שלא בתוקף, שזה אומר שנסתיימה התקופה של רישיון הרכב ולא נעשו הפעולות - - -

זה רישיון רכב או רישיון - - -

כשהוא מדבר, בהקשר של הפיקוח העירוני, בסעיף שמתייחס אליהם, מדובר על רישיון רכב.

אוקיי. תודה.

רק בהקשר הזה אני רוצה להגיד, שמבחינתנו, הצענו את זה כבר מזמן, הנושא הזה יכול לתרום לצמצום של תופעה חמורה בתל-אביב, ואני מניח שלא רק בתל-אביב, של השארת רכב נטוש שבעליו התייאש ממנו, והוא משאיר אותו בצד הדרך, ביודעין שהיום אין ענישה. מה אנחנו עושים היום הרי בתל-אביב? ברגע שאנחנו מקבלים תלונה מתושב - - -

כן, העניין ברור.

אנחנו מגיעים, בשנה אנחנו מטפלים - - -

אגלה לך סוד: כנראה לא רק בעיריית תל-אביב.

לא, אמרתי. אני מניח שבתל-אביב זאת תופעה נפוצה.

- - -

בכל מקום.

זה בהנחה שהוא לא מכר אותה לשטחים.

או גריטה, יותר פשוט, אני לא מבין את האנשים. ירוויח עליו עוד כמה שקלים.

הם מחכים שהעירייה תבוא ותיקח אותו.

לא, אבל אני אומר: אני לא מבין למה אנשים לא לוקחים היום, גורטים רכב.

לא, אני חושבת שזאת תופעה אחרת.

לא, אם הוא משאיר את זה.

לא, יש כאלה שנוטשים, אבל יש גם כאלה שסוחרים, שמשתמשים פשוט ברכב בתור המגרש. הם תופסים מקומות חניה, במיוחד כאלה שהם לא בתשלום כמובן, ומשתלטים עליהם, וכל השיירה של מכוניות – "למכירה", "למכירה", "למכירה", של הסוחר. עכשיו שיש חובת רישוי של סוחרים, מה שלא היה בעבר, אז - - -

חוה, אפרופו, במאמר מוסגר, אופניים חשמליים, החלטתי שנלך על המהלך של כמו שהייתי ילד צעיר, שהיה מספר מאחורה. זה חייב להשלמת המהלכים שלנו. היום אפשר לעשות את זה גם באינטרנט, זה בכלל פשוט.

אבל הם נוסעים כל כך מהר ובחושך, שלא תראה.

לא משנה. אז יהיה זוהר. הגיעו לירח כבר, אתה יודע. זה שהגיע לירח כבר מת, ועוד לא הגיעו לזה? בחייך. כי אחת הבעיות שאני כבר רואה זה בדיוק מהמקום הזה. אני רואה אותם, איך הם טסים, ואז אתה לא מספיק לתפוס אותו, לפחות אתה רואה את המספר. הרי אתה יודע, לא תיפתר הבעיה.

לא, ברור.

אנחנו מנסים רק, איך אומרים, לתת לזה - - -

לצמצם.

אוקיי, תודה לך. יניב יעקב מ"אור ירוק", בבקשה. תודה לכם באמת על כל אשר אתם עושים. ואני מחזק אתכם. ואתם, תראו, גם הגוף והעמותה המובילה. אני לא מזלזל באגף ארגון אחר, באף עמותה, ובאמת כולם נותנים מי יותר, מי פחות, אבל כולם נותנים. אבל אתם באמת מובילים את זה בכל הכוח, ויישר כוח.

תודה לאדוני. באופן כללי אני רוצה להתייחס לצו הזה, ואני חושב שזה צו מבורך, שמביא בשורה גם לאזרחים שמקבלים בחלקים נרחבים ממנו הקלה, ולמעשה נותנים להם את האופציה לשלם קנס ולא לקבל הזמנה לדין, ולבזבז גם את זמנם וגם את הזמן של בית-המשפט. מעבר לזה, יש החמרה בעבירות חמורות, כמו שציינת, של חציית צומת באור אדום.

אבל כאשר באים לבחון את זה, כמו שכבר עלה פה, כל הגברת הענישה וכל השינויים, הם לא יעילים, הם לא אפקטיביים, בלי אכיפה. ואדוני ציין את ה-300 ניידות, ואני רוצה משפט לגבי אותן 300 ניידות ו-300 מצלמות ו-300 שוטרים. אמרת שפונים לוועדה למה הוועדה לא עושה. למשטרת ישראל יש תקציב של 10 מיליארד שקלים, סדר גודל. הכסף ישנו, לא צריך ללכת מהאוצר, שזו פעולה מבורכת, ולהעביר את הקנסות. יש 10 מיליארד שקלים בתקציב המשטרה – שיעבירו. לא הוועדה צריכה להעביר.

יש התחייבות של השר כבר.

התחייבות של השר.

יש התחייבות של השר. זה כבר לא, אתה יודע, מילים בעלמא. יש התחייבות של השר.

נכון מאוד. ההתחייבות של השר, וגם הכסף קיים. אני בטוח שאם לאדוני היה את התקציב של 10 מיליארד שקלים, כבר היו מזמן עוד 300 ניידות. אבל מה שאני אומר: יש שרים, יש להם אחריות. לא הוועדה צריכה להעביר את הכסף, אלא משרדי הממשלה והשרים. ואליהם צריך לפנות, ולדאוג שזה יגיע.

אוקיי. קודם כול, לא נעים לי להגיד, כל פרק זמן אנחנו מוציאים מכתבים ופניות. ואיך כתוב בפרשת מקץ, שרק קראנו אותה לא מזמן? ולא נודע כי באו אל קרבנה. כך הם פני הדברים.

אני רק רוצה, ברשותך, גברתי שמהרשות, העובדה שלא הייתם בלופ הזה מאוד מאוד מאוד לא מוצאת חן בעיני. יש כבר יושב-ראש חדש, שהובא על-ידי השר באופן אישי, הוא אישיות מן המדרגה העליונה, זה לא עוד ממש – והגדרנו כבר, אמרנו שהמשרד לא יהיה רגולטור לחלק כספים ככה - -

צינור להעברת כסף.

צינור להעברת כסף. - - אלא באמת יהיה הגורם המקצועי. ואני באמת אומר את זה בנזיפה למשרד התחבורה, גם אפנה בעקבות זאת, אני חושב שצריך לעשות פה, אצל השר, השר צריך להוציא את ההנחיות בעניין הזה, זה לא אנחנו.

אדוני לא שמע את ההסברים שנתתי על האופנים שבהם כן נעשה תיאום עם הרשות הלאומי. זה לא נעשה מאחורי גבם.

קודם כול, סליחה. יש לי הצעה: בואו לא נדבר במושגים של מאחורי הגב, בואו נדבר במושגים של איך ביחד "האגרוף" שיטפל, במירכאות כמובן, בנושא הזה יהיה יותר חזק ויותר אפקטיבי. זה הכול. אף אחד לא בא לגזול מטה לחמו של אף אחד.

לא, אבל אי-אפשר גם לפטור את הרשות מהאחריות לנושא של בחינת הצו שעולה. הוועדה פרסמה את הצו לפני שבועיים, הרשות לבטיחות בדרכים הוזמנה להשתתף בדיון. היה עליה לקחת את הצו בנושאים שהיא לא מרגישה שהיא שותפה, לבחון, לבחון את כלל אמצעי הענישה שנוגעים לעבירה שמוצעת, ולבוא לוועדה ערוכים ומגובשים, ולהמליץ לה מה צריך לעשות.

קודם כול, גברתי צודקת במאה אחוז. ועדיין, ועדיין, ועדיין. וכל מה שאת אומרת זה נכון במאה אחוז.

אוקיי.

התהליך הוא כאן עוד כמה צעדים לאחור.

נכון.

את צודקת שאם לא נעשה, היה תפקידם לעשות את זה. אני מקבל את זה. אוקיי, תודה, יניב. פיני גרשון, "אגד".

כן, שלום. תודה. שמי פיני גרשון, אני מהנדס התנועה ב"אגד", ואני רוצה קצת להעיר בזרקור מכיוון אחר על הנושא הזה. אומנם פה מדברים על שיטת הענישה, גובה הענישה, והכול בסדר, למרות שיש פה איזשהו סימן שאלה מאוד גדול אם זה יעיל – כן או לא.

אתם נותנים עונשים ב"אגד"?

בוודאי.

זה יעיל או לא?

לנו – מאוד יעיל.

תודה. הלאה, סיימנו.

יחד עם זאת, תסתכלו, כולם מדברים על רכבת ישראל, שהולכת וצומחת וגדלה, ונהנים לספר על זה, ונהנים להיות ברכבת, וזה נהדר. וזה למה? יש הרבה סיבות, אבל אחת הסיבות פשוט כי רכבת ישראל לא צריכה אכיפה. אין לנו ניידות על המסילה, אין רכבים פרטיים שמורשים להיכנס למסילה. זה פשוט. אלא מה? שבתחבורה הציבורית זה קצת אחרת. תכנון תחבורה ציבורית היום הוא תלוי אכיפה.

נכון.

וזאת הבעיה. ופה אני דווקא מנצל את הבמה, ואתה ידוע בבולדוזריות שלך, ביכולות שלך: תנסה לקחת את זה לכיוון אחר. לתכנן תחבורה ציבורית מבחינת תשתיות, שלא תהיה תלויה באכיפה. קחו לדוגמה את העלייה לירושלים, שרובנו עשינו את זה היום. בעלייה לירושלים, בהתקרבות לגינות סחרוב, יש את הנתיב השמאלי לתחבורה הציבורית, שהוא מסומן בצבע אדום. למה אף אחד מאתנו לא עלה לנתיב הזה היום? ולמה כולנו עמדנו בפקק, כמו ילדים טובים, וראינו שמשמאלנו חולפים האוטובוסים?

יש מצלמות, בין היתר.

לא, המצלמה היא רק בקצה ברמזור.

אוקיי, תסביר, אולי אדע למה אני לא עושה את זה.

למה אתה לא עושה את זה? כאשר במקום אחר אתה כן מרשה לעצמך, כמו שאמרת, ובצדק. כי יש פה משהו שהוא קצת שונה. למה? כי יש פה מה שנקרא, לדוגמה במקרה הזה, נתיב תחבורה ציבורית מצד שמאל, כאשר רוב הנת"צים הם מצד ימין.

אבל, פיני, הבנו את הרעיון. אני רק אומר לך את הדבר הבא: הוועדה הזו לקחה את הנת"צים ונתנה להם את המקום הראוי להם, ואישרנו לא מזמן. אפילו, דרך אגב, חווה, השר לא ידע למשל שאישרנו את התקנות של אופניים חשמליים.

מה זאת אומרת הוא לא ידע? הוא חתם עליהם.

גברתי, אז אני מציע שתגידו לו על מה הוא חותם, כי אתמול ניהלתי אתו דיון, ואני מנסה להסביר לו: העברנו את התקנות, שנתנו שם גם לפקחי - - -

הרשויות המקומיות.

חוק הסמכת הפקחים. זה הצו שהעלה את הקנס. הוועדה דנה בזה רבות.

נכון. והייתה לנו שיחה אתמול עד שהוא אמרו: אה, יפה מאוד עשיתם. אני רק מספר לך את זה מור"ק מאתמול בערב. ואני אומר את זה אותו דבר לגבי העניין הזה של אכיפה בנת"צים. גם קיימנו שבוע שעבר, כמדומני, בעניין ההיערכות של הרכבת בתל-אביב ובירושלים, כבר לבנות מסלולים מיוחדים לאוטובוסים עוד לפני סיום הפרויקט. זאת אומרת, תוך כדי הפרויקט, כדי שהתחבורה הציבורית תקבל את המשקל שלה עד שיסיימו את העבודות, כי ככל שהעבודות הולכות ומתרחבות, הקושי להתנהל בתוך העיר הולך וגדל, והצורך בניידות, לפחות שלא יהיה – אז לכן "אנחנו על זה", וכל רעיון יתקבל בברכה.

תודה לכם. עוד מישהו? אוקיי, בואו נתחיל.

אתן ממש שני משפטים על מה זה צו התעבורה (עבירות קנס), למי שלא יודע. פקודת התעבורה ותקנות התעבורה קובעות עשרות, מאות, של עבירות. ככל עבירה פלילית במדינת ישראל, נקודת המוצא היא שהאכיפה והענישה לגביהן היא בהזמנה לדין בבית-משפט, במקרה של עבירות תעבורה בדרך כלל בית-משפט לתעבורה. ויחד עם זאת, הפקודה מסמיכה את שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה, לקבוע עבירות שיהיו עבירות קנס, דהיינו שבן-אדם מקבל דוח שבו רשום סכום קנס שנקבע בצו, ואז הוא לא יוזמן למשפט, אלא אם כן הוא יבקש זאת באופן יזום. ברירת המחדל היא קנס בסכום ידוע מראש.

אנחנו מבקשים כאן לתקן את הצו, להוסיף עבירות שהן כיום עבירות של הזמנה לדין, להפוך אותן לעבירות קנס, בעבירות מסוימות לשנות את סכומי הקנסות. אין כאן, בניגוד למה שנאמר, העלאת קנסות משמעותית, רוב השינויים פה אינם עניין של העלאת קנסות.

50% זה לא משמעותי?

בעבירה אחת בלבד ה-50% הזה. יש עבירה אחת של 250%, את זה אתה לא מציין.

אצלכם זה לא משמעותי.

אתה חונה על שביל אופניים?

זה לא יעבוד כך. נקרא ונבדוק דבר דבר.

היא צריכה לדייק.

השינויים שיש פה הם ברובם לקחת עבירות חדשות, שמעצם היותן חדשות הן אוטומטית עבירות של הזמנה לדין, ולקבוע בצדן עבירות קנס, כי הן עבירות שהיסודות שלהן אובייקטיביים, הן עבירות של אחריות קפידה, ואין צורך בדרך כלל בהליך המשפטי לגביהן.

האם הקלה על בית-משפט לתעבורה זו מטרה? לא, זו לא מטרה, אבל הקלה עליהם, ולהוציא עבירות טכניות שאינן צריכות את המנגנון הזה, יפנה את זמנו של בית-משפט לטפל בעבירות החמורות, שטעונות את הדיון המשפטי המלא, וגם טעונות ענישה שרק בית-משפט יכול להטיל.

אוקיי, בואו נתחיל.

צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ז-2016.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-30 לפקודת התעבורה (להלן – הפקודה), בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 30(א) לפקודה ובסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מצווה לאמור:

תיקון סעיף 3

1.

בסעיף 3(ב) לצו התעבורה (עבירות קנס), התשס"ב-2002 (להלן – הצו העיקרי), בסופו יבוא:

טור א'
דרגת הקנס

טור ב'
בשקלים חדשים

"ו

1,500".

אנחנו מציעים ליצור כאן מדרגת קנס נוספת.

את מדברת על האור האדום?

אני לא מדברת כאן על אף עבירה, אני מדברת על ליצור פוטנציאל בצו לתת לעבירות קנס של 1,500 שקל.

מדרגה נוספת, בלי קשר. מאה אחוז. אוקיי, תודה. יש הערות? תודה.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 1 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 1 אושר.

תודה, אושר.

אני נגד.

אחד נגד. אוקיי.

תיקון התוספת

2.

בתוספת לצו העיקרי –
(1) בפרט 1 –
(א) במקום מספר סידורי 1א יבוא:

מספר
סידורי

מספר
הסעיף

פירוט נוסף לעבירה

דרגת
הקנס

"1א

2

כשרישיון הרכב פקע – יותר מ-4 חודשים ועד שנה אחת מיום פקיעתו

ה"

זו עבירה של נסיעה ברכב כשהרישיון שלו לא בתוקף, רישיון הרכב. המצב היום הוא שעד 4 חודשים מפקיעת רישיון הרכב זו עבירת קנס של 250 שקלים ואחר כך זה הזמנה לדין. אנחנו סבורים שאפשר להאריך את התקופה של עבירת קנס עד לשנה, אבל כמובן, בהתאמה למשך הזמן, דרגת קנס גבוהה יותר. אני מבקשת לציין, שרשות הרישוי נוהגת לשלוח לבעל רכב שלא חידש את רישיונו כעבור כחצי שנה ממועד החידוש מכתב תזכורת והתראה: שים לב, לא חידשת את הרישיון, נא לטפל בכך.

אוקיי. הערות?

ההערה שלי זה שאני לגבי ארבעה או חמישה סעיפים שיבואו מפה, אני חושב שצריך לקבוע את זה רק לגבי עבירה ראשונה. כלומר, אם הוא חוזר.

לא, עבירה שנייה אתה מתכוון?

לא, שבעבירה הראשונה אתן לו 1,000 שקל או whatever, בעבירה שנייה כבר אביא אותו לבית-משפט.

מה זה הקנס בה'?

כמה זה הקנס בה'?

1,000 שקל.

מה אתם אומרים?

אני לא יודעת עד כמה זה - - -

סליחה, אני לגמרי מקבל את האין עונשין אלא אם מזהירים. עכשיו, אני מבין את העניין של החידוש, שאתה לא סתם, אתה צריך ללכת לבדוק את האוטו, ואתה צריך לבדוק שהאוטו תקין, ואחר כך אנחנו מכירים את כל השאלות האלה בוועדות ובעיתונים, שכותבים למה מעלים מצד אחד את הקנס, אבל הם כותבים: איך זה ששנה שלמה הוא מסתובב ולא - - -

אחרי שיש תאונה - - -

כן, כן. אז אני אומר: יחד עם זאת ולמרות זאת, אני חושב שבעבירה ראשונה, כי על זה נאמר: אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה. לפעמים בין אנשים - - -

אבל על איזה סוג הוא מדבר? כי אני דווקא חשבתי שהעבירה הראשונה שהוא דיבר עליה זה יותר על משהו שעשית אותו מה שנקרא בעבירת תנועה. פה זה פשוט מישהו שלא מתייחס לזמן של רישיון. על זה אני לא חושב - - -

ההיפך.

הוא מקבל התראה.

יש כאן בעיית בטיחות.

יעקב, אגיד לך מה הנקודה. אגיד לך מה ההבדל לשיטתי. בעניינים שהם עבירת תנועה, אני לא חושב שצריך לתת למישהו הנחות בעניין הזה. עבירה היא עבירה.

הייתה תקופה שנתנו הזהרות.

אני מבקש רק רשות להגיב.

אין בעיה. אני אומר את עמדתי. לעומת זאת, פקיעה סבירה, אתה יודע, של רישיון, שזה יכול ויקרה כמעט לכל אדם, זה מסוג הדברים שיכול ויקרה. אתה יודע, אפילו אם קיבלת את ההודעה, באמת - - -

על רישיון הנהיגה אתה מדבר או רישיון רכב?

רכב.

רכב. שזה עלול לקרות.

אתה מבין? זאת אומרת, זה יכול שיקרה לכל אחד מאתנו.

- - -

בדיוק. אחרי זה זה מגיע למצב הזה.

אתה מדבר מארבעה חודשים.

לא, הם מעלים את זה, מארבעה חודשים לשנה. עד עכשיו היה ארבעה חודשים – 750. עכשיו זה יהיה עד שנה – 1,000.

הקנס עולה בהתאם.

עד ארבעה חודשים זה יהיה 250. אני מבקשת לציין שזה שרישיון הרכב לא בתוקף לא אומר שהוא לא תקין, זה רק אומר שהוא לא נבדק.

ברור, ברור.

ואני מבקשת לציין נקודה נוספת, שברכבים פרטיים עד שלוש שנים, שזה חלק עצום מצי הרכב, אינם חייבים בכלל בבדיקת רישוי שנתית. אז החידוש הוא רק עניין של תשלום אגרה לקופת המדינה.

כן, זה בדיוק הכסף שמחפשים.

זאת אומרת, במקום ארבעה חודשים ובמקום שישה חודשים, יהיה במכה אחת 1,000 שקל?

לא. עד ארבעה חודשים – 250 שקל.

לא, מה אתה רוצה? יש מדרגה. ארבעה חודשים – 250. ומושכים לך את זה עוד שנה, לא מתחילים את כל הפרוצדורה המשפטית.

אתה יודע כמה פעמים – אני יכול לתת לך דוגמאות למה הדבר הזה.

אבל אמרתי.

לא מגיע בדואר. יש הרבה פעמים שאתה לא - - - זה לא עבירת תנועה, זה שכחה, בן אדם שוכח.

תקשיב, סליחה. יהודה בר אור, תקשיב, נשמה. אני אומר את הדבר הבא: תקשיב, אני מבין את המקום ממנו אתה בא, אתה מייצג ציבור גדול.

בכביש כל הזמן.

נכון. אבל הציבור הגדול הזה נמצא כל הזמן על הכביש, תסלח לי.

הוא מתפרנס.

והוא מתפרנס מזה. ואם לא אהיה בטוח במאה אחוז – עכשיו, זה כלי העבודה שלו, האחריות, זו תאונה לפתחו.

מה זה? זה תחום העיסוק שלו.

דרך אגב, כשאמרתי פה, בכלל לא התייחסתי לאנשים שנוהגים ברכב ציבורי שמסיע אנשים, שאת אלה - - -

זה הרבה יותר - - -

בוודאי. התכוונתי אנשים מן השורה. רעייתי שכחה, אני שכחתי, אתה יודע, שהאוטו הוא לא כלי הפרנסה שלנו.

שמהם הוא חי, מתפרנס מזה.

נכון. שם בן-אדם, ההיפך, הוא צריך שיהיה רשום לו ביומן, כמו שאני פה דברים חשובים לי, קופץ לי מול העין, אני דואג לרשום את זה, כי זה חלק ממארג החיים שלי.

אדוני היושב-ראש, שתי מילים אני חייב להגיד לך. קודם כול, לא באתי פה בשביל ענף המוניות, כי פה אין משהו שקשור לענף המוניות. ואני מסכים לגבי רק דבר אחד, האור האדום שמגיע, רק על הנקודות לא. פה אני סבא, ויש לי נכדים, ויש לי ילדים שנוסעים לפעמים באופניים. במאה שערים הנכד שלי יושב פה, הוא צריך לנסוע פתאום באופניים, יקבל 1,000 שקל, אבא שלו בגלל שהוא יושב בישיבה - - -

רגע, אנחנו מדברים על התקנה הראשונה, מר בר אור.

על זה באתי לדבר. לא באתי היום להגן על נהגי המוניות, אני לא בעניין הזה.

יהודה, אתה יודע איך זה מתחיל? אומרים אחר כך: הילד גנב.

הילד לא גנב.

לא אתה, לא מדבר בהקשר הזה.

בוא נוותר לו פה, ההוא מוותרים לו שם. מוותרים. אחר כך קמים ואומרים: איזו מדינה, לאן הגענו?

כמו שאמר חבר הכנסת המכובד, אזהרה פעם ראשונה לאחד כזה שנוסע על האופניים, לפני שיקבל 1,000 שקל קנס.

אבל אני לא שם עדיין.

נגיע לזה.

נגיע לזה.

לא, אל תתחיל עם רכב ציבורי עכשיו.

אבל אנחנו מכירים אותך.

סליחה, יהודה, אתה חבר שלי, חבר קרוב אפילו. אני לא מחפש עם מגלב, כל היום רק לחפש לתת מכות, אבל אי-אפשר שפה בוועדה נשב כל פעם, נצרח, נצווח, נגיד, נאמר דברים קשים, נוציא הודעות שאי-אפשר יותר, אי-אפשר להמשיך כך, ויוצאים מפה, תופסים אותנו, אומר לי, שולח לי מכתב: תשמע, עשיתי וזה. אתה בודק אותו, אתה רואה שיש לו איקס. בדרך כלל, דרך אגב, אני רוצה שתדעו, אתה מוצא את עצמך פעם אחר פעם עם אנשים שחוזרים על העבירות שלהם.

הוא יקבל על הראש.

אתה מבין? לכן אמרתי. יעקב אשר, רצית להתייחס, בבקשה.

כן, רציתי, אדוני. דווקא כן התחברתי למה שאמר חבר הכנסת פרי בתחילת הדברים, אבל לאו דווקא, ואני דווקא הולך הפוך ממה שגם אתה הסברת אחר כך. אני חושב שבעבירה שנעשית בחטף, גם אם היא עבירה – תלוי איזה חומרה, יש חומרה שלא הייתי – אבל הייתי כן עושה את האזהרה הראשונה והשנייה בדברים שאדם עושה בטעות בחטף. סוג הדברים הללו שיש כאן - - -

בחטף שכל עוד לא תפסו אותו.

רגע. אבל הפעם השנייה אומרת שהוא מועד. בנושאים הללו שהם דברים יותר טכניים, אגב, שהם גם קורים אחת לשנה, אם זה רישיון הרכב, ואחת ל-5 או 15 או 10 שנים, אם זה רישיון – זה לא דבר שהבן-אדם יכול להגיד: אופס. פה זה דבר, במיוחד אם יש מדרגה של 250 שקל בהתחלה, ולא הולכים ישר לתותחים, ונותנים אותה ארבעה חודשים, אני לא חושב – אני לא הולך על זה, זאת אומרת, לוויכוח, אני חושב כן אבל - - -

בוא נלך צעד אחר צעד.

בדיוק. אני מבקש שגם בהמשך הדברים, שלראות איפה יש מקום אולי לשתול את האזהרה הראשונה.

יעקב, יש לי הצעה. יעקב, בוא נתקדם.

אבל בוא נתקדם.

יעקב, בוא נצביע ככה, תקשיב.

2(1)(א).

כן, 2(1)(א).

זה הנושא של רישיון הרכב.

אני חושב שהעובדה שיש מדרגה לא מצריכה את מה שאתה אומר במקרה הזה.

אני מוכן להתגמש.

לא, אני מקבל את העמדה העקרונית.

מי בעד? ירים את ידו. תודה. מי נגד?

נמנע.

נמנע, אוקיי.

הצבעה

בעד פסקה 2(1)(א) – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – 1

פסקה 2(1)(א) אושרה.

פסקה (א) אושרה.

נשמח לדעת - - -

לא, אנחנו מתקדמים. הוא נמנע, בסוף הוא - - -

- - - נמנע, תיכף הוא תומך נלהב.

לא, זה לא העניין. אנחנו לא - - -

לא, הוא הסביר את עצמו בהתחלה.

אמרתי כמה פעמים.

אוקיי, תודה, הבנתי.

(ב) אחרי מספר סידורי 2 יבוא:

מספר
סידורי

מספר
הסעיף

פירוט נוסף לעבירה

דרגת
הקנס

"2א

10(א)

כשרישיון הנהיגה פקע – יותר מ-6 חודשים ועד שנתיים מיום פקיעתו, ובלבד שהנהג זכאי לפי תקנה 173 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, לקבל רישיון נהיגה לתקופה שמעל 4 שנים

ד"

אז מה זה אומר?

כאן מדברים על אנשים שלא חידשו את רישיון הנהיגה שלהם יותר מחצי שנה. אנחנו אומרים שעד שנתיים זאת תהיה עבירת קנס.

עד החצי שנה כמה?

עד החצי שנה זה 250. גם כן תקלות, עיכובים וכו'.

מה זה ד'? כמה זה?

750.

בלבד שהנהג זכאי לקבל רישיון נהיגה לתקופה שמעל 4 שנים.

מה זה אומר?

יש אוכלוסיות שמקבלות מראש רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים. אלה אנשים שיש להם תנאים מהותיים לחידוש, לא רק תשלום אגרה.

כן, ברור.

לגבי אלה, אם הם סוחבים שנתיים בלי תשלום, המשמעות היא שפשוט לקחו תקופת רישיון שלמה, שהיו אמורים לעשות לפניה בדיקות רפואיות בדרך כלל או משהו כזה, כשמדובר בנהגים מבוגרים, נהגים חדשים. ולכן זה רק אלה שמקבלים רישיון לתקופות ארוכות, ניתן להם עד שנתיים כעבירת קנס.

בסדר, אבל ברכב היום, אם אתה לא משלם, אפילו עברה שנה, תשלם את שתי האגרות.

אנחנו מדברים כאן על נהיגה.

זה עכשיו רישיון נהיגה.

אני יודע, אני משווה. ואם הוא אחרי שישה חודשים, הוא היה אולי בחו"ל, הוא היה באיזשהו מקום, ועבד בחו"ל, חזר, הוא לא חידש, כי אין לו קנסות והוא לא חייב לעשות טסט או לעשות תיאוריה או כלום. פשוט למה לקנוס אותו?

נותנים לו עד שנתיים.

בסדר, הוא ישלם. משישה חודשים מתחיל. את אומרת שנתיים, אבל משישה חודשים ויום זה מתחיל, אז זה אותו דבר.

אני רוצה לענות לך, ברשותך.

אז שהוא ישלם על אותה תקופה, כאילו תשלום מלא, כי בסך הכול זה היה נקרא תשלום.

זה הוא בכל מקרה צריך לשלם.

בסדר, אז התשלום יהיה מלא, למה לקנוס אותו?

אנשים צריכים לנסוע עם רישיון נהיגה, היו צריכים לחדש אותו בזמן.

נכון.

ואם לא מחדשים אותו בזמן - - -

אבל יש לו קנס היום.

גם בחו"ל אפשר, דרך האינטרנט.

לא, היום זה הזמנה לדין.

ופה יש הקלה.

השאלה אם המדרגה של 250 ואחר כך 750 - - -

הוא יכול להגיע לבית-משפט ולקבל יותר.

פה זה הקלה.

זה הקלה גם על התורות וגם על הבן-אדם.

נכון.

אוקיי.

זה נותן לו ודאות מה העונש שלו.

אוקיי. מי בעד?

אני בעד.

תודה. מי נגד? אחד נגד.

הצבעה

בעד פסקה 2(1)(ב) – רוב

נגד – מיעוט

פסקה 2(1)(ב) אושרה.

אושר.

פסקת משנה (ב) אושרה.

יש קצת במגזר הערבי בעיה – אני רוצה קצת לגונן, אחרי שהצבענו – יש בעיה של לפעמים מציאת כתובות או משהו כזה. אלינו מגיע הרישיון במגזר היהודי - - -

אף פעם לא פספסו אותי.

לא, זה מגיע לכתובת. במגזר הערבי יש בעיה של כתובות.

זאת אומרת - - - לא הגיע.

הוא לא הגיע.

לא, אתה יודע מה, היו מקרים - - -

יש עם זה בעיה.

לא רק זה, בוא אסביר לך משהו: אנשים שהשם שלהם, עם הכתובת, תא דואר, לא רשומים במשרד הפנים.

מכירים את זה מהבחירות.

כן, לא רשומים במשרד הפנים. ואז לא שולחים, כי אין להם כתובת.

שולחים. זה לא מגיע.

לא שולחים. אני לא יודע - - -

הוא גם לא יודע שהוא קיבל קנס אפילו.

אנחנו מודעים לבעיה של הדואר.

זה לא מגיע, זה לא מגיע.

תתפלא לשמוע, שנשפטתי פעם – נשפטתי – בלי לקבל הזמנה, בלי לקבל כלום. ובאתי לחדש את רישיון הרכב, אומרים לי: אתה נוסע בשלילה. ועברתי תאונת דרכים.

יש שם בעיה.

כן, אבל, חאג', אני רוצה - - -

בין 93' עד 98'. ב-98' הגעתי, ואמרו לי: אתה נוסע בשלילה.

קודם כול, אני בטוח שדברים כאלה קורים. אין לי ספק, אני מכיר את זה. כאילו אני יודע, כשבן-אדם צריך לשלם הוא שוכח. אנחנו מכירים את זה, זה עניינים של יום ביומו. עכשיו, אם לא קרה כלום – מה טובו אוהליך יעקב, משכנותיך ישראל. אבל מה הבעיה? כשפתאום מסתבר שהרכב לא תקין, ואחר כך מתחילים כל הסיפורים, ולמה, ולמה לא בדקתם, ומה עם אכיפה, ומה עם דברים כאלה. כל אחד צריך לשאת אחריות אישית.

אני רק מסתכל מה התוקף של - - -

גם אני הסתכלתי עכשיו.

אתן לך רמז: רישיון נהיגה הוא לעולם בתוקף עד יום ההולדת. אחת לשנה, ביום ההולדת שלך, תפתח את רישיון הנהיגה ותראה אם זה השנה, או שנה הבאה, או בעוד שש שנים.

רגע, איזה יום הולדת, הלועזי או העברי?

רק העברי.

אני מבקש לתקן את זה, אדוני, לעברי. היום הולדת העברי. להוסיף בתקנות.

(2) בפרט 2 – קדימה, גברתי, חווה.

טוב, שבעת הסעיפים הבאים הם החלפה של מספרי התמרורים, אין בהם שום שינוי מהותי.

לא, למעט פסקת משנה (ג).

ולנו לפי הספירה האסלאמית.

אה, סליחה, נכון, שני - - -

בוא הנה, נדליף לבחינה עכשיו.

לא, כתבתי לי כל כך הרבה בדיוק מה זה כל תמרור, שבתוך זה זה נבלע לי, לא ראיתי.

אוקיי.

שאנחנו מחליפים את מספרי התמרורים מלוח התמרורים הישן ללוח התמרורים החדש בלי לשנות שום דבר - - -

עוד קופה תעשו על הספרים החדשים?

מה?

לא אתם. כאילו, משנים תמרורים, צריך להוציא ספרים חדשים ללימוד.

החליפו את זה כבר מזמן.

היום יש אפליקציה לתיאוריה.

לוח התמרורים הוחלף כבר לפני חמש וחצי שנים.

אה, כאילו עכשיו רק אתם מסדרים את זה.

בתקנות התעבורה כבר תיקנו, בתוספות תיקנו, לאט-לאט.

תיקון הפניות טכני.

זה כמו משרד החינוך. אתה נטרף עם הלימודים של הילדים שלך. אני מכיר את זה, פה כל אחד חווה את זה בחוויה האישית.

אתה לא יכול להעביר ספר מבן לשני.

יש לי ארונות שלמים של ספרי לימוד חסרי תועלת.

אוקיי, הלאה.

(2) בפרט 2 –

(א) במספר סידורי 14, בטור "פירוט נוסף לעבירה", במקום "ב-17, ב-19, ב-62, ב-64 ו-ד-20" יבוא "412, 413, 417, 438 ו-817";

הלאה. מי בעד?

רגע, ונשארים פה אותם הקנסות?

בדיוק אותם תמרורים, אותם קנסות.

הכול אותו דבר, רק משנים - - -

לשם שינוי אני בעד.

הלאה, (ב).

(ב) במספר סידורי 15, בטור "פירוט נוסף לעבירה", במקום "ב-1, ב-2, ב-10, ב-12, ב-14 עד ב-18, ב-40 עד ב-47, וד-17, ד-18 ו-ד-21" יבוא "201 עד 208, 401, 402, 405, 406, 408, 415 עד 417, 422 ו- 511 עד 513";

תודה. מי בעד (2)(א),(ב)? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פסקאות (2)(א) ו-(ב) – רוב

נגד – מיעוט

פסקאות (2)(א) ו-(ב) אושרו.

תודה. אושר.

(ג) – אוקיי, כאן - - -

יש שינוי, כן.

בהחלט.

(ג) במספר סידורי 16, בטור "דרגת הקנס", במקום "ה" יבוא "ו";

זה עבירת הרמזור האדום.

אוקיי.

אנחנו מבקשים להעלות את הקנס על עבירת הרמזור האדום, אני מבקשת גם בכמה מילים להסביר את זה.

בבקשה.

עבירת נסיעה ברמזור אדום היא אחת העבירות המסוכנות ביותר שיש בתקנות התעבורה. אם נגרמת תאונה או שזה עובר בשלום בלי שאף אחד מרגיש זה עניין של מזל, האם במקרה הייתה שם תנועה חוצה?

ברור, ברור.

לא צריך להסביר.

רולטה.

יכול להיות שמטבע הדברים, בגלל חומרתה, היה נכון לשים אותה בבית-המשפט לתעבורה. דא עקא, כשהתחלנו לבדוק את זה, יש כמויות מאוד מאוד גדולות, זה היה סותם את בית-משפט לתעבורה. ובסופו של דבר זו עבירה של אחריות קפידה אובייקטיבית.

לא היה סותם, זה סותם היום, לא? היום איך זה הולך?

היום זו עבירת קנס של 1,000 שקל. אנחנו חושבים שנכון לייחד את העבירה הזאת לקנס גבוה במיוחד. כשהתחלנו לטפל בזה, ההצעה הזאת הייתה בכנסת כבר פעמיים בעבר, ומסיבות שונות היא לא נדונה בשתי הפעמים הקודמות. כשהתחלנו לטפל בזה זה היה אחרי גל של תאונות דרכים קטלניות מאוד, כאילו תאונה עם שלושה הרוגים, תאונה עם ארבעה הרוגים, על עבירות רמזור אדום.

חלק ניכר מהתאונות הקשות שהיו לאחרונה היו עבירות אור אדום.

התחילו להעלות סרטים, כתבות וכו' על כמה העבירה הזאת נפוצה, גם במקרים שלא נתפס.

נכון. הנה, "אור ירוק" מעמיד את זה כמעט כל שבוע.

אנחנו לכן רוצים לייחד את זה עם חומרה. עדיין להשאיר את זה כעבירת קנס, אבל לייחד את זה עם חומרה מאוד מאוד מיוחדת. אף אדם לא עובר בטעות ברמזור אדום.

בבקשה, איתי.

הוא פשוט לוחץ על הגז במקום על הברקס.

אספיק.

בסוף הצהוב.

כבר בצהוב אסור להיכנס לצומת, לפי התקנות.

אני רק מבקש להשלים את התמונה שהציגה עורכת-הדין ראובני. לפי סעיף 29 לפקודת התעבורה, בנסיבות מחמירות לגבי העבירה הזו, עדיין תהיה הזמנה לדין וזו לא תהיה עבירת קנס. והנסיבות המחמירות האלה פורסמו באתר האינטרנט של המשטרה, נקבעו על-ידי המשטרה. ואקריא.

כאשר ברמזור הופיע אור אדום, והתקיים אחד מאלה:

(1) מצלמה אלקטרונית צילמה את הרכב ממשיך בנסיעה לתוך הצומת 5 שניות או יותר אחרי שהופיע ברמזור האור האדום;

העבירה בוצעה לעיניו של שוטר וכן התקיים אחד מאלה: ב-3 השנים שקדמו לעבירה, כבר הורשע הנהג בעבירה זו; - -

אז מה עשינו פה?

- - נגרמו הפרעה או סיכון לעובר דרך אחר; או בעת כניסת הנהג לצומת, היה בצומת רכב אחר שהגיע מכיוון אחר.

אז רוב עבירות האדום הולכים לבית-משפט בכל מקרה.

אלה נסיבות מחמירות, שבהתקיימן תהיה הזמנה לדין ולא תהיה עבירת קנס.

אם נסעתי ברמזור אדום ואף אחד לא ראה אותי - - -

אז אין לי קנס ולא זימון לדין.

אם ראתה אותי מצלמה.

אז זה נסיבות מחמירות.

לא, אחרי חמש שניות אדום.

אה, אחרי חמש שניות של אדום.

זה לא תופס את אלה ש"גנבו אדום", מה שמכונה.

דווקא יש בזה היגיון. בזה יש היגיון.

אני חושב שצריך לתת 3,000.

ברשותכם, אני חושב שזאת אחת העבירות החמורות, הקשות ביותר שמתקיימות. כאן לגמרי זה אנחנו. זאת אומרת, לא משנה מה, זה אנחנו לגמרי. כל אחד מאתנו חווה את החוויה הזו של לגנוב, לא לגנוב, כמעט מדי יום. אני אומר את זה, מהמפכ"ל, הנהג של המפכ"ל, כשהמפכ"ל לא לידו, או גם כשהמפכ"ל לידו, ועד השר לביטחון הפנים ועד מה שאתם לא רוצים. זה אנושי.

אני חושב שצריך להעלות את הקנס.

אני גם חושב. לא ל-3,000.

לא, אי-אפשר מעבר ל-2,900.

לפי החוק המסמיך - - -

והמדרגה הגבוהה ביותר של הקנס שקבענו לעת עתה היא 1,500. וצריך גם להביא בחשבון, שככל שהקנס גבוה יותר זה מעודד אנשים לבקש להישפט. ואז הפריץ ימות.

תפסת מרובה לא תפסת.

זה מה שבאתי לומר. איך אומרים, נחזל"ש את הרצונות שלנו.

בדיוק.

כי ההרגשה האינסטינקטיבית היא כמו שאתם לגמרי אומרים.

לקרוע לו את הצורה.

כי באמת רמזור אדום – תראה, אני לפני שלושה שבועות, אני כבר לא חמש שניות, אני כבר אחרי סיגריה – אני לא מעשן, אבל אחרי סיגריה כאילו, והוא נוסע כאילו כלום. אתה לא מאמין.

כולנו רואים את זה. נכון.

אין כמעט יום שמי מאתנו לא רואה את זה.

ולא הזכרנו עוד את התחבורה הציבורית.

כן. נסעתי בבוקר, מערבל בטון נוסע כאילו הוא אופניים חשמליים.

אפשר בקשה אישית? אפשר רגע דקה, אדוני?

כן.

אני צריך לנהל ועדה, גם ממלא מקום של מישהו, אולי הוא יבוא באמצע, זה יהיה מצוין.

ליטאי במקרה?

לא, אמסלם, ועדת הפנים.

אז אני צריך לצאת. אז אני קודם כול תומך בדברים הללו. וחשבתי אחר כך, כשיצאתי להפסקה מקודם, אני כן מעשן, איזה אבסורד זה: מצד אחד המדינה, ואני חוזר רגע לעניין הקודם שלא התחברת אליו עוד לגמרי, אבל אני מניח שנעשה את זה עם הזמן, משרד האוצר – לא משנה משרד האוצר, הממשלה - -

אני לא מתחבר, אני מסכים אתך לחלוטין.

- - הממשלה לא מתקצבת ניידות. ממילא אם אין ניידות, אין הרתעה. כשאין התרעה, יש יותר קנסות.

בוודאי.

זאת אומרת, הם גם מרוויחים מזה שהם יורידו את הניידות לגמרי.

מסכים אתך.

ולכן אני חושב שצריך לייעד את הכספים האלה, צריך לראות איך. ואם אנחנו כוועדה לא יודעים לעשות את זה, יכול להיות שאגיש הצעת חוק פרטית, ואשמח אם תצטרף אלי.

זה תכלול שלם של עבודת הממשלה - - -

תן לי להגיד לך, יעקב אשר, במשפט.

בעניין הזה לפחות: בואו, תפסת מרובה לא תפסת.

יעקב, אתה יודע, אני מוביל את הקרב הזה עכשיו בעניין הזה - -

של הגז. הגז החליטו הרי - - - דבר כזה.

- - של אגרת הרכב, שהיא מגיעה למספרים מטורפים, שמדינה מכניסה 4 מיליארד שקל מדי שנה. ואני אומר לכם: אם הייתי יודע שכל ה-4 מיליארד האלה, שנה אחר שנה, לאורך כל השנים, נכנס לתוך קופת המדינה כדי לתת את המענה - -

היית מאשר את זה בלב קל.

- - הייתי מאשר את זה בלב קל, אתה מבין? ואתה לא מקבל לא את זה ולא את זה. אז דרכנו, דרך אגרת הרכב, מסבסדים את התאגיד, עושים אלף ואחד - - -

את "אובר" מסבסדים.

אוקיי, בבקשה.

תודה, אדוני.

כן, מי בעד פסקה (ג)?

הצבעה

בעד פסקה 2(2)(ג) – רוב

נגד – מיעוט

פסקה 2(2)(ג) אושרה.

תודה. אושרה. הלאה.

טוב, הפסקאות הבאות זה עוד פעם שינויים טכניים.

אוקיי.

(ד) במספר סידורי 19, בטור "פירוט נוסף לעבירה", במקום "ב-7" יבוא "307";

(ה) במספר סידורי 20, בטור "פירוט נוסף לעבירה", במקום "ד-14" יבוא "815";

(ו) במספר סידורי 21, בטור "פירוט נוסף לעבירה", במקום "ב-68" יבוא "407";

(ז) במספר סידורי 22, בטור "פירוט נוסף לעבירה", במקום "ב-37, ב-38" יבוא "302, 304";

אני רוצה לשאול, יכול להיות שזה קצת מוקדם מדי.

זה טכני, זה טכני. בוא נאשר את זה קודם.

זה עדיין טכני לחלוטין.

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פסקאות 2(2)(ד)-(ז) – רוב

נגד – מיעוט

פסקאות 2(2)(ד)-(ז) אושרו.

אושר. הלאה, (ח).

(ח) אחרי מספר סידורי 50א יבוא:

מספר
סידורי

מספר
התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת
הקנס

"50ב

39טז

ה"

התקנה הזאת היא תקנת גיל המינימום לרכיבה על אופניים חשמליים.

וגם הדרישות שצריכות להתקיים - - -

והדרישות שצריכות להתקיים באופניים, הדרישות הטכניות, שיהפכו אותם למותרות בשימוש. אנחנו מציעים שאלה לא יהיו עבירות של הזמנה לדין אלא עבירות קנס. אבל יחד עם זאת, כיוון שזה בליבת עצם זכות השימוש ועצם זכות הרכיבה, ולא רק איך מתנהגים תוך כדי, אנחנו מציעים שזה - - -

כאן זה לא קשור לעני, עשיר. אתה יודע, הבן שלך בן 14 או בן 16. זה הכול. אם אתה נותן לו את הכלי - -

או שאתה קונה לו אופניים או שאתה לא קונה לו.

או שאתה קונה לו או שאתה לא קונה לו.

אומר לו: ידידי היקר, אתה לא יכול לנסוע על אופניים.

את הקנס הזה אפשר יהיה להטיל גם למשל על מי שעשה שינויים באופניים.

לא, זה ברור.

ופרק את ה - - -

לחוק הזה - - - הרבה זמן. ויש הרבה אנשים שנתנו להם אז אישור, האופניים עומדים בבית, והילד עכשיו הוא בן 14. אז מה, בגלל שהוא לא בן 16 הוא לא יכול לנסוע?

אז תשים אותם במחסן למשך שנה.

תן לו קנס אזהרה פעם ראשונה. ואחר כך, אם הוא לא - - -

דרך אגב, הדיון הזה התקיים כבר.

כן, כן, אנחנו אחרי.

התקיים אז. ולא קיבלנו אותו. והתאונות שקורות ונגרמות - - -

לא, אנשים נהרגים.

נפצעים ונהרגים. מה אסביר להם?

שהיו לו אופניים בבית.

יש פה שני מצבים: כל אלה שנפגעו קשה כשרכבו על אופניים חשמליים, עשו את זה כשחצו באור אדום. תמיד אני בודק, שלא יגידו לי אחר כך: אתה רואה, הם רוכבים, אתה יודע, על הכביש – כולם היו מתחת לגיל 16.

וביצעו עבירות נוספות.

וביצעו עבירות נוספות שפגעו באחרים. שם ותפקיד רק.

עמי רוטמן, היועץ המשפטי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. יש לנו סקר תצפיות, הוא עדיין לא פורסם, אבל נכון לשנה שעברה, משהו כמו שליש מרוכבי האופניים היו עד גיל 14. זה עוד היה לפני התיקון. עוד כשליש היו בין 14 ל-16. זאת אומרת, אנחנו כבר נכנסים לבעיה. וחלקים מאוד מאוד גדולים בעצם עברו על כל החוקים, כולל קסדות, כולל רכיבה על מדרכה. בדיוק מה שאדוני אומר.

כן, אני אומר את זה פשוט מהתבוננות. אתה יודע, אפילו לא צריך - - -

אז יש את זה גם - - -

אלה לא עבירות שמבצעים בטעות.

כן.

יש לי שאלה והערה: עבירה חדשה זאת אומרת זו עבירה שלא הייתה בעבר, שנוספה עכשיו בעקבות חקיקה?

לא, העבירה הייתה קיימת כבר קודם, רק הקנס - - -

צו העבירות הקנס הקיים לא מתייחס אליה. היא נוספה אחרי התיקון האחרון של צו עבירות הקנס.

זה הכוונה לעבירה חדשה?

כן.

והשאלה השנייה שיש לי, שאני לא יודע אם את יכולה לענות לי או אתם, אתם אומרים בסך הכול שאותו פקח עירוני או שוטר, צריך לבדוק אם האופניים החשמליים תקניים או לא.

לא, הוא לא צריך.

איך הוא יודע? או לא תקניים, כתוב, אצלי לפחות.

נכון. אבל החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים, שעוסק בסמכויות הפקחים העירוניים, לא משתמש במונח אופניים עם מנוע עזר כמשמעותו בתקנות התעבורה, אלא מדבר על רוכב על אופניים או תלת-אופן, שבהם מותקן מנוע המניע אותם או המסייע בכך. עצם העובדה שהוא רואה את הכלי, שהוא אופניים חשמליים, פיזית, הוא לא צריך לבדוק את הכשרות המשפטית שלהם. את העבירה הזאת של אופניים לא תקניים, פקח עירוני לא מוסמך לאכוף. והעבירות שהוא כן מוסמך לאכוף, הוא אוכף אותו דבר אם האופניים תקניים או לא תקניים – עבירות ההתנהגות עם האופניים. בכוונה עשינו את ההבחנה הזאת.

זאת אומרת שה-1,000 שקל יוטל או על אחד שהוא בן 14 ונסע, או על אחד שהוא בן 17, אבל האופניים שלא לא תקניים, וזה יכול לקבוע רק שוטר.

נכון. בדיוק.

אוקיי.

כן. להצביע על זה. (ח), מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פסקה 2(2)(ח) – רוב

נגד – מיעוט

פסקה 2(2)(ח) אושרה.

אושר. (ט).

(ט) אחרי מספר סידורי 76 יבוא:

מספר
סידורי

מספר
התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת
הקנס

"76א

54(א)

בדרך עירונית מ-31 עד 40 קמ"ש מעל המותר

ו"

אני מבקשת לקרוא את זה, זה אותו עניין גם עם הסעיף הבא.

(י) אחרי מספר סידורי 78 יבוא:

מספר
סידורי

מספר
התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת
הקנס

"78א

54(א)

בדרך שאיננה עירונית מ-41 עד 50 קמ"ש מעל המותר

ו"

אלה עבירות המהירות. היום יש לנו שלוש מדרגות עם עבירות מהירות, שמדרגה אחת זה קנס של 250 שקל, מדרגה שנייה זה 750, מדרגה שלישית זה הזמנה לדין. אנחנו מבקשים ליצור כאן מדרגה רביעית לפני ההזמנה לדין, כאשר בדרך עירונית המהירות שבין 31 ל-40 קמ"ש, במקום שהיא תהיה הזמנה לדין, היא תהיה עבירת קנס בדרגה ו'.

לא הבנתי. זאת אומרת, זה מ-31 עד 40 יותר - - -

מעל המותר. כבר לא תהיה הזמנה לדין אלא קנס של 1,500 שקל.

מי שייסע לי בשכונה שלי, ברחוב שלי, איפה שצריך לנסוע שמה 30 או 20, והוא נוסע 60 - - -

הוא יקבל 1,500 שקל קנס.

ונוסעים. יש אנשים שנוסעים שם. מטורף אם אתה רואה אותם - - -

אבל מבחינת המדרג, לפי המצב היום, מי שנוסע למשל עד 20 קמ"ש או עד 25 קמ"ש מעל המותר, הקנסות הם יחסית נמוכים.

נכון. וגם הניקוד, אגב, למי ששאל על המתאם. יש את המדרגה הנמוכה – עד 20 קמ"ש מעל המותר בעיר, מעל 25 קמ"ש מעל המותר בבין-עירוני – זו מדרגת קנס 250 שקלים.

זה לשיקול דעתו של השוטר אם להיות אליך נחמד.

האכיפה של זה נעשית על-פי מכשירים.

ככה בפועל קורה.

האכיפה היא אלקטרונית אוטומטית, שלא מחליטה אם אתה נחמד או לא.

לא, אני לא מדבר על מצלמות.

שמע, אין פה שיקול דעת לשוטר.

אין שיקול דעת. הסכום הוא סכום קבוע מראש בצו, וזה הסכום שהם - - -

אם הוא רושם - - - אם הוא לא רושם אז זה כן.

יעקב, אומר את הדילמה שלי, אני בטוח שגם אתה מתחבר אליה. מצד אחד אנחנו הולכים לקראת הציבור בעניין הזה, כי אתה מייצר מדרגה נוספת, מכל הסיבות שמנינו קודם. אבל מצד שני, שמע, אתה רואה את - -

השתוללות.

- - את הפערים. זאת אומר, כשבן-אדם נוסע בדרך עירונית ב-40-30 קמ"ש יותר מהמותר, וברוב המקרים, ברוב המקומות מותר לך לנסוע 30. יש מקומות גם 25.

לא, יש את אזורי המיתון תנועה, מה שמכונה "רחובות הולנדיים", שזה איזה 30-20. אבל הרחובות העירוניים הרגילים זה 50.

לא, סליחה, אתה בתוך ראש-העין נוסע, בתוך היישוב, ברחובות הראשיים אתה נוסע 30.

אם אין תמרור בדרך עירונית, המהירות המותרת היא 50.

כן, אני יודע.

בכל מקרה אתה חייב לנסוע בהתאם לדרך.

אגיד לך משהו. על זה נאמר: לא זו אף זו. אם 50 והוא נוסע 80 שם – אלוהים ישמור.

אני מסכימה.

אני מנסה רק לחשוב, ה-50 שהוא נוסע נראה לי מהר בתוך - - -

מצד שני, ברחוב שלי, שאני גרה, צריך להתאמץ כדי להישאר ב-50, המהירות המותרת, האוטו בשמחה ב-70. לפני שבוע שמו לנו "באמפרים", אז עכשיו זה נהיה יותר קל.

ברוב - - - בתל-אביב אתה לא יכול לנסוע יותר מ-30 עד 40. גם אם אתה רוצה.

רגע, אני רק רוצה להבין: מה שאתם מציעים פה זה שיהיו ארבעה מדרגים.

נכון.

הראשון זה ה-250, השני זה ה-750, השלישי יהיה עכשיו 1,500 להצעתכם, והרביעי בבית-משפט.

נכון.

הבנתי.

האמת, אני מודה, קשה לי, משתי סיבות: אל"ף, ה-25 קמ"ש מעל המותר מ-50 בדרך לא עירונית – אבל לא חשוב, אזרום אתכם. ובוא נראה, יהיה מעניין לראות את זה. אני כבר אומר לכם, אני אומר את זה לכם ברשות, שנבקש בתום שנה - - -

אני גם חושב שאפשר לעשות את זה, אני לא יודע אם הוראת שעה, אבל אני בעניינים האלה של מהירות, כמו גם בעניין של אור אדום, אנחנו צריכים את האלמנט שאיתן התייחס אליו קודם, שהוזהרת ואתה רצידיוויסט, אתה חוזר לסורך, צריך באיזשהו מקום פטיש יותר כבד, אני לא יודע איך לקרוא לזה.

ברמזור האדום זו אחת הנסיבות המחמירות.

אני נותן דוגמה, הצבענו כבר.

אני רוצה להרגיע את חברי הכנסת בעוד משפט: קנס של 1,500 שקל, שצריך לשלם עכשיו - - -

שליש מהמשכורת של אדם - - -

באמת? כשהוא עובר באור אדום - - -

- - -

סליחה, כשהוא נוסע ברחוב שלי, והילדות שלי שם למטה, והוא נוסע 80, אתן לו 2,000 שקל.

תיתן לו גם 3,000.

3,000. ואחר כך, כשכבר יקרה האירוע – אתה יודע כמה קרה בשכונה שלי? שכנים. מה הוא הסביר לאחותי אחר כך, כשהבת שלה הייתה בבית-חולים?

אנחנו לא מתווכחים על מה שאתה צודק.

לא, זה לא העניין.

אנחנו מתווכחים על משהו אחר. 1,000 שקל לאופניים זה הרבה.

נכון שזה הרבה - - -

לא, זה לא אופניים עכשיו. זה לא אופניים.

אבל אגיד לך, יהודה בר אור, מה ההבדל: אופניים, שאמרנו לפני כן, זה כשבן-אדם יודע. זה לא, אתה יודע, הוא בן 16, וזה יכול ויקרה. הוא בן 16, רוכב בצורה – ועשה איזושהי עבירה. פה אתה עוד אפילו, אתה יודע, כאילו – טרום עבירה.

יש חוק שהוא חייב ללמוד משהו מה עבירה ומה לא? סליחה, אדוני היושב-ראש, האם יש חוק שהוא חייב לדעת את התמרורים לגבי אופניים? כרגע לא קיים חוק כזה.

למה אנחנו מדברים על אופניים בכלל?

על אופניים חשמליים.

אני מבקשת לגבי עבירת המהירות להרגיע עוד קצת את חברי הכנסת: הקנס של 1,500 שקל עכשיו לעומת הזמנה לדין, לבוא לבית-משפט בעוד עשרה חודשים, ואז ידחו את זה בעוד שלושה חודשים, ואז מקבלים קנס, אותו 1,500 שקל ב-10 תשלומים – אני לא בטוחה מה יותר מרתיע.

הלאה. אני מעלה להצבעה. את צודקת.

צריך להתקדם, כי - - -

מי בעד? ירים את ידו.

פסקאות (ט) ו-(י).

הצבעה

בעד פסקאות 2(2)(ט) ו-(י) – רוב

נגד – מיעוט

פסקאות 2(2)(ט) ו-(י) אושרו.

(ט) ו-(י) אושרו. הלאה.

(יא), עוד פעם שינוי טכני.

(יא) במספר סידורי 89, בטור "פירוט נוסף לעבירה", במקום "ב-37" יבוא "302";

אוקיי. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פסקה 2(2)(יא) – רוב

נגד – מיעוט

פסקה 2(2)(יא) אושרה.

אושר. (יב).

(יב) אחרי מספר סידורי 93 יבוא:

מספר
סידורי

מספר
התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת
הקנס

"93א

67(א1)

ב

93ב

67(א2)

ב"

דרגת קנס ב' זה 250 שקלים.

מה זה ב'? כמה זה ב'? זה כלום.

250 שקלים. התקנות האלה מדברות על זכות קדימה להולכי רגל. תקנה 67(א), שנמצאת כבר בצו עבירות קנס, נותנת קנס של 500 שקלים על הפרת החובה לתת זכות קדימה להולכי רגל שחוצים במעבר חציה. לפני כשנה וחצי תיקנה הוועדה את התקנה, והוסיפה את החובה לתת זכות קדימה להולכי רגל שבכוונתם לחצות, כאלה שעדיין עומדים על המדרכה, וגם את החובה של כלי רכב שרואים רכב שעצר לפני מעבר חציה לעצור גם הם, אף אם הם לא רואים בכלל הולך רגל שמתכוון לחצות. זו תקנה 67(א1) ו-(א2), שנוספה ב-2015. אנחנו לעבירות האלה מבקשים לקבוע קנס של 250 שקלים.

תראי, אני מוכרח לומר שיש שיפור מאוד גדול, על העניין הזה, שכשאתה רואה שאנשים עומדים במעבר חציה ואתה בולם. יש שיפור מאוד מאוד גדול, אבל עדיין עדיין עדיין אתה רואה אנשים מתייחסים לאנשים, אתה יודע, כאילו זה אוויר. זה פשוט מטורף.

אדוני מעמיד להצבעה את (יב)?

כן. מי בעד?

הצבעה

בעד פסקה 2(2)(יב) – רוב

נגד – מיעוט

פסקה 2(2)(יב) אושרה.

אושר.

(יב) אושר. (יג).

(יג) במספר סידורי 101, בטור "פירוט נוסף לעבירה", אחרי "למעט פסקאות" יבוא "(2)";

אקרא את זה יחד עם הבא, כי זה ביחד.

הלאה.

(יד) במספר סידורי 104א, בטור "מספר התקנה", אחרי "72(א)" יבוא "(2)";

מדובר על העלאת הקנס על חניה בשביל אופניים. אם היום הקנס הוא 100 שקלים, אנחנו מבקשים להעביר אותו - - -

על חניה? אה, חניה של רכב.

על חניה של רכב בשביל אופניים. השביל אופניים נועד - - -

אה, גם זה מסוכן.

מה קשור מסוכן? אני רוצה שאתה תבוא ותראה את זה על השביל של הילדים שלך.

אני נמצא בעיר כל הזמן.

אם הרכב חונה על שביל האופניים, סיכלנו את השימוש בו.

אגיד לך מה הכי מעצבן אותי, יהודה בר אור. שאנשים עושים את העבירות במודע. זה לא אגב אורחא, לפעמים אתה נוהג – נתת בטעות מכה, משהו לא שמת לב, אתה חונן לאדם דעת. פה זה בן-אדם, הוא רואה – או אלה שעושים חניות כפולות. הרי כשאתה נתקל בזה אתה נטרף. כשזה רחוק ולא נוגע - - -

לא אמרתי שלא צריך לתת, אבל הסכומים שמבקשים פה הם כבדים על האזרח.

כסף קטן, אתה טועה.

קו הפרדה רצוף זה גם עבירת קנס?

- - -

99% מהמקרים לא תופסים. מי שחונה על חניה של אופניים הוא חונה בחניית נכים, הוא גם זה שעוקף מימין בשול הדרך. זה אותם אנשים. כן, הלאה.

אדוני אישר?

כן, לגמרי. אני בעד.

הצבעה

בעד פסקאות 2(2)(יג) ו-(יד) – רוב

נגד – מיעוט

פסקאות 2(2)(יג) ו-(יד) אושרו.

(יג) ו-(יד).

אלה אני מחכה כל הזמן. אני רואה אותם ככה, אני אומר: מתי כבר יגיעו להעלות את התקנות? אבל אלה לא תופסים אותם בסוף. אז אני רואה את השוטרים, אומר: איפה הם? איפה הם? אתה עומד שעה בפקק, וההוא בא – אז בסדר, יש אחד שהתבלבל, לא ראה, הוא חדש בשכונה. אבל עדיין מה שמרגיע אותי, שבאמת הרוב של הציבור בישראל, הרוב המכריע, יגידו עלינו מה שיגידו, תמיד יש את אלה שמתפלחים, אבל מתוך טור של נניח 500 מכוניות, אז תמיד יהיו 10 מכוניות, אבל עדיין 490 עומדים כמו שצריך.

אבל אותן 10 מכוניות צריכות לקבל ענישה כזאת - - -

נכון. היא כבר מתחממת על הקווים.

הם ישלמו על אחרים.

צודקת. אוקיי.

מתי הם אכפו מישהו שמאותת או לא מאותת, המשטרה?

(טו) במספר סידורי 130, בטור "פירוט נוסף לעבירה", במקום "24.99% מעל המותר" יבוא "14.99% מעל המותר";

פה אנחנו עושים את התנועה ההפוכה, ולוקחים עבירה שהיא עבירת קנס, והופכים אותה לעבירה של הזמנה לדין. היום עבירה של עומס יתר במשאית, משקל מעל המותר – עד 25% זה עבירת קנס. אנחנו את הטווח שבין 15% ל-25% רוצים גם להעביר להזמנה לדין.

מאה אחוז. על מי נופלת האחריות? על הנהג או על - - -

בעל צי הרכב?

תמיד על הנהג.

קודם כול על הנהג. אבל גם לפי התוספת השמינית לפקודה זה גם על בעל הרכב. וכאשר זה הזמנה לדין אפשר להשבית את הרכב, וזה בוודאי סנקציה שנופלת על בעל הרכב. וזו אחת הסיבות למה נכון להפוך את זה לעבירה של הזמנה לדין, כדי שניתן יהיה להטיל גם את השבתת הרכב.

בסדר. חוה, הסיפה שלך מקובלת עלי.

גם - - - שיש לו שליטה על הרכב, אם אני לא טועה, לפי תקנה - - -

כן, זה לא בהכרח בעל הרכב הרשום.

אוקיי. הלאה.

אחרי מספר סידורי 190 – כל המקבץ הזה זה העלאת הקנסות על העבירות השונות באופן הנהיגה באופניים חשמליים.

250 שקל.

מ-100 ל-250 שקל.

(טז) אחרי מספר סידורי 190 , יבוא:

מספר
סידורי

מספר
התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת
הקנס

"190א

123(א)

באופניים עם מנוע עזר, במצב לא תקין

ב

190ב

123(ב)

באופניים עם מנוע עזר, למעט אופניים כאמור במצב לא תקין

ב

190ג

124(א) או (ב)

באופניים עם מנוע עזר

ב

רק תגידי מה התקנה, שאדע מה העבירה.

אוקיי. הראשון, 123(א) זה אופניים לא תקינים.

הלאה.

123(ב) זה רכיבה לא על המושב.

הלאה.

124(א) או (ב) זה כללי ההרכבה של נוסע, עוד רוכב על האופניים.

הלאה. כן, שזה מכה.

מספר סידורי

מספר התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת הקנס

190ד

125 – זה הובלת מטען אסורה ונסיעה בצד רכב אחר

באופניים עם מנוע עזר

ב

190ה

126 – זה גרירה או היגררות

באופניים עם מנוע עזר

ב

190ו

127 – זה שמירת מרחק

את יכולה להיות שופטת תעבורה כבר.

הכול רשום.

אה, כתוב לך? אמרתי: וואלה, איזה תותחית.

אבל אני חייבת לספר לאדוני שכשהבת שלי התכוננה לתיאוריה, הבן הגדול בחן אותה. ואז הייתי נוכחת, עשינו תרגיל כזה: היא צריכה לדעת את התשובה הנכונה, אני צריכה גם לדעת באיזה תקנה זה כתוב. אחרי ארבע שאלות הוא הפסיק לבדוק אותי.

אוקיי.

מספר סידורי

מספר התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת הקנס

190ו

127

באופניים עם מנוע עזר

ב

190ז

128 – רכיבה בצד ימין

באופניים עם מנוע עזר

ב

190ח

129 – רכיבה על מדרכה או בכביש שיש בו שביל אופניים

באופניים עם מנוע עזר

ב

190ט

130 – זה חובת פעמון, מחזיר אור ובלם

באופניים עם מנוע עזר

ב

דרך אגב, זה, לדעתי, אני כבר אומר את זה, זאת חובה שצריך להטיל בקנייה. זאת אומרת, אני אומר את זה.

זה חלק מהתקן.

פעמון יש לכל אופניים.

אופניים תקניים – יש להם את זה.

אסור למכור אופניים בלי.

אסור למכור, אסור.

אסור. זה התקן, אסור למכור אופניים לא תקניים.

אוקיי. מישהו כתב לי את זה.

הפוך, הילד קודם כול רוצה את הפעמון, אחר כך הוא רוצה את - - -

כן, נכון.

מספר סידורי

מספר התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת הקנס

190י

131 – זה תקינות של כל הציוד שהזכרנו

באופניים עם מנוע עזר

ב

190יא

132 – זה אורות

באופניים עם מנוע עזר

ב"

אוקיי. (טו), (טז), מי בעד?

הצבעה

בעד פסקאות 2(2)(טו) ו-(טז) – רוב

נגד – מיעוט

פסקאות 2(2)(טו) ו-(טז) אושרו.

אושר. (יז).

(יז) אחרי מספר סידורי 187 יבוא:

מספר
סידורי

מספר
התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת
הקנס

"187א

129א(א)

ג

187ב

129א(ב)

ב"

כאן מדובר על החובה של ליווי קבוצת רוכבי אופניים בכביש. זו תקנה שנוספה לפני כשנתיים וחצי, משהו כזה. הקנס על רוכבי האופניים שנוסעים בקבוצה הזאת הוא גבוה יותר מאשר על הרכב המלווה, וזה כדי לא להטיל את הנטל - - -

את מדברת על אופניים רגילות?

כל האופניים. כשיוצאים בקבוצה לרכיבה בדרך בין-עירונית הם חייבים ליווי.

זה ברור, ברור. חד-משמעית.

יש כללי התנהגות לרכב המלווה הזה.

חד-משמעית.

חשוב לציין, שאיגוד האופניים הישראלי ו"ישראל בשביל האופניים" – בקיצור, הארגונים השונים של הרוכבים על האופניים הוזמנו לישיבת הוועדה.

מאה אחוז. אני מניח שגם הם תומכים.

כן, יש להניח, כי אחרת הם היו מגיעים.

זה בטיחותי.

יש יותר מדי תאונות שהן תוצאה של יציאה לא מאורגנת.

גם המצב הזה לא מרע את מצבם. אנחנו רק מיטיבים את מצבם.

הוא לא מרע. כן, כן.

זו עבירה של הזמנה לדין.

אם אתה יכול להגיע לבית-משפט.

תקנה (יז).

הלאה.

הצבעה

בעד פסקה 2(2)(יז) – רוב

נגד – מיעוט

פסקה 2(2)(יז) אושרה.

תקנה (יז) אושרה. הלאה, (יח).

(יח) אחרי מספר סידורי 197 יבוא:

מספר
סידורי

מספר
התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת
הקנס

"197א

142א

ג"

כאן זה האיסור להפעיל עגלות רתומות לבעלי-חיים מחוץ ליישובים חקלאיים ובלי היתר.

כן, זו הצעת חוק שלי במקור. להזכירך.

במקור, כן? הייתה גם פנייה של אחד מארגוני בעלי-החיים.

נוסעים הרבה בראש-העין עם עגלה?

לא, זה היה בעקבות פנייה של ארגוני בעלי-החיים של איסור העבדת - - -

מה זה ג'? 500?

הקנס הוא גבוה יחסית, כיוון שבדרך כלל הדברים האלה מופעלים למטרות רווח, זה לא לשימוש עצמי.

אוקיי, ברור לי.

(יח)?

הצבעה

בעד פסקה 2(2)(יח) – רוב

נגד – מיעוט

פסקה 2(2)(יח) אושרה.

(יח) אושר. (יט).

(יט) אחרי מספר סידורי 261 יבוא:

מספר
סידורי

מספר
התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת
הקנס

"261א

370ג(ב)

ב"

מה זה?

זו החובה, משאיות שיש להן דופן הרמה הידראולית מאחור, יש חובה שיהיו עליהן פנסים כתומים כאלה לסמן את הקצוות האלה.

אוקיי, ברור.

אז הפרת החובה הזאת.

מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פסקה 2(2)(יט) – רוב

נגד – מיעוט

פסקה 2(2)(יט) אושרה.

אושר. (3).

כאן אנחנו מדברים על העבירות שבסמכות האכיפה של הרשויות המקומיות, זה עבירות חניה כמעט כולן. אז שלושת הסעיפים הראשונים הם הטכניים, של החלפת התמרורים.

(3) בפרט 3(2)–

(א) במספר סידורי 1, בטור "פירוט נוסף לעבירה", במקום "ב-28 עד ב-30, ב-58, ד-14 עד ד-18 ו-ד-21" יבוא "432, 433 ו-435, 507, 511 עד 513, 815, 818 ו-820";

(ב) במספר סידורי 2, בטור "פירוט נוסף לעבירה", במקום "ד-20" יבוא "817";

(ג) במספר סידורי 3, בטור "פירוט נוסף לעבירה", במקום "ד-20" יבוא "817";

אוקיי. מי בעד התיקונים האלה? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פסקאות 2(3)(א)-(ג) – רוב

נגד – מיעוט

פסקאות 2(3)(א)-(ג) אושרו.

אושר. (ד).

(ד) אחרי מספר סידורי 6 יבוא:

מספר
סידורי

מספר
התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת
הקנס

"6א

70

א"

מה זה?

זאת עבירת חניה, רכב שהושאר חונה על פני הדרך.

אה, מה שדיברנו.

קודם דובר.

שצריך לסמן אותו.

העירייה, כן.

זו אותה דרגת קנס שבסמכות המשטרה, לתת סמכות גם לפיקוח העירוני לטפל בזה.

טוב. הלאה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פסקה 2(3)(ד) – רוב

נגד – מיעוט

פסקה 2(3)(ד) אושרה.

אושר. (ה).

(ה) ו-(ו) זה ביחד, זה אותו סיפור של חניה על שביל אופניים.

(ה) במספר סידורי 8, בטור "פירוט נוסף לעבירה", אחרי "למעט פסקאות" יבוא "(2)";

(ו) במספר סידורי 8א, בטור "מספר התקנה", אחרי "72(א)" יבוא "(2)".

מי בעד?

אני.

הצבעה

בעד פסקאות 2(3)(ה) ו-(ו) – רוב

נגד – מיעוט

פסקאות 2(3)(ה) ו-(ו) אושרו.

תודה. אושר.

(ז) אחרי מספר סידורי 15א יבוא:

מספר
סידורי

מספר
התקנה

פירוט נוסף לעבירה

דרגת
הקנס

"15ב

73

ברכב שרישיונו פקע

א"

מי שמשאיר רכב חונה על פני הדרך, שהרישיון שלו לא בתוקף, המחשבה היא, כפי שהסברתי, על אותם סוחרים שמשתלטים על החניה במרחב הציבורי.

ברור. אוקיי, מי בעד?

לא, אבל מדובר על רכב שרישיונו פקע?

כן, שהרישיון שלו לא בתוקף.

לא הצעה למכירה?

נכון - - -

לא, היא מספרת - - -

לא, אבל אני מדבר, העבירה כרגע היא רק על רכב שמשאירים אותו בצד הדרך.

נכון. הגבלנו את התקנה, כי שם מדובר גם על רכב - -

שמוצע למכירה.

- - מוצע למכירה. המשמעות היא שלכאורה כל אחד מאתנו ששם פתק למכירה על האוטו שלו וחונה ברחוב הוא - - -

אוקיי, תודה. מי בעד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד פסקה 2(3)(ז) – רוב

נגד – מיעוט

פסקה 2(3)(ז) אושרה.

אושר.

פסקה (ז) אושרה.

תחילה.

תחילה 3. תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו.

אוקיי. מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 3 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 3 אושר.

תודה. אושר.

תודה רבה, אדוני.

תודה רבה לכם. ואני מקווה מאוד מאוד, שבאמת בעזרת השם, אבל הכי חשוב בעזרת בני האדם, שלא נידרש לכל הקנסות האלה.

אמן.

אבל שיידעו האזרחים: זה מונח לפתחנו.

תודה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:29.