הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 26

מישיבת הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי

יום שלישי, י"ט בטבת התשע"ז (17 בינואר 2017), שעה 12:00

קיפוח וסכנה ממשית לחיי אדם על ציר כביש 4 - מוקד השירותים החברתיים לתושבי מועצת חוף אשקלון

חברי הוועדה: מכלוף מיקי זוהר – היו"ר

רויטל סויד

אילת נחמיאס ורבין

ראיק סאלם - מנהל אגף תשתיות עירוניות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

אבי אזולאי - מנהל מרחב דרום, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מריה כהן-אתגר - מהנדסת ראשית, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

מירב רפאלי - מנהלת תחום חקיקה, פניות ציבור וכנסת, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

יצחק עייש - מ"מ מנהל אגף בטיחות, חברת נתיבי ישראל

אילנית ואהל - עוזרת ראש המועצה, מועצה אזורית חוף אשקלון

יניב יעקב - עמותת אור ירוק

יאיר פרג'ון - ראש המועצה חוף אשקלון

דוד סעדון - נציג היישוב בת הדר, חבר מליאת מועצה אזורית חוף אשקלון

מתניה אליקים - פעיל ציבורי, מועצה אזורית חוף אשקלון

עמרם אסולין - מועצה אזורית חוף אשקלון

ברק פלד - נציג ישוב בת הדר

אבי בורשטיין - נציג ישוב באר גנים

אריאלה אהרון

מוריה אביגד

קיפוח וסכנה ממשית לחיי אדם על ציר כביש 4 - מוקד השירותים החברתיים לתושבי מועצת חוף אשקלון

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח דיון בוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ושוויון חברתי בנושא: קיפוח וסכנה ממשית לחיי אדם על ציר כביש 4 - מוקד השירותים החברתיים לתושבי מועצת חוף אשקלון. אנחנו מדברים על צומת שממוקם בדרום ואנחנו נמצאים כאן כדי לצעוק ולהשמיע את כאבם של תושבי הדרום, הצפון והפריפריה החברתית של במדינת ישראל, שאינם מקבלים את השירותים כפי שמקבלים במרכז הארץ. אנחנו ננסה להבין פה מכול משרדי הממשלה שהגיעו – משרד התחבורה נמצא כאן – מה המצב, מה הפתרון ואיך הוא מתבצע באופן מידי על מנת להציל חיי אדם.

אני רוצה להודות בתחילת הישיבה לדוד סעדון, חבר מליאת מועצה אזורית חוף אשקלון, שהעביר את הנושא אלי ובאמת לא הרפה כדי לקיים היום את הדיון. אני מאוד מאוד מודה לך על הנושא הזה. אנחנו מקווים שנביא גם את התוצאות בשיתוף פעולה כמובן עם המועצה האזורית. תכף יצטרף אלינו גם ראש המועצה, יביע את עמדתו בכל מה שקשור לצד המקצועי-מועצתי ואנחנו נראה מול משרד התחבורה היכן הדברים עומדים.

ברשותכם, על מנת לראות את הדברים באופן מוחשי אנחנו נראה סרטון או שניים שבהם ניתן יהיה להמחיש את גודל הסכנה ומשם ננסה להתקדם לדיון מעמיק. עד שתסדרו את הקבצים ונוכל לראות את הסרטונים אני רוצה להתחיל את הדיון. ראשונת הדוברים חברת הכנסת רויטל סויד.

קודם כל, אני מודה לך חברי, אדוני היושב-ראש, באמת על קיום דיון כל כך מהותי וחשוב, ויש לומר דיון שהמשמעות שלו היא חיי אדם. לא כל יום אפשר לבוא ולומר באופן כל כך ישיר שדיון בכנסת מתייחס לא רק לסגנון חיים אלא ממש למחיר שאנשים משלמים בחייהם. רק לאחרונה נהרגה אישה בצומת הזה ולכן הדיון הזה מאוד מהותי.

כשפנה אלי חברי ברק פלד, שגם נמצא פה ביחד עם נציגה נוספת מהאזור, ותיאר בפני מה קורה בצומת בת הדר, מה קורה בכביש 4, כיצד למעשה מדובר בכביש שיש בו שני נתיבים בכל צד וכאשר רוצים לפנות לכיוון אחד או שני של הכביש אנשים מוצאים את עצמם ממש מסכנים את חייהם, כאשר הכביש הזה גבה מחירים כבדים במהלך השנים, אני לא כל כך יכולתי להשלים ולקבל את זה, מכיוון שכאשר אנחנו מודעים לכך שיש מקומות שמסכנים חיי אדם אז מיד משרד התחבורה, או מי שאמון על כך, בא ועושה הכול כדי שלא יגבה יותר מחיר קטלני במקום הזה. יחד עם זאת, אנחנו רואים שרק לאחרונה עוד אישה נהרגה בצומת אנחנו מבינים שיש פה משהו שהכנסת כבר חייבת להתערב כי חייבים לשים לזה סוף. לכן, אני קודם כל פונה אליך, ברק, תודה רבה שהבאת את העניין לידיעתנו וכמובן על הדיון הזה.

אני פניתי למנכ"לית משרד התחבורה, לגב' טרנר, וביקשתי ממנה שלאור הסיטואציה שחווים התושבים במקום וגם מי שמגיעים לאזור, והמחיר שמשלמים שם בחיי אדם, תציבו בצומת רמזור. למה אין, על אף כל המחירים האלה, שום דרך וצורה שאתם, משרד התחבורה, נותנים על זה את הדעת? כמה עוד אנשים צריכים – לא להיהרג, למות – כמה עוד אנשים צריכים למות בצומת הזה כדי שאתם תבואו ותתנו את הדעת לכך שצריך לעשות שם מעשה? למה אזרחים מודאגים צריכים לפנות אלינו – גם אלי, גם לחברי, גם לחברתי פה – ולהעלות מודעות למשהו שאתם כבר מודעים אליו, שאתם כבר יודעים אותו, שכבר פנו אליכם עם הנושא הזה?

ולכן, הדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב. אני מצפה שאנחנו נשמע פה תשובות, אבל לא רק תשובות של "נראה", תשובות באמת של שינוי – יהיה בצומת הזה רמזור כדי שבאמת אנשים יוכלו לדעת שהם פונים ימינה, שמאלה, לאן שהם לא צריכים להגיע, מבלי שאנשים ימותו, יסכנו את עצמם.

אגב, מדובר בשני צמתים.

אני לא מצליחה להבין איך דבר כל כך טריוויאלי צריך להגיע לדיון בכנסת עם דרישה של חברי הכנסת, עם פנייה אל משרד התחבורה ועדיין הדבר הזה לא נעשה. תודה.

שאלה מצוינת, חברתי, חברת הכנסת סויד. אנחנו לא חושבים שזה האידיאל אבל בשביל זה אנחנו כאן, לפקח על עבודת הממשלה, ואם הממשלה לא עושה את עבודתה אנחנו נהיה כאן פעם אחר פעם ונעשה דיון אחר דיון עד שהיא תעשה את זה. אם צריך גם להביא את זה לדיון במליאה ואם צריך גם לעשות ועדת חקירה, גם את זה אנחנו נעשה. לכן, אנחנו לא רוצים להיות בסיטואציה הזאת, אנחנו רוצים שהדברים ייפתרו וזו מטרת הדיון – לפתור את הסוגיה לטובת ולרווחת מדינת ישראל.

הסרטונים מוכנים, נוכל לראות אותם. תכף כמובן גם ראש המועצה יתייחס וכל האורחים. זה צומת בת הדר – כמה רכבים נכנסים ביום ליישוב?

מאות רבות, הייתי אומר אפילו מעל 1,500-2,000 מכוניות ביום בגלל המתחם המסחרי הגדול שיש מצד שמאל שם למעלה. רק התושבים עצמם זה סדר-גודל של 700-800 כלי רכב, בלי עובדי מועצה, שהם 600, בלי אוטובוסים, בלי הסעות של המועצה.

בעצם הפתרון הזה מתחיל ונגמר ברמזור?

כן, חד משמעית. אני גם אתן נתונים אז אפשר יהיה להבין את זה קצת יותר לעומק.

אני רוצה לעדכן את כולם שבאזור הזה, בשני הקילומטרים הללו, משנת 2003 עד אוקטובר 2016, 83 תאונות דרכים, נפגעו בהן 234 בני אדם וגם תאונה קטלנית אחרונה שגבתה חיי אדם בפועל, צעירה שנהרגה, מור גבאי. מה עוד אנחנו צריכים כדי שנתעורר?

חברת הכנסת ורבין, בבקשה.

חברי מיקי זוהר וחברתי, אני מתעסקת בנושא הקטל בדרכים למעלה משנה, הרבה מאוד בזכותו של חבר הכנסת איתן כבל שמנהל דיון אחר בוועדת הכלכלה. אנחנו עשינו שימוע בנושא הקטל בדרכים. אנחנו ראינו במידה מסוימת, לצערי, את הנולד, שב-2016 יהיו יותר הרוגים בתאונות דרכים מאשר היו ב-2015. המגמה היא, חבר הכנסת זוהר, מגמה גרועה ביותר. בעצם אנחנו בעלייה מתמשכת של בערך חמש שנים בקטל בדרכים, אחרי כמה שנים שהיתה ירידה מסוימת במספר ההרוגים. לצומת בת הדר אני התוועדתי בזכות חברי ברק וחבר נוסף, אורי דיין, ואני מודה מאוד לראש המועצה שהצטרף אלינו לכאן כי אני יודעת שבסוף אתה שומע את זעקת התושבים היומיומית אבל אנחנו אלה שחייבים לעזור לך כבר להביא את הרמזור לצומת הזה. הצומת הזה פשוט צומת מסוכן מאין כמוהו.

הבעיה הגדולה, מיקי, היא שאנחנו לא מהנדסי תנועה, אף אחד מאתנו. אני מתמודדת עם מחסור במעגלי תנועה במקומות מסוימים בארץ, דברים שהם יחסית קטנים. בתוך הערים אנחנו רואים המון המון מעגלי תנועה כי זה נחשב יפה ואסתטי – יאשר את דברי בטח ראש המועצה – אבל כשנזקקים למעגל תנועה בצומת כניסה לישוב זה כבר דורש את משרד התחבורה. כך בכניסה לרהט, שכולם יודעים שזו כניסה קטלנית, אין מעגל תנועה, וכך בבת הדר, שבסך הכול צריך רמזור. אז באים ואומרים לי: מה זאת אומרת "רק רמזור"? אני מדברת עם משרד התחבורה על הרמזור הזה כבר משהו כמו חצי שנה. מדברים על תאורה בכביש 31, מדברים על כביש 66. הדברים קורים לאט מדי.

אני רוצה להגיד לכם, אחד מהדברים שאנחנו החלטנו להוציא מהלקסיקון שלנו, חבר הכנסת זוהר, בתהליך של השימוע והדוח שהגשנו לממשלה בנושא של הקטל בדרכים, הוא עניין הגורם האנושי, לא בגלל שלגורם האנושי אין משמעות. מדי פעם אנחנו מדברים ביננו חברי הכנסת ואומרים: מה, לאנשים לא קורה שהם מסתכלים פתאום בסלולרי? אז, א', הנה, אני אומרת כאן: הסלולרי לא לידי כשאני באוטו, אני אומרת לכם באמת. הסלולרי לא לידי, כולם מסביבי יודעים את זה. אבל אני אומרת לכם מעבר לזה, המשרד והמדינה חייבים להתגייס לעניין הזה באמת.

תראו, אחרי שאנחנו הגשנו את הדוח וכשראו את מצב הקטל בדרכים באה הממשלה ואמרה: אנחנו נקים ועדת שרים. החליטו לשנמך אותה לוועדת מנכ"לים. ועדת המנכ"לים גם לא התכנסה. כלומר, כולנו מבינים שיש בעיה, ובינינו, אפילו לא צריך לא את ועדת השרים ולא את ועדת המנכ"לים, קחו את הדוח של ועדת הכלכלה, תיישמו אותו. קחו אותו. הדברים כתובים שם ברחל בתך הקטנה, מה צריך לעשות. באמת. עד לרמת הפרטים שאין לתאר, כולל יוזמות של חברי כנסת, מחבר הכנסת יעקב פרי, יוזמות שלי, של עיסאווי פריג' ושל עוד כמה חברי כנסת שהיו מעורבים באופן יומיומי בדבר הזה.

אני אומרת לכם, אין יותר דרך להתחמק מזה. בבת הדר חייב להיות רמזור, או שתציעו פתרון תעבורתי אחר. אני מוכנה לשמוע. אמרתי, אני לא מהנדסת תנועה, אבל תבואו ותציעו פתרון. אל תשאירו את התושבים האלה בלי מענה. אני נתקלת בזה כל פעם שאני מטפלת בבעיה נקודתית כזאת שקשורה למשרד התחבורה. בסופו של דבר – ואני יודעת שנעשית המון המון עבודה סביב התשתיות – אני אומרת לכם, כשאתם יודעים שיש מקום שהוא מועד לפורענות, תטפלו בו, אל תחכו להרוג או להרוגה, שלא נדע, הבאים. תודה רבה.

תודה רבה, חברת הכנסת ורבין, דברים חשובים.

יש פה מספר נציגים שסובלים את העניין הזה. ראש המועצה, בבקשה.

תודה. אדוני היושב-ראש, חברים יקרים, לפני שלושה חודשים בקירוב סיים משרד התחבורה, באמצעות נת"י, לרמזר צומת שנקרא צומת מושב אביגדור, סמוך לקריית מלאכי.

כפר ורבורג-אביגדור.

כפר ורבורג-אביגדור. נעשה שם רמזור. לפני שנתיים ורבע נהרג שם תושב שלנו, של המועצה, הוא היה שוטר, בנסיעה עם קטנוע. זאת אומרת, הסתכלתי על העבודה שם ואמרתי לעצמי: תראה מה קרה, נהרג פה כבר רוכב קטנוע, בצומת המסוכן, נגיד לוקח שנתיים שנהרג בן אדם – זאת הנורמה? ברור לי שלא. ברור לי. אתה מהנהן בראש שלא – זה ברור לנו שלא. מציאותית זה מה שקרה. הסתכלתי על הצומת הזה ואני אומר כמו שאומרים החבר'ה: רבאק, כמה אנשים צריך שיהרגו? איזו נורמת מולך אנחנו קובעים לעצמנו? והנורמה הזו נקבעה כבר מזמן. מתי? עם אברהם אבינו. אמר לו: אל תשלח ידך אל הנער. אנחנו לא מקריבים מולך, אף אחד. אנחנו לא מקריבים קורבנות אדם. הנורמה שפעם דיברו עליה – צומת ניר ישראל בתוך המועצה רומזרה לפני שלוש-ארבע שנים, עד שנהרגו שלושה-ארבעה אנשים שם. ריבונו של עולם. אני מצטמרר לחשוב על זה. הרי שאם יש פעילות פח"ע, הצבא מגייס מכול הכיוונים סכומי עתק כדי לפתור את הבעיה. הכבישים האלה כמו גיליוטינה.

בימי "צוק איתן", אדוני היושב-ראש, באו אלינו ח"כים, שרים, מכול הבתים, לתמוך ולעודד. באחד הביקורים נכנס אצלנו עם צוותו דוד צור, שהיה חבר בוועדת הכלכלה שקשורה לנושא, והוא אומר לי: תשמע, אתה יושב פה במקום הכי מוגן, שאלתי אותו: למה? הוא אמר לי: כי אתה לא יוצא לכביש, בתוך הבונקר של המועצה. אני נכנסתי פה בבת הדר – כמעט הרגו אותי. איזו משאית צבאית נסעה, עמוסת טנק, אין לה ברקסים.

כל הנושא הזה של בת הדר הגיע פה לדיון על השולחן, היו הנציגים מהמשרדים השונים ואז נשאלה שם השאלה: מהו כל הסכום שיידרש ממשרד התחבורה, האוצר, לשים את כל הצמתים המסוכנים ולרמזר אותם בארץ? זרקו מספר, שזה היה בערך 2.5%-3% מתקציבו של כל המשרד. אז שאלו את השאלה: למה לא יחליט בשנה אחת משרד התחבורה לרמזר את כל הצמתים? אז אתם יודעים מה? תעשו את השקלא והטריה, אבל כל מקום שהוא מסוכן, שהוא גיליוטינה – לרמזר אותו. למה לחכות, חס וחלילה, למולך? למה?

הצומת בפרי אור – על פי כל החישובים, הסיכומים והתוכניות צריך להיסגר, אבל עובדים שם וחיים שם אנשים. רוצים לסגור את הצומת – תנו פתרון אחר. צומת ניצן צפוף ופקוק כל הזמן, צומת באר גנים – גיליוטינה, אבו הגיליוטינה. אנחנו נתנו הוראה פנימית שלנו, חבר'ה, שלנו, שעולה לנו כסף, שהאוטובוסים הצהובים שלנו, אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, לא לנסוע מדרום לצפון ולהיכנס לבאר גנים. אוטובוס צהוב. אני מוסיף להם 12 ק"מ בפקקים, זה מאלץ אותי להכניס מערכת של אוטובוסים נוספים כדי לא לחצות את הצומת. על פי משרד התחבורה מותר לי לפנות אבל אני לא יכול להכניס את האוטובוסים הצהובים למערכת המסוכנת.

אני גם ראש מועצה נותן שירות, היריעה קצרה, כולם מבקשים בכל רגע נתון כאן ועכשיו, אבל בסופו של דבר מה שמתבקש פה – לעשות את השקלא והטריה. איפה הצמתים המסוכנים – אין מה לעשות, זה קודם לכל דבר אחר. עוד מחלף? הוא חשוב, הוא מבורך, הוא טוב, צריך, אבל איפה שהורג אנשים – חובה. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני, על הדברים.

דוד סעדון, חבר המליאה, בבקשה. הוא גם כמובן זה שהביא את הנושא לתשומת לבנו ונשמח לשמוע גם אותו.

קודם כל, תודה רבה לחבר הכנסת מיקי זוהר באמת על ההיענות המהירה וההיענות בכל שעה ובכל רגע. לדאבוני, הטרדתי אותו אפילו בשעות לא סבירות, שעות הלילה המאוחרות, ותמיד נעניתי ואכן יישר כוח כי זה לא מובן מאליו שאנחנו מגיעים לוועדת כנסת.

אני רוצה לתקוף את הסיפור הזה מכיוונים אחרים קצת שלדעתי כולנו פה שוכחים. אני תושב בת הדר מזה כמעט תשע שנים, חבר מליאה, יושב-ראש הוועד המקומי. פניתי כבר לפני שש שנים בתכתובת אינספור למשרד התחבורה, שלוש פעמים היו בדיקות עומסים, טענו בזמנו שאין מספיק עומסים בשביל להציב רמזורים. ציינתי במפורש שהולך להיות מוקם מרכז מסחרי מאוד מאוד גדול בבת הדר שיעמיס את הכניסה והיציאה פי כמה וכמה ממה שהיה עד אותו רגע. יתרה מכך, אני גם מזהיר עכשיו: במהלך שנת 2017, במחצית הראשונה של 2017, הולך להיות מוקם בצומת מבקיעים, כניסה דרומית לאשקלון, מתחם מסחרי של מאות דונמים, של עשרות עסקים, של בתי קולנוע, שיכניס ויוציא מתוכו אלפי מכוניות פר יום, אלפי מכוניות פר יום, אני לא מדבר עוד על הבסיס הצבאי ולא מדבר על כל הדברים האלה.

עכשיו בואו נראה את הדברים בצורה אחרת. מי שיסתכל על צומת בת הדר או צומת פרי אור לצורך העניין יראה שאי התנועה הקיים לא יכול להגן. אם רכב עובר מנתיב לנתיב כדי להגיע לחציית הצומת והוא רוצה לעצור עצירת ביניים באי התנועה הזה, רכב שלי, שהוא פרטי, חשוף מימין ומשמאל, מצפון ומדרום, לקבל תנועת רכבים לתוך המכונית שלי. זאת אומרת, לא רולטה רוסית, אני פשוט מהמר פה על החיים כל יציאה וכניסה שלי. זה אחד.

שניים, בואו לא נשכח שיש לנו אוטובוסים, משאיות שנכנסות למתחם ויוצאות, המועצה, קשישים שנכנסים כל יום. הצומת הזה, לא רק שהוא מסוכן, אני רוצה לתת נתון מספרי שלדעתי הוא נעלם מכולם. דרך אגב, אני טוען שאנחנו לא מסכנים את חיינו, תושבי בת הדר – אנחנו 200 משפחות, 180 משפחות, לא מסכנים את חיינו – אנחנו, ה-200, מסכנים את כל נוסעי כביש 4, כל היום. כל היום. כל יציאה שלנו – סכנת נפשות לנוסעי כביש 4, לא בת הדר. אל תיקחו אותנו כ-200 משפחות, תגידו: זה מה שיש פה, על זה לא שמים רמזור. אנחנו מסכנים את עם ישראל שנוסע על כביש 4 דרום-צפון והפוך.

אבל אני רוצה לתת נתון מספרי שהוא לפעמים לא נתפס. הילדה הזאת, מור גבאי ז"ל, נהרגה בגלל הדבר הזה. נסיעה על 90 קמ"ש בכביש הזה – המהירות המותרת היא 90 קמ"ש, ואני אומר לך שכולם נוסעים טיפה יותר, גם משאיות כבדות – 90 קמ"ש זה 25 מטר נסיעה בשנייה. קרי, אם אני עומד בצומת ואני במהירות אפס, ואני אמור לצאת שמאלה לכיוון דרום, אני מייצר נסיעה ברכב שלי, שהוא אולי טיפה יותר גדול ויותר חזק, בארבע-חמש שניות אני חוצה את הצומת. בארבע-חמש שניות הרכב שאני אמור לחצות אותו אמור להיות במרחק מינימלי של מעל 100 מטר. אני יכול להגיד לכם, אומדן מרחק ביום הוא בעייתי, שבעתיים בעייתי בלילה. הילדה הזאת שנהרגה – בגלל אומדן מרחק. לקחת נסיעה של ארבע-חמש שניות של רכב שנוסע על 90-100 קמ"ש, אולי יותר לצערי, ואתה יוצא מצומת – אני אומר לכם חד משמעית, גם ההנחיה שלי לבני, לעצמי ולרעייתי היא לא לצאת עד שהצומת נקי ממכוניות. מצדי שיעמדו גם עוד שעה ככה – למה? כי אני לא מוכן לסכן את החיים.

לכל הדברים האלה, רבותי, אתם לא מתייחסים. שימו לב, גם יציאה מצומת זה תיק. כשאני יוצא אני יוצא אנכי, למעשה הרכב בולט מימין ומשמאל, אני בולט מקדימה ומאחורה. עכשיו תתארו לכם אוטובוס של 12 מטר אורך – הוא הולך שניים-שלושה מטרים, הוא נתקע למעשה על נתיב נסיעה, גם מהצד המערבי וגם מהצד המזרחי של הכביש. אז איך אתם רוצים, רבותי, לתת לאנשים שנכנסים? אני מתריע ואני מתריע שוב ואומר, במהלך 2017 הכביש הזה יקבל נפח תנועה פי שלושה, פי ארבעה, פי חמישה, אולי גם יותר, בגלל המתחמים האלה שפתחו שם.

לכן, רבותי, אני מבקש, טלו קורה מבין עיניכם, לא כל דבר זה מספרים, לא כל דבר זה כסף ולא צריך לספור פה בדיווחי תנועה. הבדיחה הזו של דיווחי תנועה, שיושבים חמישה-שישה פנסיונרים שבע-שמונה שעות ועושים כמה אנשים נכנסים ליישוב ויוצאים, פסה מן העולם, כי אמרתי, אלה שיוצאים ונכנסים ליישובים הם המסכנים את חייהם של הנוסעים על כביש 4, ובאותו זמן גם את חיינו עצמנו ועל זה המבט שלכם צריך להיות, על כל המתחם הזה מצפון לדרום ובחזרה.

דרך אגב, יש עוד צמתים על כביש 4 של המועצה שלנו שהם בעייתיים. תעשו "גל ירוק" מקצה לקצה. תסגרו את פרי אור, אני אומר לכם – אם לוקח לך לעבור את צומת ניצן 20 דקות בבוקר, ייקח להם שעה. זה הכול. זה ההבדל. תודה.

תודה רבה.

ברק פלד, בבקשה.

קודם כל, תודה לך, אדוני היושב-ראש, תודה לרויטל שיצאה לפני רגע, תודה לחברת הכנסת איילת נחמיאס, תודה על המילים, ראש המועצה, חברים. כמו שאמר חברי ליישוב, דוד סעדון, ונתן נתונים, נתונים מדויקים, אין לי הרבה מה להוסיף על הנתונים אבל אני רוצה לספר על מקרה, מקרה שהיה לי והוא אחד ממקרים רבים. אני יצאתי לגמלאות באוגוסט האחרון, שירתי במשטרה, במחלקת החבלה וראיתי זירות קרב. ראיתי הרבה זירות קרב, בחופשת הפרישה שלי ראיתי עוד שלוש זירות קרב, שלוש זירות קרב בצומת בת הדר. להגיע לשם ולראות באמת רכבים הרוסים, קשה להוציא את האנשים משם, דם, ילד בוכה בצד, זה דבר מאוד קשה. הפלאשבקים מהשירות שלי חזרו לי בחופשת השחרור. מאוד קשה לראות את הדבר הזה.

אני הייתי גם באירוע שמור גבאי ז"ל נהרגה וראיתי שם ילד בן 17.5 מהיישוב נלחם להוציא אותה מהרכב. היום אני משוחח עמו, גם הוא בפלשבקים מהאירוע. אנחנו לא רוצים עוד אירועים כאלו. אנחנו באנו ליישוב פסטורלי, עם אנשים נחמדים, מגובשים, לנו נמאס לקפוץ לכביש כל פעם שיש תאונה. כל פעם שיש תאונה. כל פעם כשאני שומע תאונה כולם מתכתבים בוואטסאפ: מי, אתם מכירים, לא מכירים, כן בסדר, לא בסדר. זה לא משנה. כמו שאמר חברי דוד סעדון, אנחנו מסכנים גם תושבים אחרים. כל מי שנוסע בכביש 4 – מסתכן. אנחנו מסכנים אותו. גם שדה ראיה אין שם. יש תחנת אוטובוס למי שרוצה לנסוע דרומה, ללא מעבר חצייה. לחצות שם – משאית, שאתה רואה אותה מקילומטר, אתה לא יודע מה המהירות שהיא נוסעת, זו סכנת חיים.

אני אבא לשלושה ילדים, שני ילדים עם רישיון נהיגה וכל פעם כשהם יוצאים מהבית עם הרכב אני מודאג עד שהם חוזרים, וכך גם כשהחברים מגיעים. אני כל הזמן אומר, תיזהרו מהצומת, תיזהרו מצומת בת הדר, צומת הדמים. הצומת הזה – 234 פצועים מ-2003, 83 תאונות והרוגה אחת.

17 תאונות רק בשנתיים האחרונות.

סליחה, ברק, שאני מפריעה לך, אם היו מצליחים למדוד בצומת את מה שנקרא "כמעט תאונות" – זאת המדידה הנכונה. כך מודדים תאונות עבודה, כך מודדים בארגונים, זה מה שחשוב.

17 התאונות מהשנתיים האחרונות הן תאונות שדווחו למשטרה. זאת אומרת, מה שאצלנו מגדירים ת"ד, לא נ"ב – נזק בלבד, אבל נזק בלבד יכול בשניות להיות ת"ד. ההבדל הוא ממש קטן. אנחנו לא רוצים להגיע לדברים האלה. כל הבירוקרטיה – אפשר לעשות פה מחלפים, מנהרות – לא נראה לי ישים. הפתרון המהיר שאני מכיר, ואני לא מבין גדול בתחומים האלו, זה רמזור. אבל להמתין – אני פה שומע: אולי נגדיר מוקד סיכון – הצומת לא מוגדר מוקד סיכון? הצומת שלנו, בבת הדר, עדיין לא מוגדר מוקד סיכון? 234 פצועים, 83 תאונות, הרוגה אחת – הצומת לא מוגדר מוקד סיכון? מה עוד צריך לקרות כדי שהמקום הזה יהיה מוקד סיכון? מזמן הוא היה צריך מוקד סיכון.

לי קשה לספר את כל הדברים האלו אבל אמרתי, אני בא לפה ואני פשוט מאוד מדבר מדם לבי, באמת מתוך דם לבי. הצומת מסוכן לנו, לנו לתושבים, לבאי המועצה האזורית חוף אשקלון, המועצה נמצאת בתוך בת הדר – יותר נכון לומר שבת הדר בתוך המועצה כי המועצה הקדימה אותנו – ומתחם ענק של "אמות", יש שם סופרים והכול. אנחנו מודאגים, היישוב מודאג, היישוב חרד. תודה.

הערה רק. גבאי מור ז"ל היא לא תושבת בת הדר, היא תושבת אשקלון שבאה לבקר חברה בבת הדר. לכן גם אמרתי את מה שאמרתי, הסכנה היא לאנשים שבאים אלינו לא פחות משלנו.

תודה.

אבי בורשטיין, באר גנים.

קודם כל, תודה רבה לך, יושב-ראש הוועדה, לחברת הכנסת ולכל מי שנמצא פה, כל מי שעוסקים במלאכה הקדושה הזו, כל האנשים שהגיעו לכאן פשוט מתעסקים בהצלת חיים, ממש הצלת חיים. כל מה שאנחנו נעשה כדי להביא בטיחות לצמתים האלה זה פשוט להציל חיים, שיהיו פחות הרוגים, שיהיו פחות פצועים.

אני לא רוצה להוסיף, ראש המועצה נתן פה סקירה גם על צומת בת הדר וגם החברים דיברו פה על הסיכון הגדול שיש בצומת והסיכון שאנחנו מסכנים את המשתמשים בכביש 4, אבל חשוב לציין שהיישוב באר גנים, שהוא היישוב הכי גדול, משתרע על 1,700 דונם, זה ישוב של מגורשים, והוא במסגרת תמ"א 39 במרחב ניצנים והוא עדיין לא הושלם – מה זאת אומרת לא הושלם? דרכי הגישה שלו שנמצאות בתמ"א לא הושלמו. בתמ"א 39 כביש מס' 1, שהוא כביש פרללי לכביש מס' 4, הכביש הפנימי, צריך להיסלל עד צפון אשקלון, עד ה"קוסמוס", ואז תהיה גישה ולא יצטרכו להשתמש בכביש 4, ואותו כנ"ל המחלף שאמור להיות מתוכנן בצומת אשכולות, בגלל התכנון של עיר היין הוא יהיה באמצע כביש מס' 1 והוא ייתן מענה. אבל הדבר הזה עוד רחוק מאתנו ופשוט זה לבנות יישוב ולהגיע עם הליקופטר אליו, אנשים פשוט מסכנים את החיים.

אני מבקש מאוד ודורש - זוהי חובתנו המוסרית – לא לקנות את הצמתים האלה בדמים, לקנות אותם בדמים של כסף.

הבנתי, תודה.

עו"ד יניב יעקב, עמותת "אור ירוק".

בוקר טוב. חברת הכנסת ורבין ציינה קודם את כל נושא השימוע. בכל ישיבה בשימוע היא היתה ונפגשנו, ובסוף השימוע, באחד הדיונים האחרונים, הגיע שר התחבורה ואמר באופן ברור וחד משמעי: כל מוקד סיכון יתוקצב, לא תהיה שום מגבלה תקציב למוקדי סיכון. מהבחינה הזאת, אין בעיה תקציבית. מהצד השני, יש את הנציגים בנתיבי ישראל – ואני חייב לציין שמאז כניסת המנכ"ל החדש יש שם רוח חדשה, נעשית עבודה טובה מאוד בנושא של מוקדי סיכון וכל נושא הבטיחות עלה שם מדרגה ונמצא היום בראש סדר העדיפויות, כך שלמעשה יש מי שיבצע את העבודה בצורה מצוינת. אין מגבלה תקציבית, לדברי השר, רק לרוץ עם זה קדימה. צריך לבוא, לקבל את ההחלטה ולבצע את זה, כי אין בעיה, לא ביצועית ולא תקציבית, והשאלה למה זה לא נעשה.

אוקיי, הנתונים ברורים.

עכשיו נשמע את משרד התחבורה.

נשלח אלינו החומר לגבי הישיבה הזאת ובחומר הזה היו לנו שלושה צמתים: זיקים, באר גנים, פרי אור ובת הדר. צומת זיקים כבר הוגדר כמוקד סיכון ומקודם שם רמזור בשלבים האחרונים של התכנון. מיד עם השלמת התכנון גם כן יבוצע שם רמזור.

כמה זמן זה אמור לקחת? ככה אני רגילה, אני באתי מהמגזר העסקי, אני רגילה שאומרים לי מתי, לביצוע מתי, סטטוס. תמיד הייתי מקבלת טבלאות ומתחת אחריות של מי וסטטוס.

התכנון יסתיים תוך חודש ואז תתכנס הוועדה ותבחן את זה לביצוע ותאשר אותו, כי כמו שאמר חברנו מ"אור ירוק", כמו שאמר השר, לא תהיה מגבלה תקציבית וכל צומת שיוגדר כמוקד סיכון אכן יבוצע.

אז כמה זמן אתה מעריך את זה?

הוא אומר שתוך חודש. אני חייב לציין, קודם כל, לגבי צומת זיקים וצומת כרמיה, הוועדה תעקוב אחרי התפתחות העניינים ואם זה לא יקרה מהר אז אנחנו נקרא לכם עוד פעם לדיון וזה יהיה לא נעים, אז בואו נקווה שלא נגיע לזה.

אז אתה אומר שזו תהיה החרב המונפת מעל ראשם?

אין דרך אחרת. לצערי, משרדי ממשלה - - -

כי אני הקשבתי לראש המועצה שסיפר מתי ישבו אתו פעם אחרונה.

משרדי הממשלה, למיטב ידיעתי, לא אוהבים לבוא לכנסת.

כן, אבל אני מכבדת את ראש אגף תשתיות - - -

אז בוא תאמר לי מה קורה לגבי בת הדר ובאר גנים.

לגבי בת הדר, בנתונים האחרונים עכשיו הוא נכנס לרשימה של 2017, מהק"מ ה-32 עד ק"מ 64, שזה כולל את הצומת של בת הדר. הוועדה של מוקדי סיכון צריכה ללכת לשם ולבחון את הפתרון האידיאלי מבחינה בטיחותית ואז - - -

כמה זמן? שבוע?

איזה שבוע? אנחנו בוחנים עשרות צמתים. זה לא רק צומת בת הדר, יש לנו הרבה צמתים בארץ ואנחנו צריכים לבחון את כל הארץ, לא רק את בת הדר. יש לנו עשרות צמתים כאלה שצריך ללכת לשם ולבדוק איזה פתרון אידיאלי מבחינת תשתית - - -

כמה זמן לפתרון? חודש?

פתרון יהיה אבל אתה מתכוון ליישום הפתרון הזה?

לא, הוא מתכוון יותר מזה. הוא רוצה להבין, אנחנו רוצים להבין, גם את הפעולה. אני רוצה להבין מתי מנכ"לית משרד התחבורה רוצה לראות ממך את סטטוס הפעולות – מה זאת אומרת? אתה אומר לי עכשיו: יש ועדה למוקדי סיכון, מצוין - - -

זה רק אושר, עכשיו אושר.

אז אני אומרת, הם צריכים ללכת וכו', אנחנו מנסים להבין כמה זמן עד שיהיה פתרון מוצע. אמרתי, אני לא מהנדסת תנועה, אני לא באה להחליף את המהנדסים שלכם, תגידו לי מתי אמור להיות פתרון מוצע כדי שיהיה אפשר לבצע אותו.

פתרון מוצע עם תכנון מלא?

כן.

בסביבות שנה.

אז רק עוד שנה יהיה רמזור?

לא יהיה רמזור, הוועדה צריכה לבחון איזה פתרון.

יהיה רק הפתרון.

יהיה רק הפתרון, מי אמר שזה רמזור?

יכול להיות שזה רמזור, יכול להיות שזה פתרון אחר. הפתרון הכי בטיחותי - - -

אז יש לנו שנה מעניינת ביחד. אתה תבוא לפה פעמיים בשבוע. אני אעשה לכם דיון פעמיים בשבוע. תבואו פעמיים בשבוע ופעם בשבוע, תגידו שזה עדיין בוועדה ועכשיו כרגע זה במוקדי סיכון - - -

זה לא נתפס, אני לא מבין.

אנחנו, בעזרת-השם, נגמור את זה הרבה יותר מהר כי אתה פשוט תתעייף באיזשהו שלב לבוא לפה. גם אולי נעשה ועדת חקירה ממלכתית, ועדה בכנסת, אני אגיש את זה נגד הקואליציה. גם אני יכול לעשות את זה אפילו. לא שמעתם את ההקלטות אבל אני גם נגד הקואליציה - - -

שמענו מספיק הקלטות ממך השבוע, יקירי.

אני עומד מאחורי הדברים. כשאמרתי "נטו מיקי זוהר", זה נטו עשייה למען הציבור, למי שלא הבין. נטו עשייה למען הציבור וגם אם היא נגד הקואליציה אני אעשה אותה. אני לא מתבייש. אז אני אומר, אתם רוצים להמשיך לבוא לפה ולתת תשובות – אנחנו נעשה את זה. אם לא תשימו את בת הדר בראש סדר העדיפויות שלכם – נכון, זה בפריפריה, זה רחוק, האזרחים בפריפריה הם פחות חשובים, זה לא אותו דבר - - -

זה לא עניין של פריפריה, זה לא נכון.

אבל עדיין, עדיין, מה לעשות, נהרגה שם מישהי, אנשים שם מסכנים את חייהם יומיום ומגיע להם.

אפשר, ברשותך, שאלה? איפה אנחנו נמצאים מבחינת מיקום? אתה אומר שיש הרבה צמתים מסוכנים.

שניה, תן לו להשלים.

תן לי לענות ליושב-ראש קודם כל. יש לנו בשנה כ-200 מיליון שקל תקציב של מוקדי סיכון בכבישים הבין-עירוניים.

אז תשקיעו 250.

לוועדה הזאת יש קריטריונים, אנחנו עובדים על פי הקריטריונים האלה והם קריטריונים שוויוניים לכל הארץ, לא מפרידים בין צפון, דרום, מרכז.

ומה ההגדרה של הקריטריונים – מניין תאונות ונפגעים ברמה מסוימת, לא?

אם תוכלו, אדוני היושב-ראש, להביא לי נתונים על איזשהו צומת שעומד בקריטריונים על פי דוח הלמ"ס ועל פי נתונים של המשטרה, אנחנו נשמח לבחון אותם ולהכניס אותם למוקדי סיכון.

מיקי, הוא אומר לך, הרוגה אחת זה לא מספיק.

חס וחלילה, יש לנו הרוגים בהרבה מקומות והרבה צמתים.

אני יודעת, אני עוקבת אחרי זה.

מניין התאונות המסוים, עם הנפגעים ברמה המסוימת, זה בעצם מהות הקריטריונים.

לא, אנחנו לא מסתכלים רק על כמות, מספיק רק תאונה אחת. יש לנו קריטריון של שמונה תאונות בשלוש שנים אחרונות, או שתיים בשנה האחרונה, ויש לנו גם קריטריון שנקרא מנ"ב – מערכת ניהול בטיחות. אנחנו מכניסים את כל התאונות האלה למערכת, לנוסחה, ואם יש צמתים או קטעי דרך עם הרוגים או פצועים זה מעלה את - - -

תסלח לי שאני אומרת לך אבל זה כמו בן אדם שזקוק לכליה והולך עוד רגע למות, על מה אתה מדבר? הם במספרים של 17 תאונות בשנתיים האחרונות.

מדווחות.

מדווחות.

אנחנו נשמח לקבל את הנתונים האלה אבל צריך להבין - - -

אנחנו ניתן לך את הנתונים האלה - - -

בערב שמור גבאי ז"ל נהרגה היו שתי תאונות רבות משתתפים, על מה אתה מדבר? שתי תאונות שונות.

חברים, תבינו איך המנגנון עובד ואולי קצת - - -

אז תשנה את המנגנון. אתם נכנסים לדפוסי התנהלות - - -

אבל יש לנו הרבה צמתים כאלה בארץ, למה הצומת הזאת - - -

אז אני שואל אותך, איפה אנחנו, מבחינת הצומת, במיקום? איפה העדיפות שלנו?

אני 30 שנה, לשמחתי הרבה, עוסק בתשתיות, עוסק בתכנון גם כן. אני יכול להגיד לך רק דבר אחד – מה שאתה אומר עכשיו זה לעג לרש, כי מה שאתה אומר זה שלוקח לכם זמן כל כך ארוך להחליט על מוקדי סיכון ופתרונות, הפתרונות קיימים. אני אומר לך יותר מזה, אני מוכן לקחת אחריות על הסיפור הזה, אם אתה מושיב מהנדסים שלכם לוקח בין שבועיים עד שלושה שבועות לתכנן צומת מקצה לקצה. לצאת למכרז לוקח עד 30 או עד 45 ימים ולצאת לפעולה לוקח 60 יום מהיום. מהיום אני לוקח 60 יום לצאת לפעולה ולמכרז. זה הכול עניין של רצון, כסף והשקעות. אז אל תספר לי סיפורים שעכשיו זה נכנס לסדר וכו'. אתה מדרג אותנו כמו מנותחי כליה – אתה במקום ה-16, מתקדם למקום ה-17. מה, כל אחד שנכנס אני צריך להתקדם עוד מקום? לא רוצה להתקדם, אני רוצה צומת מרומזר.

הצומת רק הוגדר, בת הדר רק הוגדר, עכשיו - - -

למה? השאלה למה רק עכשיו?

שש שנים, שש שנים אני מנהל תיק אתכם. הייתם מספר פעמים, לא פעם אחת, ישבתם בדיונים גם כן בסיפור, עשיתם מדידות – תגיעו להחלטות.

דוד, אני רוצה להתקדם. הנתונים ברורים. אני רק רוצה לומר נתון שהוא מאוד מדאיג, צומת כרמיה וזיקים – כרגע ראש המועצה אמר לי – שאושרו עוד במהלך "צוק איתן", לפני כשנתיים, עד היום לא בוצעו בשטח.

מיקי, זה תקוע עם ה-118 מיטות של "סורוקה". זה באותו מקום.

יש פה סיאוב מערכתי והסיאוב המערכתי הזה עושה נזק ופוגע בחיי אדם, נקודה. אז אם אתם לא רוצים לשנות קצת את קצב היעילות שלכם או לשפר אותו, אז אנחנו - - -

הקצב עובד מצוין, יש לנו 450 מיליון שקל בביצוע מוקדי סיכון ויש לנו 400 כבר תכנונית, אז הקצב לפי דעתי עובד מצוין.

ראיק, אני אגיד לך מה העניין, העניין הוא שאתה אומר שהוא עובד מצוין אבל אם הוועדה היום תסיק שהוא לא עובד מצוין אז יכול להיות שתהיה חקירה פרלמנטרית. אני לא רוצה לפגוע בשר כץ חלילה, כי בכל זאת הוא עושה עבודה טובה והוא גם חבר מפלגתי, זה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות, אבל יש אנשים במשרד שהשר כץ יצטרך כנראה לשבת אתם באופן אישי ולדרוש מהם קצת יותר יעילות. אם זה יהיה המצב אז זה יהיה המצב. אני לא מתכוון להיות במצב שאנחנו מקבלים את עמדתכם כראה וקדש. יש הרוגים בשטח, אנשים מסכנים את חייהם יומיום. אז אם אתם צריכים לפתוח עוד שתי מחלקות שמטפלות בזה ולהוסיף עוד 400 מיליון שקל כדי להציל חיי אדם, אתם תצטרכו לעשות את זה, אין שום ברירה אחרת.

יש לנו תקציב שמוגדר על ידי הממשלה ועל ידי המדינה, אנחנו מנצלים את התקציב הזה ב-100% ועושים את המקסימום.

אז תגדילו אותו, תגידו: אנחנו לא עומדים בקצב. זה בסדר לבוא ולומר שאתם לא עומדים בקצב. עושים את המקסימום, לא עומדים בקצב. זה בסדר. זה הגיוני. אתם בני אדם. אני לא אמרתי שאתם מכונות. יכול להיות שאתם לא יכולים לעמוד בקצב. אם אתם לא יכולים לעמוד בקצב, אתם אנשי המקצוע, אמונים על זה, תבואו לשר, תבואו למשרד האוצר, למי שמתקצב, תגידו: חבר'ה, יש תקציב, הוא לא מספיק, יש קצב, אנחנו לא עומדים ביעדים, אנחנו צריכים תגבורת גם בכוח האדם וגם בכסף. למה אנחנו כאן? אנחנו רוצים לדעת אם יש בעיות. אתה אומר לי שאתה עומד בקצב, הנה, אני אומר לך, אתה לא עומד בקצב.

זו מערכת שלמה, זה לא רק אני. זה גם "נתיבי ישראל" – יש להם אגף שלם שעובד - - -

אז בוא נשפר את המערכת. תראה, אני מכיר את המקובעות החשיבתית של פקידי ממשלה, אני מכיר אותה. אני גם מתמודד אתה יומיום אבל זו לא תשובה, עם כל הכבוד. מה זאת המקובעות הזאת? המצב כרגע לאשורו בשטח לא טוב. אין פתרון. אנשים נהרגים, אנשים נפצעים, אנשים עושים תאונות דרכים. זה המצב בשטח. מי כמוך יודע, כאחד מהתחום, שתאונות דרכים עולות הרבה יותר כסף מלשים רמזור, כי בסוף מי משלם את זה? אנחנו, המדינה, הציבור, ביטוח. מה זה ביטוח? אני משלם את הפרמיות. אז מה? המדינה בסוף מפסידה כסף גם בהכנסות שלה. אין פה שום דבר. יש פה בעיני - - -

אם יש לך 50 צמתים ואתה יכול לבצע 20 – איזה 20 אתה מבצע?

לא, אני רוצה שתבצע את כל ה-50.

יש לך תקציב, יש לך תקציב - - -

אז תגדיל אותו, אני מסביר לך. תגדיל אותו.

כל מה שיעמוד בקריטריונים - - -

אדוני, אני לא אמרתי לך שזה קל לקבל החלטה איזה כן לעשות ואיזה לא לעשות. אני אמרתי לך שאם היום יש לך 50 בעיות ופתרון רק ל-20, תמצא דרך לפתור את כל ה-50. אז רגע, מה, בגלל שאתה אומר שבעצם יש מגבלות של תקציב - - -

אני לא אומר שבגלל זה אנחנו לא מבצעים את צומת פרי אור. אני אומר, אם יש את הנתונים האלה, שהחברים יעבירו לנו, נתוני משטרה עדכניים ומאושרים על ידי המשטרה, אנחנו נשמח בוועדה הקרובה מיד להכניס את זה לסדר-היום ולבחון אם זה מוצדק.

יש פה התחייבות של משרד ממשלתי לפרוטוקול שאם יוצגו בפניו נתונים ממשטרת ישראל, שאפשר להביא אותם, שהמצב כרגע בשטח מחייב דיון בוועדה כדי להיכנס לרשימת הצמתים שצריכים לקבל מענה, הם יכניסו את זה לדיון בוועדה הקרובה – שמתקיימת מתי?

עוד לא נקבע אבל סוף החודש-תחילת חודש הבא, אבל אנחנו נקבע ישיבה מיוחדת.

סוף החודש אפשר להתכנס בוועדה. זו כבר בשורה טובה. אני מעריך מאוד ומודה לך על הבשורה. הם מוכנים להכניס את צומת בת הדר ובאר גנים - - -

לבחון, לבחון אותה.

באר גנים ובת הדר לדיון מידי.

לא, בת הדר כבר נכנסה, אמרתי.

בת הדר בפנים.

סליחה, באר גנים. בת הדר כבר בפנים. זיקים, כרמיה, בת הדר בפנים, נשאר לנו להכניס את פרי אור. סיימנו פעם אחת, הכנסנו אותם כרגע לרשימה של הטיפול – איך אנחנו מקדמים את התהליך הזה שיקרה כמה שיותר מהר, בתכנון פעם אחת ואחר כך את הביצוע? איך אנחנו עושים את זה?

זה סדר העדיפות של השר, לקדם את העניין של מוקדי סיכון כמה שיותר מהר ולבצע אותם בהקדם האפשרי.

איך אנחנו דואגים שזה יקרה?

יש הספק. בינתיים יש לנו 400 מיליון שקל בביצוע מוקדי סיכון ויש לנו 450 מיליון שקל שכבר נמצאים בתכנון בשלב כזה או אחר. יש לנו עכשיו את שנת 2017, עוד 230 מיליון שקל שצריכים, אז כל זה צריך להתבצע בהקדם האפשרי ובמינימום זמן. עושים את המקסימום, החבר'ה מ"נתיבי ישראל", והמנכ"ל, כמו שאמרת - - -

בואו נשמע את "נתיבי ישראל".

סליחה, מה צריך לקרות בצומת פרי אור כדי שהוא יכנס לקטגוריה של צומת מוסכן? הרי נהרגו בשנתיים האחרונות שם שני עובדים זרים, אז הדם שלהם כחול? אני לא מבין.

אז תביא את הנתון.

חס וחלילה, תעביר לנו את הנתונים, תעביר לנו את הנתונים כתובים על ידי המשטרה - - -

זה לא קשור אם הם עובדים זרים, או אם הם ישראלים יהודים או ערבים, הם בני אדם. נהרגו שם בני אדם, תעבירו את הנתון. "נתיבי ישראל", איך אנחנו מקדמים את זה?

אני רק רוצה לתקן לגבי צומת זיקים – כבר החלה העבודה ובקידום זמינות והחל פינוי תשתיות על מנת להתחיל להתקין שם את הרמזור. לגבי מוקדי סיכון אחרים – כל מוקדי הסיכון שהוגדרו, אושרו ותוקצבו נמצאים בעבודה. כל מוקד סיכון שמגיע אלינו יוצא לתכנון ולעבודה מידית. אנחנו מחכים לצו התחלת עבודה. כל מה שצריך זה לאשר את זה בוועדה לקביעת מוקדי סיכון ולהביא את זה אלינו. אנחנו מספיקים את הכול. הכול נמצא בעבודה.

בסדר, אז מה הבעיה לעשות את בת הדר עכשיו?

שהוועדה תאשר ושתביא את זה אלינו. אנחנו הזרוע המבצעת.

הוועדה כבר דנה.

הוועדה דנה. יש שלבים. אתה מאשר קטע שהוא מסוכן, הוועדה צריכה ללכת לשם, אנשי המקצוע, מהנדסים, לבחון את הפתרון. אתה בוחן את הפתרון, עושה פרוגרמה לתכנון ואז הוועדה מאשרת את הפרוגרמה הזאת ומתחילים להריץ את העניין של התכנון. מה יכול להיות, אם זה רמזור או אם זה פתרון אחר, זה תלוי בחוות הדעת של המהנדסים שעושים את הציור במוקד הזה.

אוקיי, אז אם אומרים לי "נתיבי ישראל" שהם מוכנים לצאת לעבודה מידית, מחכים לכם, אז בואו - - -

אנחנו נבחן את זה מידית אבל זה תהליך שלוקח זמן כי יש לנו עשרות, עשרות מוקדים כאלה ויש לנו לא מעט אנשים שעובדים על המלאכה הזאת, אבל מה לעשות, צריך לתת מענה שוויוני כל הארץ ולא רק לצומת הזה או צומת אחר.

אחרון הדוברים לפי סיכום הוועדה – הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

שלום. אני בעצם לקוח של הוועדה. אני מעלה לו את מוקדי הסיכון ואני מצפה שכמה שיותר מהר הדברים יזוזו. אני לא באתי להגן על הוועדה מצד אחד, מבחינתי שלא יהיו תאונות, זה מה שמעניין אותי, שכמה שפחות תאונות, כמה שפחות נפגעים. מבחינת הקריטריונים בוועדה, ההבחנה היא לא אם זו תאונה קטלנית או קלה, כל תאונה נספרת ובלבד שהיא תאונת דרכים שנקראת ת"ד, שהיה בוחן, יש תאונה רשומה. שנבין את ההיקפים של תאונות – תאונות ת"ד במדינת ישראל בשנה, סדר-גודל של 13,000 תאונות. היה בוחן, בדק, יש תיק ת"ד, יש מספר, יודעים. תאונות שנקראות "כללי עם נפגעים" – שהיתה תאונה, יש בה נפגע אבל לא היה בוחן, בן אדם הלך לתחנה, דיווח בשביל ביטוח לאומי, לא משנה מה קרה לו, בתנאי שלא היה שם בוחן ולא נפתח לזה ת"ד, זה נקרא "כללי עם נפגעים". יש 150,000 תאונות כאלה בשנה. תאונות נזק בלבד – יש חצי מיליון תאונות בשנה. לכן, הקריטריונים הארציים, וגם הבינלאומיים, הם תאונות ת"ד וכך אנחנו נמדדים גם מול כל העולם וכך אנחנו עובדים גם פה בישראל. ת"ד זה תאונה.

עכשיו בואו ניקח את צומת בת הדר. אנחנו המלצנו עליו כמוקד סיכון עתידי כי ברגע שנפתח "אושר עד" הבנו שאנחנו בברוך שם. עד שלא היה "אושר עד" שם, עד שלא נפתח המרכז המסחרי, היקף התאונות שם, כולל ספירות שעשו, כולל הפניות, לא הצדיק. היו מקומות אחרים יותר חמורים. בואו נשים את הדברים על השולחן. זיקים היתה לפני בת הדר וזיקים נכנסה עכשיו לעבודה. השנה היתה שנה קשה מאוד בצומת בת הדר. מבחינתי היא ת"ד, כולל התאונה הקטלנית שהיתה ב-29 בדצמבר. ארבע תאונות השנה בבת הדר, ת"ד, שהיה בוחן, וזה הכניס אותה מידית לתוך הקריטריון.

יש לנו המון מקומות עם בעיות. צומת חצב, שעכשיו בעבודה, שהיתה לנו שם תאונה קטלנית וכולם פה מכירים, הסתיים כבר. שגב שלום, בית חלקיה בנחל שורק, כנ"ל, תאונה קטלנית, הסתיים, יש שם רמזור עובד. על הציר הזה, מצומת יד מרדכי צפונה עד הכניסה הדרומית של אשדוד, עד שדה עוזיה נגיד, יש שם תשעה רמזורים בדרך ואיפה שאין רמזור, מבחינתי המקום הכי מסוכן זה בכלל שדה עוזיה. זה אחרי אשקלון אז היקף התנועה שם הוא פי חמישה יותר גדול מאשר היקף התנועה שבקטע שבין אשקלון ליד מרדכי, ויש שם גם יותר תאונות וגם אותו אנחנו מכניסים לוועדה.

אנחנו נכנסים לוועדה פעם בשנה כי יש להם תהליכים תשתיתיים ואנחנו משתדלים לדחוף כמה שיותר פרויקטים לוועדה. אני לא רוצה להגן עליהם. הלוואי והיה לו חצי מיליארד שקל תקציב והוא היה יכול לקדם את כל מה שאנחנו מבקשים. אבל הם נכנסים לקצב והם עובדים. אנחנו נפגשים אתם קבוע. מבחינתי, פרי אור היא מוקד סיכון, מבחינתי היא מוקד סיכון אבל בוועדה הוא צריך להגיע לקריטריונים בשביל להיכנס, הוא נכנס עכשיו לוועדה הוא ייכנס. אנחנו נציג להם את הנתונים והוא יכנס. בת הדר, שדה עוזיה, בית עזרא, מי שמכיר – בית עזרא זו רולטה רוסית, אותו דבר, בדיוק כמו פרי אור. דרך אגב, הם פתרו את הבעיה בכך שהם סגרו את השער של המושב. הם לא נותנים לאנשים להיכנס ולצאת, הם פשוט סגרו. הם יוצאים דרך אמונים.

אני אומר לך, כל הציר הזה הוא בעייתי. מבחינת נתונים, רק שתדע בגדול, על הציר הזה, 23 ק"מ, מיד מרדכי עד שדה עוזיה – 155 תאונות, 13 הרוגים, 22 פצועים קשה, 380 פצועים קל, על הקטע הזה, כולל בצמתים המרומזרים.

ובמקרה, או שלא במקרה, הוא בפריפריה.

לא, לא. אני גר שם, אני תושב באר טוביה.

גם אני גר לא רחוק, אני גר בקריית גת.

אני שכן של יאיר.

אנחנו נעקוב אחרי הטיפול בכבישים האלה.

הקצב, צריך.

הקצב באמת צריך לגדול ואם צריך גם להגדיל את התקציב. הוועדה תקרא להגדלת התקציב.

הוועדה מודה לתושבי מועצת חוף אשקלון ולראש המועצה כמובן, תושבי בת הדר ובאר גנים, על הבאת סוגיה חשובה זו לדיון הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי. הוועדה קובעת כי מדובר בצמתים מסוכנים שאי הצבת רמזור בהם מהווה סכנה ממשית יומיומית לחיי אדם. הוועדה דורשת משר התחבורה לפעול להגדלת התקציב לטיפול במוקדי סיכון וכבר מחר בבוקר להנחות את גורמי המקצוע להצבת רמזור הן בצומת בת הדר והן בצומת באר גנים, וכן לזרז את עבודת הוועדה הבין-משרדית במשרדו בסוגיית מוקדי סיכון, על מנת לתת מענה מהיר יותר ולפעול לחידוש הקריטריונים. הוועדה רשמה לפניה את התחייבות נציגי משרד התחבורה בדיון ותעקוב אחר ההתפתחויות.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20.