הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 95

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, י"ט בטבת התשע"ז (17 בינואר 2017), שעה 11:30

סיוע לקידום טכנולוגיות יחידות החילוץ, לאיתור נעדרים

חברי הוועדה: אורי מקלב – היו"ר

אייל בן ראובן

רפ"ק דוד אנקונינה - קצין חילוץ ארצי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

ירון קרון - מנהל תחום טכנולוגיות, המשרד לביטחון פנים

דוד פוניס - רמ"ח תקשוב כאבות והצלה, המשרד לביטחון פנים

אבי עובדיה - מחלקת ביטוח בריאות, אגף שוק ההון, משרד האוצר

עמיחי דוד - רפרנט ביטחון פנים, משרד האוצר

ד"ר אנדריי ברויסמן - מנהל תחום מדע יישומי והנדסי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רס"ן מנחם פרידמן - ראש מדור פיתוח, פיקוד העורף, משרד הביטחון

נתי שוברט - סמנכ"ל בכיר ספקטרום (תדרים), משרד התקשורת

בני דוידור - מנהל תחום כטב"ם, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דב מייזל - סגן נשיא, איחוד הצלה

שמואל אברהם - מנהל אגף חירום וביטחון, איחוד הצלה

דורון מה טוב - מנהל אגף מערכות מידע, איחוד הצלה

דוד קריספיל - מנהל אגף מבצעים, איחוד הצלה

חיים וינגרטן - ראש אגף המבצעים, זק"א

חיים אוטמזגין - מפקד יחידת איתור נעדרים, זק"א

נחום קהלני - מפקד יחידת איתור והצלה, זק"א תל אביב

שלמה חיים ישראלוביץ - סגן מפקד יחידה, זק"א תל אביב

רוני קדם - סגן קמב"ץ, זק"א תל אביב

יואב בדיאן - קמב"ץ יחידה, זק"א תל אביב

ד"ר אליעזר יפה - סמנכ"ל קהילה, מד"א

ד"ר פנחס יחזקאלי - מנכ"ל עמותות החילוץ

בועז צרפתי - מרכז תחום איתור, יחידת חילוץ מגילות ים המלח

יונתן קליף - רכז איתור ארצי יחידות החילוץ, מתנדב במשטרת ישראל

ד"ר צבי רוזנשטוק - אחראי צוות טכנולוגיות, יחידת החילוץ גליל כרמל

גיל סלומון - עורך דין, סמנכ"ל רגולציה ותקשורת, איגוד חברות הביטוח

צביה סולימנוב - מערך המשכנתאות, בנק לאומי

ורדה בדט - ראש אגף סיכונים תפעוליים, בנק הפועלים

אירדה קריימר - שדלן/ית (אימפקט (ל.א.ב) בע"מ), מייצג/ת את פלאפון תקשורת בע"מ

אייל לב ארי

ענת לוי

ר.כ., חבר המתרגמים

סיוע לקידום טכנולוגיות יחידות החילוץ, לאיתור נעדרים

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אני גם מתנצל מראש על האיחור הקט בפתיחת הישיבה, בעקבות ישיבה לא צפויה שנכנסתי אליה בשעה 11:00. לאחר הישיבה הזאת אני אמור לנהל דיון של ועדת החוקה בנושא הביומטרי במקום יושב הראש הקבוע. זו הייתה ישיבת הכנה ולכן אני מתנצל על האיחור, אבל זה לא יפגע באיכות הדיון, בזמן שיתאפשר לנו

אנחנו איחדנו דיון מיוחד בעניין סיוע לקידום טכנולוגיות יחידות החילוץ לאיתור נעדרים. נפתח ונאמר שהיום יום שלישי, פעמיים כי טוב. י"ט בטבת, תשע"ז, 17 בינואר 2017.

אני אתחיל בהיסטוריה הקצרה מאד של הדברים. ביום מיוחד שהיה לפני כמה חודשים שהיה על יחידות ההצלה, ביקשו ממני לברך על יחידת חילוץ וארחתי אותם כאן בחדר הוועדה, כחלק מהפעילות השוטפת שהייתה באותו יום. אני לא זוכר מי יזם את היום הזה. אייל, חבר הכנסת, אתה היית חלק מהיוזמים של אותו אירוע. נמצא איתנו חבר הכנסת אייל בן ראובן.

בנושא הנעדרים.

חבר הכנסת אייל בן ראובן מכבד אותנו בהשתתפות שלו בדיון הזה. נחשפנו לקבוצת אנשים שפועלת מתוך סיכון עצמי ומסירות עצומה ופועלת בהתנדבות, במקצועיות מושלמת לא פחות מאם הם היו אנשים ממוסדים. נענים לכל קריאה, פועלים בשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון וכל מי שקשורים ומפעיל אותם. מגלים באמת יכולות גבוהות מאד, עם תוצאות טובות. המיומנות שלהם והניסיון שלהם משולב גם עם טכניקות שהם פיתחו בעצמם, שהם משתמשים בדברים טכנולוגיים נוספים, שתוך כדי הדיון אנחנו נחשפנו שכמה שאנחנו יותר נמקצע אותם וכמה שאנחנו יותר ניתן את הכלים הטכנולוגיים הנצרכים, ככה התוצאות יהיו עוד יותר טובות.

אנחנו ודאי זוכרים שבתווך הזה שבין ההתנדבות והמקצועיות והמסירות וחירוף הנפש ובין הציוד שיש, אנחנו ודאי - - - שהצלת נפשות, שאלה של חיים, שבמקרה הזה יותר מהכל, הם מאד מאד ממוקדיםך. אנחנו יכולים לצייד כל שוטר בהרבה טכנולוגיות, אבל אנחנו יודעים שאולי החשיפה שלו למקרים האלה יכולה להיות באחוזים נמוכים. אז ככה שאנחנו לא נצייד אותו בכל הציודים, כדי שלא יחשבו אולי יהיה מקרה כך וכך. אבל אנחנו כן נצייד בציוד מתקדם, בציוד מועיל מאד, בציוד יעיל מאד, מישהו שבחשיפה שלו ובהתמודדות שלו וזה שהוא נקרא לכך, היא ממשית – אנחנו כן נצייד אותם, משום שאנחנו יודעים שיש לזה באמת תועלות גדולות מאד והשלכות שיכולות לתת לנו מענים ותוצאות עוד יותר טובות.

לכן אנחנו התכנסנו היום. אמרתי באותו יום שזה היה רק מפגש היכרות ולברך אתכם ולהוקיר אתכם ביום הזה, אבל נעשה פגישה, יותר דיון, יותר מקצועי, דיון של הוועדה, שנביא גם אתכם, נביא את הגופים האחרים, את המשטרה, את האוצר, את המשרד לביטחון פנים, משרד הביטחון ועוד, ככל שהם שותפים, הם נמצאים כאן כולם, כדי לשמוע ולראות מה אנחנו יכולים לקדם בדיון הזה, את האפשריות שלכם להתמקצע יותר ולתת מענה יותר טוב ויותר אפקטיבי או להגיע לתוצאות יותר טובות.

אם אדוני רוצה לפתוח, בבקשה. לאחר מכן ניתן לכם להציג ונשמע את המשרדים הרלבנטיים.

בוקר טוב. אלף אני שמח על הדיון הזה, למרות שאני לא חבר בוועדה הזאת, אבל אני יושב פה כי אני מתעסק היום בנושא הנעדרים האזרחים, שאני נקלעתי, או התוודעתי לנושא הנעדרים במדינת ישראל, כדבר שהוא מאד מאד משמעותי. התוודעתי לזה דרך משפחה שפנתה אלי, שהבן שלהם נעדר מלפני שנתיים וחצי. בחור, לוחם במגלן לשעבר וכו', שיום אחד בלעה אותו האדמה. בקיצור, קמה עמותה שעוסקת בנושא נעדרים אזרחיים. אגב, הניסיון שלי בא - - -

כמה כאלה יש היום בארץ?

היום יש קרוב ל-350 נעדרים שאין מושג, אין שום פיסת מידע לגביהם. צריך לומר ביושר שמדי שנה יש הרבה הרבה יותר, אבל חלקם נמצאים, בין השאר בזכות חלק מהאנשים האלה, שיושבים פה, שפועלים מהר מאד. הנושא הזה בהחלט ראוי לקידום.

אני יכול לומר לכם שאני טיפלתי בזה כבר דרך פגישות מנשיא המדינה דרך המפכ"ל כבר פעמיים ובהחלט חלק מהעניין שעלה הוא הקשר שבין האנשים היקרים האלה שנמצאים פה, לבין המשטרה, לבין הרצון לפעמים לתת יותר ממה שמצליחים. בקיצור, המפכ"ל רוני החליט, אמר אנחנו מתכוונים להיכנס יותר עמוק לנושא הזה. גם להרחיב במשטרה, אני מקווה, את מי שעוסק בזה היום.

צריך גם לומר את האמת. הבעיה הגדולה ביותר היום היא עם אלה שנעדרים ושלא מוצאים אותם בשבוע הראשון. שם נוצרת בעיה שהולכת ומתפתחת ולשם בהחלט כל טכנולוגיה או כל דבר שיכול לעזור, הוא ראוי בעניין הזה. כי צריך לזכור, בסוף מתחת לדבר הזה יושבות משפחות. ואת זה אני אומר לך כי עסקתי בנעדרי צה"ל בזמנו. יושבות משפחות שכל בוקר מחכות שהדלת תיפתח והילד ייכנס. זה אנשים ש-20 שנה ו-30 שנה יושבים ומחכים.

לכן הנושא הוא בהחלט נושא כאוב. הוא לא צועק. הוא לא זועק ולכן אני שמח גם על הדיון הזה, כחלק מהמאמץ שאני מקווה שילך ויתפתח בעיקר על ידי משטרת ישר4אל, שהיא צריכה להיות המובילה בעניין הזה, אבל להיעזר בהמון גורמים שרוצים לעזור ולעתים קצת נתקלים בתחושתם לפחות, בחוסר שיתוף פעולה מספק.

תודה רבה על הדברים. אתה נותן לנו גם פן רגשי ומעצים את החשיבות של כל הפעילות הזאת.

ד"ר רוזנשטרוך? לא הגיע. דוד קריספל? אוקיי, מישהו מאיחוד הצלה, שאני מבין שאתם מרכזים את הקבוצות. בבקשה. אני אתן אחר כך גם ליחידות עצמן. חבר הכנסת אייל בן ראובן, נעשה גם היכרות קצרה עם היחידות האלה.

בשמחה גדולה.

בבקשה.

בוקר טוב. אני צבי, אני מיחידת חילוץ גליל כרמל. לפני שאני אפתח, אני הייתי מבקש מקצין חילוץ ארצי של המשטרה, שייתן סקירה קצרה על היכולות ויחידות החילוץ.

בסדר. מי שמבקש לדבר, את הזכות לבקש, זה יושב הראש עושה. ולכן שאלתי איך אתם רוצים את סדר הדברים. אם אתם מבקשים שהמשטרה תגיד את הדברים קודם, אבל אני חושב שאתם צריכים ואחרי זה אנחנו נבקש מהמשטרה את ההתייחסות.

אוקיי.

ניתן לו את הכבוד, אבל בסדר הדברים אנחנו תמיד הולכים מלמטה למעלה והם מוקדם או מאוחר בדיוני הוועדה. תציג את עצמך, נראה על מה אנחנו מדברים. תציג את האנשים, מי נמצא פה, כמה סוגי יחידות יש לכם. יש לכם גם צוללנים, יש לכם גם יחידות חילוץ אחרות. שנדע מי ומי היושבים.

טוב, אז שמי צבי. אני מטעם יחידות חילוץ שפועלות תחת המשטרה. אנחנו מתנדבים. יש כ-12 יחידות כאלה הפזורות בכל רחבי הארץ. אנחנו מונים כ-700-800 איש ואנחנו למעשה נותנים מענה ועזרה לאנשים הנקלעים לצרה ברגע שהם במרחב הלא אורבאני. כלומר ברגע שיש בן אדם שנתקע, נפצע או הולך לאיבוד בשטח, אנחנו נקראים.

אנחנו חילצנו מאות אם לא אלפי אנשים בשנה האחרונה. רק ביחידה שלי היו למעלה מ-160 אירועים וחילצנו למעלה מ-100 פצועים ועוד כמה מאות אנשים במהלך שנת 2016. הדברים האלה קורים למעשה בחטף. אני הייתי רוצה לתת לכם, ברשותך, דוגמא לאירוע שהשתמשנו בו בעזרת טכנולוגיה - --

כשאתה מדבר על חילוץ של אנשים, זה דווקא פצועים? אם הוא לא פצוע זה גם חילוץ.

בהחלט.

כי אתה אומר פצועים או - - -

כל אדם שנקלע לצרה בשטח אנחנו מגיעים אליו.

את זה הבנתי, אבל הוא לא חייב להיות פצוע. אם ברוך השם הוא לא פצוע, הוא היה בשטח ונשאר בלילה או לא מצא את דרכו ואתם הגעתם אליו כדי שלא יהיה פצוע וכדי שלא יישאר בלילה בשטח.

בהחלט. נעדרים.

וכשמוצאים אותו בריא ושלם הוא גם נכנס לסטטיסטיקה שלכם.

בהחלט. נעדרים. יש לנו הרבה מאד מקרים של אנשים שהולכים לאיבוד מסיבה זו או אחרת. רק בשבת האחרונה נקלענו לחפש ילד בן 13 שהלך לאיבוד בצפת.

כשאתה אומר נקראנו, אגב, אתה מדבר על המשטרה? זאת אומרת אם אתה יכול להגיד מילה על הקשר שביניכם לבין משטרת ישראל. זאת נקודה מאד חשובה.

אתם יחידת התנדבות של המשטרה?

סליחה, הם מתנדבי משטרת ישראל.

הם מתנדבים.

עם המשטרה. כן.

זאת כמו שיש מתנדבים, אולי יש לכם הרבה יותר מכך, אבל כמו שיש מתנדבים ביחידות הסיור, ביחידות החילוץ - - -

בדיוק, בדיוק.

אז יש להן מעמד של יחידות - - -

כן, בתוך ה - - -

בתוך יחידת ההתנדבות.

לגמרי נכון.

עם תעודת שוטר של מתנדב.

נכון, תעודת מתנדב.

ברור.

ברגע שיש אירוע, למעשה נפתח מספר אירוע במוקד השליטה של המשטרה ומרגע זה אנחנו נחשבים – כל המתנדבים נחשבים לשוטרים עד גמר האירוע. אנחנו יוצאים אל השטח, מגיעים אל הבן אדם ומביאים אותו לגורמי ההצלה, שמחכים לנו כבר במרחב שאפשר להגיע אליו עם כלי רכב.

חלק מיחידות החילוץ הם גם שוטרים בפועל? זה בנוי רק על מתנדבים ורק מי שמפעיל אתכם, המסגרת, זה המשטרה? זאת אומרת אתם לא יוצאים לאירוע בלי המשטרה, מי שמפעיל אתכם זה המשטרה. אין לכם גם מישהו שהוא מזמין אתכם ישירות. נניח הגיעה איזו קריאה לאיחוד הצלה, להצלה, והוא מזמין אתכם או למי שנותן שירות התנדבות או חירום אחר. נניח מגן דוד אדום גם יכול להזמין אתכם?

בהחלט.

אולי אדוני ירצה שאני אתן סקירה בשתי מילים?

בסדר.

ואז אנחנו נבין.

נכון. זה באמת היה נכון. אתה צדקת, צבי, שהוא צריך לתת קודם את המסגרת.

אני דוד, אני קצין חילוץ.

לפעמים שואלים את השאלות כדי להכיר את המבנה וחשוב לנו מאד איך למסד את זה, או לראות גם מה צריך לשפר אולי במבנה עצמו גם כן.

אני דוד, אני קצין חילוץ ארצי של משטרת ישראל. שכשאני שמעתי את מר אייל בן ראובן על נושא הנעדרים, אני חושב שזאת סאגה אחרת. זה כיוון אחר. זה יותר הנושא האח"מי – אח"מי זה נושא בתחום של חקירות ומודיעין.

כן, הוא מדבר על זה שאם היינו מחלצים מישהו או מוצאים מישהו או יכול להיות שיודעים על מישהו, אז בסוף הוא לא היה נעדר.

אני אגע באיך אנחנו בנויים. סך הכל יש 12 יחידות. היחידות בנויות ככה ש-10 מתוכן הן יחידות שטח יבש ועוד שתי יחידות צוללים. הן פרושות מרמת הגולן ועד אילת. היחידות עצמן מתבססות על מתנדבים. יש לנו שם לכל יחידה מפעיל שהוא מפעיל של המתנדבים האלה, מפעיל בסיס. הוא למעשה מגייס אותם, מרכז את כל הפעילות שלהם. היחידות כפופות לתחנות מבחינת כל מה שקשור לנושא של הפעלת הכוח. זה אומר שכשיש אירוע, האירוע הזה עובר דרך המשל"ט המשטרתי ונרשם כאירוע.

יכול להיות בהחלט, כמו שאתה אומר, שאירוע שמגיע למד"א ומד"א מפנים את זה למוקד של המשטרה והמוקד של המשטרה שולח את יחידת החילוץ. בתחום הזה זה התחלק לכמה סוגים. זה יכול להיות כמו שאמרנו, מישהו שהלך לאיבוד בשטח ואנחנו יודעים פחות או יותר איפה הוא נמצא, טיילים וכאלה, או לחילופין מה שנקרא סנפלינג, טג"ח, גלישה וחילוץ, ויכול להיות מצב גם שמישהו הלך לגמרי לאיבוד ואנחנו כאן מכניסים את התחום של איתור נעדרים. בראש הצוות הזה, ברמה הארצית עומד יונתן קליף, שלשמאלי.

למעשה זאת הצורה שבה אנחנו עובדים. יש אירוע, נרשם האירוע, היחידה מופעלת על פי השטח שבו היא אמורה לפעול ומוזעקת על פי המחוז הנוגע גם. כמובן שיש גם סיוע בין מחוזות. זה אומר שאם נניח עכשיו יש לי אירוע שהוא באזור ירושלים בנושא של איתור ויש צורך בסיוע של יחידת חילוץ מאזור ערד, לצורך איתור, מחוז ירושלים, אגף המבצעים, האג"ם, פונה מול האג"ם של המחוז האחר והם יוצרים קשר ומקבלים את הנתונים הנדרשים. בין היתר כל מיני תחומים שבהם אנחנו מתעסקים. כמו למשל - - -

ויש ממשק עם הצבא, עם יחידות אחרות?

ודאי.

אז אתם מפעילים - - -

ודאי. יש ממשקים עם הצבא. אם זה בנושא של חילוץ, גלישה וכאלה, יש לנו קשר הדוק עם יחידה 669. אם יש צורך גם בנושא של איתור, אז יש לנו ממשקים עם יחידות המסוקים השונות, גם של הצבא וגם של המשטרה. לרוב זה יהיה עם של המשטרה.

שאלה. מבחינת תורת הפעלה, מבחינת אמצעים. אני מבין שהאנשים כמובן הם מתנדבים, אבל הם משתמשים בציודים וטכנולוגיה וכל מיני ציודים שכאלה.

זו השאלה המרכזית?

איך עובדת המערכת הזאת? מי מתקצב את הדבר הזה? מי דואג לצרכים שלהם? מי מאמן אותם? האם המשטרה עוסקת בזה בתור יחידות כפופות?

לגמרי, כולל הנושא של התקצוב של האמצעים. שבוע שעבר, אגב, עם כניסתי לתקציב וגם ראש אג"ם נכנס לא מזמן, היה לנו מפגש של ראש אג"ם – ניצב אלון וואוי עם כל מפקדי יחידות החילוץ. שם אני חושב נפתרו מרבית הסוגיות, גם הנושא התקציבי עם כל המורכבויות שלו, כולל נושא של הכשרות שאנחנו מרכזים אותן, אנחנו מקיימים וממונים. גם נושא של ימי מילואים, על כל המשתמע מזה מול הצבא.

אנחנו מרכזים את ההדרכות אצלנו. יש לנו הדרכות על פי תכנית מאד מסודרת. אני נכנסתי לפני חודש לתפקיד - - -

כולל הציוד שיש? זה ציוד שמקבלים מכם? אחרי אירוע שיש, את השלמת הציוד המשטרה עושה?

המשטרה עושה, לגמרי, לגמרי.

אוקיי, והייתה לי עוד שאלה קטנה בעניין הזה. חילוץ בתאונות דרכים זה לא דווקא - - -

לא. אנחנו פחות עובדים בתחום האורבאני, למעט הנושא של האיתור.

אוקיי. אבל בכל אופן, יחידת מתנדבים ייחודית, אני לא חושב שקיימת. כשאדם מתנדב ביחידת בילוש, הוא נטמע בתוך - - -

היא מאד ייחודית. רמת המקצועית היא מאד גבוהה. אין לנו מקום לטעויות בתחומים שבהם אנחנו עובדים, בעיקר בנושא של הגלישה וחילוץ ונושא של צלילה. אין מקום לטעויות. אפס.

גם מבחן התוצאה הוא ייחודי.

לגמרי.

אני אשאל את חבר הכנסת אייל בן ראובן, אני חושב שהנושא של נעדרים גם קשור פה. נניח קבוצה של ארבעה מטיילים נקלעו לאיזו צרה, לאיזו בעיה והולכים לחלץ אותם. מתברר ששלושה רואים ואחד לא נמצא. חבר הכנסת אייל בן ראובן? אני אומר ארבעה אותרו, אחד לא נמצא. יכול להיות שיש להם קשר - - -

אני הבנתי את התשובה שלו, למרות שחלק קטן, אני מקווה מאד, חלק קטן מאד מתחיל מזה שמישהו נעלם ואתם על פי זה יוצאים לחפש אותו ואם מצאתם אותו, טוב. אבל אם לא מצאתם אותו, מתחיל עכשיו תהליך שהוא תהליך מתמשך של מודיעין וכו'. זאת אומרת יש פה איזה שהוא מעגל שמתממשק לתהליך הזה.

מה השאלה? יכול להיות שארבעה יצאו, נקלעו לבעיה, אל שלושה הגיעו, לאחד לא מגיעים. הם עוד לא יודעים איפה הוא.

לא, בדרך כלל, אם אני מבין נכון, אם הלך אחד לאיבוד מתוך ארבעה, אז הם ימצאו אותו. או שהוא נפל, או שזה. אני דיברתי קודם בין השאר על אנשים שיצאו בבוקר, בחמש בבוקר מהבית - - -

אני חושב שאין סיפור שאנחנו נדמיין שהם לא יגידו לנו שהם נקלעו לכזה דבר, כולל כאלה שהם כן מוצאים או לא מוצאים. רק בשבוע שעבר קיימנו כאן דיון, חברי, חבר הכנסת אייל, בנושא הרחפנים היום. גם בחלק של הרגולציה סביבם וגם בחלק של ההפעלה וחלק בייעוד שנותנים. החלק של הרחפן למשל, שזה היה נושא של חירום וזה בא דרך אגב. נדמה לי שגם אתה היית כאן וגם הצגת בצורה מאד מכובדת את הנושא של רחפנים שמשמשים את יחידות ההצלה האלה. יש מקומות שאי אפשר להגיע ודרך הרחפן אתה יכול לדעת אם מישהו נמצא שם או לא נמצא שם. אתה באמת יכול למזער את מידת הסיכון, למקד אותו ועוד דברים כאלה. לפעמים הוא גם נותן לך את האינדיקציה אם מישהו נמצא או מישהו לא נמצא.

סיפרתם לנו כאן סיפורים שאלמלא הרחפנים, לא הייתם יודעים שמישהו נמצא. דהיינו, הוא היה בבחינת נעדר או משהו שלא הייתה בהירות. אני באמת רוצה להתמקד בנושא.

ברשותך, אנחנו נעבור. אם יהיו לנו שאלות אחרי זה נעביר את זה הלאה, אבל תודה שנתת לנו את המסגרת של הדברים.

עכשיו צבי.

אוקיי, תודה. ברשותכם אני הייתי רוצה לתת דוגמא קצרה של אירוע שהשתמשנו בו בטכנולוגיה. לפני כמה זמן היה צעיר שאמר לחברה שלו שנמאס לו מהחיים והוא רוצה ונמאס לו. היא סיפרה לאמא שלו, אבל אמא שלו לא התייחסה, עד שבהמשך אותו שבוע הבחור נעלם. הדברים האלה תמיד קורים בערב, אלינו הם מגיעים בשעות הערב המאוחרות. הגיעה ליחידת חילוץ עציון ידיעה על - - -

כי בערב יודעים שהוא נעלם. כל הבעיות מתחילות. עד הערב זה נראה סטנדרט, או עד השעות הרגילות. רק כשזה מתחיל להיות השעות הלא רגילות, אז פתאום הדברים האלה, מטבע הדברים. זה לא רק חוק מרפי, זה גם המציאות היא כזאת. ולכן ההתנדבות שלכם היא תמיד בשעות הלא שעות, כשכולם נמצאים ב - - - מוסד, לא בחוץ או לא באירועים רגילים. אדם שנמצא כל היום והוא לא נעדר, רק כשהוא לא חוזר הביתה ואז תמיד זה שעות שכולם נמצאים בבית.

כן.

אגב, אני אומר שזה יכול להיות מקרים גם באמצע היום, ודאי שאנשים נתקלים לבעיות כאלה, אבל בוודאי שזה מציין את הפעילות שלכם.

בכל מקרה, במקרה הזה אנשי היחידה הגיעו אליו הביתה, הגיעו לתחנת האוטובוס של אותו יישוב, הסתכלו בתחנות אבטחה, ראו שהוא עלה על אוטובוס לכיוון ירושלים. אנשים אחרים באותו זמן הצליחו להיכנס למחשב שלו, הצליחו למצוא שם שהבן אדם חיפש שלושה דברים עיקריים – אחד, איך לא מוצאים את הטלפון שלו. בסוף התברר שהוא השאיר את הטלפון בבית. דבר שני הוא חיפש אוטובוסים לכיוון עין גדי, ודבר שלישי, חיפש מקומות גבוהים על מנת להתאבד.

במקביל בוצעו כמה פעולות. הגיע צוות של יחידת החילוץ לירושלים, שחיפש שם בתחנת האוטובוס וראו לאיפה הוא הלך. ראו שהוא עלה לאוטובוס לכיוון עין גדי. הצליחו להגיע אל הנהג וראו שהוא אמר שהוא זכר מישהו כזה שירד באזור עין גדי. צוותים אחרים הצליחו לגלות שהוא רכש נעליים חדשות לא מזמן והגיעו לחנות. הייתה להם סוליה ייחודית, צילמו את טביעת הרגל ושלחו אותה לגששים ומתוך העבודה על המחשב הם הגיעו למסקנה שהוא הגיע ככל הנראה לאזור עין גדי. הודיעו ליחידת חילוץ עין גדי שהבן אדם כנראה הגיע ורוצה להתאבד באזור שלהם על איזה שהוא מצוק. הפעילו יחידת גששים של הצבא.

עם אור ראשון, גשש שהלך לאותה נקודה מצא את העקבות שלו, הגיע לכיוון המצוק, ראה את הבן אדם וקרא לו שיעזור לו, שהוא רוצה מים. אז הבן אדם התרחק מקצה המצוק. במקביל הוא דיווח ליחידת חילוץ עציון שהוא נמצא שם והם העבירו את המידע ליחידת חילוץ עין גדי, שבעזרת המסוק המשטרתי הגיעו אליו שני אנשים ולקחו אותו הביתה והצילו אותו.

אחרי שלושה חודשים קיבלנו טלפון מהאימא של הבן אדם, שהבן אדם חזר לשגרה והכל בסדר איתו.

המקרה הזה מראה דוגמא למעשה, למרות שלא נאמר, הייתה פה הרבה מאד טכנולוגיה. היה פה גם לחפש בתוך המחשב של הבן אדם, היה כאן גם לחפש בכמה מקומות במצלמות אבטחה, לגלות איפה הבן אדם עלה על אוטובוס ולאן הוא נסע. גם טכנולוגיה של טביעת הרגל, היכולת להעביר את טביעת הנעל אל הגשש וגם בסופו של דבר עם המסוק. יש כאן הרבה מאד דברים.

אנחנו במקביל, בצוות איתור ארצי, הגענו למסקנה שבנושא הטכנולוגיה אנחנו קצת חלשים ולכן החלטנו להקים צוות טכנולוגי, שבעצם הייעוד שלו הוא לשפר את רמת הטכנולוגיה של יחידות החילוץ, כאשר אנחנו מסתכלים על זה למעשה בשלושה היבטים. היבט ראשון זה החילוץ של האיש שנמצא בשטח. זה מה שנקרא לו איכון מיידי של הבן אדם. כלומר אם בן אדם נמצא באיזה שהוא ואדי ואנחנו הולכים בוואדי הלא נכון, אנחנו יכולים ללכת שם שלושה שבועות ולא נמצא אותו. אז נורא חשוב להיכנס לוואדי הנכון ובשביל זה אנחנו צריכים להיעזר בטכנולוגיות איתור, שלאחרונה אנחנו מאד מאד מתקדמים בהן, בסיוע גדול של המשטרה.

הדבר השני, זה איכון של נעדר, מה שאמרנו קודם. בן אדם שמחליט עכשיו שהוא הולך לאיבוד, הולך להיעלם ונעלם ובדבר הזה אנחנו בעצם רוצים להשקיע מאמצים, איך להגיע לחתימה הדיגיטאלית שבן אדם משאיר במרחב. בן אדם השאיר מידע במחשב שלו, עבר במצלמות אבטחה, מילא דלק, הוציא כסף מהבנקט, קנה בכרטיס אשראי. בן אדם משאיר המון מידע ובדרך כלל כשהוא הולך עם הפלאפון שלו, והיום אף אחד לא נפרד מהפלאפון. אני היום כשבאתי לירושלים, שלוש פעמים הכנסתי – פעם חניון הלאום, פעם הכנסת. הכנסתי המון דברים בתוך הפלאפון. אז להגיע לתוך המידע הזה, זה דבר שהוא בהחלט חשוב לנו.

הדבר השלישי זה היבט של ניהול אירוע, איתור בהיבט טכנולוגי, כמו שהזכרת קודם כאן, רחפנים, שליטה ובקרה באנשים. כל דבר, כל טכנולוגיה חדשה שאנחנו אולי עדיין לא מכירים, שיכולים לסייע לנו להגיע ולאתר את הבן אדם כמה שיותר מהר.

אם אנחנו נסתכל בעצם מה הצרכים שלנו, מבחינת טכנולוגיות, אז יש לנו - - -

את כל התהליך הזה שאתה סיפרת עם אותו אחד, זה לא המשטרה עושה?

אנחנו זה המשטרה.

המשטרה לא עושה את זה? הרי יש לה דרך לאתר, יש לה מיומנות יום יומית בזה. בעיקוב.

אנחנו - - -

זאת אומרת אתם גם עושים את זה, זאת אומרת אם זה האירוע אתם עושים גם את החלק הזה?

אנחנו נעזרים במשטרה בזה בצורה מלאה. אנחנו נסמכים על המשטרה בנושא של הדברים. אנחנו שוטרים למעשה. ברגע שאנחנו יוצאים אנחנו שוטרים ואנחנו מקבלים תמיכה מלאה מהמשטרה.

אותי דווקא מעניין, ותראה, אני מבין. מה שאתה הגדרת עכשיו זה בעצם את יצירת הצורך המבצעי, את הצורך הענייני. אני מדבר במושגים שאני מכיר אותם בסיפור. כלומר מה שמעניין, תראה, איך יודע איך מתפתח אמצעי בצה"ל לצורך העניין. דרך אגב, מעניינת השאלה לגבי הקשר, כי אני מניח שלא מעט אמצעים טכנולוגיים שמתפתחים במפא"ת או בצה"ל, או נמצאים ביחידות המיוחדות, יכולים מאד לעזור לכם בצורה כזאת או אחרת, שזאת גם כן שאלה מעניינת לגבי הקשר הזה.

הטכנולוגיות של הצבא.

כן. אבל השאלה היא איך התהליך, כי בצבא זה ברור איך זה מתפתח, אבל השאלה היא איך זה עובר ממך או מיחידות החילוץ אל מחלקת הפיתוח או אמצעי הפיתוח או אני לא יודע אם במשטרה יש מין מפא"ת כזה. איך התהליך הזה מתפתח כדי שבאמת הוא יהיה ממוצה לפוינט. כל הדברים שאתה הסברת פה נראים מאד מאד הגיוניים ונכונים. זה מה צריך, אבל איך זה מתפתח ביניכם לבין המשטרה זאת שאלה מעניינת, כדי שגם אנחנו נוכל, אם צריך עזרה, שנדע איפה.

באמת זו שאלה עקרונית אם מהצבא זה עובר למשטרה. הרי זה לא חייב לעבור אליהם. בעצם זו שאלה, אם יש טכנולוגיות שהצבא מכיר אותם ושהמשטרה יכולה להיעזר בזה. ממילא אם המשטרה נעזרת, אז גם היחידות האלה. יש הרי כמה צרכים, זה לא רק הצורך בזה. יש עוד דברים.

תראה, לצבא יש יחידות מתמחות. איתן, כל - - -

השאלה אם בטכנולוגיות ובידע הזה - - -

והם משתמשים ביכולות האלה.

אם המשטרה שואבת את זה משם והאם הם באמת מוכנים להישאב ונותנים את המידע הזה. אני רוצה לתת לו לסיים. אתה סיימת, צבי?

כן.

ברשותכם, אני אציג את התחום של האיתור.

רק את השם.

יונתן קליף, אני מתנדב במשטרה ביחידות החילוץ. אני רכז איתור ארצי של כל יחידות החילוץ. אני טיפה אתן סקירה מה זה תחום האיתור ביחידות החילוץ. זה מאד דומה לאיתן, אני גם קצין איתן ביחידות.

אתה משרת בצה"ל בתור קצין איתן?

לא, במילואים.

לא, זה חשוב.

במילואים.

זה יתרון גדול.

במילה אחת, מה הפרופיל של כל אנשי היחידה? יש להם איזה שהוא משהו שהם בוגרים?

אני אתן סקירה שאנחנו מתעסקים. בעבר, חבר הכנסת אייל בן ראובן, נפגשנו בנושא של דניאל מניביצקי, שעדיין נעדר.

נכון.

אז ככה, יש 12 יחידות חילוץ. בכל יחידת חילוץ יש צוות איתור, כשבעצם צוות האיתור הוא זה שמקבל את הטלפון הראשון או את תחילת האירוע. כל אירוע אצלנו הוא איתור. הוא מתחיל באיתור. אפילו איפה אתה נמצא זה איתור. זה איתור שיכול להיגמר תוך דקה וזה יכול להימשך למספר ימים וגם מספר חודשים.

אנחנו קיימים משנת 2002 בתחום של האיתור, מאד מאד ותיקים, עם הרבה מאד ניסיון בתחום של איתור נעדרים בארץ. כיום ההכשרה שלנו מתחילה בקורס של שבועיים בתנאי פנימייה, 110 שעות לימוד, שזה הרבה מאד. זה ממש כמו קורס איתן הצה"לי, שהוא גם כן - - -

זה משטרה?

המשטרה משלמת, מממנת את הכל.

ברור.

את כל תורת האיתור אנחנו בנינו מאפס, משנת 2002 ובתוך הקורס יש לך את כל תחום התשאול, שזה תחום מאד מרכזי באיתור נעדרים. תחום הרישום ותיעוד, חיתוך מצב, טופוגרפיה, ניתוח שטח, הכנסת תכנית סריקות. כל נושא גורמי העזר באיסוף מידע, שזה יכול להיות גורמי עזר טכנולוגיים. כל תחום הסיגינט, שלא דובר עליו פה הרבה. תחום הסיגינט מונח רק אצל המשטרה כיום. זאת אומרת היחידים שיכולים להוציא חוקית מידע סיגינטי מהטלפון, זה רק המשטרה. יש יחידה מאד גדולה במשטרה שמתעסקת עם זה. ואצלנו לאחרונה יש נאמני סיגינט, שמוסמכים מטעם המשטרה לפנות לסיגינט ולקבל את כל המידע שאפשר לקבל דרך המחלקה הזאת של הסיגינט.

ולכם יש את ההרשאה המשטרתית לעניין הזה?

שלושתנו במקרה שיושבים פה, עברנו את כל התהליך של הסיווג ואת כל התהליך שיש בזה. כמובן שאני לא יכול להתקשר סתם ולבקש, אלא צריך שייפתח אירוע במשטרה בצורה מסודרת. תחנה מסוימת מטפלת באירוע ואנחנו נכנסים כגורם עזר לאיתור נעדר.

החברה בעצם זה כ-220 מתנדבים שהוכשרו במהלך השנים ועברו את קורס איתור הנעדרים. עוברים כל שנה, יש לנו שתי סדנאות גם כן במימון מלא של המשטרה, של שלושה ימים, כשבכל סדנה אנחנו לוקחים תחום מסוים ומתמקדים בו. זה יכול להיות תשאול ילדים – עולם בפני עצמו. זה יכול להיות ניתוח שטח. זה יכול להיות – השנה התעסקנו בפרופיל נעדר. 2017 זה נושא של מתאבדים. בוחרים איזה שהוא נושא, נכנסים בו לעומק. שלושה ימים של סדנה.

חשוב גם להגיד את המעטפת. היום המשטרה היא זאת שבעצם מטפלת בנושא של נעדרים. אלינו זה מגיע כשזה מגיע לאירוע בדרך כלל בפריפריה, בכל נושא החילוץ. מדבר יהודה יש איזה שהוא נעדר, יפנו דרך התחנה אלינו ויפעילו אותנו כמתנדבים. זה גלש הרבה מאד גם כן לתחום העירוני. אנחנו מתעסקים הרבה מאד באירועי נעדרים בתוך ירושלים, בתל אביב, בכל מיני מקומות, שקוראים לנו, מפעילים אותנו.

בעצם אין היום בארץ איזה שהוא גוף מקצועי שמתעסק נטו עם נעדרים. זה מקצוע. כמו שיש חבלן, כמו שיש מז"פ, יש תחום של נעדרים. אז במשטרה זה קיים, יש איתן צה"לי. מתעסקים רק בנעדרים. במשטרה זה בעצם החוקרים שמתעסקים עם זה, שהם מוכוונים הרבה לתחום הפלילי, שזה יכול להיות איזה שהוא חסם באיתור נעדר; ואנחנו הגוף המקצועי שלהם היום, שיודע לתת את המענה לזה. כמובן אנחנו מוגבלים בזה שאנחנו מתנדבים. זאת אומרת אירוע הכי ארוך שאני יכול לקחת יום, יומיים. אני לא יכול להוציא אנשים מהעבודה למשך חודש או תקופה ארוכה, לנסות ל - - -

זאת אומרת, תרשה לי רק לשאול גם את השוטר, אתם מרגישים שיש חסך בעניין הזה במשטרה מבחינה מקצועית? זאת אומרת זה שזה נמצא בידי המתנדבים, אחלה. אבל השאלה היא אם במשטרה יש היום מעטפת מקצועית מספקת ליכולת. אני מניח גם שחלק מהאנשים שלכם מגיעים מצה"ל, מאיתן, מ-669, מכל היחידות האלה.

אני אגיד לך, במצב שאנחנו נמצאים היום, המשטרה נותנת מענה ומעטפת מלאה, בין היתר גם בנושא של קציני החקירות והחוקרים ביחידות. זה אומר שבמידת הצורך הם שותפים מלאים ומעבירים גם נושאים מסוימים שמעניינים את צוות האיתור, מתוך תיק חקירה, עם המגבלות. יש מגבלות, אבל בסופו של דבר הן נפתרות.

אגב, האנשים האלה של צוות האיתור בכלל ביחידות, עבר איזה שהוא הליך גם של ביטחון שדה, כדי שהם יהיו מורשים לקבל את מרבית הפרטים. יש איזה שהוא תהליך שהם צריכים לקבל, כמובן בגלל צנעת הפרט וכל מה שקשור לזה, אבל הם עוברים איזה שהוא תהליך והם מקבלים מספרי אירוע והם מקבלים קשר ישיר, מה שלא כל שוטר אפילו מקבל. יש להם קשר ישיר עם יחידת הסיגינט. זה אומר שהוא מדבר עם יחידת הסיגינט והוא מקבל את כל הפרטים שהוא צריך.

הידע מתפתח במשטרה או אצל המתנדבים? איפה מתפתח הידע המקצועי?

הוא מפתח במקביל. במשטרה הוא מתפתח בצורה מקבילה למה שהוא מפתח גם בתחום של המתנדבים. זה אומר שהיום המתנדבים פיתחו תורה והם משתפים. חלק גדול היום ממפקדי התחנות, שהם המפקדים הטריטוריאליים, יודעים שיש להם היום את היכולת להסתמך גם על האפשרויות המקצועיות של היחידות האלה, של יחידות החילוץ.

במקביל אני חייב לומר, שגם למשל בגלל שמדובר במתנדבים, הרי אורך הנשימה שלהם, כי צריכים לזכור שיש להם גם את החיים האישיים שלהם. אחרי הכל הם מתנדבים. אבל אז אנחנו יכולים - - -

מה עם סוגיית הביטוח? יש הבדל בין ביטוח למתנדב לביטוח של שוטר?

לא. ממש לא. וגם אני אתן לך דוגמא אישית שהייתה לי, אבל לנושא הזה של השאלה, אם נניח אנחנו נאלץ למשוך עוד כמה ימים כדי לחפש איזה שהוא נעדר, אנחנו יכולים להיעזר באמצעות בנק ימי המילואים שיש לנו ולממן את אותו מתנדב כימי מילואים.

לסוגיה שאתה אומר, הם מבוטחים כמו כל שוטר. מרגע שהם יצאו לפעילות, הם דיווחו שהם יצאו, הם נרשמים וכל דבר שקשור לביטוח שלהם, הוא כמו כל שוטר. אני יכול להגיד לך שיש לי מתנדב כזה היום. הוא נפצע דווקא בתחום של החילוץ. הוא פצוע קשה מאד והוא מבוטח מלא. הוא הוכר גם כ - - -

תוך כדי חילוץ הוא נפגע?

לגמרי.

למדנו והתרשמנו מאד וזה החלק הטוב. זה הכוס המלאה. אולי תגידו קצת מה יש בחסר, מה יש בהתארגנות. אולי תציפו את הנושאים האלה. מה היעדים, מה הייתם רוצים שיהיה, איך הייתם רוצים לראות. אם זה בעיות תקציב, בעיות של רגולציה, בעיות של מסגרת, של הכרה. תעלו את הדברים האלה.

אתה סיימת?

כן.

האמת שאם אתם הייתם מעבירים רשימת דוברים משלכם, לא אני אעשה את זה. מי שמצביע, בבקשה. תציג את עצמך.

שמי ירון, אני ראש תחום טכנולוגיות במשרד לביטחון הפנים. בסוף בסוף זה כסף, כמו שאמרת. אני אכנס - - -

אז אנחנו כבר מכירים.

כן.

נכון. האמת היא שעוד לא שמעתי מהם, שמענו קצת מדוד, אני חושב, אולי מצבי, על חלק מטכנולוגיות שבשימוש, אבל השאלה אם יש עוד טכנולוגיות, בעיקר אני מבין שיש את הנושא של האפשרות לקשר במקומות שקשה התקשורת, אין קשר, אין קליטה, אין דברים כאלה והאם יש לנו שם מספיק אפשרות להתמודד עם הדברים האלה ומספיק טכנולוגיה, או מכשירים שהם יכולים להתמודד עם בעיות של קשר ותקשור בשטח עצמו.

כבוד יושב הראש, אין פה משהו שחסר שהטכנולוגיה לא יודעת לתת אותו, או שאין במשטרה. יש הכל. יש חוסר, רק צריך לקנות את מה שיש על המדף, בין אם זה במשטרה, בין אם זה בכב"ה או בצה"ל. אנחנו יודעים מה צריך, יש עבודה מסודרת של המשטרה. אנחנו רוצים כן לתת להם. בסוף זה כסף. בואו נהיה ריאליים. ולכן תן לי דקה כדי להציג את הנושא.

היחידות האלה מתוקצבות על פי החלטת ממשלה משנת 2006, שקבעה ששמונה משרדי ממשלה ישתתפו בתקצוב. אם אתה רוצה אני יכול לתת את התמהיל. משטרת ישאל 750,000 שקלים כל שנה; משרד החינוך 650,000 שקלים; משרד הביטחון 500,000 שקלים; משרד הפנים 400,000 שקלים; משרד התיירות 200,000 שקלים, המשרד להגנת הסביבה 150,000 שקלים; משרד הבריאות 150,000 שקלים ומשרד התחבורה 200,000 שקלים. זה בעצם משנת 2006. כל שנה אמורים להעביר את הכסף. זה התקציב שאיתו המשטרה מחזיקה את היחידות האלה.

משנת 2006, 10 שנים, אין מנגנון התייקרות. המספר נשאר אותו מספר. החילוצים גדלו משמעותית, גם הטכנולוגיה והיינו רוצים כן באופן חד וחלק להכפיל את הסכום הזה. פנינו בשנים 2015-2014 לכל משרדי הממשלה. למעשה כולם הסכימו להכפיל את הסכום. אנחנו הראשונים שמוכנים, למעט משרד אחד שלא הסכים ועל זה זה נפל, זה משרד התחבורה שמתנגד נחרצות. כרגע זה עומד שם.

הדבר השני, התקציב עובר אלינו אחרי כל שנה אחרי שאנחנו מתחננים לקבל אותו, מבקשים אותו, שולחים להם. אומרים לנו זה בסבב חתימות והכל, ומתי אנחנו מקבלים אותו? בדצמבר. למה? כי בדצמבר יש להם איזה יתרות, אז הם אומרים אני כבר לא יכול לעשות עם זה כלום. ולכן הדבר שאנחנו רוצים בהחלטת ממשלה חדשה, שזה יעבור בבסיס התקציב. אני רוצה ב-1 בינואר, ב-30 בינואר לקבל את הכסף כדי שנוכל לעשות משהו. נותנים לי את הכסף בדצמבר, אני לא יכול לעשות איתו הרבה. אז זה בעצם הסיפור.

תן לי דוגמא של דבר שבתוך תקציב - - - תוכל לעשות אותו. רכישות של טכנולוגיות.

מכשירי קשר שחסרים. חסר לנו מאד מכשירי קשר שאפשר לתקשר איתם בתוך ואדיות, שהם עמידים במים. דיברת על רחפנים, כן. ישבנו גם עם המפכ"ל והכל. אנחנו רוצים. יש תכנית גדולה של רחפנים במשטרה. דיברנו על זה שבוע שעבר. רוצים להגיע ל-200. כרגע יש כמה עשרות. אנחנו כן רואים רחפן בכל יחידה. אנחנו כן רוצים דברים, וכן, צריך להגיע להתעצמות בסופו של דבר. העולם מתקדם וצריך להתקדם. אי אפשר להישאר עם אותם שלושה מיליון שקלים כבר 10 שנים ולא לעלות בשקל אחד.

יש כאן נציג האוצר?

כן.

יפה, רק מה השם?

עמיחי דוד, משרד האוצר.

אם יורשה לי רק מילה. אני נאלץ לעזוב כי יש לי איזו מחויבות והאמת היא שלא כל כך חשבתי שזה יהיה כל כך מעניין וכל כך חשוב. אז אני אשמח מאד להמשיך להיות בקשר עם מי שחושב וצריך ולעזור גם למשטרה כמובן. אני חושב שזה אחד מהנושאים החשובים ביותר. אנחנו עוסקים פה בטכנולוגיה, אבל אנחנו עוסקים פה בחיי אדם. זה לב העניין ובאמת המון המון תודה לכם.

תודה רבה לך. גם בין חברי הכנסת יש איזו חלוקת תפקידים, כל אחד ותחום ההתמחות שלו. חבר הכנסת אייל בן ראובן מעשיר אותנו ונותן לנו את היכולות לקדם דברים מתוך הניסיון הרב שיש לו ולכן באמת חשוב שנעקוב ונראה גם בנושא התקציב, אבל גם יכול להיות בדברים אחרים שאנחנו העלינו פה.

בבקשה, רק את השם.

עמיחי דוד, משרד האוצר. קודם כל לא הועלה צורך - - -

היית מתחילת הישיבה? לא ראיתי.

כן, מתחילת הישיבה.

טוב, בסוף הגעתם.

כן, הצלחתי להגיע.

נרשמת?

נרשמתי, כן. קודם כל המשרד לביטחון פנים לא העלה איזה שהוא צורך במהלך דיוני התקציב של 2017-2018 לנושא של יחידות החילוץ. גם לא המשטרה. למשטרה יש תקציב של מעל 12 - - -

יש לי נקיפות מצפון כבר מאתמול על זה שאולי את הדיון היה צריך לעשות יותר מוקדם, על ציר של אישור התקציב ולא עכשיו. אבל אף פעם זה לא מאוחר ותמיד אפשר ויש עוד מה לעשות. אני מעלה את זה עכשיו, אבל שלא נרגיש שבגלל שעבר התקציב ולא העלו את זה, אז אנחנו כבר לאחר מעשה. יכולים גם - - -

אז התקציב אושר בכנסת, כידוע, אך מה שאפשר לעשות בעצם זה אם המשטרה מתעדפת את זה בין סדרי העדיפויות שלה, אין שום בעיה שהיא תסיט ממקורותיה. אני אגב לא מכיר את הנושא הזה שהועלה פה, לגבי איגום תקציבים לשאר משרדי הממשלה. אף פעם לא שמעתי על סיטואציה שבה סכומי כסף אלה לא הועברו. אני לא מכיר את זה. אולי זה משהו שאני יכול - - -

לכן טוב שאתה פה כדי לדעת ובאמת לעשות את זה בצורה יעילה יותר. קודם כל כספים שנמצאים והובטחו שיועברו בזמן אמת, בזמן שאפשר ושהם יהיו יעילים.

זה לא הועלה על ידי המשרד לביטחון פנים. לא הועלתה אלי איזו שהיא בעיה מבחינת ההעברה של - - -

אני חושב שיש לו אלף סוגיות. הוא לא מעלה לך את כל הסוגיות, אבל אנחנו רוצים להציף סוגיה - - -

לא, אז אין בעיה. אם יש איזו שהיא בעיה בהעברה באיגום בין משרדי הממשלה, אני אפנה למשרד לביטחון פנים ואני אשאל אותם האם יש איזו שהיא בעיה ואני אנסה לעזור.

יפה. אז כבר היה כדאי כל הישיבה הזאת.

ולגבי התקציב של היחידה עצמה, להבנתי זו היחידה שלא מתוקצבת ישירות מתקציב המדינה. אני לא יודע. אני רק יודע שזה דרך - - -

בזה הם לא מבינים.

לא, פשוט אני שואל.

דרך המשטרה.

דרך המשטרה, אוקיי. אז מה שאני יכול להציע זה באמת שהמשטרה ממקורותיה תוכל להסיט בתוך תקציבה. יש תקציב של כמעט 12 מיליארד שקלים, אין שום בעיה להעביר, בהתאם לסדרי העדיפויות של המשטרה או המשרד לביטחון פנים. להסיט.

אני גם רוצה להגיד לך שהם מאד צנועים. קודם כל מתנדבים תמיד צנועים. אין להם את המושגים והם בכלל נותנים הרבה יותר ממה שהם מקבלים והציוד שהם דורשים זה בעצם ציוד שהוא מינימאלי. אנחנו מדברים על מכשירי קשר בשביל קליטה, וזה דבר בסיסי שיש. זה לא אחד שאומר שהוא רוצה גם שעון שהוא צולל איתו 100 מטר מתחת למים והוא קונה את זה, ואני לא יודע מתי, או אף פעם הוא לא יהיה. אבל אנשים שמשתמשים בזה והם צריכים את המכשירים האלה, זה חלק מהשימוש המוצלח ביותר. זה כמו אלונקה.

אני מסכים לחלוטין שהצרכים הם חשובים ביותר ו - - -

ברור, כן, כן. נשאל כאן גם על החלק של משרד התחבורה, שאתה תוכל מאד לעזור בזה. שמשרד התחבורה יכול בחלק שלו גם לראות אם - - -

אז שוב, זה לא עלה מהמשרד לביטחון פנים.

ברשותך, אנחנו אחרי זה נתווך ביניכם לפגישה מקצועית אצלך במשרד, כדי שנוכל - - -

אין בעיה.

כמובן שהם צריכים לקבל את האישורים שלהם איך להפעיל את זה.

אני מניח שזה יגיע אלי דרך חטיבת התקציבים של המשרד לביטחון פנים, שאני עובד איתם.

אתמוך גם עוזר השר התעניין אצלי על הישיבה, הוא רצה לדעת. הוא בסך הכל שותף בעניין הזה.

אם יש איזו שהיא בעיה של איגום עם משרדים אחרים, אז במה שאני יכול, אני - - -

מטבע הדברים יש דברים שלא צפים וכל מה שלא צפים הם נמצאים בתוך כל המרחב הגדול.

בשביל זה כולנו פה.

אבל אנחנו באמת רואים את החלק הטכנולוגי של העניין הזה ואנחנו רואים שהטכנולוגיה יכולה להיות ולהגיע לאמצעים וגם לשאוף הלאה, לראות דברים שקיימים בעולם או גם שהצבא משתמש, אבל עד עכשיו כבר לא התעניינו בגלל שלא הייתה את היכולת לרכוש אותם. אז מה?

יש מינהל, שוב, בתוך המשטרה יש מינהל טכנולוגיה.

מי, ירון?

והוא בעצם אחראי גם על פיתוח, גם על רכש. אני מניח שזה בעבודה שהיא צמודה. אני מכיר את מינהל טכנולוגיות, אפילו היינו שם - - -

בסיבוב. אנחנו מציגים פה. הייתה תערוכה כאן בכנסת של הדברים. אני חושב שהתחום הטכנולוגי במשטרת ישראל באמת התקדם מאד מאד קדימה, פיתוחים מצוינים. הציבור לא יודע תמיד הכל, אבל הוא מתקדם מאד ובאמת הגיע להישגים לא רגילים, גם באופן יחסי למשרדי ממשלה אחרים, המשטרה לקחה את עצמה קדימה בעניין הזה ואני מבין שזה גם חלק מתכנית עבודה של המשטרה בפילוחים האלה. המפכ"ל מציין את זה בכל מקרה. דרך אגב, הוא גם היה אצלנו בסיור בתערוכה פה. אמנם - - - אחרי זה אצלכם בסיור, אבל באותו יום גם המפכ"ל וגם השר היו ביחד בסיור בתערוכה שלכם. ירון, אתה היית, נכון?

כן. לא זוכר מתי זה היה. לא מזמן.

לא מזמן.

אני רק רוצה לציין דבר אחד, שמעבר לשלושה מיליון שקלים המשטרה מוסיפה מתקציבה. יש החלטה של המפכ"ל הנוכחי גם השנה להוסיף עוד הרבה כסף.

עכשיו אם יש יחידה שרוצה להציג את עצמה באופן מיוחד, אז בבקשה ואחרי זה אני רוצה להתייחס גם לדברים ולראות איך אנחנו מקדמים טכנולוגיות ואיך אנחנו יכולים לקדם את זה.

בבקשה חיים, תציג את עצמך.

חיים אוטמזגין, מפקד היחידות המיוחדות של זק"א. היחידות המיוחדות הכותרת שלהם זה איתור, חילוץ והצלה. אנחנו מפעילים יחידה של כלבי חיפוש והצלה שכלב מסוגל בטווח של - - -

מה המעמד שלכם מול המשטרה?

זו בדיוק הנקודה. אנחנו נותני שירות נקרא לזה, מתנדבים, לא בהכרח כמתנדבי משטרה, אבל כל הפעילות שלנו סביב איתור נעדרים מתחילה מפנייה של קצין במשטרה לארגון זק"א, שאנחנו צריכים עזרה. צריך להבין שיש כמה מתארים של נעדרים.

אני מכיר את זה גם אחרת, שאנשים פונים לזק"א - - - וזק"א פונה למשטרה.

נכון. גם במקרה זה שפונים למוקד זק"א אנחנו מפנים את הפונה להגיש תלונה במשטרה. לעולם לא נפעל במטרייה עצמאית, בלי שיתוף פעולה עם המשטרה ועדכון הדדי. גם אנחנו תלויים במשטרה, בנתונים שהם יכולים לספק לנו. אנחנו מפעילים אמנם מערך של תחקור, תשאול עצמאי ויש הרבה פעמים שבהן אנחנו עושים הרבה מעבר למה שהמשטרה עשתה בגלל כוח אדם או בגלל - - -

הכרת אוכלוסיות מסוימות יותר לעומק.

נכון. אנחנו מדברים, להבדיל ממה שהתמקדו ביחידות החילוץ סביב נעדרים בשטחים שאינם אורבאניים, אנחנו מטפלים בערך ב-120 אירועים של נעדרים, מטפלים. מקבלים פניות זה במאות, אבל אנחנו מטפלים פיזית בקרוב ל-120 אירועים בשנה, שזה בני נוער, זה אנשים עם בעיות נפשיות, דיכאון ו - - -. אלצהיימר, שזה אחוז גדול מאד מהנעדרים ויש גם מעט נעדרים על רקע פלילי, שאנחנו מקבלים את הבקשה מהמשטרה לעזור ולסייע באזור מסוים או בשטח מסוים.

אנחנו מפעילים בצורה עצמאית כלבי חיפוש והצלה. כלב מסוגל לאתר אדם חי בשטח של קילומטר על קילומטר בשמונה דקות. זאת אומרת אם יש לי שטח שקשה העבירות בו, אני שולח לשם כלב. יש לנו 13 כלבים כאלה, שיודעים לאתר כל אדם חי ששוכב, שהוא בתנועה סטטית, לא זז. זה גם עוזר לי, הכלב יודע להבדיל בין המחפשים - - -

למתנדבים שיש להם כלבים, 13 כלבים - - -

לזק"א יש יחידת כלבי חיפוש והצלה. הכלבים והנוהגים שלהם - - -

יש לכם איזה מקום ששם אתם מגדלים אותם?

כן, כן, יש לנו מתנדב שיש לו כלבייה. הוא מאמן אותם גם. פעם בשבוע הם נפגשים לארבע שעות אימון ושמירה על כושר מבצעי בכל מיני יערות, בכל מיני אתרים. בסופו של דבר הכלב יודע לאתר כל בן אדם, אם זה חולה אלצהיימר שאני צריך לחפש אותו בשטח, באיזו שהיא חורשה גדולה. הכלב יודע לאתר אותו - - -

יש לך דוגמא שאתה יכול לספר לוועדה? איזה סיפור שהיה עכשיו לאחרונה?

דווקא עם הכלבים זה לא לאחרונה. היה משהו כמו לפני שנה וחצי בערך. נעדר באזור נחל הירקון, שטח מאד מאד סבוך, עם צמחייה והכל. מצאנו את האופניים של הבן אדם אבל לא מצאנו את הבן אדם. ברגע שמצאנו את האופניים של הבן אדם, הבאנו את הכלבים ולכלב לקח כמה דקות והוא הוביל אותנו לבן אדם, שהיה תלוי על עץ, אבל בגובה נמוך שהוא היה מכוסה בשיחים, אז לא היה כל כך אפשר לראות אותו בעין, אבל הכלב הוביל אותו אלינו.

איזה עוד אמצעים טכנולוגיים יש לכם?

אז יפה, אנחנו מפעילים גם כן יחידת ג'יפים, אנחנו מפעילים יחידת צוללים, אנחנו מפעילים גם כן את יחידת האיתור האווירי, שהיא כוללת גם רחפנים וגם מצנחים ממונעים. זאת אומרת אנשים פיזית עם מצנחים ממונעים. המגבלות זה כמובן אזורי הטיסה. לא בכל מקום הם יכולים לטוס. הם גם מוגבלים לשעות טיסה, יום וגם מזג אוויר, אבל זה קיים. אנחנו נעזרים בה בעיקר בחיפושים בים.

יחידת הצוללים שלנו מונה היום 280 צוללים, מתוכם צוות של 25 מתנדבים שהם חוד חנית, עברו הכשרה של ארגון צלילה אמריקאי. לדעתי הם המיומנים ביותר בארץ היום בתחום של איתור נעדרים מתחת למים. יש חיבור מאד מאד אמיתי ונכון עם יחידות הצוללים המשטרתיות. אנחנו עובדים ביחד, אנחנו מגבים אותם כשהם צריכים ואנחנו יוצאים בשמם, כשזה לא אזור שהם פועלים בו, אז אנחנו עושים את הפעולות האלה.

כשאנחנו מדברים על טכנולוגיות, למעשה אני מדבר על שני היבטים. היבט אחד, בסופו של יום, כשיש אירוע של נעדר צריך להוציא מחפשים. כשיוצאים מחפשים, יש פה עניין של פוש. צריך לשלוט איפה חיפשו, האם חיפשו במדויק ובכל מקום, כי לפעמים אותו מטר שלא חיפשת או אותו מבנה שלא היית בו, או אותה גינה שלא היית בה, דווקא שם נמצא הנעדר. ולכן אנחנו מפתחים בימים האלה אפליקציה שהיא סך הכל אפליקציית מדף מאד מאד פשוטה, שבה כל מתנדב שנכנס למשימת חיפוש, מתחבר לאפליקציה ומאותו רגע אני יכול לדעת כל מטר איפה הוא נמצא. בסוף החיפוש אני יכול להוציא פלט ולדעת איפה היו, איפה לא היו.

זה דבר שעד היום לא היה לנו אותו והיינו צריכים להסתמך עליו – היית פה? כן, אבל איזה רחוב היית – בזה או בזה? בצד הזה או בזה? אנחנו מדברים על רזולוציה של צבע, הוא צובע לי ממש מטרים. אם אני לוקח עכשיו את הטלפון ואני מזיז אותו מצד לצד, אני אראה על המסך את התנועה, ממש ברמה מאד מדויקת. אז זה בסופו של יום עוזר מאד בפוש על חיפושים ונותן לנו אינדיקציה איפה היו ואיפה לא היו.

אנחנו גם כן בשלב פיתוח של מכשיר לאיתור נעדרים מתחת למים, מכשיר מאד ייחודי, אין אותו בעולם. התפקיד שלו בעיקר זה לשנע קבוצת צוללים במרוכז, ביחד, עם אמצעי תיעוד מתחת למים.

אומרים צוללים ולא צוללנים?

צוללן הוא איש של צוללת וצולל הוא - - -

אוקיי, צולל. עניין של עברית.

כן. אז בסך הכל אלה שני הפיתוחים הטכנולוגיים שאנחנו עמלים עליהם. אני חייב להתייחס פה לעניין - - -

הדבר הזה למשל בממשק אליכם, זה יכול להיות אפליקציה שאולי אם אין קליטה בשטחים, אבל זה יכול גם לסייע ליחידות החילוץ, או שזה פחות רלבנטי כלפיכם?

בהחלט כן.

אני אציג.

אחרי זה תתייחסו לזה. בבקשה.

להבדיל מיחידות החילוץ ומהמשטרה, שאנחנו באמת חלק מעשי מהם ובאמת מסייעים להם, אנחנו בעצם לא מתוקצבים בשום דרך למטרה הזאת של איתור נעדרים, למרות שזה נתח מאד משמעותי במשימות של ארגון זק"א. זה ממש מקרים שבכל יום צריכים להוציא מתנדבים ולפעול. אז בסוגיה הזאת יש מקום להעלות וכן לחבר את זק"א לעניין הזה, לפחות בכל מה שקשור בפיתוח הטכנולוגי, זה מאד חשוב.

אוקיי. לא ציינת, אבל ביום חמישי אנחנו היינו בסיור של הוועדה במכון לרפואה משפטית באבו כביר וגם ראינו את שיתוף הפעולה.

נכון.

זה באמת מחמם את הלב לראות כל פעם שבארץ שלנו יש הרבה מה לתקן, אבל יש דברים שהם ייחודיים מאד לנו. הרוח ההתנדבותית, ההתנדבות המקצועית והמסורה מאד שתלויים בה חיי אדם והרבה יותר מכך וזה באמת מחמם את הלב.

החלק הזה של לחבר וההכרה, זה אמנם לא הנושא שלנו עכשיו. אני עומד מול ראשי הארגון שלכם ואנחנו רוצים לקדם את זה. יש אולי תקציבים מינימאליים. אנחנו חושבים שזה לא בסדר. יש פער מאד גדול בין הקשר, בין השימוש, בין התועלת, בין היכולות, לבין מה שאנחנו באופן מעשי בהכרה. אני מקווה שאנחנו נעשה את זה.

אני רוצה להתמקד באמת בנושא הטכנולוגי ואני חושב שם איחדת את הדבר הזה, אבל אני רוצה להישאר ביחידות החילוץ. אז מי עוד מיחידות החילוץ מבקש לדבר? בבקשה. מי שמבקש לדבר, ככל שהזמן יאפשר, מוזמן להירשם אצל מנהלת הוועדה. יש לנו גם בקשות זכות דיבור. מי שרוצה יכול לקחת ויכול למלא. אנחנו נשתדל, ככל שהזמן יאפשר לנו.

דוד קריספיל, אגף מצבעים וטכנולוגיות של איחוד הצלה. קודם כל לגבי הקשר שלנו לנושא של איתור נעדרים, משטרה ויחידות חילוץ. היום איחוד הצלה או אגף מבצעים וטכנולוגיות, נותן פתרונות וסיוע גם למתנדבי איחוד הצלה, גם למתנדבי יחידות יונייטד רסקיו, שזה בעצם מתנדבים איחוד הצלה בעולם. אנחנו גם מסייעים לפורום הטכנולוגי של יחידות החילוץ ולפונקציה רביעית, שהיא בעצם משלחות שאנחנו מוצאים בשיתוף עם איחוד הצלה ועם יחידות החילוץ לחו"ל, לסיוע באירועי אסון בינלאומיים.

זאת אומרת שאנחנו בעצם נותנים פתרונות - - -

סליחה, אתה נרשמת לזכות דיבור?

כן, כן. אני נרשמתי, רק לא דיברתי עדיין.

מה השם?

דוד קריספיל מאיחוד הצלה. ככה שבעצם אנחנו בהליך היומיומי שלנו, של פיתוח הטכנולוגיות, עובדים על מתן פתרונות לכמה גופים ולכמה תחומים ואנחנו יכולים להביא הרבה ידע גם מהארץ וגם מהעולם לנושא הזה.

בעניין ההפעלה המבצעית שלנו להקשר חיפוש נעדרים, היום, ברגע שיש אירוע חיפוש נעדרים ואנחנו מקבלים פנייה לסיוע או מהמשטרה או מיחידת החילוץ, אנחנו יודעים להוציא גם מתנדבים של איחוד הצלה, עם היתרון היחסי של הבאת כמות גדולה של כוחות בזמן קצר, לרבות אופנועים, לרבות ג'יפים, מתנדבים רגליים. כמובן שאנחנו עובדים תחת החפ"ק של המשטרה או יחידת החילוץ.

אנחנו יודעים לספק גם מתנדבים שפונים אליו, כשיודעים שיש חיפושים או להביא מתנדבים שהם כרגע לא מתנדבי איחוד הצלה אלא מתנדבים מהשכונה. לדעת לקלוט אותם ולהוציא אותם לחיפושים. עשינו את זה גם כמה פעמים.

הטכנולוגיות שמשמשות אותנו היום – יש לנו מערכת שו"ב מאד חזקה – מערכת שליטה ובקרה, שזו בעצם אפליקציה. כבר היום יש לנו עליה יכולת לכל המתנדבים שלנו וגם להתקין על מתנדבים אד-הוק במקום, אפליקציה. לעקוב אחרי תא השטח שנסרק ובעצם להבין איזה תא שטח נסרק, איזה לא. וכמובן מעקב אחרי המתנדבים. הרבה פעמים הסריקות נמצאות בשטחים פתוחים ומסוכנים ואנחנו יכולים לדעת איפה נמצא המתנדב וגם לשמור על הבטיחות שלו. בסופו של דבר זה מסייע לזיכוי השטח של יחידות החילוץ, כי אנחנו יודעים לקבל פלט מהטלפון. היום זה עובד און-ליין, זאת אומרת צריך חיבור אינטרנט.

אנחנו עובדים עכשיו גם על פיתוח של מערכת שתאפשר למתנדב גם ללכת בשטח ללא תקשורת ולתעד את השטחים שהוא הלך בהם כדי לראות איפה היה מתנדב ואיזה שטח הוא סרק.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד בהקשר הזה, יש אפליקציה שהיא כבר השו"ב בזמן החיפושים, אבל יש רגע לפני. אז רגע לפני יש לנו אפליקציית מצוקה, שיודעת לאכן את מיקום המטייל או החולה בסיכון או כל אדם שנמצא במצוקה. לאכן את המיקום שלו, לעקוב אחרי המיקום וכאן אנחנו מתחילים בכמה פרויקטים, לרבות קריאה למטיילים להתקין את האפליקציה הזאת עוד לפני היציאה לטיול, ככה שברגע שהם נקלעו למצב מצוקה, היה ויש להם כמובן תקשורת, אנחנו יכולים לקבל מיקום מדויק ברגע שמפעילים מצוקה. מיקום מדויק, שיחת טלפון ווידיאו מהשטח ויכולים לאכן אותם בצורה מאד מאד מהירה. עשינו את זה כמה פעמים. כמובן, ברגע שאנחנו מקבלים פנייה כזאת היא עוברת ישירות למשטרה וליחידות החילוץ.

דברים נוספים – אנחנו עובדים על כמה טכנולוגיות - - -

אבל אם תוכל להתמקד בחלק הזה. לא נוכל לשמוע את כל הדברים.

כן. אני ממקד. טכנולוגיות חדשות: אחת, רחפנים. הצגתי את זה בדיון שהיה כאן לפני כשבועיים. אנחנו התחלנו הליך של רישוי יחד עם יחידות החילוץ. אנחנו משתמשים בהם לנושא של איתור הנעדרים.

אנחנו עובדים עכשיו על פרויקט חדש, יכולת קיימת, מכשיר שיודע לאכן שידורים סלולאריים בלי צורך לחדור לפרטיות של הטלפון, במקום שבו אין תאים סלולאריים. זאת אומרת בן אדם שנמצא במדבר, מכשיר שיודע לקרוא פלאפונים שמשדרים אות כלשהו. המכשיר מאד יקר. אנחנו מדברים על עלות של מעל חצי מיליון דולר, אבל היחידות האלה יודעות לעלות גם על רחפנים, גם על רכבי שטח ובעצם גם אם אתה סורק באופן שהוא לא ממש להסתכל בעין, אתה יכול להביא רכב ולראות אם יש תאים באותו איזור, אם יש מכשירים שמדברים. זו טכנולוגיה שאנחנו עובדים עליה.

דוד, אני לא כל כך מבין. הממשק שלכם מול יחידות החילוץ - - -

הממשק שלנו מול יחידות החילוץ היום הוא כזה: קודם כל בחיפושים אנחנו מוציאים מתנדבים לסייע ליחידות החילוץ. הרבה מאד מהמתנדבים של יחידות החילוץ היום הם מתנדבים באיחוד הצלה. זאת אומרת חושבים שנמצאים באיחוד הצלה וביחידות החילוץ. יש לנו קרן שנקראת קרן ישראלייף, שתומכת באופן מאד מאד אינטנסיבי בכל יחידות החילוץ ברחבי הארץ, לרבות תקציבים, רכבי שטח, הנושא של הרחפנים שהוא כמובן תלוי אישור של יחידה אווירית של המשטרה, אבל אנחנו פועלים לסיוע בתחום הזה.

נושא נוסף הוא תחום החפ"קים. בעצם ברגע שצריך להקים חפ"ק בשטח עם מחשוב, עם טכנולוגיות לכל הגופים שנמצאים במקום. אנחנו יודעים להביא את היכולת הזאת לסייע ליחידות החילוץ, לרבות להדפיס תמונות צבעוניות של הנעדר, לתת מסכים שיודעים לראות את הוידיאו מהשטח. אז אנחנו עושים את העבודה הזאת בצורה שוטפת ועובדים ביחד עם פורום הטכנולוגיות של יחידות החילוץ לפיתוח מוצרים חדשים.

קודם כל יפה מאד. זה באמת דברים שהם חידושים ואני מניח שהמשטרה, זאת אומרת אם בהעדר תקציב או ככל שהתקציב יגדל, לא דווקא הקרן תוכל, המשטרה עצמה תוכל והקרן תוכל להוסיף עוד דברים חדשים, מעל התקציב שיש, כמו קרנות של מתנדבים, שתורמות להעצים ולתת את האפשרויות היותר גדולות שיש ליחידות קיימות. גם לצבא יש כל - - - שהן יכולות לתרום באמת והמשטרה ודאי בחלק הזה תמיד תוכל, אבל להשתמש גם בעזרה כאן.

אנחנו שואפים שלמשטרה עצמה יהיה את הדברים שאתה מדבר עליהם היום, כדי שאתם תמיד תוכלו להוסיף דברים חדשניים או דברים שעדיין אין ביכולת של המשטרה, על כל ענפיה, לתרום.

נמצאים איתנו כאן קבוצה של עובדי בנק לאומי. יפה. קודם כל אני מברך אתכם. יש לכם יום בכנסת. מישהו יכול להציג אתכם? אתם באתם לכנסת כאורחים, או ממשק לנושא הדיון? אנחנו מזמינים את האורחים לשולחן, נכבד את האורחים. תשבי ליד השולחן. הפרוטוקול צריך לקלוט את מה שאת אומרת. יש כאן מיקרופונים ויש כאן גם מערכת טכנולוגית שהיא מוצנעת ומוצפנת, אבל יש פה מערכת טכנולוגית לא קטנה שחשוב שתשבי ליד השולחן.

שלום לכולם. שמי צביה סולימנוב. אני עובדת בבנק לאומי, במערך המשכנתאות. פרשתי עכשיו אחרי 42 שנות עבודה והבאתי קבוצה ראשונה לכנסת, מהמחלקה שלנו במשכנתאות ולאט לאט זה התגלגל בבנק לאומי. כיום אני בממוצע אחת לשבועיים, אחת לחודש בכנסת וכשביקשנו ממני במערך הטכנולוגיה בבנק לבוא לכנסת, אז אמרתי שהכי טוב שאנחנו נשב גם בוועדה הטכנולוגית. ורדה, לרשותך.

יפה. ואת עושה את זה בהתנדבות, את כל הפעילות הזאת?

הכל בהתנדבות.

יפה מאד.

אם מותר לגלות, אני חברה במפלגה במחנה הציוני.

הבית הזה הוא בית פתוח.

סליחה אם פגשתי במישהו, אני מתנצלת.

לא פגעת. קודם כל היה כאן נציג פה מקודם, אייל בן ראובן.

כן, היה אמור להיות יואל חסון, עד כמה שהבנתי.

יכול להיות, אבל אנחנו כאן שולחן ש - - -

לא חשוב. זה לא נורא.

לכל מפלגה יש פה כיסא, אז את יכולה עכשיו לשבת על הכיסא של המחנה הציוני, אין לנו שום בעיה בעניין הזה.

אני מודה לך.

יופי, בבקשה.

שמי ורדה בדט, אני ראש אגף סיכונים תפעוליים בבנק לאומי. היום בבנקאות, כל הנושא של ניהול סיכונים מתפתח מאד לתחומים מאד מאד נרחבים. במסורת היה אשראי שוק. אנחנו תפעוליים. מה שקשור למערכות מידע, מה שקשור לתהליכים, אנשים, כל הנושאים האלה הם תחת סיכונים תפעוליים. הרעיון המרכזי, לצד פעילות אתה עושה ליד זה ניהול סיכונים, אתה מזהה את הסיכונים, רואה מה אפשר לעשות - - -

זאת אומרת לפני הסייבר.

זה בתוך.

זה בתוך הדבר הזה, אבל זה עוד לפני.

כן, בתוך הדבר הזה גם. אתה מזהה את הסיכונים, אתה מעריך אותם, אתה רוצה לראות איך אתה ממזער את זה.

אני מציע לכם לעקוב אחרי דיוני הוועדה. יש כאן כמה דברים שיכולים לעניין אתכם בעניין הזה ואנחנו גם נשמע מכם. בהזדמנות המתאימה אנחנו גם מברכים אתכם שתהנו כאן מאד ותצליחו. זה יפה. אנחנו מקבלים אתכם - - -

אנחנו כבר לקחנו דברים מפה גם.

לקחתם כבר?

איך מנהלים אירוע, למזער את הסיכונים. דברים שאנחנו - - - -

יש לכם ממשק. הם מתנדבים לא רק בשטח, גם בתוך התחום האורבאני. הם יכולים להיכנס גם לבנק. יש להם גם חליפות לבוא לבנק. הם ישמחו לתת גם לכם בזה, אין לי ספק. רוח ההתנדבות שלהם היא באמת רוח התנדבות שמפעימה ומיוחדת שקיימת בהם.

אכן.

יופי. תודה רבה ובהצלחה שיהיה לכם.

תודה רבה ואנחנו שמחים שאירחתם אותנו בוועדה שלכם.

יופי. לכבוד הוא לנו.

ההנאה כולה שלנו.

לפני שאנחנו נסכם, יש עוד מישהו מיחידות החילוץ שמבקש לדבר? בבקשה.

אני נחום קהלני. אני מפקד יחידת איתור נעדרים של זק"א, מחוז תל אביב. אנחנו משטרתיים לכל דבר, מתנדבים כולנו.

אבל אתה לא קשור ליחידת החילוץ הזאת.

אני לא קשור ליחידת החילוץ הזאת, ליחידות החילוץ נקרא לזה. בגדול אנחנו שייכים לכל מחוז תל אביב. אנחנו מאתרים נעדרים באזור האורבאני יותר. יש לנו אזורי שטח שאנחנו יוצאים עם הג'יפים שלנו לאזורי שטח, אבל אצלנו זה יותר האזור האורבאני.

רוב הדברים אצלנו, הבעיות העיקריות מבחינת טכנולוגיות, זה התקציבים להקים, כמו ששאר האנשים אומרים, את כל הנושא הזה של הטיסנים וראיית לילה וכל הנושא הזה, כי זה נושא מאד גדול, מאד מורכב, מאד טוב. אפליקציות טובות שיתנו לנו. פעם או פעמיים בשבוע אנחנו אתרים נעדר, לרוב זה אלצהיימר או אנשים שמחפשים להיעלם, נקרא לזה בצורה אחרת.

אני רוצה לשאול את המשטרה. התחום של איכון של טלפונים הוא היום יותר קל? יש בו עלות? אתם הקובעים בזה? איך פועלים לאיתור נעדר? מכך וכך שעות? אתם מידע עושים את זה? יש בעניין הזה איזו הסדרה?

כאזרח או כאיש ציבור לא פעם כשאני פניתי, או כשפנו אלי אנשים, היה איזה נהלים שיכול להיות שפעם הם היו נכונים. השאלה אם היום הם מתקדמים והרבה יותר פתוחים והרבה יותר מהירים.

ודאי שהתקדמו. היום האירוע של נעדר מתחיל בזה שמגיעה המשפחה, חבר, חברה, לתחנת משטרה ומודיעים על נעדר. מאותו שלב מתחילות הפעולות הראשוניות ובהתאם לכך מתחילים להתקדם.

לוקחים בחשבון את הגיל של האובייקט שלנו, את מצבו – חולה, חולה, אלצהיימר – כן, לא ומתחילים עם חיפושים. בין היתר החיפושים מתחילים, הולכים ומתרחבים בהתאם לריחוק הזמן מהנקודה שבה הודיעו על הנעדר ומהרגע שבו הובהר שהוא נעדר ומתחילים להתרחק. בין היתר משתמשים והוזכר הנושא של כלבים וכל מה שקשור לזה. למשטרה יש את היכולות שלה. הנושא של הכבלים הוא תחום הרבה יותר מורכב.

זה מאד מאד מקצועי.

המשטרה מתעסקת עם דברים מאד ספציפיים. יש כלבים לאיתור גופות, יש כלבים לאיתור נעדרים, יש כלבים לאיתור חומרי נפץ וכך הלאה. כלומר הדברים הם מאד ברורים.

אין עוד כלבים לפיזור הפגנות?

אנחנו מקווים שלא נצטרך להגיע לזה.

אבל דיברו בצבא על איזה משהו.

אסוציאציות לא טובות.

הצבא כן מתאמן בחלק הזה.

וכך אנחנו מתנהלים. מהרגע שבו יש לנו אירוע עם נעדר, נפתח תיק חקירה מסודר כולל כל הנושאים הטכנולוגיים שאנחנו מדברים עליהם.

כוועדת מדע וטכנולוגיה אנחנו מפתחים גם בעזרת חלק מהארגונים שנמצאים פה בנושא של שכחת ילדים. אני חושב שהיה צריך להיות אולי דבר בסיסי, שהיום חולה אלצהיימר צריך לענוד צמיד. ראיתי שזה כל כך פשוט טכנולוגית. היום הטכנולוגיה היא כל כך בולעת את הדבר הזה. מצד אחד יש לו קוד, שבב מסוים שאפשר לדעת בכל רגע נתון איפה הוא נמצא.

יכול להיות שבתור יחידות ההתנדבות צריכים לפתח, את הכיוון הזה. אנחנו באמת נבחן, אני מניח שאנחנו נבחן לגבי חולי האלצהיימר, דרך משרד הבריאות ודרך ארגונים נוספים כמו קופות החולים. זה סוג של אותו מאתר לחולי אלצהיימר, צמיד שהם לא יכולים להוריד מהיד.

בזמנו פיתחנו שעון מיוחד לחולי אלצהיימר. הבנו יחד עם המשרד לגמלאים לפני 4 שנים בערך ושם זה נתקע, זאת אומרת - - -

יכול להיות שזה רעיון. בדרך כלל זה ניצולי השואה, שיכול להיות המשרדים שיש להם איזו יכולת לתמרן מבחינה תקציבית ואנחנו נפנה אליהם, כדי לפתח, לעודד ולתת תמרוץ לפתח צמיד כזה. אני שואל אם זה יכול להקל עליכם מאד.

למה אני שואל? כשאתה התחלת לדבר, אדוני הקצין, דוד, וירון, אחד מהדברים שהמשטרה הציגה בפנינו בתחום הטכנולוגי, זה לא במקרה של נעדר, אבל אם אדם נקלע למצב ברכב שלו במקום שהוא לא יודע איפה הוא או לאזור שהוא לא יודע איך לצאת ממנו מאיפה שהוא נמצא, היום המשטרה בשניות או בדקות יודעות לאתר אותו. יודעת להגיד לו תעמוד כאן, תיסע ימינה, שמאלה, ישר, עוד קצת, חכה פה, אנחנו מוצאים אותך תוך 2-3 דקות או תוך 5 דקות, מקרים שכבר היו ונוצלו וזה מעשים שקורים כל יום. אני שמעתי מאזרח לי שהוא נסע לדרום לצורך הרצאה. הוא נסע באיזה מקום ונקלע – כן בגלל הווייז, לא בגלל הוייז, לא משנה בכלל – למקומות שהוא היה צריך מיד עזרה. המשטרה יודעת לעשות את זה היום ובתחום הטכנולוגי אני חושב שהיום היא אפילו מובילה. אני אומר נכון, ירון?

יש דבר שנקרא מאתר. אם התקשרת, לא הורדת אפליקציה לפני כן, אנחנו יודעים לשלוח SMS. ברגע שאתה עונה ל-SMS אנחנו יכולים לקבל את המיקום שלך מידית. זאת אומרת אני לא צריך לפנות דרך החברות. אני מקבל מידית את המיקום. אני יכול לקבל את הפרטים, את התמונה, דברים כאלה ואני יכול לכוון אותך. זה משהו שפותח במשטרה, במנהל הטכנולוגיות. הוא נקרא מאתר. כל אחד - - -

אני הבאתי את הדוגמא של אותו צמיד שחולה אלצהיימר יענוד על עצמו. אתם את טכנולוגיה הזאת אתם יכולים להלביש ולפי דעתי לא תצטרך הרבה - - -

אני לא יכול להגיד. אני לא מפתח צמיד - - -

לא, לא, אבל כשיהיה צמיד המשטרה תוכל - - -

אנחנו נוכל להתחבר לה, כן.

צריך באמת לחשוב על הדבר הזה. אתה רוצה לסיים?

לא, זה בסדר, אפשר לסיים.

טוב, תודה. קודם כל אני רוצה להודות לכם על הישיבה הזו. אני גם מודה לנציג האוצר. המטרה שלנו היא לקדם את הדברים האלה, מעבר להתרשם, להכיר אתכם ולהודות לכם. אנחנו התחייבנו לגבי התחום הזה ואנחנו באמת רוצים לעמוד ולראות איך להעצים אותו, איך למסד אותו, איך שהדבר הזה יהיה מובנה בתקציבים.

ככל שיכולות הטכנולוגיות יתקדמו, ככה אנחנו נדע לתת מענים יותר טובים. אנחנו דיברנו על התחום של הטלפונים הלווייניים, כל יחידה צריך שיהיה לה טלפון לווין כזה, שזה דבר בסיסי למקומות שאין קליטה.

דיברנו על סוג של מכשירי קשר שגם יכולים לתת מענים מקצועיים חזקים ולא חזקים וגם נושא של אפשרות של קשר דרך מכשירי הקשר.

כל מה שאתם אמרתם על הנושא של הסיגינט, שאני מבין שזה היום כבר התקדם. יש היום מענים, אבל ככל שהטכנולוגיה תאפשר את זה, ככה יהיה לנו מענה גם בעניין הזה.

דיברתם על מכשירי קשר אטומים למים, שצריכים לתת את המענה. באמת אלה מכשירים אמינים והטובים ביותר שיתנו לכם את המענה.

אנחנו נעשה את הכל. אנחנו נפנה גם למשרדים הרלבנטיים בהמשך, גם דרך משרד האוצר, מה שהוא יכול לתת. אנחנו נמצאים פה כדי לעזור לכם.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.