הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 177

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, י"ט בטבת התשע"ז (17 בינואר 2017), שעה 10:13

יישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

קסניה סבטלובה

יואל רזבוזוב

עומר בר-לב

יוסי יונה

טלל דולב - מנהלת מטה היישום, משרד ראש הממשלה

אהוד פראוור - סמנכ"ל, משרד ראש הממשלה

סיון גולדשטיין-הבר - מנהלת תחום רשויות מקומיות, משרד ראש הממשלה

ארנון אפק - פרופסור, משנה למנכ"ל משרד הבריאות

טדי גרמאי - מחלקת חינוך קידום בריאות, משרד הבריאות

שלומית אבני - מנהלת תחום צמצום פערים בבריאות, משרד הבריאות

שיר פרי - מ"מ מנהלת תחום תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

איריס פלורנטין - סמנכ"לית שירותים חברתיים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יונתן טיקוצקי - אגף כח אדם ושכר, משרד הפנים

מאיה יוכבד-שריר - מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

גילת דנה - מפקחת ארצית מינהל חברה ונוער, משרד החינוך

שרה זילברשטרום - דוקטור, מנהלת אגף התמחות וכניסה להוראה, משרד החינוך

גילה קרול - ממונה מיומנות יסוד אגף חינוך יסודי, משרד החינוך

דינה דרורי - מרכזת תחום מורשת קהילות, משרד החינוך

ירקית אלקיים - מנהלת תחום פרויקטים רוחביים, משרד החינוך

עירית בירן - סגן מנהלת מינהל החינוך הפדגוגי, משרד החינוך

איילת קרפ - אגף אסטרטגיה, משרד הכלכלה

קרן בן-נתן - אכ"א ראש אטום, משרד הביטחון, צה"ל

אהרון לוי - האגף הביטחוני חברתי, משרד הביטחון

יאיר דורנפלד - ראש החטיבה לארגון ותכנון, המשרד לביטחון פנים

שי יאסו - רפ"ק, קצין תיאום וקישור, המשרד לביטחון פנים

יהושע באואר - סגן ראש אגף חברה ומניעת פשיעה, המשרד לביטחון פנים

שבתי דורנפלד - מלווה חטיבת הדוברות משטרת ישראל, המשרד לביטחון פנים

דוד מלכא - סגן ראש מינהל הספורט, משרד התרבות והספורט

אייל מדן - רפרנט באגף תקציבים, משרד האוצר

רמי רוזן - יועץ מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון

נאיף הינו - סמנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה

בלאל מוסא - ממונה מטה ותכנון, נציבות שירות המדינה

אילת קארפ - צוערת, אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה

תאופיק עאסלה - מנהל תחום גיוון תעסוקתי, נציגות שירות המדינה

צח בן יהודה - מרכז מחקר ומידע, הכנסת

מספין אלמיהו - מנהל מוקד עירוני לעולי אתיופיה, עירית ירושלים

פנטהון סיום - שליח נייד לאתיופיה, הסוכנות היהודית

ורד אחיהון - מנהלת תוכן פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית

שושנה בן-דור - מנכ"ל, ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

ניסים שלם - מ.מ. יו"ר מועצת תנועות הנוער

פנטהון אספה- דויט - מנכ"ל העמותה, טבקה - מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

דן פוטרמן - מנהל תוכנית, ישראל קרן מוריה, מוזמנים שונים

רוני אקלה - מנכ"ל, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

מיכל אברה סמואל - מנכ"ל, עמותת פידל

דורין אברהם - קשרי ממשל, עוזרת מנכ״ל, הוועד היהודי האמריקאי

פקדו גדמו - חבר ועד, נציגי ארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בפרויקט הלאומי האתיופי

יצחק הילדסהימר - עיתונאי ואיש חינוך בתפוצות, מוזמנים שונים

אבנר סנבטו ג'מבר - דובר עמותת טבקה, מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה

רון אקלה - מנכ"ל, הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל

טל האס - מחקר והערכה, המרכז הישראלי לחדשנות

עדי יונס - רכז התכנית לתלמידים יוצאי אתיופיה, מוזמנים שונים

יעקב ברגיל - חבר הנהלה קשרי חוץ, מוזמנים שונים

ציפורה רוזנברג - פעילה, מעורבת

ליסה לוב - פדרציית קליבלנד, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה

סטיבן דנקר - מוזמן/ת

דנה גורדון שושני

עופרה ארגס - חבר המתרגמים

יישום התוכנית הממשלתית לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה

בוקר טוב לכולם. אנחנו היום נקיים דיון המשך במעקב יישום התכנית הממשלתית לשילוב יוצאי אתיופיה, שאושרה על ידי ועדת השרים בראשות ראש הממשלה.

התכניות לשילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה, אני חייב להגיד שבתכנית בסדר גודל כזה זו פעם ראשונה במדינת ישראל שיש ראש ממשלה שאכפת לו והוא מעורב, שם את הדגש והזמן שלו, יש ראש ממשלה שעשו ונותן לפקידים לעשות מה שצריך. לזכותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ייאמר שהוא לקח את האחריות לאחר שהוא שמע את הבעיות שלוש שעות הוא ישב, אנחנו ישבנו לידו ושמע את הבעיות בכל המובנים. ואז השלב הראשון היה באמת לזהות ולהכיר בבעיות.

השלב השני הוא הנכונות לפעול בהקמת ועדת שרים בראשותו, והדבר השלישי זה מעורבות של נציגי הקהילה בהכנת התכנית ובכל השלבים. אני חושב שאלה השלבים שהביאו אותנו למצב שהגענו אליו היום, שאושרו כ-11 תכניות, ואפילו אם אני מחשיב תכניות נוספות כמו מל"ג, אז 12 תכניות, כדי לתת מענה למכלול הבעיות שהוצגו, כדי להסיר את המכשול לשילובם של יוצאי אתיופיה בכל התחומים לתוך החברה הישראלית.

הפעימה הראשונה הייתה באוקטובר 2015 –תכנית חינוך, רווחה ובריאות. התכניות האלה הן תכניות של 4 שנים, 2016 עד 2019. משרד החינוך קיבל תקציב לתכנית שהוא הציג בסך של 192 מיליון שקלים. משרד הרווחה קיבל 80 מיליון שקל, ומשרד הבריאות 19.6 מיליון שקל. אני מדבר על תכניות במהלך ארבע שנים.

הפעימה השניה התקבלה בפברואר 2016. באותו יום התכניות היו תעסוקה – משרד הכלכלה היה בזמנו, היום משרד העבודה, קיבל 55 מיליון שקל כדי להכשיר ולשלב עובדים לא אקדמאיים במשך 4 שנים. ובנוסף גם הייתה תכנית תעסוקה מנציבות שירות המדינה, לשלב 80 אקדמאים בשנה.

תכנית של צה"ל, לסגור את ה תכניות המבדלות. משרד בטחון הפנים קיבל 22 מיליון שקל לתכניות שלו. אלה התכניות שהתקבלו בפעימה השניה.

התכניות שהתקבלו בפעימה השלישית זה אישור דו"ח משרד המשפטים למיגור גזענות ואפליה והתכנית אושרה, 7 מיליון שקל, ומשרד התרבות והספורט הציג תכנית לחיזוק הספורט בקהילה – 19 מיליון שקל. הפעימה הרביעית והאחרונה זה תכנית של משרד השיכון, ל-200 זוגות בשנה, 800 זוגות צעירים בארבע שנים. סדר גודל של 1 מיליון שקל, 10% הון עצמי, 900,000 שקל לכל זוג, סכום שמחולק ל-2 – 600,000 שקל כספי המדינה ו-300,000 שקלים בערבות המדינה, כספי הבנקים. הזוג יכול לקבל 900,000 שקל. זו ההחלטה.

בנוסף היו תכניות של מל"ג, 100 מיליון שקל תכנית של 5 שנים, בפעם הראשונה להכניס את יוצאי אתיופיה לתכנית החומש של מל"ג. עד עכשיו היו רק חרדים, דרוזים, ערבים. יוצאי אתיופיה לא היו שם. קיימנו דיון גם בעניין הזה, דיון פרטני לבחינת התכנית, והבטיחו לנו שבפברואר התכנית תתחיל להיות מיושמת בשטח. אלה התכניות שאנחנו יודעים עליהן ואושרו וגם תוקצבו.

אני צריך להזכיר כי דיון המעקב האחרון שעשינו, הגדרנו את זה בוועדה כהתארגנות מתקדמת. היום אנחנו רוצים לשמוע יישום ביצוע בשטח. אני לא רוצה לשמוע "לא קיבלנו כסף", "לא הגיע הכסף", אנחנו צריכים לשמוע היום התחלת ביצוע, שהמשרדים האלה כבר מבצעים. אנחנו רוצים לשמוע באיזה סדר גודל הם התחילו לבצע, ולאיפה הם הגיעו. זו ההתקדמות שאנחנו רוצים לשמוע.

למעט אם יש פער בין מה שהם אמרו שבוצע לבין מה ש- - - אני מעלה את זה כתהייה.

אנחנו נשמע. לכל התכניות האלה יש כתובת אחת. המשרד המתכלל הוא משרד ראש הממשלה. אני לא צריך לרוץ לכל משרד, יש לי כתובת, משרד ראש הממשלה ששם שלושה או ארבעה אנשי צוות שהם אחראים לבקרה על יישום ההחלטות.

לכן אנחנו נשמע קודם כל את נציגי משרד ראש הממשלה באופן כללי. אם כל משרד יציג, אני אתן חמש דקות לכל משרד, כי א ני רוצה לדעת רק אם התחלתם, ובאיזה סדר גודל.

אני חייב לומר שהוועדה עושה סיור ודיון ברשויות המקומיות בשטח, והשאלה הראשונה שלי לרשויות המקומיות היא האם התכנית הממשלתית לשילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה הגיעה או לא הגיעה אליהם. לצערי הרב התשובה שניתנה לי הייתה "לא".

יכול להיות שישנן אי הבנות, אבל אנחנו רוצים לשמוע ישר מהמשרד המתכלל וגם ממשרדי הממשלה שאחראים לביצוע. אני נותן את רשות הדיבור לסמנכ"ל משרד ראש הממשלה. אני חייב לומר לכם שהוא אדם שמתמיד למרות שאנחנו רבים ומתווכחים הרבה, אבל הגענו אחרי ויכוחים לתוצאות האלה, ואני רוצה לשמוע באמת מה הולך ואיך זה.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה קודם כל לומר שאני טלפנתי לחבר הכנסת נגוסה וביקשתי את קיום הישיבה הזאת כי חשבתי שאנחנו צריכים לדווח לקהילה ולציבור ולעשות את זה באופן מסודר. אז כל מי שרוצה לכעוס על הכנסת בעניין הזה שיכעס עליי, אני הזמנתי את הדיון.

זה לזכותך. הפעם זו הייתה יוזמה שלו, אנחנו רוצים לבוא ולדווח.

אודי אומר שהוא מדווח לציבור ולקהילה. הגוף שאליו גם צריך לתת את הדין והחשבון זה הוועדות של הכנסת.

הצטרפו חבריי חברי הכנסת יוסי יונה וגם חבר הכנסת עומר בר לב. כמובן לחברי הכנסת יש ועדות שונות והם יבואו וילכו, זה הנוהג הרגיל פה.

באנו היום להציג תמונת מצב לאחר ששלב התכנון של הממשלה על כל הממדים שלו הושלם, ואחרי שמונו לכלל תכניות הממשלה שני מנהלים, אחד לתכנית של המאבק בגזענות שיושב ממש מולך, אדוני היושב ראש, עורך דין - - -, וטלל דולב במשרד ראש הממשלה, לכל התכניות שהייתי קורא להן חברתיות וכלכליות.

צריך להגיד שאנחנו אחרי כמה דברים שהיו מורכבים, והגענו בסופו של דבר לסיומם. אני חושב שתכנית הדיור שהתקבלה זה עתה היא תכנית מאוד חשובה, לידתה בייסורים ואני חושב שיש בה הרבה בשורות, גם לאנשים כפרטים, וגם למהלכים של פינוי בינוי שאני תולה בהם תקווה עצומה. אני חושב שגם המהלכים שנעשים היום במשותף בין המשטרה למשרד המשפטים הם אבן דרך מאוד חשובה וצריך לומר שברקע לכל אלה נמצא, ותיכף נגיע לעניינים שלנו, הנושא של תרומות הדם שמשרד הבריאות הסכים לפתור.

באנו הנה היום לתת דו"ח מצב, אנחנו נרצה לבוא בעוד חצי שנה בוודאי שוב, אני חושב שכך נכון. אני חושב שדו"ח מצב לא אומר שהכל שושנים, אבל אני חושב שחשוב לספר לאן הגענו ולאן לא הגענו. המטה של טלל דולב הצליח תוך שבועות ספורים לגבש את התמונה, להניע חלק מהדברים שהיו תקועים, ונוכל להציג את התמונה הזאת.

צריך להגיד מילה אחת על תפקיד של מתכלל ומשרדים. אנחנו במבנה פוליטי אחר מכפי שהכנסת כל הזמן הייתה רוצה אולי, האחריות על הביצוע היא במשרדים, אנחנו גורם מתכלל, אנחנו לא הלכנו לשום מקום אבל בסופו של דבר גם החלטות הממשלה מטילות אחריות על המשרד המבצע. אני אגב חושב שהמשרדים פועלים מתוך התחושה הזאת הרבה מאוד של אחריות ומסירות.

התכנית הזאת היה לה הריון, ארוך גם בדיאלוג עם הקהילה וגם בתוך הממשלה. התוצר של הריון ארוך שהשותפים מכירים זה את זה. אין לנו היום מה שהיה כמעט בכל תכנית ממשלתית אחרת, קושי להרים טלפון, פה יש אנשים שעונים, יש אנשים שאכפת להם יש אנשים שהם מחויבים, חלק גדול מהם יושב פה ואני חושב שמגיע להם תודה על המאמץ העצום, וכאמור דו"ח ביצוע הוא לא הכל שושנים, הוא גם רחוק מלהיות הכל להיפך, שלא נטעה, ואני חושב שצריך לתת לטלל לומר כמה דברים.

תודה. הצטרפו אלינו חבריי חברי הכנסת קסניה סבטלובה ויואל רזבוזוב.

טלל מבקש לדבר בסוף אחרי כולם.

אז מי מציג לנו?

כל משרד.

בסדר. כמו שאמרתי בהתחלה ניתן לכל משרד 5 דקות שיציגו לנו בתמצית, וזה אפילו יותר מדי. כדי לתת גם באמצע כמובן לחברי הכנסת יש את הפריבילגיה לשאול ולהביע דעה. אני מבקש מהאחרים שמשתתפים לתת למשרד להציג, לרשום את השאלות ובסוף נקיים דיון כללי. לכל המשרדים, אנחנו רוצים לדעת אם התחלתם או לא, ואם התחלתם תעדכנו אותנו באיזה סדר גודל. ראשית משרד החינוך בבקשה.

בוקר טוב. אני סגנית סמנכ"ל מינהל פדגוגי. אני אתחיל לפי סדר שהיה במצגת ולכם יש את זה בנייר, אני אתחיל מהתכנית מהגן, קשת שהצגנו אותה בדיון הקודם, היא עובדת היום ב-41 גנים, 471 תלמידי גן, 471 הורים, הקבוצות עובדות במקביל, הורים וילדים. עבודה עם מעורבות הורים גם היא עובדת ב-20 קבוצות, 305 תלמידים ו-308 הורים.

בנושא של התגבור הלימודי, אנחנו עובדים היום עם 2,632 תלמידים בפועל שמקבלים תגבורים, התכנית עד סוף השנה תהיה יותר רחבה. תכנית ליבה בקבוצות תגבור לבגרויות – 194 תלמידים בפועל, הנושא של - - - איתור תלמידים עם קשיים והדרכה, 500 תלמידים מקבלים בפועל הדרכה וליווי, כולל המורים שמלמדים אותם בשוטף. בחינוך היסודי נכנסו לטיפול הוליסטי בית ספר כ-1,986 תלמידים בני הקהילה. בנושא של מצוינות, יש לנו שתי תכניות בעצם, נכנסנו לגיוס תלמידים לפעילויות, גייסנו 449 תלמידים לתכניות המצוינות ומחוננים שמבחינתנו זו פריצת דרך, אתם זוכרים ש אנחנו לא הגענו ל-300 בשנה שעברה, זה ממש גיוס מאוד רחבה ויפה. תכנית המניעה לתלמידים עם קידום נוער, יש לנו היום 898 תלמידים שעובדים בפועל.

התבקשנו להציג הישג, אנחנו חושבים שההישג המדהים ביותר זה היכולת לגייס את התלמידים לתכניות מצוינות ומחוננים והנושא שהוא יותר מורכב הוא נושא הפעלת התכנית עם ההורים, ששם עדיין אנחנו עובדים על לשכנע אותם לבוא לקבוצות שבעצם מטפלות בקשר בית ספר הורה ותלמיד ולא בהורות, כי זה לא הנושא שלקחנו על עצמנו, ואנחנו מתקדמים עם זה, אני מקווה שיהיה לנו לדווח לכם בצורה יותר מפורטת במפגש הבא.

אדוני היושב ראש, יש לי כאן הערה. אני מאוד שמח שיש הישג איתור תלמידים מצטיינים אבל נראה לי שבסוף כשמדברים על ההישגים במערכת החינוך לבני העדה האתיופית, ההישג המיוחד זה איתור תלמידים מצטיינים? המצטיינים תמיד יסתדרו בסוף. זה הדבר שמצוין כאן.

אבל מעולם לא נגענו ב - - -

אני לא נגד זה, אבל אני אומר, ההישג של התכנית הזאת, של משרד החינוך, לא יכול להיות הדבר העיקרי איתור תלמידים מצטיינים. זה BY PRODUCT חשוב אבל הנושא העיקרי זה צמצום הפערים.

יש כאן עבודה עצומה על צמצום פערים והיא מופיעה פה. כמעט כל דבר אחר שמופיע פה, זה זה. הדבר שהכי הרבה הטריד אותנו היה שהקבוצה מתקדמת, מצטיינים אין. מצטיינים אומר מי ילך למדעים באוניברסיטה. מצטיינים אומר מי ייקח תפקידי מובילות, וכשאתה רואה שבחלק העליון, בכל התכנית של דרך חדשה, כשאתה רואה שבחלק העליון, החלק שהוא המאיץ של החברה הישראלית, אין אנשים, וזה בעוד רגע על המכינות הקדם צבאיות, זה יבוא בהמשך, אין. זה הישג חשוב, זה לא קרה קודם.

אני לא אומר שזה לא חשוב, אבל הכותרת הישגים ואתגרים בקידום לימודי, אז ההישג היחיד שמצוין, העיקרי, איתור תלמידים מצטיינים. סליחה, זה יפתור את הבעיה? זה מאוד חשוב, אני מסכים.

חברי הכנסת אני מציע שתתנו למשרד לסיים ותרשמו את השאלות. בבקשה תמשיכו.

אני מנהלת אגף התמחות וכניסה להוראה במשרד החינוך. דבר מדהים קורה, תכנית אספה מופעלת בשש מכללות, זו תכנית ייחודית לבני הקהילה שמשלבת ביחד ולחוד בתוך הקמפוס. התכנית הצליחה השנה להכניס, כלומר בעזרתנו עם שעות תוספתיות, 85 בוגרים בתוך המערכת, שזה הרבה יותר ממה שחשבנו, כי במחזור יש בערך 60. זאת אומרת נכנסו למעלה ממחזור וזו הייתה באמת התרגשות גדולה. אפשר לדווח שמנהלי בתי הספר רואים בכך העצמה רצינית גם כלפי תלמידים, גם כלפי מורים וגם כלפי הקהילה כולה.

לצד זה יש לנו השמה נוספות, השנה נכנסו 121 בני הקהילה, לאו דווקא מתכנית אספה, ובכך אנחנו מתקדמים אל היעד. רק להזכיר שהיעד היה 600 בני הקהילה מורים ב-4 שנים, שמצטרפים מתוכם כבר 300 שהיו קיימים, אז אנחנו הוספנו עוד 121, זאת אומרת שעכשיו כבר יש 421 אנשים ואנחנו מתקדמים אל היעד ואני חושבת שזה יהיה אפילו עוד יותר מהר מהארבע שנים שניתנו. הליווי שהם מקבלים וההעצמה שהם מקבלים מוכיחה את עצמה.

אלה שהם בוגרים, שיבצתם אותם במערכת החינוך כמורים?

כן. מתוך תכנית אספה השתבצו 85. ועוד אליהם הצטרפו עוד שהם לא היו מבני התכנית, בסך הכל 121 אנשים. אנחנו פוגשים אותם, הם מאושרים, הם מלמדים מדעים, הם גננות, באמת אנשים מצוינים.

היעד זה להכשיר 300 מורים לארבע שנים. למה זה רק 250? מה הבעיה? חסרים מועמדים או מה?

אני חושבת שהיעד היה שילוב של עוד 300 מעבר ל-300 הקיימים, כך שיש 600 ב-4 שנים. לגבי השילוב היה את המספר 600.

אני מדבר על ה-300.

ה-300 האלה זה לאו דווקא מתכנית ההכשרה. 250 זה הכשרה.

אני מכיר את התכנית. להכשיר 300 מורים תוך 4 שנים. עכשיו את מדברת על 250 סטודנטים. כלומר שמכשירים אותם. כמה יש עכשיו בהכשרה?

בהכשרה יש לנו, היעד שהיה היה 250 וה-250 האלה לומדים. ה-300 זה לגבי השמה. היו הרבה אנשים שהם היו בוגרים ולא הייתה להם עבודה. יש הבדלה בין השמה להכשרה. בהשמה התחייבנו על עוד 300 כך שנשלים את ה-600 יחד, ואנחנו באמת מצליחים בזה, מעבר לקצב שנקבע. אמרו 300 בארבע שנים ואנחנו כבר ב-121 בשנה הזאת. אבל לגבי תוספת ההכשרה, היו 250. אנחנו עומדים ביעד.

לגבי הישגים, יש קושי לגייס אנשים איכותיים ולכן הוקמה מכינה לבנות מצוינות מבנות השירות הלאומי שיש להם חשיפה לאקדמיה והם מקבלים אקרדיטציה מהמכינה הזאת אחר כך ללימודים הגבוהים וזה יוכל להזרים עוד כוח איכותי להוראה.

דבר נוסף, הישג חדש של השנה הזאת שהוקם פורום של מנהלים עמיתים, 30 מנהלים שהם השגרירים של השליחות הזאת יחד איתנו לתכנית הזאת, וזה דבר חדש שקיים.

האתגרים שלנו זה באמת שההשמה תהיה איכותית, זאת אומרת להגדיל את היקף המשרה, לא רק שליש משרה. לשבץ אותם בתחומים מרכזיים בבית הספר, מחנכי כיתות למשל, שזה תהליך , אבל כשהאמון יגדל אז הם ישתלבו גם בצורה איכותית יותר.

האמון של מי במי?

של כל החברה הישראלית בכך שבני הקהילה האתיופית הם מורים - - -

אבל העבודה צריכה להיות בחברה הישראלית שלהם יהיה האמון באתיופים ולא הפוך.

נכון.

סליחה, חבר הכנסת צריך ללכת ויש לו שאלה.

אני מצטער יש לי פשוט דיון אחר. כבוד היושב ראש אני מברך אותך על הדיון, חשוב לבצע מעקב אחרי ביצוע. אני מסתכל כאן על דוגמאות לפעילות בתחומי חיים שונים, אני רואה כאן חוג לכל ילד. מה זה חוג לכל ילד? מי המשרד האחראי? האם זה ואוצ'ר? האם זה במתנ"סים, איך זה עובד, דרך איזה משרד? זה משהו שאני מבין בו היטב אז אני רוצה להבין איך זה מתבצע, כי זה באמת אמירה מאוד נכונה, ה שאלה איך זה עובד. זה משרד החינוך אחראי? אני רוצה להבין את העניין.

אני אציג את החינוך הלא פורמלי. לשאלתך, נושא החוגים פותח ואנחנו על סף הסכם עם חברת המתנ"סים כזרוע המבצעת של משרד החינוך. עם נציגי העדה עלתה דילמה אם בימים אלה ייחתם ההסכם האם להתחיל ולבצע עכשיו, ויש לזה השלכות ערכיות, או שלקחת את הכספים ולתגבר את הקייטנות בקיץ ומשנה הבאה נתחיל ובאותם כספים לשתף עוד ילדים.

כמה כסף?

5 מיליון ₪.

וכמה ילדים אנחנו מדברים, יודעים מה המספר?

אנחנו מדברים על 3,800. בחישוב של חוגים בממוצע, אנחנו רוצים חוגים איכותיים.

רגע, יש בסך הכל 3,800 ילדים יוצאי העדה במערכת?

לא, אנחנו רוצים להגיע ב-22 הרשויות עתירות יוצאי אתיופיה, ל-3,800 ילדים. כיתות א' עד ד'. עם ואוצ'ר.

בכיתות א' עד ד' יש בסך הכל 3,800 ילדים?

לא.

אז עושים הגרלה, כמו במחיר למשתכן? איך זה עובד?

ב-22 הרשויות א'-ד', יחסית זה אחוז מאוד מאוד גבוה. לא כולם ירצו. לכולם תוצע האופציה, בשילוב עם בתי הספר שגם יבחרו יחד עם ההורים, זו הזדמנות גם לשווק להורים את החשיבות של חוגים איכותיים. יש פה עבודת עומק מאוד מאוד מרשימה, יחד עם חברת המתנ"סים, כשחברת המתנ"סים מחויבת להפעיל את החוגים גם במקומות שאין לה מתנ"ס, בשיתוף עם ראש העיר.

זה לא בדיוק פשוט, יש ביקוש ויש את המורים, מאמנים שהם לא יפתחו סתם חוג. אני חושב שהתכנית הזאת מצוינת, באמת להוציא ילדים מהרחוב ולשים אותם במסגרות, פשוט צריך לעקוב איך זה ייושם בסוף כי יש פה באמת הרבה מכשולים בדרך. אני מוכן להיות שותף ולעזור.

תודה. ההישג הנוסף שאני רוצה למנות בחינוך הלא פורמלי הוא חלוקת מלגות לשנת י"ג, משמע שנת שירות, מכינות אופק ומכינות קדם צבאיות. 320 מלגות חולקו השנה בספטמבר, עכשיו בדצמבר כבר קיבלו אותן ועוד פעימה בסוף השנה, זה ממש יש מאין. לא היו מלגות לצעירים יוצאי אתיופיה לשנת שירות, ופה גם האתגר לשווק את זה בקרב הקהילה כמשהו שהוא ללא ספק אלמנט של מוביליות, ניעות בחברה הישראלית הוכח שמי שהולך לשנת שירות או למכינה קדם צבאית השרידות שלו בצה"ל הרבה יותר טובה והוא מופנה לתפקידי פיקוד והדרכה. לאחר מכן, כמו שאמרתי על המוביליות בחברה הישראלית, כרטיס כניסה, סוציאליזציה מיטבית, אנחנו מאוד רוצים ויכולים להגדיל את מספר המלגות. זה גם אתגר וגם הישג מאוד יפה. בנוסף לזה, תנועות הנוער וארגוני הנוער, סבסוד של חניכים, 2017, התקנה נמצאת כבר בשלבים אחרונים של היוועצות עם הציבור, זה ייכנס לתוקף אני מקווה, וכמובן תכניות הכנה לצה"ל בבתי ספר ובשכונות, תוגברו בכל 22 רשויות עתירות עולים.

בתכנית אתם צריכים לשלב 8,000 בני נוער בתנועות הנוער. בכמה התחלתם?

אנחנו התחלנו בתנועות הנוער ב-1,640 בשנה שעברה. השנה כבר אנחנו צופים ל-2,850 ורק עכשיו יתחילו הסיבסודים להרשמה לתנועה ויציאה למחנות, לפעילות. הסבסוד ייתן מוטיבציה אדירה, כך אנחנו מאמינים, ונוכל לא רק בטור חשבוני, אלא להעלות את זה במספרים יפים ולהגיע ליעד. תודה.

תודה. חברי הכנסת יש לכם בשלב זה שאלות למשרד החינוך?

אדוני היושב ראש, תרשה לי הערה כללית. קודם כל, כל תכנית שבאה לקדם את שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית בכל תחומיה זה דבר מבורך ולכן צריך לברך. עם זאת, אני רוצה לומר שתי הערות מרכזיות: האחת – סכומי הכסף שמוקצים לכך. רק להזכיר שבהסכמים הקואליציוניים שאפשרו את העברתו של חוק התקציב ל-2017-2018, ניתנו כ-8 מיליארד שקלים כחלק מהסכמים קואליציוניים, ואז נשאלת השאלה עד כמה הצלחנו או הכנסת הזאת הצליחה להבטיח שסכום משמעותי יינתן כדי לקדם את התכניות הללו. מה שאני הבנתי שמדובר על כחצי מיליארד שקל לארבע שנים. אנחנו מדברים על 100 ומשהו מיליון שקל לשנה.

אם אנחנו לא כוללים את המשכנתאות. זה לא כולל שיכון. אם אנחנו כוללים את מל"ג, שיכון, העלייה, המשך העלייה, כל התקציבים האלה, אנחנו מגיעים למעל מיליארד שקל. עשיתי חישוב. אבל אנחנו עכשיו מתמקדים בתכניות האלה, זה סדר גודל של 600 מיליון שקל.

אז תמיד עולה השאלה בוודאי של מה הם הצרכים למול מה הם המשאבים שאנחנו מעמידים לצורך סיפוקם של הצרכים הללו. זו הערה אחת.

הערה שניה ביחס לתכניות החינוך. אני רוצה להגיד באופן חד משמעי שלאורך שנים רבות אנחנו מתבלבלים באופן שבו אנחנו מבקשים לשלב עולים חדשים בחברה הישראלית. במקרה הזה, עכשיו זה יוצאי אתיופיה.

הם לא עולים חדשים.

מדובר כאן על ילידי הארץ. לא עולים חדשים.

תודה על התיקון. ושוב, באופן אנלוגי לילידי ארץ שמגיעים מארצות אחרות. אנחנו עכשיו מסודרים מבחינה מילולית. אבל מה היא הבעיה כפי שאני מבחין בה? המחסומים המון פעמים זה לא אצלם, זה אצלנו, אנחנו המחסום. החברה הקולטת. ואז נשאלת השאלה מה הם הסכומים שאנחנו מקדישים כדי לחסל או למגר את המחסומים שאנחנו מציבים בפני ילדים או אנשים שבאים מארצות שונות, וכאשר אנחנו מתעלמים מהבעיה הזאת, בעצם יש כאן איזה שהוא מהלך שבו אנחנו ממקמים את הבעיה בילד או בילדה שלכאורה יש להם בעיה של היקלטות, במקום לבוא ולאמר מה הם המחסומים שאנחנו כחברה ישראלית מציבה בפניו של הילד.

אני אתן כדוגמה, מה שראיתי בתכנית הזאת, 7 מיליון שקלים במשרד המשפטים, כדי למגר את התופעה. מישהו חושב ש-7 מיליון שקלים הולכים למגר את התופעה של הגזענות המאוד מושרשת כלפי יוצאי אתיופיה ויוצאי מדינות אחרות?

לכן, אדוני, אני חושב שיש כאן בעיה מאוד מהותית בזיהויה של הבעיה. אני לא אומר שלא צריך להקצות משאבים כדי לעודד את הקליטה ולעודד את ההשתלבות של בנות ובני יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, אבל אני חושב שעדיין אנחנו לוקים באיזה שהוא עיוורון, הייתי מכנה אותו סוציולוגי, אולי עיוורון פוליטי, שאנחנו לא מיטיבים לזהות את הבעיה המרכזית, והבעיה המרכזית אדוני זה המחסומים שאנחנו מציבים בפני קהילות כאלה ואחרות, ולכן אני חושב שאם לא תהיה תכנית שבעצם רואה את הבעיה בחברה הישראלית, הרי שהתכניות הללו תהיינה לוקות בחסר. ולכן אני קורא לחשיבה, לכל אלה ש- - -

אנחנו נשמח להציג לכם, עשינו עבודה גם בנושא הזה, אם אתם רוצים לשמוע. זה לא בתכנית, אבל זה חלק מהעבודה.

בקרב אלה שאמורים לאפשר את ההשתלבות ולא רק אלה שנדרשים לעשות את המאמץ כדי להשתלב. תודה.

הזמן שלנו מוגבל ולכן אנחנו הולכים לפי התכנית שלנו. אנחנו עוברים למשרד העבודה והרווחה בבקשה. תתייחסו גם לתעסוקה וגם לרווחה. בבקשה.

אני אתחיל בחלק של הרווחה. נעשה את זה מפוצל. אני סמנכ"לית בכירה שירותים חברתיים ואישיים, בין השאר אני אחראית על יישום התכנית הדרך החדשה. אני רוצה להתחיל ולומר שכל התכניות עובדות, התכניות שלנו עובדות באמצעות הרשויות המקומיות.

המוטו של כל התכניות הוא חיזוק משפחות, הפחתת התלות בשירותי הרווחה ומיצוי זכויות. יש לנו חמישה סוגים של מודלים שירדו לרשויות המקומיות, הם פועלים כולם באמצעות עובדים סוציאליים מלווי משפחות, כמובן באופן פרטני וקבוצתי ופעילויות במועדונים כמו כן.

יש לנו ועדות מלוות את התכנית בכל הרמות, יש לנו ועדת היגוי עליונה שמלווה את התכנית,\ שמשולבים בה יוצאי הקהילה ועובדי המשרד והרשויות המקומיות, מתופעל על ידי ועדת היגוי מחוזית וועדות היגוי ברשויות המקומיות שמתכללות את הפעולה ברשות המקומית בתחום הרווחה, אנחנו עובדים - - - תכניות עבודה שכבר נכתבו ואנחנו נאשר אותן בכל הוועדות.

התכנית הראשונה שאני רוצה לדבר עליה תופעל בשישה ישובים, היא פועלת כרגע בחמישה ישובים. אנחנו מדברים על תכניות שמסייעות בחיזוק המשפחות בסגירת פערים, גם בנושא הורות, גם בנושא זוגיות וגם בנושא תעסוקה. אנחנו נעבוד עם 365 משפחות בשנה. מיפינו כ-2,415 משפחות כרגע ואנחנו נהיה באמצע 2017 כבר ב-100 משפחות שכבר נמצאים בתוכם, כבר בשלב הטיפול והעבודה, אנחנו כבר רואים את המשפחות מגיעות אלינו ברשויות המקומיות.

התכנית השניה שאני אדבר עליה היא תכנית שבעצם עבור נוער עבריין ונוער קצה. מדובר על שתי תכניות, מעטפת עוברי חוק ובעצם מדובר על תכנית שמחבקת את המשפחה באמצעות מלווה משפחה. המשפחה מגיעה לחדר יחד עם הילד, יחד עם הנער, עושים תכנית לחיזוק המשפחה כדי להוציא את הילד מעבריינות ולמנוע הוצאה מאוחר יותר מהבית. מדברים על 105 משפחות או ילדים שיהיו בתוך התכנית. 12 ישובים כבר עובדים מתוך 16 שיצאו לדרך, כבר 50 פועלים כרגע, נגיע באמצע השנה הבאה ל-70 משפחות שיעברו את התהליך.

התכנית הבאה, שוב, לאוכלוסייה של נוער עבריין והמשפחות שלהם, חיזוק התא המשפחתי, חיזוק הסמכות ההורית, משפחה תומכת למיצוי זכויות, נחזק את המשפחות, ניתן להם את הכלים לטפל בילדים בתוך הבית ונמנע הוצאה מהבית. כ-220 משפחות בשנה, 47 כבר נמצאים כרגע בתהליך, 120 כבר יהיו בתוך העבודה. כרגע חמישה ישובים, התחלנו לעשות את תהליך העבודה שם, בסופו של תהליך 10 ישובים יהיו בתוך התהליך.

התכנית הבאה היא בעצם תכנית שמאפשרת התאמה טובה יותר של תכניות לילדים. היא פועלת באמצעות התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון. אנחנו יודעים שיוצאי הקהילה, ילדים ונוער השתלבו בתכניות לא שילוב מיטבי. אנחנו רוצים להעלות את האפקטיביות של התכניות כך שנשלב את הנוער בתוך התכניות המתאימות. כ-200 בני נוער ישולבו בתשעה ישובים וכל הישובים התחילו לעבוד, ארבעה ישובים, הועדות העירוניות כבר אישרו את התכניות, התכנית טרם התחילה מאחר ואנחנו עובדים באישורים ברמת הישוב, ואנחנו נתקלים כמובן בעניין של גיוס כח אדם, זה נכון לגבי כל התכניות וזה נושא שצריך לדבר עליו.

התכנית האחרונה שאני רוצה לדבר עליה היא תכנית "חץ", היא תכנית שפועלת במסגרת רשות חסות הנוער. מדובר על פנימיות של ילדי קצה, תכנית שמשלבת מענה העשרתי לנער בתוך הפנימיה עם מלווה אישי והעשרה שלו לצד עבודה עם המשפחות, כדי לקצר את השהות בכלל בפנימיות ולקצר את המעברים בתוך התהליכים וכמובן הפחתת עבריינות הנוער. 75 בשנה, נבנו תכניות על 66 בני נוער, אנחנו רוצים להיות ב-75 בני נוער באמצע שנת 2017.

קצת לגבי ההישגים שאנחנו רוצים להסתכל עליהם והאתגרים לעתיד. אנחנו הקמנו ועדת מעקב מקצועית ארצית, כפי שאמרתי משולבים בה יוצאי הקהילה, עובדי משרד ורשויות.

50% יוצאי אתיופיה על פי החלטת ממשלה?

כן. מעל אפילו. אני מוכרחה לומר שהוועדה עובדת יוצא מן הכלל, היא תראה מולה בשנה הבאה את סיכום הפעילות של 2016 ותאשר את תכניות העבודה של 2017 לאחר שהמחוזות עשו את העבודה והישובים הגישו לנו את התכניות, עובדים על זה כבר כרגע בכל הישובים. יש מודל הפעלה, יש דרך להגיש אלינו ואנחנו נאשר את התכניות.

הישג נוסף שאני רוצה לדבר עליו, אנחנו יוצאים לתכנית, אני יכולה להגיד ראש חץ של כל המשרד, אנחנו עובדים שני אגפים בתוך התכנית, אנחנו יוצאים ביחד מול הרשויות כך שנהיה במצב שכל משפחה תקבל עובד סוציאלי שיעשה את העבודה, אנחנו לא נראה מספר עובדים סוציאליים אלא משפחה עם עובד סוציאלי שיתכלל את התמונה, והרשות המקומית תראה את כל התכניות על כל המגוון שלהן בחמש התכניות שהצגתי מול המשפחה.

בנוסף, אנחנו פועלים מול כל רשות מקומית להפעיל גם יום עיון בנושא גזענות כבר בשלב הזה והכשרות משותפות לצוותים השונים בכל הרשויות המקומיות.

קשה לנו מאוד לגייס כח אדם יוצאי הקהילה, אנחנו מתפשרים איפה שאין לנו ברירה. הרבה מאוד עולה העניין של מיקור חוץ של התכניות, אנחנו מתמודדים עם זה.

עובדים סוציאליים?

עובדים סוציאליים ומלווים.

אני מציע לכם כמו המורים, להכשיר עובדים סוציאליים. לשקול לעשות הסבה מקצועית בקרב הקהילה, שיש להם כבר תואר והם לא משתלבים במקצועות שלמדו, לתת להם הזדמנות. כמובן זו החלטה אישית של כל אחד, אבל את האפשרות לתת לעשות הסבה מקצועית, וזה יכול באמת לפתור את הבעיה. זו הצעה שאני זורק.

מקובל. אנחנו מתמודדים בזה גם בדרך שאתה אומר וגם בהרבה רמות נוספות, אנחנו עובדים על זה מאוד חזק, אני מקווה שזה יביא לנו את המילוי של כל כח האדם ברשויות המקומיות, זה הפער שנראה כרגע. אני בהחלט יכולה להגיד שהכל עובד.

תודה. מי מציג לנו בנושא תעסוקה?

אני אחראית על תעסוקת יוצאי אתיופיה במשרד העבודה והרווחה. אני אקדים ואומר שכל התכניות שלנו, העיקרון המנחה מבחינתנו זה קידום תעסוקה איכותית שמבחינתנו זה אומר תעסוקה שהולמת את הכישורים וההשכלה. התכנית הראשונה שאני אציג זו תכנית למרחק, שהיא כבר קיימת ורצה בתשע רשויות מקומיות, תשע יחידות עד כאן, בנוסף בהחלטת הממשלה האחרונה אושרה ההרחבה שלה לשלוש יחידות נוספות והארכה לשנה נוספת.

אז אנחנו כבר מפעילים, התכנית מציעה מגוון של כלי תעסוקה, יש לנו פרויקטים ייחודיים של הכשרות מעסיקים במקצועות - - - ונדרשים, אנחנו מציעים מענקים, שוברים להכשרה מקצועית ובאמת ניתן מענה אישי ומותאם לכל אחד מהמשתתפים, וכאמור אנחנו פועלים כדי כמה שיותר מהר להוציא לדרך את ההרחבה של התכנית כפי שתואם, אנחנו ערוכים לזה מבחינתנו ומקווים ועובדים על סגירת ההתקשרות הרלבנטית מול הג'וינט שבאמצעותו אנחנו מפעילים את התכנית, כבר בחודש הקרוב.

התכנית הבאה היא תכנית ייעוץ וליווי לאקדמאים, תכנית מנהיגות ומצוינות שתפעל במספר מסלולים, גם כאן אנחנו בשלבים סופיים של ההתקשרות ולמעשה אנחנו צופים שכבר במהלך הרבעון של 2017 נוכל לסיים את העניינים הטכניים ולצאת לדרך ולהתחיל לפעול בשטח. שוברי הכשרה מקצועית זה נושא שכבר רץ משנים קודמות, גם כאן אנחנו הולכים ביעדים ובהיקף הביצוע כמתוכנן, כולל ההגדלה שהוצבה כיעד בהחלטת הממשלה האחרונה.

העניין האחרון זה הכשרות מקצועיות, קורסים ייעודיים שאנחנו עושים, אנחנו נערכים ועושים מאמץ כדי להגדיל את מספר הקורסים שיופעלו השנה. אנחנו תלויים בזה גם במועדי אישור ה- - - התקציביות בכנסת, אבל אנחנו לא ממתינים עם הפעולות שלנו. זאת אומרת כבר נערכים כדי שברגע שיאושר התקציב אנחנו נוכל להתחיל לפעול בשטח.

לגבי הישגים ואתגרים, ההישג שבחרנו להציג נוגע לתכנית למרחק. בעצם התכנית לכל אחד מהמשתתפים מצליחה לתת מענה מותאם אישית, כמו שהצגתי בדבריי יש לנו מגוון מאוד רחב של כלי תעסוקה, אנחנו מקפידים שכל אחד מהמשתתפים יינתנו לו הכלים המתאימים לו, אנחנו יודעים לפעול בגמישות ולהתאים, כדי באמת להתאים למאפיינים האישיים ולתת את הכלים שיובילו לקידום אישי אצל כל אחד מהמשתתפים בהתאם לצרכים, לרקע, העדפות אישיות כמובן וכדומה. כשהאתגר מבחינתנו, אפשר לתת לזה את הכותרת של איזון בין כמות לאיכות, אנחנו רוצים ליצור ועובדים כל הזמן על יצירת תמהיל נכון בין קורסים שהם יותר בסיסיים, שהרמה המקצועית שלהם יותר בסיסית, שאולי מבחינת כמות אפשר להכניס בהם יותר משתתפים, לבין השאיפה שלנו כאמור לפי העיקרון המנחה של קידום ותעסוקה איכותית, להכניס כמה שיותר משתתפים בקורסים מתקדמים, במקצועות נדרשים, בקורסים איכותיים ורמה מקצועית גבוהה. שואפים לאיזון הזה, ועל ניצול אחראי ומאוזן של התקציב.

אני רוצה לשאול שאלה. יש פה החלטת ממשלה בעניין של תכנית לאומית להגדלת כח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק. פה הוזכר חרדים דרוזים וערבים, העניין של יוצאי אתיופיה לא הוזכר. זו החלטת ממשלה מיום ראשון.

השאלה פה כשיש תכנית כזאת, איך לא חשבתם לשלב אותם בתכנית הלאומית, גם את יוצאי אתיופיה, לכיוון של תעשיית ההיי-טק.

תעשיית היי-טק זה כן נדבך שיש לו דגש בתכניות שלנו, בנושא של הכשרות מקצועיות. זה כן דגש שאנחנו מבקשים לשים, כשאנחנו מדברים על קורסים איכותיים זה בהחלט משהו שנמצא לנגד עינינו, גם בשיתופי הפעולה שאנחנו עושים עם עמותת קריירה שזה מה שהיא בעיקר מקדמת ואיתה אנחנו פועלים בשיתוף פעולה, קורסים של Q.A וכדומה. אני אשמח להבין על איזו החלטה בדיוק מדובר.

היא התקבלה ביום ראשון.

ביום ראשון האחרון.

כן. אז אני רק שואל איך אתם לא דאגתם - - -

זה משרד הכלכלה.

זה היה משרד הכלכלה, היום זה משרד העבודה. אני אשמח לקבל תגובה של המשרד בנושא הזה, בכתב לוועדה.

עוד דבר שאתמול לצערי הרב התבשרנו, במחקר של אדווה, שיוצאי אתיופיה משתכרים הכי פחות, 5,200.

חצי מהשכר הממוצע.

כן. לכן אתם עכשיו כשאתם פועלים עם התכנית הזאת, איך אתם יכולים למנוע את הדבר הזה. האם אתם מודעים לאיך קורה דבר כזה שאזרחים שווים בין שווים, אחד מקבל 50% יותר ואחר מקבל 50% פחות. מה הקריטריון?

כאן בדיוק נכנס העיקרון המנחה כפי שהצגתי אותו בהתחלה של קידום לתעסוקה איכותית. אנחנו מודעים לעניין הזה. המטרה שלנו היא באמת להביא כמה שיותר מיוצאי אתיופיה ומשתתפי מגוון התכניות שלנו לתעסוקה שתהלום את הכישורים שלהם וגם כמובן שבתוך זה כלול ההיבט של השכר, שתקדם אותם בשכר. עבודה, מקצועות מקצועיים שגם השכר שלהם יהיה גבוה יותר. אנחנו לא רוצים את התופעה שקיימת של בוגרי 12 שנות לימוד ואפילו בוגרי תארים אקדמיים שהולכים אחר כך לעבוד בתור קופאים בסופרמרקט או באבטחה. כאן בדיוק אנחנו נכנסים וכאן נכנסות הפעילויות שלנו לקידום התעסוקה האיכותית.

אנחנו נקיים דיון מיוחד בנושא הזה. אני שאלתי אתכם כדי שגם תשימו לב בתכנית שמכשירים ומשלבים עובדים, גם שתהיה דאגה לעניין המשכורת שלהם. אבל אנחנו נקיים דיון בעניין הזה. צח ממרכז המידע והמחקר של הכנסת רוצה לשאול שאלות.

בעבר המשרד לשוויון חברתי דיווח לוועדה הזאת שהוא ביצע סקר לגבי מיצוי זכויות בקרב אזרחים ותיקים יוצאי אתיופיה, ובסקר עלה שרבים מאנשי הקהילה אינם בכלל מודעים לזכויות שלהם, אינם דורשים ואינם ממצים או מקבלים את מלוא זכויותיהם וממעטים לפנות למוקד הסיוע שלהם.

בהקשר הזה, גם בקרב לא קשישים אלא אוכלוסייה פועלת, מדו"ח של בנק ישראל עלה שיש מיעוט בקרב יוצאי אתיופיה שמממשים את מענק העבודה או מס הכנסה שלילי לשעבר. איך הממשלה והמשרדים פועלים להנגשת מידע לעידוד מיצוי זכויות, הנגשת הידע והמידע בכל הנושאים האלה.

עוד הערה כללית, האם וידאתם שכל המעבר של התכניות של אגף ההכשרות המקצועיות בין המשרדים עבר חלק בהקשר של אוכלוסיות יוצאי אתיופיה ושאין שם איזה שהן תקלות רק בגלל המעבר באחריות בין המשרדים?

אני אתחיל ברשותך בשאלה השניה. קודם כל, תהליך המעבר בין המשרדים הוא כמובן תהליך מאוד מורכב שהתחיל לפני כמה חודשים ועדיין נמשך, יש לו הרבה מאוד השלכות ויש עבודה מקצועית שכלולים בה הרבה מאוד גורמים כדי לוודא שגם האגף להכשרות מקצועיות וגם כל האגפים הנוספים וגם אוכלוסיית יוצאי אתיופיה וגם האוכלוסיות האחרות, שאף אחד לא ייפגע ושהתהליך הזה באמת נעשה ביסודיות ובמקצועיות.

לי לא ידוע על איזה שהן השלכות שהיו בשל המעבר הזה, אנחנו ממשיכים והמשכנו לכל אורך הדרך לפעול ברצף ובאותם אופנים, למעט עניינים בירוקרטיים כאלה ואחרים שהמעבר כרוך בהם.

לעניין מיצוי הזכויות, זה משהו שפחות נמצא על סדר היום שלנו.

אני ממשרד ראש הממשלה, ראש מטה היישום. אני רוצה להתייחס לנושא של מיצוי זכויות וגם לעניין של המעבר בין המשרדים, כי אני חושבת שזה מעבר להתייחסות של המשרד הזה או המשרד הזה. אם תסתכל על התכניות של המשרדים, גם על מה שמדווח פה וגם בכלל, אנחנו עוסקים במיצוי זכויות כמעט בכל אחד ואחד מהמשרדים שיש להם תכנית. אם זה ברווחה, אם זה בתחומי התכניות של משרד החינוך, כשאנחנו מדברים בחוגים על עבודה עם ההורים, כשאנחנו מדברים על קבוצות הורים, אם זה נשמע אחר כך בתכניות של משרד הביטחון וצה"ל, זה לא משהו שהוא במשרד אחד.

אנחנו מודעים לבעיה של מיצוי זכויות, אחת הסיבות שיש תכנית ושהיא מתוכללת, זה על מנת לדאוג לנושא של מיצוי זכויות בכל תחומי החיים. לכן אני לא חושבת שזו שאלה של משרד אחד, אי אפשר בוודאי לשים את זה לא על משרד התעסוקה, זה אחד האתגרים.

בנושא מעבר בין המשרדים, וגם הייתה התייחסות לעניין השכר, אני חושבת שקודם כל באמת אנחנו נמצאים בתחילת הדרך, אבל גם הפעולה של תעסוקה איכותית וגם הפעולה של העלאה בשכר, אתם תראו בדיווחים בהמשך. זה מתחיל מהתחלה. שמענו דיווח של משרד החינוך שמתחיל מתכניות בגיל הרך, שמענו מה עושים במשרד התעסוקה, שמענו על שילוב משפחות בתעסוקה דרך התכנית של משרד הרווחה שהיא למשפחות החלשות ביותר, ואנחנו נשמע מהמועצה להשכלה גבוהה, שמענו ממשרד החינוך על שילוב מורים.

יש פה סדרה רחבה של אמצעים, ונשמע מהמשטרה על שוטרים. יש פה כמה דברים של שילוב בתעסוקה שמופיעים בכל המשרדים ויש אמצעים לעידוד שילוב בתעסוקה איכותית, שנמצאים כמובן גם בכלכלה, גם בתעסוקה ונמצאים בכל המשרדים.

בואי נשמע, ואז בסוף כפי שבחרת, תתייחסי לזה.

ברשותך, אם אני יכול הערה, שוב אנחנו עוסקים באותה מקבילית. אני מסכים איתך לחלוטין, וחלק מהעניין, אתה העלית את זה אדוני היושב ראש, לגבי הפער העמוק הזה והבלתי סביר בהכנסה לנפש, או במשכורת הממוצעת, חצי מהמשכורת הממוצעת של השכיר בישראל. נכון שיש לזה שני היבטים. אחד – ככל שהמיומנויות התעסוקתיות שלך הולכות וגדלות, אתה משתלב במשרה שהיא מכניסה יותר. השאלה המעניינת, ועליה אנחנו צריכים לתת את הדעת, ועד כמה יש נתונים ומן הסתם יש נתונים, מה קורה כאשר המיומנויות המקצועיות וההכשרה המקצועית הן שוות ועדיין יכול או לא יכול להתקיים פער בהכנסות. אם זה מתקיים, ואני מניח שזה מתקיים במידה כזאת או אחרת, זאת אומרת הבעיה היא לא במיומנות המקצועית של האדם אלא איזה שהם מחסומים שמתקיימים בשוק העבודה, נניח באנלוגיה, של נשים וגברים על אותו מקצוע, אותן שנות הכשרה וכולי, מקבלות פחות מגברים. אז כאן זה לא נובע מהעבודה שהן פחות מוכשרות אלא שוק העבודה יש לו איזה שהם מבנים, דפוסים שמפלים את הנשים באותם תפקידים, באותן מקצועות ובאותן מיומנויות.

על פניו אני חושבת שקיימת גם בעיה כזאת בין יוצאי אתיופיה לבין ותיקים או בין שאר החברה, שבה גם כאשר המיומנות המקצועית היא זהה, גם כאשר ההכשרה המקצועית היא זהה, עדיין ישנם דפוסים בתוך החברה שבעצם פועלים כנגד בני יוצאי אתיופיה. לכן אדוני, אני חייב להגיד את הדברים הללו שהמון פעמים אנחנו מתעלמים, אנחנו אומרים אוקיי, מה הבעיה שלהם, היקלטות בתוך החברה הישראלית. לא, הבעיה היא של המוהל, הבעיה של זה שלא נותנים להיכנס לבית הספר, הבעיה בשוק העבודה שלא מאפשר קבלה. אתם מבינים? זה דיאלוג שאנחנו צריכים לתת את דעתנו על שני הצדדים שלו, לא רק על צד אחד. אני מסכים עם כל התכניות האלה שבאות להעצים את יוצאי אתיופיה, אבל אם אנחנו לא ניתן גם את דעתנו על הגוף הקולט, אם זה מקום העבודה, אם זה בית הספר, אם זה משרד הבריאות, בכל תחום ותחום שאנחנו עוסקים בו אנחנו מגלים את המפלצת הגזענית שמעלה את ראשה ושוב יוצרת מחסומים שהם באמת בלתי מוסריים ובלתי סבירים ואינם עולים בקנה אחד עם הערכים הנשגבים שלנו כחברה ישראלית של שוויון, של אחווה ושל סולידריות.

ואם משרדי ממשלה לא יתנו ביטוי לצד הזה של הגוף הקולט באופן אמורפי, ורק יטפלו ביוצאי אתיופיה, אז אנחנו בעצם מנציחים את התפיסה שהם הבעיה, ועכשיו בואו נפתור להם את הבעיה, ולא אנחנו הבעיה שצריכים גם לתת לה מענה, ושוב אני חוזר כמו מנטרה על העניין שבמידה מאוד רבה אנחנו הבעיה כי אנחנו יוצרים את המחסומים שמבקשים עליהם להיקלט בתוכנו.

אתה צודק. אני מסכים עם כל מילה שאתה אומר. בואו נשמע איך משרד המשפטים מתכנן. יש תכנית גם על זה.

7 מיליון שקל.

לא, תראה, משרד המשפטים זה משרד גדול. הכסף לא מספיק אבל בואו נתחיל בהתחלה.

בסדר, כל אגורה שמיוחדת לעניין אנחנו נברך.

בסדר. אנחנו נשמע מה הם מתכננים כדי להתגבר על מה שציינת. עכשיו ניתן למשרד הכלכלה כי תכנית התעסוקה שציינתי קודם, 55 מיליון שקל, החלק הזה נשאר בכלכלה, בעניין תמיכה לעסקים קטנים. בבקשה.

שלום, אני מהאגף לאסטרטגיה במשרד הכלכלה. אנחנו עוקבים אחרי יישום התכנית במשרד. פעילות המשרד, מה שנשאר אצלנו זה בשני ממדים: אחד זה באמצעות תמיכה ביזמות ובבעלי עסקים יוצאי אתיופיה, והשני באמצעות תמרוץ מעסיקים, וזה אולי מתחבר לדברי חבר הכנסת לגבי החסמים שנמצאים בחברה, יש לנו מסלולים לתמרוץ מעסיקים להעסקת עובדים יוצאי אתיופיה בתעסוקה איכותית. אני אתחיל במסלולי התמיכה ביזמים ובבעלי עסקים, גם זה מתחלק לשניים: יש לנו הנגשה של שירותי הייעוץ והליווי שכבר קיימים בסניפי המעוף שמפעיל המשרד, כאן היעד שהצבנו לעצמנו הוא לתת שירות ל-100 יזמים ואנשי עסקים בשנה, כאשר לצורך התכנית ההנגשה, נעשו פעולות רבות, בכללן גיוס של שלושה רכזים ייעודיים לתכנית שהם תרגום - - - עריכת כנסי הסברה וכולי, ובאמת הפעילות הזאת כבר נמצאת בפול קפסיטי, הניצול, גם התקציבי גבוה ממה שלצורך העניין הוקצה לתכנית, המשרד נותן עוד. גם המענה, אנחנו ב-150% של ביצוע בשטח, בשנה האחרונה 147 אנשי עסקים השתמשו בשירותי המעוף במגוון שירותים וקיבלו מענה.

בנוסף, במסגרת ההחלטה הוחלט על קרן יזמות ייעודית ליוצאי אתיופיה שבמסגרתה יוכלו יזמים לקבל הלוואות בסדר גודל של עד 125,000 ₪. הקרן הזאת נמצאת כרגע בשלבי הקמה כאשר הכסף הממשלתי כבר גויס ונמצא, וכרגע אנחנו נמצאים במגעים עם גופים פילנתרופיים שאחד הגופים יצטרך גם להקים ולהפעיל את הקרן, וגם לתת מצ'ינג, יש כמה גופים כאלה ואנחנו מצפים שעד יוני הקרן תוקם, זה בתהליכים מתקדמים.

בצד תמרוץ המעסיקים יש לנו שתי תכניות שמתייחסות לשתי נקודות שהועלו כאן, אחת זו באמת תכנית לסבסוד שכר עובדים במשרות איכותיות בשכר גבוה וגם בתחומים מסוימים במשק שהוגדרו מראש, ותכנית לתמיכה במעסיקים, לשילוב נתמכים בתעשיית ההיי-טק או תעשיית עתירת הידע. שני המסלולים האלה נמצאים בשלב כתיבת הוראת מנכ"ל, הם יפעלו דרך מרכז השקעות כאשר שתסתיים כתיבת הוראת המנכ"ל שאנחנו מקווים שתהיה מאוד בקרוב, מעסיקים יוכלו לפנות ולבקש תמיכה וסבסוד של שכר העובדים, זה במתווה פוחת למשך שלוש שנים. בדרך כזאת אנחנו בעצם כבר נכניס עובדים למשרות איכותיות בשכר גבוה, משהו שכבר ירגיל, הרעיון הוא להרגיל את המעסיק שעובדים יוצאי אתיופיה יכולים וראויים לקבל שכר גבוה.

תודה אנחנו נתקדם למשרד הבריאות. פרופסור אפק בבקשה.

שלום לכולם. אנחנו יודעים שמשרד הבריאות קיבל קצת פחות מ-20 מיליון שקלים, פחות מדי, ואנחנו כמו תמיד מנסים לעשות את המיטב עם מה שקיבלנו. בעיית הסוכרת היא קשה מאוד בקרב יוצאי אתיופיה, צריך להבין שהחשיפה לעולם המערבי, אני אשתמש במילה הזו "מקלקלת" הרבה מאוד מההרגלים הנכונים ומתפקידו באמת לבוא ולהציף את הבעיה ולמצוא את הדרכים להתמודד איתה. אני יכול להגיד שעמותת טנא בריאות קיימה כנס על זה בבית החולים הלל יפה שהיה מאוד פורה ולימד אותנו הרבה על הבעייתיות. אנחנו כאן נמצאים בתהליך של מבחני תמיכה לקופות שיתערבו ב-20 ישובים עם ריכוז גבוה של יוצאי הקהילה האתיופית. סיימנו את העבודה המשפטית, זה עובר למשרד המשפטים ויוצא להערות הציבור.

קידום בריאות בקהילה, הכוונה להכשיר מתנדבים מתוך הקהילה וכאן טדי שנמצא לידי כבר גיבש את הקבוצה הראשונה של 28 אנשים בעפולה והוא ימשיך לקדם את הנושא הזה.

רצינו לקדם סדנאות לקידום בריאות מטעם אנשי הקהילה, ואני יכול להגיד לכם שיצאנו ב-RFI, ארבעה גופים פנו אלינו ואנחנו כרגע בשלבי כתיבת מכרז כי ברגע שיש מספר פונים אתה חייב כמובן לפעול על פי מכרז. מגשרים בתוך המערכת, כאן התקדמנו, נתחיל עם המגשרים הקיימים. לצערי, בכללית שאגב ייאמר לזכותם, יש להם מגשרים, חלקם עבדו כל השנים כולל הוותיקים, חלקם שהם ותיקים מאוד לא היו חלק מהעובדים אלא עובדי חוץ ואני יכול להגיד שהשישה בתהליכי קליטה כעובדים רשמיים של כללית, אני חושב שזה הישג מאוד חשוב.

שישה מגשרים?

כן. בנוסף יש לנו תוספת של עוד ארבעה מגשרים בכללית, ארבעה מגשרים בלאומית וחמישה מגשרים במשרד הבריאות וגם כאן אין לנו למעשה תקנים, אז אם לא נצליח להכניס תקנים אני - - -

התכנית שלכם זה להכניס 24 מגשרים?

בסך הכל. כן. בהחלט. ואני הייתי מאוד רוצה למשל את המגשרים שאנחנו קולטים במשרד הבריאות, לקלוט אותם על תקנים ואין לנו, אז בסוף נצטרך בכסף לקלוט אותם כעובדי חוץ וזה חבל לי. הייתי שמח אם היו לי תקנים לקלוט אותם כעובדים רשמיים של המשרד, אני אומר את זה בכנות כאן, ואני מקווה שתוכלו לעזור לי.

לא הבנתי. אתם קיבלתם תכנית מאושרת עם תקציב לקלוט 24 מגשרים.

צודק. זו מילת המפתח. תקציב.

אז למה אתה מדבר על תקנים, יש לך כסף. 19.6 מיליון.

שוב, אני אומר את האמת. הייתי רוצה שאותם עובדים שהם מגשרים, שלמשל אלה החמישה שמיועדים אלינו ללשכות, יעבדו כעובדים רשמיים של המשרד ולא נשלם להם באמצעות כסף. זו לא בעיית כסף. תקנים וכסף זה לא אותו דבר, לצערי, במערכת הממשלתית לפחות.

הוא רוצה להעסיק העסקה ישירה.

בדיוק. תודה. עזרת לי מאוד להבהיר למה התכוונתי. אבל עדיין, עצם העובדה שכללית קלטו, זה לדעתי סימן מאוד חיובי ואני מקווה שגם הממשלה תלך אחרי זה.

הסברה – תראו, כאן שימו לב לתקציב הזעום שיש למשרד הבריאות, אדוני חבר הכנסת מנגוסה. שימו לב לתקציב הזעום. לכל עולם ההסברה יש לנו 300,000 שקל. וכאן שוב טדי עובד עכשיו על תכנית שבכסף הזה נוכל למצות אותו גם לרדיו, גם לאינטרנט, גם לטלוויזיה, זה מה שיש לנו, נעשה את המקסימום, ועוד השאר, 80,000 שקלים לכנסים שכמובן אנחנו כבר מתכננים את הכנס הקרוב לפברואר-מרץ.

מיצוי זכויות – במענה של משרד הבריאות, 5400*, הוספנו אדם שנותן מענה באמהרית, כך שיש לנו כרגע נתב שנותן מענה באמהרית, כך שיש לנו עכשיו מענה ראשוני. ומבחינת עולם התעסוקה, מספר הפונים למכרזים, שילשנו אותו.

ציינת על הנתב. במקרה הזה יש איזו שהיא הערכה לגבי מענה לצרכים? כמה אנשים פונים?

קודם להוספה של נתב באמהרית לא היה תיעוד של פונים באמהרית, הוא גם היה מאוד מאוד קטן. ברגע שנוסף הנתב, נעשתה איזו שהיא עבודה ראשונית של הנגשת מידע, התווספו, עכשיו אנחנו יודעים ומתעדים, יש 35 פניות ממוצעות בחודש בשפה האמהרית למוקד פניות הציבור.

בנושא תעסוקה דיברתי על מספר הפונים למכרזים של המשרד ונוספו בפועל חמישה עובדים, למטה. אני מדבר רק על מטה משרד הבריאות. זה אולי נראה מספר קטן אבל זה די מכפיל את המספר הקטן הקיים. מדובר אגב על אנשים בעמדות של אקדמאיים, לא בעמדות זוטרות אלא מדובר על כלכלן ורכזת ומנהלי ענפים בתוך המשרד, זאת אומרת מדובר על אנשים לא בעמדות הזוטרות ביותר.

מבחינת פעולות לא מתוקצבות, לא הכל כסף, אני אגיד בקצרה. אנחנו הפצנו טיוטת סטנדרטים להפעלת מגשרים במערכת. הפצנו נוהל הנגשת זכויות, יצאנו לאפיון הבקרות שאנחנו רוצים לעשות במערכת כדי לבדוק את המענה לאוכלוסייה האתיופית, נפגשנו גם עם המל"ג, והכי חשוב בעיני – יצרנו פורומים עם יוצאי הקהילה האתיופית, לדוגמה אחד הפורומים שקיימנו זה פורום עם רופאים יוצאי הקהילה, מובל על ידי דוקטור דניאל רדאי, ויש שם עוד כ-12 רופאים וסטודנטים לרפואה, וזה פורום שמאוד עוזר לנו, ומאוד מסייע לנו כי באמת, אני אומר בכנות, יש לנו הרבה כוונות טובות אבל בסופו של דבר מי שיודע לתת את המענה לאוכלוסייה זה יוצאי אתיופיה. הם אלה שיודעים הכי טוב לתת את המענה ואנחנו רוצים לעבוד איתם ביחד, ובכלל רוצים גם שהם יובילו את הנושא.

מהם האתגרים העומדים בפנינו? דיברתי על אתגר הסוכרת, השכיחות הולכת ועולה, אנחנו צריכים לעשות גם מחקר בנושא וגם לתת מענה ולהיעזר בגופים שיכולים בלשמר, אתן לכם דוגמה אחת שכבוד הרב ליצמן שר הבריאות עוסק, כל נושא של ג'אנק פוד. באמת, מי שנחשף לאוכל האתיופי לא מבין איך יכולים החבר'ה הצעירים להעדיף את ההמבורגר על האוכל הזה ואנחנו מנסים, ושוב, אני אתן דוגמה אחת מהעבודה של טנא בריאות שעושה סדנאות עם האנשים כדי גם לוודא שנשמרת המסורת וגם מונחלת לאחרים. אני חושב שיש כאן בכלל פוטנציאל שצריך בכלל להרחיב את זה לכל עם ישראל, לדעת איזה דברים בריאים ואוכל בריא יש כאן בקרב האוכלוסייה האתיופית, שיכול לעזור לבריאות של כולנו.

אבל אני אוסיף כאן, למרות שלא כתוב, האתגר שאותי מתסכל הכי הרבה זה הבירוקרטיה והתהליכים הכל כך איטיים במערכת הממשלתית, אתה צריך לצאת לאפיין מכרז, ואז צריך אישור לשכה משפטית ואישור לשכה משפטית שניה והערות הציבור, כל דבר כל כך איטי וכשהם באים אלי האנשים באמת, אני רק יכול להשתתף איתם באותה רמת תסכול.

לעניין זה, אל תשכח שהתכנית אושרה ותוקצבה באוקטובר 2015. היו לכם שנתיים. לכן זה לא סיבה לדעתי, הבירוקרטיה קיימת אבל הזמן שהיה לכם הוא המון.

אתה רואה כמה עשינו, ועדיין הייתי רוצה לעשות הרבה יותר. הישגים שכן הגענו אליהם, שוב- דיברתי על שינוי תפיסת העולם בנושא תרומות דם, דיברנו על זה, הייתה כאן ישיבה בראשותך. הביצוע בפועל כמו שסיכמנו יתחיל ביוני השנה, אחרי הכנסת עוד בדיקות, זה לא קשור רק אליהם, זה בכלל העלאת כל נושא הבטיחות של בדיקות דם באופן כללי ואנחנו נתחיל ביוני אבל זה שינוי מהותי. דיברתי על קליטת מגשרים כעובדים מן המניין בכללית וכולי תקווה שגם בממשלה נוכל לקלוט אותם כעובדים, בהעסקה ישירה.

תודה. נמשיך בדיווח מהמשרד לביטחון פנים בבקשה.

אני ראש החטיבה לתכנון וארגון ואני מרכז את הפעילות המשרדית, יש פה גם נציגי משטרה שיושבים איתנו פה, גם - - -. אני אחלוף על הדברים, הצגנו אותם לא מזמן בוועדת השרים אבל נציג את עיקרי הדברים.

נתחיל בפיילוט מצלמות, גוף שהוא בעצם פרויקט שאמור לשים מצלמות על גבי שוטרים כדי להרתיע אלימות של שוטרים ואלימות של אזרחים כלפיהם, הפיילוט בהליכי סיום. בקרוב נתחיל לפרוש את המערכת הזאת בעוד עשרות תחנות של משטרת ישראל.

כל מה שקשור להפניית קטינים להליך חלופי, היעד שלנו היה 10% הפנייה של קטינים שמעורבים בתהליכים פליליים, אנחנו עומדים ביעד הזה. מה שרשום בתחום המשפט והחקיקה, הדברים פה לפניכם. אני רק אוסיף שבעצם המטרה שלנו הייתה לחשוף את כל החומרים שקיימים במשטרה, בעצם לציבור, יש פה המון תרגומים של דברים, יש נוכחות של מתורגמנים בחקירות של נוער שהוריהם אינם דוברי עברית.

הכשרות – אולי המהפכה הגדולה ביותר שהמשטרה עברה בתחום הזה, היום ההכשרות לרב תרבותיות, אנחנו קוראים לזה, עם דגש למגזר האתיופי, בעצם שינוי דרמטי שעברה המשטרה, גם במכללה וגם בתחנות, דברים יפים מאוד שנעשים. יש פה גם את הכמויות ואת ההיקפים של ההדרכות וההכשרות.

השורה של גיוס וקידום במשטרה, בעינינו אחד מאבני הראשה של התכנית המשרדית, אנחנו חושבים שהמעורבות של הקהילה גם בשירות במשטרה, וגם בתפקידי פיקוד היא נדבך הכרחי בהצלחת התכנית. אנחנו רואים כבר מהתחלה של התכנית להיום, עליה מ-32 ל-47 קצינים במשטרה, שלא לדבר מראש שמספר המשרתים מהקהילה היה גדול, והיעד שלנו הוא להגיע עד ל-71 קצינים. לא מזמן, לפני מספר חודשים מונה סגן ניצב מהקהילה לתפקיד סגן מפקד תחנה, זה תקדים שבעינינו מבשר את הבאות.

גם גיוס וקידום, שמנו מש"קים במקומות שבהם יש ריכוזי אוכלוסייה, והנגשת שירותים גם מופיע פה.

גם תכניות נקודתיות ברשות הארצית לכבאות והצלה, מצאנו שכל סוגיית מניעת הדליקות לא מתורגמת לאמהרית, אז עשינו את זה. זה נשמע דבר קטן, אבל בעינינו זה דבר גדול מכיוון שלא ייתכן שתהיה אוכלוסייה שלא תהיה חשופה לחומרי ההסברה, וכנ"ל בשירות בתי הסוהר, גם שם יש הכשרות רב תרבותיות.

התכניות האזרחיות, יש פה את הפירוט של מה שאנחנו עושים, אני רק אומר שאנחנו כבר עובדים שנה שלישית בתכנית הזאת, משנת 2015 יש פה את הפעילות בעצם בחומר שקשור לרשות למלחמה בסמים ואלכוהול ב-30 ישובים, בעיר ללא אלימות ב-43 ישובים. הדברים פה מופיעים.

השאלה מה פועל בשטח.

גם זה רשום.

רשום, אבל בשטח אין שום דבר, אז זה העניין. אני נציג מהשטח. - - - לא קיים.

מספין, אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של הדיווח, אז בוא תרשום בבקשה, וניתן לך זכות דיבור, אנחנו ניכנס לדיון, פה ניתן את רצף הדיווח ואז תרשמו את ההערות והשאלות שלכם.

בעיני מה שאנחנו רואים בשקף הזה הוא לא פחות מאשר התחלה של שינוי דרמטי בעינינו. אנחנו רואים כבר ב-2015 ובהמשך ב-2016 ירידה במספר תיקים שנפתחים ליוצאי הקהילה. אנחנו חושבים שזה דבר חשוב. דרך אגב, בקטינים הירידה היא הרבה יותר גדולה. והבולט השני, עליה במידת האמון, רק לשם ההשוואה בקרב האוכלוסייה הכללית זה 48%, פה התחלנו מ-18% אמון, עלינו ל-25% ואנחנו חושבים שאם נמשיך את הפעילות ב-2017 המספרים יעלו עוד יותר. זה היעד שלנו. האתגרים פה מופיעים, אנחנו - - - שבתכניות האזרחיות, בגלל שאנחנו שם גם מגייסים כח אדם וגם עושים מיפוי בתחילתה, ב-2017 זו תהיה השנה הראשונה שבה תהיה הפעילות מלאה, גם ברשות למלחמה בסמים וגם בתכנית "עיר ללא אלימות".

תודה רבה. נמשיך בדיווח של משרד הביטחון. בבקשה. אני מבין שנציג האוצר, אם הוא צריך ללכת לעוד פגישה הוא יכול ללכת אבל לחזור. בסוף יהיו שאלות, והוא צריך להיות כאן.

אני מהאגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון, אני אציג את תכנית המשרד. נמצאת לידי נציגת צה"ל קרן בר נתן, שתתייחס לנושאים בצה"ל. שלום לך אדוני היושב ראש, אני אציג את התכנית, בעקרון, כפי שאמרת, מה עובד בשטח ופחות - - - ננסה להיות תמציתיים. אני אדגיש שהתכנית מנוהלת על ידי שר הביטחון דרך המנכ"ל וראש האגף שלנו וכמובן עם השותפים לדרך צה"ל ו- - -. אני רוצה לומר גם לאודי וגם לטלל, רק רציתי להחמיא לך.

המוטו של התכנית הוא טיפול בבני הנוער לפני הגיוס, מתוך תובנה שככל שנכין אותם טוב יותר השרידות שלהם בשירות תהיה טובה והשחרור וההכנה לאזרחות תהיה גם מוצלחת יותר. בסך הכל, מבחינת התכניות בצבא הדבר הבסיסי זה ביטול כל התכניות המבדלות, ואנחנו בעצם ביטלנו את כל הקורסים, מקורס אלון, הכנה ליח"ש, קורס עברית, הכל רשום פה אני רק רוצה לומר שזה היה מהלך שלא התחיל היום, זה מהלך מובנה, ובאמת הצליחו לעשות את השינוי בצורה יסודית ומושלמת.

אני רוצה גם לציין לגבי התקציב, דיברת על ההוא ממשרד האוצר שיצא, אז תקציב משרד הביטחון בתכנית הזאת הוא 0, הוא לא קיבל אף שקל, זו תכנית שכמו שאמרתי קודם, עובדת על ידי השר. לגבי הנתונים בתחום של טיפול במלש"בים, שמנו יעד של 2,700 מתוך פוטנציאל של 3,700 שזה 80%, עמדנו ב-81%, היעד שלנו קדימה לעמוד ב-3,200 בשנה הבאה.

אנחנו הבנו שההורים הם מרכיב מאוד משמעותי והתכנית שלנו לגעת בהורים שאנחנו עוסקים בהם, ב-1,320 הורים בסך הכל ביעד הרב שנתי ואנחנו לצורך העניין הכשרנו 10 מנחים קצינים, לוחמים, מפקדים בעבר, רבי סרנים ומעלה, שהם מבצעים את פעילות ערבי הורים, שהם כמובן גם דוברי אמהרית, יוצאי העדה וגם משמשים מודל. בסך הכל אנחנו השנה נגענו ב-550 הורים, שזה עליה של 50% ממה שתכננו קודם.

הבנו שלגבי מצוינות ומכינות הם ערובה, אנחנו צריכים את הדור הבא שיהיו המנהיגים והלידרים שיובילו את הצעירים אחריהם. בכל סוגיית החניכים במכינות הקדם צבאיות, אנחנו עלינו ב-91% ביחס ליעד ששמנו. אני רוצה לומר שהפערים והקפיצה הזאת של מ-10% ל-91% נובעים מפעילות ענפה בהרבה מוקדים, גם שותפות של אנשי המכינות, גם אילוצים שלנו לחייב אותם להכניס פנימה ישראלים יוצאי אתיופיה, מתוך תובנה שככל שהם ישתתפו במכינה, זה יקל עליהם בהמשך הדרך.

אני רק רוצה לומר שאנחנו מבינים שכל מי שעובר מכינה, בסופו של דבר, השירות יהיה לו קל יותר וכמובן החיים האזרחיים. באשר לצבא אני אעביר - - - לקרן ואחרי זה אתייחס לאתגרים ולהישגים.

שלום לכולם, אני אתייחס לסוגיית שיפור המיצוי ולצמצום ליקויי השירות שמעבר לביטול של המסגרות המבדלות, אלה בעצם שני הווקטורים המרכזיים שאנחנו מובילים אל מול היעדים האחוזיים ששמנו לתכנית. אנחנו התחלנו, אנחנו מודדים שנתי לפי שנתוני גיוס או שנתוני שחרור, תלוי על מה אנחנו מדברים.

בחלק מהיעדים אנחנו רואים התקדמות, לדוגמה בסוגיית הקב"א, אמנם העלייה פה היא נראית עלייה קטנה, אבל היא עלייה שמתחילה להצביע על מגמה שאנחנו עוקבים אחריה ואנחנו כבר מתחילים לראות עוד איזה שהם ניצנים של עשייה בהקשר הזה, צריך לומר שגם בכל מה שקשור לנתוני איכות, לוקח לנו קצת יותר זמן כי אנחנו צריכים בעצם לגדל ולהניע את התהליכים מלמטה. באיתור מוקדם, הכוונה היא לתפקידים איכותיים, נתון שבעבר עמד על כ-2%, שמנו יעד של 10% ואנחנו כרגע עברנו את ה-6%. כל הסוגיה של מיצוי לקצונה אנחנו כרגע ביציבות אל מול היעד, אבל שוב, גם כאן אנחנו מתחילים לראות ניצנים של שיפור.

בעתודה האקדמית הלכנו טיפה אחורה, אנחנו מתחקרים את זה כדי להבין מה ואיך לשנות את המגמה בשנה הבאה. בכל מה שקשור לצמצום ליקויי השירות, ליקויי השירות אצלנו מחולקים לכליאה, נפקדות, עריקות ונשר משירות, אז אמנם שוב עלייה שהיא נומינלית, כמעט ולא באה לידי ביטוי בנפקדות, אבל בעריקות אנחנו רואים ירידה, בכליאה, אחוזית יציבות אבל נומינלית יש ירידה שהיא יפה, ומבחינתנו ההישג המשמעותי עד כה אל מול היעד של ירידה ב-30% בנשר, אנחנו הגענו ליעד ירידה של כמעט 20%. כל דבר כאן אנחנו ממשיכים לתחקר אותו, מה שעובד – אנחנו מעצימים, מה שלא עובד אנחנו מבינים למה ומתקנים. הכשרות מפקדים כמובן מתקיימות כמו תמיד. תודה.

אני אמשיך לגבי האתגרים ואסכם. גם לגבי הלומדים בהכנה לשחרור - - -

תעשו בתמצית כי הזמן שלנו רץ.

אז אני רק אציין שיש לנו עלייה בלומדים, גידול של 30%, זה כתוצאה, הבנו שיש צורך בהוספת מקבלי ייעוץ, יועצים בלשכות, וזה הוכיח את עצמו וזה נותן את העלייה. אני רק אומר לגבי האתגרים שלנו. אנחנו רוצים להרחיב את פעילות זינוק בעלייה ל-22 רשויות, כיום היא עומדת על 10 וב-2017 נעמוד ביעד הזה, ומיצוי כלל הזכויות על ידי האגף והקרן להכוונת חיילים משוחררים, עדיין אנחנו בפעילות די אינטנסיבית בעניין.

לגבי גיבוש חלופות ראויות למסגרות המבדלות כמו קורס - - -וכיוצא באלה, אנחנו בתהליך בדיקה למול הצבא, מה לתת כפתרון טוב יותר. כמו שראיתם, כל התכניות שלנו הן מדידות, כמותיות, עם מספרים מוחלטים שאנחנו לא יכולים להתבלבל. תודה רבה.

תודה. לפני שניכנס לדיון, לגבי התייחסות המל"ג, קיימנו דיון וגם יהיה לנו דיון בחודש הבא איתם, ולכן אני אדלג על זה בגלל חוסר הזמן, אבל הייתי רוצה לשמוע התקדמות בנושא שילוב אקדמאיים במשרדי הממשלה. נציבות שירות המדינה, התכנית היא של 80 אקדמאים בשנה למשך ארבע שנים, דהיינו 320 אקדמאים. איפה הגעתם, כמה שילבתם? אני רוצה לדעת, בבקשה.

אני ממונה מטה ותכנון בנציבות שירות המדינה. אני אתייחס בעיקר לשילוב אקדמאים בשירות המדינה. בתכנית היעד היה קליטה של לפחות 50 אקדמאים בשנה וקליטה של לפחות 30 סטודנטים בשנה, בסך הכל 80. במהלך 2016 נקלטו למדינה 56 אקדמאים, ו-24 סטודנטים, שבסך הכל זה 80.

עמדתם ב-80?

עמדו על 80 בדיוק. אנחנו לא מסתפקים ב-24 של הסטודנטים, כי היעד שלנו היה 30 באמת, בזמן הקרוב יוקם מאגר סטודנטים שמועמדים לשירות המדינה, סטודנטים שיעבדו בשירות המדינה, שזה יקל על כניסתם גם בעתיד לשירות המדינה, שזה יעלה לנו גם את האחוז של האקדמאים בשירות המדינה מבחינת בני הקהילה יוצאי אתיופיה. אני אתייחס גם לכמה פעולות שאנחנו עושים - - -

אולי גם תתייחס לאותה שאלה ששאלתי קודם את משרד העבודה לעניין המשכורת שלהם, האם אתם מטפלים גם בזה או לפי הדירוג?

זה הולך לפי הדירוג באמת, וברגע שאנחנו מקבלים אקדמאים הדירוג הוא בהתאם ואז השכר הוא גם בהתאם.

אין אפלייה שם.

אין אפלייה שם.

במשרדים הממשלתיים אי אפשר למצוא אפלייה כי השכר אחיד לכולם.

חשוב גם לציין שבימים הקרובים תפורסם הנחיית נציב שירות המדינה להקפאת קליטות בשירות המדינה, קליטות של עובדים חדשים מבחוץ, ועל בסיס זה תחל לפעול ועדת חריגים במשרדי הממשלה, שתבטיח יצירת תכניות משרדיות ויעדים דיפרנציאלים בנושא הייצוג ההולם על גווניו, לרבות בני הקהילה האתיופית.

אמרנו הקמת מאגר סטודנטים, התאמות והקלות שנעשות במסגרת הליכי המיון במכרזים, אני אציין גם שבמהלך 2016 יועדו משרות לבני העדה האתיופית, 76 משרות בדרגים השונים בשירות המדינה. אנחנו גם עושים גיוס אקטיבי, איתור אקטיבי. בקרוב, אני מאמין שבתחילת פברואר נגיע לכנס חשיפה שמאורגן על ידי שילוב של עמותות, שאנחנו נראה איך אנחנו יכולים באמת לעודד אנשים להשתלב בשירות המדינה. זהו בגדול. אגב, היעד הוא 1.7, כיום בשירות המדינה יש 1.83%, שזה ברמה הכלל משרדית, אנחנו רוצים גם ברמת משרדים שזה יהיה.

המשרות האלה אושרו, הם בפנים או שעל תקן זמני?

הן אוישו.

זמני זה רק - - -

אוקיי, נשאר לנו את משרד המשפטים. מישהו יעדכן אותנו ממשרד המשפטים? אנחנו יודעים שקלטו עורך דין מהקהילה שהוא ירכז את התכנית הזאת במשרד המשפטים. אנחנו מברכים על כניסתו לתפקיד ונקבל את הדיווח בהמשך, כשנקיים דיון כאשר הוא יתחיל לפעול בשטח.

אני מציע שאתן את הסיכום בסוף לטלל. עדיף לשמוע קודם כל מהשטח. עד עכשיו שמענו את המשרדים. אני מבקש שתדברו בתמצית.

אני יושב ראש מועצת תנועות הנוער. אני רוצה להתייחס לגבי משרד החינוך, לעניין החינוך הבלתי פורמלי. לעדכן את הוועדה, הטבלה אינה נכונה בלשון המעטה. יש לנו כ-4,000 בני נוער יוצאי העדה בשנת 2016, זה המספרים של משרד החינוך, דרך אגב. רציתי להגיד שהחלוקה אינה נכונה בעליל, חבר הכנסת ממשרד ראש הממשלה. מינהל חברה ונוער לא ישב עם הגורמים שצריכים בעצם לבצע את התכנית. אי אפשר לתת 1.6 מיליון שקל ל-4,000 ילדים שנמצאים ואחר כך להשקיע מעל 6 מיליון כהכנה לצה"ל. אנחנו צריכים להבין, שילוב בני העדה זה לא לקחת מישהו מבני העדה ולהגיד לו "אתה הולך להיות חייל בצנחנים בעוד שנה, בוא אני אלמד אותך איך להיות", זו לא הדרך. ואנחנו פה בועדה יושבים ומדברים, הדרך של שילוב שהם מגיעים לחברה והחברה מגיעה אליהם וביחד עושים את התהליך. התהליך לא מתחיל בגיל 17, אדוני היושב ראש ומשרד ראש הממשלה, התהליכים מתחילים בגיל 10, 11, 12, זה התהליכים הנכונים.

ללכת להשקיע 6 מיליון שקל כהכנה לצבא והצבא, אי אפשר לחשוד בתנועות הנוער כהכנה לצבא, אבל אנחנו פועלים עם משרד הביטחון על כל השלבים שהם כבר בצבא ולפני הצבא. אבל לקחת סכומים של כסף, במקום להשקיע אותם בתהליך עצמו, אלא רק בסוף התהליך, אדוני היושב ראש. והתוצאה לא תהיה תוצאה טובה. אם מישהו מגיע, ופה הצבא יכול לבוא להגיד שהנשירה, אחרי שאתה מכניס אותו לצנחנים, מה קורה אז?

אם הילד היה גדל בתוך החברה, והחברה בתוך הילד, זה שני דברים, זה אורגן אחד. לא היה צריך לקחת את הילד בכיתה י"ב ולהכין אותו לצבא. הילד היה כבר מוכן.

אבל הם הציגו לנו גם חוג לילד מכיתה א' עד כיתה ד', בכמה ישובים.

אבל זה חוגים. אנחנו מדברים על הכנה ערכית. אני אגיד לכם, והנה פה חברי העדה, ילד מכיתה א' עד ד' לא מסתובב בזה, ואני לא יודע בנושא של חוגים, חוג טיסנאות או קרמיקה, אני מדבר איתכם על פעילות ערכית שהילד מרצונו מגיע. אני לא מביא אותו בכח לאיזו קבוצת שיחה. הילד מגיע, הוא מדריך מרצונו.

השאלה ברורה, אני מבקש שמשרד החינוך יתייחס לזה בסוף. מספין בבקשה.

שלום, אני ממונה על קליטת עולי אתיופיה בעירית ירושלים וכחלק מהתפקיד שלי גם מתכלל את הנושא של "הדרך החדשה" בעיר. לפני שאתחיל בהערותיי, אתחיל במשהו טוב לפחות בכל התהליך הזה, באמת להצדיע כאן למשרד הרווחה שאכן יודע לעבוד היטב עם הרשות המקומית מ-א' עד ת' גם בוועדות, וגם בכל התהליך של העבודה.

אחד הדברים שכן ציינו כאן בנושא של העובדים, היכולת למצוא כוח אדם. אחד האתגרים ששאלנו, למה אנשים לא מצליחים להיכנס, לא בגלל שחסרים עובדים סוציאליים. הראשונים בכל הנושא של הליך אקדמיה של יוצאי אתיופיה, התחילו בעבודה סוציאלית. הבעיה שהעבודה היא זמנית. גם כאן כל הנושא של התקינה היא עד 4 שנים, זמני, לא מאפשר להם בשום דבר, גם בתוך ההשתלבות שלהם ברשות המקומית.

לכן בהרבה תכניות כאן בני הקהילה לא רוצים להיכנס עוד פעם לאותו פרויקט. לכן הם לא רוצים להיכנס לתוך ה- - -

מה שאתה אומר שבגלל שהתקן הוא זמני לתכנית של 4 שנים, אנשים לא באים.

נכון. זה אחד. שנית, בחלק מהמשרות, לא כולן בכל התכניות הן משרות תקניות, הן חלק מקניית שירות, זו גם עוד בעיה. לכן כחלק מהתפיסה, צריך לקחת אותה במסגרת של התכנית של ארבע שנים, צריך לראות בתיאום יחד עם רשויות מקומיות, שמשרד הרווחה מקצה תקנים לרשות שהחבר'ה האלה ייכנסו כחלק בלתי נפרד. אם לא נעשה את זה, גם הכשרנו, גם אנשים האלה צברו ניסיון ועבודה, אחרי ארבע שנים הם הולכים. זה גם לאלה שכבר בתוך המערכת, צריך לחשוב איך אנחנו ממשיכים איתם. זה נושא אחד בתחום של הרווחה.

בתחום של החינוך, אדוני הקדים אותי ואמר את הדברים. חלק מהדברים אמרת, שאתה רוצה לשמוע את הדברים שנעשו. בחלק מהדברים שהוצגו כאן, חלק בהיערכות, 2016 היינו בהיערכות, 2017 אנחנו בהיערכות. אני לא אעבור על כל אחת מהתכניות, נושא של תיגבור לימודים, כלומר לא עושים איזה שהוא תהליך של חפיפה. קודם כל ביטלתם את הפלא, אבל אותם ילדים שהיו מקבלים מענה בפלא והיום לא נכנסו לתוך הפלא.

בירושלים קיבלנו 26 ילדים שאמורים להיכנס. אנחנו נמצאים עדיין בחיתוליו של התהליך, התכנית רק התחילה לפני כחודש, עוד אפילו לא גייסו. תכנית הלימודים התחילה בספטמבר, לא בנובמבר. גם דובר על שתי פעימות, כלומר הפעימה השניה תגיע רק ביוני, זה אומר שהשנה לא יהיה מרכז למידה. יש לנו בשטח כמה תלמידים שממתינים להיכנס לתוך התהליך, יש משהו שלא ברור ואנחנו מנסים להבין מהן הסיבות.

כל השאר, הנושא של תכניות אחרות שבחסות משרד החינוך, הנושא של תכנית "מפתחות" ,עוד לא הגיעה אפילו לדיון בתוך הרשות. מיהם הילדים, כמה, וגם בתוך החברה למתנ"סים, אנחנו יודעים איזה תכניות קיימות בתוך החברה למתנ"סים ומינהלים קהילתיים, ולא מאפשר להם להיכנס לתכניות חיצוניות שיש אם זה פיתוח קול, מוזיקה, הכל ממוסגר בתוך זה. לכן צריך לפתוח את זה ולחשוב על זה. אם באמת רוצים, אני יודע שיש את הבירוקרטיה אבל עם זאת בואו נקבע שכל הנושא של התכנון מוגבל בזמן, תחום בזמן.

אנחנו רוצים גם איך מבחינת החלוקה לגבי המצוינות, דובר על - - -

43 תלמידים חדשים לומדים במחוננים.

אני מבקש שתרשמי ותגיבי אחר כך.

אני יודע את השמות של הילדים, יש תכניות שהתחילו בלי שום קשר ל"דרך החדשה", אנחנו מנסים כחלק מהתפיסה המדינית של עירית ירושלים לשנות את הנושא של שילוב של התלמידים החזקים בבית הספר. בלי שום קשר, זה בגלל מה שהעיר חבר הכנסת קודם כל. אל תחפשו את החזקים, הם יכולים להסתדר לבד. אנחנו צריכים לחשוב אחרת. לכן התפיסה צריכה להיות ביחד וחשיבה כדי להציג את זה.

אחד החסרונות של הוועדה כאן, שאנשים מהשטח לא מגיעים כדי באמת לשמוע ולראות אם מה שהוצג נכון לעומת מה שבשטח. לכן אני אומר שזה חשוב, אני אמשיך בנושא הבריאות.

אני רוצה שתסבירו. היום אנחנו קבענו לשמוע דיווח איפה הם עומדים. כמובן שאנחנו עומדים לדון משרד-משרד, תכנית-תכנית בצורה מפורטת, דיון על כל משרד. זה אנחנו הולכים לעשות. גם איך המשרד עובד בשיתוף פעולה עם החברה האזרחית, עם ארגונים לא ממשלתיים. בכל זה אנחנו הולכים להיכנס עמוק בנושא הזה. אבל היום אנחנו רוצים לקבל דיווח באמת איפה עומד יישום החלטות הממשלה זה כל העניין. ההערות שלך הן הערות נכונות, ואני רוצה שגם אם אתה לא מקבל היום, אני מקווה שתקבל בדיונים הבאים.

בשמחה. אין בעיה, חשוב לי להגיד גם אם אנחנו מדברים על נושא של משרד הבריאות, הנושא של הבריאות שיש לי כ-6,500 מתוכם שליש הם אזרחים ותיקים והם צריכים את השירות בתוך המרפאות האלה, ויש מגשרת אחת שבלי שום קשר לדרך החדשה שפועלת בשכונה אחת, אין מגשרים, אז חברים, אני לא יודע מה התכנית בפועל ומה מתוכנן ומתי ייצא. היינו בוועדה גם יחד עם הדוקטור לפני כחצי שנה, שאלו אותנו "מה אתם רוצים", ולא הציגו בפנינו איזה תכניות אמורות לצאת. כל הנושא של הסברה שאני היום פונה לטנא בריאות, טנא בריאות לא בתמונה. התכנית שהיה נותן ולא מתקדם.

זה הציבור שואל היום, גם ברדיו אמהרית אומרים, אתה אדוני כל שני וחמישי מסביר, הקהילה אומרת, "אוקיי, יצאה תכנית אבל שום דבר לא מתרחש בשטח" אז יש פה פער בין הרצוי למצוי.

אני בדקתי ברשויות המקומיות וברשויות המקומיות לא יודעים אומרים לי "שמענו על התכנית אבל לא קיבלנו שום דבר".

מבקר המדינה לא מחכה בעוד 4 שנים, הוא בדרך.

נשמע את פקדו גדמו.

אני מנכ"ל עמותת טנא בריאות, עמותה שעוסקת בקידום בריאות יוצאי אתיופיה מאז שנת 2007. ראשית אני רוצה לומר למה שחברי פה אמר לגבי משרד הרווחה, אני חבר בוועדה ואני יודע שבאמת הדברים התחילו לעבוד ואני חלק מהוועדה אז אני יודע את זה מתוך היכרות אישית של התכניות שפועלות.

אני רוצה לחזור לנושא של בריאות שזה תחום העיסוק שלי ביום יום ואני רוצה לומר כך, אנחנו עוסקים כמו שאמרתי כבר שנים בתחום של בריאות יוצאי אתיופיה. המחקרים מראים שיוצאי אתיופיה חולים בהרבה מאוד מחלות, יותר מכל אזרח אחר בישראל. אנחנו מדברים על הנושא של סוכרת, הפרופסור המשנה למנכ"ל הזכיר את זה גם פה, שזו בעצם מחלה שהיא מגפה, מוגדרת כמגפה, ומחלה קטלנית. צר לי לומר שמשרד הבריאות, מאז שאני בעמותה, מ-2007 אני מנכ"ל העמותה, לא מצא לנכון להקדיש לזה מחשבה ולקבוע תכנית סדורה שעובדת בתחום של ההסברה, ובלי הסברה, אני אומר לכם שהרבה אנשים היום מגיעים, לפחות בתחום של סוכרת, לסיבוכים. אנחנו רואים כבר קטיעות של רגליים, סיבוכים של בעיות בלב, כל הדברים האלה הם השלכות של מחלת הסוכרת.

אם אנחנו לוקחים כדוגמה את מחלת הסוכרת, 17% מכלל יוצאי אתיופיה חולים בסוכרת וזה נתון שהוא פי 3 כמעט מהחברה בישראל. ואני חושב שגם עכשיו, אני רואה, א. אני רוצה למחות על זה שבכלל המדינה או החלטת הממשלה מדברת על סכום זעום של פחות מ-20 מיליון שקל שגם זה מחולק לכל מיני דברים, ונשאר להסברה כמו ששמענו עכשיו רק 300,000 שקל. עכשיו תגידו לי אתם שמתוך ה-300,000 שקל האלה, שחצי ממנו לפחות זה לכח אדם שמישהו יעבוד, מה נשאר להסברה? אז אנחנו חוזרים אחורה ובעצם לא התקדמנו, נשארנו באותו מקום.

אני רוצה לשאול את משרד הבריאות, מחלת סוכרת מוגדרת כמחלת מגיפה. משרד הבריאות לא מתקיים רק מהחלטת הממשלה שהקציבה עכשיו תקציבים, זה משרד גדול עם תקציב שאם אני לא טועה הוא מס' 2 אחרי החינוך ואחרי בטחון, אז מדוע לא רואים לנכון להקדיש לזה משאבים שהם מתוך המשרד? למה צריך לחכות כל הזמן רק לתקציבים צבועים שהמדינה או שגוף כזה או אחר מייעד לנושא של יוצאי אתיופיה, אני לא מצליח להבין את זה.

השאלה ברורה, למיטב ידיעתי התכנית מדברת על הסברה ועל מגשרים. לא לתרופות ולא לזה ולא לכח אדם. לכן אני לא יודע מה אתה מדבר על 300,000 התקציב לארבע שנים זה 19.6 מיליון. אני לא אומר שזה מספיק, אבל לפחות - - -

שמעת את הפרופסור.

שמעתי, בסדר. אני אמרתי שלא רצינו להתעכב על כל משרד ומשרד. שמענו את הדיווח, בהמשך אנחנו נדון על כל משרד ומשרד, בהיבטים תקציביים ודברים נוספים מול התכנית. התכנית, הסברה ומגשרים. אז אנחנו נשאל כמה להסברה וכמה למגרשים. וזהו. לא נושאים אחרים.

אני רוצה לומר משפט אחרון. אני רוצה לציין לטובה את משרד הקליטה, שלפחות מאז 2007 בעקביות, למרות הסכום הקטן שהם נותנים לנו אבל הם נתנו עד היום 400,000 שקל בשנה, מאז 2007 בעקביות, כאשר ממשרד הבריאות נתנו לנו בקושי 200,000 שקל בשנה, ואת זה גם היינו צריכים לעשות מלחמות כדי לקבל וגם בסוף השנה או השנתיים אחרי. אז אני חושב שגם הנושא של משרד הקליטה, בגלל התכנית החדשה, הם עכשיו מפסיקים כי אמרו "הממשלה קבעה שמשרד הבריאות הוא אחראי" ולכן גם ה-400,000 האלה שהוקדשו להסברה לא קיימים משנת 2007.

אני לא מסכים, יש עולים חדשים שהם באחריותם עד 15 שנים ואתם נותנים שירות גם לעולים חדשים ולכן משרד הקליטה חייבים להמשיך לתמוך בדבר הזה. לדברים האלה ניכנס בהמשך, אבל זה על רגל אחת.

לגבי מה שהוא אמר, - - - התבלבל, יוצאי הקהילה לא חולים יותר מאחרים. כולם חולים באותה מידה פחות או יותר. המחלה אישית ולא כללית.

זה לא נכון.

זה לא נכון עובדתית.

לא ניכנס לזה. זה לא כל כך רלבנטי, לא ניכנס לוויכוח. מי רוצה להתייחס עוד? מיכל בבקשה.

אני מנכ"לית עמותת "פידל" שעוסקת בחינוך, גם בחינוך פורמלי וגם בבלתי פורמלי. אני רק אתייחס לנקודה שמבחינתי, עלו פה המון דברים שמצריכים דיון וליבון ושאלות מאוד מאוד מהותיות על עצם היישום של התכנית בשטח, והפיקוח שלה, אבל אני כן רוצה להעלות שאלה ונקודה שהיא מאוד משמעותית כארגון שפועל כמעט 20 שנים בשיתוף עם רשויות, עם גופים וארגונים אחרים, צר לי להגיד שאנחנו פה יושבים אנשים נכבדים, אנשים שנושאים משרה מאוד משמעותית בכל תחום, אבל אני לא רואה שום נציג או נושא משרה יוצא אתיופיה שבא ובעצם מציג גם את התכנית שעולה בשטח, וגם מהשטח, ארגונים של יוצאי אתיופיה שהלכו יד ביד והיו שותפים בתהליך השילוב והקליטה של יוצאי אתיופיה, היום גם ברשויות וגם ברמה הארצית, הם מוצאים את עצמם מחוץ לתמונה והם הופכים להיות חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון של נותני שירות לכלל האוכלוסייה.

מיכל, לא הבנתי. אני רוצה שיהיה ברור, כי בהחלטת הממשלה כתוב שכל משרד צריך להקים ועדת היגוי, ועדה ציבורית, ו-50% יהיו יוצאי אתיופיה. לכן מה שאת אומרת, המשרדים שדיווחו פה, ברווחה אמרו אפילו יותר מ-50%, את אומרת שזה לא נכון?

לא, אני רוצה להסביר את עצמי. לגבי דיונים, לגבי פורומים אני לא מטילה ספק, מתקיימים וקיימים. אני מדברת על זה שכמו "טנא בריאות", כמו "פידל" או אחרים, גופים שנמצאים הם היום לא חלק מהפתרון לשילוב מיטבי של יוצאי אתיופיה. אנחנו כמגזר שלישי עשינו המון בשביל להיות חלק מנותני השירות ונותני ה- - -

את צודקת מיכל. אמרתי קודם שאנחנו עומדים לקיים דיון על משרדי הממשלה והארגונים הלא ממשלתיים, איך העבודה בשטח ושיתוף הפעולה.

אני חושבת שאנחנו כארגונים יש לנו ידע, צברנו - - -

ברור. אין ויכוח וזה צריך להיות, ואנחנו נדון על זה. זה נושא דיון לכשעצמו. היום, כפי שאמרתי, רצינו לקבל דיווח, לדעת איפה הממשלה או משרדי הממשלה עומדים ביישום ההחלטות. זה מה שרצינו לדעת. יש הרבה נושאים כמו שיתוף פעולה עם ארגונים ועם רשויות מקומיות, על כל הדברים האלה אנחנו עומדים לקיים דיון. פרופסור אפק בבקשה.

בכל תכנית שיש לנו, תכנית לאומית, למשל למלחמה בסוכרת, ניתן מענה כמובן גם לאוכלוסייה האתיופית וגם לאוכלוסייה של הערבים הישראליים, והבעיות הן רחבות מאוד. לצערי הרב יש שכיחות גבוהה יותר של חולי סוכרת מקרב יוצאי אתיופיה, זו האמת וחייבים לדבר עליה. אי אפשר להגיד את זה שזה לא קיים, בכל משקל ומשקל, אנחנו יודעים את זה לפי המחקרים, אני לא יכול להסביר עכשיו את כל הרציונל, אנחנו חייבים ומחויבים לטפל.

היתרון הנוכחי של התהליך הנוכחי הזה, הוא שהוא מוכוון לאוכלוסייה הזאת. לנו יש 20 מיליון שקל לכל ההסברה ולקידום הבריאות של כלל האוכלוסייה ופלוס אותם 20 מוכוונים לאוכלוסייה של ישראלים יוצאי אתיופיה וזה היתרון הגדול שלה.

רק ליוצאי אתיופיה, לתכנית הזאת?

לא, אני מסביר, שיש לנו 20 מיליון לכולם, פלוס ה-20 מיליון מוכוונים לאוכלוסייה האתיופית, זה היתרון, אז גם אם טענתי ועדיין אני טוען שזה לא מספיק, לפחות היתרון הגדול של זה, הוא שזה מוכוון כולו לקהילה. נשמח להציג את המרכיבים של זה ולהראות איך חילקנו את הכסף.

לגבי האנשים, אני כאן כדי לכבד את הוועדה כמשנה למנכ"ל אבל אמרתי והדגשתי בפני טדי ושלומית שהם אלה שעושים את העבודה, אבל בסופו של דבר גם הם כמובן יכולים להציג כי כמו שאמרתי, מי שבנה את קבוצות המגשרים זה טדי ומי שעוסק בתכנית ההסברה לקהילה, כולל אותם 300,000 שקל, שאתם צודקים, הם מעט, זה טדי ולא אני, אז מגיע להם קרדיט לא פחות.

בסדר גמור. זה הם יציגו כשניכנס למשרד-משרד. אני רוצה התייחסות של משרד החינוך לפני שטלל תדבר.

אני מסכימה איתך כנציג מתן, אנחנו בדיאלוג על הנושאים שאתה העלית, הנושא העקרוני קודם כל ש- - - שירות משמעותי, לא רק בצה"ל, גם שירות לאומי ואזרחי, לא מתחיל דקה לפני צה"ל וגם לא בכיתה י"ב. החינוך הערכי החברתי של משרד החינוך על כל אגפיו, שם לו למטרה כבוגר אחראי מעורב בחברה הישראלית, מעורב גם במובן של פעילות חברתית קהילתית וגם השירות המשמעותי הוא גם חלק מהיעדים. זה לא קורה ברגע האחרון. בזה אנחנו מסכימים. לגבי התקצוב אנחנו גם במשא ומתן, זה לא פעם ראשונה שזה עולה, התחושות של תנועות הנוער, ומזכ"ל תנועות הנוער נפתלי דרעי נמצא בתהליך של התדיינות עמוקה ומתמשכת עם משרד החינוך לגבי התקציב שהוקצה לתנועות הנוער. זה מדובר.

הייתה עוד שאלה מהחבר כאן לגבי "מפתחות", תכנית החוגים, כמו שהצגתי מבחינתנו אנחנו מוכנים וכן יש, יש לי התעדכנות שבועית באילו רשויות כבר יש מגעים להתנעת התהליך עם ראש הרשות ומנהלי בתי הספר זה כבר מתחיל, אנחנו נשארים עם אי חתימה מתעכבת שצריך ללחוץ על זה, זה מתסכל את כולנו, אי החתימה על ההסכם עם חברת המתנ"סים כזרוע המבצעת.

בנושא של ירושלים, נכון שירושלים בנתה תכנית לעל יסודי, אנחנו חושבים שמצוינות צריך להתחיל כבר בכיתה א' והתכנית שכרגע אנחנו מפעילים בעיר שלך היא איתור וגיוס וטיפוח כיתות א' עד ו', שאחר כך הצניחה תהיה טבעית ואוטומטית לתוך בתי הספר למצוינות ולא להתחיל לעשות את הטיפוח במעבר בין ט' ל-י'. ולכן אולי אתה לא רואה את זה בנתונים אבל אנחנו כבר רואים את זה בנתונים, יש עבודה יפה אצלך בעיר.

תודה, אנחנו עכשיו ניתן למתכללת התכניות לסכם את הדברים, לפני שאני מסכם את הדיון.

תודה. קודם כל אני חושבת שבאמת, והיושב ראש חזר על זה כמה פעמים, זה לא מספיק לעשות דיון ממצה בכל סוגיה, המטרה שלנו הייתה באמת לפרוש את הביצוע, את המצב, את האתגרים והסוגיות, וגם לשמוע ואנחנו גם עוד קצת שומעים חלק מהסוגיות שיש בשטח.

כמו שאתם רואים זו תכנית מאוד רחבה, אני לא אתעכב עליה, ויש בה אינטראקציות מאוד משמעותיות בין פעולות שונות שנעשות במסגרות של משרדים שונים.

אני חושבת שחלק מהסוגיות שעלו כאן הן סוגיות שחשוב להתייחס אליהן. קודם כל אני כן רוצה להתייחס לנושא של תכנית החוגים "מפתחות", לא בגלל שמתקיימת או לא מתקיימת, היא כרגע באמת איננה מתקיימת, התכנית התעכבה. הנושא הובא לדיון בוועדת המעקב של משרד החינוך שהתקיימה בשבוע שעבר, ובעצה אחת עם המשתתפים יוצאי הקהילה שהם 50% מהוועדה ואנשי המקצוע במשרד, הוחלט לעשות שינוי בתכנית ולא להתחיל אותה השנה, אלא להתחיל אותה בתחילת השנה הבאה וננצל את התקציבים שנותרו למשהו אחר. אני לא אומרת את זה כדי להסביר למה מספין לא רואה את החוגים, כי את זה הוא כבר הבין מהמשפט הראשון, אני אומרת את זה קצת כדי להסביר על איך אנחנו מנסים לנהל את התכנית הזאת, גם מבחינת הגמישות שלה וגם מבחינת הדינמיות שלה וגם מבחינת השותפות עם נציגי הקהילה בתוך התהליך.

אני רוצה להתייחס לנושא של רשויות מקומיות. עוד פעם, המטרה, כפי שאמר היושב ראש, הייתה לעשות פריסה של מה המשרדים מיישמים. במקביל, אנחנו גם מנסים, ואני חושבת שהצלחנו לגבש ויש לנו במטה היישום, וזה אני כן רוצה להגיד, ויכולים להעמיד לרשות כל אחד, מיפוי של התכניות המתוכננות בכל אחת מהרשויות המקומיות.

אנחנו עכשיו עושים מפגשים עם רשויות מקומיות, קודם כל סביב הנושא של מרכזי נוער שעלה פה בוועדה כדי להסדיר את קליטת בני הנוער בצורה מיטבית וגם סביב נושאים אחרים, אנחנו יודעים שיש איזה שהוא פער בין מה שידוע לכל אחד מהגורמים ברשויות המקומיות, לבין מה שידוע למשרדים. אני חושבת שאחד מהאתגרים שלנו, אם אנחנו רוצים להיות שם בשנה הבאה, זה לגשר על הפער הזה. אנחנו יודעים גם שיש פערים בין מה שתוכנן למה שהרשויות המקומיות רוצות או מעדיפות לבצע בגלל ההיכרות שלהם עם צרכים מקומיים, אנחנו ננסה, שכמו שיש ניהול משותף עם נציגי קהילה ברמה הארצית, נמצא דרך גם להיענות בצורה יותר גמישה לצרכים של רשויות מקומיות ברמה המקומית, אם אני מדברת על איפה אנחנו רוצים להיות בעוד שנה, זה מה שאנחנו רוצים להיות. בעוד הרבה פחות משנה אני מאוד מקווה שבפעם הבאה שנבוא לדיווח רחב, נוכל לדווח לכם בצורה יותר מפורטת גם מה קורה בפועל בכל רשות ורשות, כי זה אחד היעדים שאנחנו מציבים לעצמנו כמטה מתכלל.

אני רוצה להתייחס לסוגיית הארגונים. חבל שמיכל הלכה, אני חושבת שמה שמיכל אומרת זה נכון. יש מחירים מסוימים שעולים כאשר מנסים לעשות שילוב מיטבי. אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו אחראיים עליהם כמדינה, ואנחנו יכולים להתחיל כמשרדי ממשלה, זה כן לדון בסוגיה הזאת ולהפוך את הארגונים חזרה לחלק מהפתרון כפי שהם היו עד עכשיו ולא לחלק מהבעיה, למרות שזה מחייב סוג אחר של התקשרות, סוג אחר של הפעלה וסוג אחר של שיח. זה יעד ליותר רחוק, אבל אני חושבת שצריך לשים אותו על השולחן.

האחריות בראש ובראשונה היא על המדינה.

נכון. ולכן אנחנו צריכים לייצר סוג אחר של מערכת יחסים גם בין המדינה, בין הרשויות המקומיות, בין הארגונים, גם סוג אחר של התמחות ומומחיות בארגונים כדי שלא יהיו מבדלים. זו משימה. היא לא קטנה, היא על השולחן, אנחנו מודעים אליה.

אני רוצה לסגור בהתייחסות באמת מאוד שטחית, למה שאחר חבר הכנסת יונה שגם היה מורה שלי לפילוסופיה של המדיניות והממשל הציבורי בצעירותי.

גם שלי.

אנחנו עובדים סוציאליים כנראה. אני חושבת שההתייחסות הזאת היא לא מעמיקה עד הסוף, ובאמת יש הרבה מאוד אמצעים בתכנית ש- - - ואחת מאבני היסוד הם החברה הישראלית. מכל משרד שמענו על נושא של הכשרות אנשי מקצוע, מכל משרד שמענו על נושא של הסברה. מכל משרד שמענו על נושא של מיצוי זכויות, מכל משרד שמענו גם על נושא של הצבת אנשים ואנשי מקצוע בעמדות מפתח, כן כחלק מהתכניות וגם כחלק מהתכנית עצמה ושמענו על היחידה החדשה במשרד המשפטים שאני חושבת שהיא תהיה מאוד חשובה בנושא הזה.

מה שאנחנו יכולים לעשות כתכנית ממשלתית, אני מאמינה הרבה ב"נעשה ונשמע". ככל שפעולות של הממשלה יהיו מוטמעות בשטח על פי אבני היסוד, ככל שכולנו נעבוד, אנחנו ניצור שינוי גם בתודעה הציבורית. אנחנו ראינו את זה קורה בתחומים אחרים, אנחנו יכולים לראות את זה קורה גם בתחום הזה. לכן אני מרגישה הרבה מאוד אחריות, אני חושבת שכל מי שיושב פה סביב השולחן מרגיש הרבה מאוד אחריות כי זה לא רק האם הילדים מקבלים תגבור לימודי, אלא התגבור הלימודי והחוגים, וההשמה בתעסוקה כל אחד מהם הוא חלק קטן באמת מהשינוי התודעתי שיקרה בסוף בחברה, בעקבות היישום המתוזמר של כל הפעולות האלה. אז אני רוצה להודות על ההזדמנות לדווח.

תודה. אני מסכם את הדיון. קודם כל אני מודה לכל נציגי המשרדים על הדיווח שנתתם לנו. אני רוצה להודות גם לכל המשתתפים. הנושא הוא נושא חשוב לנו, כמו שאמרתי, עברנו שלבים, שלב של זיהוי הבעיות, שלב של נכונות לפעול, שלב של בניית התכניות ואישור התכניות ואנחנו נמצאים בשלב של יישום התכניות. האתגר הוא עכשיו ליישם את התכניות כפי שנכתבו. באתגר הזה נמשיך להתווכח ולדון. אין ספק שהיום קיבלנו התקדמות בתכניות האלה, מהתארגנות מתקדמת להתחלת היישום. לא מצאנו משרד שהגיע לפה ואמר "לא התחלתי". זו התקדמות שאני רואה בדיון הזה, יש ויכוח על אם הגיע לשטח או לא, אנחנו נמשיך ונדון על זה, נרד גם לשטח ונבדוק את הדברים האלה.

בגדול, כשאני מסתכל שהמשרדים באו ואמרו "התחלנו", כל אחד בסדר גודל שלו, וזו התקדמות. התחלנו ביישום התכניות האלה ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי זה. יש שלושה עובדים במשרד ראש הממשלה במשרה מלאה, שהם עוסקים במעקב אחרי יישום ההחלטות האלה עד לרשויות המקומיות, עד השכונות.

בעוד שישה חודשים נקיים דיון נוסף, ואני בטוח שאחרי שישה חודשים נקבל יותר סדר גודל של יישומה של התכנית בשטח. לפני כן נקיים דיון עם המשרדים השונים באופן פרטני. אני מודה לכולם. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:19.