הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 311

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, י"א בטבת התשע"ז (09 בינואר 2017), שעה 10:00

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקונים שונים), התשע"ז-2017 – הכנה לקריאה ראשונה.

חברי הוועדה: אורי מקלב – מ"מ היו"ר

ענת ברקו

אוסאמה סעדי

אלעזר שטרן

טלב אבו עראר

רוברט אילטוב

יואל חסון

מנכ"לית ועדת הבחירות - אורלי עדס

היועץ המשפטי, ועדת הבחירות - דין ליבנה

מנהל מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - עמי ברקוביץ

עו"ד, מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - מיכל אברהם

מנהלת מח' בלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין - אודליה אדרי

מנהל תחום מרשם ודרכונים, רשות האוכלוסין - אליהו לוי

מנהל סיעת ישראל ביתנו, הכנסת - רומן גרביץ

ניצן רוזנברג

אלעזר שטרן

אסף פרידמן

ירון קוונשטוק

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקונים שונים), התשע"ז-2017 – הכנה לקריאה ראשונה

ברשותכם, אם תאפשרו לי, אני מתכבד לפתוח ישיבה של ועדת החוקה. היום יום י"א בטבת התשע"ז, ה-9 בינואר 2017. הנושא: הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקונים שונים), התשע"ז-2017. כפי שבוודאי ברור לכולם, נתבקשתי על-ידי היושב-ראש הקבוע למלא את מקומו. ואני רק רואה חובה לציין שהדיון הזה לא בא לסמל איזה משהו - - -

לא מסמל? חשבתי שכן.

לא, לא מסמל שום דבר. זה אני רוצה להגיד לך: לא מסמל שום דבר. יש איזה קונוטציה לבחירות מתקרבות שאנחנו יודעים.

לא יעזור, יש ריח של בחירות.

אצלנו חוש הריח התפוגג בוועדת הבחירות.

צריך להגיד, למען השקיפות המלאה, שהדיון הזה דיון כמעט המשך מלפני חצי שנה.

הוא היה כבר מזמן מתוכנן.

וגם אם לא המשך, הוא נקבע כבר הרבה זמן מקודם. זה שזה יכול להשתלב בתוך האווירה שחלק רוצים להרגיש אותה, או שיש כאלה שאומרים שהכול מסודר, אפשר כבר להתחיל בחירות. אולי אחרי התיקונים האלה כבר הכול מוכן ואפשר להתחיל בחירות, או שיש מי חושב שאם זה לא יהיה מתוקן אז לא יהיה בחירות, אז אני חושב שבאמת כל אחד יעשה לעצמו התרת חלום.

אנחנו באים בישיבה הזו, ונתבקשנו לתקן תיקונים שכולם או רובם – רובם בכל אופן – ודאי באו מתוך הפרקטיקה, מתוך הניסיון, מתוך הרצון להשתפר, להתייעל, להתאים את עצמנו למצב הקיים, כל סעיף יש לו את ההתאמה שלו. ולכן אחרי תקופה ועדת הבחירות מביאה לוועדת החוקה את התיקונים המתבקשים.

כמובן שכל סעיף בנפרד תסבירו, כדי לדעת מדוע אתם מציעים את השינויים האלה. כפי שאמרתי, לא כל השינויים מתוך הפרקטיקה, יש אולי מתוך הרצון להתאים את המצב, ויש כאלה שאולי לאור הביקורת או דברים כאלה שהיה על ועדת הבחירות. אני חושב שלא שצריך הקדמה, אני חושב שצריך בסך הכול להסביר סעיף-סעיף.

אלא אם כן המנכ"לית רוצה לומר משהו.

אתם רוצים איזה הקדמה כוללת?

אני יכולה רק להשלים את דבריך, רק לציין שההצעה הזו נדונה בכל מוסדות ועדת הבחירות המרכזית, שזה ועדת משנה לחקיקה, נשיאות הוועדה בראשות השופטת חיות, ומליאת הוועדה שזה 30 נציגים של כל סיעות הבית, ושוב בראשות השופטת חיות.

וזה נעשה בוועדת הבחירות הזו?

כן. למעשה, ההצעה הזו היא תוצר של הליך הפקת לקחים שאנחנו מבצעים בוועדת הבחירות כבר יום לאחר מערכת הבחירות לכנסת הקודמת. יום למחרת הבחירות התחלנו בהליך הפקת לקחים שנמשך עד היום. הוא יימשך עד למועד הבחירות. וזה החלק הראשון של התהליך. ההצעה הזו כוללת גם חלק מהפקת לקחים מדוחות מבקר המדינה, ומלקחים של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט ג'ובראן.

וכפי שציינת, חלק מהדברים הם כתוצאה מההליך הזה. חלקם באים להתאים בעצם מצב קיים שאותו אנחנו נוהגים, ולא מעוגן בחקיקה, ונכון יותר לעגן אותו.

אני רק רוצה להגיד הערה אחת. סך הכול הבאתם כאן הרבה תיקונים. סד הזמנים הוא לא רחב מדי כאן, אני אומר את זה לחברים. אנחנו מוגבלים בזמן. יש הצבעות, יש עוד דיונים אחר כך. לכן הטלתם עלי משימה לא קלה, כדי להספיק את החקיקה הזאת בתוך תקופת הזמן. לכן אנחנו צריכים להיות מתומצתים וממוקדים.

אפשר?

בבקשה.

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. אני מקווה שבאמת אנחנו דנים בתיקונים האלה בזמן, שבאמת תהיינה בחירות כמה שיותר מוקדמות, לפחות אנחנו רוצים את זה.

Wishful thinking, אבל זה לא יקרה. אבל אתה יכול לחלום.

בסדר, לפחות תקוות. תקוות. החלום יתממש בקרוב.

בערך כמו שגטאס יחזור לכנסת.

באמת כמו שאמרה מנכ"לית ועדת הבחירות, שאנחנו דנים בתיקונים האלה. אני חבר בוועדת הבחירות המרכזית.

סגן יושב-ראש.

היום סגן יושב-ראש. אבל גם לפני שהייתי חבר כנסת, שנים על גבי שנים אני בוועדת הבחירות. וחלק מהתיקונים הם באמת תיקונים שהצטברו במהלך הניסיון של הבחירות הקודמות.

כמו שאמרת, אנחנו מוגבלים בסד של זמנים. אני חושב שיש תיקונים שאין מחלוקת לגביהם.

אז אני מקבל את ההצעה של סעדי, שמה שאין מחלוקת - - - מה שיש מחלוקת ניתן את - - -

נריץ את זה. נריץ.

אני מקבל את מה שאומר חבר הכנסת סעדי בדברים כאלה. איך אתם עושים את זה? מקריאים ואחרי זה מסבירים?

כן, אנחנו - - -

מה שלא במחלוקת, ניצן.

נקריא את הסעיף. אם צריך הסבר, בבקשה.

אז הסעיף הראשון זה תיקון סעיף 8 לחוק הבחירות. הנושא שלו זה העברת יישוב בין אזורי בחירות. הנוסח הוא:

1.

בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) מצאה הוועדה המרכזית, לא יאוחר מהיום ה-42 שלפני יום הבחירות, כי מטעמי ניהול הבחירות יש הצדקה לכלול יישוב באזור בחירות מסוים, רשאית היא לקבוע את אזור הבחירות שבו ייכלל, ובלבד שאזורי הבחירות יהיו שטחים רצופים."

הכוונה פה בעצם זה לתת לוועדת הבחירות איזושהי סמכות שכיום אין לה. שטח המדינה מחולק לאזורי בחירות. החלוקה הזאת היא לפי נפות שנקבעו בחוק מקום המדינה, וזה איזושהי חלוקה שיא מנהלית. ומה שוועדת הבחירות מבקשת זה להתמודד עם מצב שבו לפעמים יש יישוב שנמצא בקצה של אזור בחירות כזה, זה איזושהי חלוקה גאוגרפית על פניה שרירותית.

זה ועדת הבחירות האזוריות?

בדיוק. יש ועדת בחירות אזוריות בכל אזור כזה.

ניצן, אם הייתי קורא את זה כאחד שלא משפטן, הייתי מבין שמדובר על יישוב חדש. לא הייתי מבין שמדובר על להעביר יישוב שכבר קיים באזור אחד לאזור אחר.

אני יכולה לתת דוגמה כדי להמחיש.

השאלה אם הנוסח, שאני לא יודע, אני לא מקצוען ולא משפטן, שיש לה סמכות לכלול יישוב - - -

אתה מקצוען אך לא משפטן, אדוני היושב-ראש. תעשה את ההבחנה.

צריך יותר להבין – יישובים קיימים.

מטעמים מנהליים - - -

אפשר להוסיף את המילה קיים?

אבל השאלה מה יקרה אם יהיה יישוב חדש ששובץ לא נכון.

אז נבהיר את זה: אולי קיים או חדש.

מה שאת אומרת, צריך את שני הניסוחים, גם זה וגם זה.

אני יכולה להתייעץ עם נוסח החוק אצלנו, ואם זה בעיה נוסיף את זה.

בסדר.

לא, הכוונה היא שהיישוב והקלפיות נשארות אותו דבר.

נכון.

אותו בוחר מצביע.

אם זה ועדת בחירות אזורית. אמרתי.

רק השיוך האזורי יהיה שונה. זה לא משפיע.

זה משהו מנהלתי.

על מה זה משפיע?

ועדת הבחירות האזוריות.

אתן דוגמה לגבי ההשפעה.

תחת מי הם נמצאים, תחת איזו ועדת בחירות אזורית.

יישוב רחוק - - - 100 ק"מ, אז לפעמים יש ועדת בחירות אזורית יותר קרובה.

אוסאמה, רק אמרתי, שבנוסח פשוט הייתי מבין - - -

כן, כן, הבנתי.

אז צריך למצוא את הנוסח שידבר גם על יישוב קיים וגם על יישוב חדש. הלאה.

כן, ובאמת חברת הכנסת שאלה פה שאלה חשובה, שאשמח לשמוע מכם איזו השפעה יש על הבוחרים – גם אם אין השפעה ארצה לשמוע – איזה השפעה יכולה להיות לזה על מפלגות. ומבחינתכם, כמובן, מבחינת ההיערכות המנהלית, שזה מה שאתם אומרים - - -

ההשפעה היחידה היא בעצם מנהלית, מטעמים של ניהול מערכת בחירות, נוחות מנהלית לוועדת הבחירות. אתן דוגמה כדי להמחיש. היישוב למשל מעלה-אפרים, שנמצא בבקעה, היום משתייך לוועדה האזורית יזרעאל, שהמרכז שלה הוא בעפולה. המשמעות היא שכל הצוות שעובד בקלפי אמור לצאת מעפולה לבקעה, ליישוב מעלה-אפרים.

60-50 ק"מ.

ולהחזיר בתום יום הבחירות בלילה, לפנות בוקר, את כל החומר לשם.

אבל אם הוא יצורף לבית-שאן?

הנכון יותר הוא לשייך את זה לוועדה אזורית יהודה.

זה אזור יהודה.

יהודה. זה אזור יהודה.

איפה זה יהודה.

יהודה, משרדי הוועדה הם בירושלים. וזה יותר קרוב ליישובים ששייכים למועצה הזו. ולכן יותר נכון, כי אז יש רכז גוש לכל היישובים האלה באזור ומשייכים. היום הוועדה באזור יזרעאל מוציאה בעצם רכז גוש מיוחד ליישוב מעלה-אפרים.

אז בעצם, אורלי, את אומרת שהחלוקה צריכה להיות טריטוריאלית לפי רמת הנגישות והמרחקים?

כן. בין היתר.

זאת אומרת, נוחות של נגישות ומרחקים.

עכשיו, הבוחר מבחינתו לא ירגיש שום שינוי.

יש דברים חריגים, אז מתקנים את זה.

הבוחר – זה לא משנה לו.

ענבר

אין קשר בין הבוחר, זה רק הקטע הפרוצדורלי.

לא, הבוחר נשאר אותו דבר.

ההתייחסות תחת איזה בחירות אזורית נמצאת, כמו שאמר אוסאמה, וזה הכול.

בדיוק.

כן.

ומבחינת אבל הסיעות, יש איזה עניין שהם יכולים להחליף חברי ועדות קלפי, שזה יכול להיות רק - - -

נכון. גם להם זה יותר נוח, אני מניחה, כי אז הם שולחים מאזור ירושלים ולא צריכים לשלוח חברים מאזור עפולה.

אבל בעניין הזה זה כן משנה, כי הם יוכלו להחליף בין חברי ועדת קלפי לפי האזור שאליו משויכת הקלפי.

כן, החלפות בהסכמה.

אבל הם תמיד עושים את זה לפי האזור?

כן.

תמיד? זה חייב להיות?

כן.

זה החוק.

זה כן שינוי שהתיקון יעשה.

כי זה תיקון שהוא כן משמעותי.

לא, הוא לא תיקון, זה מצב קיים.

זאת אומרת, הם חייבים להיות מהאזור. אין כזה דבר.

לא, את - - - יכולה גם לשלוח - - -

לא, את יכולה גם מאילת.

לא, אני יכול לשלוח מכל מקום.

אז כן יכולים לשלוח מכל מקום. זה לא מגביל.

סליחה, שנבין. מי שעושה את ההסדרים, את ההחלפות, זה אותם חברי ועדת הבחירות האזוריות.

חברי הועדות האזוריות.

חברי ועדת הבחירות האזוריות הם אלה שעושים את ההחלפות. לא יכול להיות, אי-אפשר מישהו - - -

אבל ההחלפה חייבת להיות מאותו אזור?

מה זאת אומרת מאותו אזור? לא, מאיפה מגיע המחליף - - -

ההחלפה של חברי ועדת הקלפי – אתה יכול להחליף בין חברים באותו אזור.

אבל לא הכוונה לבן-אדם שחייב להיות מאותו אזור.

אבל חברי ועדת קלפי זה אנשים שאני מביא אותם מאילת גם.

נכון.

השאלה מי הרכזים, מי הנציגות של מפלגות. בהנחה שלכל אחד יש בכל מקום, אין בזה השלכה, רק פשוט משהו אדמיניסטרטיבי יותר לייעל את העבודה, לא מעבר לזה. אני מבין שזה גם לא קורה הרבה, מדובר על מקרה, שניים, שלושה מקרים גג.

כן, אנחנו פשוט רוצים רק במקרים, לא נעשה בזה שימוש יום-יומי.

תיקון סעיף 19. בבקשה.

תיקון סעיף 19 – הקדמת מועד מינוי ועדות אזוריות

2.

בסעיף 19(א) לחוק העיקרי, במקום "ה-38" יבוא "ה-52".

בעצם המשמעות כאן היא שהיום ועדה מרכזית ממנה את ועדות הבחירות האזוריות עד היום ה-38 שלפני יום הבחירות. ורוצים להקדים את זה, כך שהיא תמנה אותן עד ליום ה-52 שלפני יום הבחירות.

שיהיה יותר זמן להתארגנות.

שיהיה יותר זמן להתארגנות.

אני לא מכיר את לוח הזמנים של הבחירות. זה לא מתנגש עם תיקונים אחרים?

זה בול מתאים לנו.

זה יותר מתאים המועד שאנחנו מציעים עכשיו מאשר המועד הקיים.

צריכים לעשות את ההתחשבנויות הפנימיות יותר מהר. הרי בסופו של דבר תמיד זה ברגע האחרון, אז מה זה משנה ברגע האחרון לפני היום ה-38 - - -

אז זה יהיה ברגע האחרון לפני היום ה-52 לפחות.

תמיד מכניסים את השבת ברגע האחרון.

אתה מכיר את זה. נכון.

גם אפשר לציין, שתמיד גם אפשר להחליף את חברי הוועדות האזוריות. אחרי שמינית אותם ביום ה-52 - - -

אבל זה אחרי הגשת הרשימות – לא, זה לא הגשת הרשימות, אבל קביעת הרשימות. אבל תאריכים זה קובע, יודעים מי הרשימות לכנסת.

כן, אבל זה לא רלוונטי.

זה לא רלוונטי בגלל שזה רק - - -

לא, מכיוון שרק סיעות הכנסת היוצאת חברות בוועדה האזורית.

כמה זמן הגשת הרשימות לפני הבחירות?

42 יום? 42.

אז זה לפני הגשת הבחירות.

47, 48, סליחה.

מפלגה שמתכוננת לא לרוץ, אז היא תתבטל אם היא מגישה - - -

ההרכב של הוועדה האזורית הוא בעצם כמו בוועדה המרכזית. הוא מסיעות הכנסת - - -

לפי הקיים. לא לפי מה שמוגש. יש להם משקיפים.

ומתי ועדת הבחירות - - -

60 יום אחרי הבחירות הקודמות. הוועדה המרכזית כבר קיימת.

מיד אחרי הבחירות - - -

את רוצה להקריא את זה?

הקראתי. אפשר להמשיך.

סעיף 20?

כן. תיקון סעיף 20. הנושא הוא מינוי סגני יו"ר בוועדות האזוריות.

כל מה שהקראנו, הפירוש הוא שאישרנו.

צריך להצביע על זה בבת אחת?

כן, בסוף תצביעו על הכול.

צריך להצביע על כל דבר?

לא, בסוף.

נצביע על החבילה.

לא, אבל אדוני היושב-ראש, אולי אני רוצה להצביע על סעיף מסוים ולא על סעיף אחר. צריך להצביע על כל סעיף וסעיף. יכול להיות שאני מתנגד לתיקון מסוים, אבל אני מסכים לתיקון. אי-אפשר לעשות את זה. בוא נגמור סעיף-סעיף, נצביע.

אנחנו מצביעים על תיקון סעיף 8, שהקראת?

לא נבקש רוויזיה.

מה שלכם יותר נוח.

אני חושב שיותר נוח.

אנחנו בדרך כלל מגיעים על כל סעיף, ובסוף מצביעים, אבל מה שיותר נוח.

אבל אם רוצה להצביע?

אפשר לעשות כל סעיף, ובסוף את הכול יחד.

אין בעיה.

זה המון סעיפים.

תיקון מס' 8, מי בעד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 1 – פה אחד

סעיף 1 אושר.

כולם.

תיקון מס' 19, מי בעד?

הצבעה

בעד אישור סעיף 2 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 2 אושר.

תיקון מס' 20, עכשיו את מסבירה אותו.

כן, עכשיו אנחנו בתיקון סעיף 20, בסעיף 3 להצעת החוק.

תיקון סעיף 20 –מינוי סגני יו"ר בוועדות האזוריות

3.

בסעיף 20(ב) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "בהתחשב במספר החברים של כל סיעה בוועדה המרכזית ביחס למספר החברים הכולל בוועדה המרכזית, למעט היושב ראש; יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע בכללים את האופן והמועדים למינוי סגנים כאמור".

הסעיף הזה עוסק באיך ממנים את הסגנים של ועדה אזורית. בעיקרון היום סעיף 20 לחוק אומר שהוועדה המרכזית היא זאת שממנה לכל ועדה אזורית מבין החברים של אותה ועדה את הסגנים. ומה שבעצם ועדת הבחירות המרכזית מציעה זה לעגן בחוק את מה שהם עושים היום למעשה, שזה אומר שהם פשוט ימנו את חברי ועדת הבחירות האזוריות לפי היחס של חברי הסיעות בוועדה המרכזית.

באופן יחסי לגודל הסיעות.

באופן יחסי לגודל הסיעות.

היום לא ממנים סגנים?

היום ממנים. אבל מה שקורה, החוק אומר רק שיכהנו שלושה סגנים בכל ועדה אזורית.

זה לא לפי היחס?

לא, החוק לא אומר איך ומה. אז הפרקטיקה שהונהגה בוועדת הבחירות היא כמו שעושים את כל החישובים האחרים, שהכול באופן יחסי לגודל הסיעות, אז גם כאן מה שאנחנו עושים זה חישוב לפי "בדר-עופר", לפי גודל הסיעות, ואז מחלקים את מספר הסגנים. ואז כולם יוצאים מרוצים, אף אחד לא חש מקופח, יש שוויון, הכול באופן יחסי.

זאת אומרת, אם לא קיבלתי בירושלים, אני מפלגה קטנה שלא קיבלה בירושלים, אקבל ביהודה.

זה המחשב עושה.

השלב הראשון הוא רנדומלי.

לא תמיד המפלגות הגדולות

אבל לא תמיד למפלגות הגדולות יש את הסגנים בכל מקום.

לא, מה פתאום.

לא. זה בדיוק העניין, כי לא יכול להיות לך בכל מקום אם זה לפי - - -

- - - יושבי-ראש אתה מקבל לפי היחס שלך. אתה מקבל גם את הסגנים באופן יחסי לגודל שלך.

נכון.

אם יש שברים וחצאים, אז אתם יודעים כבר להסתדר.

על מנת למנוע חיכוכים, אז אנחנו מציעים פשוט לעגן את זה בפרקטיקה שהיא כבר נהוגה.

היא קיימת.

אני חושבת קרוב ל-40 שנה עושים את זה.

רק תשימו לב, שיש כאן הסמכה, שמסמיכים את יושב-ראש הוועדה המרכזית, לקבוע בכללים את האופן והמועדים למינוי סגנים - - -

את הפרטים.

כן. הבנתי שאם תהיה מחלוקת, אז אמורים לפתור את זה בהגרלה או משהו כזה. אתם רוצים טיפה להרחיב?

כן, כמו שעושים בדברים אחרים בחוק, שאם יש מחלוקות, אז אנחנו בעצם נעשה הגרלה בין הסיעות על המקום.

זה לא אותם כללים כמו שיש בוועדה?

כן, זה כמו שאנחנו עושים היום.

אז אפשר לכתוב שזה אותם כללים, מה שיש בוועדת הבחירות המרכזית.

לא.

זה שילוב כזה.

לא, היא אומרת שיש כללים.

לא.

היום איך ממנים סגנים ל - - -

לא, בוועדה המרכזית זה שונה לגמרי. בוועדה המרכזית אין שלושה סגנים כמו שיש בוועדות האזוריות, אלא יש בין ארבעה לשמונה סגנים לפי החוק, וזה לפי גודל הסיעות. אין חלוקה סיעתית. ולכן זה לא אותו דבר.

בכל אופן, מה הסמכות שניתנת ליושב-ראש בחוק? זה לא כל כך ברור לי.

לקבוע את הכללים, את כל הפרטים, כיצד בדיוק יתנהל התהליך.

אם אי-אפשר בדיוק לתת שלושה או מה? הרי - - - המחשב נותן.

השלושה תמיד יינתנו. יהיו בכל ועדה תמיד שלושה, כי זה מה שקובע החוק.

נניח שיש 57 סגנים בארץ, נכון?

נכון, 19 כפול 3.

57 סגנים. הם מתחלקים לפי גודל המפלגות הקיימות. מה היושב-ראש עוד צריך לעשות עכשיו? איפה זה ואיפה זה?

נכון. אחד, איפה זה ואיפה זה, אם אין הסכמה בין הסיעות.

בדרך כלל אנחנו מגיעים להסכמה.

עכשיו הבנו.

מצוין. אם הן לא מסכימות – זה אחד. שתיים, עד איזה מועד צריך להגיש את הטופס שבו רשום את השם של הסגן הפרסונלי?

למה לא נקבע את זה עכשיו? למה אתם לא קובעים את זה קבוע?

כי אנחנו חושבים שזה יותר נכון לקבוע את הדברים האלה, פרטים כל כך קטנים, בכללים ולא בחקיקה, כי עד איזה יום יימסרו השמות.

יש לכם תקנות?

כן.

אז אתם כותבים את זה בתקנות?

כן.

אוקיי, והשופט מאשר את זה. הבנו.

כי זה לא מקום לחקיקה לעשות את זה, עד איזה יום תגישו לנו את השמות.

הבנתי. בסופו של דבר אתם לא עושים את הכול בחקיקה. יש 57 סגנים, זה נבחר לפי - - -

כי זה החוק כבר אומר.

עכשיו, איך זה נקבע בסופו של דבר, אני אעדיף ירושלים ומישהו אחר ברשימה אחרת - - -

בדרך כלל מה שנעשה, ננסה לגשר ביניכם, שתגיעו להסכמות.

אז אתם מנסים בהידברות. אם לא הולך בהידברות - - -

נעשה הגרלה.

לא תגיעו להסכמות, תהיה איזושהי הגרלה.

הבנו. מי בעד סעיף 20?

הצבעה

בעד סעיף 3 – רוב

נגד - מיעוט

סעיף 3 אושר.

כולם בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים.

בבקשה, סעיף 39. אוסאמה, אתה רוצה להצביע על סעיף 20? אוקיי. סעיף 39.

הצבענו?

כן, כן. היית בשיחה עמוקה.

חברי אבו עראר הפריע לי, אבל זה בסדר.

הסעיף הזה עוסק במידע שיועבר משר הפנים לוועדה. אני מקריאה:

תיקון סעיף 39 –

4.

בסעיף 39 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

מידע שיועבר משר הפנים לוועדה

"(ז) ביום החמישי שלפני יום הבחירות, ימסור שר הפנים לוועדה המרכזית לצורך מילוי תפקידיה, באמצעי אלקטרוני או מגנטי, מידע על פטירה של אדם הרשום בפנקס הבוחרים ורשימה של בוחרים שיצאו מישראל לפני למעלה משמונה שנים ולא נכנסו בחזרה לישראל נכון ליום מסירת המידע."

הסעיף הזה בעצם מגדיר מה המידע, או לפחות חלק ממנו, שמועבר ממרשם האוכלוסין, מרשות האוכלוסין, אל הוועדה. היום המידע שהם מקבלים זה מה שנקרא בחוק "מידע פנקס", זו רשימה שכוללת את השם של הבן-אדם, שם פרטי ושם משפחה, שם האב ושם האם.

שמעודכן כמה זמן לפני הבחירות?

היום הקובע זה 150 ימים לפני יום הבחירות?

150 זה שליפת פנקס ראשון, ויש שליפת פנקס שני ושליפה סופית.

אחרי ערעורים.

הכי אחרון?

האחרון – היום ה-51 שלפני הבחירות.

51. אתם רוצים לצמצם עד 5 ימים. מה הביא אתכם לזה?

מה שאמרתי זה המידע פנקס.

הסיבה שחשבנו - - -

יש לי שאלה.

רק שנייה, נקבל את ההסבר ואחר כך. אני עוד לא מבין את הסעיף.

סליחה.

הסיבה שהעלינו את הסעיף הזה נובעת משני דוחות מבקר המדינה, שהתפרסמו אחרי שתי מערכות הבחירות האחרונות, והייתה ביקורת על כך שאזרחים ישראלים שהם בעלי זכות הצבעה ושהו בחו"ל ביום הבחירות, נמצא שהם הצביעו ביום הבחירות.

אז מה עושים עם ההצבעה שלהם? פוסלים אותה?

העברנו את זה לחקירות המשטרה.

אם זה משנה את התוצאות של - - - אז כן, אבל אם לא אז - - -

קודם כול, בתשובתנו למבקר המדינה עשינו בדיקות מדגמיות, והצטמצמו קצת המספרים, כיוון שלפעמים יש טעויות אנוש של המזכירים שמוחקים בטעות מישהו ברשימה במקום את השם הנכון.

איזה עוד טעויות מצאתם?

אני יכולה לתת דוגמה.

שמתים מצביעים.

אני צריך להפריד בין הנפטרים לבין אלה שהיו בחוץ לארץ.

אלה שני דברים נפרדים. בכל אופן, זו הדרך היחידה שמצאנו, כי לנו אין יכולת לבדוק את הדברים הללו. בניסיון לשמור על טוהר הבחירות, אז זו הדרך היחידה שחשבנו: אם נוכל לקבל מידע ממשרד הפנים עם רשימות, עם מגבלות מסוימות – אנשים שלא יצאו את הארץ שמונה שנים שלפני הבחירות וכו' – קבוצה מאוד מצומצמת, ונעביר את הרשימות הללו.

מה זה קבוצה מצומצמת? כמה זה?

אנחנו לא מדברים על כל מי ששוהה בחו"ל ביום הבחירות.

לא, מי ששמונה שנים לא חזר לארץ. כמה אנשים זה?

אז זה יחסית קבוצה מצומצמת?

מה זה מצומצם?

אני לא יודעת לומר את המספרים במדויק. אולי משרד הפנים בדקו את זה? אין לי את המספר, אבל זה מצומצם יותר מכלל - - -

זה גם יכול להיות 300,000. זה לא כל כך מצומצם. יש יורדים.

זה מעל שמונה שנים.

אז זו יחסית קבוצה מצומצמת לכלל השוהים בחו"ל, שגם לגבי המספר הזה בכלל אין מידע מדויק, כל גוף טוען למספרים אחרים. יש גופים שטוענים שיש 700,000, יש כאלה ש-500,000. תלוי איך מסתכלים על זה.

גם אם יש 700 ו-500 אלף יורדים שנמצאים בחוץ לארץ.

לא, בכלל.

אבל יכול להיות שבאים לבקר פה.

נכון.

והם יכולים להצביע.

זו בכלל לא אינדיקציה למשהו.

נכון.

אבל יכול להיות אחד שהוא תושב ארץ ישראל, ושהוא נולד פה, ויש לו זכות בחירה, והוא באמת לא היה כאן 18 שנים.

כן.

אנחנו מכירים את התופעות האלה.

כמה זמן ברצף אם מישהו בחו"ל, הוא לא יכול להצביע לאחר מכן?

אין דבר כזה.

אין דבר כזה. הוא תמיד יכול.

20 שנה, הוא חוזר.

הוא יכול לבוא באותו זמן נתון, אם הוא בא לארץ.

אני רוצה רק להבין: ואז מה יקרה? קודם כול, מה שאתם בדקתם.

מה שאנחנו נעשה, אם נקבל את המידע - - -

בדקתם שזה טעויות של - - -

חלק מצאנו שזה - - -

איך בדקתם שזה טעויות?

קיבלנו את רשימת השמות שהמבקר בדק, הוצאנו את פנקס הבוחרים של כל אחד מהמצביעים הללו, את פנקס הבוחרים שבו הצביע, והצלבנו בין שתי הרשימות של הקו והווי. ולפעמים נמצא שהוא פשוט נמחק בטעות. אם לא שניהם זהים ואין הצלבה - - -

זאת אומרת בין מזכיר הקלפי לבין יושב-ראש הקלפי?

לא, יש שתי רשימות, יש רשימה שמסומנת בווי ויש רשימה שמסומנת בקו.

מי מסמן את הקו הזה?

אחד זה המזכיר. ואת הרשימה השנייה, אחד מחברי ועדת הקלפי, כשהמצביע יוצא.

אוקיי, אז התכוונתי.

אבל זה פחות רלוונטי. מה שיותר רלוונטי זה לטענה שמצביעים שוהים בחו"ל. ישבנו למבקר – ערערנו קצת על האמינות של המרשם, כי הסברה שלנו הייתה שיכול להיות שהוא לא מעודכן בזמן אמת, יכול להיות שאנשים נכנסים ויוצאים בדרכונים שונים. אנשים שמחזיקים שני דרכונים, נכנסים בדרכון אחד ישראלי, יוצאים בדרכון זר, או הפוך.

זאת עבירה על החוק. זאת עבירה, אבל זה לא משנה, עדיין לא מונע ממנו להצביע.

כן. הם טענו שהמרשם - - -

חייבים עם הישראלי אבל.

אז קודם כול, מה אתם בדקתם? שיכול להיות שזה לא רשימה - - -

כן, אבל עדיין נמצא קובץ של מצביעים ששהו בחו"ל לפי הרישומים - - - מי שהצביע.

עכשיו, מה יהיה? בסדר, עכשיו, מה אתם מבקשים?

מה שאנחנו מבקשים זה לקבל את המידע הזה מראש.

ואז מה תעשו עם זה?

על מנת שנוכל להנפיק רשימה כזו, של כל השוהים בחול. נחלק אותה לפי הקלפיות, ונעביר אותה למזכירי ועדות הקלפי. מה שזה יעשה, פשוט זה ישמש, יאפשר למזכיר שתהיה לו אינדיקציה יותר ברורה לגבי אותו מצביע.

זה יסבך את התהליך.

הוא לא ימנע ממנו להצביע. אם הוא יראה את השם שלי, אורלי עדס - - -

אורלי, נפטר זה דבר אבסולוטי. אם בא נפטר, בא המת בעצמו - -

אולי הוא קם לתחייה.

- - אולי הוא קם לתחייה, צריך באמת לראות אותו. בסדר, אני יכול להבין שזה דבר אבסולוטי. אבל אחד שהיה בחוץ לארץ שמונה שנים, ואז מה יעשו?

ייעשה פשוט מאמץ נוסף יותר לזהות אותו.

מה זה?

יותר ישאל אותו אולי שאלות קצת המזכיר.

תגידי, את רצינית?

מה עם זיהוי ביומטרי?

אתם באמת חושבים – יש כאן זכויות האזרח – תשאלו אותו: רגע, היית, חזרת, מתי חזרת?

לא, יכול להיות שהוא חזר אתמול, לא לפני חמישה ימים.

אתם רציניים בדבר הזה? אתם מסמנים אנשים עם כוכביות? אני רק רוצה להבין את זה.

הוא יעשה יותר מאמץ בלזהות אותו.

מה זה מאמץ? תסבירי לי, מה זה נקרא מאמץ. בוא תנחו אותם. אי-אפשר למרוח - - -

השאלה, אורלי. אדוני היושב-ראש - - -

אתן לך, חצי שנייה.

כן, כן. לא, אני באותו קו שלך.

אני רק שואל שאלה, אחרי זה אתן לך לשאול. אתם מנחים מחר את יושבי-ראש הקלפי, את מזכירי הקלפי, יש לכם כוכבים, מה אתם עושים עם בן-אדם. אם נפטר, אני מבין – תשמע, נפטר, לא צריך לשאול הרבה. אבל אחד שהיה בחוץ לארץ, מה תעשו אתו?

אולי יותר שאלות מתוך אמצעי הזיהוי שלו, מתוך תעודת הזהות, כדי לוודא שזה אדם - - -

מה, זה זהות, זה לא בעיה של – הוא היה בחוץ לארץ, לא היה בחוץ לארץ - - -

לא בטוח שזה הוא.

אה, יכול להיות. אז מה תעשו?

אחד מהחששות הוא, הדוח של המבקר גם - - -

במדינה דמוקרטית יהיו אנשים שיהיה להם כוכבים, ואתם תעשו איזה מאמץ בעניין הזה. ואם יבוא בן-אדם, שאני אהיה יושב-ראש דתי, ואראה אחד, אומר: אה, זה אני צריך עכשיו לראות מה אתו. איך אתם – אני בכלל לא מבין - - -

אבל מה אתה עושה עם הזיופים האלה?

צריך למנוע זיופים.

אז השאלה אם יש קשר. היום כשהולכים עם תעודות זהות ביומטריות, האם יש לזה איזושהי השלכה?

אעשה את זה מסודר. אוסאמה, בבקשה.

אולי למשרד הפנים יש משהו לומר בעניין?

עוד שנייה. אני רוצה שתענו גם, לא רק תסבירו - - -

השאלה היא גם למשרד הפנים, גם מבחינת דוח מבקר המדינה. השאלה אם עשיתם, והמבקר עשה, על היקף התופעה. אם באמת יש לנו את הרשימות של האזרחים שבאותו יום בחירות שהו בחו"ל, ויש לנו את המספרים האלה, לעומת אלה שכן אפשר להגיד אם הצביעו או לא הצביעו. על מה אנחנו מדברים?

מדובר בכמה אלפים. בשני הדוחות היה, למיטב זכרוני.

שהצביעו והם בחו"ל?

במערכת האחרונה נדמה לי 3,000 ומשהו, ובבחירות שלפני כן – 5,000 איש. אבל שוב אני אומרת, זה לא אומר בוודאות שזה המספר.

כולל נפטרים, או חוץ לארץ? זה ביחד?

נפטרים היו בודדים הפעם. לא, זה בנפרד.

איזה 12, משהו כזה.

כן, היו בודדים. וזה עניין של הרישום. גם מצאנו שהמספרים הראשונים שהמבקר הביא לא היו הסופיים, הוכחנו שחלקם לא היו מעודכנים בזמן.

3,000 זה הראשוניים או האחרונים?

הפעם בדוח האחרון לא בדקנו את כל האלפים שהמבקר נתן, כי זמן התגובה שלנו היה מאוד קצר, ולא הייתה לנו את היכולת לבדוק את כולם. בפעם הקודמת, מתוך 5,000, נדמה לי שקרוב ל-1,800 הורדנו. אם אני לא טועה, קרוב ל-1,800. לא משנה שלא קיבלו את הטענה, אבל הוכחנו שזה לא היה נכון. הפעם עשינו רק בדיקה מדגמית מקוצר זמן.

בבדיקה המדגמית שעשינו, למעלה מ-50% מהאנשים שרשם המבקר - - -

התברר שלא היה.

או שהם לא הצביעו. שזה גם אפשרי. כי המבקר טען שהם הצביעו - - -

לא, כי אני יודע על תופעה, שאנשים נכנסו לארץ, חזרו, ואחרי שנה-שנתיים התברר שבכלל הם עדיין רשומים - - -

כי יכול להיות שגם לא עודכן בזמן המרשם.

יש המונים כאלה.

אני חושבת שכדאי שמשטרת ישראל - - -

בסדר, אתן.

לכן, אדוני היושב-ראש, ברשותך, אני חושב שבעניין הנפטרים זה יותר אבסולוטי ויותר ממשי. יכול להיות שכן כותבים נכון – חמישה ימים לפני, נכון?

כן.

חמישה ימים לפני. אז יכול להיות שאלה בחו"ל בדיוק חזרו. אני יודע למשל - - -

תלוי גם מתי המידע מעודכן, זה משרד הפנים יסביר.

בדיוק.

יש הרי תעמולה לבוא להצביע.

אנחנו למשל מביאים את הסטודנטים מחו"ל יום לפני.

נכון. יש מטוסים שמגיעים.

והם טסים יום מחו"ל. אז אלה בוודאי יהיו רשומים שהם בחו"ל.

לכן אני חושב שבעניין אלה בחו"ל יש קושי. בעניין הפטירה, מכיוון שגם מספר בודדים, אז אין לי בעיה להשאיר את זה.

זה גם פחות פוגעני. זאת אומרת, או שהוא קיים או שהוא לא קיים. אין לו זכות בחירה, לבן-אדם. אני אומר: ההבדל הוא מהותי. אדם שנפטר, אין לו זכות בחירה. אם אין לו זכות בחירה צריך לוודא את זה עד הסוף. אדם שנסע לחוץ לארץ הוא לא עובר על החוק. הוא לא חייב להיות כאן לא שמונה שנים ולא עשר שנים. הוא יכול גם להיות 30 שנה.

אני לא מדבר רק שהוא בכלל בחוץ לארץ או כאן, אבל ברגע שהוא אדם שלא עובר על החוק, אין לי שום זכות לבוא לציין אותו למשהו. אין לי שום זכות בעניין הזה. אלה זכויות האלמנטריות, הבסיסיות, לסמן מישהו, בגלל שאני רוצה אולי להיות יותר בטוח או לא בטוח. תעשה את כל המאמצים שאף אחד לא יצביע, תשים שמונה חברי קלפי, על כל אחד תבדוק. אתה לא יכול לקחת קבוצה מסוימת שהיא לא עבריינית, שהיא שומרת חוק, שלא עושה משהו לא חוקי ולסמן אותה.

או פרופיילינג ולתת תוויות.

תוויות. זה לא עולה על הדעת דבר כזה. אני לא מבין איך הבאתם דבר כזה. עד כדי כך אני לא מבין.

אם נשמע ממשרד הפנים כאן ומשרד המשפטים - - -

אוקיי, אז משרד הפנים, משרד המשפטים.

אני חייבת להדגיש, ששוב, הבאנו את זה אך ורק על בסיס הדברים של משרד הפנים ושל המבקר לגבי אמינות המרשם. אילולא היינו בטוחים באמינות - - -

תתמודדו עם הדוח של המבקר – הוא דוח חשוב, ותנסו להתמודד בדרכים אחרות, לא בדרך הזו. היא דרך שלא רלוונטית. בבקשה, משרד המשפטים או משרד הפנים.

אני חושב שמשרד הפנים - - -

משרד הפנים, בבקשה. רק את השם.

אודליה אדרי מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין. גם אנחנו הסתייגנו מהסעיף הזה מכמה סיבות.

עוד פעם, אתם לא מתנגדים?

מסתייגים מהסעיף.

שני החלקים?

אתחיל בכניסות ויציאות, אחר כך אתייחס לפטירות.

לגבי כניסות ויציאות, זה לא פריט רישום. זאת אומרת, זה לא חלק ממרשם האוכלוסין המנוהל על-פי חוק, זה מידע של ביקורת גבולות שמנוהל לפי כניסה או יציאה של דרכון לארץ. זאת אומרת, המשמעות של זה היא שלפעמים ייתכן שבן-אדם נכנס לישראל עם דרכון שונה, לדוגמה אזרח ישראלי שיש לו אזרחות אחרת נכנס עם דרכון זר, והיות שבקר הגבולות לא ידע לתאם בין הזהות הישראלית, אז לא יודעים בעצם שהוא נכנס לישראל, אין אינדיקציה לכניסה, למרות שהוא יושב פה הרבה שנים.

המידע הזה הוא לא מידע שמנוהל על-פי חוק, ולכן מעבר לתיוג שבעצם מבקשים פה להגדיר מישהו שנמצא שמונה שנים מחוץ לישראל כ"יורד", שאני חושבת שזו איזושהי קביעה שיש לה משמעות, גם הכניסה לפרטים האלה, למידע הזה, שהוא מידע פרטי, אנחנו רואים אותו כבעייתי.

זה לא רק תיוג של "יורד". זה תיוג על כך שבקלפי צריך לשים עליו עין מיוחדת.

יש לי שאלה. דיברת רק בעצם על אלה שנכנסים ויוצאים בשני דרכונים שונים. מה לגבי העדכון און-ליין? האם המרשם מעודכן מיד בו במקום לגבי כל יוצא ונכנס? האם את יכולה לומר לי בוודאות, שברגע שיצאתי מהארץ, אני רשומה כיצאתי היום, ואם מחר מבקר יבדוק את הדוח הזה הוא ימצא שאני בחו"ל? או שאת מעדכנת את זה רק אחרי חודש, חודשיים, שלושה, ואז כשהמבקר יבדוק, אז בעצם הנתון הוא לא מדויק, או כשאני אבדוק או מישהו אחר.

תראי, יש משמעות לעובדה שזה לא מידע שמנוהל על-פי חוק, במובן הזה שייתכנו תקופות, לדוגמה תקופות אוגוסט או תקופות לחוצות במעברי הגבול, שעדכונים מתעכבים, עדכונים שנעשים בדיעבד.

עד כמה הם מתעכבים?

לגבי נפטרים אני שואל.

לגבי נפטרים, גם שם יש זמן עדכון. העדכון הוא לא מיידי, אנחנו כפופים להודעת פטירה שכפופה לשתי חתימות של רופאים. משמעות הדבר שזה נע בין 3 ימים ל-15 יום. זה אף פעם לא מלא. אנחנו מבינים את הצורך, אנחנו מבינים - - -

לא, בסדר, אבל זה לא מפריע לי 5. רק שנייה, אני רוצה שתכווני למה שאנחנו אומרים. סליחה, רבותי, גם אם נניח זה 13 יום לוקח לנפטרים, אבל עדיין 5 ימים יש לכם – מה שרשום זה בטוח. זאת אומרת, לא יהיה מצב שיכולה להיות טעות.

יש מקרים של טעויות. אנחנו מסכימים עם דברי היושב-ראש, באמת מידע בדבר פטירה אינו מידע פרטי. זאת אומרת, זה לא שכשאנחנו מעבירים את המידע אנחנו רואים בזה איזושהי פגיעה בפרטיות, כי העובדה שבן-אדם נפטר לא פוגעת בפרטיותו. אבל ייתכנו טעויות, בשנים האחרונות זה ממש בודדים, אחד בשנה, של טעות בהקלדה או טעות בהודעת הפטירה, שמספר הזהות לא היה מדויק, אבל זה באמת מקרים בודדים.

ואז מה? הם מכריזים על מישהו שהוא נפטר כשהוא חי?

לא, והוא חי.

כן, והוא חי. ברגע שזה נודע אנחנו עושים איזושהי פעולת בדיקה, ומחיים את הרשומה שלו.

אבל זה יחסית נדיר, לא?

ממש נדיר, ממש נדיר.

אוקיי, משרד המשפטים, בבקשה. ואחרי זה אורלי, אבל קודם כול משרד המשפטים.

אדוני היושב-ראש.

רק שנייה, אני נותן למשרד המשפטים ואחרי זה אורלי. אם יש לכם. אם אין לכם, אז בסדר.

הבנו שככל שמדובר בכניסות ויציאות, מידע שהוא ממילא שהוא פחות מעודכן מספר שבועות אחורה. מכיוון שכך, האמינות ובעצם האפשרות לוודא את הדברים היא פחותה. ומשכך, ובהתחשב בחששות שהעלה יושב-ראש הוועדה, התיקון הזה נראה לנו כתיקון שהנזק שלו עולה על התועלת, והוא ממילא לא - - -

אורלי, ואחרי זה מי שעוד רוצה להתייחס.

אצטרף, לאור הדברים שנאמרו כאן, ביססנו את ההצעה שלנו על האמינות, זה היה המקור להצעה. אילולא ההצהרות החד-משמעיות שהמרשם הזה מאוד מאוד אמין, לא היינו מגישים אותה. לאור מה שנאמר כאן נמשוך את זה.

הבנו. אורלי, אנחנו מציעים כחברי הוועדה, לגבי סעיף מספר 39 - - -

יש גם הסכמה עם שר הפנים.

נמשוך את ההצעה הזו.

לא, אבל נפטרים את רוצה להשאיר?

לגבי הנפטרים – כן.

אנחנו מציעים ככה: נפטרים להשאיר, את ההצעה הזו היא גם מושכת אותה, וגם אנחנו לא נקבל אותה, גם אם את לא מושכת אותה. לאור הדברים אי-אפשר לקבל אותה.

נשאיר רק את הנפטרים.

חברים, אתם כולם אתי ביחד? יואל, רוברט? בהצעה שהם הציעו הם הציעו גם שכל מי ששמונה שנים לא היה בארץ יקבל כוכבית - - - יתקבל יום לפני הבחירות, ויצטרכו לבדוק אותו יותר, כשאנחנו עוד לא יודעים בדיוק מה לבדוק אותו יותר. גם משרד הפנים מתנגד לכך, בגלל שהרשימה היא לא אמינה.

איפה לבדוק אותו? ברגע ההצבעה?

כן, ברגע ההצבעה לראות אם משהו קרה. יכול להיות שהוא הגיע יום לפני זה, אבל אז יבדקו אותו יותר. זאת אומרת, נסמן אנשים שלא עברו על החוק. זה נשמע מאוד מאוד – גם משרד המשפטים לא רואה את זה, גם משרד הפנים.

מה החשש שהם עברו על החוק?

הוא לא עבר על החוק, אבל אולי הוא מתחזה.

אז למה לסמן אותו?

מפני שאולי הוא מתחזה. אם הוא שמונה שנים לא היה בארץ, זה כבר חשש.

הוא עדיין בחו"ל, והצביע בחו"ל.

אולי הוא בחו"ל, ומישהו מצביע בעדו. מתברר שגם הממדים הם לא – הדוח היה על 3,000.

מי בעד? מי נגד הסעיף?

הצבעה

בעד סעיף 4 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 4, בכפוף לתיקונים, אושר.

אין מתנגדים. אנחנו עוברים לסעיף 71.

רק רציתי לשאול, אדוני היושב-ראש.

בבקשה.

רציתי לשאול שני דברים: קודם כול, משרד הפנים, אין לכם עדכון און-ליין?

למה?

על כל הדברים: של כניסות, יציאות.

יש אפשרות לקבל את המידע און-ליין, ברגע שהוא מעודכן.

לא, מה זה ברגע שהוא מעודכן.

איזה און-ליין? איזה און-ליין?

אני שואלת: באותה שנייה שמישהו יוצא מהארץ, האם זה לא מעודכן כבר?

יש שתי מערכות. יש מערכת ניהול ביקורת גבולות, שקוראים לה מערכת "רותם", שהיא מתעדכנת ב-real-time, והמידע הזה מועבר פעם ביום לקובץ "אביב", שהוא קובץ שמכיל את כל המידע על תושבים, וממנו מקבלים גופי הממשלה השונים את המידע. אלה שתי מערכות שונות.

זאת אומרת, שהפער הזה יוצר את ההבדלים.

את הפער, נכון. זה מעבר לעובדה, שאם בן-אדם נכנס עם דרכון שהוא לא הדרכון הישראלי שלו, אז הקישור לא תמיד ייעשה.

הבנתי. עכשיו, יש לי עוד שאלה, לגבי הדרכונים הביומטריים. האם יש לזה איזושהי השלכה, איזושהי משמעות גם לגבי הבחירות?

כרגע לא. כרגע לא. כל עוד אין בחירות ממוחשבות.

כלום. ואם יהיו תעודות זהות ביומטריות - - -

כשיצביעו מהבית, אז תהיה לזה משמעות.

יגיעו לזה גם.

אז יבטלו את היום החופשי.

באפליקציה.

לא, הן תעודות שקשה יותר לזייף אותן מבחינת - - -

זה לא יהיה, גם לא בדור של הנינים של הנינים של הנינים שלך פה בארץ.

לכן הבחירות יותר מהימנות. אם בן-אדם מתחזה יהיה לו יותר קשה.

אוקיי, בוא נדון במציאות העכשווית, לא בביומטרי.

יהפכו את זה ליום חג, לכן לא יבטלו.

תיקון מספר 71. ניצן, בבקשה.

מתקנים את סעיף 71 לחוק הבחירות, שעוסק ברשימת בוחרים. אני מקריאה את הנוסח.

תיקון סעיף 71 – רשימת בוחרים

5.

בסעיף 71(ב) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "יושב ראש ועדת הקלפי" יבוא "מזכיר ועדת הקלפי".

התיקון הזה בסעיף 71 – היום הסעיף קובע שהוועדה המרכזית מוסרת את הרשימה של הבוחרים שרשאים להצביע באותה הקלפי לידי יושב-ראש ועדת הקלפי. עכשיו, באה ועדת החבירות ואמרה: במועד הזה הרבה פעמים אנחנו אפילו לא יודעים מי זה יושב-ראש ועדת הקלפי.

הם צודקים.

ולכן אנחנו מעדיפים שיהיה כתוב בחוק שמעבירים את הרשימה למזכיר. גם המזכיר הוא בעצם - - - שלהם.

אפילו הסיעות לא יודעות.

כן, זה ברור.

אוקיי, סעיף שכולם בעד.

לא, תצביע.

מי בעד?

הצבעה

בעד סעיף 5 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 5 אושר.

גם אם הסיעות יודעות, לא בטוח שהיושב-ראש מגיע.

עוד בעיה.

עשיתי הצבעה. מציע מנהל הוועדה, אסף, שעל סעיף 39 נקיים את ההצבעה ממש. הצענו רק נפטרים ולא - - -

אם אתה רוצה. אם אתה רוצה על כל סעיף.

כן, אפשר על כל סעיף. מי בעד 39?

הצבענו, לא?

רק הנפטרים.

רק הנפטרים.

מי מתנגד? אין מתנגדים ואין נמנעים.

הצבעה

בעד סעיף 4 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 4, בכפוף לתיקונים, אושר.

וסעיף 71 גם הצבענו, כבר הייתה הצבעה. בבקשה, ניצן.

שלושת הסעיפים הבאים – סעיף 73, 90 ו-116ד – עוסקים באותו נושא, בעניין נוכחות בקלפי. אקריא את הסעיפים ואסביר מיד.

תיקון סעיף 73 – נוכחות בקלפי

6.

בסעיף 73 לחוק העיקרי, אחרי "והועדה האזורית," יבוא "עובדי הוועדה המרכזית והוועדה האזורית,".

ובעצם אותו תיקון, לא אקריא אותו, אבל זה אותו תיקון בסעיף 90(ד) ובסעיף 116ד לחוק.

ומה המשמעות של התיקון?

בעצם מבקשים לתקן מי רשאי להיות נוכח בקלפי בעת ההצבעה. היום מותר לחברי ועדת הקלפי, לחברי הוועדה המרכזית, לחברי הוועדה האזורית ולמזכיר הקלפי להיות נוכחים בקלפי בעת ההצבעה. כמובן שלא הכוונה מאחורי הפרגוד, אלא במקום הקלפי. ורוצים לאפשר גם לעובדים של הוועדה המרכזית.

עובדים?

עובדי הוועדה המרכזית ועובדי הוועדות האזוריות.

לא, אבל גם משקיפים יכולים להיות.

זה כבר קיים בחוק.

כן, כל חברי הקלפי זה בסדר.

נכון.

כל חברי הוועדה המרכזית.

אבל העובדים?

האבסורד הוא שהיום, נניח סתם דוגמה, אני ביום הבחירות יוצאת לסיור בקלפיות עם העובד, למעשה לפי החוק אני לא יכולה להיות נוכחת בחדר הקלפי. זה לא חוקי.

המשקיפים רשומים באופן - - -

לאיזה צורך?

וכך גם רכז גוש או מנהל אזור בוועדה האזורית, שבא לראות שהכול בסדר, הכול תקין, בא לפקח, מביא ציוד, מחליף ציוד. למעשה לפי החוק הוא לא יכול להיות נוכח.

אבל זה פרוץ מדי.

לא. זה עובדים של ועדת הבחירות.

לא, אבל אני מבקש שיהיה אישור של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. יכול להיות שרכז, מנכ"לית – שיבוא. אבל כל עובד יבוא ויגיד: אני רוצה לבדוק.

נכון. צריך עם תעודה מסוימת.

לא, לא, הם באים עם תעודה.

כמה עובדים יש בוועדת הבחירות?

לא כולם יוצאים ביום הבחירות.

למה צריך כל כך רחב? זה רחב מדי.

מי שיאשר לו, מצדי, היושב-ראש, המנכ"לית, שיגידו: אלה מותר, אבל לא יהיה פרוץ.

אורלי, עובדת אצלך בוועדת הבחירות המרכזית יצאה להצביע. היא עכשיו עם התעודה שהיא עובדת ועדת הבחירות המרכזית מסתובבת בכמה קלפיות. אני לא חושב שצריך לאפשר לה את זה אם היא לא בתפקיד. זה צריך להיות משהו בתפקיד.

זה רק אנשים בתפקיד, ברור.

אבל צריך הסמכה לתפקיד.

כמו שחברי ועדת הבחירות המרכזית זה במסגרת תפקידם, חברי הוועדה האזורית זה במסגרת תפקידם.

החברים מעלים דבר אחד, עם תעודה מיוחדת.

החברים, לא עובדים. החברים – זה התפקיד שלו. התפקיד שלו הוא לפקח על הבחירות, אבל לא כל עובד.

זה צריך להיות תעודה מיוחדת. התעודה של עובד ועדת הבחירות לא מספקת. צריכה להיות תעודה מיוחדת והסמכה מיוחדת להיכנס.

משקיף זה משקיף.

אז אתם רוצים שזה יהיה בהסמכה של יושב-ראש הוועדה האזורית או המרכזית?

לא יודע. שלך.

רגע, יש כמה דרגות שאפשר לקבוע. דרגה אחת זה לכתוב כאן משהו כמו שזה במסגרת תפקידם או משהו כזה. דרגה אחרת זה ממש לדרוש שתהיה להם איזושהי תעודה מיוחדת, שהם ינפיקו כדי שהם יוכלו בכלל לבקש להיכנס למקום הקלפי.

הבנתי.

צריך להחליט - - -

אני חושב שמן הראוי שיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית הוא יקבע את - - -

או האזורית - - -

רומן, בבקשה. רומן, רגע, על יד השולחן. אנחנו מכבדים אותך, אתה מנהל סיעה.

במקרים שיהיו חסרים פתקים וכל זה, יש אנשים שמביאים את הדברים האלה.

ודאי. כן, רכז גוש למשל מגיע, ומביא את הפתקים שחסרים.

הוא יכול להיכנס?

היום הוא נכנס בפועל. לפי החוק הוא לא יכול להיכנס.

אבל אם הוא נכנס ונותן את זה למזכיר או ליושב-ראש – אסור?

אסור לו להיכנס.

אסור לו. למעשה אסור לו להיות נוכח.

אבל, אורלי, מנהל גוש, יש לו תעודה.

לא, לא, יש מקרים בבחירות שנגיד חסרים פתקים בקלפי. ואז יש את ההזמנה הדחופה ומביאים את הפתקים האלה. הבן-אדם שמביא את הפתקים האלה, יש לו אישור להיכנס - - -

אני מציע - - - יש לו תפקיד.

כרגע החוק אומר, שבשעות ההצבעה לא יימצא אדם במקום הקלפי, זולת חברי ועדת הקלפי או ממלא מקומו של חבר הוועדה שנעדר, משקיפים, מזכיר ועדת הקלפי, חברי הוועדה המרכזית והוועדה האזורית, בוחרים שהותרו להיכנס לשם, שר הפנים או בא כוחו, ושוטרים הדרושים לדעת ועדת הבחירות לשמירת הסדר.

אז בעצם הם לא יכולים להיכנס?

אז נכון שלא קורים הרבה מקרים, אבל יש מזכירי ועדות קלפי או חברי ועדות קלפי, שמדקדקים מאוד, ומתחילים לעשות קצת בעיות.

זאת השאלה. הבנו, השאלה למי אנחנו נותנים. האם, כמו שאוסאמה מציע, צריכה להיות תעודה ממש? או שצריך לכתוב שהוא במסגרת תפקיד או במסגרת מילוי תפקיד.

כמה עובדים יש בוועדה?

כמה אלפים.

בכל הארץ יש קרוב ל-1,000 בכל הוועדות.

זה פרוץ מדי.

אבל לא מדברים על כולם, כי כל אחד - - -

אז תקבעו רשימה. אורלי, תקבעו רשימה.

אז תקבעו רשימה, רשימה זה בסדר.

תגדירו את זה.

אנחנו יכולים לקבוע רשימה של בעלי תפקידים כללי: רכזי גושים, רכזי אזורים, מנהלי ועדות.

אבל איך יידע היושב-ראש של הקלפי את הרשימה?

ייתנו.

תעודה?

לא, ייתנו עם תעודה.

אבל לא שמית - -

לא שמית, הגדרות תפקידים תעשו.

- - אלא בהגדרה של תואר תפקיד: רכז גוש, מנהל ועדה, דברים כאלה.

בדיוק.

ואיך הוא יידע שהוא מנהל גוש? איך היושב-ראש – היושב-ראש דקדקן.

הוא בא עם תעודת העובד. יש לכל עובד שלנו תעודה.

אבל כתוב מה התפקיד שלו?

כן.

זה עם תעודה.

אוקיי, בסדר. אז אם יש תעודה, אז נגמר הסיפור.

כי אתם עכשיו נכנסים גם לעידן המחשבים, מחשבים וכל הדברים האלה, בטח יהיו בעיות.

אה, אבל היושב-ראש, לא יודע אם יש לו מחשב און-ליין.

בתעודה כתוב גם את התפקיד?

כן. אז גמרנו, יש רשימה, לפי רשימה שתקבעו.

אז תגדירו את התפקידים. אי-אפשר לעשות את זה כל כך פרוץ.

תפקידים עם תעודה.

שיושב-ראש הוועדה יקבע תפקידים שמותר להם להיכנס?

שמותר להם להיכנס.

אז אנחנו מסמיכים אותו. יושב-ראש הוועדה המרכזית יקבע בכללים איזה תפקידים מותר לאנשים האלה להיכנס.

וברגע שמזדהים מותר להיכנס. עשינו את זה מהר, אנחנו רוצים לאשר.

כניסה בתפקיד. זה לא שהוא מסתובב בקלפיות.

כניסה בתפקיד.

כן, ברור. מה, לא היה לך מקרה שחסרים פתקים וכל מיני דברים?

אנחנו מבקשים לאשר את סעיף 73, סעיף 90 וסעיף 116ד רבתי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

בתיקונים - - -

התיקונים כפי שהוקראו על-ידי היועצת המשפטית.

הצבעה

בעד אישור סעיפים 6, 7, 8 – רוב

נגד – מיעוט

סעיפים 6, 7, 8, בכפוף לתיקונים, אושרו.

תודה. בסדר. אושר.

בתיקון שביקשתם פה, שזה יהיה הגדרה של בעלי תפקידים.

כן.

מה עוד? מה עכשיו?

אני עובר לסעיף 9.

כן, אנחנו בפרק ב', עוברים לפרק שני, כותרת חדשה בהצעת החוק. הפרק הזה עוסק בהצבעת חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות. נדון עכשיו בסעיפים 9 ו-10 במשולב, כי הם עוסקים באותו נושא. אקריא בקצרה.

איזה עמוד אנחנו?

אנחנו בעמוד 6-5.

תיקון כותרת
פרק י'4

9.

בכותרת פרק י'4 לחוק העיקרי, במקום "וחברי ועדת קלפי" יבוא "חברי ועדת קלפי, חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות".

הוספת
סעיף 116יט1

10.

אחרי סעיף 116יט לחוק העיקרי יבוא:

"הצבעת חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות

116יט1.

(א) חבר הוועדה המרכזית ועובד של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית רשאים להצביע בקלפי שבאזור הבחירות שבו הם משמשים בתפקידם ביום הבחירות, בדרך שבה מצביע בקלפי מזכיר ועדת הקלפי לפי סעיף 116יח, ובלבד שיושב ראש הוועדה המרכזית, או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך, נוכח כי קיימות נסיבות הקשורות למילוי תפקידו של החבר או העובד ביום הבחירות שבשלהן נבצר ממנו להצביע בקלפי באזור מגוריו, והוא הציג תעודה שהנפיקה לו הוועדה המרכזית ובה צוין כי הוא רשאי להצביע כאמור בסעיף זה.

(ב) יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי לקבוע מקומות קלפי מיוחדים במקום מושבה של הוועדה המרכזית או של ועדה אזורית לשם הצבעה לפי סעיף זה.

(ג) יושב ראש הוועדה המרכזית יקבע הוראות בדבר סדרי הפעלתן ועבודתן של קלפיות כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה שעות ההצבעה בקלפיות בכלל או בקלפי מסוימת, הרכב ועדות הקלפי ואופן ההצבעה, בכפוף להוראות סעיף 116יח.

(ד) בסעיף זה, "עובד" – לרבות מי שעובד בוועדה, מבצע בעבורה תפקיד או מעניק לה שירות ביום הבחירות בלבד."

רגע, הקטע של קביעת שעות זה לא משהו שהוא אחיד?

מה זה קביעת שעות?

ענת, אני רוצה שהיא תסיים, ואחרי זה אתן לכל אחד רשות דיבור. זה סעיף לא פשוט.

כן, זה סעיף שנשמח לקיים עליו דיון.

אז בואי תסבירי אותו.

רק אציין שהפרק הזה, שני הסעיפים האלה, נדונו בוועדה בישיבה שהייתה ביולי, ב-25 ביולי. והיה דיון על הנושא הזה, ובעיקרון החליטו להכניס את הנוסח כמו שאתם רואים אותו עכשיו, ולקיים דיון נוסף בעניין הזה.

אל תאתגרי את החברים. כשיושבים ישיבה חדשה ואומרים שכבר אושר, הם אומרים: טוב, אנחנו נראה. אנחנו יושבים פה סתם?

כן, רק נעשה פה דיון קטן על מה שחשוב ונמשיך הלאה.

מה שמציעים כאן זה לקבוע הסדר הצבעה מיוחד לעובדים של ועדת הבחירות ולחברי ועדת הבחירות המרכזית.

לנותני שירות. הפירוש הוא גם מי שמספק את האוכל, מחשבים או – זה מה שכתוב כאן? או מעניק השירות. אני לא יודע, אתה כתבת.

נכון, כל מי שנחשב עובד או מעניק שירות.

צריך לציין פה, זה מיועד למאבטחים של המשטרה, כי נוצר מצב שהמשטרה, בגלל שאין לה מספיק כוח אדם ליום הבחירות, היא שוכרת אלפי מאבטחים, שנמנע מהם להצביע.

אורלי, זאת הפרשנות שלך במציאות. אבל אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו מאשרים. נותני שירות זה גם מי שנותן לך שירות מחשב בתוך הוועדה, חברה חיצונית.

אבל יושב-ראש הוועדה צריך לאשר את זה.

- - - ביום הבחירות.

קודם כול, כשמסבירים מי, צריך לדעת שזה חל על חברי ועדת הבחירות המרכזית, על חברי ועדת הבחירות האזורית, עובדי ועדת הבחירות של כל הבחירות האזוריות והכללית.

ונותני שירותים, בהתאם להחלטה של יושב-ראש הוועדה.

נותני שירותים אני לא יודע מה זה נקרא. גם נניח חברה שנותנת לך כאן שירותי חוץ, חברת מחשוב שאת לוקחת, והיא מביאה 100 עובדים ליום הבחירות, גם להם את מבקשת לתת את זה, באישור יושב-ראש.

אם יושב-ראש הוועדה יאשר לי לחשוב - - -

ואם נבצר ממנו, בגלל צרכי הבחירות, להצביע. כלומר, המדינה אומרת לו: אני צריכה אותך בשביל לקיים את הבחירות, אני צריכה שלא תוכל להצביע בקלפי שלך, אז אני מאפשרת לך להצביע בקלפי מיוחדת לצורך כך. זה לא כל אדם.

מאה אחוז. אבל גם אם אנחנו מחייבים לספק לחם, "אנג'ל" חייבת לספק לחם גם ביום הבחירות, מכיוון שזה צורך חיוני, או בחברת חשמל צריך מישהו, והוא לא יכול להיות בגלל שהוא חייב להיות, הוא איש טכני, שהוא לא יכול לעזוב כל 24 שעות את כל – אז הוא גם לצורך יום הבחירות.

אבל לא הבנתי למה בקלפי מיוחדת, למה לא פשוט - - -

אתה צודק, שאלה מצוינת.

לא בהכרח בקלפי מיוחדת. בהתאם לצורך.

בוא נסיים שנייה.

את ההסבר שלה. ואחרי זה תרחיבי בעניין הזה, ואחרי זה יתייחסו לזה.

אני רק רוצה להגיד: לא מדובר כאן על חברי הוועדות האזוריות. מדובר על העובדים של הוועדה המרכזית והעובדים של הוועדות האזוריות, ועל חברי הוועדה המרכזית. זה האוכלוסייה שאנחנו מתייחסים אליה.

בכמה אנשים מדובר?

מה זה חברי ועדות קלפי?

חברי ועדת קלפי כבר היום - - -

הם מצביעים היום במעטפה כפולה.

נו, אז מה? אז למה צריך לשנות?

לא, את זה אנחנו לא משנים.

לא משנים, מוסיפים אליהם.

בנוסף.

בכמה אנשים מדובר?

לא, כתוב: "וחברי ועדת קלפי" יבוא – חברי ועדת קלפי נשאר?

איפה אתה רואה?

לא, לא, בתיקון, בסעיף 9: במקום "וחברי ועדת קלפי" יבוא "חברי ועדת קלפי - - -

פשוט מוסיפים אליהם עוד - - -

אה, אז רק מוסיפים את חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות בחירות. מכל הוועדות?

עובדי כל הוועדות והוועדה המרכזית.

כמה אנשים?

אנחנו מדברים על כמה אלפים כפוטנציאל. לא בהכרח כולם יבואו להצביע. למשל, אני כלולה בתוך ה-5,000 הללו, אבל לא אלך ואצביע בכל קלפי, כי אני גרה די קרוב, ואלך להצביע בקלפי שלי.

אבל אם היית גרה רחוק, אז כן היית מצביעה?

נכון. אז זה מיועד בדיוק – לכן אני אומרת שהפוטנציאל - - -

אבל זה הרבה קלפיות. זה הרבה קלפיות, כי אתה מדבר על ועדות קלפי.

רגע, אוסאמה. אורלי, תסבירי את הפרקטיקה.

ועדת בחירות. אז ועדות בחירות אזוריות, כל ועדת בחירות אזורית תגיד: אני רוצה קלפי לידי. למה שהם לא יצביעו – אם זה בעפולה, עמק יזרעאל, אז המיקום שלה זה בעפולה. אז במקום שאשים להם ועדת קלפי מיוחדת איפה שהמשרדים של ועדת הבחירות האזורית - -

זה רק אם היושב-ראש ראה.

- - יש 100 מ' בית-ספר, שילך, יצביע שם במעטפה כפולה וזהו.

בעצם מה שאומר התיקון זה קודם כול שכל אחד מחברי הוועדה וחברי ועדת הבחירות המרכזית יוכלו להצביע במעטפה כפולה היום. כמו שהיום מצביעים חברי ועדת קלפי והמזכירים.

איפה?

וזה אומר שבכל קלפי, לא בקלפי מיוחדת. אבל אם יושב-ראש הוועדה מצא צורך להקים קלפי מיוחדת, תהיה לו את הסמכות. וכולנו מסכימים שיושב-ראש הוועדה, שהוא שופט בית-משפט עליון, לא יקים - - -

לא, אני לא רוצה - - -

עזבי יושב-ראש. קודם כול, מה תפקידה? מה מביא אותו? כשאנחנו רוצים לתת סמכות ליושב-ראש - - - לפחות למה.

אני רוצה להסביר.

אתן לך. למה הוא צריך להקים קלפי?

למשל, יש לנו עובדי בוועדה המרכזית - -

ניקח את הכנסת.

- - יש עובדים שגרים בתל-אביב, בגבעת-שמואל, בבית-שמש, בחדרה, שמגיעים ביום הבחירות, הם אמורים להתייצב פה ב-06:00 בבוקר, והם לא יוצאים מכאן שלושה ימים. הם לא מצביעים. יש לי מנהל ועדה באזור כנרת, שהוא שש פעמים מנהל ועדה. הוא גר - - -

זה הבנו. עכשיו השאלה על קלפי מיוחדת.

הוא לא יכול להצביע, חצי שעה לצאת ולחזור?

לא. אני הולכת להצביע בדקה ל-10:00, אבל אני גרה קרוב. מי שגר רחוק לא יכול, כי יש לו כמה שעות - - -

הבנו. אורלי, תעני על מה ששואל חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

לכן מיועדת - - -

הוא שואל: האם הקלפי בנחלאות, שנמצאת חמש דקות מהכנסת, אי-אפשר לקבוע שלשם ילכו? למה צריך להקים קלפי מיוחדת? זאת השאלה.

לא מקימים קלפי מיוחדת.

אבל את נותנת סמכות.

זה מה שהסברתי.

כן מקימים.

כן מקימים. סעיף (ב), (ג)- - -

מאפשרים, לא בהכרח.

אבל אפשר.

לא, למה לא לאפשר את זה?

קודם כול, אתה יכול להצביע בכל מקום. זאת אומרת, שעובדי הוועדה שיהיו פה, יכולים להצביע פה ברחביה - - -

אורלי, השאלה שנשאלת פה: האם אנחנו רוצים לתת סמכות ליושב-ראש להקים קלפי בתוך הכנסת?

אני חושבת שהיושב-ראש קיבל סמכויות הרבה יותר רחבות והרבה יותר משמעותיות - - -

אבל, אורלי, אני לא יוצא ממך.

אני יכול להתייחס?

כן, שנייה, יואל, אני רוצה רק להבין. אם תשכנעי אותי שזה חשוב – בסדר. אבל השאלה מה אנחנו מתבקשים לאשר: כן מתבקשים לאשר לאפשר ליושב-ראש להקים קלפי בתוך אזור - - -

גם את האפשרות הזאת.

וכל זאת למה? שאת אומרת שאפילו ללכת חמש דקות אי-אפשר.

כי הריכוזים משתנים בכל ועדה.

אבל למה?

בוועדה שרק שני עובדים צריכים לצאת, זה לא משמעותי.

בוועדה שיש 200 עובדים.

אבל בוועדה שיש 50 עובדים, ו-35 מהם צריכים לצאת במהלך היום, אז יכול להיות שיושב-ראש הוועדה ימצא שיש הצדקה, שבמקום שהעובדים הללו ייעדרו, 35 עובדים, במהלך היום.

אורלי, סליחה שאני אומר, זה לא הולך ככה. זה לא שיושב-ראש הוועדה צריך למצוא הצדקה. את מבקשת עכשיו אישור שלנו. את צריכה לנמק מדוע את צריכה.

זה הנימוק שלי, בין היתר.

אז אני רוצה להבין למה? בגלל שאת חושבת שאפילו הם לא יכולים לצאת למרחק נניח כאן או בוועדת בחירות אזורית אחרת?

לפעמים יש בעלי תפקידים שכן, גם עשר דקות ורבע שעה היעדרות מהעמדה שלהם זה משמעותי, בהחלט.

אז אני רוצה לשמוע שזה מה שאת מציגה כאן.

כן, זה משמעותי לפעמים. בבקשה, חבר הכנסת יואל חסון.

אני לא יכולה להגיד שכל אחד. אבל לפעמים - - -

אני לא יודע למה דווקא העניין הזה תפס פה והעיר את כולם. חברים, יושב-ראש ועדת הבחירות, אמרה את זה מנכ"לית הוועדה, יש לו סמכויות הרבה יותר ניכרות, הרבה יותר משמעותיות, שמסוגלות לפסול, מסוגלות לעשות דברים מאוד מאוד משמעותיים. אז אני חושב שבסך הכול לתת לו את האופציה הזאת זה דבר שהוא נכון, והוועדה והיושב-ראש יודעים לקבל החלטה אם הדבר הזה נדרש. אני באמת מסכים, וראיתי את זה מניסיוני הרבה שנים פה בהקשר הזה, באמת אנשים שלא מצליחים להצביע. לא מצליחים להצביע. וזה תיקון שלדעתי בא מאוחר מדי.

אז אני מציע כן ללכת על התיקון הזה, לבחון אותו במערכת בחירות אחת. כמובן תמיד אחרי מערכת בחירות אחת יש פוסט-מורטם ובודקים ורואים וחושבים. ואחרי זה אם נראה שזה לא עבד כמו שרצינו, או שזו הייתה סמכות שלא היה בה שימוש גם ככה, או שכן דווקא היה שימוש בה גובר, אז נקבל החלטה. אבל לדעתי זה הגיוני וסביר לחלוטין.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס בנושא?

כן. אמרתי בעבר, ואני רוצה לאפשר לכולם להצביע, מי שרוצה. ולכן אני בעד סעיף קטן (א), שאומר שאני לא רוצה שאותו עובד בוועדת הבחירות המרכזית שעובד פה בכנסת והוא מהצפון, להגיד לו: תלך לצפון, תצביע ותחזור לכנסת. זה באמת מגוחך וזה לא הגיוני.

אבל אם יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית חושב שנבצר ממנו, ואני פה נותן את הסמכות ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, שהעובד הזה ילך ויצביע בכל קלפי שהוא ירצה. החשש שלי זה שיותר מדי נעשה קלפיות מיותרות, ואז צריך גם נציגים שם וגם מזכיר וגם משקיפים וגם חברים בוועדות הקלפי האלה.

אני יכולה לתת דוגמה למקרה, למה אני רואה כבר עכשיו שהיושב-ראש יצטרך את הסמכות הזו. המרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות, מועסקים בו עשרות רבות של עובדים, ביום הבחירות זה למעלה מ-100 איש.

איפה הוא נמצא?

הוא נמצא באזור התעשייה שוהם בחבל מודיעין. אין שום קלפי סמוכה, זה אזור תעשייה, זה מנותק.

כמה עובדים יש שם?

יש שם למעלה מ-100 ביום הבחירות – 150 אולי – שנמצאים שם ולא יכולים לעזוב את המקום. למשל.

איך זה יעבוד? זה יעבוד לפי רשימה של יושב-ראש ארצית? מה יהיה?

יקימו קלפי שם. מה הבעיה?

אבל איך זה יעבוד?

כמו קלפי מיוחדת בבית - - -

לא, אני מדבר קודם כול על הרשימה עצמה. היושב-ראש ינפיק רשימה של עובדים נצרכים מרותקים, שלהם יתאפשר? ואז הוא בא לקלפי, הוא אומר: אני לא נכה – מה הוא צריך להגיד? איך זה יעבוד בפרקטיקה? איך אותו עובד נצרך, שעובד פה, עובד בוועדה אזורית, והוא ילך להצביע בקלפי – לא הקימו קלפי מיוחדת – איך הוא יעשה את זה?

מה שיקרה זה שלפני יום הבחירות יעבירו המנהלים של העובדים האלה, כל מנהל אזורי או מנהל אגף בוועדה המרכזית, יתבקש להעביר לוועדה המרכזית רשימה של העובדים, עם נימוק מה הם יעשו ביום הבחירות, מה הם אמורים לעשות, ולמה ייבצר מהם להגיע לקלפי שבה הם רשומים. הרשימה ה זאת תיבדק פה, ויונפקו להם תעודות להצבעה.

היושב-ראש - - -

כן, היושב-ראש או המנכ"לית או העובד הבכיר שיוסמך לעניין זה.

ינפיקו להם תעודה שמה?

שתאפשר להם להצביע עם זה.

והיושבי-ראש בארץ יקבלו הנחיה, שמי שמגיע עם תעודה כזאת יכול להצביע?

נכון.

רוברט, בבקשה.

אני חושב שיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, שהוא גם שופט עליון, הוא מספיק בקיא ומבין מה צריך לעשות, וצריך לתת לו את הסמכות.

אתה תמיד אומר את זה על שופטי העליון?

דרך אגב, גם כשאני מתווכח איתם - - -

רק כשהוא יושב כיושב-ראש ועדה בפועל. גם כשהוא לא פסל - - -

דרך אגב, יש פרוטוקולים של הוועדה לבחירת שופטים שמתפרסמים, ותראה שגם שם אני מתווכח איתם עניינית. אני חושב שצריך לתת לו את היכולת לתת לכל העובדים לבחור ביום הבחירות, ולא ליצור מצב שדווקא ועדת הבחירות מונעת מהעובדים לבחור. הוא בטח יתייחס לזה ברצינות ולא יפתח קלפיות שלא לצורך. אני חושב שאנחנו צריכים לתת לו את הסמכות וזהו. את הנהלים ואת איך הם עושים את זה, הם בטח יידעו לעשות.

תודה רבה. ניצן, בבקשה.

מעבר לדיון שהתקיים פה עכשיו לגבי עובדי ועדת הבחירות והעובדים של הוועדות האזוריות, ההצעה כוללת גם בקשה להכניס לתיקון הזה את חברי ועדת הבחירות המרכזית. עכשיו, כשאתם קובעים הסדר מיוחד להצבעה, אתם צריכים לשאול את עצמכם, האם יש צורך בנקיטת ההסדר המיוחד הזה? מה זאת אומרת? ההסבר שקיבלנו הוא נכון לגבי עובדי ועדת הבחירות, ההסדר הפונקציונלי. מדוע העובדה הזה או מדוע ישנם עובדים של ועדת הבחירות, שאם לא נקבע להם הסדר מיוחד כזה, הם לא יוכלו להצביע.

יצביעו פרוקסי.

השאלה האם קיימת מניעה כזו גם לחברי ועדת הבחירות המרכזית?

אז אולי נשמע את הנימוקים.

אבל אני חייבת להעיר שתי הערות, בבקשה, עוד שנייה אחת, לגבי העניין הזה. כי כאשר אתם מחוקקים חקיקה כזו, שהיא נוגעת לעניינים שקשורים לחברי הכנסת, צריך - - -

לא בהכרח חברי כנסת.

הרוב הם לא חברי כנסת.

הרוב הם לא חברי כנסת, אבל זה קשור לזכויות - - -

זה מינויים פוליטיים.

זה לא זכויות יתר, ניצן, כי בכל זאת זה להצביע.

נכון, אבל בסופו של דבר זו איזושהי זכות יתר שנותנים פה, שאין לכל אזרח. וזה כן גורמים שהם קשורים לחברי הכנסת.

והשיקול הנוסף שאתם צריכים לקחת בחשבון זה זה שלאורך הרבה פעמים, וגם היועץ המשפטי של ועדת הבחירות יכול להגיד, יש רצון להימנע מלהרחיב את ההסדר של הצבעה במעטפות כפולות. אלה שני שיקולים שלדעתי צריך לקחת בחשבון.

אתה יודעת מה? אני חייב להגיד לך משהו. מי את, אגב?

אני מהצוות של הייעוץ המשפטי לוועדה.

היא לא עוזרת שלי. ניצן היא יועצת משפטית בכירה.

כנראה הרבה זמן לא היית - - -

פשוט לפני שאני עולה להתקפה אני רוצה לדעת את מי אני מתקיף, כי אחרת זו התקפה לשווא.

תוריד. לא התקפה.

תוריד את הווליום באמת.

אנסה בעיקר את - - - ההתקפה להפנות לחברת הכנסת ברקו, כי זה תמיד נחמד.

כי תמיד אתה רגיל לזה, אה?

אבל אגיד לך כמה דברים. תראי, מאוד לא מוצא חן בעיני נימת הדברים, מכיוון שיש כאן כאילו איזה מראית עין – אגב, זה תמיד בא מהכיוון הזה של היועץ המשפטי, שכל מה שקשור לחברי כנסת, נציגי ציבור, אז זה כבר צריך בדיקות מקיפות. למה? כי הם חשודים מראש, כי זה הטבות מראש, כי כאילו מישהו כאן ביקש איזה הטבה.

אז כמי שהוא חבר בוועדת הבחירות המרכזית בעבר – לדעתי אני לא חבר היום, הייתי כמה פעמים, הייתי גם סגן יושב-ראש הוועדה.

טוענים שאתה חבר.

אה, אני חבר היום? אני חבר מלידה.

אז אני אומר, באמת, אין כאן עניין של הטבה ואין כאן שום דבר. אני יודע שאני ביום הבחירות הייתי צריך למצוא את עצמי עומד בחמישה ל-07:00 בבוקר בקלפי כדי להצביע כמה שיותר מהר, כדי לגמור עם זה. פעם אחת, אגב, עשיתי טעות, באחת ממערכות הבחירות, ואמרתי: טוב, אעשה את זה בלילה. ועל הסף, כמעט לא הספקתי להצביע. על הסף. ולכן אני חושב: אין כאן, לא צריך לעשות מזה כזה עניין, לא מדובר כאן באיזושהי הטבה.

אבל למה מיהרת? כי היית להתייצב כאן בכנסת, כי היית סגן יושב-ראש - - - להיות פה כל היום.

בוודאי. עכשיו, אתה נכנס לתוך session של הצבעות כפולות, ואתה נכנס לכל ה-session הזה. אתה לא יושב בבית, מחכה למדגם.

היועצת המשפטית ביקשה לדעת מדוע התפקיד של חבר ועדת בחירות שאינו מרותק למקום אלא הוא חופשי, והאם הם אנשים מחוץ - - -

האם בתפקידו כאיש פוליטי?

זה מינוי פוליטי, זה לא דווקא איש פוליטי.

לא, בסדר. אבל השאלה אם הוא עושה את זה כחבר ועדת הבחירות או כפוליטיקאי - - -

יכול להיות שהוא משלב גם את שניהם.

לא, אבל יש לו תפקידים בתוך הקלפי כנציג המפלגה, כדי לפתור בעיה או לייצג את הדיונים.

לא, זה בסדר. השאלה אם הוא עושה את זה רק - - - במסגרת תפקידו ולא - - -

עמי, האם מתכנסים ביום הבחירות? האם קורה שמתכנסים?

כל מליאת הוועדה לא. מי שמתכנס זה הנשיאות. והנשיאות מחויבת להיות כאן ביום הבחירות, ויש לנו קושי אדיר עם זה, כי הנשיאות יחד עם השופט צריכה לקבל בכל רגע נתון החלטות חשובות.

בוודאי.

ונוצר מצב שיש לנו איזשהו סוג של דיאלוג עם הסגנים, מנסים לעשות להם איזשהם תורנויות, כי הם צריכים להצביע, כל אחד גר במקום אחר, ובמסגרת תפקידו רוצה להיות גם במקומות אחרים. וזה קצת מקשה על התפקוד של היושב-ראש והסגנים בקבלת החלטות ביום הבחירות.

אתן לכם דוגמה סתם. הבאתי אתי לאור הדיון הקודם דוגמאות לסיורים.

אורלי, השאלה אם במסגרת תפקידו זה במסגרת תפקידו של ועדת הבחירות - -

כן, כן. הבאתי דוגמה. אנחנו מארגנים את הסיורים הללו - - -

- - או במסגרת עבודתו הפוליטית כמו פוליטיקאי אחר, חבר כנסת אחר.

אבל זה לא בהכרח חבר כנסת.

ניצן, אתן לך דוגמה, שאני גר בבית-צפאפא.

קרוב.

והייתי צריך לבוא ולהיות ראשון, כדי אחרי זה להסתובב בכל הארץ, וללכת לצפון ולחזור וכל זה.

ודיווחת לנו במהלך היום על אירועים, על תקלות, על בעיות?

למה אני צריך בשביל להצביע נגיד בכפר שלי, בעראבה, במעטפה כפולה – למה זה אסור? אני לא מבין.

אני רוצה בבקשה, רק בשביל לסבר את האוזן.

אם אני מקבל אישור מראש מיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, נכון?

גם.

לא, זה הסעיף.

הם גם צריכים לקבל.

צריך לקבל אישור מראש. אז יש לכם רישום ומעקב אחר האנשים שיצביעו - - -

תראו, אתם מדברים סך הכול על 30 אנשים, אבל 30 אנשים שזה נדרש במסגרת תפקידם. לשם הדוגמה הבאתי לו"ז, אנחנו מארגנים את הסיורים האלה לחברי הוועדה לפי הבקשות שלהם, כל אחד אומר מה הוא רוצה ואיך. הבאתי דוגמה בכתב ידו של חבר ועדה ותיק, מה הוא ביקש, את הסיור שהוא עשה ביום הבחירות האחרונות – שני חברי ועדה, סליחה, אנחנו מצוותים אותם בשניים – בית חולים מאיר, כפר-סבא; בסיס חיל האוויר בפלמחים, כי כל אחד זה סוג אחר של הצבעה ורוצים לפקח ולראות איך מתנהלת ההצבעה; מחנה מקלף בשלישות הראשית ברמת-גן.

איפה? אה, מרדכי מקלף.

זה דומה לחבר הכנסת מקלב.

ועדה אזורית פתח-תקווה; בית חולים גולדה השרון. כל אחד זה סוג הצבעה מיוחד, שהם רצו לראות איך זה מתנהל, ודיווחו לנו, וקיבלנו דוח במהלך היום על אירועים.

בהמשך היום, הם לא סיימו בכך, הם הלכו והיו חברי ועדת קבלה בתום יום הבחירות בוועדה האזורית. לאחר מכן הם מחויבים להגיע לכנסת ולהיות חברי ועדות קבלה במשמרות בוועדה המרכזית. זו דוגמה ללו"ז של חבר ועדת בחירות. אתם רוצים עוד? עוד זוג חברי ועדה.

בסדר, לא משנה. אורלי, התפקידים האלה, גם חבר כנסת שהוא לא חבר ועדת הבחירות המרכזית או כל מיני אנשים, הם עושים את זה.

אבל פה זה במסגרת תפקידו, לא כפוליטיקאי שהולך - - -

מה זאת אומרת במסגרת תפקידו? אתם מכריחים אותם לעשות את זה?

אנחנו מבקשים מהם לערוך את הסיורים האלה, כן.

זה לו"ז שאתם ארגנתם, אתם הוצאתם?

אנחנו מצוותים אותם לצוותים, שולחים להם מכתב, אומרים: תגידו לנו מה אתם רוצים, לאן אתם רוצים.

אני רוצה לסכם את זה. אני רואה שרוב חברי הוועדה תומכים בעניין הזה, או כולם תומכים בעניין הזה.

אני רוצה להעיר: אני לא חבר ועדה, הצבעתי בטעות.

לא, אבל אתה מחליף מישהו?

לא, אין לישראל ביתנו נציג.

בסדר. אבל היה גם רוב בלעדיך. בסדר, נרשם בפרוטוקול.

אני תומך.

מה שאני רוצה לסכם: אין ספק שהצורך לתת לכל אזרח, כאלה שלא יכולים להצביע, את האפשרות להצביע. זה הצורך שאנחנו צריכים, זה חלק מהבסיס של יום הבחירות. לכן גם הוא יום חופשי מעבודה בגלל הדבר הזה.

עכשיו, להגיד שכולם יכולים לממש את זכותם זה גם לא נכון. יש הרבה עובדים, הרבה אזרחים במדינת ישראל, שלא יכולים לממש את זכותם ביום הבחירות. מדוע? מספיק שהוא עובד בחברת מחשוב, שנותנת שירותים למפלגה מסוימת, לצורך הבחירות, שהם לא נותנים לו לעזוב את המקום. הוא תורן, הוא צריך להיות כל הזמן. אפשרות אחת. יכול להיות מפעלים שעובדים, חיוניים כאלה ואחרים, חברת חשמל ועוד, שיכול להיות שהעובד מרותק ולא נותנים לו לעזוב את המקום.

עכשיו, כולל עובדי ועדת הבחירות המרכזית והאזורית. אז למה אנחנו לא עושים דין אחד לכולם? אני יכו להגיד: זה צודק, מה שאתם מבקשים, זה נכון, אבל הם לא היחידים. יש עוד כאלה שלא יכולים. נפתח את זה לכל מי שצורך אפילו קיום הבחירות, הוא נותן שירותים לבחירות, שהוא לא יכול, לתת לו את האפשרות להצביע. אתם מדברים כאן לא על עובדי ועדת הבחירות, אלא אפילו מעניקי השירותים. שירות זה יכול להיות מישהו שמספק את האוכל. זה גם יכול להיות שתביאו אותו, ואנחנו מאפשרים לכם לתת לו את האפשרות להצביע.

אבל אני לא מתכחש לכך, וחוץ ממה שאני רואה שהיא דעת החברים, בסופו של דבר יש מושג של לא תחסום, אני לא יודע אפילו איך להגדיר את זה. יש אנשים שהם אמונים על יום הבחירות, זה הרבה יותר בולט כשהם לא יכולים. אני לא יכול לתת מענה לכולם, נכון? יכול להיות שאני יכול לחשוב בפעם הבאה, להגדיר עובדים מרכזיים במשק, בנימוקים כאלה ואחרים, שיבואו בתלונות – יכול להיות שזה יביא את זה, יכול להיות שצריך לדון בזה.

אבל אי-אפשר להתעלם מזה שעובדי ועדת – סיפרו לתנא שהבת שלו נפלה לבור. שאל: איך זה יכול להיות דבר כזה? בור שכריתי אותו לעולי רגלים, שיהיה להם מים לשתות, לא יכול להיות שבתי, דבר שאני עושה לטובת הציבור, מישהי תיכשל ותיפול בתוך הבור שעשיתי למען הציבור.

עובדי ועדת הבחירות, שהם עושים הכול במסירות ועובדים, הם מרותקים למקום, כדי לאפשר את המהלך התקין של הבחירות, הם לא יוכלו להצביע, זה בהגדרה של לא תחסום שור בדישו, שאני אומר: מי שחורש, נותנים לו לאכול ולא חוסמים אותו. יש עוד הרבה שוורים שהם רעבים וצריכים אוכל, אבל אני אומר: מי שעכשיו הוא זה שעכשיו חורש, אני לא יכול להגיד לו: אתה קרוב לעניין הזה, אתה לא תוכל להצביע. אני רואה את זה בהגדרה הזאת. לכן זאת לא פריבילגיה שאני עושה אותם מורמים.

גם לא לחברי ועדת הבחירות. יש לי בקשה, שלחברי ועדת הבחירות המרכזית, המעטפה הכפולה שהם יצביעו בה תהיה מעטפה מוזהבת, כי אם הולכים כבר על הטבות, שתהיה פה הטבה עד הסוף.

ואז גם נכניס לכם את - - -

עד הסוף.

אה, יש פה רעיון, גם להכין לנו את הפתק מראש.

ושיירה של סוסים שתרכב לפניכם, ברגע - - -

בבקשה. אם הולכים פה על הטבות משמעותיות, שיהיו משמעותיות.

עכשיו, ככה, לגבי השאלה השנייה שנשאלה פה, על-ידי חבר הכנסת אוסאמה סעדי, למה אנחנו צריכים לתת לכם גם את האפשרות להקים קלפי. אז הבאת דוגמה אחת. הדוגמה יכולה להיות נכונה גם לירושלים, גם לוועדת הבחירות המרכזית. מדוע? אני רואה בעיני רוחי עוד 100 בוחרים, 200 בוחרים, שיצטרפו עכשיו לקלפי הכי קרובה, פה לכנסת, זה יכול לעשות שינויים בהסדרי ההצבעה באותה קלפי. אני יכול לגרום נזק או טרדה או הפרעה לתושבי משכנות - - -

לכן אני מעמיד את זה להצבעה. מי שבעד, ירים את הצבעה. אנחנו בהצבעה של תיקון כותרת פרק י'4, הוספת 116יט1. ניצן, כן?

כן, כן.

מי בעד? מי נגד?

רק רגע, אולי אצביע.

רגע, יש הצבעה פה ולא מספרים?

על מה זה? מה ההצעה?

לא, אחרת, בעיה שלך.

אני יודע, אז תגיד לי רק על מה.

לא רוצה.

קיימתי הצבעה על הסעיפים האלה.

אבל לא הצבעתי, רגע.

איך אתה יכול להצביע, אם אתה מוזג לך כוס שתייה?

הוא גם לא יודע על מה.

הוא יודע.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

אני. ביקשתי להסביר קצת.

הצבעה

בעד סעיפים 9 ו-10 – רוב

נגד – מיעוט

נמנעים – 1

סעיפים 9 ו-10 אושרו.

עמי, ביקשת להוסיף משהו?

אני פשוט רוצה להתנצל. נקראנו, יש לנו דיון מקביל בוועדת הפנים.

הייתי שמה עכשיו.

זהו, אנחנו בדיון שמתחיל עכשיו.

אם אתם בוועדת הפנים, ברגע שנצטרך אתכם, נדע לקרוא לכם.

בעיקרון, אין לנו התנגדות ברמה המקצועית להמשך הסעיפים. מה שרק רציתי לבקש, כבר שהחל דיון בעקבות הדיון הקודם בוועדת שרים בסוף יולי, וועדת השרים החליטה לדחות את המשך הדיון, והמשמעות היא פורמלית התנגדות, אני מבקש, לאחר שההצעה הזאת תאושר, שתינתן לנו אפשרות להביא את זה לוועדת השרים כדי שאפשר יהיה פשוט להמשיך - - -

אני לא מכיר טוב את הפרוצדורה: אם צריך צריך, אם לא צריך - - -

ועדת השרים התחילה לדון בהצעות האלה. היא דחתה את המשך הדיון.

אז איך אני דן בהצעת חוק שוועדת שרים עוד לא אישרה?

כיוון שפה עוד אין נוסח.

אה, אוקיי, מטעם הוועדה.

כן, כן, לקראת - - -

חשבתי שזו הצעת חוק של - - -

כן, כן. תודה רבה.

אוקיי, סעיף 78.

סעיף 68.

אה, סליחה.

בסדר? חוק הבחירות. אני מקריאה. הסעיף הזה עוסק באיזון בין רשימות בוחרים.

תיקון סעיף 68 –

11.

בסעיף 68 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

איזון בין רשימות בוחרים

"(ג1)

(1) נוכחו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו כי במתחם אחד – מתחם אחד זה יכול להיות נגיד בית-ספר אחד – יוצבו כמה מקומות קלפי ומספר הבוחרים הרשומים ברשימת הבוחרים הקשורה לאזור קלפי אחד שונה באופן מהותי ממספר הבוחרים ברשימת בוחרים הקשורה לאזור קלפי אחר באותו מתחם – מה שאומר שיכול להיות מצב שבאותו בית-ספר, באותו רחוב, יהיו שתי קלפיות, שבאחת מהן יש 600 בוחרים ובשנייה 200 בוחרים או 100 – רשאים הם, לא יאוחר מיום לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף לפי סעיף 26, להורות על עריכת איזון בין רשימות הבוחרים הצמודות לאזורי הקלפי שבאותו מתחם, ובלבד שהפער במספר הבוחרים בין רשימות כאמור עולה על 100;

זאת אומרת, אם יש לך 500 -450 אי-אפשר לעשות את האיזון, אלא רק אם יש איזשהו הבדל מהותי בין הרשימות.

זה פתח לתקלות, האיזון הזה?

שאלה מצוינת.

לא ראינו עם זה בעיה, אבל תיכף נשאל אותם. אסיים רק להקריא, שיהיה לנו את הנוסח בשביל ההצבעה.

לעניין זה "מתחם" – כהגדרתו בסעיף 68א(ג2).

(2) החליטו יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו כאמור בפסקה (1), יעביר יושב ראש הוועדה המרכזית או עובד הוועדה שהוא הסמיך לכך בוחרים מרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחד לרשימת בוחרים שבאזור קלפי אחר באותו מתחם, בהתאם למספרם הסידורי ברשימת הבוחרים, ורשאי הוא לקבוע כי עקב העברה זו יבוטלו מקומות קלפי, ובלבד שמספר הבוחרים הרשום לאחר האיזון בכל רשימת בוחרים כאמור לא יעלה על 700."

וזה תוך כדי יום ההצבעה?

לא, יום לפני כניסת פנקס הבוחרים לתוקף.

ביום ה-52 שלפני יום הבחירות.

חשבתי שזה ממש ביום - - -

השאלה המרכזית במה שניצן אמרה כאן עכשיו: האם בהודעה לבוחר הוא יקבל כבר את מספר הקלפי - - -

המדויק.

זה הדבר המהותי, קודם כול.

האיזון יבוצע ביום ה-52 שלפני יום הבחירות או לפניו.

מה זה אומר מבחינת הבוחר?

שלא ייווצר מצב, שהבוחר יקבל את ההודעה לבוחר, שבה הוא מצביע בקלפי 15, ואז רק לאחר מכן נעשה את ההעברה. כל ההעברה תיעשה קודם. זה לא יפגע בבוחר.

אז התשובה היא: כן. התשובה היא שבהודעה לבוחר הוא יקבל כבר - - -

מעודכן.

ההודעה לבוחר נשלחת שלושה שבועות פשוט לפני הבחירות. יש חודש וחצי באמצע.

השאלה היא כמה זה מקסימום בקלפי אחד? 900?

800 ו-900.

זה 800, ויושב-ראש הוועדה המרכזית יכול להעלות את זה עד 900.

למה כתבתם פה לא יעלה על 700 בסעיף (2)? מה ההבדל? נניח סתם, אם יש שתי קלפיות, אחת 850 ואחת 650, ואתם רוצים לאזן את זה, שזה יהיה 720, ולהוריד קצת מהשנייה. אם יכול להיות עד 900, אז למה אתם מגבילים את עצמכם ל-700?

אנחנו מגבילים את עצמנו פה ל-700 רק במקרה שבו נמצא שעקב האיזון הזה אנחנו יכולים לבטל קלפיות, כלומר לחסוך כסף, כי התרוקנו לנו קלפיות לגמרי. אבל אז מראש אנחנו אומרים לעצמנו: לא נעשה את זה שהקלפיות יהיו מלאות מדי והתור יהיה גדול. לא נעניש בוחר בגלל שבטעות הוא היה כתוב בקלפי קטנה, ופתאום הוא עכשיו צריך לחכות 900 אנשים בתור. נעשה מספר שהוא יותר נמוך.

מי קובע 900 או 700? מי קובע בכלל את המספרים, שבכל קלפי כמה? אתם מקבלים כבר רשימות מוכנות?

נכון.

לפי החוק.

הלשכה לסטטיסטיקה? מי מביא לכם את זה?

המספר המקסימלי קבוע בחוק, כתוב שאזור קלפי לא יכלול יותר - - -

כן, אבל מי נותן את הרשימות, את המספרים? מי מעביר את המספרים? איך נקבעים המספרים?

המספרים עצמם זה לפי כתובות האנשים שכתובים במרשם האוכלוסין.

לא, איך נקבע שזה 900 ולא 1,000,000?

רגע, אני מסביר.

דין תמיד, אתה שואל שאלה, הוא מתחיל מהתחלה והוא עונה לך מסודר, לא סתם - - - מהתחלה.

אזור קלפי הוא שטח גאוגרפי רצוף של רחובות. אנשים שגרים ברחוב מסוים, ממספר זה עד מספר זה, משויכים לקלפי פלונית. אם יש לך פתאום מגדל באמצע הרחוב, אז פתאום הקלפי הזאת תהיה גדולה, כשקלפי אחרת, שהיא אזור סטטיסטי לידה, יהיו פחות בוחרים.

עכשיו, מי שקובע את האזורים הסטטיסטיים זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על סמך נתונים של משרד הפנים באישור ועדת הבחירות. זה הליך מורכב שנעשה כל הזמן, לפי אזורים סטטיסטיים, שמשתמשים בהם לכל מיני צרכים. לא רק לצורך של הבחירות, אלא בכלל לצורך קבלת מידע סטטיסטי על רשויות המדינה.

ומי מעורר כשיש בעיה? הרי בשלב שאתם רוצים לאשר את זה אתם כבר יכולים לעורר בעיות, אבל לפעמים קורה שאתם לא שמים לב. הרי בשלב שבאים אליכם לאשר את זה, אם יש שינויים ויש פערים, אתם גם יכולים אז להעיר ולשנות את הקלפי, נכון?

אפשר בזמן יותר מוקדם. צריך לזכור שזה לוחות זמנים מאוד מאוד קצרים. אנחנו מקבלים את הרשימה, יום לאחר מכן לפי חוק חייבים לאשר אותה. אין זמן לעשות סקירה כוללת של הכול. דבר נוסף, ייתכן - - -

שאכלוס של אזור מסוים זה גם גורם.

נכון, שהחלוקה היא נכונה גאוגרפית, אבל שוב, בגלל שפתאום יש לך בניין אחד גבוה באזור מסוים, זה יוצר אי איזון בתוך - - -

הוא אוכלס בתקופה האחרונה, ואז בבת אחת יש לך כמה עשרות או מאות – אם זה כמה בניינים אז זה כמה מאות – של דיירים. בסדר, אתה רוצה לדון עכשיו לגבי - - -

על המשאל עם? אין בעיה, מה שלך יותר נוח.

רגע, יש שלושה סעיפים.

נמשיך הלאה, נעשה את זה אחר כך.

הלאה? אוקיי, אז אפשר להצביע.

אז אני מצביע על סעיף 68. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 11 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 11 אושר.

עבר. סעיף 78.

סעיף 78 עוסק בקולות פסולים. אקריא בקצרה.

תיקון סעיף 78 – קולות פסולים

12.

בסעיף 78(א)(4) לחוק העיקרי, במקום "משני" יבוא "משלושה", ובמקום "אך הפתק השני לא יובא בחשבון" יבוא "אך הפתקים הנוספים לא יובאו בחשבון".

סעיף 78 קובע מה נחשב קולות פסולים. היום אם נמצאים בתוך אותה מעטפה שני קולות שהם אותה אות, לאותה רשימה, אז זה לא נחשב פסול. מה שוועדת הבחירות אומרת זה שבניתוח סטטיסטי שעשו במערכת הבחירות האחרונה עלה שאחוז מאוד גבוה מכלל הקולות הפסולים ששויכו לרשימה זה היה בגלל ששמו לא שניים אלא שלושה פתקים של אותה רשימה בתוך המעטפה.

אז לא לפסול את זה.

ולכן הם אומרים, בדיוק, לא שניים אלא שלושה.

חבל על הקולות הללו. וסביר להניח שפשוט נדבקו הפתקים.

כמה היו כאלה?

מתוך 17,830 קולות פסולים – 14,637, שזה 82%, היו שלושה פתקים זהים. זאת אומרת, זה לא שמישהו ניסה לעשות משהו, זה פשוט נדבק.

מצוין. תצמצמו בזה את מספר הקולות הפסולים.

כן. וזה חבל על הקולות האלה. זה עצוב.

אגב, זה מפלגות ספציפיות או שזה גורף?

זה גורף.

זה על-פי רוב כאלה שרצו להצביע מאוד חזק. הוא אמר: למה להצביע פתק אחד, אצביע - - -

אנחנו חושבים שזה בגלל הנייר. למרות שעשינו נייר יותר עבה הפעם, כדי שלא יידבק, זה עדיין - - -

זה בגלל הנייר - - -

אבל עדיין, עשינו הפעם נייר יותר עבה בדיוק מהסיבה הזו, וזה גם לא מספיק.

זה לא רק בגלל הנייר, זה גם בגלל הצבע שהוא - - -

מדביק אותם. היום כנראה זו הטכניקה של ההדפסה ושל הגזירה.

אז זה אותו היגיון שמקבלים את השניים, אפשר לקבל את השלושה.

יאללה, הגיוני, סבבה.

אם זה אותה רשימה, אין בעיה.

מצביעים?

כן, אני מצביע על סעיף 78. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 12 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 12 אושר.

הסעיף עבר. סעיף 79א.

הצבענו?

הצבענו, כן.

השמדת חומר בחירות, אני מקריאה.

תיקון סעיף 79א –

13.

בסעיף 79א לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

השמדת חומר בחירות

"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), יושב ראש הוועדה המרכזית רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולשם חקירת עבירות לפי חוק זה, כי חומר הבחירות הנוגע לקלפי פלונית, כולו או חלקו, לא יושמד, או יושמד במועד אחר, כפי שיחליט."

סעיף 79א רבתי לחוק הבחירות עוסק בשאלה מתי צריך להשמיד חומר בחירות. באופן עקרוני היום אם עובר המועד להגשת ערעורים, שזה 14 ימים אחרי מועד הבחירות, ולא הוגש ערעור, או אם הוגש ערעור וניתן פסק דין – אחרי המועדים האלה ועדת הבחירות אמורה להשמיד את חומרי הבחירות. יש שם איזשהו סעיף שקראנו אותו לאחרונה, שאפשר לפנות בעצם לבית-המשפט, ושבית-משפט יקבע שלא צריך להשמיד.

אבל מה שהם מבקשים פה זה לקבוע איזושהי סמכות מקבילה לסמכות הזו של בית-המשפט, שיושב ראש הוועדה המרכזית יוכל לקבוע במקרה מסוים, מקרה שצריך את חומר הבחירות לצורך חקירת עבירות לפי החוק, שהוא יוכל לא להשמיד במועד שכתוב בחוק.

מה עושים עם זה? ממחזרים? זורקים? שורפים?

לא, יש מצבים שאנחנו צריכים לשמור את החומר.

לא, כשמשמידים. השמדה טכנית מהי?

שורפים את זה, לדעתי, אם אני לא טועה. שורפים את זה.

למה ממהרים כל כך?

למה לא ממחזרים את כל הניירות האלה? למה לשרוף?

שאלה טובה. אבל אני חושבת שלא נכון להעביר את זה הלאה. יש שמה פנקסי בוחרים עם פרטים של בוחרים, כל מיני דברים כאלה, עם מידע יותר מדי רגיש.

אבל היום, מה שהוא אומר, שממחזרים אפילו כסף היום. למה אי-אפשר לגרוס?

אני מציע שתעשו ישיבה בעניין, זו הערה נכונה, תבדקו מה המשמעות של מחזור. יכול להיות שמבחינה בטיחותית - - -

את הדברים הכי מסווגים ממחזרים היום.

למה החוק ממהר מיד להשמיד? למה הוא מחייב להשמיד מהר? מה ההיגיון מאחורי ההשמדה המהירה? רבותי, בוא נשמע אותו.

כסף היום ממחזרים.

כן, מה ההיגיון של ההשמדה המהירה?

אבל הוא מכריח אותו לעשות את זה מאוד מהר.

ממחזרים מטבעות.

יכול להיות. בסדר, זה דבר אחד. אני אבל עכשיו כבר לא שמה.

מיקרופילמים, הכול.

ועדת הבחירות המרכזית תקיים ישיבה בעניין הזה, תעשה בדיקה מה אפשר. החוק לא מחייב לשרוף, החוק מחייב להשמיד. אם גריסה או מחזור זה גם, אז בסדר.

נבדוק את זה.

תבדקו את זה. תהיו גם ירוקים. למען איכות הסביבה ודאי שחשוב מאוד. אבל מה הסיבה שממהרים כל כך להשמיד את החומר הזה?

החוק מנסה לעשות איזון בין הרצון לאפשר לערער בגין תוצאות הבחירות, לבין הצורך ביציבות ובוודאות.

וסופיות.

וסופיות הדיון. ולכן הוא אומר שלאחר המועד האחרון לערעורים, כשכבר המידע הזה לא יועיל לאף אחד, כי כבר אי-אפשר להגיש ערעור, תשמידו את זה, כדי לשמור על יציבות השלטון, וכדי לא לערער אותו, כשכבר אין יותר מה לעשות משפטית.

זה הגיוני.

אז אם אני משקף את מה שאתם אומרים, בכל אופן היום הסמכות היא בידי בית-משפט. אתם רוצים לתת את הסמכות לא רק לבית-משפט, אלא ליושב-ראש ועדת הבחירות, שאם עדיין המשטרה לא הגיעה לבקשה, ואתם לא יכולים ללכת לבית-משפט בעניין הזה, מכיוון שזו עדיין בדיקה נניח שלכם - -

אנחנו יודעים מהנתונים שלנו שנידרש לחקירה.

- - בכל אופן אתם רוצים מהנתונים שלכם לבדוק נוסעים לחוץ לארץ, לבדוק נפטרים, לבדוק דברים, ועדיין לא הספקתם בתוך 14 יום, שליושב-ראש הוועדה תהיה סמכות להשאיר את החומר עוד זמן – בלי הגבלה?

כמה שנדרש, כי לפעמים החקירות מתארכות זמן ארוך מאוד.

מה שאותי יותר מטריד זה שיש בסך הכול 14 יום להגיש ערעורים?

כן.

זה לא הרבה בכלל.

צריך איזושהי סופיות. מדובר בשלטון.

אבל לא 14 יום. על דברים הרבה יותר פשוטים הערעורים יותר ארוכים.

אבל יכול להיות דווקא בגלל החשדות - - -

עד שאתה מעכל, עד שייבדק, עד שמגיעים מידעים. הייתי דן על ה-14 יום האלה בכלל, מעלה את זה ל-30 יום. לא יודע אם זה בסמכות הוועדה עכשיו לעשות את זה, אבל - - -

צריך דיון נפרד.

בכל אופן, שאלה אם אנחנו צריכים לתת איזו הגבלה בעניין הזה. אם יש חשיבה שרק בבית-משפט, האם לא צריך - - - הולכים לבית-משפט? כמה זמן צריך לבדוק? 30 יום, 60 יום? אני חושב שצריך איזה הגבלה, אם החוק אומר להשמיד מיד.

יש חקירות שלא מסתיימות גם אחרי שנתיים. אז מה נעשה אז?

אז מה? אז אני צריך להשאיר?

צריך ראיות.

למשל. הראיות נדרשות. יש מקרים שכתב האישום מוגש רק אחרי שנתיים.

את יודעת מה? בגלל שלא מבקשים להשמיד, אחרי זה - - -

ואז הולכים לבחירות לסיבוב נוסף.

אם היה זמן שהיו צריכים להגביל, אז החקירות היו מסתיימות יותר מהר.

יש עכשיו דיון בבחירות לפני שנה וחצי בבאקה אל-גרבייה.

אבל צריך לתת זמן, איזה limit גם לשופט. מתבצעת חקירה 30 יום, 60 יום, אבל בלי סוף?

אבל שוב, זו לא תהיה סמכות שייעשה בה שימוש רחב מאוד, אלא רק במקרים באמת שזה נדרש. כשאנחנו יודעים מראש שנידרש לחקירה, כמו כשהיושב-ראש פוסל תוצאות קלפי מסוימת, או מקרים מיוחדים שהתעוררו במהלך היום. שוב, ועדת הבחירות היא לא הגוף החוקר. יש את הפרקליטות, יש את משטרת ישראל.

אבל אם זה מתפתח לחקירה יותר מהותית, אז הולכים למשטרה, והמשטרה מבקשת.

אז הם יידעו שיש להם זמן.

צריך איזה זמן.

אבל אי-אפשר, חייבת להיות הגבלה של זמן.

הייתי עושה 90 יום, זה נראה לי המון.

כמה?

90 יום.

90 זה לא הרבה? למה לא 30?

ואז מה נעשה אם עדיין לא הגשנו כתב אישום ונשמיד את החומר?

הם יידעו שיש להם 30 יום.

היא אומרת שיש חקירות שנתיים. מחקירות שנתיים לא יוצא שום דבר, ובגלל שאין הגבלה.

המגבלה הזאת לא תיצור סד זמנים - - -

למה לא? יש זמנים. אם לא, הולכים לבית-משפט. עד היום לא הייתה לכם סמכות אפילו יום אחד.

אם זה ראיה לעבירה פלילית, אז ישמרו עליה.

אבל צריך סמכות לשמור עליה.

אז הולכים למשטרה. אם יש פלילי, אז הולכים למשטרה. חקירה צריכה להיות 90 יום – זה נשמע לי - -

90 יום זה מעל ומעבר.

- - מעל ומעבר.

לא, אגיד לך מה: אפשר לכתוב 90 יום, אלא אם יהיו באמת נסיבות חריגות, ומטעמים שיירשמו, שיאריכו את זה.

תראו, 90 יום, אני כבר אומרת לכם, זה לא ריאלי. זה לא ריאלי. כי זה לא ריאלי. תיקים של בחירות, אני יכולה לתת דוגמאות מלפני שתי מערכות בחירות, שקיבלתי את סטטוס החקירה ומה נעשה בהן, נסגרו רק שבוע לפני הבחירות שלאחר מכן.

בסדר, אבל זה משטרה, אורלי.

ב-2015 לפני שנתיים התקיימו הבחירות, ועוד אין הגשת כתבי אישום.

אבל זה משטרה, זה לא השופט.

אבל את אומרת שלפעמים יש אינדיקציות וסימנים אם פסלתם - - -

כן, אבל אתה רוצה להגביל את זה בזמן.

לא, אז אני אומר: אני מגביל את זה בזמן, ונותן מצד שני גם סמכות ושיקול דעת ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית להאריך את זה בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו. אם יש חקירת משטרה, אז הוא יגיד: יש חקירת משטרה, אני מעביר את החומר.

לא, חקירת משטרה היא בלי הגבלה. אי-אפשר לעשות את זה סתם בלי הגבלה. לכן זה מתמשך.

אולי נרשום משהו כמו: לתת ליושב-ראש את הסמכות, ככל שהדבר דרוש להמשך החקירה.

מסיבות שיירשמו, הוא אומר.

לא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אני לא רוצה להגביל אותו.

- - - מטעמים מיוחדים שיירשמו. גם היום זה - - -

סליחה, ניצן, מה היה הנוסח שהצעת עכשיו?

שנכתוב משהו כמו שחומר הבחירות הנוגע לקלפי פלונית, כולו או חלקו, לא יושמד, או יושמד במועד אחר – ואז נכתוב כאן משהו כמו: ככל שהדבר דרוש עדיין לצורך החקירה, או משהו כזה.

זה קצת בעייתי, כי, שוב, אני תלויה בגורמים המשטרתיים.

אז ככה אין לך בעיה, המשטרה מבקשת.

אבל כדי לדעת אם זה דרוש להמשך חקירה.

אורלי, לא יכולים לבלבל אותנו. אם יש לך משטרה, יש לך בית-משפט, אז את לא מוגבלת בזמן. אנחנו מדברים על חקירה שהיא אינדיקציה שעוד לא העברתם למשטרה, אתם רוצים לבדוק את עצמכם קצת ואתם רוצים סמכות לא להשמיד את החומר. לקחתם מאוד מאוד מוגבל.

כן, אבל מצד שני, מה הבעיה שלנו לתת את זה בלי לוח זמנים?

תראה, בלי לוח זמנים, הרי השופט הזה בכלל שנותן הוא כבר לא נמצא, מפני שהוא כבר עבר. נתן איזה שופט אחד שהיה, כבר מתמנה שופט אחר אחרי הבחירות, וככה נשאר חומר, הוא ככה מונח, בלי לעשות בזה שום דבר. אז סד הזמן נותן איזה משהו שנותן לך מוטיבציה.

יכול להיות שסד הזמן גורם לסעיף להיות סעיף לא רלוונטי למטרה.

נכון. לגמרי.

לא, אסביר לך, חבר הכנסת חסון: כשיש לך חקירה שמתבצעת על-ידי רשות, כולל נניח מבקר המדינה או משטרה, אין בעיה, אין לך סד זמן, אתה יכול להשאיר את החומר כמה שאתה רוצה, שנתיים גם כן. מדובר כאן שעדיין לא מביאות אפילו להתלונן למשטרה. בדיקה שוועדת הבחירות המרכזית רוצה לבדוק לעצמה, עדיין לא להשמיד את החומר. היא רוצה לבדוק איזה אינדיקציות, לא מעבר לזה.

ואז הם מבקשים שיושב-ראש ועדת הבחירות יכול לתת להם אפשרות לא להשמיד את החומר. אנחנו נותנים 90 יום, ואנחנו נותנים עכשיו עוד אפשרות בנסיבות, דהיינו אם יתקיים משהו, בנוסח כזה שמתקיים משהו, אז ממשיכים. אבל אם לא מתקיים, למה שניתן לכם להשאיר את החומר? אתם לא עושים שום דבר, נשאיר את החומר עד בלי גבול? אתם אפילו לא צריכים לבוא לחדש את זה. השופט נתן בזמנו, וזה נמצא. זהו, אף אחד לא נוגע בו. אין שום הצדקה אמיתית.

שוב, אני מסכימה עם חבר הכנסת חסון, שיש כאן בעייתיות במגבלת הזמן, אבל מה שתמצא לנכון, אדוני היושב-ראש.

אני בעד בלי מגבלת זמן.

אני חושבת שיש פה בעיה עם מגבלת הזמן.

מדובר בשופט עליון, צריך עוד פעם לזכור.

השופט עליון כבר הלך, הוא נתן את זה לזמן מסוים, הוא לא עוקב אחרי החקירה.

בטח שהוא עוקב.

לא, הוא לא עוקב, הוא כבר לא נמצא שם בכלל.

אנחנו עוקבים בשמו.

אתם עוקבים, נכון.

המערכת עוקבת. יש פה זיכרון ארגוני. יש פה זיכרון ארגוני, היושב-ראש. בשביל יש לנו מערכת יציבה.

אבל הוא אישר את זה. אתה לא מבקש את האישור. אתן לכם משהו אחר: כל 30 יום צריך לאשר את זה מחדש. מאה אחוז. בסדר, אתם רוצים? כל 30 יום אישור מחדש. גם אפשרות.

30 יום? לא.

לא, אם אתם רוצים אישור – אני לא אומר לכם - - -

לא צריך סתם לסרבל. זה סרבול.

עם כל הכבוד - - -

אבל, אורלי, מה הבעיה ש-90 יום, ואם היושב-ראש - - -

הסברתי למה.

למה? לא הבנתי.

הסברתי. כי יש בעייתיות עם החקירות הללו, הן אורכות המון המון המון זמן.

איזה חקירות? של המשטרה? אבל ברגע שיש חקירה, המשטרה ישר תופסת את החומר הזה.

לא תמיד, כי לפעמים תוך כדי החקירה, שיכולה להתפרס על פני שנה או שנה וחצי, כעבור שמונה חודשים הם חקרו מישהו שנתן להם איזשהו מידע, ואז הם רוצים חומר נוסף. ובסיטואציה הנוכחית אין לי את החומר.

היום מה המצב? היום משמידים - - -

תוך 14 יום.

אני מציע הצעה של 90 יום, ואפשרות להאריך את זה, בנסיבות שיירשמו כמו - - -

שהיושב-ראש?

כן.

שהיושב-ראש יכול כל פעם להאריך בתקופה נוספת של 90 ימים. ואנחנו לא מגבילים את מספר הפעמים שהוא יכול להאריך.

בסדר. זה כבר לתת לכם חבל, שאני באמת לא עושה את זה מתוך שהשתכנעתי.

לא, לא, זה פשרה הגיונית. זה בקרה, זה בסר.

גם יושב-ראש הוא יושב-ראש, זה בסדר.

רגע, אני רוצה לפתוח נושא. לגבי הערעורים, להעלות את זה מ-14 ל-21 יום נגיד, או ל-30 יום?

אין לי בעיה, אבל זה לא נמצא אצלנו. הם צריכים להגיש את זה, זה לא נמצא בחוק.

אי-אפשר לדון בזה עכשיו.

אבל אתה יכול הצעת חוק פרטית בעניין הזה.

למה, אבל הוא יכול להגיש תיקוף עוקף?

אפשר, אבל זה נושא חדש. הם לא רוצים להגיש את זה.

אז נדון על נושא חדש, מה הבעיה?

אבל הם לא רוצים להגיש.

נושא חדש?

נושא חדש הוא רוצה, אבל הם לא רוצים להגיש.

ועדת הכנסת.

אנחנו יכולים להגיש.

כן, אבל הם מתנגדים.

אין נושא חדש. אנחנו לקראת ראשונה, אין טענת נושא חדש.

אנחנו בהכנה לקריאה ראשונה, אז לפי התקנון אין טענת נושא חדש.

אני מציע הצעת חוק פרטית בעניין הזה.

טוב, מי בעד 79א? הנוסח כפי שהסכמנו. אין נגד, אין מתנגדים.

הצבעה

בעד סעיף 13 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 13, בכפוף לשינויים, אושר.

החוק אושר.

תצביע, אתה לא מצביע.

הצבעתי – מי בעד סעיף 79א, אדוני.

חלמת.

לא חלמתי.

מי נגד? מי נמנע?

תיקון חוק מימון מפלגות.

באיזה סעיף אנחנו?

בסעיף 14, עמוד 9.

תיקון חוק מימון מפלגות – מימון הסעת בוחרים

14.

בחוק מימון מפלגות, התשל"ג–1973, בסעיף 18, המילים "בגלל מרחק רב בין ישוב למשנהו" – יימחקו".

סעיף 18 לחוק מימון מפלגות קובע שאוצר המדינה יממן, באמצעות ועדת הבחירות המרכזית, הסעת בוחרים לשם הצבעה בבחירות. זה מיישוב אחד למשנהו וחזרה, זאת אומרת זה לא בתוך אותו יישוב, אלא רק נסיעות בין עירוניות. וכתוב היום בחוק שהוועדה המרכזית יכולה להתיר את ההסעה, את המימון של ההסעה הזאת, רק אם יש מרחק רב בין מיישוב אחד למשנהו.

עכשיו, באה ועדת הבחירות המרכזית ואומרת, ותיכף נשמע אותם, שבפועל יש להם קושי ליישם את ההוראה הזו, של לבדוק מה זה המרחק רב הזה, כי מי שנותן את הכרטיסים זה כרטיסן בקצה או בדואר הולכים לקבל, ואי-אפשר להתחיל לבדוק אם בן-אדם רוצה לנסוע מנהריה לטבריה, או ממקום אחד למשנהו, להתחיל להגיד אם זה מרחק רב או לא מרחק רב. לכן מציעים להוריד את הסעיף הזה.

אין בעיה.

ואז לתת את שיקול הדעת למי בעצם?

לוועדה.

לא, אין שיקול דעת.

ואז בעצם כל מי שיבוא לבקש כרטיס כזה יקבל.

ללא תלות במרחק בין - - -

זה רק ביום הבחירות? לא.

כמה אנשים באמת מבקשים את הכרטיסים?

נדמה לי שבסביבות 50,000, או שאני טועה, בפעם האחרונה.

כמה זה עולה?

50,000. בפעם האחרונה זה עלה בסביבות 2.5 מיליון שקלים סך הכול. אבל זה כולל כל הלוגיסטיקה שמסביב, לא רק הכרטיסים.

אורלי, זה רק ביום הבחירות? זה לא רק יום הבחירות. זה רק יום הבחירות או גם יום קודם?

יש הסדרים שהוועדה קובעת, שאפשר לקבל את זה ערב לפני, כדי לנסוע, להצביע בבוקר, לחזור.

מי שגר בנהריה, והוא מוכיח שהוא בירושלים, יכול להגיע כבר יום קודם.

כן.

ואתם צופים שבכמה כסף זה יעלה את העלות של זה, ההורדה של התנאי?

אני לא חושבת שזה – זה עולה מדי מערכת בחירות קצת יותר, מכיוון שאנשים יותר ויותר מודעים לזה ומשתמשים באפשרות הזאת.

גם מספר הבוחרים גדל, זה לא רק בגלל זה.

לא, וגם אנשים יותר נחשפים לזה.

אבל גם מספר הבוחרים גדל.

וגם המספר גדל, נכון.

איך את יודעת שהבן-אדם לא ניצל את ההזדמנות לנסוע לטייל בקניון?

הוא יכול לנצל.

אין לי בעיה שהוא ילך להצביע ויטייל בקניון.

זה אין לי בעיה.

כל אחד - - -

כן, נרדוף פה את האזרחים בנושא הזה. לא, למען הפרוטוקול, זה היה בצחוק.

סעיף 14 – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? מצביעים, חבר הכנסת יואל חסון.

הצבעה

בעד סעיף 14– רוב

נגד – מיעוט

סעיף 14 אושר.

כולם בעד. הסעיף אושר.

אני מציעה רק שמבחינת האכסניה של הסעיף הזה, יכול להיות שנעביר אותו מחוק מימון מפלגות לחוק הבחירות. אבל זה ככל שלא תהיה לזה השפעה בשום צורה.

בסדר. כן שמתי לב למה שאמרת, אני לא יודע אם החברים שמו לב, שאת אומרת שזו הפרקטיקה הקיימת כיום.

כן, בגלל זה הם גם אומרים שזה לא יעלה יותר כסף.

זה בעצם לעגן את מה שקיים בחוק ממש, זאת אומרת להתאים את זה למציאות. אורלי, אני מציין לחברי הכנסת שהסעיף הזה זה לא סעיף חדש, אלא בעצם זה מתאים את המצב. זאת המציאות היום, שאף אחד לא מפעיל שיקול דעת.

נכון.

סעיף 15, בבקשה.

תיקון חוק המפלגות – הבהרה לעניין שימוש בנכסים בלתי מוחשיים

15.

בחוק המפלגות, התשנ"ב-1992, בסעיף 28כה3, ברישה, אחרי "בכספים" יבוא "או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים".

התיקון הזה זה בעצם תיקון שבא להתאים את מה שכתוב בחוק המפלגות לחוק הבחירות (דרכי תעמולה). בחוק התעמולה היום סעיף 2א היום עוסק באיסור על שימוש בנכסי ציבור בתעמולת בחירות לכנסת, הבחירות המרכזיות.

לא רק לכנסת.

גם לרשויות. זה אותו חוק.

אה, זה גם ברשויות המקומיות. בתיקון שעשינו לחוק הזה בשנת 2014 תוקן הסעיף, היה כתוב שם: אסור להשתמש בנכסים, והוכנסו המילים: מוחשיים ובלתי מוחשיים. זאת אומרת, הייתה כאן איזושהי הבהרה, שבאה לטפל באיזשהו מקרה שהעלה שאלה, שאיזשהו יושב-ראש של רשות מקומית רץ לבחירות, ובמסגרת תעמולת בחירות שהוא עשה, הוא כתב איזשהו מכתב לבוחרים, והוא שם על גבי המסמך שהוא כתב את הסמל של הרשות.

האם השימוש בסמל של הרשות הוא שימוש בנכס של הרשות, שהוא אסור לפי סעיף 2א? ויושבת-ראש ועדת הבחירות דאז, השופטת מרים נאור, נשיאת בית-המשפט העליון, חשבה כמובן שזה שימוש בנכס, שזה נכס בלתי מוחשי. והיא ביקשה, וכתוצאה מזה הגיע התיקון ב-2014, להבהיר את זה.

וכתוצאה מהשמטה מקרית התיקון הזה לא נעשה גם בחוק המפלגות, והכוונה היא עכשיו להתאים את האמור בחוק המפלגות לאמור בחוק התעמולה.

זאת אומרת, מי שרץ בתוך פריימריז, לא יכול להשתמש בנכסים מוחשיים של מדינה, נכסים עירוניים, לא משנה מה, מוחשיים ולא מוחשיים.

זו פשוט התאמה בחוק, כמו שנעשתה התאמה לעוד - - -

תני לי עוד דוגמה למשהו לא מוחשי חוץ מלוגו.

חוץ משימוש בסמל, אתה יכול לעשות שימוש בשם של הרשות, אתה יכול לעשות שימוש בתמונות, צילומים, זכויות יוצרים.

מי שרץ, ויש לו נייר על כנרת. הוא מצלם את הכינרת. קודם כול, זה מוחשי – לא, זה לא מוחשי גם כן. מה זה נחשב? מותר להשתמש בכנרת או אסור? זה נקרא משאב מדינה.

אם הוא עשה את התמונה לבד, אין לו בעיה.

אם היא לא זכויות יוצרים - - -

גם את הסמל הוא עשה לבד.

אם זו תמונה שהיא סמל של רשות מקומית, אז - - -

לא, לא, רגע, רגע. אם הצטלמתי לקמפיין הבחירות שלי על רקע - -

הכותל המערבי.

- - על רקע בניין העירייה.

אין בעיה.

גם אם סמל העירייה מאחורי?

כן, כי אתה לא משתמש בסמל העירייה.

זה לא שהשתמשת בסמל עצמו כסמל שמייצג אותך.

למה לא?

צריך להשתמש בו כמייצג אותך.

אני שואל את המשפטנים - - -

אין בעיה עם זה.

כשאת עושה לי ככה זה מטריד אותי.

עם זה אין בעיה. זה לא נכס של העירייה. הסמל שלה הוא כן. אפשר להגיד שיש לה זכויות יוצרים.

אם אתה שם את הסמל של העירייה של דף הלוגו שלך - - -

את הסמל אני מבין. אבל אם הצטלמתי ברקע העירייה או ברקע הכנסת.

אין בעיה.

אני לא חושבת שיש בעיה.

את לא חושבת זה לא בטוח - - -

לא, כי זה לא נכס של המדינה ושל רשות ציבורית. זה תמונה.

כל אזרח יכול להשתמש בזה.

חבר הכנסת יואל חסון, קח לדוגמה מצב, לכנסת יש צילומים, צלמים רשמיים שלה, יש לה מאגר של צילומים, שהיא מרשה לעשות בהם שימוש, אלה זכויות יוצרים של הכנסת. היא מרשה לעשות שימוש בתמונות האלה בנסיבות כאלה ואחרות. אז אם אדם לוקח את התמונות האלה ומשתמש בהם, זה שימוש בנכס לא מוחשי שהוא משאב ציבורי.

אני יכול טיפה לחדד את מה שאומר חבר הכנסת יואל חסון. אדם, אזרח רגיל, שהוא לא בתקופת בחירות, לוקח סמל של עירייה מסוימת, ושם את זה על הנייר blank שלו. קח מישהו שהוא יועץ למשהו, לקח את סמל העירייה שהוא גר בה, ושם את זה ב- blankשלו. יכולה לבוא העירייה ולהגיד: אני אוסרת עליך להשתמש בזה. מדוע? זה סמל שלי. מי שמשתמש בסמל עירייה צריך להיות בר סמכות בתפקיד או משהו. לא יכול לבוא מישהו, אזרח, מתווך דירות, בעיר מסוימת, ייקח את כרטיס הביקור שלו וישים גם את הסמל של עיריית אשקלון.

אבל אם נניח מועמד מסוים מצטלם ליד בניין העירייה - - - הסמל?

זה מותר גם למתווך.

והוא מפרסם את זה בפרסומים הפוליטיים שלו.

מותר לו.

מותר.

מותר גם לאזרח רגיל לעשות את זה, אז גם למישהו. האיסור הוא להשתמש במשהו שאסור גם לאזרח רגיל.

אקשה עוד יותר. אני מועמד למועצת העיר, ונכנסתי בישיבת מועצת עיר, ולפני שהישיבה התחילה התיישבתי על כיסא ראש העיר, וצילמו אתי על כיסא ראש העיר, עם הדגל, עם הלוגו, עם כל הזה, והשתמשתי בזה.

אני רוצה רק להזכיר שהחוק הזה כבר קיים.

אם עשית את זה בהיתר, זה מותר.

כמו שעכשיו מישהו יכול להצטלם על הכיסא שלך.

לא בטוח.

זה פשוט - - - על פריימריז.

לא בטוח. זה אי-אפשר.

החוק הזה כבר קיים. זה לא שדנים עכשיו בתיקון הזה. זה רק התאמה שלו.

ברור לו, ברור לו, אנחנו יודעים שבהתאמה.

האיסור על שימוש בנכסים לא מוחשיים כבר קיים בחוק. רק כרגע נדרשת התאמה שלו.

זה מדובר על פריימריז. מה זה התאמה שלו?

זה לא שעכשיו דנים בחוק עצמו.

זה חוק של הפריימריז.

בסדר, אבל זה לא סיבה שלא נדון בזה. יכול להיות שהנפקותא, יכול להיות שבבחירות רגילות אסרת את זה, אבל שזה עד כדי כך יהיה גם בחוק המפלגות - - -

חשוב להבין, שגם התיקון שעשו ב-2014 בבחירות הכלליות זה היה רק תיקון מבהיר. וכבר אז הפרשנות הייתה שזה אסור.

טוב, אז אנחנו לא דנים.

אפשר, רק - - -

אנחנו דנים, בגלל שאנחנו חושבים שההיגיון אומר: כל דבר חדש שמבקשים מאתנו לאשר, אנחנו רוצים להבין אותו. גם אם פעם עשו ב-14', יכול להיות שפעם זה היה נכון, היום זה לא נכון. אין ספק שזו הרחבה, זו לא התאמה. זו פשוט הרחבה, לעשות את זה גם בחוק מפלגות, כי יכול להיות ששם הנפקותא וההשלכות הן הרבה יותר משמעותיות לחבר מרכז שרוצה להבליט את מה שהוא פועל. אחד שבתוך מפלגות, זה רשות מקומית, זה בחירות, זה מועמדות. לעומת אחד שבפריימריז הוא משהו קטן מאיזה עיר. הוא רוצה להבליט.

אני מבין אותך לגמרי, אבל אני מוטרד - - -

אתה מבין למה אני אומר שבכל אופן יש כאן איזו הרחבה, זו לא רק התאמה?

אתה צודק, בגלל זה אני מוטרד, כי אני אומר לך שאני לא יודע מה זה הלא מוחשי הזה. מי יגדיר מה זה לא מוחשי?

יש לך ארבעה משפטנים.

זה שופט. הגדרה של יושב-ראש הוועדה.

חבר הכנסת חסון, המונח לא מוחשי הוא מונח משפטי. לא כל תמונה שאתה מצטלם איפשהו זה אוטומטית נכס לא מוחשי. יש הגדרות, יש קטגוריות משפטיות של זכויות יוצרים וסימוני מסחר ופטנטים.

אז יש את זה. אז למה אני צריך להכניס את זה לפה?

לא, בסדר. להגדרה מה נחשב כנכס לא מוחשי יש קטגוריות משפטיות כאלה ואחרות. פשוט מבהירים פה, מרחיבים ומבהירים, שהנכס שבו אסור למועמד בפריימריז לעשות שימוש זה גם נכס לא מוחשי. בסופו של דבר, כמובן שיהיו שאלות מעשיות כאלה - - -

אבל למה אני צריך להכניס את זה לחוק המפלגות? למה אני צריך להכניס את זה לחוק הזה עכשיו? הרי אם אעשה שימוש בסמל העירייה, לעירייה היום יש את הכלים על-פי החוק לתבוע אותי על זה.

כאילו אין לזה סוף.

אז למה את צריכה להוסיף את זה עוד פעם פה עכשיו?

אתן לך את הסיבה שנתנו כשתיקנו את חוק הבחירות. הסיבה היא שגם היום, בפועל לא יהיה הבדל, כי הפרשנות היא שנכס לפי הלשון של החוק – כבר היום כתוב לך את המילה נכס, והפרשנות היא שזה כולל נכס לא מוחשי. ומה שביקשו אז זה שרק אנשים שכשהם קוראים את זה - -

השופטת נאור.

כן. - - שיהיה ברור. כי היא אומרת: גם ככה כשכתוב שם נכס זה כולל את הנכסים הבלתי מוחשיים. וזה יותר הגיוני שכשאתה קורא את החוק, יהיה לך ברור מעל לכל ספק שזה כולל את זה.

ניצן, אבל צריך לענות לחבר הכנסת חסון.

כי אם תעשה עבירה על הדבר הזה, זה יתפוס אותך. אתה מבין? ולכן היא אמרה עדיף שיהיה ברור, כי גם ככה זו הפרשנות.

ניצן, אני בכל אופן רוצה להסביר לחבר הכנסת חסון. אתה תמיד אומר: אפשר להשתמש בחוק שאסור להשתמש בסימנים - - - מוחשיים, לא מוחשיים. אני יוצא מנקודת הנחה שעירייה או רשות שמישהו משתמש בסמלה, אם זה מפריע לה, היא תלך תתבע את זה, ותבקש, לא תבקש. כשמשהו פוליטי, יכול להיות שיש לה עניין כן או עניין לא.

לכן קבעו כללים, כדי שיהיו - - - לכולם. אחד רוצה להשתמש, יכול להיות שלעיר במקרה הזה, למי שעומד בראש העיר, אין לו עניין לתבוע אותו. ולשני - - - לכן אנחנו עושים שפה אחת, שלא קשורה בהחלטות של העיר או לא העיר. לכן בדיני בחירות, בתעמולה, קובעים כללים ברורים יותר, על אף שיכול להיות שבחוקים אחרים יש לזה כבר התייחסות.

אז לכן חוק הבחירות הוא ממוקד יותר, הוא מדבר יותר, כדי שלא יהיו לזה השפעות.

זה כולל גם את הרשויות המקומיות.

כן, אבל הסברתי גם למה. אבל הסברתי למה, מה ששאל חבר הכנסת יואל חסון, שהרשות המקומית הזאת, אם זה לא מוחשי או משהו, יש לה סמכות לתבוע בשימושים שהיא לא מסכימה לכך.

ובפריימריז?

אותו דבר. יכול להיות שיש לו פריימריז עם מישהו, יכול להיות שיש לו עניין לתבוע או לא לתבוע. לכן אנחנו רוצים לקבוע את זה.

טוב, מה אגיד לכם, הטיעון היחיד שפה שכנע אותי בעניין זה כדי שלא לשים מכשול בפני עיוור, ובאמת שהציבור ידע שהתכוונו גם וגם. זאת אומרת, אם לא כתוב את זה – למרות שזה נראה לי קצת לא קשור, אבל בסדר.

מי בעד סעיף 28? מה אנחנו מצביעים? איך אני קורא את זה? סעיף 15?

זה סעיף 15 להצעת החוק, תיקון חוק המפלגות.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 15 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 15 אושר.

עבר.

אתה לא בחוקה, יואל?

לא, אני יכול להצביע, אבל אני לא רוצה להצביע.

אני לא בחוקה.

סעיף אחרון?

כן, סעיף אחרון. תיקון חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל). הסעיף הזה זה בעצם המשך לתיקון שדיברנו עליו קודם של איזון הקלפיות. החוק הזה זה חוק שמגדיר מה עושים במקרה של משאל עם, והוא בעצם אומר, שלוקחים את חוק הבחירות וקוראים אותו בשינויים שכתובים בחוק הזה, בחוק סדרי השלטון והמשפט.

והתיקון שהכנסנו קודם בנושא של איזון קלפיות, כמו שאתם זוכרים, אמרנו שבכל מקרה מספר הבוחרים בכל קלפי אחרי האיזון לא יכול לעלות על 700, אז ההצעה לעשות את ההתאמה למה קורה במשאל עם, זה שמספר הבוחרים לא יעלה על 600. והסיבה שמקטינים את זה היא שמספר הבוחרים שרשאים להצביע במשאל עם זה 650, כך שהתיקון של חוק הבחירות של 700 - - -

אבל באחוזים אין הלימה.

נכון, אין הלימה. זו שאלה שאתה יכול לשאול את ועדת הבחירות, מדוע זה נעשה כך.

קודם כול, נשאל שאלה מקדימה. מדוע בחוק משאל עם הקלפי מוגבלת רק עד 650, כשבבחירות כלליות עד 800, 900?

מכיוון שהקלפיות במשאל עם ייפתחו רק בשעות הצהריים. ואז בעצם חצי יום אין הצבעה.

למה? מי קבע את זה?

ככה נקבע אז. די נלחמנו על זה, לא הועיל לנו.

משאל עם זה לא יום חופש.

זה לא יום חופש, וזה היה האיזון.

וההצבעה תתחיל רק בשעות הצהריים. ולכן יש פחות שעות הצבעה, וצריך היה להוריד את מספר הבוחרים.

לא ידעתי. אמרתי מסברה שלי שאולי הליך הבחירה הוא יותר איטי: צריך לסמן.

לא, הסיבה היא פשוט בגלל שזה מתחיל בשעות הצהריים, ויש פחות שעות הצבעה.

אז אולי תורידו את זה קצת יותר? תעשו 500.

הייתי שמחה מאוד, רק זה יכפיל את מספר הקלפיות, ויש לזה עלויות.

כשיגיע משאל עם יהיה כסף גם - - -

אנחנו מדברים על תוספת גדולה מאוד של קלפיות.

אבל זו שאלה של נוחות של אנשים.

אני בעד משאל עם העל הדחת ראש הממשלה.

אוי אוי אוי. יואל, מה יהיה?

בדקתי את הערנות שלך.

נראה לי שהליכים פוליטיים אחרים יהיו יותר טובים.

גם כשאני ישנה, אני ערה.

ואני חייב להגיד שאמרת את זה ככה תוך כדי נמנום.

גם כשאני ישנה, אני ערה.

אם הייתי ראש הממשלה, הייתי מוטרד מההגנה הזאת, אבל זה סיפור אחר.

זה עורר אותה. אני לא יודע מה עורר אותה, משאל העם או הניסיון למשאל העם.

מה שאני בכל אופן חושב, מה שצריך להיות נגד עינינו זה לא העלויות, תסלח לי ועדת הבחירות המרכזית, צריכה להיות הנוחות בפרקטיקה של ההצבעה. ולכן בסופו של דבר, אם קבעתם שמהצהריים 650 זה המקסימום, ואתם עושים התאמה, אז הייתי רואה את זה בפרופורציה של קצת פחות.

מה שתמצא לנכון.

תציעו אתם.

בערך 1,500 קלפיות יתווספו בסיטואציה הזאת, אם נפחית ל-550. זה יוסיף עוד 1,500 קלפיות, שזה אומר שזה גם הגדלה של מספר הקלפיות, גם תוספת כוח אדם, לוגיסטית זה משמעותי.

אבל משמעותי שבאמת יבואו למשאל העם להצביע באותם אחוזים של הבחירות. אז אנחנו צפויים לעומסים ותורים בקלפי לכאורה. אבל, בסדר, נשאיר את זה. אני עוד לא רואה את משאל העם כל כך מהר.

בדיוק. אני לא יודעת אם כל כך ייעשה שימוש - - -

- - - בתי-הספר. יכול להיות שיש להם גם מגבלה. אומר אסף נכון, שבסך הכול אני לא יכול להכביד עליכם בעניין הזה. בגלל שיהיה יום לימודים, תהיה לכם בעיה לא פשוטה להשיג - - -

זה בדיוק היה המאבק שלנו בוועדה בזמנו.

אז את מבינה, אם אנחנו מקטינים, הבעיה שלכם תחריף. אז הנה, אסף עזר לכם, מדוע אנחנו משאירים את זה באותו - - -

מדהים.

מי בעד סעיף 16? אני מעמיד להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד סעיף 16 – רוב

נגד – מיעוט

סעיף 16 אושר.

אישרנו משאל עם.

כדי למנוע ספק בעניין הזה, אז אנחנו מצביעים על כל הסעיפים. שאם חס וחלילה נשמט משהו, אז אנחנו עושים הצבעה כוללת על כל הצעת החוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקונים שונים), התשע"ז-2017, אושרה.

אני בכל זאת רוצה אבל לדון על סעיף 8.

יש סעיף אחד שהוא לא הצביע.

אתה רוצה לדון עליו?

אני יכול סתם לשיחה.

אז לא, לא צריך.

כבר הצבענו עליו.

אז בוא נצביע על הכול.

הצבעתי כבר.

על הכול הצבעת?

- - - בעניין הזה, או שאני מדבר מהר מדי.

לא, אתה ממש אלוהי, באמת. כאילו איך אתה עושה את זה?

עכשיו הוא יגיש רוויזיה.

כנראה שיש פערים בעניין הזה, כולם אתי ביחד.

לא, אגיש רוויזיה אם תמשיך ככה. לא ראיתי שום הצבעה.

אז אעשה הצבעה על כל הסעיפים.

על כל הדבר הזה.

אתה לא יכול אבל להצביע, שיש סעיף אחד שאתה - - -

- - -

הצבענו על כול. זה רק היה במקרה שפספסנו משהו. הצבענו על כל החוק. חבר הכנסת חסון, הצבעתי על כל סעיף וסעיף בנפרד.

לא ראיתי את התהליך של ההבעה, לא שמעתי שאמרת - - -

נו, מה אפשר לעשות? אבל הייתה הצבעה.

מה, אתה עושה את זה מתחת לשפם?

לא יודע. אבל מה רצית לדבר על סעיף 8, סתם ככה לפני שאני סוגר את הישיבה.

לא, סתם אמרתי את זה. אבל בוא נגיד שבגלל שזה אתה, אני סומך עליך. אם זה היה מישהו אחר - - -

אבל לא היית צריך לסמוך עלי, בגלל שבסך הכול עשיתי את זה - - -

הכול מוקלט, מתועד.

הצבענו כל סעיף בנפרד. אמרתי - - -

אולי אבקש את הווידיאו. מעניין אותי לראות מתי הספקת להרים את היד.

יש לי כמה עדים פה, אתה לא צריך וידיאו.

מדהים. יש לך יכולות אלוהיות.

לא, אני לא יודע אם יכולות, אבל אני רוצה להגיד על היכולות של מישהו אחר, בזמן שאתה שקוע, הייתה לך שיחה כנראה מעניינת עם רוברט. מה רצית להעיר על סעיף 8? מעניין.

לא, הכול בסדר. אתה נועל את הישיבה? או שגם זה לא שמעתי ולא ראיתי.

תקשיב טוב.

הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:53.