הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 338

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ"ה בטבת התשע"ז (23 בינואר 2017), שעה 12:45

1. הקצאת קרקעות לתחנות משטרה ופריסתן במגזר הערבי

2. קיצור פריסת תקציב התוכנית הרב שנתית, לשיפור שירותי המשטרה במגזר הערבי

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

זוהיר בהלול

רותם פלג - מנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

גלית שרם - יועצת מנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

עו"ד יואל הדר - יועמ"ש, המשרד לביטחון פנים

ניצב ג'מאל חכרוש - ראש המינהלת לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערביים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק נופר רוזנצוויג - ע' ראש המינהלת לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערביים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ אסי אהרוני - רמ"ד נכסים, משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

איתן גולדפלם - ראש תחום תקציבי משרד, שירות בתי-הסוהר, המשרד לביטחון פנים

אמיר אדרי - רכז תחום בט"פ ותעשיות צבאיות, אגף התקציבים, משרד האוצר

רעיה עדני - רפרנטית מים, אגף התקציבים, משרד האוצר

שירה ברגמן - רפרנטית אנרגיה, אגף התקציבים, משרד האוצר

אורי דביר - רפרנט פנים ורשויות מקומיות, אגף התקציבים, משרד האוצר

אלכס פלוטנו - ממונה הנדסה ניהול ופרוגרמות, מינהל הדיור הממשלתי, אגף החשכ"ל, משרד האוצר

צביה אפרתי - יועצת למינהל התכנון, משרד האוצר

רוסלאן עותמאן - עו"ד, עוזר ראשי, משרד המשפטים

ניר יצחק וילנר - סגן בכיר ליועמ"ש, רשות המים, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

אורי שור - דובר נציבות המים, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים

הלל פרימן - מנהל אגף בכיר, תיאום מעקב ובקרה, רשות מקרקעי ישראל

אריאל מזוז - מנהל אגף עסקאות, רשות מקרקעי ישראל

דוד דשן דויטש - אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל ביטחון, מרכז השלטון המקומי

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובנייה, מרכז השלטון המקומי

ביאן קבלאן - ראש מועצת בית ג'אן, עיריות ומועצות

עו"ד רסול סעדה - מנהל מיזם "קהילות בטוחות", עמותת יוזמות קרן אברהם

עדי שטיין - מקדמת מדיניות, עמותת יוזמות קרן אברהם

איה בן עמוס - מקדמת מדיניות, עמותת יוזמות קרן אברהם

אמיר טועמה - מרכז מוסאוא

משה בר - יו"ר עמותת נכים למען נכים ותנו יד לחירש, ארגוני נכים

תמיר אגמון - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אמנון הנדל - פעיל, המשמר החברתי

מירב שמולי - שדלן/ית

עידו בן יצחק

רוני טיסר

לאה קריכלי

אירית שלהבת

הקצאת קרקעות לתחנות משטרה ופריסתן במגזר הערבי

צהרים טובים. כינסנו את הוועדה לדון בשני נושאים שאני רוצה לקדם אותם. נושא הדיון הוא הקצאת קרקעות לתחנות משטרה ופריסתן במגזר הערבי וכן קיצור פריסת תקציב התוכנית הרב שנתית לשיפור שירותי המשטרה במגזר הערבי.

ערכנו בוועדה שני דיונים, אם אני לא טועה, בנושא הגברת הביטחון במגזר הערבי. הקמנו גם צוות בוועדה כדי לשמוע פרטים. קיימנו מספר פגישות גם עם ניצב חכרוש, שהוא ראש מינהלת לשיפור שירותי המשטרה בישובים הערביים. אהלן ג'מאל חכרוש, שלום כמובן אדוני המנכ"ל. בסופו של דבר עולה מתוך הדברים שכולנו מכוונני מטרה. כרגע זיהיתי, יש תוכנית שהשר תמך אותה בתקציבים, דחף אותה, ואחד הדגשים שהוא הציב כיעד של המשטרה הוא נושא הגברת הביטחון במגזר הערבי. כפי שאמרתי, הוא גם העביר את זה בהחלטות ממשלה וזה גם גוּבה תקציבית בכסף מאוד-מאוד גדול וייעודי לנושא.

כרגע אני מרגיש שצריך שם עזרה יותר בנושא הקצאת קרקעות לתחנות המשטרה. יש למשטרה תוכנית פריסה, שכבר שמענו עליה ואין טעם להרחיב בה, כרגע זה לא הנושא, אבל כידוע לכם, כדי להקים תחנת משטרה בבסיס צריך קודם כול קרקע. אי אפשר לבנות אותה באוויר. כאן ארצה להבהיר – ואם המשטרה תרצה להתייחס אז בבקשה – איזו בעייתיות יש הלכה למעשה ואיך נרצה לסייע להם לפתור אותה. בבקשה.

צהרים טובים לכולם. לפני שאתן לגורם המקצועי שלי, ראש מדור נכסים, שמתעסק ספציפית בנושא והוא יסקור בפניכם את החסמים והקשיים שיש לנו בתחום, אני רוצה להבהיר שאנחנו מדברים על הקמת תחנות משטרה חדשות במגזר הערבי, שכל כולן לטובת לשיפור שירותי המשטרה במגזר הערבי. אדוני, בישיבות קודמות של הוועדה שמעת שחוסר במשטרה במגזר הערבי גרם להרבה דברים, והכי חשוב, גרם לפגיעה בביטחונו האישי של האזרח הערבי ביישובים הערביים. אין לו ביטחון אישי בגלל האלימות וכמה דברים שדיברנו עליהם קודם, ואני לא רוצה לגלוש לתחום הזה.

הרבה קשיים יש בתחום הזה. מפתיע אותי שפתאום אותם אנשי ציבור שקמו וצעקו שהמשטרה חלשה בכפרים ולא עושה ושצריך משטרה, פתאום מתנגדים לתחנות משטרה בכפרים. זה מפתיע, אבל כנראה המצב הקודם היה טוב להם. אני לא רוצה להרחיב על זה. אבל גם אנשי ציבור שבעד תחנות משטרה דוממים ואני לא שומע אותם. אני מדבר על המגזר הערבי. השאירו אותנו להתמודד לבד עם החסמים, אבל נעבור את החסמים הגדולים והרבים, את הבירוקרטיה שיש במספר מקומות.

תיכף אבקש מאסי אהרון לפרט בכל מקום איפה אנחנו עומדים ומה החסמים שאנחנו נתקלים בהם. יש מקומות שרק בהנחיה לשנות את הייעוד, למשל בניין ציבור שמבקשים לשנות אותו על-ידי הגורם המקצועי לבניין משרדים כך שאפשר יהיה למקם את המשטרה, אנחנו נתקלים בבעיה. יש שטח ציבורי שצריך להקים עליו משהו ציבורי, דוגמת תחנת משטרה לאותו כפר, לאותו ישוב, ופתאום אני צריך לעבור את כל האישורים ואז מישהו שבלי שום סיבה מתנגד למשטרה אומר: "אני לא חותם" ואז אנחנו נעצרים במקום.

לכן פנינו לוועדה ואנחנו מבקשים את העזרה של כולם. כל הפרויקט הזה הוא לטובת האזרח הערבי בכפרים הערביים. זה אחד הדברים שאנחנו פועלים בכדי למנוע ולבלום את האלימות במגזר הערבי. זה דבר חשוב שכולנו רוצים להגיע אליו.

אסי אהרוני, בבקשה, בקצרה, תתאר מקום-מקום, מה החסם העיקרי ובמה יכולים לעזור לנו.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לדבר בקצרה על הפעילות שלנו ועל החסמים שאנחנו נתקלים בהם. המינהלת שבראשה עומד ניצב ג'מאל חכרוש, בשמה המלא היא "המינהלת לשיפור שירותי משטרה לחברה הערבית בישראל". אני חושב ששם המינהלת מגדיר באופן ברור ומובהק את המטרות שלה, את המטרות של המשטרה ושל המשרד לביטחון פנים אל מול החברה הערבית.

כשאנחנו רוצים להקים תחנות משטרה המטרה המרכזית שלנו היא לתת את שירותי החירום וההצלה הטובים ביותר שמגיעים לאוכלוסייה הערבית. אבל כשאנחנו באים ליישם את זה הלכה למעשה אנחנו נתקלים במכשולים או בהתנגדויות, שברוב המקרים נובעים משיקולים שהם מחוץ למסגרת המקצועית. אנחנו עדים גם לסטיגמות כאלה ואחרות. המטרה שלנו, המשימה שלנו באמת להוריד את הגורם הסטיגמטי האנושי הזה ולמצוא את הדרך שבנויה על הציר המקצועי כדי לשפר את איכות החיים של התושבים.

אין היום שום פרופורציה בין היתרון של תחנת משטרה ביישוב לבין ההתנגדות שקיימת אל מול נושא כזה. תחנת משטרה ביישוב מביאה, כפי שאמר ראש המינהלת, לצמצום פשיעה, לצמצום עבירות שמטרידות היום את החברה הערבית: צמצום עבירות האלימות, עבירות של החזקת אמל"ח וירי, עבירות של בריונות בכביש ותאונות דרכים. כאשר העבירות האלה מצטמצמות, כפועל יוצא זה מביא לשיפור איכות החיים של התושבים במקום. זה בהחלט משפיע גם על החוסן של היישוב ויכול לסייע גם בהיבט החברתי-חינוכי לבני הנוער ביישוב להשתלב בחברה בציר הנורמטיבי.

אני מציע שתעבור מקום-מקום, למה מתקשים להקים תחנות. לא כל הקשיים הם אותו דבר.

אני מגיע לזה. אנחנו פועלים אל מול הרשויות המקומיות. בניסיון שלנו להקים תחנות משטרה הלכנו בשלושה צירים מקבילים. ציר אחד הוא לאתר קרקעות בייעוד המתאים בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית כדי לעשות עסקה של חכירת משנה או הקצאת קרקע מהרשות המקומית ולהקים תחנת משטרה. אנחנו נתקלים בחסם המרכזי והמשמעותי ביותר בהליך הזה, שהוא הצורך באישור של רוב חברי המועצה שנדרש על-פי סעיף 188 לחוק העיריות. ככל שאנחנו מתקדמים ומגיעים לצורך באישור של רוב חברי מועצה אנחנו לא צולחים את המהלך הזה. זה החסם המרכזי שלנו. ציר שני, אנחנו מנסים ביחד עם רשות מקרקעי ישראל – וזה המקום לומר שהם פועלים אתנו בשיתוף פעולה מלא – לאתר קרקעות בבעלות המדינה שהן נקיות מהסכמים והפקעות כדי לבצע חכירה ישירה. וציר שלישי, אנחנו גם מנסים למצוא בשכירות ארוכת-טווח מבנים קיימים אל מול יזמים פרטיים.

אם אכנס ספציפית למקומות, אדבר למשל על כפר קאסם. כשאנחנו פרסמנו מכרז לאתר מבנים קיימים קיבלנו הצעות בהרבה מאוד מקומות. כפר קאסם הוא המקום היחיד שבו לא קיבלנו שום הצעה למבנה כדי להכשיר אותו לתחנת משטרה. יחד עם זאת, היום מתבצעת תוכנית להסדרת אזור התעשייה של כפר קאסם, ממש בכניסה. זה מיקום מצוין לתחנת משטרה, גם בהיבט השירותי וגם בהיבט המבצעי. יש שם מגרש שהוקצה למבנה ציבור. אנחנו מנסים לקבל היום את המגרש הזה בהקצאה ישירה כדי להקים שם תחנת משטרה. אנחנו בקשר עם כל הגורמים אבל זה נע לאט מדי. צריך שם לזרז הליכים, לנוע מהר יותר ולהקצות את הקרקע הזו למשטרה כדי להתחיל לבנות.

זה מקום אידיאלי. גם ראש העירייה שם מביע הסכמתו. אנחנו נתקלים עכשיו בבעיה של לוח זמנים, כאשר נאמר לנו על-ידי רשות מקרקעי ישראל שבמקרה הטוב מדובר על שנים. הקרקע מוכנה, הכול מוכן. צריך לזרז הליכים. אנחנו מוכנים להתחיל. התקציב מוכן. וראש העירייה מוכן.

בכפר קאסם יש תוכנית שכבר עברה את שלב ההתנגדויות.

אנשי רשות מקרקעי ישראל נמצאים פה? מה אתם אומרים?

אני מנהל אגף בכיר בתיאום מעקב ובקרה ברשות מקרקעי ישראל. אני אמנם לא מקצה קרקע ולא מתכנן אבל לאור החשיבות ביקש ממני מנהל הרשות להיות כתובת אחת לאסי אהרוני, כדי שהוא לא יצטרך לרוץ בין הגורמים. התייצבנו פה לאור החשיבות הזאת גם ממחלקת התכנון, גם ממחלקת עסקאות ואנחנו נותנים בהחלט עדיפות לעניין הזה.

קידום תוכנית זה לרוץ במוסדות תכנון. זאת אומרת, אנחנו רצים במוסד תכנון. הכתובת פה היא לא כמה מהר אנחנו רצים אלא כמה מהר מוסד התכנון מאשר.

איפה זה עומד? אתה מכיר את הסיפור הזה?

את הסיפור הספציפי של כפר קאסם אני לא מכיר.

אני עובד שם מול מחוז מרכז, הם יחד אתי בסיפור הזה. כרגע זה עבר את שלב ההתנגדויות. במסגרת ההתנגדויות הוזז מקום המגרש הציבורי, הועבר כבר תסריט חדש. עכשיו צריך להגיע לשלב של טבלת איזונים והקצאת קרקעות ושם אנחנו רוצים, במסגרת הקצאת הקרקעות, שזו תהיה הקצאה ישירה למשטרה.

כפי שאומר ג'מאל חכרוש, זה לא סיפור של שנים, אנחנו הרי צריכים להקים שם תחנת משטרה. נציגי מינהל התכנון נמצאים פה?

אני יועצת למינהל התכנון. אני לא מכירה ספציפית כל מיקום ומיקום. מינהל התכנון, בגדול, ביחד עם המשטרה הכין מכסות ונורמות שצריך בכל הארץ, בתהליך עבודה מאוד-מאוד מסודר. התפקיד של מינהל התכנון בנושא הזה מסתכם בשני חלקים: בקביעת הנורמות שאומצו על-ידי הממשלה, שהמשטרה קיבלה שם את כל הצרכים שלה עם התחזיות. הכול כמעט מעוגן במדריך, מה צריך לפי גודל הישוב, גודל השכונה וכן הלאה בכל הארץ, בכל המגזרים. לגבי התחנות הספציפיות זה תהליכי אישור של ועדות מקומיות וועדות מחוזיות.

אני מבינה שבמקרה הספציפי הזה – זה תהליך של הפקדת תוכנית איחוד וחלוקה שיש בה לא רק הגדרה של שטח חום אלא גם תהליך של איזון בין בעלים שונים. זה תהליך חקיקתי שמחייב גם שמיעת התנגדויות.

איך אנחנו יכולים לעזור להם להריץ את זה מהר יותר?

יכולים לעזור במהלך שיהיה משותף לרשות המקומית, למשטרה ולוועדה המחוזית. זה נמצא כבר בשלב של שמיעת התנגדויות, כלומר זה נמצא כבר ברביע האחרון של הדרך. זה כבר נמצא שם, אני מבינה.

מעבר לזה, במדריך החדש הגדרנו, כדי לא להגיע למצב שמאתרים תחנת משטרה בחלוף עשור או בחלוף דור שלם ששכונה קיימת, ביקשנו שהסוג הזה של שירותי החירום יאותר כבר בשלב של הכנת תוכנית מתאר. זאת אומרת שמראש ייקבעו המקומות של שירותי החירום כך שלא יצטרכו להגיע לרגעים שיש כסף להקמה ועוד אין מקום. בהנחיות התכנון החדשות נאמר לקחת את זה בחשבון מראש בתוכנית מתאר, בתוכנית אזורית, בכל מיני דברים שמחייבים חשיבה מקדימה יותר מן המועד של עצם ההקמה.

אחדד פה שהמדריך שהופץ על-ידי מינהל התכנון מגדיר בתוכו הקצאה לתחנות משטרה, אבל מדובר על תוכניות עתידיות, תוכניות שיתוכננו בעתיד. אנחנו מנסים לפתור במצב הקיים, ולכן העלינו רעיון שנמצא דרך להקצות בתוכניות מאושרות וקיימות קרקעות שטרם הוקמו, לעשות שם הקצאה למתחמי חירום או תחנות משטרה כדי שבטווח הזמן המיידי נוכל כבר להיכנס פנימה. בעתיד המדריך נותן פתרון טוב אבל אנחנו צריכים גם כאן ועכשיו לתת פתרונות.

החלק הזה תלוי מאוד בשלטון המקומי. זה אומר שהם צריכים מתוך מצאי הקרקעות החומות שלהן, מצאי הקרקעי שנועדו לצרכי ציבור, לייעד מתוכן שטחים לשירותי החירום.

אם מדובר על קרקע של המדינה, לא במסגרת הקצאה אלא קרקע בבעלות רשות מקרקעי ישראל, למה שהרשות לא תקצה להם את זה באופן ישיר?

הרשות יכולה להקצות להם באופן ישיר, אבל צריך הליך תכנוני שמאפשר הקמה של תחנת משטרה.

אני עושה אבחנה בין ההליך התכנוני לבין ההקצאה.

צריך לעשות את ההליך התכנוני. זה הליך ההקצאה. ההליך התכנוני מתחייב, כי שטח שנועד למגורים לא יוכל לקבל היתר להקמה של תחנת משטרה.

זה ברור לי. אני שואל שוב, אני רוצה לעזור למשטרה לממש את התוכנית שלה. כפי שבצבא יש אופציה לצה"ל להקים בסיס, אני מניח שיש לצבא איזה הליך מזורז. עכשיו במסגרת הוותמ"ל והוות"ל כשהממשלה רצה להריץ דברים במהירות, בתכנון כזה או אחר, אז היא קיצרה תהליכים. השאלה אם פה למשטרה אנחנו לא יכולים לייצר איזה אפיק שיביא אותה אולי ישר לאיזו ועדה, או משהו, בלוחות זמנים סבירים על מנת שהם יצליחו לממש את המדיניות של השר.

רק רעיון אחד. יש ועדת תשתיות לאומיות. אם מישהו יחשוב שאפשר להגדיר את הפריסה של תחנות המשטרה כתשתית לאומית- - -

מה את חושבת?

אני מניחה שזה תלוי בגודל התחנה. יש היררכיה של תחנות. לגבי תחנות שיטור, לגבי דברים קטנים אני מאמינה שזה לא יהיה מעשי, אבל לגבי תחנות גדולות יכול להיות שאפשר לשקול רעיון כזה.

אנחנו מדברים על תחנות של 90 שוטרים, זאת נחשבת תחנה גדולה.

אומרת צביה אפרתי שאם זה נקודת משטרה כזאת או אחרת- - -

לא נקודה. תחנה.

הרי אנחנו לא מצויים במונחים המשטרתיים. ברעיון, אני מציע, ואולי זו תהיה הבשורה הכי טובה בדיון הזה, שתיפגשו עם צביה אפרתי ותבדקו איתה האם בתחנות בעלות סדר גודל משמעותי, שנותנות טיפול אזורי גדול ברמת המבנה, תגדירו איתם שזה בעצם תשתית לאומית ואז אולי אפשר את אותן תחנות ספציפיות לקדם.

אולי יהיה צורך בתיקון חקיקה לצורך זה. כרגע זה לא נכנס להגדרת "תשתיות לאומיות". זה מצריך תיקון חקיקה ראשית.

לא נלקח בחשבון עד לכאן, שרוב הישובים הערביים הם מחוסרי תוכניות מתאר. האם זה עוד חסם?

אני מכירה את התהליך של תוכניות המתאר. אני חושבת שבכל היישובים או שיש תוכנית מתאר או שהיא בתהליכי עבודה כאלה או אחרים.

תוכניות אורכות זמן. תחנת משטרה היא משהו אקוטי.

לדעתי מרכז השלטון המקומי הוא הכתובת המועדפת מפני שהם בעצם אלה שאמונים על הקצאות הקרקע לכל מערך צרכי הציבור ובדרך כלל יש מצאי קרקעות חומות שכן נמצא במלאי.

זה החסם הראשון והמרכזי שהעלינו, השלטון המקומי.

בגדול, מה שקורה כאן, הקשבתי להם. הם אומרים: יש שטחים חומים. אני מדבר כרגע על משהו ספציפי שקשור למגזר הערבי. אפילו אם ראש המועצה רוצה לשתף פעולה ומבין את העניין, כאשר הוא מביא את ההצעה להקצות קרקע לתחנת משטרה להחלטות המועצה זה נכשל והוא לא מצליח להעביר את ההחלטה. מה שקורה בפועל, שכולם רוצים אבל כלום לא יוצא. כאן צריך לעשות חשיבה מחוץ לקופסה דווקא בהיבט של הפרויקט הספציפי הזה בגלל ששם הבעיה. אני שואל האם יש פתרון יצירתי לעניין.

אני מנהל אגף עסקאות ברשות מקרקעי ישראל. יש אלטרנטיבה של הרשאות לשימוש חורג. במידה והוועדה המקומית תאשר שימוש חורג אפשר להקים מבנים יבילים גם במגרשי מגורים. שייתנו הרשאה לשימוש חורג ואז אפשר יהיה להעמיד תחנות באותם מגרשים, תחנות זמניות כמובן, עד שיהיה התכנון האסטרטגי.

תודה רבה על החשיבה. אנחנו מדברים על משהו קבוע, מגה-תחנות. צריך להבין, מדברים על תחנות בסדרי גודל גדולים, של כ-100 שוטרים, פלוס-מינוס. זו תחנה שנותנת שירות לאזור גדול מאוד.

לפחות ל-100,000 איש.

אלה תחנות עצומות. יש תקציב, יש תכנון, יש צוות, יש אנשים שמתחילים לדחוף את זה. דרך אגב, המבנה הוא רק חלק מן התהליך – צריך לגייס אנשים, להכשיר אותם. יש פה מערכות שלמות שעובדות במקביל כדי שבקצה בסוף תהיה תחנה עם שוטרים שכבר עברו את ההכשרה ויש להם כבר משימות. כרגע זה מתקדם בציר הזה אבל המבנה נתקע, הוא לא מתקדם. השאלה מה עושים, איך מחלצים את הדבר הזה.

הנה קיבלת, גם שינוי ייעוד, שלא מתבצע, אבל הוא יכול להיות מקדם בירוקרטיה מכיוון שהוא זמין ונגיש, זה אפשרי; ומה שאמר אריאל מזוז על שימוש חורג שיכול להיות גם פתרון יצירתי, כדי שלא ניכנס לעוד מרה שחורה של תסריט אפוקליפטי של עוד 5-6 שנים. האלימות פושה וההצעה שלך חשובה. אפשר להסיר את ההתנגדויות של ראשי הרשויות המקומיות ואולי אפילו של זרמים בחברה. נראה לי תמוה שהם מתנגדים. אני חושב שזו אחת הבעיות האקוטיות של החברה הערבית, האלימות. אתם באים עכשיו למקם תחנות משטרה כדי שייאבקו למיגור התופעה הזאת. אני נדהם לשמוע שמתנגדים.

יש לי דוגמאות שראש הרשות נתן הסכמתו אבל על-פי החוק צריך להביא אישור של המליאה. הוא אסף את המליאה ובמליאה כולם הצביעו נגדו. זה קרה לאחרונה בשתי רשויות מקומיות.

הרי יזמתי את הדיון הזה בעקבות שיחות שהיו לי איתם. הבנתי שיש בעיה. חלק מראשי הרשויות המקומיות בכלל לא תומכים, וחלק תומכים אך המועצה לא מאפשרת להם.

קודם כול, אסור שתהיה החלטה פוליטית להשאיר את זה בידי ראשי המועצות. השר יכול להטיל צו עשֶה בכל החלטת מליאה. שר הפנים יכול להחליט, אם המליאה לא מאשרת – יש תהליך כמובן, אם במשך 3 ישיבות לא מאשרים השר יכול להחליט בצו עשֶה. הביטחון האישי של התושבים לא צריך להיות תחת השפעה של שיקולים פוליטיים של חברי מועצה כאלה או אחרים. פה המדינה צריכה להיכנס לעובי הקורה ולקבל את ההחלטה ולהכתיב. זה קודם כול החלטת ממשלה. מדובר בתחנות משטרה שאמורות לתת ביטחון אישי לתושבים, לא לחברי המועצה ולא לראש הרשות המקומית.

לפעמים לתת ביטחון אישי לרבות לראש המועצה ולחברי המועצה.

חשוב שההחלטה לא תהיה פוליטית.

אם זה נמצא בשלב התנגדויות, זאת אומרת שזה כבר עבר מהשולחן של הוועדה המקומית ונמצא בשולחן הוועדה המחוזית.

בכפר קאסם זה כבר עבר.

יש לה סמכות מלאה. היא האינסטנציה לדיון בהתנגדויות, גם אם שומעים את דעתה של הוועדה המקומית, לקבל או לדחות. האינסטנציה המשפטית היא הוועדה המחוזית.

זה ספציפית לגבי כפר קאסם.

בכפר קאסם התוכנית כבר עברה את שלב ההתנגדויות בוועדת המשנה להתנגדויות בוועדה המחוזית. הוגש כבר תסריט חדש, אבל עדיין יש פה הליך שאפשר לקצר אותו. זה כבר השלב שבו אפשר לקצר.

אוסיף ואומר באשר לנושאים שעלו פה, הרי בסופו של דבר באנו עם החסמים האלה, למשל אישור שימוש חורג. בשימוש חורג אנחנו מדברים גם על קרקעות וגם על מבנים. אין לנו אישור להיכנס למבנה בשימוש חורג, בכלל למשרדי הממשלה ובפרט למשטרה, אלא רק באופן חריג ולתקופה קצובה של 5 שנים. זה לא ריאלי. אנחנו צריכים לקבל אישור שימוש ל-5 שנים ועוד 5 שנים כדי שבזמן הזה אנחנו נספיק לשנות את הייעוד של הקרקע או המבנה. כפי שהזכיר כאן ראש המינהלת, יש מבנה שמתאים לתחנת משטרה, מבנה בן 3 קומות, קומה אחת היא תעשייה וקומה שנייה משרדים. בעצם אנחנו צריכים אישור שימוש לקומה הראשונה של התעשייה, כאשר בעל המבנה מתחייב לשנות ייעוד. זה אפשרי, רק צריך לקבל את האישורים האלה. זה דבר שכן אפשר לקדם.

אתם יכולים לקבל אישור ל-5 שנים פלוס 5 שנים בסמכות ועדה מקומית.

זה באישור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ.

כדי להמחיש את האבסורד, אני רואה שאנשים פה נחשפים לזה עכשיו יותר, יש ישוב שבו הרשות המקומית הפקיעה קרקע לצורך מתחם חירום, הקימו שם תחנה של כיבוי והצלה, הקימו שם ממש עכשיו תחנה של מגן דוד אדום, יש שם שטח מגודר שעומד ריק לטובת תחנת משטרה ולא מצליחים להעביר את זה.

זה בעיר באקה אל-גרבייה. כב"א יש, מד"א יש, השטח של המשטרה ריק וצריך את האישור. זה אבסורד.

אני מבקש להציע משהו. אני מנהל מיזם "קהילות בטוחות" בחברה הערבית ב"יוזמות קרן אברהם". אני רוצה להציף נקודה ספציפית.

כיום יש מערך שלם, גם בעקבות ההחלטה של השנה הקודמת, החלטה 922, שכל הרשויות המקומיות הערביות מתכווננות לקראת הקמת מבני ציבור. חלק מן הדילמות של המועצות המקומיות, שמוצפות ומגיעות אלינו, כאשר יש קרקע שצבועה חום, אחרי כל החסמים, הרי גם החסם של תוכניות המתאר קיים וגם אין מתחמים חומים כיום ברוב היישובים הערביים, התשובות לתוכניות המתאר הן: בגלל שיש קרקע פרטית אז השטחים לא מלאים ולכן הכול נתקע. אבל בכל זאת, רשות מקומית או מועצה מקומית מתמודדת מול מצב שהיא צריכה להחליט על מבנה ציבור, האם הוא יהיה משטרה או מתנ"ס או מרכז תרבות, ועם כל המצב המורכב היום בזירה אנחנו מבינים את ההתנגדות הזאת.

ההצעה שלנו, גם לבדוק מול משרד האוצר וגם לגבי מה שקורה עם מבני ציבור, כי הרי יש לזה תקציבים, וגם מינהל התכנון צריך לענות על החסם הזה. אני יודע שהוצע מודל משולב של קרקע פרטית וקרקע מדינה בכל הקשור למבני ציבור ביישובים הערביים בעקבות החלטה 922. יכול להיות שזו תהיה הצעה לפתרון כלשהו של הסוגיה הזאת.

זו דילמה קיימת, מה להעדיף, האם להקים מבנה תרבות או מבנה תעשייה לעומת תחנת משטרה. בישיבה הזאת הנקודה הזאת לא צריכה לעלות אפילו לדיון מכיוון שמתנ"ס יכול לתפקד באווירה נינוחה אם המשטרה נמצאת במקום, כי האלימות לא תאפשר למתנ"ס לתפקד כל עוד אין תחנת משטרה ואין שוטרים שיאכפו את החוק. אנחנו מכירים את המצב בחברה הערבית – האלימות, הפשיעה, אנשי הכנופיות שמסתובבים. אני מתאר כאילו מערב פרוע אבל את זה בוודאי המשטרה יכולה לתאר.

בחלק מן המקומות זה אכן קיים, אבל מצד שני, אני משפרעם, גם במקומות שיש בהם תחנת משטרה אנחנו יודעים שעדיין האלימות, הפשיעה והעבריינות משתוללות.

זו כבר ביקורת על המשטרה.

בדיוק בגלל הצורך להקים תחנות משטרה אני חושב שצריך לבדוק מה קורה בזירה מעבר למקום הצבוע הספציפי של המשטרה ולראות איך יכולים לשלב. כאשר יש תקציבים ויש כבר שלבי תכנון של מבני ציבור יכול להיות שזה ייכלל גם בשיקולים של התכנון הכולל, ולא עכשיו לחפש מקום ספציפי לתחנת משטרה, למרות שזה הצורך הדחוף עכשיו. זאת ההצעה.

הבנתי. עוד מישהו רוצה להתייחס לנושא? לגבי הנושא הזה אני מבקש, צביה אפרתי, אני רואה את זה דווקא "חונה" יותר אצלכם. הייתי מבקש שתקיימו דיון ביחד עם המשטרה. המצב הוא זה, משטרת ישראל יודעת לטפל בסמכויות של משטרת ישראל. זה לא גוף שבונה בניינים, בהגדרה, וכל הזמן מצוי בנושא של תכנונים. לכן כאן כרגע הם נקלעו, כפי שציינתי קודם, לאיזו נקודה שהם זקוקים לסיוע המקצועי, איך מחלצים אותם מן הנקודה שהם הגיעו אליה.

צביה אפרתי, יש מקום, כפי שאמרת קודם, ששם זה כבר קצת יותר מתקדם, אבל בסופו של דבר המשימה שלהם היא לגמור את כל הפריסה במספר שנים קצר. כפי שאמרתי, נושא הבניינים הוא חלק אזוטרי מכל התהליך המורכב יותר של גיוס אנשים והכשרות, ששם לדעתי הסיפור הרבה יותר כבד ומסובך. שני הדברים האלה צריכים בסוף להגיע לאותה נקודה ולהבשיל באותה נקודת זמן.

לכן הייתי מבקש מצביה אפרתי שתזמני גם את אסי אהרוני וגם כמובן את ניצב ג'מאל חכרוש ומי שמטפל בנושא מטעמם. תעשו חשיבה משותפת, תביאו נציגים ממשרד המשפטים, תביאו את רשות מקרקעי ישראל. בסופו של דבר תראו איך במסגרת הבעיות שנרקמות כרגע אפשר לסייע בעדם לקדם את העניין.

כפי שאמרנו, יש ראשי עיריות שלא רוצים לשתף פעולה בכלל, יש ראשי עיריות שרוצים לשתף פעולה אך לא מצליחים להעביר את זה במועצה, יש שטחים שנמצאים במסגרת איחוד וחלוקה, כפי שאמרת, שזה הליך תכנוני רחוק יותר, ויש שטחים שהם במסגרת השטחים הירוקים או השטחים החומים ויכול להיות שהם עדיין קרקעות פרטיות, יכול להיות שהם קרקעות ציבוריות, יכול להיות שהם במסגרת הפקעה, יכול להיות שהם כבר בבעלות מדינה. יכולים להיות פה הרבה וריאנטים בסיפור הזה.

לכן אני מבקש שתיפגשו וננסה לקדם את הנושא הזה. אני רואה בו דבר חשוב מאוד-מאוד למדינת ישראל. אנחנו עושים כרגע דיון טכני כאילו על בניינים. עשינו דיון לגבי נושא המגזר הערבי – מדובר שם בחיי אדם ברמה כמעט היום-יומית, בוודאי החודשית. לכן הנוכחות של המשטרה שם קריטית, היא לא Nice to have. לא מדובר על דוחות תנועה. מדובר שם באמת בנושא של חיי אדם.

גם דוחות תנועה.

גם, אבל הסיפור הוא יותר השלטת הסדר, כאשר בסופו של דבר התוצאה של אי-הסדר היא תופעה שאנשים נרצחים על בסיס כמעט שבועי או יומי. תראו את זה בהיבט הזה.

הייתי הרבה שנים במערכת הציבור ובמשרד הבינוי והשיכון עזרנו להקים את התחנה באום אל פחם, גם איתרנו את הקרקע וגם עזרנו בתשתיות וכולי. אני לא מכירה מנגנון שיודע מבחינת השלטון המרכזי לכפות על ראש רשות מקומית הקמה של תחנה. זאת אומרת, מה שלא נעשה, בסופו של דבר ההיתר להקמה יינתן על-ידי הרשות המקומית.

צריך שיהיה תיאום ציפיות. לְמה שאפשר – אפשר לחפש כל מיני רעיונות של הקלה של חסמים וכל הדברים האלה, אבל בסופו של דבר צריך להיווצר האינטרס המקומי שזה שירות לציבור. צריך להבין שזה אינטרס של ראשי הרשויות המקומיות, של חברי הוועדות המקומיות, של מועצות העיריות. זה האינטרס הבסיסי שלהם ואנחנו לא יכולים לכפות עליהם מלמעלה.

כרגע אני מציג את הבעיה שקיימת, אחרת אני מניח שניצב במשטרה ועובדיו לא היו באים לבזבז פה זמן, יש להם מספיק עבודה לעשות. יש פה כרגע בעיה קשה, ספציפית במגזר הזה ובמקומות שהוא יתאר לנו. אם זה דורש שינוי חקיקה ראשית – בשביל זה אנחנו פה, בשביל זה אני פה. אם זה אומר שבמסגרת הוותמ"ל נוכל להגדיר את זה כתשתית לאומית ונצטרך לשנות את החקיקה הראשית אז אעשה את זה. אנחנו פה כנסת. אנחנו לא יושבים בתוך עירייה ואומרים: "זה החוק". אם צריך לשנות את החוק – כי המשימה כרגע היא לקדם את העניין הזה – אם צריך להסדיר את החוק על-ידי שינויו אז נשנה אותו.

במסגרת חוק הוותמ"ל אנחנו רוצים לתת סמכויות לוועדות מחוזיות להכין תוכניות בעצמן. אולי דרך זה בקונסטלציה מסוימת יימצא לעניין פתרון.

מתי אנחנו דנים על זה?

ב-1 בפברואר.

אומרת רוני טיסר שבמסגרת השינויים האחרים, שלא קשורים, במסגרת תיקון חוק התכנון והבנייה שאנחנו אמורים לקדם, גם הממשלה מעבירה סמכויות. היא עושה שני דברים: מצד אחד היא מקימה גופים ארציים, ומצד שני יש לה עניין להעצים את התחום המחוזי כדי להוריד לחצים. אולי במסגרת הזאת, כפי שאומרת רוני טיסר, אפשר להתקדם.

בואו תיפגשו. לי חשוב בסופו של דבר לעשות מאמץ משולב על מנת לקדם את הנושא הזה ככל שהדבר ניתן. אם בסוף תבואו אליי ותגידו לי שאין ברירה וחייבים לשנות את החוק בסעיף זה וזה אז נתחיל לפעול בהתאם.

אני מבקש לומר שתי הערות. המשטרה לא הייתה חביבת הקהל הערבי במשך כל השנים. עכשיו זה השתנה. אחרי ההמלצות של ועדת אור הוקמה המשטרה הקהילתית, שהפכה להיות טיפה יותר ידידותית. אם פעם ערבי שהיה רואה שוטר במדים היה מתחלחל, היום זה חיזיון די רגיל.

אני חושב שתחנות משטרה הן לא "תוכנית כבקשתך" או "שיר כבקשתך". זה כורח המציאות. ראשי עיריות מסוימים יכולים להתנגד אבל לדעתי רוב ראשי העיריות והיישובים הערביים בוודאי ישמחו שיוקמו תחנות משטרה. לכן החסם הזה לא קיים. אולי הוא קיים במקומות מסוימים. צביה אפרתי, אמרת בעור לשונך שבאום אל פחם הוקמה תחנת משטרה. אום אל פחם היא לא עיר קלה, ואני מאוד סובלמטיבי בהגדרה. אם שם הקימו תחנת משטרה אז גם בבקה אל גרבייה אפשר להקים תחנת משטרה וגם בבית ג'אן ובכל הציר של נחף ובענה אפשר גם להקים תחנת משטרה. לכן זה לא על סדר הדיון של הכנסת.

הסיפור הוא להתגבר על החסמים הבירוקרטיים, להסיר אותם ולאפשר למינהלת שהביאה איש מקצוע מן הדרג הראשון, לתפקד, לבצע את המטלות שלה. עד עכשיו ניצב ג'מאל חכרוש לא מסוגל מכיוון שאין לו את הכלים כדי לפרוס את כל התוכנית הזו, אפילו גיאוגרפית. לכן ההצעה שלך טובה, אבל השאלה איך מסירים את כל החסמים האלה.

עושים השתדלות, אתה יודע.

אהבתי את הכותרת של הדיון: איך מחלצים את המשטרה מן הבְּרוֹך. המשטרה בדרך כלל מחלצת את הציבור מן הבְּרוֹך, אבל הפעם צריך לחלץ אותה.

לכל אחד יש את הבְּרוֹך שלו עם המחלץ שלו. תודה רבה.

הנושא השני שעליו רצינו לדעת מופנה בעיקר אל אמיר אדרי. הוא בדיוק יצא.

כבוד היושב-ראש, אני מבקש להוסיף עוד משפט אחד. לפחות מראשי הרשויות המקומיות שאני פגשתי במסגרת תפקידי אני יודע שאין התנגדות עקרונית להקמת אף תחנת משטרה אלא להיפך. ראשי הרשויות המקומיות וגם מנהיגים אחרים מבקשים את כניסתה של המשטרה. החסם, שהם עומדים בפני מצב שהם נאלצים לוותר כביכול על משאבים פוטנציאליים בשבילם, בין אם זה קרקע, בין אם זה תקציבים או אנרגיות תכנוניות.

אתה מדבר על ראשי הרשויות?

הם מרגישים שזה מוסיף קצת עול. אולי שהממשלה תתאמץ בעניין הקרקע הספציפית הזאת.

במקרה דנן התקציבים הם של הממשלה. אף אחד לא ביקש מהעירייה להשתתף בהקמת התחנה. אנחנו מדברים כרגע על הקצאת קרקע. גם לעירייה זה לא עולה, היא מקבלת הקצאה. אף אחד לא ביקש מן העירייה לקנות קרקע ולהעביר למשטרה. בסופו של דבר, אל תשכח תמיד בשורה התחתונה שמי שאמור לקבל את השירות זה תושבי אותה עיר. לא מקימים תחנה בכפר קאסם ואז תושבי חדרה או צפת מקבלים את השירות. זה מיועד לתושבי אותה רשות מקומית. ברור שזה בא להיטיב איתם, לתת להם שירות יותר טוב, לתת להם ביטחון יותר טוב. תפיסת העולם המשטרתית, שאני מסכים איתה מאוד, היא שהתחנה חייבת להיות בתוך העיר, לא נשים אותה בנגב ונוציא שאטלים בכל יום של שוטרים אלא זה כחלק מן החיים, הם צריכים לחיות את העיר והעיר צריכה לחיות אותם. הם חלק מן המרקם האורבני.

אני "מקרן יוזמות אברהם". כולם מסכימים שזה למען התושבים ושצריך תחנה ושזה האינטרס של ראשי הרשויות המקומיות וכולי. השאלה היא רק איך לוקחים את מערך התמריצים הממשלתי שקיים היום, לא רק בהחלטה 1402, שזאת ההחלטה על ביטחון אישי שהמינהלת אמונה אליה, אלא גם בהחלטה 922 הכוללת, וממנפים אותו לקידום הדבר הזה. בתוך החלטה 922 יש סעיפים נוספים מעבר לביטחון פנים, של מבני ציבור וסוגיות נוספות שאפשר גם אותם למנף לתוך העניין הזה. זה מה שאנחנו מנסים לומר. איך מערך התמריצים הממשלתי הקיים, שהוא גדול ומשמעותי ויש בו תקציבים גדולים, נרתם לתעדוף של זה.

אני מבין את מה שאתם אומרים. אני יכול להתייחס לעובדות. אני מבין את התמריצים ולא לפגוע בשטחי ציבור קיימים לטובת מבני ציבור אחרים. גם ביישוב שבו הוקצה לשלטון המקומי שטח חלופי במקום אותו שטח, גם שם אנחנו נתקלים בבעיות, גם כשזה לא בא "על חשבון".

לעניין שהעלתה צביה אפרתי קודם, שאין בחוק מנגנונים לפתרון בעיות של אי-הסכמה של הוועדה המקומית, יש לנו בחוק סעיף, שאמנם לא נעשה בו שימוש כל-כך, סעיף 28, שמאפשר כפיית ביצוע על-ידי הוועדה המחוזית אם הוועדה המקומית לא ממלאת את תפקידה. צריך לבחון את זה, אבל לכאורה אפשר לעשות שימוש בסעיף הזה במקרה שאין הסכמה של הוועדה המקומית.

זה סעיף מוכר אבל את יודעת שלא משתמשים בו.

אולי ישתמשו בו במקרים חריגים.

אולי במקרה הזה באמת נשתמש בו. מה את אומרת? לא משנה, אני לא מתחיל כרגע את הדיון. תודה.

קיצור פריסת תקציב התוכנית הרב שנתית, לשיפור שירותי המשטרה במגזר הערבי

אמיר אדרי, נפגשתי עם החבר'ה של המשטרה ותוך כדי הישיבה עלתה שאלה. התוכנית הממשלתית היא בפריסה ל-5 שנים כמדומני. השאלה היא האם אי אפשר לצמצם את משך הזמן בנושאים מסוימים בגלל שיש בזה היגיון. אתה רוצה להציג את זה?

התוכנית שהכנו היא תוכנית תלת-שנתית של פריסת כלל המשאבים שנדרשים. דרך אגב, אלה משאבים גדולים מאוד, 1,350, בכ-2 מיליארד שקלים. הממשלה בהחלטה לגבי יישום התוכנית הזאת החליטה שהתוכנית תתפרס על פני 5 שנים. כרגע מבחינה תקציבית תוקצבו השנתיים הראשונות שלה, בהתאם לסיכום התקציבי אליו הגענו עם משרד האוצר, על-פי סדרי העדיפויות שלנו וסדרי העדיפויות של משרד האוצר בנושא הזה ובתקציב המדינה בכלל. כמובן שעד כמה שניתן להקדים חלקים מסוימים מן התוכנית נדע להיערך בהתאם.

השאלה היא האם יש לכם נתיבים קריטיים בנושא מסוים. נניח שאתם רוצים לסיים את סוגיית ההכשרות, בגלל שאם לוקחים אותה היא עולה אפילו יותר.

כל קיצור בלוח הזמנים יאפשר לתת שירותי משטרה טובים יותר ביישובים.

אם נקצר את זה ל-3 שנים, תוכלו לעמוד בזה?

נכין תוכנית על מנת שנוכל לעמוד בה.

מה אתה אומר, אמיר אדרי?

הקצינו סכומים משמעותיים מאוד לתוכנית במגזר הערבי ולתוכנית לחיזוק ירושלים. בשנתיים הקרובות הקצינו 246 מיליון שקלים בבסיס התקציב ובנוסף עוד 400 מיליון שקלים חד-פעמי. אלה סכומים שלא ניתנו כבר שנים לטובת פעילות במגזר הערבי. על סמך שיחות עם גורמי המקצוע וגם פחות או יותר ממה שעולה, גם ב-5 שנים לא ברור שהם יצליח להתכנס. כרגע אנחנו לא רואים צורך אמיתי להקדים ל-3 שנים. לא נראה גם שיש אפשרות אמיתית כזאת. מעבר להשלכות התקציביות שזה יוצר, אבל בואו נשים לרגע את ההשלכות התקציביות בצד, אני לא רואה ישֹימוּת ללכת למהלך של 3 שנים. אנחנו שומעים מה קורה. אני לא מאשים את המשטרה, המהלך מורכב, חלילה אני לא מאשים. אפשר לדבר גם על שנתיים אבל צריך להיות פרקטיים. זאת התפיסה שלי.

בהיבט הזה וכדי להתגבר על הקשיים אפשר להגיד שככל שמבצעים אז הכסף מועבר וככל שלא אז לא. זה מייצר פתרון וגם מייצר לנו תמריץ להתקדם מהר. אני מבין את המגבלות של משרד האוצר בתחום.

אציג דוגמה איך זה עלה. הרי בסופו של דבר, כפי שאמרתי, אנחנו מחברים מבנים עם שוטרים. אם אתה לוקח את האנשים ומחבר להם אמצעים, יש אמצעי מדף. כאשר אתה רוכש ניידת אין בעיה. אבל לגבי המבנה יש תהליך. גם אם מחר תיתן לג'מאל חכרוש את כל התקציב הוא לא יכול לבנות את המבנים האלה תוך חצי שנה. אם הפריסה היא ליניארית זה אומר שהוא יקבל את תקציב המבנים האחרונים בעוד 3 שנים או 4 שנים, אבל כדי לבנות הוא גם צריך 3 שנים. השאלה האם אי אפשר לקדם לו השקעות. להגיד לו: לגבי הגיוסים אנחנו מבינים, יש איזו פריסה. מתי אתה צריך? הפריסה היא על פני 5 שנים אז נעשו פרוסות באופן ליניארי, הכול בסדר. לגבי המבנים אתה חייב להתחיל את כולם כי אם לא תתחיל את כולם הרי כולם לא יהיו בעוד 5 שנים. גם כך לוקח כמעט 5 שנים לבנות אותם, החל בתכנון. תראה את הבעיות שיש לו. מה יקרה בסוף? אני מפחד שיבואו אליו בסוף ויגידו לו: קיבלת את הכסף? למה לא בנית? "אבל, חבר'ה, לא יכולתי בגלל שהיו לי חסמים".

לעניין הזה יש לנו פתרון. אנחנו נותנים הרשאה להתחייב, אנחנו לא נותנים מזומן. אנחנו נותנים את הזכות לחתום על חוזה, הרשאה להתחייב.

השאלה האם אתה מגבה אותו תקציבית.

כן. יש הרשאה להתחייב על סך 400 מיליון שקלים.

צריך להגיד שזה לא תוקצב ליניארית.

השאלה גם מה היכולות, גם היכולות התקציביות שלנו כמשרד האוצר וגם יכולות הביצוע שלכם. אבל ניתן כאן סכום משמעותי מאוד, 400 מיליון שקלים הרשאה להתחייב. בסוף נשלם את זה, לא בשנים 2017-2018, אני מאמין שזה יתפרס גם לשנים הקרובות, ל-2019 ול-2020. אנחנו נשלם בהתאם לקצב הביצוע. אבל נתנו את היכולת והאישור "לרוץ" על מסגרת של 400 מיליון שקלים.

זאת אומרת שבאופן בסיסי אם הוא מתקדם עם התכנון וכולי בעצם זה לא יהיה חסם שיעצור את הבינוי.

כרגע לא מסתמן שזה חסם שעוצר אותו. הוא יכול להגיד גם אחרת. אפשר לשאול אותו. כרגע לא מסתמן שזאת הבעיה.

אם נגיע למצב שזה החסם שלנו, סימן שהצלחנו. הלוואי ונגיע.

אני בעד שאנחנו נהיה החסם...

רבותי, מישהו רוצה לומר משהו?

אני מבקש, ברשותכם, לסכם.

כפי שפתחתי ואמרתי, אני חושב שזה אחד הנושאים החשובים שעומדים לפתחה של מדינת ישראל בתקופה הזו. המשמעות היא גם הגברת הביטחון וגם טיוב השירות לאזרחים במגזר הערבי, אבל המדיניות הזו נולדה, אני מספר לכם, מזווית הביטחון.

זה הבסיס למשילוּת.

יש שם כמויות אירועי פשע ברמה של רצח שהן בלתי נתפסות. כפי שאמרנו, כמעט על בסיס יומי, ובוודאי על בסיס שבועי. לכן השר לביטחון פנים כאשר נכנס לתפקידו שֹם שלושה דגשים למשטרה ככלל, אחד מהם הוא זה. גם הממשלה הבינה את הצורך וגם הם גיבו אותו ביותר ממיליארד שקל.

ההחלטה הדקלרטיבית: מיליארד שקל חד-פעמי ומיליארד שקל בבסיס. כרגע מתוקצבים בערך 240 מיליון שקל.

אלה סכומים לא מבוטלים, כפי שאמרו גם אמיר אדרי וגם רותם פלג. ממשלת ישראל הקצתה לעניין תקציבים לא מבוטלים כדי לקדם את הטיפול.

כרגע זה כבר ירד לדרג הביצועי שנדרש לתרגם את ההחלטה הלכה למעשה. כאן באמת האתגר שלנו. לדעתי המשטרה לא יכולה להישאר באירוע הזה לבד, בעיקר בנושא הבינוי, כפי שאמרתי, כי זה לא נמצא במרכז העבודה שלה, זה לא ארגון שעבודתו לבנות מבנים, זה תוצר משני של העיסוק המרכזי. לכן כרגע, כפי ששמענו כאן, יש בעיות דווקא במגזר הערבי בהקצאת קרקעות.

כפי שאמרתי, אני מבקש מצביה אפרתי לרכז עבודת מטה בעניין הזה. תהיו פתוחים לכל רעיון בגלל שבסופו של דבר חשובה התוצאה. אם צריך לתקן את החקיקה הראשית, נעשה את זה; אם צריך להשתמש בחקיקה למקרים קיצוניים אז אולי נעשה את זה; אולי יש צורך בתקנות; או אולי זה יושב על פלטפורמה ואפשר שזה יופיע בהצעת חוק שממילא מגיעה אלינו, אולי זה הפתרון. תעשו בעיקר אתם במינהל התכנון, כי אתם אמונים על הסיפור הזה ברמה התכנונית ובידע. תגידו לנו האם אתם זקוקים לעזרה שלי בעניין הזה, כי אני מרגיש עצמי מגויס, לפחות כמו המשטרה, לסיפור. גם אני רואה בזה חשיבות עליונה למדינת ישראל. לא רק לתושבים הערבים אלא גם לתושבים היהודים, לכלל האזרחים במדינת ישראל חשוב הסיפור הזה.

אני רוצה להודות לכולם. אערוך דיון בעוד כחודש וחצי כדי לקבל דוח סטטוס, איפה הדברים עומדים. חודש וחצי יספיקו לכם?

אני מניחה שזה יספיק לפגישה לצורך הבנה של הבעיות.

ניפגש בעוד חודש וחצי. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:40.