הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 411

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, י"ג בטבת התשע"ז (11 בינואר 2017), שעה 9:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הוראות בעניין תכנית הטבות לצרכן), התשע"ה-2015 (פ/1359/20), של חה"כ איתן כבל, דב חנין, עיסאווי פריג', איציק שמולי, מנואל טרכטנברג, יואל חסון, נחמן שי

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

נורית קורן

עו"ד, משרד התמ"ת - אורית חנה טירי

משרד המשפטים - הילה דוידוביץ

מנהל בכיר איגוד לשכות המסחר, איגוד לשכות המסחר - רונן סולומון

יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר - שרון כ"ץ

עו"ד, אל על, חברות התעופה - הילה שטרן אטיאס

מתאמת נציגויות וקשרי לקוחות, אל על, חברות התעופה - ליבנת לווה

פיקוח על הבנקים, בנק ישראל - אופירה וייס

עוזרת ליועמ"ש, בנק ישראל - חן פליישר

סמנכ"ל, עמותת ידיד - רן מלמד

צרכני גז - נפגעים - חנה רוטנמר

שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את אל-על - נועה גונן

שדלן/ית - דפנה כהן-איוניר

אתי בנדלר

איתי עצמון

לאה ורון

רויטל יפרח

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הוראות בעניין תכנית הטבות לצרכן), התשע"ה-2015 (פ/1359/20), של חה"כ איתן כבל, דב חנין, עיסאווי פריג', איציק שמולי, מנואל טרכטנברג, יואל חסון, נחמן שי

בוקר טוב לכם. היום יום רביעי, רק פעם אחת כי טוב. אני שמח לפתוח ישיבה נוספת של ועדת הכלכלה של הכנסת. היה לנו שבוע מאוד מאוד אינטנסיבי אתמול. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, יועצים, רשמת, אימפריית הדוברות, ויש לנו גם אורחים נכבדים כאן, זה שעובד אצל לאה נמצא פה וסגנו, ויש לנו כאן אורחות, 20 בנות מכיתות י"א-י"ב מסמינר "רמות", שהן אורחות של חבר הכנסת יעקב מרגי חברי, שהוא יושב ראש ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. ברוכות הבאות.

אני אומר שאתמול היה יום של ממש, מתשע וחצי בבוקר, חוץ מהפסקת אוכל, עד השעה ארבע, כמעט באופן רצוף, וכל דיון הוא מאוד אינטנסיבי. היתה לנו גם את הגברת שהתעלפה לנו באמצע הדיון. ברוך השם, אנחנו משתדלים להוציא מתחת ידינו את התוצאות הטובות ביותר, וכך גם היום. הבוקר יש הצעת חוק שמונחת כאן, אחרי שעברה קריאה טרומית. היא כבר מהקדנציה הקודמת - -

הקודמת של הקודמת.

- - ובאמת הפעם הזאת אנחנו חייבים להעביר אותה, כי היא כל כך מתבקשת. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סיום או שינוי תכנית הטבות לצרכן). איתן כבל, דב חנין, עיסאווי, איציק שמולי, מנואל טרכטנברג, יואל חסון, דניאל עטר, שהוא כבר לא חבר כנסת ונחמן שי.

הצעת החוק, הכוונה שלה, להסדיר את שוק מועדוני לקוחות, שזה היום מחזה נפרץ, שאני דרך אגב מברך עליו. אנחנו לא באים למנוע את עניין מועדוני הלקוחות אבל מאותו רגע שהוא הפך להיות מחזה נפרץ, הוא הפך להיות כלי שיווקי פר-אקסלנס, אז כמובן שהוא פועל לא מתוך כללים, וכל אחת ואחד פועל על פי הגחמה של עצמו. כל אחד מאתנו מכיר את זה. אתה מגיע היום ל"מנגו", ל"קסטרו", וזה יכול להיות רשת ספרים של "סטימצקי" ולא משנה מה, אומרים לך: בא תהיה חבר במועדון שלנו, במועדון הלקוחות, ואתה אומר: אחלה, סבבה, יש הטבות כאלה ואחרות, ויום אחד כשאתה מגיע לקנות אומרים לך: הכללים השתנו. ומה עם כל מה שצברתי עד היום? תראה, היה לך זמן, הודענו, פרסמנו את זה ב - - - ובכל מיני מקומות שהסיכוי שלך לפגוש את זה הוא בעצם לא קיים, והחלטנו להסדיר את זה. פשוט לקבוע כללים סדורים.

או שאולי אפילו שלחו אליך הביתה ונתנו פרק זמן - -

נכון. או שלחילופין הם מודיעים לך: יש לך שבועיים. דרך אגב, המקום הכי מעצבן זה "הנוסע המתמיד". "הנוסע המתמיד" – אני, כדי לממש את ההטבה של "הנוסע המתמיד", אני צריך לעבוד בחו"ל. זאת אומרת, אם אתה לא עובד בחו"ל ואתה טס - -

רק שלוש פעמים בשנה, אין סיכוי שצברת.

נכון. הסיכוי לנצל את זה, זה פעם ב... הם הודיעו לי שאם עד תאריך – סליחה, אני עכשיו צריך לעזוב את הכל ולנסוע לממש את ההטבה? זאת חוצפה. הרי ההטבה הזאת ניתנת לך, זה לא סתם בגלל העיניים היפות של מאן דהו. זה תוצאה של פעילות עסקית משותפת עם הגורם שממול. תפצה אותי אפילו.

חברות התעופה נרשמו, ונרשמו גם ארבע נציגות של "אל על" ו"fly card". זה אתם? הם לא הגיעו בכלל?

הסיפור הגדול ביותר הוא כמובן הבנקים/כרטיסי אשראי. אני רוצה להזכיר לכם שכל הסיפור הזה, כשהתחלתי אותו, זה היה עם מועדון הלקוחות של בנק הפועלים, הכוכבים - -

עם ישראכרט זה היה?

כן. עם הסיפור של הכוכבים, שאני דרך אגב מסכים לחלוטין מסכים שפג תוקפו, עניין הכוכבים, זה עם החוברת המכוערת, המגעילה הזאת, שכבר קנית משהו משם, זה התפרק לך אחרי שבוע. באמת, מכירים את הדברים האלה אבל בסדר, אוקי, אתם רוצים לשנות ולהיטיב עוד יותר, שלצרכן יהיה עוד יותר טוב, כמו שבאחד הכרטיסים המתחרים של ישראכרט, בלפנק, לפנק. אתם כל כך רוצים לפנק את הלקוחות אז סליחה, יש כללי משחק. אני רוצה להזכיר שהבנקים, כשהגישו את הדוחות שלהם, הם התייחסו לערך הצבור של הנקודות כערך שהוא כספי.

למה אני מגיע לבנקים, ואני אומר את זה כאן? גברתי, לפני שאנחנו נכנסים ומתחילים לדבר, פנתה אלי חדוה בר אמש, המפקחת על הבנקים, ואמרה לי: חבר הכנסת כבל, אני תומכת לחלוטין בהצעת החוק, ואנחנו רק מבקשים שתינתן לנו האפשרות עד סוף הרבעון להכיל את כל מה שאתה אומר בתוך הנוהל הבנקאי התקין כי לכאורה, עניין מאוד משמח. מה כבר, ששמחתי פעם בעניין. זאת אומרת, היא שכחה שבעבר שמחתי כשהודיעו לי בעבר - -

לא פעם אחת, היו לך פעמיים שמחות.

נכון. היו לי פעמיים שמחות בעקבות ההודעות של המפקחת על הבנקים מבנק ישראל. הם רק דואגים לשמחתי. אז מעבר לעובדה שאמרתי לה שאני שמח, היא אומרת: קודם כל, תוציא את זה בכתב. הניסיון שלי הראה לי ובאמת, אני מאד מעריך את חדוה רק שלא תמיד הרצון מסתדר עם הפעולה. יותר מדי פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מהתחייבויות שבסוף לא יוצא מהן כלום, ולא יצא. זאת אומרת, בשונה ממני - -

- - -

סליחה, מה אני הבאתי פה חוק דהוי? אני מעדיף, אם אני צריך להביא חוק או חוק דהוי, לא להביא בכלל. עדיף שלא. ואני אומר לך את זה בהקשר כזה, שנוגע גם לחדוה בר - חוק סגירת בנקים, סניפים, סליחה, שעכשיו יש חוק שהפך להיות פלטפורמה חוקית לסגירת סניפים. אנחנו באנו לברך ונמצאנו מקללים. באנו ממקום טוב שבא ומגדיר וקובע כללים מתי הבנק יכול לסגור סניף, ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו שבעצם נתנו משענת חוקית, וזה כך, לאה לגמרי.

הם היו סוגרים גם לפני כן רק שהפעם הכנסת אותם לאיזה סד של הודעה, וסד של - -

לאה, הכל בסדר גמור. זה שאתה מודיע - -

בתור נפגעת סניפים פעמיים...

נכון, אני יודע. אני מכיר את הסיפור רק אני אומר לך שמנקודת המבט שלי, העניין הוא שעכשיו יש גם חוק להסתמך עליו. אתה לא צריך להתנצל. הוא אומר: הנה עשיתי, בדקתי, הלכתי, נכון? זה הכל.

לכן, אני אומר את הדבר הבא: אין שום סיבה, למשל, שאנחנו לא נתקן את כל מה שמבקשת המפקחת. אנחנו נעשה את זה בחקיקה ראשית, בחוק הבנקאות. אנחנו עושים את זה כמעשה יום ביומו.

לא בהקשר הזה אבל כן, כשמתקנים תיקונים עקיפים, חוקים אחרים.

הגיע הזמן שהחלטות המפקחת יובאו לאישור הכנסת.

למה אני אומר את זה? כי גם בפעמים הקודמות, כשכבר הובאו התיקונים, הם היו מאוד מאוד צנועים. עכשיו, אנחנו רק בהכנה לקריאה ראשונה. בא נראה לאן אנחנו הולכים. אין שום סיבה, דרך אגב, שהם גם לא יקדימו אותנו בתהליך הזה, הרי הם ילכו אתנו עקב בצד אגודל. הממשלה, יש לה פה בוודאי להביא את הדברים כי אם לא, אני אומר גם למפקחת, שאני באמת מכבד, אני אומר את זה שאנחנו נמעל בתפקידנו כי אני רוצה להזכיר שכמו שאנחנו פה, יש לנו עוד כנסת ויש לנו ועדות וצריך לעבור אותן, למפקחת יש את הוועדה המייעצת. ואף אחד לא מבטיח שהיא יודעת לעבור את המשוכה הזאת שקוראים לה "ועדה מייעצת". אז היא תביא את החוק, כמו שהרבה פעמים אנחנו, הח"כים, מביאים חקיקה, ויוצא חוק אחר לגמרי. על זה מה שאמר אלוהים לכוזרי בחלום – כוונותיך רצויות אך מעשיך אינם רצויים. ואנחנו בסוף מחוקקים חוקים, מעשים, לא כוונות. זה הבסיס של העניין.

אם גברתי רוצה להוסיף דברים, בבקשה. אם לא, אנחנו נעבור להקראה.

אני רק אולי אזכיר, כדי שהיושבים כאן יבינו - -

הפרוטוקול ידע גם.

- - כן, על מה מדובר: נושא אחד היה החקיקה, שחשבנו שהיא תתקדם בנושא הטבות ללקוח עם נושא הנקודות, שאכן המפקח אז על הבנקים הבטיח לאמץ את ההוראות שהוועדה התכוונה לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין, ואכן הוראות ניהול בנקאי תקין בנושא הטבות לא בנקאיות תוקנו אבל לא ממש ברוח הדברים שהוועדה כיוונה אליהם, ונאמר מפורשות במכתב שאתה קיבלת בזמנו מהמפקח - -

נכון.

- - שהוועדה המייעצת התנגדה פה אחד. אז נכון שזה רק ייעוץ של הוועדה המייעצת אבל יש לה משקל, בוודאי שמתקבלת פה אחד, כפי שנכתב אז, ואכן, ההוראות לניהול בנקאי תקין הן הרבה יותר רזות ממה שהוועדה כיוונה לה. זה נושא אחד. נושא שני עם מתן שירות טלפוני. ממש לאחרונה הופצה טיוטה של הוראות נוהל בנקאי תקין, שהן הרבה יותר רזות מההוראות המחייבות בחוק - -

מהכוונה שלנו.

- - בחוק - - -

שאפילו החוק שלנו לא מי יודע מה. זאת אומרת, אני מספיק הגון להגיד שהחוק שלי כל שני וחמישי, הגופים העסקיים עושים לו חיבוט ערבה. כל הזדמנות שיש להם לעקוף אותו, לפרק אותו, לכדרר אותו, הם עושים את זה. ואת יודעת את זה.

כך למשל לפי אותה טיוטה, אם הפנייה של הלקוח איננה בעניינים דחופים, סתם אתה לא מצליח לבצע פעולות באינטרנט לצורך העניין - -

סתם אתה תקוע ורוצה לעשות איזה משהו.

כן, סתם, לא ברמת דחיפות גבוהה, אז מאפשרים להם לחזור ללקוח באמצעות מענה אנושי בתוך פרק זמן סביר ולא יאוחר משני ימי עסקים...

נו באמת, שיענו לה ככה. בעניין אחר, כשהיא תתקשר בעניין המכונת כביסה שלה, לא דחוף, היא פשוט לא סוחטת, היא יכולה להמתין יומיים. מה קרה? שני ימי עסקים, מה עניין? כל זה לא כואב לך עד שזה מגיע אליך.

- - ועוד דברים שונים. אז אני כמובן מצטרפת לכבוד ולייקר שאדוני רוחש כלפי הוראות הניהול התקין אבל בנושא של מתן שירות ללקוחות, בין אם מדובר בלקוחות של עוסקים ובין אם אחרים, ובין אם מדובר בלקוחות של תאגידים בנקאיים, ואני מזכירה שתאגידים בנקאיים זה גם כל חברות כרטיסי האשראי, ואם מדובר בחברות הביטוח, אני חושבת שצריכים נימוקים יותר משכנעים כלפי הכנסת מדוע צריכים לקבוע הוראות שונות. אני לא מדברת כרגע על מי מוסמך לקבוע אותן הוראות אלא ברמת התוכן, מדוע ההוראות צריכות להיות שונות.

העניין ברור. מישהו נמצא כאן מהבנקים? בבקשה אדוני.

אני מטעם פורום חברות כרטיסי האשראי. כעיקרון, אנחנו תומכים בעמדת המפקחת כפי שנאמרה לך, שיתקנו את נוהל בנקאי תקין בהתאם לרוח הצעת החוק הזאת - -

אין בינינו ויכוח. גם אני סבור שצריך להסדיר את זה שם. כל הוויכוח הוא מי יסדיר?

בסדר גמור. אז אני אומר: מאחר והצעת החוק אמורה לעלות – אני מאמין שהיום תעלה לקריאה ראשונה, יש עוד פרק זמן עד הכנה לקריאה שנייה ושלישית, אני מאמין שבפרק זמן זה, מן הסתם המפקחת בטח תפרסם טיוטה והיא בטח תעדכן גם את הוועדה.

זה לא הכוונה של היושב ראש. אתה מתרגם את זה בצורה, אם מותר לי לתווך...

על זה נאמר: אתה מפרשן אותי בחיי.

עוד לא פרשנתי אותך, אדוני. קטונתי.

לא, חלילה. מה שאני רוצה לומר לך – האמת? אני אמרתי את זה גם ליועצת המשפטית: אין לי עניין – אתה יודע, אני רוצה ענבים. אני לא באתי לריב עם השומר. רק מה? השומר נרדם כל פעם וגונבים לו את הענבים. כל פעם. הרי דמה בנפשך שאתה בא לבקש ממני בדיוק את אותו דבר, ופעמיים, בעניין הזה של החוק הזה - -

אני לא יכול לדבר בשם המפקחת.

אני לא כמפקחת. אתה, האדם הסביר, האם אתה תחזור לקנות מהחנות שלי אם פעמיים התחייבתי לך ולא עמדתי בזה? ופעם נוספת, כשאנחנו עוסקים בעניין של מענה טלפוני, שיש התחייבות כבר מהתקופה שהתורכים שלטו בארץ שהנושא יתוקן, ולא רק שהוא לא מתוקן, יוצאת טיוטה שהיא "דרדלה". מה אני אמור לומר? איך אתה תתנהג כלפי? אתה תבוא לסניף שלי או לחפש לך סניף אחר?

עוד פעם, אתם הגוף שאחראי גם על הרגולציה.

אני לא שאלתי אותך, אל תענה לי מחוץ לאטמוספירה. שאלתי אותך שאלה – עזוב, אין, תשכח מה שאמרתי לך. אני שואל אותך, עזוב המפקחת. אם התחייבתי לך פעמיים?

אני מסכים, יש טעם בדבריך אבל שוב, אנחנו מדברים על רגולטור שתפקידו לעשות את זה.

בסדר, אתה מבין? למה אני צריך פעם שלישית? מה קרה? לא סתם אמרתי גם למפקחת אתמול שאני רוצה את המכתב אבל אני לא נותן לה תשובה חלוטה. אני מכיר, לא זכרתי את הכל רק זכרתי שאת הדברים האלה, כבר שמעתי אותם רק לא הייתי בטוח איפה ומתי כי כל יום אני שומע פה הבטחות. אז אתה יודע, אני צריך כל פעם לשלוף, אני כבר זקן. אל תתבלבלו אני רק נראה טוב.

הזיכרון הארגוני המשותף של כולנו - - -

נכון, אז לוקח לי זמן לשלוף מהמגירה את הזיכרון. יש עוד הערות?

אם אפשר רק להתייחס בשם בנק ישראל. אני מהמחלקה המשפטית של בנק ישראל. אני יכולה רק להגיד, אני כמובן לא יכולה להתייחס להיסטוריה, אני יכולה להתייחס למצב הנוכחי: מבחינתנו העמדה היא שבמהות אנחנו תומכים בהצעה. השאלה מבחינתנו היא שאלת האכסניה.

אנחנו גם לא מתווכחים אפילו על האכסניה. לא מתווכחים. גם אנחנו סבורים שהמקום הנכון להניח את התיקון בחוק הבנקאות, בסעיפים שנוגעים. כל העניין הוא מי יעשה את זה.

אוקי, אז אני אגיד - -

אתם יודעים יותר טוב מאתנו את רוצה לומר.

לא, ממש לא. אני רק אומר שיש לנו היום, דיני הבנקאות הצרכניים הם מאוד מפורטים. יש הרבה רגולציה גם בחקיקה וגם בהוראות ניהול בנקאיות - -

אבל אני לא מתווכח אתך.

יש היום כבר הוראת ניהול בנקאי תקין, 403, שעוסקת בנושא ההטבות.

אני יודע, אני לא מתווכח על זה. הוויכוח בינינו הוא שפעמיים המכתב הזה יצא. לפרוטוקול, דרך אגב, יש יתרון: מה שנכתב גם גרזן לא יוריד. הדברים כתובים שחור על גבי לבן. אם תרצי גם נוציא לך הקלטה. אם תתעקשי גם נוציא לך את הסרטונים - -

זה טרום סרטון.

היו, היו סרטונים עוד אז.

לזה קשה לי להתייחס, אני יכולה להתייחס להצעה הזאת.

גברתי, אני באמת אומר לך את זה, בכבוד, אני בדרך כל אדם שכל החקיקה שאני מוביל אותה גם כיו"ר ועדה אבל גם כמחוקק פרטי, יגידו לך כאן שאני תמיד משתדל לפעול עקב בצד אגודל, נכון או לא חנה טירי? אני משתדל מאוד מאוד לפעול בשיתוף כי אני באמת רוצה את העניין. אני לא מחפש לריב. יותר מכך, הרבה פעמים אפילו הלכתי עם המדינה הרבה מעבר למה שהכוונה היתה בחקיקה, ויש פה דוגמאות למכביר.

מה שאני מנסה לומר לך בשורה התחתונה, שבשלב הזה אני גם אודיע למפקחת, ואם צריך גם לנגידת בנק ישראל, שאני בשלב הזה של קריאה ראשונה, לא רואה סיבה להיענות להעביר את הניירות שהם יעשו עם זה שם מה שאנחנו יודעים לעשות פה. אם יבואו והרצים יצאו דחופים, אז אני אשקול את זה. אבל בינתיים הרצים, קשה להם קצת. אז אם גברתי תשכנע אותי אחרת, בינתיים דיבורים זה לא משכנע.

לא, יש מכתב של המפקחת שנשלח הבוקר - -

אז שנלך להביא את השניים האחרים עם 403? אנחנו יכולים להתאמץ, גברתי תכפה עלינו, אנחנו נלך ונוציא גם את המכתבים הקודמים. ואז מה אני אגיד? גברתי תחייך לי את החיוך ותגיד: אדוני צודק?

אני לא יודעת אם זה תפקידי להגיד כך או כך.

בוודאי שזה הרי לא בינינו. אני מנסה להסביר לך שבסוף יש כללי משחק. אני הגון, אני מצפה שיהיו הגונים כלפי. פשוט מאוד.

לפי המכתב שיצא מהמפקחת היום, היא התחייבה לפעול לתיקון עד סוף הרבעון הזה. אני לא יודעת מה הקצב של הצעת החוק אבל אני חושבת - -

הוא שאמר היושב ראש.

אמרתי שאין שום בעיה. אני אומר את הדבר הבא: אם אני אראה שזה באמת שזה הולך עקב בצד אגודל, אני לא אתעקש. הנה, אמרתי את זה לפרוטוקול. יותר מזה? ואותי אפשר לבדוק.

בואו נתחיל. אני גם אשוחח עם המפקחת על העניין הזה. אני גם אודיע לה שקראתי, חזרתי ועשיתי את העבודה, ואיך אומרים? קשה לי להיענות לבקשה בשלב הזה כיוון שקיבלתי את המכתב הזה כבר בפעמים הקודמות, וההתחייבויות היו אותן התחייבויות ודבר לא יצא מזה. איך היא אמורה לשכנע אותי שזה אכן יהיה? שהוועדה המייעצת לא תגיד לה: גברתי, לא מתאים לנו.

השאלה גם מה זה ההוראות המותאמות. אני מחזיקה את המכתב. מה זה הוראות שאינן מותאמות לשירות הבנקאי? למשל, בנושא הזה של השירות הטלפוני, מדוע זה לא מותאם, ההוראות לפי חוק הגנת הצרכן, מדוע הן לא מתאימות לשירות הבנקאי? לא ברור. מדוע הן כל כך הרבה יותר רזות.

אני אגיד לך למה: כשהבנקים באים לפה, יש מי שיודע לעמוד מולם. זה גם אנושי. כשאני כל יום פוגש אותך, קשה לי לעלוב בך במערכת היחסים של בני אדם. קשה לי להגיד לך: לא, אני לא מוכן. קשה כי זה כך.

אדוני, אני רוצה להגיד מילה מקדימה: בעקבות הערות שהיו בישיבות הקודמות, נפגשנו עם גברת חנה טירי, היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, וגברת הילה דוידוביץ ממחלקת ייעוץ וחקיקה ממשרד המשפטים. בעקבות זאת, גובשו הצעות תיקון במסגרת התיאום עם הממשלה. התיאום שכמובן אתה צריך לתאם ושאר חברי הכנסת המציעים. נשלח לוועדה נוסח חדש שהוא פרי אותן הסכמות שכמובן אינן מחייבות את חברי הכנסת אבל שנראה היה לנו, בעקבות הישיבות הקודמות, שניתן להסכים עליהם. אז אני מציעה, אם הדבר נראה בעיניך, שגברת טירי תציג את ההצעה שהממשלה מסכימה לה, ויישמעו ההערות.

אני אומר גם לך, חנה, ואני אומר את זה גם לך: אני מאד מעריך שאת העבודה שאתם עשיתם. אני מניח שגם על רוב הדברים אני אדע להתכוונן אבל אני לא אדע להתחייב באופן חלוט שכל מה שנאמר, אני אסכים לו. את יודעת את זה, אנחנו מכירים את העבודה. איפה שצריך נשנה, יש לנו עוד היערכות לקריאה שנייה ושלישית אז נתקדם בהתאם.

אני אגיד את העקרונות בקצרה, וכשאנחנו נתחיל בהקראה של הצעת החוק יותר נפרט: אנחנו מציעים לשנות את ההגדרה של תכנית הטבות, לדייק בהגדרה כך שיהיה ברור שאנחנו עוסקים במועדוני לקוחות ולא בכל עסקה שבה מוצעת הטבה או הנחה. היינו צריכים לייחד את זה, וכל עסקה רגילה שאני מתקשרת לחברה, אני יוצרת עסקה לקבלת שירות ומציעים לי שנה וחצי במחיר מוזל. זה נחשב הטבה לפי ההגדרה הקודמת, ההגדרה היתה קצת יותר רחבה, ולכן צמצמנו אותה להתקשרויות שהן מסוג של מועדון, שלקוח נרשם הוא נמצא במאגר מידע - -

אני אומר לך חנה, אני גם אמרתי את זה ליועצת המשפטית, לאתי, שכוונת המחוקק במקרה הזה היתה באמת לעסוק בראש ובראשונה במה שאנחנו מגדירים כמועדוני לקוחות. זאת אומרת, מועדון לקוחות במובן הזה אתה בא, נרשם, הוא נותן לך כרטיס או שאתה אומר את תעודת הזהות שלי היא כך וכך, הוא נכנס ואומר: צברת כך וכך, קיבלת 20%, 30%. אני לא נכנס לתכנים הפנימיים שהם לפעמים כל כך מסובכים. אתה בא ל"קסטרו", הוא טוען לך, שילמת בהתחלה 50 שקל ואז אתה נכנס אתו לדין, אתה חבר במועדון על כל המשתמע מכך.

יש את ההטבות, שברור לנו, כמו שאמרתי לאתי, 1+1 בסופר, זאת לא הכוונה וגם לא הכוונה שאתה בא לקפה "סגפרדו" באילת, הוא היה נותן לי שובר לקפה אחרי כך וכך כוסות, אז אני מקבל שתי כוסות נוספות בחינם. זו לא הכוונה. אני לא רוצה להיכנס לפינה הזאת כי לדעתי גם לא נצא - -

אני חושבת שיש בינינו הסכמה ואנחנו נציע הגדרה אחרת שהיא יותר מדויקת.

בדיוק. בסדר גמור. זה רגל אחת.

הנושא הבא זה שכמובן שאנחנו מדברים על עסקאות מתמשכות, שאנחנו חושבים שצריך לעשות אבחנה - -

התקשרות מתמשכת. יש הבדל בין עסקה מתמשכת לבין התקשרות כי עסקה מתמשכת זה קניתי את הטלוויזיה, "יס", התחברתי ויש בינינו מערכת יחסים ארוכת טווח. פה אני מדבר אתך על זה שקניתי חולצה, סוודר, קניתי נעלים, ויש לי כמה נעלים ממועדוני לקוחות שאני מסתובב בהן, "קליגולה", "אלדו", כל אחד נותן לך אבל זה עדין, איך אומרים? זה סוג של התקשרות.

בסדר, אבל אנחנו מדברים על ההתקשרות הראשונית, כשאתה נותן את השם שלך ונכנס למאגר המידע, זו ההתקשרות. אחר כך אתה עושה רכישות נפרדות במסגרת אותו מועדון.

נכון.

אבל כתוב "התקשרות מתמשכת."

בסדר, אין לנו מחלוקת בעניין הזה. אנחנו חושבים שיש לעשות אבחנה בין עסקה או התקשרות מתמשכת שהיא לתקופה קצובה לבין התקשרות מתמשכת שהיא לעסקה בלתי קצובה. אנחנו חושבים שבנוגע להתקשרות מתמשכת קצובה, העוסק לא יכול לשנות את תנאי העסקה או לסיים אותה. כמו כל עסקה לתקופה קצובה, המשמעות שלה זה שיש התחייבות. הצרכן מתחייב לשלם תשלום פר שנה נניח, והעוסק מתחייב לתת לו את השירות פר שנה. עסקאות כאלה, בדרך כלל, ניתנת התחייבות, אתה לא יכול לשנות.

בשוק הקיים היום במדינת ישראל, בדרך כלל העסקאות הקצובות האלה הן לשנה, וכל שנה אתה מחדש. זאת אומרת, זו עסקה קצובה. כל שנה אתה צריך לשלם מחדש דמי הרשמה וכולי.

הלקוח יודע.

אז אנחנו אומרים: אתה רוצה לשנות את תנאי העסקה? תחכה עד שהעסקה של השנה תסתיים, ואל תעשה עסקאות חדשות שאתה חושב שאתה הולך לשנות. אבל אתה תדע לך, העוסק, שאם אתה מציע עסקה לתקופה קצובה, בעסקה הזאת אתה מתחייב לתת הנחות וצבירת זכויות במהלך השנה או התקופה הקצובה שאתה מציע ולכן, העוסק ישקול מה התקופה הקצובה שהוא מציע מלכתחילה, אתה לא יכול לשנות את תנאי העסקה. זו דעתנו. אני חושבת שהיא עמדה - -

אני מקבל אותה.

היא גם עמדה משפטית.

אני רוצה לומר משהו בהקשר הזה: אני מוכנה בחום רב לאמץ את עמדת משרדי הממשלה בעניין הזה. אני רק רוצה להבהיר שזו עמדה חמורה יותר מהעמדה שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק. בפועל, מה שקורה אבל, צריכים לדעת כל חברי מועדוני הלקוחות למיניהם שבדרך כלל, כפי שנאמר, החברות היא לשנה, זה שאם הם לא ינצלו את ההטבות שלהם במשך אותה שנה והם לא יחדשו, אז פשוט כל ההטבות הולכות לאיבוד.

נכון.

זה המשמעות.

אתה לא יכול להחזיק את החבל בכל קצותיו במובן הזה שכשאתה מבצע את ההתקשרות, החובה על העוסק לומר לו: אדוני, זה לשנה, זה הטווח. הוא צריך לתת לו את כל הנתונים המדויקים כי דרך אגב, קרה גם לי. באתי למקום והיה לי את זה לשנה והתעצלתי ללכת, ידעתי, אבל זה כבר - -

הרבה אנשים ככה.

- - לקחתי בחשבון את הדברים האלה.

מה שאני מנסה לומר זה שמצד אחד, ההצעה הזאת היא מרחיקת לכת יותר מאשר בהצעת החוק כפי שהיא נוסחה. מצד שני, היא קצת מרעה כי בסופו של דבר, כדי לנצל הטבות שצברת במשך שנה, הדרך היחידה שלך זה לחדש את החברות שהיא לא פעם בתשלום לשנה נוספות.

אבל זה תמיד ככה.

אז השאלה אם הצעת החוק רוצה לשנות או לא.

אני מציע את הדבר הבא: קודם כל, תהיה חובה שנקבע אותה כל חצי שנה, כל שלושה, ארבעה חודשים להודיע מבעוד מועד: דע לך... והם עושים את זה דרך אגב. חלק מהעוסקים עושים את זה כבר היום בצורה - -

מעט. ממש מעט.

אמרתי חלק, לא אמרתי כולם. מודיעים לך. זה ההגונים, אלה שלא צריכים אחר כך לבכות על הרגולציה. הוא מודיע לך והוא באמת גם רוצה אותך כלקוח, אז הוא מודיע לך. אין הרבה כאלה. אנחנו נמצא את הניסוח שיודע למצוא את - -

זאת אומרת שאדוני רוצה שגם לתקופה קצובה תינתן הודעה מספיק זמן מראש על כך שההטבות, לא ניתן יהיה לנצל אותן בתום שנה אלא אם כן החברות תוארך לשנה נוספת.

על זה נאמר: אתה חונן לאדם ומלמד אנוש בינה. כולנו בני אדם. אתה לא תמיד זוכר שקנית בחנות זו, ויש כאלה שאני רואה שפותחים את הארנק, איך הם בכלל זוכרים מה יש להם עם כל הכרטיסים האלה? אני ראיתי את זה השבוע עם איזו גברת, היא בעצמה לא יודעת מה. במקרה יצא לי לראות את זה.

הבן שלי שאל: איך הם כולם יודעים לשלוח לך את כל המכתבים האלה ואת ההצעות?

זו אולי תוספת חשובה משום שבפועל, אם לא נעשה כן, לא יהיו יותר חברויות לתקופה בלתי קצובה. כולם יעברו למועדונים לתקופה קצובה. אז כדי שתהיה אפשרות ריאלית לנצל את - -

אז מה התוספת?

שלפחות שלושה חודשים מראש - -

לפני תום התקופה הקצובה, שהוא הולך לשנות או לסיים - -

לא, שלא ניתן יהיה לקבל את ההטבות האלה בתום התקופה אלא אם כן תממש את החברות שלך.

או שתממש את הזכויות.

יש לך שלושה חודשים.

צריך אולי להתחיל במשהו יותר פשוט בהקשר הזה, של להודיע שתקופת החברות הולכת להסתיים כי המועדונים לא מודיעים לך שהחברות מסתיימת, גם אם אתה עושה את זה לתקופה חד-פעמית. אני אתן דוגמה מחנויות ספרים למשל, מרשתות ספרים ורשתות אחרות, שאתה עושה כרטיס וקונה אותו אפילו לתקופה של שנה, אם לא דאגת לבוא - -

"סטימצקי" עושה לך את זה לשנה.

אז אני לא רציתי להגיד אבל הם לא מודיעים לך שזה נגמר. אני אומר שאם כבר - -

זה קרה לי, אני מספר באופן אישי. באתי ואני אומר לו: תקליד את המספר, הוא אומר הסתיים. אני אפילו לא ידעתי.

בדיוק. אז אם לחדד בסעיף, פשוט לחדד שהמידע יהיה גם מתי עומד להסתיים לך.

זה ברור. הכוונה היא שבו אני מודיע לך: דע לך שבעוד שלושה חודשים, לא משנה, כמה שנחליט - -

אבל זה לא שההטבות מסתיימות, זה המנוי שלך נגמר.

זה פעמיים.

נכון.

גם אתה מודיע שהמנוי שלך – המנוי שלך גורר את ההטבות שלך אז או שמימשת או בסוף השנה אתה יודע שאתה מבקש לחדש את זה, ואז הצבירה מתמשכת.

כן גברתי, שם ותפקיד.

אני מאיגוד לשכות המסחר. אני חושבת שאנחנו מסירים לגמרי אחריות מהצרכן. באותה מידה תגיד: למה משרד הפנים לא שולח לי התראה שעומד להיגמר לי תוקף הדרכון. צרכן שעושה תכנית הטבות לשנה, הוא יודע מראש שזה קצוב לשנה. אי אפשר לדרוש מהעוסקים להודיע על סיום כל פעם שמשהו שהוא קצוב מראש לתקופה עומד להסתיים.

אני אומר לך את הדבר הבא. תקשיבי: הימים האלה של הדיבור הזה הסתיימו. אני אסביר לך – איך אומרים? אני מזכיר שאני היום מעלה הצעת חוק שעוברת בקריאה טרומית. מה המהות שלה? היא בדיוק דומה לדברים רק ממקום אחר, שבה קניתי ממך מוצר. את צריכה לבוא להתקין לי אותו. חוק שעות – איך זה נקרא?

מה שנקרא "חוק הטכנאים".

מה הם אמרו? אחרי ששילמתי, אני כבר לקוח שבוי שלך, זהו, הכסף אצלך, הוא אומר לי: לא, החוק חל רק על שירות אחרי שזה הותקן. זאת אומרת, אם אני מתקין זה לא נחשב. אם אני בא להסיר, גם לא נחשב. למה אני אומר את זה?

אני לא רואה את ההקבלה בין שני הדברים. אני גם צרכנית.

בוודאי שאת לא רואה, זה בדיוק העניין. כשזה יקרה לך, את תקרעי לו את הצורה. עשי לי טובה. כל אחד מייצג, והוא חושב שזה בלה לה לנד, איזה ארץ אחרת. עד שזה מגיע אליך, ואתה רותח מזעם - -

אתה צריך לחכות שש שעות בבית שיביאו לך את המקרר שרכשת.

אבל איפה ההקבלה? אני יודעת - -

ההקבלה היא על התנהלות.

נכון. הוגנות.

הוגנות.

אם אני עשיתי - -

- - - הם לא כותבים לך.

אני אתן לך את הדבר הבא: את, אצלך, לפני החוק שהעברתי שהתנגדתם לו ועמדת על רגליך האחוריות, חוק החזר מוצרים. כמה שוברים היו לך בתיק שלא מימשת?

לא מעט.

תודה רבה.

אבל לא ידעתי מראש שזה מוגבל לזמן מסוים.

נכון, כי לא אמרו לך, כי לא ידעת.

אבל פה אני כן יודעת.

לא נדרשת לאותה - - -

הם שולחים SMS והודעות.

תקשיבי: אם הייתי אומרת לי שזה כמו בשש-בש, נגע-נסע, בסדר. אנחנו פה כל 10 דקות מקבלים, אני עצמי, "קליגולה" – נעלים חדשות, אתה כחבר תלך, תבוא, תעשה. לא קשה לו לכתוב למטה - -

מה תוקף החברות שלך - -

אדוני היושב ראש, אני רוצה לספר לך משהו וכדאי שכולנו נקשיב - -

קודם כל, שיכתבו על הכרטיס מועד תפוגה.

- - - לא צריכים כרטיס חדש.

היא צודקת כי אלה כרטיסים נטענים.

נכון.

נכון, היא עושה יותר קניות ממני פשוט כי לא לקחת אותי.

וגם את לא לקחת אותי.

אדוני היושב ראש תראה, גם יש את העניין שאתה מקבל כרטיס אשראי למשל, ואתה מקבל אותו לשנה הראשונה, ובשנה הראשונה אתה לא משלם את דמי הכרטיס. בשנה השנייה אתה כן משלם, אז גם את זה צריך להגיד לאנשים כי מה שקורה - -

אבל זה לא בחוק הזה, זה מועדוני לקוחות. מה שאני בעצם אומר, אני מבין את מה שאת אומרת, דעתך לא התקבלה. מי עוד רוצה להתייחס? מאיפה אתן?

מ"אל על".

תכף נגיע ל"אל על". כן רן.

שתי הערות: אחת באמת חוזרת לדברים שעורכת הדין פה אמרה, ובאמת אני חושב שקל מאד לקבל הודעות ממפעיל המועדון. אני חושב שחובתו לספק לנו את מקסימום המידע, הדרכים היום פשוטות ולא יקרות. זאת אמירה אחת.

דרך אגב, גם היום SMS, זה עולה לך אגורה.

אני חייב להגיד שהחשש שעולה לי אדוני, שאם זה לא יהיה, ימשיכו לדחוף מועדוני לקוחות בתשלום ולא להודיע כך שאנשים ישלמו כסף על שורה של הטבות שהם לא מקבלים.

זה כמו שב"פנגו" הרבה פעמים אתה נכנס לאוטו, אתה שוכח. היום כבר יש שירות שאתה משלם על זה אבל אתה שוכח. הרווח שלהם על זה ששכחתי הרבה פעמים יותר גדול מהרווח של החניה.

נכון. הדבר השני, ברשותך, הוא כללי ואני מודה שאולי הייתי צריך להעלות אותו קודם מכיוון שחוקק לאחרונה חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים שמעביר את האחריות על חברות כרטיסי האשראי ועל הגופים הפיננסיים מחוץ לפיקוח על הבנקים. אני חושב שצריך לוודא שכל מה שאנחנו קובעים פה בחוק יועבר למפקח החדש כי הוא זה שבסופו של דבר יהיה המפקח של חברות כרטיסי האשראי ושל גופים נוספים. אז אני לא יודע אם זה מופיע פה, אם זה כבר "בילד אין" בתוך הדבר הזה או שצריך לוודא פשוט שהמסגרת תעבור כמו שהיא גם לצד השני.

אני מוכרחה לומר שלא בדקתי את הנקודה הזאת. אם אדוני יחליט שהצעת החוק שתאושר לקריאה ראשונה, אני מקווה, תכלול תיקון עקיף לחוק הבנקאות - שירות ללקוח, שיאמר שהוראות חוק זה יחולו בשינויים המחויבים גם בחוק הבנקאות - שירות ללקוח, אני מציעה שנציין בדברי ההסבר שלקראת הדיון בקריאה השנייה והשלישית נבחן את החלת הוראות החוק גם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים כי אני לא בדקתי את ההיבט הזה. בסדר? אז אדוני מורה לי לציין את זה בדברי ההסבר?

כן, נכון. חנה, בבקשה בואי נמשיך.

לגבי התקשרויות מתמשכות בלתי קצובות, חשבנו שנכון לעשות אבחנה בין מצב בו ההטבות שניתנות לך הן הטבות שאין בהן אלמנט של צבירה. אומרים לך 20% נוספים הנחה לחברי מועדון וכולי, שזה אפשר לדבר על הודעה מסוג אחר, אולי הודעה לפרק זמן קצר יותר כי אין פה עניין של מימוש זכויות נצברות. הלא בכל מועדון יש צבירה.

ברור לי, את זה אמרתי. אני מקבל כמעט כל יום ממועדוני הלקוחות שאני חבר בהם, שהם מודיעים לי: יש מבצע עכשיו של נעליים ב-20% הנחה לחברי מועדון. או שרציתי ואני אלך לממש את זה או שלא. אני לא על כל הודעה שלהם עכשיו אלך לקנות נעליים.

אז מה אדוני אומר? שבמקרים כאלה לא צריך בכלל הודעה?

לא, אני חושב שצריך הודעה.

אם מראש הם התחייבו שהם נותנים כך וכך שיעורי הנחות והטבות למי שמצטרף או שחברי המועדון מקבלים 1+1 וכאלה, אז צריך להודיע. אנחנו חשבנו שפרק זמן של שלושה או ארבעה חודשים מספיק להודיע מראש. יש לך פרק זמן מסוים, אתה יכול לבוא ולנצל וליהנות מאחוזי ההנחה עד שאנחנו משנים את אחוזי ההנחה. אבל אם מדובר בהטבות שבמהות שלהן הן צבירה של זכויות, זאת אומרת, אתה כל רכישה צובר נקודות - -

הסיפור המרכזי שלי, חנה, הוא צבירת זכויות.

מאה אחוז אבל לא כל המועדונים הם כאלה לדעתי. כמובן שככל שמדובר במועדון לקוחות שמציע צבירה של נקודות, צריך לתת פרק זמן ארוך יותר מבחינת הודעה. אנחנו חשבנו על שמונה חודשים, ולתת לצרכן מרגע ההודעה את פרק הזמן של השמונה חודשים, לממש את הזכויות שהעוסק התחייב במועד ההתקשרות. לא משהו שונה.

כן, ברור. אני רוצה, ברשותך, לחדד את הדברים כדי שנבין: יש שני סוגים של מועדוני לקוחות, אולי יש יותר אבל אני אומר את זה מבחינת מה שאני יודע. המצב אומר: יש כרטיס על כל דבר שאתה בא וקונה אצלי, יש סוג של הנחה שאתה מקבל מעצם היותך חבר מועדון. לא צברת, לא. עצם העובדה ששילמתי את ה-50 שקל או כמה ששילמתי, מעצם העובדה הזאת, זה כדי לעודד אותך לבוא ולקנות אצלי כי יש המון חנויות של נעליים והמון חנויות של בגדים, ואני רוצה שדווקא תיכנס אצלי.

הנחת נאמנות.

בדיוק. יש סוג נוסף ודרך אגב, חלק מהדברים לפעמים משולבים. זאת אומרת, הוא אומר לך: אתה טוען, אתה עושה אצלי טעינה של הכרטיס. הטעינה הזאת עכשיו מזכה אותך, ואז יש לך כפל מבצעים כמו ב"סטימצקי" למשל, אם יש לו 50% הנחה, ויש לך גם את ההנחה של החברות, לא תמיד, לפעמים אתה מוצא את עצמך נדפק כחבר כי ההנחה הנקודתית היא יותר גבוהה מסיבה מסוימת. זאת אומרת, רוצים להיפטר מאיזה ספר שאף אחד לא רצה לקרוא אותו או משהו מן הסוג הזה.

צריכים לפנות מקום על המדף.

כן. אבל אני הולך אתך. נכון יש לך, אתי, הערות?

אבל דווקא "סטימצקי", אני חושבת שאולי זה לא - -

לא, אני לא אמרתי, אני סתם נותן דוגמה. אני חבר במועדון הלקוחות שלהם. עשיתי להם מספיק היום...

לשני הכיוונים.

כן. אני רק רציתי להגיד לכם, למועדון הנוסע המתמיד: אני לא יודע להגדיר את תחושתי כלפי עניין הנוסע המתמיד כי המשמעות היא שאזרח מן הישוב שיוכל לממש לא פעם ב... אומר כמעט כמו "חיש גד", שהוא יצליח לממש את הנוסע המתמיד אלא אם כן הוא גר בחו"ל או מקום עבודתו בחו"ל. אלא אם כן את תבואי ותוכיחי לי, כי אני גם הנוסע המתמיד אז איך אומרים? היזהרי בלשונך במובן הזה שכל תקופה מודיעים לי: פג תוקפה של נסיעה שלך בנקודות. אני יותר מקבל הודעות של מחיקת נקודות מאשר יוצא לי לטוס עם הנקודות האלה.

האמת היא שלי יש נקודות ואף פעם לא ניצלתי אותן.

את חושבת שיש לך, הן כבר חלקן נמחקו.

בבקשה.

אני מהלשכה המשפטית של "אל על". אז אם יורשה לי, באמת, לעניין ההודעה לסיום: אז קודם כל, אנחנו חצי שנה מראש מודיעים לפני שהנקודות עומדות לפוג כדי שתהיה תקופה של חצי שנה שאפשר להיערך.

איך אתם מודיעים?

מקבלים הודעה באי מייל. מעבר לזה, כל חבר מועדון יכול להיכנס - -

שישה חודשים מראש?

כן. מעבר לזה, כל חבר מועדון יכול להיכנס בכל רגע נתון דרך אתר האינטרנט למועדון שלו, לעמוד, לחשבון האישי שלו במועדון, ולראות מה יתרת הנקודות שלו, איזה נקודות פגות באיזה מועד ולהיערך בהתאם. מבחינת ניצולת של הנקודות – היום אפשר לנצל אותן לא רק לטובת כרטיסי טיסה אלא גם לטובת רכישת מוצרי דיוטי-פרי והטבת שירותים נלווים, כך שיש בעצם יותר גמישות ויותר מה לעשות עם הנקודות. ולכן, פחות סיכוי שהנקודות ילכו לפח מה שנקרא.

אני רק רוצה להעיר, אם מותר לי להתפרץ לדבריך, שיושבים כאן שלושה: עורך דין איתי עצמון, אני, אתי בנדלר ומנהלת הוועדה, שלושתנו, כל אחד חווה ניסיונות להיכנס לאתר, זה כמעט בלתי אפשרי.

נעביר את המידע לאנשי ה-IT שלנו.

אני העברתי יותר מאשר פעם אחת, אף פעם לא חזרו אלי והודיעו לי שתוקן משהו. ולפעמים יש הרגשה שזה בנוי בצורה כזאת שתקשה על הלקוחות להיכנס.

האינטרס שלנו הוא הפוך, למכור.

כל אחד חווה את הקושי הזה.

אנחנו עשינו עדכון מאד רציני לאתר בדיוק בגלל הקשיים האלה, ואני מקווה שתהיה לכם גלישה טובה יותר כי האינטרס שלנו הוא למכור ולשרת.

תודה.

גברתי, יכול להיות ששיניתם את הכללים. פשוט, איך אומרים? מה שנכתב גם גרזן לא ימחק, ונכנסתי להודעות של הנוסע המתמיד.

עכשיו, הוא רצה לבדוק אותה.

ככה – הוא כותב לי ב-12.9.2016, נקודות בחשבון הנוסע המתמיד אשר תוקפן בלה בלה בלה, את רואה, כתוב פה, נכון? 12.9. אני לוחץ כדי שלא יגידו שאני מרמה. מה כתוב פה?

החלה מה-1 בינואר יפוג תוקפם של 75 נקודות בחשבונך.

אלא אם כן זה בשקלים חדשים.

פחות משלושה חודשים.

אבל קיבלת גם הודעת SMS לפני כן?

נשמה, אני לא אלבין את פניך ברבים. כשאומרים המביא דברים בשם אומרים מביא גאולה לעולם. אמרת כאן לפני דקה, קצת יותר, שאתם שולחים מייל חצי שנה לפני.

נכון. אם כבודו יסתכל אחורה במייל, אם יראה שחצי שנה לפני קיבל את ההודעה - - - אנחנו עדין רושמים לך מה התוקף כדי שכל הזמן תוכל להישאר מעודכן.

מה קורה אם אין לבן אדם מייל? זה לא מעודכן. אם זה לא מעודכן, איך הוא מקבל.

אנחנו לא יודעים. זה משהו שאנחנו יכולים לבדוק.

אין לי - -

אין לך שמירה אחורה חצי שנה.

זה משהוא שאנחנו יכולים לבדוק.

אני בסך הכל מנסה לשתף אותך.

הממשלה מציעה שזה יהיה בכל מקרה שמונה חודשים.

יש לי פה את כל המבצעי מסודרים. אני מסתכל עליהם בעיניים כלות. נמחק לי, יורד לי, והלכה עוד נסיעה. הנה, זה יפה, זה מסודר, אתה גם רואה. אי אפשר להגיד שאני עושה בזה סוג של מניפולציה.

בכל אי מייל שאתה מקבל אנחנו עדין שולחים עדכון עם תזכורת כדי שאתה תמיד תהיה מעודכן.

לא מדובר בזוג נעליים של "קליגולה". השאלה למה אתם מוחקים כל כך מהר את הנקודות? מדובר באלפי שקלים.

אני רוצה להתקדם, גברתי, ולהתחיל את הקראה. יש לנו 5 דקות ואני רוצה לסיים. גבירותי, רק רצית לפני כן, כי בסוף הסיפור הוא, סליחה, זה כמו שחברות כרטיסי האשראי מחקו לנו את הנקודות. לא היית בפתיח ואמרתי שבהודעות שלהן לבורסה, זה היה שווה כסף. הן היו מודיעות: יש לנו בכוכבים איקס מיליארדים או מאות מיליונים שצבורים.

כלפי הלקוח זה שווה כסף. אחרת הוא לא היה מצטרף למועדון.

ודאי. את פשוט מחקת לי 75 נקודות. את יכולה להגיד לי: שמע, הנקודות האלה מזכות אותך בזכות. זה כסף.

אני יכולה להרגיע את אדוני כי ה-75 נקודות בוודאי מזכות אותו באיזה סנדוויץ' על הטיסה.

טוב, אני רוצה להזכיר לך שאני גם משלם.

יש גם דיוטי-פרי במטוס.

איזו חוויית נסיעה. בדיוטי-פרי זה - - -

יש כאלה שכן עושים את זה.

אני יודע. בסדר, עוברים להקראה.

השאלה שלי, אדוני, לצורך ההקראה: מהי ההנחיה במקרה שהחברות היא לתקופה קצובה משום שאני מניחה שכיוון שההצעה אומרת ששמונה חודשים מראש צריכים לתת הודעה לשינוי בהטבות או על - - - הטבות, מתן הודעה של שמונה חודשים מראש חלה רק בהתקשרות במועדון או שהחברות היא לתקופה בלתי קצובה. ההנחה שלי היא שכל המועדונים יהפכו עכשיו לחברויות לתקופה קצובה ואז, השאלה היא מהי ההנחיה בקשר למתן הודעה?

אני אגיד לכם משהו, מה אני רוצה לעשות בין קריאה שנייה ושלישית: אני רוצה להבין מהי המהות של החברות. יש כאן עניין מאד מרכזי, האם זה רק סוג של שילמתי או שבעצם יש פה – הרי ברגע שאני נכנס וכל קנייה שלי אני מייצר זכות, וזה כל העניין – זאת אומרת, אתה מקבל הנחה ואתה מייצר לעצמך זכות נצברת לפעם הבאה. זה לא רק שאתה בא וקונה וזהו. אז השלב הראשון להביא אותך אלי, אבל יש את השלב השני, שאתה צובר לעצמך את הזכויות בתוך התהליך הזה, כמו שהיה בכרטיסי אשראי. אני מניח שזה כמו ב"אל על", שאתה לא רק מקבל הנחה, אתה מקבל זכות נצברת והנקודות זה זכויות, זה לא סתם ככה.

ולכן, אני אעשה את הדבר הבא: אנחנו נעביר את זה כמות שזה, עם הודעה של השלושה חודשים או חצי שנה מראש.

שמונה חודשים זה הרבה זמן.

לא, זה משהו אחר. היא התכוונה ל"אל על".

הודעה שאת יכולה לנצל את ההטבות במשך שמונת החודשים הבאים.

אז אני אומרת ששמונה חודשים זה הרבה זמן כשמדובר על כרטיסים - -

לא לאה, את מדברת על משהו אחר. הם יתנו לך הודעה במשך איזו תקופה את עוד יכולה לנצל את ההטבות. את רוצה שהתקופה הזאת תהיה ארוכה ככל האפשר כדי שלא יגידו לך שאת יכולה לטוס רק בחודשיים הקרובים.

אבל שמונה חודשים נראה לי הרבה מדי.

יש שני דברים: יש את אלה כמו "אל על", שהזמן, המנעד שיהיה לי לרצות אולי לחשוב הוא יותר גדול. כמו שאמרת: שלא יודיעו לי יש לך נסיעה, לחודשיים אתה יכול ממש אותה. יש את הדבר הבא, שבו דיברנו על עסקה קצובה שאומרת שאני רוצה לקבל את ההודעה אם זה לשנה, שלושה חודשים מראש והוא אומר לך: אדוני, או תממש או תאריך את התקופה, זה דבר שאנחנו חייבים לעשות.

רק לגבי החשש של היועצת המשפטית, שהתכניות יהפכו לתכניות קצובות: אני לא בטוחה שזה חשש אמתי כי החוק היום אומר שאם אתה עושה עסקה כזאת או התקשרות כזאת לתקופה קצובה, אתה לא יכול לשנות את התנאים, זה לא באינטרס שלהם. זאת אומרת, הם רוצים לעשות אתך התקשרות, והם רוצים לשמור להם את הזכות לשנות. אם החוק היום יאמר שבעסקה קצובה אתה לא יכול לשנות, זה לא האינטרס שלהם לעשות עסקאות לשלוש שנים, לארבע שנים, שהן קצובות, ממש לא. זה אומר שהם כבולים לתנאים.

יעשו לשנה, זה הכי פשוט.

בסדר, שיתחייבו. שנה זה לא תקופה ארוכה לצרכן, לא תקופה ארוכה לעוסק. שהעוסק יתכבד לעמוד מאחוריה.

למה אני רק אומר לכם – חנה, אני מבקש לבדוק באמת כי זה לא מספיק, אנחנו לא מוציאים את עצמנו לידי חובה בזה שאנחנו מודיעים ללקוח, כי הלקוח הוציא כסף. הוא הלך לקנות את החולצה המסוימת בחנות הזאת כי היא מזכה אותו. אתה לא יכול לקחת לי את הזכות הזאת ולהגיד: אוקי, לא מימשת אותה. יש לה ערך, ערך צבור של כסף. זו היתה הטענה שלי גם כלפי הכוכבים של ישראכרט. אתה בעצם מייצר איזה סוג של סכום שווה ערך כספי. אני רוצה שנבחן גם את העניין הזה. אתה לא יכול למסור למישהו: אוקי, לא מימשת, סע הביתה. מה זה? כאילו מחקתי לך זכויות שלך, זה כסף.

זה כבר התערבות במהות התנאים של התכנית. זה משהו אחר.

חנה, אמרתי שאני רוצה שנחשוב על זה כי אני רוצה להזכיר לך איפה כל זה עלה לי? זה היה עם הכוכבים כי בסוף בסוף, כל קניה שביצעת, חלקנו קנו, למה? כי הם צברו. אנשים צברו שם הרבה כסף, חלק מזה למועדון הלקוחות של הנוסע המתמיד. אחר כך הם עשו עם זה טיארה בבית. התאמנו בבית. זו היתה הנסיעה שלהם, העיפו מחדר לחדר. את זה אנחנו רוצים למנוע. אנחנו לא רוצים שלא יהיה. בסך הכל אנחנו רוצים לייצר מצב של הגינות והוגנות. מי כמוך יודעת כמה רווחים נעשים על הקטנות האלה, שכשאתה אומר: מה זה שקל? מה זה חצי שקל? זה לא חצי שקל לך, זה חצי שקל במיליון עסקאות שאתה מבצע. זה סתם כסף שאתה מרוויח אותו ככה, בכיף, בלי להתאמץ בכלל, וזה לא הוגן.

בואו נעבור להקראה.

נקרא את ההצעה שאנחנו הצענו: "הוספת סעיף 16א 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 16 יבוא:

"סיום או שינוי תכנית הטבות לצרכן 16א. (א) בסעיף זה –

"שינוי" – צמצום בהטבות או הזכויות הניתנות לצרכן במסגרת תכנית הטבות, בערכן, באפשרות מימושן או במשך התקופה שניתן לנצלן;

"תכנית הטבות" – התקשרות מתמשכת, שבה הצרכן נרשם לתכנית מסוג מועדון לקוחות ושמהותה היא זכות לקבל הטבות או לצבור זכויות מהעוסק או מעוסק אחר, בין אם ההצטרפות לתכנית כרוכה בתשלום ובין אם לאו."

יש הערות לסעיף קטן (א)?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (א) אושר.

תודה. הסעיף אושר.

"(ב) עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, לא יסיים את התכנית ולא יערוך בה שינוי, אלא בהתאם להוראות אלה:

(1) ישלח לצרכן הודעה על פרטי השינוי או על מועד סיום העסקה, שלושה חודשים לפחות לפני מועד כניסת השינוי לתוקף או מועד סיום העסקה.

(2) על אף האמור בפסקה (1), ביקש העוסק לסיים או לשנות תכנית הטבות שכוללת צבירת זכויות או הטבות, ישלח העוסק לצרכן הודעה על מועד סיום התכנית או על פרטי השינוי, שמונה חודשים לפחות לפני מועד סיום העסקה או כניסת השינוי לתוקף ויאפשר לצרכן לממש את הזכויות או ההטבות, בהתאם לתנאי התכנית שנקבעו במועד ההתקשרות לתכנית ההטבות."

יש לי הערה – כשאת אומרת שמונה חודשים לפחות, הוא עלול גם לשלוח שנה לפני. זאת הערה שחשבתי עליה עכשיו. לכן, אני מציעה בין תשעה חודשים לשמונה חודשים לפני.

בסדר.

אני לא מבינה את הלוגיקה של השמונה חודשים. זו תקופה נורא נורא ארוכה. מה עמד מאחורי - -

למשל לנצל טיסות.

בדיוק. אנחנו מדברים על מצב שבו תכנית ההטבות כוללת את האפשרות לצבור זכויות. כל רכישה מזכה אותה בנקודות, והנקודות שוות, יש להן ערך מסוים, ואני יכולה בנקודות האלה לרכוש מוצר או לקבל איזו שהיא הנחה. ולכן, כשעוסק מבקש לסיים את התכנית הזאת או לערוך בה שינוי, שינוי שהמשמעות שלו זה צמצום בזכות להשתמש בנקודות, הוא צריך לתת לצרכן פרק זמן מסוים לנצל את זה. לא תמיד צרכן יכול לנצל את זה בפרק זמן קצר, וזה כרוך – אם זה הנוסע המתמיד לקנות כרטיס טיסה, זה לא תמיד משהו שקורה שאפשר לממש בפרק זמן קצר.

אם יורשה לי רק, אני רוצה לציין שכשאתה מממש את נקודות הנוסע המתמיד, יש לך פרק זמן מסוים שבמהלכו אתה יכול להזמין את השובר אבל מרגע שהזמנת את השובר אתה יכול להזמין, אם פרק הזמן יהיה שלושה חודשים או חצי שנה שאני מודיעה לך לפני, אתה יכול באותו פרק זמן של חצי שנה או אפילו יום לפני שפגות לך הנקודות, לרכוש כרטיס טיסה שתנצל אותו שנה קדימה. ולכן, זה לא אומר שאתה בתוך החצי שנה צריך לטוס מבחינתנו. ולכן, לבוא ולומר שמונה חודשים, זה בעצם נותן לך שנה ושמונה חודשים. ולכן, אני חושבת שיש פה נטל שהוא לא סביר. מהרגע שהוצאת את השובר, יש לך שנה לממש את השובר. אתה יכול להוציא שובר לטיסה שתתרחש בעוד שנה.

לא משנה, אבל אתה כבר מתחייב. יש פה איזו שהיא התחייבות של הצרכן.

בעצם את נותנת שנה ושמונה, שזה יותר מדי.

גברתי, אני לא מנפנף את הדברים שלך. אנחנו נעביר את זה, אתם תוציאו לנו פנייה מסודרת עם העניין ואנחנו נבחן את זה בין קריאה שנייה ושלישית.

אז אדוני, כרגע הנטייה היא לאשר את זה רק שבמקום שמונה חודשים לפחות יבוא בין שמונה לתשעה חודשים לפני.

נכון. הם בין קריאה שנייה ושלישית יעבירו לנו את ההתייחסות שלהם. אנחנו נבחן את זה ונעסוק בזה בפעם הבאה אבל אחרי שכבר בדקנו וראינו את המשמעות.

אתי, תוכלי להסביר עוד פעם את התשעה או שמונה חודשים כי דווקא עם יתנו שנה אולי זה טוב לצרכן.

לא, מי יזכור? זה בדיוק העניין. גם כשאנחנו ניסחנו את החוק על תקופה קצובה, שצריכים לתת הודעה מראש על סיום התקשרות לסיום תקופה קצובה, אמרנו שההודעה צריכה להיות בין לבין ימים כדי שזה יהיה עדין ריאלי שאדם יזכור.

מצד שני, תהיה לו אולי תקופה יותר ארוכה לממש את הנקודות. אם השנה לפני במקום שמונה חודשים, אז זה יותר זמן לממש את הנקודות.

אבל מצד שני, אם ימסרו לך את זה שנה או שנה וחצי מראש, את תזכרי את זה?

הארנק שלך, קחי בחשבון, כבר מרוצף בכרטיסים. את לא כל בוקר מתיישבת לפני שאת יוצאת מהבית, את מסדרת אותם ורואה מה...

לפי סדר תום ההטבות.

אני חושבת שתשעה חודשים זה...

נכתוב את זה ככה ושוב, אפשר לחשוב...

אפשר לחשוב, נעשה מחשבה. הקניינים והקנייניות יחשבו איך זה במציאות.

הלאה. סעיף קטן (ב) אין הערות?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ב) אושר.

מאשר. הלאה.

"(ג) עוסק המפעיל תכנית הטבות לתקופה קצובה לא ישנה ולא יסיים את התכנית לפני תום התקופה הקצובה."

אז כאן אדוני, מדובר על אותן חברויות שהן לתקופות מוגבלות. אני מבינה שאתה הצעת שעוסק יודיע על תוספת. עוסק יודיע לצרכן על תום התקופה הקרובה ועל אפשרותו לנצל את ההטבות לפי התכנית, בין שישה לחמישה חודשים מראש לפני תום התקופה?

אני חושב שארבעה חודשים

אז בין חמישה לארבעה?

כן. זה לא רחוק מדי וזה לא קרוב מדי.

למה זה בין אני לא הבנתי? למה זה בין ארבעה לחמישה חודשים?

כי את לא יכולה להגיד לו בדיוק ביום מסוים לשלוח את ההודעה. את צריכה לתת לו איזו שהיא גמישות כי שישה חודשים למשל יכול ליפול בחג שלא עובדים. בין ארבעה לחמישה חודשים.

כל אחד מהם זה שונה. מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ג) אושר.

סעיף קטן (ג) אושר עם התוספת.

"(ד) הודעה על סיום תכנית הטבות או על שינויה כאמור בסעיף קטן (ב) תישלח לצרכן בדואר או בדואר אלקטרוני או במסרון ובלבד שהצרכן מסר פרטים אלה במועד ההתקשרות לתכנית ההטבות."

אני מציע שגם יתווסף כל – היום הטכנולוגיה כל כך מתפתחת שאני אומר: ובלבד שהוא מסר - -

דווקא ממש הקלנו כי בדרך כלל בחוק הגנת הצרכן כתוב: בדואר, ורק אם יש הסכמה מפורשת אז אפשר באמצעים - ופה הקלנו.

את צודקת חנה. כן רן.

אני מודה שלי קשה עם המילה "ובלבד". אני חושב שכשמישהו עושה מועדון לקוחות, הוא צריך לתת את הסכמתו לקבל את המידע. ואז החובה צריכה להיות להעביר לו את המידע באחת מהדרכים שהוא מסר כשהוא הצטרף למועדון.

נכון. אמרה גם מאחורה דיקלה שההודעות בדואר ממילא לא מגיעות.

אני חושב שזה צריך להיות הנוהל, ולא הנוהל שאם הוא מסר פרטים אז אנחנו נשלח לו.

אז איך אנחנו אמורים לשלוח אם הוא לא - -

הוא לא יכול להצטרף למועדון אם הוא לא מילא פרטים. אם הוא מילא פרטים, תשלחו לו.

קורה שאדם מצטרף ואדם רושם טלפון 1111. אני אשלח עד מחר הודעות ל-1111 - - -

קודם כל, תעשי את העבודה שלך אבל את צריכה לשלוח.

- - - את צריכה הרי למלא את הפרטים.

אבל מישהו שעושה מועדון, אם הוא נותן פרטים - -

רבותי, תודה. מה שאני אומר, שצריך להשאיר את זה כך, ושהוא יסמן את דרך ההתקשרות המועדפת עליו.

אז לא צריך "ובלבד".

נכון. אני אומר: אלה הפרטים שלי, תמלא, ואני מבקש שתשלחי לי רק SMS.

אחת מהדרכים שהאדם בחר. אדוני, צריכים גם לתקן את הרישא משום שההודעה, לפי מה שמוצע כאן, חלה רק על הודעה לפי סעיף קטן (ב), ומאחר שגם בסעיף קטן (ג), בהתקשרות לתקופה קצובה דרשת הודעה, צריכים להחיל את זה גם על סעיף קטן (ג).

אוקי, נכון. אני יכול להצביע על (ד)?

אז אם כך, בסעיף (ד) שני שינויים לפני שאתה מצביע: קודם כל, החלת הסעיף הקטן הזה גם על הודעה לפי סעיף קטן (ג). דבר שני, ההודעה תישלח באחת מהדרכים שהלקוח ביקש.

תודה. מי בעד עם התיקונים, תוספות, שינויים?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ד) אושר.

הסעיף אושר. הלאה.

"(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מכירה - -

רגע, לא הצבעת.

הצבעתי. אמרתי, מי בעד התוספות והתיקונים וההערות? אושר.

"(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מכירה מיוחדת כהגדרתה בסעיף 8, שאינה הטבה הניתנת במסגרת תכנית הטבות;"

זו השלמה להגדרה של תכנית הטבות. הגדרנו מועדון לקוחות, אנחנו באים ואומרים שהתיקון הזה לא חל על כל עסקה שהיא עסקה מיוחדת, עסקאות מבצע וכולי, בטח לא עסקאות חד-פעמיות, וגם לא עסקאות מתמשכות שהן עסקאות של מבצעים רגילים. אנחנו מדברים רק על מועדון לקוחות, איזו שהיא השלמה או חידוד.

אני חושבת שכאן, בסעיף 2 לתיקון לחוק נצטרך לדבר על העיצומים הכספיים לפני תחילה ותחולה.

רגע, קודם כל סעיף קטן (ה) אדוני מאשר?

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים – אין

סעיף (ה) אושר.

הסעיף אושר.

אדוני, שאלנו את השאלה מה קורה אם עוסק לא מקיים את ההוראות האלה?

תסתכלו על ההגדרה של מכירה מיוחדת. תרשמו לכם להסתכל כי לדעתי זה שמחריגים מכירה מיוחדת - - - מכירת סוף עונה, מכירת חיסול, מכירה לרגל אירוע כל שהוא, מכירה שבה מוצעת לצרכן הטבה נוסף על הטובין או על השירותים שעבורם שילם. זה יכול בהחלט להיכנס.

היא צודקת. נבדוק.

אז אמרנו: שאינה הטבה שניתנת במסגרת תכנית הטבות. ככל שזו הטבה שניתנת, זה חל.

גברת בנדלר לקחה על עצמה לבדוק.

חנה, אין בעיה. בין שנייה לשלישית, הסעיף הזה נעשה עליו פיין טיונינג כדי שנוודא שאנחנו על זה. אם צריך, נתקן.

אדוני, סעיף 22(ג) לחוק הגנת הצרכן המצוי בפרק ה1 שעניינו אכיפה מנהלית, 22ג, עניינו עיצום כספי, וסעיף קטן (א) שבו אומר: הפר עוסק הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט להלן, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של 22,000 שקלים חדשים, ואם העוסק אינו תאגיד, בסכום של 7,000 שקלים חדשים.

אני מבינה שההצעה שהבאתם הבוקר היא להוסיף את ההפרות לפי הסעיף החדש המוצע לרשימת ההפרות שבשלן ניתן להטיל עיצום כספי כאמור, נכון חנה?

כן. לא לקחנו בחשבון את ההודעה בקצובה.

אז אפשר להוסיף את זה. תקראי מה שיש - -

לא, קודם כל אנחנו מציעים לעשות אבחנה מבחינת המדרגים, יש שני מדרגים בחוק הגנת הצרכן. אנחנו חשבנו את ההוראות בעניין העסקה הקצובה, אם הוא מסיים, עושה שינוי בעסקה לתקופה קצובה בניגוד ל – זה יהיה במדרג החמור. לגבי ההודעות של השינויים ופרקי הזמן שקבוע, זה לעשות במדרג הנמוך. ולכן, אנחנו מציעים לומר בסעיף 22(ג) לחוק העיקרי: 1. בסעיף קטן (א), אחרי פסקה 35 יבוא: 35(א) סיים עוסק תכנית הטבות בעסקה לתקופה בלתי קצובה או ערך בה שינוי ולא פעל בהתאם להוראות סעיף 16א(ב). כלומר, לא שלח את ההודעות או לא שלח את ההודעות בהתאם.

אז כאן זה במדרג הנמוך יותר, את מציעה להוסיף גם את ההודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג)?

לדעתי כן. נצטרך להוסיף פה - אנחנו נבדוק את זה מול המחלקה הפלילית.

בסדר, אנחנו רק צריכים לכתוב, הוועדה צריכה לאשר את זה. אדוני מאשר את פסקה 1, שתתייחס להודעות הן לפי סעיף קטן (ב) והן לפי סעיף קטן (ג).

מי בעד?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה 1 אושרה.

אושר.

כמובן שאנחנו נתאים את הנוסח.

בוודאי, תעשו את ההתאמות, נוסח וכל מה שצריך.

תקראי את סעיף קטן (ב).

אחרי פסקה 16 יבוא: 16א. סיים העוסק תכנית הטבות או ערך בה שינוי לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות 16א(ג).

זאת אומרת שההפרה הזאת היא במדרג החמור ביותר. במדרג הזה העיצום הכספי, אדוני, הוא 45,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד 25,000 שקלים חדשים. אדוני מאשר גם את הפסקה הזאת?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

פסקה 16א אושרה.

מאשר.

תוספת נוספת בהתאם להנחיות היושב ראש היא הוספת סעיף שעניינו, כמובן זה לא הנוסח הסופי – תיקון חוק הבנקאות שירות ללקוח, הוראות לפי סעיף 16א לחוק הגנת הצרכן, כנוסחו או בסעיף 1 לחוק זה יחולו בשינויים המחויבים גם על תאגידים. ובדברי ההסבר אנחנו נציין בהתאם להערתו של מלמד: החלת ההוראות האלה גם על גופים מפוקחים אחרים לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (גופים מפוקחים).

אני רק רוצה לציין - מאחר והתוספת הזאת לא היתה בהצעת החוק המקורית ולא נערכנו אליה ואני גם לא יודע את ההשלכות. אני לא יודע מה זה משליך לכאן ולכאן, אני רק מבקש שאנחנו נוכל להעיר על כך לקראת הכנה לשנייה ושלישית. זו תוספת שלא היתה ורק עכשיו עלתה.

אמרתי אדוני, אני פועל בהגינות – רונן, תקשיב. זה לא בדיוק שזה לא היה. אנחנו כבר עסקנו בזה - -

- - -

שניה. אני לא אחזור על ההרצאה שנתתי, ואני לא אקריא מתוך הפרוטוקול את מה שהקריאה לי כבר היועצת המשפטית, על ההתחייבויות של הפיקוח על הבנקים. עזוב, סמוך עלי. אני, איך אומרים? לא רוצה להלבין פניו של אף אחד. אמרתי בצורה ברורה שאנחנו נאשר את זה בקריאה ראשונה כפי שהדברים הובאו עכשיו. לקראת הקריאה השנייה והשלישית, אני מניח שגם אני אפגש עם המפקחת על הבנקים יחד עם הייעוץ המשפטי ועם הנהלת הוועדה. נשמע את מה שיש לה. אנחנו נשמיע – אני לא רוצה מצב הפוך שבו לא הכנסתי את זה, אחר כך להחזיר את זה, זה בלתי אפשרי. אני מעדיף את הדרך הזאת, ואני רוצה לדעת שאני הולך על אדני ברזל. אין משחק לא ליד, לא כאילו, לא ועדה מייעצת, ועדה מפקחת, וישנו. אני צריך לדעת שזה חלוט. אם זה חלוט, כמו שאני אראה את זה עם המענה של השלוש דקות, בבקשה. כל הדרכים או יותר נכון הכל פועל נגדכם במובן הזה שלא עמדתם בשום דבר.

אני לא מדבר בשם המפקחת על הבנקים - - - אני רק מדבר שאם יהיו השלכות, אנחנו נצטרך להעלות אותן - -

בכל מקרה אתם רשאים לעשות את זה, אני רק רוצה להזכיר שאתם הוזמנתם לדיון בגלל הכוונה של היושב ראש, והדברים נאמרו, להחיל את ההוראות האלה גם על חברות האשראי.

זה לא היה בנוסח הצעת החוק שמופיעה באתר הוועדה.

זאת הסמכות שיש לי.

בסדר גמור. אני יודע שיש לך סמכות כזאת.

אנחנו לא רוצים חוק שהוא חוק נכה.

אני גם מזכירה שהיתה ישיבה קודמת, ואז אמרת את זה מפורשות.

חד-משמעית. זה כתוב בפרוטוקול.

כתוב: נזמין נציגי בנקים וחברות כרטיסי אשראי ונאמר להם כי כוונה לקבוע כי הצעת החוק תחול גם עליהם.

עוד פעם, אני מציין שהנוסח של החוק שהונח באתר הוועדה היום בבוקר - - -

רונן, ולמרות זאת ואף על פי כן, אנחנו נענים לבקשתו של אדוני. אנחנו לא זורקים את אדוני. איך אומרים? רצינו רק להראות לך שאנחנו צודקים בכל מקרה. עשינו את הכל הכי שקוף, אתה יכול להגיד שלא נמסרה לך הודעה טלפונית מבעוד מועד כדי שתתארגן.

- - -

שמונה חודשים מראש. סעיף אחרון.

אדוני אישר?

את הבנקאות אני מעלה להצבעה, את התוספת הזאת. מי בעד ירים את ידו?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

התוספת אושרה.

אושר.

"תחילה ותחולה 2.

(א) תחילתו של סעיף זה, ארבעה חודשים מיום פרסומו.

(ב) הוראות סעיף 16א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, - -

וגם של החלת כל תיקוני החקיקה כאן, גם ההחלה של - - -

- - "יחולו גם על תכנית הטבות שהפעיל עוסק ערב תחילתו של חוק זה, ובלבד שלא הודיע על סיום תכנית ההטבות או על שינויה עד ליום תחילתו של חוק זה; בסעיף זה, "תכנית הטבות"" – צריך להוריד "סיום תכנית הטבות".

בהגדרה נמחקה.

אז אם כך, אנחנו נעשה את ההתאמה שזה יחול גם על חוק הבנקאות.

בסדר גמור. מי בעד 2 עם התוספות? תחילה ותחולה ירים את ידו?

הצבעה

בעד – הרוב

נגד – אין

נמנעים – אין

הסעיף אושר.

תודה. אושר.

יש כאן נציג אוצר?

לא. רפרנט תעשייה באגף התקציבים באוצר, עידו סופר, מסר שאין עלות תקציבית להצעת החוק.

אפשר להתייחס לנוסח של הסעיף שעכשיו הוצע?

כן גברתי, למרות שכבר אישרתי אותו.

אני בדקתי במקביל האם בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) יש תקדים להפניה לסעיפים בחוק הגנת הצרכן, ובבדיקה זריזה לא מצאתי כזה ולכן - -

אני יכולה להגיד לך שגם בבדיקה איטית לא תמצאי.

מצוין. אז אני מציעה לשקול אם בכל זאת זה יהיה בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), ואם הנוסח יוכל להיות כזה שפשוט נעתיק את ההוראה המהותית לתוך החוק. לשקול.

באיזה מובן?

שאותה הוראה תופיע בשני החוקים. המהותית. כלומר, 16א כלשונו יופיע בחוק הבנקאות (שירות ללקוח) - -

גברתי תודה. חן, אני לא פוסל כלום. אני אומר רק שאני רוצה לפעול בדרך הזו מהניסיון. בין קריאה שנייה לשלישית אנחנו נשתכנע. אנחנו לא באים בצורה של להתנגד ל... אנחנו רוצים להיות בטוחים שמה שהתכוונו בחוק אכן גם ייושם ויופעל ככתבו וכלשונו. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.