הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 331

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, י"א בטבת התשע"ז (09 בינואר 2017), שעה 11:00

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר), התשע"ו–2015 (פ/2385/20), של חה"כ אילן גילאון וחה"כ עליזה לביא

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

עבדאללה אבו מערוף

טלב אבו עראר

אכרם חסון

אילן גילאון

עליזה לביא

דורון נגרין - לשכה משפטית, משרד הפנים

רון אלמוג - יועמ"ש, המפקח על הבחירות, משרד הפנים

פנחס יוסף ברון - ממונה מחוז צפון, משרד הפנים

ירון שלמה - ראש ענף רישום וניהול, המשרד לביטחון הפנים

כלאי בן ציון - רת"ח חקיקה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון הפנים

אריאל זיסל - ע' יועמ"ש, המשרד לביטחון הפנים

שבתי גרברצ'יק - מלווה חטיבת הדוברות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים

אלעד דהן - סגן יועמ"ש, הרשות לשיקום האסיר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

עמי ברקוביץ - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אריאל צבי - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פנחס קבלו - קשרי הכנסת ושלטו מקומי, מרכז השלטון המקומי

בנימין פרץ - פעיל חברתי

אלעד הוכמן - נציג ארגון מגמה ירוקה

יהונתן דקל

יונתן רותם

בני פירסט

סער בן צבי

מניה לייקין

מירי רמון

חזי קוגלר

מיכל דגן

נדב ברק

יעקב חבושה

דוד מזרחי

תומר רוזנר

אור אלדר

לאה קריכלי

הדר אביב

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר), התשע"ו–2015

רבותי, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה. בוקר טוב לך, תומר. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר), התשע"ו–2015 (פ/2385/20), של חבר הכנסת אילן גילאון, חברת הכנסת עליזה לביא. מי רוצה להציג?

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אילן גילאון ואנוכי רוצים לתת זכויות הצבעה לאסירים בבחירות המוניציפליות. כפי שידוע, בבחירות הכלליות אושר להם, בבחירות המוניציפליות לא אושר. אנחנו רואים בזה פגיעה ולקונה בחוק, בזכויות בסיסיות של אזרחים, שלילה של זכות הצבעה מאסירים. אנחנו מבקשים להסדיר את הפרוצדורה הזאת בצורה ברורה. לא יתכן שבמדינה דמוקרטית יימנעו זכויות גם מאסירים. הראיה, שאפשר לבחור בבחירות הכלליות, אז למה לא בבחירות המוניציפליות?

למה לא בבחירות המוניציפליות? משרד הפנים?

רק לסבר את האוזן מבחינה מספרית – מדובר ב-44% מן האסירים שהם אזרחי המדינה והם רלוונטיים לעניין הזה. בבחירות לכנסת הצביעו כ-11,000 אסירים וסוהרים ביחד, מצביעים באותו מקום. הסידורים אינם יקרים כל-כך. עליזה ואני דיברנו גם עם שר הפנים, זה בהחלט בתמיכתו ובהסכמתו, מתוך כמובן צורך לשמור על הקהילתיות.

אגב, רוב האסירים או אחוז גבוה מתוכם הם עד שלוש שנים; יותר ממחצית הם אסירים עד שלוש שנים, כלומר, פחות מקדנציה של רשות מקומית. זה עניין שלנו שאסירים ימשיכו להיות חלק מתוך המנגנון והרקמה הקהילתית, וזה הסיפור בעלות לא גבוהה. אין סיבה לא להשלים את זה.

רק להשלמה – אדוני יודע ואני יודעת שאתה קשוב לנושא של שיקום. היום החשיבה היא בפרויקטים עם הקהילה, ובדרך שאתה נותן לאסיר את הזכות להצביע ולהיות חלק מקהילה ולחזור לקהילה, ולהבין בצורה עמוקה יותר את הטעות שהוא עשה, אני חושבת שיש בזה גם השלכות על המשך החיים שלו.

מהי עמדת הממשלה?

שר הפנים לא הביע התנגדות.

דרך אגב, למה בכלל חיכינו? אני הייתי משוכנע שמצביעים כמו לכנסת. למה לא יזמתם את זה?

יוסי בראון, המפקח הארצי על הבחירות.

בבחירות, כמו בצבא, גם חיילים, גם אסירים, לאחר מכן בתי-חולים וכולי, זה בהצבעה כפולה. הואיל וזה לא הקלפי הייעודית שלהם, ואז כל ההצבעה הופכת להיות מערך לוגיסטי, ואנחנו לא יכולים לספור את הקולות באותו ערב, כי ברגע שהמסה של מספר המעטפות הכפולות יגדל, והוא יגדל, כי כל הציבורים האלה בעצם הופכים להיות המסה העיקרית, תוצאות הבחירות יידחו ביום-יומיים וזו לא כוונת המשורר. אנחנו רוצים כמה שיותר מהר שהבחירות יוכרעו ולפרסם את התוצאות.

אבל שר הפנים לא מתנגד. להיפך. ואנחנו ניערך לזה. כפי שאמר חבר הכנסת, מבחינת תקציב – לא כצעקתה, אפשר לעמוד בזה.

לכולנו יש סיכויים להיות אסירים בימים כאלה - - -

בוודאי, אפילו סיכויים גבוהים.

תמיד טוב להצביע לרשות המקומית.

זה נכון.

פיני קבלו, ממרכז השלטון המקומי, בבקשה.

ראשית, אנחנו, כמרכז השלטון המקומי, לא מתנגדים לזה. אני חושב שמעבר להצבעה אין ספק שזה גם יחבר את הרשויות המקומיות, את ראשי הרשויות הנבחרים, עם אותם אסירים. אני יכול לומר שכשהייתי ראש עיר ולא היתה הצבעה, כל ערב חג נהגתי ללכת לבקר את האסירים שישבו בבתי-כלא, בשאטה או בבתי-כלא אחרים - - -

כי היה לך קל"ב, הלו.

ביקרת רק את האסירים של העיר שלך, או אסירים באופן כללי?

את האסירים של העיר, להיפגש איתם, לתת להם תחושה שיש מישהו שמחכה להם בחוץ. אני חושב שההצבעה תחזק יותר את הקשר, כי בסופו של דבר, הם משתחררים, מגיעים לעיר, וטוב שידעו שיש להם ראש רשות שמחכה להם בחוץ, שיכול לעזור להם, לתת להם מענה. בסך-הכול אנחנו מברכים על היוזמה ונקדם אותה, ונעשה שוועדת הקלפי יגיעו לאותם בתי-סוהר והם יוכלו להצביע.

הם מחכים לו בפנים, הוא מחכה להם בחוץ.

לא בהכרח אותו ראש עיר יחכה להם.

רבותי, בואו נתחיל בהקראה, בבקשה.

בהתאם למסורת שנהוגה אצלנו, אנחנו נותנים למתחה לטפל בהצעת חוק לקראת סיום ההתמחות, ואני מבקש מאור להציג את עיקרי הצעת החוק וגם לקרוא.

איזה נוהג יפה. כל הכבוד.

תודה רבה. בוקר טוב לכולם.

הצעת החוק שלפניכם, כפי שאמרו לפניי, מבקשת להסדיר את ההצבעה של אסירים ועצירים בבחירות לרשויות המקומיות בבתי-הסוהר ובמקומות המעצר. למרות שזכותם של אסירים ועצירים לבחור בבחירות לרשויות המקומיות לא נשללה, היא גם לא התאפשרה עד היום מאחר שלא נקבעו בחקיקה ההוראות הפרוצדורליות שמאפשרות לאסירים ולעצירים לממש את זכותם לבחור.

הצעת החוק הזו, מטרתה לקבוע הוראות בנוגע להצבת הקלפיות בבתי-הסוהר ומקומות המעצר, הוראות שנוגעות לסדרי ההצבעה של האסירים והעצירים, הרכב ועדות הקלפי והוראות שנוגעות לתעמולת הבחירות. לפי הצעת החוק, אסירים ועצירים יהיו רשאים להצביע בבחירות לרשויות המקומיות בקלפיות לאסירים לרשות המקומית שבפנקס הבוחרים שלה רשום האסיר או העציר.

קיימנו מספר ישיבות יחד עם משרדי הממשלה, עם משר המשפטים, משרד הפנים, המשרד לביטחון הפנים והשב"ס, והגענו להסכמות שונות בנוגע לנוסח הצעת החוק. במהלך הדיונים עלתה אצלנו גם השאלה אם יש לאפשר לאסיר שמרצה את עונשו לבחור בבחירות לרשות המקומית שבפנקס הבוחרים שלה הוא רשום, אך הוא אינו מתגורר בתחומה או צפוי לא להתגורר בתחומה זמן רב בשל מאסרו. אנחנו סבורים שאין מקום לערוך הבחנה בין הבוחרים השונים בבחירות לרשויות המקומיות, שהמבחן לבחינת זכותו של אדם לבחור לרשות מקומית כזו או אחרת הוא מבחן טכני בלבד, שבוחן רק את היותו של אותו אדם רשום בפנקס הבוחרים, וזאת לעומת המבחן לבחינת זכותו של אדם להיבחר לרשות המקומית שהוא מבחן מהותי יותר שבוחן לא רק אם אותו אדם רשום בפנקס הבוחרים אלא גם אם אותו אדם מתגורר בתחום אותה רשות מקומית.

החוק היום גם לא שולל את הזכות של אסירים לבחור. אם אסיר משתחרר מבית-הסוהר או יוצא לחופשה, אין דבר שמונע ממנו לגשת קלפי ולבחור; הוא גם לא מונע מקבוצות אחרות, כמו אנשים שעוזבים את הארץ וחוזרים להצביע בקלפי.

מעבר לזה, בפגישות שקיימנו עם משרדי הממשלה, הגענו למספר הסכמות שקצת שינו את נוסח הצעת החוק. לדוגמה: קבענו שהרכב ועדות הקלפי שיפעלו בקלפיות לאסירים לא יורכבו מאסירים, כמו שקבוע היום בנוסח הטרומי, אלא הם יורכבו מעובדי מדינה שימונו, וזאת בגלל החשש - - -

אם הוא עצור, לא אסיר.

הוא שואל אם עצירים ולא אסירים.

זה חל גם על עצירים וגם על אסירים.

הסכמה נוספת שהיתה לנו נוגעת לתעמולת הבחירות. לקחנו את הנוסח שקיים היום בחוק הבחירות לכנסת, בנוגע לתעמולת הבחירות – וזה אומר שלא תהיה מותרת כל תעמולה בתחומי בתי-הסוהר ומקומות המעצר למעט תעמולת בחירות שמשודרת בכלי התקשורת.

בנוסף לזה, הצעת החוק קובעת הוראות שונות שלקוחות גם מההסדרים שנוגעים לבחירות לכנסת, וחלק לקוחות גם מההסדר שקיים לעניין חיילים שבוחרים בבחירות לרשויות המקומיות.

עשינו עוד כמה שינויים טכניים בנוסח הצעת החוק, ונוכל להצביע עליהם במהלך ההקראה.

"הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – בחירות בבתי הסוהר ובבתי המעצר), התשע"ז–2017‏

הוספת פרק ח'1

1.

בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–1965‏, אחרי סעיף 84ב יבוא:

"פרק ח'1: בחירות בבתי סוהר ובמקומות מעצר

הגדרות

84ג.

בפרק זה –

"אסיר" – מי שביום הבחירות נתון במשמורת בבית סוהר;

"בית סוהר" – בית סוהר או בית סוהר ארעי כמשמעותם בפקודת בתי הסוהר;

"מקום מעצר" – כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996‏;"

לגבי ההגדרה הזאת, אציין שאנחנו שינינו את ההצעה שהיתה מצויה בנוסח הטרומי. בית מעצר – באותו נוסח היה מקום שבו נתונים עצירים במשמורת, ואנחנו שינינו את זה למקום מעצר, מאחר שמקום מעצר יכול להיות מקום שמנוהל לא רק על-ידי המשטרה, אלא גם על-ידי השב"ס. זו הגדרה שהיא מעט רחבה יותר.

""סוהר" – כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר;

"עציר" – מי שביום הבחירות מוחזק במקום מעצר;

"פקודת בתי הסוהר" – פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971‏."

בן ציון, ראש תחום חקיקה בשב"ס.

אנחנו כמובן לא מתנגדים להצעת החוק, אנחנו מחויבים להחלטת ועדת שרים, רק רצינו להעיר כמה הערות.

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון) (בחירות בבתי הסוהר ובבתי המעצר) – אנחנו עדיין עומדים על כך שיהיה רשום בתי-מעצר ולא מקומות מעצר. מבחינתנו יש הבחנה בין מקום מעצר לבית מעצר.

אני לא רואה מהות פה.

אני לא מבין את ההערה.

אתה רוצה שיהיה רשום, במקום מקומות מעצר, בתי מעצר?

נכון, אשר באחריות שירות בתי-הסוהר.

זה לא רק באחריות בתי-הסוהר, זה בדיוק העניין.

יש בתי מאסר שהם לא באחריות בתי-הסוהר. החוק בא להסדיר את סוגיית העצירים והאסירים במדינת ישראל, לא משנה איפה הם נמצאים. לא רק באחריות השב"ס. אז זה משהו יותר כללי, ההגרדה כוללת יותר מקומות ולא רק בתי מעצר.

סליחה, דודו, אולי הוא מתכוון למקום שבו אדם עצור בידי השב"כ? אולי הוא מתכוון לזה?

אנחנו מדברים על מקומות מעצר. לא רק בית מעצר. נגיד, מישהו נמצא בתחנת משטרה, הוא לא נמצא בשירות בתי-הסוהר. לכן, שלא יכתבו רק בבתי מעצר, אלא גם בתחנה. זה משהו יותר כולל. הבנת?

במקרה שציינת, אדוני, איפה אמור אותו עצור להצביע?

אני לא נכנס לפרוצדורה, אם הוא יצביע במשרד של מפקד התחנה או מפקד הכלא. אני לא בא לשם. את זה אתם תקבעו בכללים אחרי זה. הכנסת לא נכנסת לפרוצדורה – אתה יודע מה, במקום שבו הוא מצביע לכנסת. ודרך אגב, מותר גם לא שם, גם בחדר ליד.

אדוני, יש לנו שאלה להפנות למפקח הארצי על הבחירות. לגבי חיילים – עצירים ואסירים, מה דינם?

חיילים מצביעים בצבא.

כן, אני יודעת. אבל לגבי חיילים עצורים ואסירים?

הצבא מאפשר להם להצביע, אבל זה לא בחוק הזה.

אני קורא כאן שזה בחירות בבתי-סוהר ובמקומות מעצר - - -

לא, אני שואלת לגבי הצבא. כאן יש תקנות.

- - - לא חל.

לא חל על הצבא.

יש הסדר אחר על הצבא. יש הבחנה. בבחירות חיילים לכנסת, הצבא הוא זה שעורך את הבחירות והוא עושה את כל הלוגיסטיקה והוא מטפל בזה, והוא עושה את זה גם בבתי-הסוהר הצבאיים. לגבי אזרחים – האחריות היא בניהול משרד הפנים.

לא, אני שואל, אם הצבא מאפשר במוניציפלי – הרי זה אותו רעיון.

החוק אומר, זה תקנות.

נכון, אני מניח שיש תקנות.

כמו שחשבנו - - -

אז נשאל את יוסי.

אני רוצה לבקש תשובה.

המפקח על הבחירות, יש תקנות לגבי ההסדרה?

של חיילים?

של עצירים ואסירים.

זה לא קשור לחוק הזה.

אנחנו שואלים מה המצב.

עליזה, לחיילים בכלא הצבאי את מתכוונת?

כן.

הצבא דואג - - -

למוניציפלי? בטוח?

הדבר מוסדר בתקנות, מר בראון?

לגבי חיילים?

לגבי חיילים שהם עצורים ואסורים.

דינם ככל שאר החיילים.

ההוראות הקיימות מ סדירות את כל מי שבמשמורת של הצבא, כולל עצירים בבתי כלא צבאיים, כולל - - -

זאת אומרת, הצבא הסדיר את זה? - - -

משרד הפנים הסדיר את זה בהוראות שהן בהתייעצות עם שר הביטחון, הוראות - - -

כלומר, חיילים עצירים וחיילים אסורים בכלא מצביעים. אזרחים עצורים בכלא לא מצביעים. זאת בעצם המציאות היום?

לא, לא. ההסדר היום הוא על מי שנמצא במשמורת הצבא, כלומר, זה לא משנה אם הוא חייל או לא, אלא אם הוא מוחזק במעצר צבאי. כל מי שבמעצר או מאסר צבאי, הוא מצביע לפי ההסדר הקיים - - -

ואנחנו מתקנים את ההפליה?

נשאלתי שאלה מעניינת: מה קורה עם מעצר בית? בן-אדם נמצא במעצר בית, האם נותנים לו לאת להצביע?

אם הוא במעצר בית, הוא יכול להצביע בקלפי רגילה.

לא, הוא לא יכול לצאת ממעצר בית. אני לא בא מהפרוצדורה. אני אסביר.

בעיקרון, בבית-הסוהר, כרגע אנחנו בעצם מאלצים את המערכת לחייב אותה שאם העציר או האסיר רוצה להצביע, הוא יכול להצביע. הוא לא חייב אם הוא לא רוצה. אבל בוודאי, אם הוא רוצה, אף אחד לא מונע ממנו את זה. מה קורה עם מישהו שנמצא במעצר בית? הרי בוודאי הסכנה פחותה, אחרת הוא היה יושב במעצר. נתנו לבן-אדם מעצר בית וזה נפל ביום הבחירות, אז הרי זה אותו סיפור, אנחנו חייבים לאפשר לו לבחור. שלא יקרה מצב שהמפקד שם או הקצין תורן אומר לו: לא, אתה נשאר בבית, לא יוצא לבחירות.

השאלה אם הוא נשאר בבית או לא, היא שאלה של תנאי המעצר - - -

אתה לא איתי. אני לא נכנס לתנאי המעצר, אני נכנס לזכות שלו לבחור.

נכון, אבל בעצם האפשרות שלו לצאת להצביע, כן או לא, היא שאלה של תנאי המעצר.

לא הבנת. אתה לא עונה לשאלה שלי. כשהוא יושב בבית-הסוהר, אז יש עליו תנאי מעצר הכי מחמירים, הוא בבית-סוהר כלוא ובכל אופן אומרים, אדוני תוציא אותו ושלח אותו להצבעה.

לא. באים אליו.

לא משנה. אז הוא בא - - -

- - - אם הוא עם אזיק אלקטרוני, למשל, אז הוא יכול ללכת להצביע. אבל מה אתה עושה כשהוא בבית, כי הוא לא יכול לצאת מהבית?

דרך אגב, אם החוק מאפשר לו, אז אין תנאי מאסר. יש תנאי מאסר בכפוף לחוק. אם החוק אומר שבעצם הוא חייב לצאת, ואתם תתקינו את התקנות, איך הוא יוצא? אז יכול להיות שהוא יוצא בליווי שוטר, י כול להיות שהוא ייצא עם כובע מהבהב שנדע, יכול להיות, לא יודע.

עד כמה שאני יודע, בהקשר של הבחירות הכלליות - - -

דרך אגב, איך הוא מצביע בכלליות?

עד כמה שאני יודע, יש הנחיה כללית לפנות ולבקש תנאי שמאפשר את זה.

למה צריך לבקש?

בעצם השאלה היא באיזה תנאים הוא מוחזק במעצר בית.

למה צריך לבקש? זו זכות אלמנטרית של אזרח.

אם אפשר לקבל, אולי לקריאה שנייה, אדוני.

קודם כל, תודה לאלי שכתב לי את זה. זה חידוד מעניין, שאלה מאוד מעניינת. עד הדיון הבא תנו לנו תשובה לעניין. אנחנו מתקדמים. יש למישהו עוד הערות? בן, יש לך עוד הערות להגדרות?

לא. יש להמשך. אפשר להמשיך.

סעיף 84ד, בבקשה.

"קלפיות לאסירים ועצירים

84ד.

(א)

(1) לא יאוחר מהיום ה־53 שלפני יום הבחירות לכל המועצות כאמור בסעיף 4, ימסור השר לביטחון הפנים לשר רשימה של כל בתי הסוהר ומקומות המעצר ויציין לגביהם פרטים נוספים כפי שייקבע בתקנות.

(2) השר יקבע, על פי הרשימה האמורה בפסקה (1) ולאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים או מי שהוא מינה לכך, מקומות קלפי מיוחדים לאסירים ולעצירים (בחוק זה – קלפיות לאסירים); קלפי לאסירים יכול שתהיה ניידת.

(ב) אסיר או עציר רשאי להצביע בבחירות לכל המועצות כאמור בסעיף 4, בקלפיות לאסירים בבית הסוהר או במקום המעצר שבהם הם נמצאים ביום הבחירות או בקלפי לאסירים הקרובה לאותו מקום; מקומות הקלפי לאסירים יובאו לידיעת האסירים והעצירים ושאר הנוגעים בדבר בדרך שיקבע השר, לפי המלצת השר לביטחון הפנים; האחראי על החזקת אסיר או עציר יעשה את הסידורים שיאפשרו לו להגיע לקלפי לאסירים כדי להצביע ויודיע לאסיר או לעציר על סידורים אלו ככל האפשר לפני יום הבחירות.

(ג) סוהר או שוטר הנמצא ביום הבחירות בבית סוהר או במקום מעצר יהיה רשאי להצביע בקלפי לאסירים, וכן יהיה רשאי להצביע בקלפי לאסירים חבר ועדת הקלפי ומזכיר ועדת הקלפי."

גם בסעיף הזה, ב-84ד וגם בהמשך, אנחנו מבקשים שתהיה כאן הסכמה – סליחה, נציג המשרד.

אריאל, סגן היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים.

לאורך כל הצעת החוק אנחנו מבינים שזה אירוע שהוא בניהול של משרד הפנים ושר הפנים. ויחד עם זה, מכיוון שעוסקים פה במתקני כליאה, אנחנו רוצים שאת כל ההוראות ייקבעו שר הפנים יקבע בהסכמת שר הבט"פ, ולא בהתייעצות, מכיוון שיש לזה השלכות מרחיקות לכת על כל ההתנהלות.

אם היינו ממציאים את הגלגל עכשיו, אתה צודק. אבל אני מניח שמה שקרה כאן, עשו גזור-הדבק. לקחו את המצב של הבחירות לכנסת והעתיקו את זה לפה. פשוט. אם אתה שואל את השאלה באופן כללי, אז היא היתה צריכה להישאל כבר מזמן.

אני לא יודע. עשו גזור-הדבק מהבחירות לכנסת בעניין הזה?

ודאי. מה נראה לך?

לא יודע. כרגע אנחנו דנים פה בתיקון לחוק הרשויות המקומיות.

מה אתם רוצים?

אנחנו רוצים שזה יהיה בהסכמתה שר לביטחון הפנים, כל ההוראות וכל הזה. לא בהתייעצות, אלא בהסכמה.

זה לא הולך ככה. אני אסביר לך. החוק הבסיסי – מדובר על הבחירות. הבחירות לכנסת והסמכויות הן של שר הפנים, כמו כל מדינה בעולם. מזה יש כל מיני יובלים קטנים. אנחנו רוצים לקדם חקיקה – יש בתי אבות שאנשים קשה להם לצאת - - - אז כדי שנוכל להביא גם לשם קלפי. הרי הרעיון הבסיסי הוא שאזרחי מדינת ישראל, במקסימום, יצביעו. זה אינטרס של המדינה, אז אתה מנגיש להם את ההצבעה. במקרה זה מדובר בבתי סוהר, לכן זה לא וטו שהשר לביטחון הפנים לא מסכים, אז אנחנו – זה לא עובד ככה.

דרך אגב, בכל נושא שמדבר על "בהסכמה", אז העסק כמעט לא מתקדם. לקח לי פה שלושה חודשים כמעט רק לתאם בין שלושה שרים על איזו שטות בחקיקה, ועצרנו את זה סתם. לכן, עזוב, מתקדמים. אבל תגידו לשר שביקשתם את זה. זה בסדר.

בסדר, אנחנו נמסור לו. יחד עם זה, אני רואה הבחנה ברורה בין מה שתיארת לגבי בתי אבות לבין מה שקורה במתקני הכליאה, שם כל האחריות על כל הסדר הציבורי בתוך מתקני הכליאה זה אחריות של השר לביטחון הפנים, ולכן אני חושב שהמינימום שנדרשת הסכמתו.

הבנו. בוא נתקדם.

סליחה, כבודו, רק שאלה בקשר לעציר. יש עציר שבאותו יום בחירות יכול להיעצר, כל עוד הוא לא הובא בפני שופט, לא נותנים לו לבחור. לי עשו את התרגיל הזה כדי למנוע ממני, לא רק לבחור אלא גם לפעול בבחירות לעירייה בזמנו. אני לא יודע אם עציר שנעצר באותו יום בחירות, תהיה לו הזכות להביא אותו לקלפי, ולא לחכות ולהגיד לו עד 24 שעות בפני שופט.

תודה, בני. החוק הוא חוק, הוא לא עושה את ההבחנה הזאת. בבקשה, בן.

אני אמשיך באותו סעיף. אני אפילו אומרים שזה יובא לאישור ועדת הפנים.

לא, לא, לא תתקדם. לא צריך. אתה לא נותן לי הנחה, מה שנקרא.

אדוני מבקש תמיד שאנחנו נביא את זה לאישור ועדת הפנים.

לא. יש מקומות שאני מבקש ויוזם את זה, ויש מקומות שאני חושב שזה מיותר. במקרה דנן אני חושב שזה מיותר. זה משהו טכני.

הוראות כאלה מהותיות - - - על-ידי שר אחר?

מה מהותי? איפה ישימו את הזה, מה גודל האות שתהיה, איזה לוח ישימו בצד?

זה לא רק. זה מתחבר לסעיפים בהמשך. אני יכול לפרט.

מה, ואם יש לך אסיר שלא יודע לקרוא, אז מי מתלווה אליו? איזו הוראה מהותית אתה רואה פה? בוא נמשיך.

לנו יש הערה כללית יותר. הנוסח שהוקרא הוא באמת דומה לנוסח של חוק הבחירות לכנסת, של הצבעת השרים. אנחנו מבקשים, וזה עניינים לא של מהות אלא יותר של ניסוח, להיצמד לנוסח שקיים בחוק הבחירות לרשויות המקומיות לגבי חיילים שמצביעים בבסיסים, לקחת את הנוסח הזה ולהתאים אותו ל נוסח של אסירים בבתי מעצר, בגלל שנקודת הייחוס המתאימה, לדעתנו, היא חוק הבחירות לרשויות המקומיות, באותם הסדרים שאנחנו קובעים לגבי חיילים שמצביעים בבסיסים יחד עם שר הביטחון, אנחנו רוצים לקבוע את ההסדרים לגבי אסירים בבתי סוהר עם השר לביטחון הפנים.

אבל זה הסדר אחר לגמרי.

לא, ההסדר הוא דומה - - -

לא, ההסדר הוא לא דומה. בצבא האחריות היא של הצבא. אתם לא עושים את העבודה הלוגיסטית. זה ההבדל, ולכן יש הבדל.

אני אומר, צריך לעשות את ההתאמות הנדרשות, אבל נקודת הייחוס צריכה להיות בפרק של החיילים.

לא, זה לא אותו דבר. ממש לא. זה בדיוק ההבדל. בחיילים הצבא מנהל את הבחירות - - -

אבל למה אנחנו מסתבכים? אי לא מבין, הרי יש בחירות לכנסת, תעתיקו את זה.

נכון.

ההסדרים של הבחירות לכנסת שונים בהרבה מובנים מהבחירות - - -

יש חיילים, יש ימאים. אני כל החיים מחכה לקולות הימאים שיצילו אותי, ואף פעם לא הצלחתי. אבל זה לא רלוונטי - - -

גם ההסדרים של בחירות חיילים שונים - - -

קחו את החבירות לכנסת ותעתיקו - - -

אני אומר לכם את זה כל פעם מחדש – אני לא מצליח להבין למה הוויכוח הזה פה בוועדה. למה אתה לא יכול לשבת איתו – הרי קיבלתם את זה מזמן, הרי אנחנו פה אדישים לניסוח, מה זה חשוב לנו? העיקר שתהיה המהות. אז למה אתם לא יושבים ביניכם וסוגרים את האירוע? אנחנו מתקדמים. שבו אחרי זה לשנות את הניסוח, בבקשה.

"הרכב ועדות קלפי

84ה.

(א) לכל קלפי לאסירים תמונה ועדת קלפי בת שלושה חברים שהם עובדי המדינה; דרכי מינויים של חברי ועדות הקלפי ייקבעו בהוראות לפי סעיף 84ו."

פה אנחנו רוצים להבהיר שזה לא יהיה מקרב הסוהרים.

לא ידוע לי שהסוהרים הם עובדי מדינה.

בחלק מהמקרים הם נתפסים ככאלה.

למה? למה?

גם עובדי מדינה – כדי שלא יהיה גורם סמכותי שיאיים על - - -

כן, נו, הרי זה ברור. זה מוגדר בחוק.

אנחנו רק אומרים, להבהיר את זה עוד יותר.

זה ברור.

מה המצב בבחירות לכנסת?

זה נציגי סיעות.

נכון. אז למה פה? - - -

כי אין פה נציגי סיעות - - -

- - - רשויות מקומיות.

אז מה? יש סיעות, יש מפלגות.

אבל אין אפשרות. מאיזו עיר תבחר את הנציגים?

מאיזו עיר? - - -

לא משנה. ועדת הבחירות - - -

ועדת קלפי בבית-סוהר מסוים, מאילו סיעות היא תהיה מורכבת?

לא משנה.

מה זה, לא משנה? זה משנה. זאת השאלה.

אבל העיקר שתהיה נציגות כלשהי. לא משנה לי, אפילו משתי סיעות.

מאיזה סיעות? מאיזה עיר? מתל-אביב? מירושלים? מחיפה? מאיפה?

או שלפי רוב האסירים, שנראה מאיזה עיר.

- - -

בואו נתקדם. זה נראה לי לא מהותי.

אנחנו מבקשים לכתוב שלכל קלפי לאסירים ימנה שר הפנים ועדת קלפי לפי ההוראות, בלי לכתוב בחוק כבר שהם עובדי מדינה ובלי לכתוב את הכמות שלהם. יכול להות שנצטרך שניים, יכול להיות שנצטרך ארבעה, זה תלוי בקלפי. יכול להיות שהם עובדי מדינה שהם גמלאים, שהם עובדי רשויות מקומיות. אנחנו עוד לא עשינו את כל עבודת המטה הזאת. אנחנו רוצים לכתוב ששר הפנים ימנה, והשאר יהיה בהוראות.

אנחנו אדישים, שוב פעם, לעניין. שבו עם המחלקה המשפטית שלנו, תגמרו את הסיפור. אנחנו מתקדמים. לקראת השנייה והשלישית נעשה את כל התאמות. אבל זה מה שהייתם צריכים לעשות לפני כן.

עשינו. היו מספר ישיבות והם לא העירו את ההערות האלה.

אה, זה הערות חדשות?

בתשובות יתייחסו לכל הצעת החוק.

יש דברים שחשבנו עליהם תוך כדי.

מאה אחוז. זה בסדר.

תשתדלו לא לחשוב תוך כדי.

זה בדיוק - - -

בוודאי, אבל אתה יודע, כשמכינים את עצמכם טוב, בדרך-כלל כשאני בא מוכן, פיקס, כמעט אין לי תוך כדי. אולי משהו קטן תוך כדי.

ההערות נאמרו לפני הדיון. זה לא הערות תוך כדי.

אני אומר, אדוני, הנה עוד סיבה למה אנחנו נדרשים להסכמה של השר. תאר לך שיחליטו להכניס חמישה, עשרה נציגים, זה ישפיע על התנהלות בית המעצר או בית הסוהר. לכן לדברים האלה נדרשת הסכמה. אנחנו צריכים לדעת מי הנציגים.

אנחנו כרגע לא ממציאים את הגלגל ולא לומדים גמרא. הרי איך אמר אילן גילאון? עזבו, חבר'ה, מה אתם מסתבכים? יש לנו אירוע שקיים, בואו נעתיק אותו פחות או יותר, נעשה לו את ההתאמות הקטנות.

המינוי - - - הוא באישור השר לביטחון הפנים.

הנה, אז יש לך הסכמה של השר לביטחון הפנים. אני מניח - - -

איפה יש את ההסכמה? באיזה סעיף?

אני מקריאה אותו עכשיו.

"הרכב ועדות קלפי

84ה.

(ב) מינוי חברי ועדות הקלפי לאסירים טעון אישור השר לביטחון הפנים או מי שהוא מינה לכך; השר או מי שהוא מינה לכך יעביר לשר לביטחון הפנים או למי שהוא מינה לכך את פרטיהם של מי שמונה כאמור בסעיף קטן (א), והוא יחליט, לא יאוחר מ־20 ימים לפני יום הבחירות, על אישור מינויו של עובד המדינה או על סירוב לאשרו.

הוראות בדבר בחירות בקרב אסירים ועצירים

84ו.

השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות בכל הנוגע לבחירות בקרב אסירים ועצירים; הוראות אלה אינן טעונות פרסום ברשומות, והן יובאו לידיעת האסירים והעצירים ושאר הנוגעים בדבר בדרך שיקבע השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

סדרי הצבעה

84ז.

(א) ההצבעה בקלפיות לאסירים תהיה בשעות שייקבעו בהוראות לפי סעיף 84ו.

(ב) בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום קלפי לאסירים זולת חברי ועדת הקלפי, נציג המשרד לביטחון הפנים, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, השר או בא־כוחו וסוהרים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר."

מה זה, השר או בא-כוחו? למה?

נציג של השר.

אבל כתוב: נציג המשרד לביטחון הפנים. למה צריך, השר או בא כוחו?

לא, השר זה שר הפנים.

סדרי הצבעה

84ז.

"(ג) הרוצה להצביע בקלפי לאסירים חייב לזהות את עצמו כאמור בסעיף 60 או בכרטיס אסיר שהונפק על ידי שירות בתי הסוהר, או בתעודת השוטר או בתעודת הסוהר שלו.

(ד) המצביע בקלפי לאסירים ישים את מעטפת ההצבעה שלו לתוך מעטפה שנייה, וועדת הקלפי תציין על פני המעטפה החיצונית את שם המצביע, שם אביו, מספר זהותו במרשם האוכלוסין ופרטים אחרים שייקבעו בהוראות לפי סעיף 84ו."

איך הזיהוי נעשה, באמצעות תעודת זהות?

בתעודת אסיר של שירות בתי-הסוהר או בתעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון, כמו כל מצביע אחר.

ועציר? אותו דבר?

שוב, כולם יכולים עם תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון בתוקף. בנוסף לזה, אם יש להם תעודה של שב"ס, אז גם - - -

בן, בבקשה.

לעניין 84ז(ב) – נכתב: בשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום קלפי לאסירים זולת חברי ועדת הקלפי, נציג המשרד לביטחון הפנים, בוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה, השר או בא־כוחו וסוהרים הדרושים לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר. אז אנחנו מבקשים שהמילים: "לדעת ועדת הקלפי" יימחקו, ויהיה רשום: "וסוהרים הדרושים לשמירת הסדר, הביטחון ושלום הציבור בבית-הסוהר".

ועדת הקלפי לא אחראית על הביטחון בבית-הסוהר.

צודק. הערה טובה.

אני מבקשת להוסיף, אדוני. כתוב: תציין את שם אביו. למה את שם אימו, או אביו ואימו?

הם העתיקו מחוק הבחירות.

כן, אבל אנחנו חושבים שהגיע הזמן לתקן את זה.

מהי עמדת משרד הפנים?

בפועל אין צורך. זה רק פריט זיהוי נוסף כדי לוודא אם יש איזושהי טעות סופר בתעודת זהות. אם זה מפריע לוועדה - - -

שיהיה גם אימא. שם הוריו.

שם אביו או שם אימו.

בסדר. מתקדמים.

"מיון מעטפות של אסירים ועצירים וספירת הקולות

84ח.

(א) מיון המעטפות של אלה שהצביעו בקלפיות לאסירים והעברתן לוועדות הבחירות שליד הרשויות המקומיות המתאימות יהיו בהתאם להוראות לפי סעיף 84ו.

(ב) בהגיע המעטפות האסירים והעצירים לוועדת הבחירות, תיגש הוועדה ללא דיחוי לבדיקתן כדי לברר אם האסירים והעצירים ששמותיהם רשומים על המעטפות החיצוניות, הם בעלי זכות לבחור למועצה.

(ג) עם סיום הבדיקה וגניזת המעטפות שנמצאו פסולות, יופרדו מעטפות ההצבעה מן המעטפות החיצוניות הכשרות, ולא יוחל בספירת הקולות אלא לאחר גניזת המעטפות החיצוניות.

(ד) במעמד בדיקת המעטפות של האסירים והעצירים ומניין הקולות לא יימצא אדם זולת אלה: חברי ועדת הבחירות, מנהל הבחירות, באי־כוח רשימות המועמדים או ממלאי מקומם, השר או בא־כוחו ושוטרים הדרושים, לדעת ועדת הבחירות, לשמירת הסדר."

פה אותה הערה, אותו תיקון.

לא, כאן זה לא, בגלל שוועדת הבחירות היא מחוץ - - -

זה לא בתוך בתי הסוהר.

זה ברשות המקומית.

"פרוטוקול

84ט.

(א) ועדת הבחירות תנהל פרוטוקול, בטופס שייקבע בתקנות, על הבדיקה לפי סעיף 84ח ועל מניין הקולות, ותמסור את הפרוטוקול לידי מנהל הבחירות.

(ב) כל חבר ועדת הבחירות ובא־כוח כל רשימת מועמדים או ממלא מקומו יחתמו על הפרוטוקול; היו מהם שלא חתמו, לא ייפגם הפרוטוקול בשל כך.

סיכום מניין הקולות

84י.

בסיכום מניין הקולות לפי סעיף 65 יובאו בחשבון גם הקולות של מי שהצביעו לפי פרק זה בהתאם לפרטים שבפרוטוקול לפי סעיף 84ט.

תעמולת בחירות

84יא.

(א) תעמולת בחירות המתפרסמת ומשודרת בכלי התקשורת תהא מותרת בין כתלי בתי הסוהר ומקומות המעצר, במידת האפשר; השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות לעניין הדרך שבה תופעל הוראה זו ומידת הפעלתה.

(ב) פרט לאמור בסעיף קטן (א), אסורה כל תעמולת בחירות בין כתלי בית סוהר או מקום מעצר, בין בכתב ובין בעל פה.

(ג) שום תעמולה לא תהיה מכוונת לאסירים או לעצירים בלבד.

(ד) בכל בית סוהר, ובמידת האפשר גם בכל מקום מעצר, יותקן לוח שעליו יודבקו שם רשימת המועמדים, כתובתה ומספר הטלפון שלה, שיומצאו לשר; אסירים או עצירים יהיו רשאים לעיין בלוחות האמורים, בתנאים ובזמנים שיקבע השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, בשים לב לכך שלא ייפגעו הסדר והביטחון.

סמכויות מיוחדות

84יב.

הוראות סעיף 61א יחולו, בשינויים המחויבים, על הבחירות בבתי סוהר ובמקומות מעצר."

הערות, בבקשה.

אני רוצה להפנות לייעוץ המשפטי שאלה – לי הובהר שסוכם כי כל נושא התעמולה ירד, אז קודם כל - - -

לגבי הבחירות המוניציפליות, זה פחות רלוונטי לנו.

שמי דורון נגרין, מהלשכה המשפטית במשרד הפנים. אנחנו חושבים שסעיפים קטנים (א) ו-(ב) הם לא נחוצים, כיוון שבניגוד לבחירות בכנסת, אין תעמולת בחירות בכלי התקשורת ובטלוויזיה כמו בבחירות לכנסת. ואם מדובר בתעמולה בעיתונים, אז ככל שאסירים חשופים לזה גם כך, או לרדיו, אז הם יהיו חשופים לזה בלי שום קשר.

בוודאי. אנחנו לא עושים להם צנזורה.

אז אנחנו חושבים שאין צורך בסעיפים האלה, ובי"ת, לגבי (ג) ו-(ד) אין לנו התנגדות.

למה להוריד את הסעיפים האלה? - - -

אם אין צורך בהם, אז בשביל מה? - - -

מי אמר שאין צורך בהם? לא הבנתי.

יכול להיות שהם לא יאפשרו להם להכניס עיתונים, כי מדובר בתעמולת בחירות.

אתה לא יכול לדעת אף פעם - - -

זה לא סעיפים שמקימים את הזכות. אסיר שחשוף לטלוויזיה, לעיתון ולרדיו, אז יהיה חשוף לזה ממילא. זה לא שיש צנזורה - - -

אתה מתכוון להגיד לי שיכול להיות שהם יקימו יחידה שלמה שלפני הבחירות היא תגזור את כל העיתונים שכתוב בהם זה, והיא תכניס להם את העיתונים בלי זה?

לא. בדיוק הפוך. הם לא עושים את זה גם ככה, אז אין צורך להכניס את זה.

הם מתכוונים לומר שלא יקום מחר מישהו ויגיד: רק שנייה, אני רוצה לעשות תעמולה בבית-הסוהר, אני לא יודע על מה מצביעים, תביאו לי לפה מרצים, אני חייב לשמוע, תביאו לי את המועמדים לפה, תעשו לי פה טקס. אז הם אומרים: שמע, אין חובה כזאת. בוודאי שכל אינפורמציה שמתקבלת אצל האסיר, כמו כל אזרח רגיל, אז בוודאי לא נבקש לעשות לכם אנטי-מחיקון שם, איפה שכתוב תצנזרו, ובעיתונים באותה תקופה, בואו תגזרו את מה שיש. אני לא מדבר על זה.

הוא עושה את ההבחנה בגלל המוניציפלי.

זה ההסדר, דרך אגב אומר לי תומר, זה גם ההסדר הנהוג בבחירות לכנסת.

כן, אבל בבחירות לכנסת יש תשדירי תעמולה שהם יותר - - -

אז מה אכפת לך?

אז להיפך. אם שם יש תעמולה וכתוב שלא חייבים, אז אם אין תעמולה אז ודאי שלא חייבים. לא נמציא תעמולה.

העניין הוא שבכנסת יש שידורי תעמולה מוסדרים, ולכן יש סעיף שאומר שצריך לאפשר את זה במידת האפשר לאסירים, לאפשר להם חשיפה לתעמולה. אצלנו אין תעמולה.

חבר'ה, אבל אנחנו לא יודעים - - -

- - -

הסעיף הזה מטיל חובה על שר הפנים לאפשר חשיפה לתעמולה.

- - -

יכולה להיות תעמולה אולי באיזשהו רדיו מקומי, ומהסעיף הזה משתמע לכאורה שצריך לאפשר לכל עציר להיות חשוף לאותה תעמולה, שזה רדיו מקומי בצפון - - -

אני רוצה לומר שני דברים. האחד, קודם כל, גם בכנסת יש כללים. הרי המפלגות עושות את התעמולה, לא האסיר מבקש. זה מה שנקרא, דוחפים לו את התעמולה. לכן, האסיר כאן הוא אדיש. מה שנותנים לו, זה התעמולה שיש לו. אם יש – יש, אם אין – אין. הוא לא יבוא ויגיד, רבותי, אני רוצה לפסול את הבחירות בגלל שתמציאו לי תעמולה. לא היה לי.

לא, אבל אם, למשל, יש אסיר שמוחזק בדרום והוא תושב הצפון, ויש ברדיו המקומי תעמולה כזו או אחרת, אני לא יכול לאפשר לו, טכנית.

מה זאת אומרת? הוא ירצה שנפתח לו רדיו - - -

הוא לא קולט.

- - -

כתוב במידת האפשר.

בבחירות לכנסת יש גם מספר מפלגות, זה מפורסם, ידוע. יש לי פה כל-כך הרבה רשויות והרי בבית-סוהר אחד יכול להיות מגוון של אסירים ועצורים מכל הארץ עם עשרות רשימות. אני צריך את כל החומה של בית הכלא כדי להציג - - -

אתה עושה את זה במידת האפשר. לא מעבר לזה.

כבוד היושב-ראש, יש לי הצעה שתפתור את הבעיה.

אתה קיבלת רשות דיבור?

כבוד, אפשר הצעה?

לא, לא. בנימין, אתה מרשה לעצמך פה להתפרץ איך שאתה רוצה.

אבל זה על הנושא.

אתה קיבלת רשות דיבור?

אז אני מבקש.

אני מבקש.

אז יפה, קודם כל, תבקש.

אני מבקש.

עכשיו תקבל.

אני מציע ככה – יש חצר בכל בית כלא ומעצר, להעמיד שם לוח מודעות ולתלות עליו את כל מי שמתמודד, ובזה יגמרו את העניין.

לתלות את התמונה או לתלות את המתמודד?

לתלות את התמונה עם המתמודד ביחד, וגמרנו. ואז לא תהיה בעיה, כל אחד ידע מה כל אחד אומר.

זה, למשל, משהו שהוא לא ישים, כשיש 300 אגפים במתקני שב"ס, מעל 30 מתקנים, זה משהו שלא ניתן לעשות.

כן, אבל - - - מי שרוצה להעביר לאסירים פלאפונים סלולריים כדי לראות - - -

רבותי, לדעתי, אנחנו לוקחים את זה לקצוות לא נכונים. בבחירות לכנסת זה יותר פשוט, בוודאי. יש סט ארצי, הכול ארצי, ולכן יש מספר רשימות שאנחנו מכירים אותן ברמה הארצית, ברדיו ובטלוויזיה, ולכן אין דיפרנציאציה בין אסיר לאסיר.

כאן זה יותר מורכב. אבל אנחנו לא מבקשים לעשות להם תעמולה, שכל אחד יבוא ויגיד, טוב, אני לא יודע למי להצביע, נא לעשות לי תעמולה. כמו שאתה אומר, יש שם 300 חבר'ה, כל אחד בא מיישוב אחר, נתחיל עכשיו לעשות לו תעמולה על היישוב שלו?

למה לא לנסח את הסעיף ככה: אסיר או עצור יהיה חשוף לתעמולת הבחירות? - - -

בן, תשבו גם פה. אני מבין מה שאתם אומרים. אני מבין שאתם, בסופו של דבר, מפחדים מאותו עורך-דין שיבוא אליכם יום אחד לבג"ץ ויגיד, כתוב, אז תשימו לנו תעמולה. ואז תצטרכו עכשיו לשבור את הראש – איך אמר זה, איפה נשים בכלל את הפתקאות של המועמדים? גם חומת הכלא לא תספיק.

אפשר לכתוב: במידה ותהיה תעמולה - - -

שבו איתם ביחד, ולקראת הקריאה השנייה והשלישית תשנו את זה.

במידה ותהיה, אז זה לא יהיה מעוגן בחוק - - -

אדוני היושב-ראש, אני כן מבקש, דווקא בגלל הרגישות המיוחדת של הנושא הזה, שלא ייכתב – גם פה כתוב: בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים. אנחנו מבקשים פה שיהיה ברור שזה בהסכמת השר לביטחון הפנים, מכיוון שזה ממש נוגע בסדר הציבורי - - -

על מה אתה מדבר איתי?

אני מדבר איתך על סעיף 84יא(א) ועל סעיף 84יא(ד). בשני המקומות האלה כתוב - - -

סעיף 84יא(א): "תעמולת בחירות המתפרסמת ומשודרת בכלי התקשורת תהא מותרת בין כתלי בתי הסוהר ומקומות המעצר, במידת האפשר;" – דרך אגב, זה כתוב, במידת האפשר. זה כבר שיקול לדעת של מפקד בית-הסוהר - - -

שבסוף הופך לשיקול דעת בית-המשפט.

הרי אין לדבר סוף. כתוב כאם בפירוש: "במידת האפשר". דרך אגב, במדינה דמוקרטית בית-המשפט תמיד סוברני להיכנס לכל סוגיה ששואלים אותו. גם אם השר החליט, תמיד אפשר להגיד, הולכים לבית-המשפט, אולי זה משהו לא בסדר.

בוחנים את הסבירות של ההחלטה.

סעיף 84יא(א): "השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות לעניין הדרך שבה תופעל הוראה זו ומידת הפעלתה." איזו הוראה, של תעמולת הבחירות?

על תעמולת הבחירות, בדיוק. בגלל הרגישות אנחנו מבקשים שהעניין הזה יהיה בהסכמה. אני לא חושב שצריכה להיות בעיה עם זה.

אם הוא רוצה - - - לרון חולדאי, תעשה לו את זה.

גם לגבי (ד) וגם לגבי (א).

אני לא רואה בזה משהו רציני.

ראה גם בסעיף קטן 84יא(ד) בהמשך, גם שם כתוב: "בשים לב לכך שלא ייפגעו הסדר והביטחון". נושא שהשר לבט"פ מופקד עליו, לכן לא יכול להיות - - -

סעיף 84יא(ד): "בכל בית סוהר, ובמידת האפשר גם בכל מקום מעצר, יותקן לוח שעליו יודבקו שם רשימת המועמדים, כתובתה ומספר הטלפון שלה, שיומצאו לשר; אסירים או עצירים יהיו רשאים לעיין בלוחות האמורים, בתנאים ובזמנים שיקבע השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, בשים לב לכך שלא ייפגעו הסדר והביטחון."

הם כותבים שזה נוגע לביטחון.

פה אני מקבל את העמדה שלהם. אני מקבל את מה שאתה אומר, את 84יא(ד) אפשר לעשות בתיאום עם השר.

בהסכמה.

בהסכמה. כן, בסדר. יש לך הסכמה אחת.

אני אחזור על מה שהסכמנו עליו. בסעיף 84יא(ד), זה יהיה בהסכמת השר לביטחון הפנים.

לגבי הסדר והביטחון בוועדת הקלפי, סעיף 84ז(ב), זה יהיה: לדעת ועדת הקלפי לשמירת הסדר והביטחון ושלום הציבור.

ולגבי סעיף קטן 84ז(ד) של אותו סעיף, שעל גבי המעטפה החיצונית יכתבו את שמו של אביו או אימו.

יש עוד הערות שמישהו רוצה להעיר, לפני שאנחנו מביאים את זה להצבעה?

אני הקשבתי בקשב רב למה שאמרתם, אבל לדעתי, צריך לסייג את החוק הזה בדבר אחד: למעט אסירים שהם אסירים שפגעו בביטחון המדינה – מהם צריך לשלול את האפשרות להצביע, לדעתי.

כתבת לי את זה כבר. אם לא העליתי את זה, כנראה שאנחנו לא מקבלים את זה.

אסירים שלא נוהרים לקלפיות - - -

בגדול, אנחנו מעתיקים את זה מחוק הבחירות. אנחנו לא באים לתקן את הבחירות לכנסת. ודרך אגב, שם זה יותר חשוב מאשר לבחירות המוניציפליות. אז בואו נעזוב את זה, נשאיר את זה ככה ולא נתחכם.

בבקשה, רבותי, מי בעד החוק כפי שהוקרא עם התיקונים? שירים את ידו.

אני מצביע במקום תמי, בסדר?

אין בעיה.

שישה בעד.

מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – פה אחד

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – בחירות בבתי סוהר ובבתי מעצר), התשע"ו–2015, אושרה.

אנחנו קובעים: ששה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, והצעת החוק אושרה להכנה לקריאה ראשונה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.