הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 329
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, י"א בטבת התשע"ז (09 בינואר 2017), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 09/01/2017
1. בחינת ההשלכות של תקנות הכניסה לישראל -אזורים גיאוגרפיים 2. נהלי העבודה של הוועדה ההומניטרית לענף הסיעוד במשרד הפנים
פרוטוקול
סדר היום
1. בחינת ההשלכות של תקנות הכניסה לישראל -אזורים גיאוגרפיים 2. נהלי העבודה של הוועדה ההומניטרית לענף הסיעוד במשרד הפנים
מוזמנים
¶
משה נקש - מנהל אגף התרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
שרי גבאי נוריאל - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
ישראל הבר - משפטן, נצבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
אורי שיינין - רפרנט תחום תעסוקה, משרד האוצר
ביאן ותד - רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר
עדינה אנגלגרד - מנהלת המחלקה לעו"ס גריאטריה, מ שרד הבריאות
אלי לוי - עיריית ירושלים
יריב שוריין - חבר הנהלה, עמותת אחיעוז-ארגון ארצי לחברות כ"א, לתיווך עובדים זרים בסיעוד
צבי רם - חבר הנהלה, עמותת אחיעוז-ארגון ארצי לחברות כ"א, לתיווך עובדים זרים בסיעוד
שמחה בניטה - נציגת מזור-נכים לטובת נכים
נעמי מורביה - יו"ר, מטה מאבק הנכים
אמנון פרג הנדל - פעיל, המשמר החברתי
י"ט - אם לילדה
גדעון זעירא - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
טלי יצחקי
יובל יפת - שדלן/ית (עצמאי/ת), אינו/ה מייצג/ת לקוחות בדיון זה (לקוחות קבועים נוספים שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר: (אהבה ארגון הנכים בישראל המיוחד, מטב)
רישום פרלמנטרי
¶
סמדר לביא, חבר המתרגמים
1. בחינת ההשלכות של תקנות הכניסה לישראל - אזורים גיאוגרפיים 2. נהלי העבודה של הוועדה ההומניטרית לענף הסיעוד במשרד הפנים
היו"ר דוד אמסלם
¶
רבותיי, אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה, בחינת ההשלכות של תקנות הכניסה לישראל, אזורים גיאוגרפיים, ונהלי עבודה של הוועדה ההומניטרית לענף הסיעוד במשרד הפנים.
זאת ישיבת מעקב. אני רק אתן את הקונטקסט לדיון. לפני מספר חודשים עשינו את הדיון האחרון בנושא הזה, סיכמנו שמשרד הפנים יגבש איזה שהוא מתווה, יישב עם השר ויעדכן אותנו בעניין, אז הייתי מבקש מכם, משה, תגידו לנו מה עשיתם מאז ועד היום.
משה נקש
¶
בעניין התקנות הגיאוגרפיות וגם בעניין הוועדה ההומינטרית ישבנו עם שר הפנים, שנתן לנו את הכיוונים שהוא רוצה שנעשה בתיקונים. מבחינת התקנות הגיאוגרפיות כבר העברנו למשרד המשפטים את הנוסח המוצע ומבחינת הוועדה ההומניטרית, יש לנו ישיבה עם הייעוץ המשפטי של הוועדה בהמשך השבוע, לפני הישיבה אנחנו נעביר את הנוסח ונתקדם גם בכיוון הזה.
משה נקש
¶
אז עוד פעם, אני אמרתי איפה זה עומד מבחינת מה שנקרא פרוצדורלית. מבחינת המהות של התיקונים, אז מבחינת התקנות הגיאוגרפיות, שוב, כל מה שאני אומר זה סוג של טיוטה, כי עוד אין את האישורים הסופיים לזה, אבל מה הכוונה של השר בעניין הזה, אנחנו ביקשנו, גם בהמשך לישיבה עם כבוד היושב ראש וחברי כנסת נוספים, לעשות תיקון כזה שאומר שעובד זר שמגיע לעבוד באזור גיאוגרפי מסוים ובהנחה שהמעסיק שלו נפטר הוא יוכל להתנייד לכל אזור גיאוגרפי אחר. זה השינוי המהותי הגדול והרציני.
משה נקש
¶
עובד זר שהגיע לאזור גיאוגרפי מסוים וסעד את המעסיק שלו עד פטירתו, או עד מעבר לבית אבות, יוכל לעבור אחרי זה לכל אזור גיאוגרפי אחר. הרעיון הוא, כמו שאדוני היושב ראש אמר בשיחה פנימית, לא רצינו מלכתחילה להגביל את התנועה של העובדים, רצינו לעזור למטופלים ובזה שאנחנו עושים את השינוי הזה, אנחנו עדיין עוזרים למטופל אליו הגיע העובד, הוא יסעד אותו עד יומו האחרון ולאחר מכן העובד הזה, שלא נוטש אף מטופל, יוכל לעבור לאזור אחר, למטופלים שצריכים אותו באזורים אחרים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה הנושא הראשון. אנחנו גם ביקשנו לתת אינסנטיב לאלה שהולכים דווקא לאזורים הקשים, לאזור 3, אמרנו שאולי צריך לתת להם איזה שהוא צ'ופר, להגיד לו 'תשמע, אם אתה הולך לעבוד באזור 3', שלרוב רובם לא רוצים, 'אנחנו ניתן לך - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי, שמחה, בגדול אנחנו מדברים על האזורים שלא כל כך רוצים להגיע אליהם, קשה מאוד. אנחנו הצענו לתת לו אינסנטיב ולהגיד לו 'תשמע, אתה יודע מה? אם תלך לשם אז תקבל עוד שנה אופציה'.
משה נקש
¶
אני, באופן אישי, וגם דיברנו עם השר, אנחנו לא חושבים שצריכים לעשות את הכול בפעם אחת, אני חושב שאפשר להתקדם פה צעד צעד ולראות. השינוי שכרגע הזכרתי הוא שינוי מהותי מאוד, זה הולך לשנות באופן מאוד מאוד משמעותי - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
שמחה, טלי, שנייה, תנו לי להבין אני, אחרי זה ניכנס יותר לזה. אנחנו מדברים על כך, שאני חושב שזה נכון, שעובד שנפטר, המטופל שלו יוכל לעבור לכל אזור שהוא ירצה. עכשיו אני מתרגם את זה הלכה למעשה. קודם כל זה טוב, בגלל, כמו שאמרתי, לפעמים יש קרוב משפחה שהמשפחה רוצה לדלג אותו, בגלל שיש כבר קשר משפחתי עם העובד הזה וכו', לא משאירים אותו, זאת אומרת הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת ועכשיו אתה מה שנקרא - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
טלי, אני עוד לא שם. אני שואל שאלה אחרת. קודם כל זה חיובי, עכשיו בואו נראה מה זה עושה. אזור 3, ניקח את האזורים הקשים, שלא רוצים ללכת לשם, אז לאחר שהחולה נפטר המטפל, סביר, יבוא לאזור 1, למה? כי הוא יהיה בבאר שבע או בחארטאלטנק אם הוא יכול לבוא לתל אביב. אנחנו מאשרים לו את זה, בכיף. לכן מה שיקרה, ברירת המחדל תהיה שכולם יבואו לתוך תל אביב. השאלה היא למה אתה לא חושב שמה שהצעתי קודם, שניתן לו עוד צ'ופר, שאם הוא יישאר באזור אז אנחנו ניתן לו צ'ופר, באיזה צורה? אני מבין שהארכת השהות שלו בארץ זה המרכיב הכי מרכזי כאן, אז ניתן לו עוד שנה. נגיד שניתן לו עד ארבע שנים, או כשהמטופל נפטר, ניתן לו עוד שנה, חמש שנים. מה אתה אומר?
משה נקש
¶
אני אגיד שלושה דברים בעניין הזה. הדבר הראשון, אנחנו כולנו יודעים שאם עובד זר מגיע לעבוד בסיעוד והוא עובד עם מטופל, גם בפריפריה, והוא מגיע לשנתו החמישית, הוא עובד איתו לפחות שנה, הוא יכול להמשיך איתו עד 120, זאת אומרת שהוא יכול להישאר פה גם הרבה שנים אם הוא סועד את אותו מטופל, גם בפריפריה.
הדבר השני, מה שהצעת מצריך תיקון חקיקה אחר. אנחנו כרגע עסקנו בתיקון התקנות. זה מצריך תיקון חקיקה של חוק הכניסה לישראל, תקני אותי אם אני טועה. חוק הכניסה לישראל, אפשר ללכת גם בכיוון הזה, אפשר לחשוב גם על הכיוון הזה, זה תהליכים, כמו שאתה מכיר יותר טוב ממני, שייקחו הרבה יותר זמן, לכן העדפנו להתקדם עם מה שאפשר להתקדם באופן יחסית מהר, שזה תיקון התקנות.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, משה, אני אגיד לך איך אני עובד. בגדול אני בדרך כלל חושב, ככה אני חושב שצריך לעבוד, אנחנו בונים את החבילה הנכונה ואחרי זה אנחנו מפרקים אותה. אנחנו בודקים מה הולך בציר של תקנות, מה בציר - - - אני לא מפחד משינוי של חקיקה, נהפוך הוא, אנחנו עושים פה - - - דרך אגב, הדיון הבא שיהיה זה שינוי חקיקה, לכן אל תירתע מזה, זה בסדר.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד משהו. אני קודם כל בא ברמת המהות, שים פרוצדורה בצד. דרך אגב, מאז הדיון האחרון ועד היום אנחנו בכנסת העברנו עשרות חוקים בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית, ודיונים בוועדות פה ומה שאתה לא רוצה. אז אל תפחד, זה בסדר. אם אנחנו לוקחים כמשימה, תוך חודש וחצי אני מביא לך את האירוע הזה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא להפריע לי, שמחה. לכן אני מבקש, קודם כל בואו נסגור את מה שצריך, בואו נסגור את הקונספט ואחרי זה נפרק אותו. מה עמדתך לגבי הנושא הזה, של לתת - - - הרי אנחנו בסוף צריכים לייצר תמריץ לעובד להישאר באזור 3, הרי זה הרעיון.
גלעד קרן
¶
אבל גם אחרי התיקון המספרים שעליהם הם מדברים זה כמה עשרות בשנה, זה לא הכמות שתשפיע על היחס בין הפריפריה למרכז.
היו"ר דוד אמסלם
¶
מה שאומר גלעד, שבמספרים בסוף, גם אם אנחנו הולכים על העסק הזה, אז כמה כבר מטופלים בשנה שנפטרו והמטפלים שלהם - - -
משה נקש
¶
בשנה, אני לא יודע כרגע לפי אזורים כמה נפטרו, אבל אני יודע שבשנה נפטרים בעלי היתרים, מעל 10,000. בשנה, כל שנה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
היושב ראש, אפשר להגיע למספר מאוד בקלות. תיקח בחשבון 10,000 מתוך כמה, קח את הפריפריה, אזור 3, מתוך כלל ההיתרים כמה הם, בהנחה שבפריפריה לא נפטרים יותר ולא נפטרים פחות משאר האזורים אתה תגיע מאוד מהר למשוואה. גם מי שלא למד ליבה יגיע, רק תן את הנתונים.
משה נקש
¶
טלי, יש לי את הנתונים, את יכולה לזרוק סיסמאות, הכול בסדר, אבל אני יודע את הנתונים ואנחנו יכולים לבדוק אותם. לא רוצה לזרוק סתם דברים.
משה נקש
¶
לא, עוד פעם, יש לי את הנתונים של כמה עובדים זרים מועסקים כרגע בפריפריה. לצורך העניין, מתוך 46,000 עובדים חוקיים היום 8,137 זה בפריפריה.
משה נקש
¶
60,000 בעלי היתרים, 46,000 עובדים מועסקים חוקיים. מתוך העובדים. זה היחס פחות או יותר. אין פה הבדל, אני מניח, מהותי, בין הנפטרים בפריפריה, זה מתפזר באופן יחסי, כמות ההיתרים היא באופן יחסי לכל אחד מהאזורים, כמות הנפטרים בכל אחד מהאזורים וכמות המעסיקים באזור, אין פה משהו שונה בין אזור לאזור.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא שהנתונים הם חשובים, הם חשובים, אבל תפיסת העולם לא נגזרת מהנתונים, קודם יש תפיסת עולם ואחרי זה אתה מחבר את הנתונים, אבל לפעמים אתה רוצה לדעת מה משמעות תפיסת העולם שלך עם הנתונים, האם זה נותן איזה שהוא משהו חריג או משהו מינורי. אז אני חושב שבסופו של דבר צריך לתת לאנשים, כמו שיש במדינת ישראל, להבדיל אלף אלפי הבדלות, לפריפריה או למקומות קשים אתה נותן הטבות כאלה ואחרות כדי שאנשים יבואו לשם. זה קשה לחיות שם.
היו"ר דוד אמסלם
¶
צביקה, אני לא רוצה להוציא אותך. אני אומר, בגדול, אנחנו מדברים על זה שבאזורים היותר קשים אנחנו ניתן לעובד אינסנטיב להישאר, אחרת הוא לא יישאר, הרי עכשיו אנחנו פותחים את זה, למה שמישהו יישאר בדימונה? למה? אז הוא יעבור לאן שהוא רוצה. אנחנו רוצים להגיד לו, 'תשמע, דווקא תישאר באזורים האלה, אם אתה עובד טוב תישאר', אז אנחנו נותנים לו איזה שהוא צ'ופר, מה שדיברנו. עכשיו, אומר גלעד, זרקת נתונים, אבל לפי מה שאתה אומר אם אנחנו מדברים בסך הכול על 8,000 עובדים שנמצאים באזור 3 אנחנו מדברים בגרוסו מודו בין 15% ל-20% - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אמרנו, זה בסביבות ה-1,500, אפילו פחות, בגלל שאם אני עושה 10,000 מ-60,000 אני מקבל בסביבות 17%, אם אני עושה פה 17% אני מקבל בסביבות 1,400. בחלקם ממילא ירצו להישאר שם, אולי, אז אנחנו מדברים בגרוסו מודו לדעתי על בסביבות 1,000 איש. זו התנועה. בכל מקרה אני אומר, משה, תחשבו, אני לא אומר תחשבו, בואו תתקדמו עם העסק הזה, אני לא רוצה כל דיון לבוא ולהגיד לך 'תחשבו'. אנחנו בדיון האחרון סגרנו גם את הפינה הזו ואמרנו שאתם תייצרו איזה שהוא אינסנטיב - - - אורי, אתה מפריע לי, או שאתה מציע משהו אחר עכשיו?
משה נקש
¶
אני אומר, אדוני היושב ראש, נביא בפני השר את ההצעה הזאת. עוד דבר שצריך להגיד, נכון שתהיה תנועה של אותם עובדים שהמטופלים שלהם נפטרו מהפריפריה לתל אביב ולמרכז, נכון, אותם עובדים שנפטר להם מטופל, עכשיו הוא יכול לעזוב, אבל עדיין יש מטופלים בפריפריה ויש לשכות שיכולות להביא עובדים מחו"ל, הם יכולים להביא עובדים זרים לפריפריה. אני מניח שאם תקרה תופעה כזאת יותר עובדים יגיעו לפריפריה מחו"ל. זה ייתן את המענה לצורך.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה ברור שהכיסא המוזיקלי מתחיל. דרך אגב, יכולנו להגיד גם עכשיו שיעזוב אותו ואנחנו נביא לו עוד אחד חדש, זה לא הרעיון, הרעיון הוא שהעובדים הטובים גם יישארו בדימונה, שלא כולם יבואו רק לתל אביב ומה שנקרא הבְּרַרָה יישארו שם, כי אף אחד לא רוצה אותם פה.
טלי יצחקי
¶
אתם עושים כאילו בתל אביב זה איזה שהוא פיקניק כל היום עם אומן 17, רוקדים. הנכה בתל אביב הוא כמו הנכה בפריפריה. זה אותו טיפול מורכב.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אומר, יש שני חלקים, יש את החלק של הטיפול, בוודאי זה אותו טיפול, כמו שאת אומרת, אבל יש גם את החיים של אותו מטפל, גם הוא עצמו, יש לו את החיים שלו - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
והוא עצמו, יש לו גם את ההעדפות שלו. כמו שאנחנו בארץ, בלי קשר לזה, מעדיפים את מקום מגורינו גם סביב הנוחות שלנו, לכן אני מבין את זה. זה מה שדיברנו כל הזמן על אזור 3, בגלל זה גם עשו את האזורים, יש בזה היגיון. זו גם הייתה דרישה של הסיעודיים, הם הבינו ש - - - לכן אנחנו סיכמנו אז את שתי הנקודות האלה, שאתם תייצרו אינסנטיב להישאר שם, כל סוג של אינסנטיב, לא משנה, אבל כמו שחבר הכנסת מקלב אמר, שאולי ניתן לעובד צ'ופר בשהות שלו בישראל בגלל שזה הדבר הכי חשוב לו מבחינת הצ'ופר וברגע שיש את המעברים אז אין בעיה.
עכשיו, שאלה טלי, ברגע שאנחנו משחררים את המעבר, זאת אומרת עד היום הייתה לנו בעיה, היינו צריכים לקבל אישור להעסיק אותו, אם נניח יש לנו מטופל שנפטר באזור 3 והיה לו מטפל ועכשיו המטפל עזב אותו, אז עד עכשיו כדי לבוא לאזור 1, נניח שהוא בא לתל אביב, לא חשוב, תל אביב, אזור המרכז, אז הוא היה צריך לקבל אישור לעבוד אצל אותו מטופל. היום, אם אנחנו משחררים את זה אז למה הוא צריך אישור? הרי באוטומט הוא צריך לחפש לו מטופל.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אז חסר לך בתוך הפאזל, אדוני היושב ראש, מה שאתה ביקשת, עוד משהו למי שלא נפטר - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
עדיין ההצעה, אני לא יודע למה אין את התשובה הזו, או משהו אחר. מי שכן נשאר ולא נפטר, שתהיה לו מוטיבציה, או שנפטר והוא ירצה להישאר הלאה באזור 3, לתת לו עוד משהו.
משה נקש
¶
לא, זה בסדר, הבאנו את זה בפני השר, השר בחר להתקדם באפשרויות המהירות יותר ולהציע את הפתרונות האלה בשלב הזה. נביא את זה שוב, נעלה את זה שוב ונקבל את ה - - - נגיד לו שזו עמדת יושב ראש הוועדה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
משה, בסופו של דבר אנחנו לא מעלים כאן איזה 4,000 נושאים, מתקדמים 1,000 ועוד שמים בצד. כולה דיברנו על שניים-שלושה נושאים, על מה אנחנו מדברים? כמו שאני עושה את זה בישיבה של רבע שעה אפשר לפתור את זה ברבע שעה, לא צריך חודשים. אני חוזר, בגלל שאנחנו כאן בישיבות מעקב אז אני לא פותח את הדיון, זה אליכם, חבר'ה, אנחנו כבר עשינו כמה ישיבות - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אתן לך לדבר, אני עוד לא שם, אני כרגע עוד בקטע של מה שסיכמנו. משה, אלה שלוש הנקודות - - -
טלי יצחקי
¶
לא, היום באזור 1, אם אני מוצאת מטפלת ששייכת לאזור אחר ואני רוצה לפנות לוועדה, אסור לי להעסיק אותה לפני שאני פונה לוועדה. נקש, אני אספר לך סוד, כולם משקרים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
טלי, אני רוצה להבין מה הכוונה. את מתכוונת אם מישהי או מישהו, מטופל, עזב אותו המטפל שלו?
טלי יצחקי
¶
אסור לקשיש או לנכה באזור 1 להעסיק את המטפל לפני פנייה לוועדה. אם העסקתי אותה שבוע-שבועיים, כדי לבדוק אם היא מתאימה לי ואז פניתי לוועדה, אני נדחית על הסף. הם אפילו לא - - - עכשיו, נכה ש - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
את צודקת במה שאת אומרת, אבל לכאורה אומר משה, עכשיו שאנחנו נותנים לעבור בשביל מה צריך זמן? זה מה שהוא אומר.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אבל בסופו של דבר הוועדה שמאשרת ממשיכה לדון, יהיו מקרים שתאשרו גם אם הוא לא נפטר. על המקרים האלה יש תנאי סף, ובלבד שהוא לא עבד אצלו אפילו שעה. על זה ביקשנו לתת תקופת הסתגלות - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
תן לי, אני רוצה לפרק את העסק לכמה חלקים. אני רוצה לפרק את מה שאמרה טלי. קודם כל בלי קשר, אנחנו אז דיברנו בוועדה הקודמת, כשעובד הגיע לארץ, חדש, ג'דיד, עם הניילון, בא לבן אדם, הם צריכים להתחתן כמעט, הבן אדם הזה גר איתו בבית, הרי היחיד כמעט שנמצא איתו זה הוא. אתה אומר לו, 'תשמע, תוך שבוע תחליט אם הוא נשאר איתך'.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הוא מגיע, יש תקופת התאמה, כמה זמן הוא צריך להודיע לכם אם הוא מרוצה ממנו, כן או לא.
משה נקש
¶
עוד פעם אני אגיד, אם עובד זר מגיע מחוץ לארץ, הוא מגיע והוא מתחיל לעבוד, אין פה תקופת - - -
שמחה בניטה
¶
לא, דוד, אני חייבת לומר. קודם כל הוא מדבר איתך על מישהו, נניח שהוא בא מהניילון, כמו שאתה אומר, והוא מכיר את שושי ברוך, כמה היא מביאה, הביאו לה עובדת, היא באה, ראתה את העבודה, אומרים להם את כל העבודה, היא באה אליה, אחרי שלושה ימים, ואומרת לה, 'אמרו לי בחברה שאני יכולה להחליף מעסיקים, עד שלושה במשך שנה. אז העבודה כאן קשה, יש לי בעיה של זיכרון, אני לא יכולה לזכור את כל הפעולות שצריך לעשות', לקחה את הרגליים והלכה. שלושה ימים היא עבדה אצלה, לא יותר, אז אין פה עוד מצב של שידוך, אז - - -
שמחה בניטה
¶
לא, אותי זה מרגיז שמציירים פה תמונה שהכול ורוד. זה לגבי העניין, עובד יכול לבוא וכבר אומרים לו בחברה שהוא יכול במשך שנה להחליף עד שלושה מעסיקים והוא בוחר ללכת למה שהוא מראש התקבל. שם הם אומרים הכול 'כן, כן, כן, אני מסכים, אני מסכים' ואומרים לו שהיא מונשמת וזה טיפול קשה וזה סקשן, והיא אחות במקצועה וכשהיא באה - - -
משה נקש
¶
להיפך, בעניין הזה עשינו שתי הגבלות שהן אמורות לצמצם לפחות כמה שאפשר את התופעה הזאת ואנחנו לא יכולים לכבול את העובדים, יש לנו את בג"צ על הראש ואנחנו לא יכולים לכבול. מה שכן עשינו זה אל"ף, הגבלנו להם שלושה מעברים בשנתיים, והדבר השני - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני רוצה להתעכב כאן על מה ששמחה אמרה, למה שלא בנקודה הזאת גם ניתן אינסנטיב לעובד? בוא נבוא עם משהו חכם, גם ברמת האזור וגם ברמת המטופל, יש מטופלים קשים, יש פחות קשים. הרי ברור שאותם קשים, לא רוצים אותם, קשה, בן אדם לא אוהב לעבוד קשה וזה בסדר, זו תכונה מאוד אנושית וטבעית, למה לא נגיד לו 'תשמע, אם אתה לא עוזב אותו בכלל', גם באזור הגיאוגרפי ניתן לו את הצ'ופר וגם פר החולה. 'אם אתה לא תעזוב אותו בכלל אתה תקבל עוד צ'ופר. אם תעזוב אחד תקבל פחות ואם תעזוב שניים לא תקבל כלום'.
משה נקש
¶
יש את הצ'ופר הזה היום בחוק. אם לא תעזוב אותו אתה יכול להישאר לעבוד פה 30 שנה. זה החוק אומר. העובד יישאר עם אותו מטופל עד 120, הוא יכול להישאר איתו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן, אבל אני לא שם. הרי בסופו של דבר אם הוא יישאר עם המטופל האחרון זה אותו דבר, זה הרי ברור לך. דבר שני, אתה עצמך אמרת שבערך 20% נפטרים בשנה אז אני מניח שאחרי חמש שנים העסק נסגר, בממוצע.
צבי רם
¶
החוק היום אומר שגם אם הוא נשאר עם המטופל הקל הוא נשאר איתו כל החיים, אז ברור שהוא בהתחלה יבחר במטופל הקל.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לכן אני שואל למה לא נבנה משהו מדורג, יותר חכם. הרי בסוף אנחנו באים מהזווית של החולה. אנחנו אומרים, אנחנו רוצים לתת לו אינסנטיב שיישאר עם אותו חולה, שלא יזוז, וגם בקטע הגיאוגרפי, על הקטע הגיאוגרפי דיברנו, וגם על החולה, למה שלא תעשו משהו מודולרי?
היו"ר דוד אמסלם
¶
בדרך כלל אני לא מתקדם ככה בדיון, אבל בגלל שאתה מצביע כל כך הרבה אז אני רוצה לשמוע אותך.
יריב שוריין
¶
שמי יריב, אני מעמותת אחיעוז, אני בעלים של תאגיד שמתעסק בתחום של העובדים הזרים בסיעוד. אני יכול להגיד דבר שעובר פה מתחת לרדאר לכולם. יש דבר שנקרא מגדרי, אני לא יודע מי הנשים הנכבדות שיושבות פה, אם הן בנות של הורים או אימהות לילדים. הבעיה הגדולה ביותר זה עבודה מול הנכים הצעירים ותוסיף על זה, אם זה נמצא בפריפריה ואם זה נכים מורכבים ואם זה אנשים סופניים. שם הבעיה. מי שניסה לדחוף את זה בזמנו הוא יונתן דוידוביץ' ז"ל. הוא היה נכה על כיסא גלגלים, הגב' שמחה בניטה מכירה אותו, הוא ניסה לדחוף את הגיאוגרפי, לא לזה הוא התכוון. אני אומר לכם הכי אמיתי. המצוקה באה מהנכים הצעירים.
אני יכול לקחת את עצמי כמדגם מייצג, יש לי סניף באשקלון שנותן שירות ויש לי סניף בפתח תקווה וסניף בתל אביב. זאת אומרת אני יכול לקחת את עצמי כלשכה שנותנת כמעט בכל הארץ. כשנחתו קסאמים בעזה, מנהל הסניף שלי באשקלון עבר קיבוץ קיבוץ לחזק את העובדים, לא נטשו עובדים. עובדים שמגיעים לקיבוצים בדרום נשארים שם כי הם מבינים את היתרון בלהישאר בקיבוצים. עובדים שמגיעים לנכים מורכבים בדימונה, בבאר שבע, לא נשארים שם כי הם יכולים לקחת אישה זקנה.
יריב שוריין
¶
החוכמה היא לחבר בין המגדרי לבין הגיאוגרפי יחד, ליצור תמריץ, כמו שאמר היושב ראש, אינסנטיב לעובד להישאר גם אם הוא לא כל כך ירצה את זה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
ברשותך אני רוצה להתקדם. אנחנו פשוט חוזרים אחורה ולא מתקדמים קדימה וכבר עברו 35 דקות ויש לי עוד 20 דקות.
יש שלושה דברים שדיברנו עליהם בפעם הקודמת, משה. כמו שאמרנו, אחד זה המעבר בין האזורים, לאחר שהחולה נפטר. שתיים, אנחנו דיברנו גם על מה שאורי אמר, זה אינסנטיב לתת למטפל גם בקטע הגיאוגרפי ועכשיו גם עלה הסיפור - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן. אמרתי. זה עכשיו. גם בקטע הגיאוגרפי, וגם צ'ופר, שאם הוא מתמיד אצל החולה אז אנחנו ניתן לו בקצה, והכול הולך בקטע של - - - אני מבין שהאינסנטיב הכי חשוב להם זה הסיפור של השהייה פה. זאת אומרת זה לא ניתן לו עוד 100 שקל, פחות 100 שקל. הדבר השלישי, שגם טלי דיברה על זה, גם בפעם הקודמת וגם עכשיו, זה הנושא שכשהגדרנו את הקטעים הגיאוגרפיים, אני מניח שהיה בהם היגיון, אבל צריך כנראה לעשות בהם תיקון. אזור 3 זה אזור שלא רוצים לבוא אליו, מכל סיבה, זה יכול להיות מושב ליד תל אביב, אבל אף אחד לא רוצה לבוא, איך אמרו פה? והבנתי את זה, התחבורה היא מרכיב מרכזי בהחלטה שלהם. אזור 3 שאנחנו מגדירים זה לא פריפריה, זה אזור שלא רוצים לבוא. אולי בבאר שבע כולם רוצים לבוא, לא יודע, ובדימונה לא ובארבעה מושבים ליד תל אביב גם לא רוצים לבוא.
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, אני אומר שאני לא בא מזווית הנכים, כרגע אני מזווית הגיאוגרפיה. הקטע הגיאוגרפי בא מהזווית של המטפל, הנוחות שלו. יש לנו כמה מרכיבים שאנחנו לא מחברים אותם, יש את המטופל עצמו, החולה, יש חולים קשים, פחות קשים, בוודאי שכל מי שקשה, אף אחד לא רוצה לבוא אליו, זה פעם אחת, אבל אני מבודד את זה מהמשוואה. בזה דיברנו איתו שייתן צ'ופר למי שנשאר אצל החולה, סביר להניח אצל הקשים בעיקר.
הנושא השני זה של המטפל עצמו. גם לו יש חיים, אחרי שהוא גומר לטפל יש לו גם חיים, הוא רוצה את הקהילה שלו, את החברים שלו, לצאת בערב לפעמים, יש לו יום חופש אז הוא לא רוצה - - - גם לפי זה הוא בוחר. אז האזורים הגיאוגרפיים, הם באו מהזווית של המטפל, לא של המטופל. הנחת העבודה הייתה שאזור 3 זה אזור שהמטפלים לא רוצים כל כך לבוא לשם ואזור 1 זה יותר.
טלי יצחקי
¶
כמו שהיה קודם, אתה רוצה, תגדיר יישובים, אתה קורא לזה פריפריאליים, אני קוראת לזה יישובים מועדפים ו - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא, פעם לא היו אזורים גיאוגרפיים וכתוצאה כנראה מאיזה שהיא בעיה היו פה דיונים, אני חושב שההיגיון פה גם מכתיב לי את זה, בגלל שאם אני רוצה לבוא לעבוד בארץ, כעובד, ויש לי אופציה לעבוד בתל אביב או לעבוד באיזה חארטאלטנק ליד אילת אני מניח שאני אעבוד בתל אביב. עזבי את המטופל, בהנחת עבודה שמדובר באותו מטופל, אני אבחר איפה שנוח לי.
טלי יצחקי
¶
אבל זה לא נכון, כי יש כאלה שרוצים לגור בכפר, לגדל את התבלינים שלהם. זה מיעוט אמנם, אבל יש כאלה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אומר ככלל. כל מה שאני אומר הוא תמיד לא 100%, אבל ככלל זה נשמע לי מאוד סביר. לא כולם אוהבים לגדל נענע ותפוזים ולא לכולם גם יש.
טלי יצחקי
¶
גם בתל אביב, אם צריך בתל אביב 50,000 מטפלים, ברגע שהמשרות האלה יהיו מלאות לא יהיה איפה להעסיק אותם. אז הם יעלו על אוטובוסים ו - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
שני דברים. על הנושא של הוועדה עוד לא דיברת, שם העסקה של שבוע, או כמה שנסכם, עשרה ימים, לא תפסול את המועמד באופן אוטומטי. זה הדבר שדיברנו, לא משנה, גם אם עכשיו מי שנפטר נפטר, אבל יש מקרים שמגיעים לוועדות, עובד זר, קרה לו משהו בגב, הוא לא יכול לקחת, הוא רוצה לעבור אזור, הוא לא מוצא, אמרנו שיש מקרים, הרי אתה לא מבטל את הוועדה. אז על המקרים שמגיעים לוועדה אנחנו דיברנו, ששבוע או כמה שנקבע, זה לא יהיה פסילה על הסף. גם אם יתברר - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
אנחנו דיברנו על דבר, אנחנו גם ישבנו בישיבות אצלך בלשכה, שהעסקה של כך וכך ימים, שבוע, 10 ימים, 5 ימים, אבל מספר ימים של ניסיון לא יפסול על סף את ה - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
דווקא של מי שנפטר. הרי הוועדה ממשיכה לשבת, היא ממשיכה לאשר מפעם לפעם מקרים כאלה וכאלה, כן העברה, גם אם מישהו לא נפטר, בגלל סיבות כאלה ואחרות.
גלעד קרן
¶
היום התקנות אומרות שלא ניתן לאשר מעבר של מטפל מאזור גיאוגרפי, לצורך העניין 3, לאזור גיאוגרפי 2 או 1, אם המטפל כבר התחיל לעבוד באזור גיאוגרפי 2 או 1 ללא היתר. המטרה הייתה למנוע העסקה שלא כדין ולכן אמרו 'אתה יכול לפנות בבקשה לעבור, במקרים מסוימים אנחנו נאשר לך, אבל לא אם כבר עברת ואז תבקש לעבור'.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
גם אם הסיבה מוצדקת וגם אם הוועדה הייתה מאשרת, היא תפסול אותך על הסף בגלל שאתה עבדת כמה ימים אצל אותו מטופל לניסיון. דיברנו על זה ודיברנו על השקיפות של הוועדה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני טוען שאם אנחנו מייצרים גזרים אנחנו לא צריכים כל כך הרבה מקלות. אם אנחנו בסופו של דבר נייצר את שלושת המרכיבים הראשונים, קודם כל שהמעבר יהיה בכל אזור אחרי שהמטופל נפטר, דבר שני, ניתן תמריצים גם לגיאוגרפיה וגם להמשכיות, שזה בעצם מסדיר לנו את זה שאם אתה עובד אצל חולים קשים אז אתה תישאר, יהיה כדאי לך. אנחנו דואגים בעיקר לקשים, לא ההמשכיות של הקלים, אלא בעיקר לקשים. והדבר השלישי, תעשו בחינה מחודשת של המושג גיאוגרפי, זאת אומרת גיאוגרפי זה לא בהכרח מרחק מתל אביב, אלא יש פרמטרים אחרים שאנחנו מגדירים מה זה גיאוגרפיה. המשמעות, אני מניח, כמו שאתם הסברתם לי, שהסיפור של תחבורה ציבורית הוא קריטי בנושא של העובדים האלה, אז אולי זה אחד המרכיבים המרכזיים מבחינת גיאוגרפיה.
משה נקש
¶
אז אמרנו את זה גם בדיונים קודמים ואני אומר את זה גם עכשיו. אנחנו קבענו את האזורים הגיאוגרפיים אחרי שבדקנו מספרים ונתונים שבאמת באזור היישובים שנקרא היום פריפריה יש יותר עזיבות ויותר נטישות מאשר במרכז ובמרכז יותר מאשר בתל אביב, ולכן נקבעו האזורים האלה. יחד עם זאת אם יש למישהו הצעה, רעיון, לא פסלנו כלום. אפשר להציע הצעות, אנחנו נשקול אותן ואפשר לשנות. שום דבר זה לא תורה מסיני.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני עכשיו מסמן לך, גם בפעם הקודמת, אתה לא צריך הצעות כאן, אני נותן לך את הכיוונים, תשבו ביחד שעתיים ותגמרו את האירוע. עוד הפעם, עכשיו דיברנו על פתיחה של הסיפור, אם הוא נפטר אז פותחים לו את כל הארץ. שתיים, תמריצים. אתה רוצה שנבנה לך עכשיו את טבלת התמריצים, בבקשה, אז אני אשב איתך ואני אגיד לך, עובד שעבד ונשאר אחרי שהמטופל שלו נשאר בארץ ולא עבר - - -
משה נקש
¶
בסדר, אני אומר עוד פעם, אנחנו לא התנגדנו, בחנו כמה אפשרויות, בחנו כמה חלופות, זה לא שלא עשינו כלום.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם שלוש הנקודות האלה ייבחנו ויתקדמו ויקבלו טיפול, אז אני מאמין שהשוק יתאים את עצמו. אני אגיד לך גם מדוע, יש לך מספיק זרים. אם אני עובד זר ועכשיו יש לי מטופל בדימונה שהוא קשה ואני יודע שאם אני אשאר איתו עד שהוא יילך לעולמו אני אקבל מעבר למה שמגיע לי עוד שנתיים, עוד שלוש שנים.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל, טלי, את מפריעה לי בחשיבה. אני לא נכנס לזה כרגע. אז אני אעשה את החשבון, אני אגיד, אתה יודע מה? גם אם קשה לי פה אני אשאר פה, למה? כי אחרי זה בסוף אני אקבל שלוש שנים, זה המון, בשבילי זה עולם ומלואו. אותו דבר אני אעשה טיפול בגיאוגרפיה. אני אגיד לו, 'תשמע, גם במטופל קשה אתה תקבל שנתיים ואם אתה בכלל נשאר בדימונה אתה תקבל עוד שנה'. אני נותן לו תמריצים. דרך אגב, ברגע שאני נותן לו תמריצים אני כבר לא צריך מקלות. אדוני, עכשיו תעבור לאן שאתה רוצה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אבל אני רוצה להתקדם בדיון, אל תסיטי אותי למה הם רוצים, הייתי שם הרבה זמן. דרך אגב, אף אחד לא מונע מאף אחד לתת לו יותר כסף.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אומר, אורי, ברגע שאתה פותח את הכול, את הצ'ופרים, אתה אומר 'תעבוד אצל מי שאתה רוצה'.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
נכון, אבל מי שלא - - - את הצ'ופרים ולא הכול, אבל יש לו סיבות שמצדיקות, הסיבות שמצדיקות - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אם אני עושה לך מדרג, אני אומר לך 'אם אתה לא עוזב את המטופל שלך בכלל אתה מקבל עוד שלוש שנים בארץ, אבל אם אתה עוזב אותו פעם אחת אתה מקבל שנה וחצי ואם אתה עוזב אותו פעמיים, כלום'. אז אני בא ומתחיל עכשיו, אני רוצה ללכת, אבל יש לי כבר מחשבות, למה שאני אלך? הרי יש לי צ'ופר פה, אני אשאר פה.
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
נכון, אבל אתה באת ויצאת מכזאת הנחה של לפסול בגלל ניסיון של כמה ימים זה לא מוצדק, פסילה על הסף, גם אם יש לך סיבה, היה שנתיים - - -
משה נקש
¶
חבר הכנסת מקלב, הבאנו את הנושא הזה בפני השר ביחד עם כל שאר החלופות וכשנבחנו הדברים אמר השר, 'אני נותן פה הקלה מאוד מאוד מאוד משמעותית בדבר זה שעובדים שהמטופל שלהם נפטר יכולים לעבור לכל אזור שהם רוצים', גם פה הייתה שאלה - - -
משה נקש
¶
בסדר, אתה מוזמן. אני אומר עוד פעם, הייתה גם שאלה אחרי זה, האם אותו עובד שהמטופל שלו נפטר ונתנו לו לעבור לאן שהוא רוצה, אחרי שהמטופל הבא שלו הפסיק את ההעסקה שלו, התפטר ממנו, עזב אותו, נטש אותו, האם הוא חוזר לאזור המקורי? השר אמר 'לא, אני כבר התרתי לו, אני כבר הקלתי, אני משאיר את ההקלה הזאת, הוא משוחרר מכל אזור גיאוגרפי', אז הוא בא - - -
אורי מקלב (יהדות התורה)
¶
קשה לי להאמין שהשר לא קיבל את זה, במקרים המוצדקים, שתהיה פסילה על הסף על יומיים שהעסקת אותו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אורי, הבנתי. לפני שאת מדברת אני רוצה לתת לבחור, כי הוא מצביע יפה ולא מפריע. בבקשה.
צבי רם
¶
אני רוצה להתחבר למה שאמרת בנושא הגיאוגרפי ואחרי זה אני רוצה לעבור לוועדה ההומינטרית, אם יורשה לי. לגבי המגבלות הגיאוגרפיות, אני מתחבר למה שאתה אומר, במתן צ'ופרים או במתן זכויות, זה יעבור בית משפט, אם אתה תתקע מקלות לעובדים אתה תפגע בחופש העיסוק. מתן הקלות זה שורה של דברים - - -
צבי רם
¶
זה שורה של דברים שאנחנו מן השטח, אם ישאלו אותנו, ישאלו את דעתנו כי אנחנו יודעים מה קורה ואנחנו יודעים איזה מצבים אומללים קורים למשפחות כתוצאה מכל המגבלות האלה, מברך יצא מקלל, כל התקנות הגיאוגרפיות האלה פגעו - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה נותן לי עכשיו מה שנקרא נאומים לאומה, אני לא שם, חבל לי על הזמן. אתה לא מבין, אני מסתכל על השעון והשעון זז, אני הקדשתי לנושא הזה, לדעתי, כבר ישיבה שלישית. אני רוצה לומר משהו כזה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לא חשוב. חבר'ה, כל הערה כאן מבזבזת לי את הזמן. בבקשה שמחה ואני רוצה אחרי זה לחזור למשה.
שמחה בניטה
¶
אני רוצה להגיד שיש כאן הטעיה רצינית. קודם כל בנושא הגיאוגרפי, יש גיאוגרפי שאנחנו מדברים על הוועדה ההומינטרית, על אלה שהם יותר משבע שנים, ויש ועדה גיאוגרפית של אנשים שעד ארבע שנים. אז קודם כל בגיאוגרפית של עד ארבע שנים, בשנים הראשונות שלהם, אז בהתחלה מי שהכניס לבית לא נתנו, אחר כך השר אמר שאפשר שבועיים לבחון. הצרה שאחרי שבועיים, עד שהחברה מגישה, עד שזה מגיע לוועדה הוא כבר נמצא שם חודש-חודשיים וכל מיני סיטואציות נוספות ואז הוא כבר היה חודשיים- שלושה ומראש הוא נפסל.
העניין הזה של הטיימינג הוא לא לעניין. אם החלטתם שאתם נותנים לו לבדוק ולהגיש בצורה מסודרת, וגם מחוץ לזה שחברות, אני כבר אמרתי את זה למשה, קיבלו איומים שאם הם יגישו לוועדה הגיאוגרפית הם יהיו על הכוונת, שהם מקבלים מקרים כאלה ודואגים להעביר אותם. מה שהוא אומר, משה, שכבר הקלו, אני אומרת לך, דוד, אני מדברת על עובדות בשטח, לא מה הם מדברים, לא מה שהשר אמר ופרסם בגדול ועשה לעצמו כותרות, אלא מה שקורה בשטח. בשטח הוועדה ההומינטרית גיאוגרפית לא מקבלים, פוסלים על הסף, אפילו לא מוכנים לקבל את הניירות ואותם אנשים, במיוחד כשמדובר בקשישים, הם לא מקבלים את הקצבה של ביטוח לאומי, שעל זה צריך בכלל - - -
שמחה בניטה
¶
הנה, יש לי מישהו, חמישה חודשים לא קיבל ואז העובד, אל"ף, ברח, כי הוא לא יכול היה לשלם לו, אנשים נזקקים - - -
שמחה בניטה
¶
עוד דבר אחד, הם פוסלים על הסף כאלה ש - - - יש להם עכשיו דבר חדש, עובד שהגישו עליו פעם בקשה ואישרו לו כנראה אצל הזקנה שבינתיים עזבו או החולה נפטר, אתה לא יכול להגיש עליו עוד פעם. אם הוא לא קיבל ויזה בדרכון והחולה נפטר, במיוחד יש לי חולה סרטן, הוא לא יכול לקבל ויזה כי הגישו עליו פעם, והוא לא קיבל ויזה.
שמחה בניטה
¶
הוא עבד חודש, אני אומרת לך, אצל קשישים שהם רוצים לקבל את הקצבה מביטוח לאומי. חברות כוח האדם מגישות מיד את הבקשה, עושים להם את זה כדי שהם יקבלו ובסוף זה לא מסתדר, מכל מיני סיפורים, פוסלים אותם על הסף, במיוחד שהם הולכים לנכים. דוד, אני מייצגת פה נכים ונכים הכי קשים. אני אומרת לך, תעבור בית בית, אם אתה לא נופל מהרגליים לא קוראים לי שמחה. מה שהבאתי לך פה זה עוד אנשים שיכלו לבוא. זה מונשמים, הם עם ניוון שרירים וכל מיני מחלות והם לא מבינים. דוד, הם פוסלים אנשים על הסף ש - - -
משה נקש
¶
אני יכול להסביר, אדוני היושב ראש? שמחה, אני אבהיר את הנקודה. עברנו לוועדה ההומניטרית עכשיו. עובד זר, שמגישים בקשה, שהוא כבר מעל חמש שנים במדינת ישראל והגישו בקשה לוועדה הומניטרית והבקשה הזאת אושרה על ידי השר, באופן חריג, החוק אומר שאפשר לאשר פעם אחת. מה הרציונל של זה? שהעובד הזה, באים וטוענים שהוא קשור מאוד למטופל, נקשר, למרות שהוא כבר פה שבע שנים - - -
משה נקש
¶
היה לו מטופל, עבד איתו שש שנים בישראל, נפטר, נשאר לא חוקי, מצא מעסיק חדש. בא המעסיק החדש, אומר 'אני מאוד מאוד קשור אליו, תיקחו אותו ממני אתם הורגים אותי'. בסדר, הבאנו לוועדה, המלצנו לשר, השר אישר, כי החוק אומר בסדר, אנחנו לא רוצים לפגוע בו. נפטר גם המטופל הזה, או שהוא עזב אותו, או לא משנה, מאיזה שהיא סיבה הפסיקו את ההעסקה. העובד הזה הולך עכשיו למעסיק הבא בתור, אז אין לזה סוף לדבר הזה. ולכן החוק אמר, פעם אחת אפשר לאשר.
משה נקש
¶
יותר מזה, וצריך להתייחס לזה גם בעניין של התמריצים וההגבלות שאמרת קודם. העובדים הזרים שיישארו במדינת ישראל הרבה שנים, צריך לקחת בחשבון את הסטטוס שלהם ואת המעמד שלהם. יבואו לפתחנו בקשות למעמד של עובדים זרים במדינת ישראל וגם את זה צריך לקחת בחשבון.
שרי גבאי
¶
שמחה, זה איום שמבוסס על החלטות, על החלטות של בית משפט שקבע, כבר יש קביעה כזאת, שמעל עשר שנים צריך להתחיל להשוות להם תנאים כמו לאזרח ישראלי.
י"ט
¶
אני אמא של ילדה, נערה, שהיא פגועה קשה ביותר ואני נכללת בקטגוריה הזאת שהגיעה אליי עובדת שעבדה חמש שנים בקיבוץ עין הנציב, טיפלה במסירות באישה זקנה שנפטרה, הגיעה אליי, והוועדה דחתה את המקרה על הסף בגלל מעבר מאזור לאזור. אז אני רוצה לשאול את מר נקש, השר יצא בהודעות שהוא הולך לשנות ומר נקש אמר עכשיו, מתי זה יקרה? אני הגשתי את הבקשה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אז תאמיני לי שאני מבין קצת יותר - - - אם היה לי זמן פה הייתי מספר לכם סיפור, אבל אני לא רוצה ואין לי זמן, אז אני אגיד לכם רק משפט אחד. אולי אני נראה אהבל, אבל אני לא אהבל, אני מבין יותר מהר ממה שאתם חושבים, לכן חבל לי על הזמן. בבקשה, משפט אחד ואני רוצה לסכם.
נעמי מורביה
¶
אני נעמי מורביה, יושבת ראש מטה מאבק הנכים ונציגת פורום ארגוני הנכים. אני רוצה להפנות את תשומת לב יושב ראש הוועדה למשהו שצריך גם להבין אותו. עובד, כדי להתמקצע ולדעת להפעיל את המכשור ולצנתר ולעשות סקשן וכל הדברים שהוא נזקק לעשות עבור נכה קשה, ובדרך כלל מדובר בנכים קשים, לא רק בקשישים, זה דורש המון זמן. ברגע שהוא כבר מתמקצע, זה יכול להיות שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, חמש, לצערי הרב קורה והחולה הולך לעולמו, חבל, רק בגלל האיום שמא ואולי אם הוא יישאר עשר שנים. אדוני היושב ראש, מרגע שהוא נכנס לארץ כל התנאים שלו הם כמו כל עובד ישראלי אחר, על פי חוק שכרם והתנאים והזכויות שלהם הם ככל עובד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
הבנתי. אני רוצה לסכם, ברשותכם. משה, אני מבקש, אני אזמן אתכם לכאן בעוד שבועיים. אני מבקש לקבל את ההתייחסות שלכם לארבעה דברים, אחד, לגבי הנושא של המעבר בין אזור לאזור, דבר שכבר דיברת ודיווחת עליו.
היו"ר דוד אמסלם
¶
כן. שהמטופל נפטר, מה שדיברת אתה. הנושא השני זה לגבי התמריצים, הן הגיאוגרפיים והן התמריצים למטופל הקשה, במעברים הכוונה. אמרתם שמותר לו לעבור פעמיים, אז אם ניתן לו תמריצים, שאם הוא לא עובר הוא יקבל צ'ופרים, גם בפעם הראשונה וגם בפעם השנייה. ככה אנחנו נדאג יותר, נכוון לכיוון המטופלים הקשים.
שלוש, צריך לבחון חזרה כנראה את הסיפור המונח גיאוגרפי. המונח גיאוגרפי מבחינתנו זה הכוונה במקומות שלעובדים קשה לעבוד שם. זה לא בהכרח מרחק ממרכז הארץ, אלא צריך לפרק את המרכיבים, מדוע העובד מעדיף אזור א' על פני אזור ב' ולפי זה לבנות את החבילה.
היו"ר דוד אמסלם
¶
משה, בגדול אני מבקש לבחון את המושג גיאוגרפיה. האזורים, אתה בנית אזור 1, 2 ו-3. אני מניח שלא זרקת טוש, צבע, מה ש - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
טלי, היה בה היגיון. גם אם אני לא מקבל את ההיגיון שלכם, אני מניח שזה לא היה משהו שרירותי, באת ככה, סגרת עיניים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
לכן בואו תבחנו חזרה. אני אגיד לך משהו, בעולם המושגים שלי, כל הנחות העבודה שאנחנו מניחים ומקבלים לגביהן החלטות, בוחנים אותן כל תקופה. אם זה עובד ממשיכים, אם יש בעיה מתקנים. זאת אומרת זה לא פעם בשנת תרפפ"ו שמנו איזה עמדה ועכשיו כל הזמן אנחנו שולחים את החייל לעמדה, בלי קשר, אולי בכלל הגבול כבר התרחק 20 קילומטר מפה. לכן אני אומר, זה שווה לבחון את הנחות העבודה כל הזמן.
דבר אחרון, ולפני שאני נותן לאלי, למרות הסיכום שלי, להגיד כמה מילים, בגלל שהוא חבר שלי ואני אוהב אותו, אני מבקש גם לבחון את הסיפור של הוועדה ההומניטרית, מה שאמר כאן אורי וגם התחבר למה שאמרה שמחה וגם מה שאמרה טלי. בסופו של דבר, גם אם מדובר בעובד שסיים את תפקידו בארץ, נפטר לו המטופל אחרי חמש שנים והוא היה צריך לעזוב והוא מצא לו מטופל אחר, וגם אם הוא עבד אצלו תקופה מסוימת לא חוקי, בגלל שהם צריכים לבדוק בכלל אם הם מתאימים - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אמרתי, לבדוק אם הם מתאימים. ברגע שיש התאמה, חבל לפרק את החבילה, גם אם הבחור לא בסדר. לכן צריך להסתכל קדימה, יכול שאפשר להגביל את זה למטופל אחד, כמו שאמרת, ולא תהיה פה סדרה שהבן אדם יישאר פה עד גיל 80, יכול להיות שנחשוב על משהו אחר, אבל בוודאי ובוודאי שהנקודה הקריטית שאני מזהה אותה בסיפור הזה זה שכשיש לך מטופל שהוא החוליה החלשה בכל האירוע פה, הוא גם לא יושב פה, כי הוא לא יכול לבוא לפה, וסוף סוף יש לו איזה מישהו שנותן לו קצת טיפול, חום ואהבה, אז זה חיבור שאסור לנתק אותו בגלל שזה חיבור אנושי. כאן, לדעתי, בקטע ההומניטרי, הוועדה ההומניטרית, לא צריך להגיד לו 'שמע, אם התחלת לעבוד, לא יעזור כלום' - - -
משה נקש
¶
אני יכול להגיד משהו קטן קטן? שמחה, תקשיבי, זה חשוב. זה דיון שיהיה לנו עם היועץ המשפטי של הוועדה בהמשך השבוע, אבל השר כבר הנחה, וזה גם פורסם, שבכל העניין של הוועדה ההומניטרית, שעובדים שהם מעבר לחמש שנים, י"ט דיברה על העניין הזה קודם, כנראה נלך לכיוון ביטול התקנה הגיאוגרפית שם. נקל, לא נפסול אנשים על הסף בגלל בעיה גיאוגרפית בוועדה הומניטרית.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני אגיד לך עוד מעט את לוחות הזמנים. ניתן לאלי. אלי, בבקשה, שתי דקות ואני רוצה לתת את לוח הזמנים לגבי ההמשך.
אלי לוי
¶
דודי, קודם כל אני, לא בגלל שאני חבר של דודי, אני רוצה לברך אותו על עבודת הקודש שהוא עושה. אני נמצא פה פעם שנייה ואני לא ראיתי עוד חבר כנסת שככה נאמן לדרך שלו ושומע למשפחות. דבר שני, מתגעגעים אליך בעירייה, שואלים עליך.
אני חושב שהתקנה הראשונה שאמרת, לפי האזורים, שאם החולה נפטר, זו תקנה מצוינת. אני אתן את המקרה הפרטי שלי, שזה בדיוק מה שקרה, רק השאלה שלי למשה, ומשה, אני רוצה לשבח אותו, הוא הפנה אותי לזה, כי אם לא העובדת שלנו הייתה עפה מפה. הוא הפנה אותי לבית דין לעררים והשופט שם באמת בסדר, שמחה הייתה איתי, והוא קבע שעד לא נגמור פה את כל הדיונים ואת כל השינויים בחוק היא יכולה לעבוד על סמך אישור שלו. אין לה ויזה, אין לה שום דבר בדרכון, היא לא - - -
אלי לוי
¶
בית הדין לעררים הכשיר לי והוא אמר שהיא כמו כל עובד, עד שתהיה פה פסיקה של הכנסת. היא קצת פוחדת, כי היא הולכת עם מכתב של השופט, היא פוחדת, השאלה שלי, במקרה הפרטי שלי, משה, הם יכולים לתת לה אישור קבוע.
שרי גבאי
¶
אני רק חייבת לחדד, בית הדין לא נתן ויזה וגם לא נתן אישור, בית הדין לא נותן אישורים. מה שבית הדין קבע זה תקופת התארגנות בהסכמה איתנו ו - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מניח שאין מחלוקת כאן, אתם גם הבנתם את הבעיה ההומניטרית, גם השופט נתן לכם את החילוץ ההומניטרי וכולנו מחוברים לעניין, בסך הכול מדובר בטרגדיה.
שרי גבאי
¶
אני רק חייבת לומר בהקשר של בית הדין, שדווקא בית הדין קיבל את עמדת הרשות בכל הנושא של הדחיות על הסף, בנושא של הוועדה ההומניטרית וועדה גיאוגרפית לעניין העסקה שהתחילה לפני, זאת אומרת שבית הדין כן מסכים עם עמדת הרשות. זה לא נכון להגיד, אולי במקרה הפרטני הזה ניתנה תקופת התארגנות, אבל בגדול הוא מקבל את עמדתנו.
אלי לוי
¶
אני לא יודע מה זה תקופת התארגנות, אני יודע שיש לי מכתב שכתוב שזה ייגמר בוועדת הכנסת, עד אז יש לה אישור.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה לא הנושא. אני אומר, בגדול, אל תבלבלו אותי בין הוועדות, אני חושב, כפי שאמרתי קודם, אם יש עובד שנשאר בארץ לאחר פטירת המטופל שלו והוא כבר נמצא פה למעלה מחמש שנים, קרי הוא צריך ללכת ונשאר ומצא לו איזה שהוא מטופל אחר ומה שנקרא נפשו נקשרה בנפשו, אני חושב שזה כמעט על גבול הבלתי אנושי להפריד ביניהם, גם אם החיבור הוא לא היה בסדר. אני מבין שצריך לעשות איזה שהוא סוף, אי אפשר לייצר 30 חיבורים כאלה בגלל שאחרת הוא כבר יהיה אזרח ישראלי לכל דבר. אבל אני חושב שאנחנו יכולים לאפשר אופציה אחת, סיבוב אחד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
אני מסכם את האירוע. אני כבר סיכמתי את הנקודות, אני רק סיכמתי בגלל שרציתי לתת - - -
אלי לוי
¶
דודי, לא קיבלתי תשובה מהם, אם אני יכול לבוא אליהם ולקבל ויזה. הבחורה הזאת, אני הסברתי את - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
בגדול, מה שחשוב, אלי, שהיא נשארת פה, עם המכתב הזה או עם האישור ההוא שלהם זה פחות חשוב לי.
היו"ר דוד אמסלם
¶
זה הסיכום שלי בעניין ואני רוצה להגיד לוחות זמנים. בעוד שבועיים אני אבקש ממך, משה, לבוא ולדווח לי על העניין, לאה תקבע לנו. אני אקבע עם השר בעוד שלושה שבועות, אני ואורי מקלב ואתה, כדי ללבן את העניין הזה סופית, בגלל שאני לא רוצה בפינג פונג הזה לרוץ ממך לשר. אתה, מה שנקרא, לא צריך דרך המ"פ והצדעה, אז לכן אני אומר, או שאתה מביא לי בעוד שבועיים את העסק סגור ואז אני מתקדם, ואם לא, אנחנו כבר מראש נקבע, מעכשיו, מקסימום אני אבטל את הפגישה עם שר הפנים וחבר הכנסת מקלב ואתה ושרי. פגישה בנושא של ארבע הנקודות שסיכמתי, המעבר, הנושא של התמריצים הגיאוגרפי - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה רשמת, אבל אני צריך לרשום, כי כשאני לא רושם אני לא שואל אותך מה רשמת. בחינה מחדש של האזורים הגיאוגרפיים והנושא של הוועדה הגיאוגרפית וההומניטרית, הסיפור של המעברים, בין המטופל הראשון לפחות לשני, גם אם הוא היה לא חוקי וגם אם הוא עבר את השנים שמותר לו לשהות בארץ. לפחות לתת לו עוד אופציה כזאת לעוד מטופל.
יריב שוריין
¶
לא דיברנו בכלל על הוועדה ההומניטרית, כבוד היושב ראש, דיברנו פה בעיקר על הוועדה הגיאוגרפית, או שערבבו לתוכה את הוועדה ההומניטרית, שהיא הנושא ה - - -
היו"ר דוד אמסלם
¶
אתה צודק, אבל היות שאני כבר גולש לדיון הבא שמונה דקות, לכן אמרתי לכם, אני אולי אעשה עוד דיון לגבי הנושא ההומניטרי, אני רוצה קודם כל לקדם את הסוגיות האלה, שהן חשובות לי מאוד.
היו"ר דוד אמסלם
¶
ישנה הצעה, אומר לי היועץ המשפטי לגבי הנושא של הוועדה ההומניטרית, זה יושב אצלנו כאן לדיון בוועדה בנושא שינוי חקיקה, אני מניח.