הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 598

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ד' בטבת התשע"ז (02 בינואר 2017), שעה 12:15

אישור מסגרת ערבות מדינה במסגרת תכנית "מחיר למשתכן"

חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר

מיכל בירן

מכלוף מיקי זוהר

מנואל טרכטנברג

מנחם אליעזר מוזס

יעקב אשר

יואב בן צור

ראש מטה הדיור, משרד האוצר - אביגדור יצחקי

עוזרת מנכ"ל משרד האוצר - מרים כהן

רפרנטית ערבויות מדינה, משרד האוצר - אושרת דוד

מטה הדיור, משרד האוצר - ניר מסיקה

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - אסתר ורהפטיג

מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע, הכנסת - עמי צדיק

ראש עיריית ראש-העין - שלום בן-משה

ראש עיריית הרצליה - משה פדלון

מנהל סקטור מטה משכנתאות, בנק מזרחי טפחות - דרור פלדמן

פעיל, המשמר החברתי - אמנון פרג הנדל

שיר שפר

טמיר כהן

ירון קוונשטוק

אישור מסגרת ערבות מדינה במסגרת תכנית "מחיר למשתכן"

אני מחדש את הישיבה. אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: אישור מסגרת ערבות מדינה במסגרת תכנית "מחיר למשתכן". אני מקדם בברכה את ידידנו אביגדור יצחקי, ששותף אתנו פה עכשיו בוועדה, ועורר חששות אצל חבר הכנסת יעקב אשר, והוא דיבר אתך, והבנתי שהכול בסדר.

החששות הוסרו.

החששות האלה. תדייק, אדוני היושב-ראש.

אוקיי. אביגדור יצחקי, הבמה לרשותך. "מחיר למשתכן", מסגרת של ערבות מדינה. זו פעם שלישית שאתם מבקשים את זה. אני רוצה גם לדעת האם יהיו עוד פניות?

אדבר על זה.

בבקשה.

גם תרשום אותי בבקשה, אדוני היושב-ראש.

ארשום אותך. תיזהר, יש פה שלושה מיהדות התורה עכשיו.

לא, תיכף אחד הולך.

לא, מתוך זה אתה יכול להבין איזה מקום זה תופס אצלנו, נושא הדיור.

הוא יודע. כן, בבקשה.

אדוני מכיר את ההיסטוריה רבת השנים שלי עם חברי יהדות התורה. אם שרדתי עד עכשיו, אז אוכל לשרוד גם הלאה.

כנראה. אבל תעזוב את יהדות התורה, תסביר עכשיו - - -

אנחנו יום אחרי סיום השנה האזרחית, ואנחנו גם בשלב הסיכומים של השנה בכל הנושא של הדיור. אני רוצה להסביר מה המטרה העיקרית שלנו.

רגע, אני מבקש לסגור את הדלת ואני מבקש לא לדבר. רבותי, אני לא מסכים שידברו פה. מה זה, הוא מסביר את הדברים, ומי שרוצה לדבר שייצא החוצה. בבקשה.

המטרה העיקרית שלנו היא שהמערכת הממשלתית תאפשר למערכת העסקית הפרטית בנייה על קרקעות מדינה של כ-55,000 יחידות בשנה. כלומר, אלה פחות או יותר הצרכים של מדינת ישראל בגידול במשקי הבית, ואנחנו רוצים להביא למצב שכל הצרכים האלה ימולאו על-ידי המדינה, שתאפשר לשוק הפרטי לבנות את מספר הדירות האלה על מנת לספק את הצרכים. זה המצב שבו, אם נגיע אליו, וגם השוק הפרטי כמובן והקרקעות הפרטיות יתרמו את חלקן, ונגיע למצב שכל הביקוש שקיים בסך הכול במשק ימולא על-ידי תוכניות שהמדינה בעצם הציבה ואפשרה אותן לשוק הפרטי.

לצורך העניין הזה, כשאנחנו רוצים גם לייצב את המערכת הזאת, אנחנו גם עושים תוכנית אסטרטגית ל-2040, ועד אז אנחנו מעריכים נצטרך 1.5 מיליון דירות. לכן מערכת התכנון, שהיא המערכת הראשונה שמתחילה את התהליך, אמורה לייצר תכנון של כ-2.5 מיליון דירות, ואנחנו כבר שנה שנייה מתייצבים ב-100,000 דירות ויותר, שמאושרות בתוכניות על-ידי מינהל התכנון, הן באמצעות הוועדות המקומיות, מי שיש לו תוכנית מתאר, שאותן אנחנו לא סופרים, כי הן כבר אושרו בצורה כזאת או אחרת, הן בוועדות המחוזיות, גם בוותמ"ל וכמובן גם במועצה הארצית. השנה הגענו למספר שיא של כל הזמנים, של 110 או כמעט 111 - - -

2016?

2016. בשנה שעברה הגענו למספר שיא בתכנון בלבד של מעל 110,000 דירות, שזה שנת שיא של כל הזמנים בתכנון של יחידות דיור מאושרות.

בתכנון או באישור?

בתכנון. בנוסף לזה, השנה הזאת מינהל מקרקעי ישראל שיווק – ואני מכיר את כל הביקורות על השיווק, אבל אצלי ברגע שמפורסמת מודעה זה נכנס לתנור, ומרגע שנכנס לתנור בסוף זה קורה, בסוף התבשיל הזה מבושל. השנה גם כן הגענו לשיא של כל הזמנים. חשבנו, למרות שהיעד הממשלתי היה 55,000 יחידות דיור, חשבנו אולי להשאיר לשנים הבאות. החלטנו שלא, שכל מה שיש לנו ביד אנחנו משווקים, והגענו למעל 71,000 שיווקים של מינהל מקרעי ישראל, גם ב"מחיר למשתכן", גם לא ב"מחיר למשתכן", או בפטור ממכרז, וגם בצמודי קרקע.

ב"מחיר למשתכן" מצטבר הגענו לשיווקים – מצטבר 2016-2015 – למעל 70,000 יחידות. זה היעד שהצבנו לעצמנו. וכאשר בסך הכול אנחנו מדברים על כך שבשנה הזאת אושרו עסקאות, זאת אומרת כבר קבלנים לקחו את המכרזים בסדר גדול של מעל 35,000 יחידות דיור במכרזים.

לגבי "מחיר למשתכן", אנחנו מתקרבים פחות או יותר ל-30,000 שנלקחו על-ידי קבלנים, כולל נכנס פה ראש עיריית הרצליה עכשיו – שלום, מר פדלון – ואצלו בעיר המכרז הידוע של 1,600 יחידות דיור, או 1,400 עם התוספת של העירייה.

1,400 – 1,700 - - -

כאשר המכרז במקרה הזה נעשה בצורה קצת שונה, שאפשרנו קצת שיווק בשוק החופשי, כי לא רצינו שהמחירים יהיו גבוהים במיוחד. ו-20% מהדירות יהיו בשוק חופשי, וכל ה-80% ב"מחיר למשתכן", שמהוות הנחה ממחיר השוק בסדר גודל של 1,000,000 שקל – בין 800,000 ל-1,000,000 שקל על כל דירה שהזוכים בה יזכו.

סך הכול הנרשמים שלנו לתוכנית "מחיר למשתכן" הם בערך כ-75,000, כשבהם יש בלאי די גדול: של כאלה שבינתיים קנו דירה, של כאלה שההורים שלהם העבירו להם דירה במסגרת חוק הדירה השלישית או דברים מהסוג הזה. כך שבסופו של דבר אנחנו מדברים על זה שאנחנו מעריכים שבתוך הרישום הזה יש בערך כ-60,000 איש. אנחנו כבר היום בשיווקים של מעל 70,000, שנגדיל אותם ב-2017 עד ל-100,000. המשמעות של זה שכל מי שהוא חסר דירה ונרשם ל"תוכנית למשתכן" יזכה בדירה מוזלת בצורה מאוד משמעותית.

אני רוצה גם להזכיר שהמשכנתאות שניתנות על הדירות האלה הן משכנתאות – זה סיכום עם בנק ישראל והנגידה והמפקחת על הבנקים – שהמשכנתא תינתן על מכיר השוק ולא על מחיר הרכישה, מה שמאפשר לזוכים ולמשתכנים לקבל משכנתא שהיא בסדרי גודל הרבה יותר מה-75%, וברוב המקרים, כמעט ברוב רובם של המקרים, היא מגיעה ל-90% משכנתא מסך הכול המחיר.

כמה התחלות בנייה היו ב-2016?

תראה, הנתונים של הלמ"ס למשל ב-2015 התחילו בסוף השנה ב-47.7, עלו אחרי חצי שנה – 50,500, ובסוף עכשיו, כשנגמרה 2016, הם העלו את זה ל-53,000 או 52,800.

התחלות בנייה?

התחלות בנייה, כן. לצערנו, התחלות הבנייה זה לא מדד לגמר בנייה, כי הבניינים, ועוד מעט אדבר על זה, בגלל בעיקר חוסר בכוח אדם, המספרים של גמר בנייה הם יותר נמוכים. אבל אנחנו מעריכים, שגם השנה, למרות – הפרסום של הלמ"ס אומר שבשלושת הרבעונים הראשונים - - -

מה זה מחסור בכוח אדם?

תיכף אדבר על זה.

הנתונים של הלמ"ס מדברים על זה שבשלושת הרבעונים הראשונים, בהערכה ראשונית שכנראה תגדל בצורה כזאת או אחרת, היו כמעט 40,000 התחלות בנייה. זאת אומרת שאם מחלקים את זה לשלוש ומכפילים את זה בארבע, בסיכום - - -

52.

53 לפי חשבוני, אבל אין דבר, לא נתווכח על 1,000 יחידות. החסם העיקרי לדבר הזה, אנחנו חושבים שמבחינת תכנון - - -

כשהממוצע השנתי היה תמיד כמה? התחלות בנייה.

היה 43, 44. בסך הכול באמת, אנחנו בתכנון – כדי ליצור דירות במדינת ישראל אתה צריך בעצם ארבעה דברים. אתה צריך קודם כול תכנון, אתה צריך תשתיות, שהן גם תשתיות צמודות וגם תשתיות על. בעניין הזה מטה הדיור היום הרבה יותר מעורב גם בכיתות לימוד, גם בגני ילדים, גם במעונות יום, גם במט"שים, שהם מאוד חיוניים לדבר הזה.

בתי-כנסת, מקוואות.

בתי-כנסת, מבני ציבור, מקוואות, הכול. אנחנו מאוד מעורבים בעניין הזה, ודואגים שלשכונות החדשות שאנחנו בונים אזי יש את הדברים האלה.

אמרתי, הדבר השני זה תשתיות. הדבר השלישי זה גורמי ייצור, בעיקר עובדים, מנופים, מנהלי עבודה, כל הדברים האלה.

חסר כוח אדם?

חסר מאוד מאוד מאוד כוח אדם. אנחנו מעריכים אותו בסדרי גודל של בין 25 ל-35 אלף איש.

משרד האוצר הביא לנו צו שאמור להעלות מחר, אני לא בטוח שהוא יעלה, של זיכויים לתושבי האזור. זאת אומרת, שעובדים פלסטינים לא יהיו זכאים לנקודות זיכוי. המשמעות של העניין שיהיה פחות עובדים. כדאי שתבדוק את זה.

לא. אז בדקנו את זה, והדברים האלה נעשו גם ביוזמתי. עשינו מספר פעולות. קודם כול, יש לנו בערך בסביבות 180-170 אלף עובדים ישראלים, כולל מהמגזר הערבי. נוטים לחשוב שהמגזר הערבי הוא הרבה עובדים, אבל הוא כחלקו באוכלוסייה, לא הרבה מעבר לזה. אולי בשיפוצניקים הוא קצת יותר, אבל בסך הכול כעובדי בנייה באתרי בנייה הוא פחות או יותר.

כמו חלקו באוכלוסייה?

כמו חלקו באוכלוסייה.

20%?

בערך 22%.

משונה.

זה בעיקר באזור הצפון, דרך אגב, וקצת באזור הדרום.

לא, אבל לכל אחד נדמה ש - - -

לא, כי מביאים פלסטינים. אתה לא יודע לזהות אותם.

כן, אבל זה שונה מכאלה שבונים - - -

זה כולל מזרח ירושלים, ערביי ישראל?

בהחלט.

ופלסטינים?

אז אני מדבר עכשיו על פלסטינים. עד 2016 נכנסו לישראל 52,000 פלסטינים, מהם 13,000, שהם לא מנצלים את זה, אישורי לינה. הקצבנו 300,000,000 שקל למעברים, כי מי שהיה רואה איך האנשים האלה נכנסים במעברים לא חזר שמח משם. ולכן אנחנו הופכים את המעברים האלה, ומתאם הפעולות בשטחים עושה את זה, והוא מגיע למצב שהיום אין מצב שעובד נמצא במחסום יותר משעה.

זה עדיין מצב שאנחנו לא מספיק חושבים שהוא טוב, ואנחנו הולכים להפוך את מתאם הפעולות, את הצבא, ואת רשות שדות התעופה שאחראית על חלק מהמעברים, הולכים להפוך את המעברים האלה לטרמינלים מכובדים, כל ה-facilities וכל מה שאפשר, על מנת שיוכלו לעבור במהרה.

שנייה, לגבי זה. בוועדה לתקציב הביטחון העלינו את הנקודה הזאת, אפילו מול שר הביטחון, והתשובות שקיבלנו לא היו מספקות. אמרו שחסרים, אני לא זוכר כמה, משהו כמו 150,000,000 שקל כדי לשדרג, בפרט את קלנדיה, ושהכסף לא נמצא.

אני לא יודע מה שר הביטחון אמר, אבל אני יכול להראות לך סמ"ס מהגורמים, כי אני כל הזמן עוקב אחרי זה, שכל הכסף התקבל והם נמצאים בתהליך - - -

בסוף, אתה יודע, זה יהיה באמת איוולת, שבגלל מחסור כזה העובדים לא יוכלו להיכנס.

אעקוב שוב לראות אם הדברים באמת קורים. נשלים השנה את המכסה של פלסטינים ל-60,000.

לא ענית רק על השאלה הזאת. יזמת את הצו הזה?

תיכף אסביר למה. עד היום הפלסטינים נכנסו והוקצו לקבלן. והם היו עובדיו. ואם לא היה לו מה לעשות איתם, אז הוא היה משכיר אותם לאחרים. עכשיו, המצב הזה לא קיים בעובדים הזרים למשל, שעובד זר שמגיע לפה – היום יש לנו כ-9,000 עובדים זרים בישראל – הוא אדם חופשי. הוא יכול כל רבעון ללכת לאיזה מעביד שהוא רוצה.

עכשיו, יוצא מזה שאנחנו את המכסה החדשה שאנחנו מכניסים, אנחנו מכניסים גם כן לא צמודה לאדם, אלא הם מקבלים את האישור עבודה, לאחר שלושה חודשים כל רבעון הם יכולים להחליף מעביד אם הם רוצים, והשוק הופך להיות שוק חופשי. דרך אגב, ההסכם הקיבוצי שחל על עובדי הבניין במדינת ישראל חל גם על העובדים הפלסטינים וגם על העובדים הזרים. כך שמהבחינה הזאת אנחנו מאוד מקפידים על התנאים שלהם. כמובן יש להם ביטוח רפואי, ויש להם את כל הדברים האחרים.

היה צורך לממן באיזושהי צורה חלק מהנוהל החדש הזה, ולכן ביקשנו לממן אותו באמצעות הורדת חלק מנקודת הזיכוי.

טוב, נדון על זה.

אני בטוח שתדון על זה ותקבל את ההחלטה הנכונה.

נקבל ביחד. העליתי את זה עכשיו, מפני שאני חושש שברגע שאתה מוריד להם את נקודות הזיכוי יהיה פחות עובדים.

שלא יהיה חסם.

לא יהיה פחות עובדים, כי עדיין השכר הממוצע ברשות הפלסטינית הוא סדר גודל של 100 שקל ליום, והשכר הממוצע של עובד פלסטיני במדינת ישראל עובר את ה-400.

טוב. הלאה. נקיים על זה דיון. כבר קיימנו דיון אחד, אבל אני מניח שמחר לא נקיים את הדיון - - -

השכר הממוצע ליום אחד 400 שקל?

בסדר, נקיים על זה דיון, עכשיו אנחנו לא בדיון הזה.

כדאי ללכת לעבוד בבנייה, אבל אף ישראלי לא רוצה, מה אני יכול לעשות.

העובדים הזרים – עובדים זרים, יש לנו פה היום עוד איזה 3,500 עובדים מסין שאנחנו משאירים אותם וכל הזמן מאריכים להם את הזמן. בנוסף לזה יש בולגרים, רומנים ומולדבים. חתמנו על הסכם עם אוקראינה על העניין הזה. לצערי הרב, הפרלמנט האוקראיני לא אישר את ההסכם.

בגלל שראש הממשלה ביטל את הביקור.

לא, זה היה הרבה לפני שראש הממשלה ביטל את הביקור שלו. נסעתי לשם באופן אישי וגיליתי שמישהו מה שנקרא הגיע לחברי הפרלמנט ואמר להם כל מיני דברים, והם התנגדו בגלל זה. אבל אחרי ששוחחנו איתם, והראינו להם שעובד אוקראיני מתחיל, שמתחיל פה את יומו הראשון בעבודה, נטו נטו, אחרי פיקדון, אחרי הוצאות לינה, אחרי ביטוח בריאות, אחרי הכול, משתכר 1,157 יורו בחודש. ואז ישר, יומיים אחרי שנסענו משם, הפרלמנט אישר את ההסכם ב-242-0. שם יש 450 חברי פרלמנט, זה לא כמו פה. וגם לזה בא פתרון. נערכנו כבר לנושא של המיונים שם, והם ייגמרו.

איפה אתה מלין אותם? איפה הם גרים?

תגיד לי מה, נקיים עכשיו דיון על העובדים הזרים?

אבל אין לו דירות לזוגות צעירים, אז איפה יש לו דירות בשביל העובדים?

במשרדי הממשלה. אוקיי.

סין – היינו שם לפני שבועיים, אחרי תקופה של שלוש שנים שהם מרחו אותנו, כנראה מסיבות פוליטיות, אנחנו לא יודעים להגיד למה. פתאום הם, אחרי שהבאנו חברות זרות - - -

רגע, אני רוצה לקדם בברכה את ראש עיריית ראש-העין.

מי? ראש עיריית - - -

ראש-העין.

אבל איך קוראים לו?

בן-משה.

- - -

בינתיים, רק רגע, לפני התרומה – ראשית, בן-משה הוא ראש עיר מצוין.

ספר לי על זה מה שנקרא.

אדע מזה אחרי שייתן לציבור החרדי - - -

הרב מוזס, תעשה לי טובה.

אחרי שייתן לנו גם להשתלב.

לא, אבל לא ביקשתי.

למה לא ביקשת?

קודם כול, תבקש. דרך אגב, יש שיטה שאפשר לבקש מה שרוצים.

מסבכים אותי פה לגמרי. אביגדור, תעשה לי טובה.

אביגדור בא לעזור.

ושנית, הרבה דירות עכשיו גם ב"מחיר למשתכן" היה של ראש-העין.

בהחלט.

ואני מאחל לכם הצלחה.

אני מוכרח לומר שהדיאלוג שלנו עם ראשי הערים הוא באמת מצוין. לפעמים יש ויכוחים, יש תהיות, יש חילוקי דעות, אבל בסך הכול אני חושב שהשלטון המקומי וראשי ערים ספציפיים במיוחד תורמים את חלקם לדבר החשוב הזה.

אני חוזר ואומר: הדבר השלישי זה הנושא של העובדים, זה נושא שאנחנו מטפלים בו. אני נוסע היום בלילה לסין, אחרי שהייתי שם בביקור.

מצא חן בעיניך.

לא, לא מצא חן בעיני בכלל. בטח שאין שמה אוכל כשר.

אז לא, אל תיסע. מה, תאכל שימורים?

את מי אתה בוחר מחברי ועדת הכספים לליווי?

אותך.

מצאנו שחב"ד מייצר שם אוכל כשר, אז אנחנו מסודרים.

לעצם העניין, אני מקווה השבוע לחתום שם על הסכם ולהתחיל להביא גם עובדים סיניים.

מה אתה רוצה עכשיו מאתנו?

ברשותך, שני דברים נוספים: בשנה הבאה נגדיל בצורה משמעותית את הדירות להשכרה ארוכת טווח. ומסרנו מפתחות עם ראש עירית הרצליה בהרצליה של פרויקט של 270 דירות, ש-25% ממנו לזכאים, כמות גדולה מאוד לבני מקום, וגם כל אלה שהולכים ללמוד בבין-תחומי, זה נמצא vis-á-vis גם הקניון וגם הבין-תחומי. והמחירים לזכאים שם הם באמת ברמה ש - - -

כמה?

ושכר הדירה החודשי כמה?

שכר הדירה החודשי לדירה של 80 מ' הוא 3,500 שקל לחודש.

הלוואי על ילדי.

כן. אז זה לזכאים. וגם הלא זכאים באים לשם, כי הם רוצים ללמוד שם והם רוצים להיות שם.

יש לנו במחסנית הרבה מאוד דירות להשכרה. סיימנו רק לפני שבוע 220 דירות בראשון-לציון בשכונת הרקפות. גמרנו מכרז במחנה אלנבי, שיש בו 300 ומשהו דירות, פרסמנו עכשיו מכרז על 450 - - -

אגב, מי שזכאי לדיור בהשכרה יכול גם ללכת ל"מחיר למשתכן"?

כן, אבל הוא לא יכול לזכות גם וגם – בעצם הוא כן יכול, הוא יכול לזכות גם וגם.

זו השאלה שאני שואל. השאלה אם זה לא עיוות.

אבל הוא רוצה שיהיה לו דירה.

הדבר השלישי שאנחנו הולכים להתעסק אתו זה ההתחדשות העירונית.

אדוני, התשובה היא - - -

אבל בוא רגע - - -

אוקיי, מאה אחוז, אבל צריך לחשוב על הנקודה הזאת.

יכול להיות. אבל אני לא בטוח בתשובה, לכן אני - - -

אוקיי. אז תבדוק, אז תגיד שתבדוק. זה מספיק.

לא, מה זאת אומרת גם וגם?

בטח, זה יכול לגרום לעיוות.

אני לא יודע את התשובה הברורה. אם אני זוכר נכון, אז עדיין הוא גר בשכירות, לכן הוא יכול להשתתף ב"מחיר למשתכן".

כן, בבקשה.

אני סגנית של אביגדור. כן, היו לנו דיונים מאוד מאוד עמוקים בסוגיה. אבל אם מישהו זכה בדיור להשכרה, הוא יכול במקביל לנסות לגשת ל"מחיר למשתכן", והוא יכול להישאר בדיור המוזל עד שהדירה מוכנה.

עד שהדירה מוכנה. בסדר.

זה נשמע טוב יותר.

ולא הפוך?

ברור. בוודאי שלא.

הדבר האחרון הוא ההתחדשות העירונית. נשים עליה דגש חזק מאוד בשנה הקרובה. אנחנו קוראים לזה "חיסול הסלאמס" ולא ההתחדשות העירונית, כי באמת יש מקומות שאנשים גרים בתנאים שקשה מאוד לסבול את העניין הזה.

זה, דרך אגב, פוטנציאל של מאות אלפי דירות. יש שם שתי סוגיות שצריך לטפל בהם. האחת שרק במרכז מרכז מרכז הפרויקטים האלה נושאים את עצמם. עדיין יש בעיה של תשתיות. זה לא תשתיות רגילות בשכונה חדשה, אבל צריך להסדיר את עניין התשתיות. יש גם בעיות של היטלי השבחה. פה יש פוטנציאל של מאות אלפי דירות. יש ערים נוספות שצריך לתת להן קרקעות משלימות, כדי שזה יהיה בר היתכנות, ויש כאלה שצריך להביא כסף.

אנחנו אוגמים את המקורות כרגע, בשביל לעשות התחדשות עירונית לא רק במרכז הארץ אלא גם בפריפריה הקרובה ובפריפריה הרחוקה. כבר היום יש כ-4,000 דירות כאלה בביצוע, אבל נגדיל את זה בצורה משמעותית, כשהיעד שלנו ל-2017 הוא סיכום של 10,000 יחידות.

הפנייה הזאת אלינו היא הפנייה השלישית. בפנייה הראשונה מיום 18 במאי, שאושרה ב-23 במאי, הייתה מסגרת של 550,000,000 ש"ח לפרויקטים בערים לוד ועפולה. בשתי הערים האלה הפרויקטים האלה, מבחינת רוכשים, הסתיימו כמעט לחלוטין. אנשים קיבלו משכנתאות. שם היו 630 יחידות. בפועל סכום הערבות הצפוי לניצול הוא לא 550, אלא בין 405 ל-420. בסך הכול, כמו שאמרנו, כל הדירות האלה נרכשו, הפרויקטים כבר בגמר שלד. ואנחנו מקווים לתת להם מפתחות בספטמבר הקרוב.

מה הולך לקרות בעתיד?

למה?

על זה. אם זה ערבות אחרונה שאתם מבקשים, או - - -

לא, רגע, אגיד.

הפנייה שנייה הייתה ל-750,000,000 שקל נוספים בפרויקטים בערים אופקים, בית-דגן, עפולה, קרית-מוצקין, בהיקף של עד 760 יחידות דיור. גם הפרויקטים האלה בסך הכול מתקיימים. לחלק גדול מהם נתנו ערבות מדינה. הפרויקטים האלה עובדים.

עכשיו, אני רוצה לציין שהחל מאפריל הכרזנו שהקבלנים מחויבים לקחת ליווי בנקאי לכל הפרויקטים. זה קצת מייקר אומנם, אבל לא נצטרך מעל הסכום הזה של בערך 4,000 ומשהו דירות לתת ערבויות. לכן מה שאנחנו עכשיו פונים זה למיליארד וחצי - - -

אתה מדבר על מכרזים שיצאו מאפריל?

כל המכרזים שיצאו מאפריל, הקבלן חויב לקחת ליווי בנקאי.

הם מחויבים לפי חוק מכר בליווי בנקאי.

וכתוצאה מזה הוא נותן ערבות חוק מכר לדיירים. ואז הוא לא נותן הערת אזהרה, והבנקים נותנים משכנתאות ואין שום בעיה.

מאה אחוז.

אנחנו עכשיו בפנייה השלישית, שכוללת את בית-דגן, עפולה, קרית-מוצקין, מגדל-העמק, דימונה, מעלות-תרשיחא, ראש-העין וקרית-שמונה, בהיקף של עד 1,790 יחידות דיור. אם תרצו, יש לי את – יש עיר אחת, רעננה, על 23 יחידות דיור שלא נכנס לפנייה, ואנחנו מבקשים לצרף את זה. 23 יחידות דיור ברעננה.

23,000 אתה מתכוון.

23 דירות.

23 דירות?

כן. שכחנו לכתוב. כי רוב הקבלנים שם לוקחים ערבות בנקאית. כך שאנחנו מדברים על כ-28 פרויקטים בסך הכול, 3,180 יחידות דיור. מסגרת הערבות הכוללת בהיקף של 2.8 מיליארד. אני לא מבטיח שננצל את הכול – כנראה שלא ננצל את הכול.

רגע, אבל כמה ערבות ביקשתם מאתנו?

עד היום עשינו 550 פלוס 750, זה מיליארד 300. להשלים ל-2.8 זה עוד מיליארד וחצי.

מיליארד 600.

לא תבקשו יותר?

אנחנו מאמינים שלא, אבל יכול להיות שתהיה לנו איזה זליגה אחת או שתיים.

אני רוצה לשאול כמה שאלות.

אני רשום?

כן.

שאלה: מה המשמעות של זה מבחינת עליית מחירים? זאת אומרת, אתם יכולים לראות היום מקומות שבהם זה הולך לפי חוק המכר עם ליווי בנקאי, ומקומות שזה הלך בצורה הזאת, שאתם מבקשים את ערבות המדינה. השאלה כמה ההשפעה של זה בסופו של דבר על מחיר הדירה?

תראה, אנחנו מעריכים את זה בסדר גודל של כל דירה בין 25 ל-30 אלף שקל. הליווי הבנקאי.

השאלה אם אפשר – צריך למצוא פה אולי איזשהו דרך - - -

תראה, חשבנו על זה. אני חושב שהדבר הזה מבחינת הדיירים הוא הרבה יותר טוב. עדיין העלייה לא נצמדת כולה למחיר הדירה, כי אני לא יודע אם אתם יודעים איך אנחנו בונים את המכרזים. המכרזים נבנים בזה שאנחנו לוקחים את ערך הדירה ביוני 2015, מורידים ממנו 200,000 שקל, וזה מחיר המקסימום. ואז הקבלן תורם את חלקו. והתרומות הן הרבה יותר – הן לפעמים ב-1,000, 1,500, 2,000 ו-3,000.

אאפשר, שנייה. חבר הכנסת מוזס, חבר הכנסת טרכטנברג וחבר הכנסת מיקי זוהר. אם אפשר, רק בקצרה.

תודה, אדוני היושב-ראש. מר אביגדור יצחקי, שמעתי את הסקירה שלך. קודם אני רוצה לשאול אותך: אתה יודע שבזכאים של "מחיר למשתכן" יש קבוצה א', קבוצה ב'. אני חושב שכבר הגיע הזמן לערבב את שתי הקבוצות יחד. זה לא מן היושר הדבר הזה, שאלה בקבוצה ב' לא היו מודעים לפרסומים שלכם. אבל יתירה מכך, הציבור עד היום לא יודע איפה הסניפים, איפה זה מגע"ר, איפה זה "עמיגר" ואיפה זה "עמידר" – כל המקומות האלה.

"עמיגור".

הציבור שלנו לא - - -

"עמיגור" – מה זה הציבור שלנו?

לא "עמיגור". לא, אתה טועה, זה מגע"ר.

טוב, טוב, סליחה.

זה אפילו לא מגע"ר בעברית, זה מגע"ר בהונגרית. מ.ג.ע.ר., נכון? הונגרית. מג'ער, כן. הציבור לא יודע אפילו לאן להגיע. רגע, אני מספר לך מזוגות צעירים שפנו אלי היום ואתמול וגם בשבת.

מה בשבת? תגיד לי, מה בשבת?

הייתי בבני-ברק בשבת. פתחו סניף ברחוב אהרונוביץ.

- - - בשבת?

לא, תשמע.

תעשה חוק נגדו.

באו אנשים אלי, הלכו לשם, אמרו: אנחנו רוצים להירשם לבית-שמש. אמרו להם: לא, לא, אתם בקבוצה ב', אתם נרשמים עכשיו, לא תהיו זכאים. אמרתי להם: זה לא ייתכן, אני יודע שפורסם היום בבוקר בעיתונות שנגמר הסיפור של קבוצה א', קבוצה ב'. נכון?

לא יודע מי אמר לך את זה.

בעיתון כתוב שחור על גבי לבן.

אוקיי, בסדר.

אני רוצה לדעת. והציבור לא מודע. זה דבר אחד.

יש לי עוד שאלה. מכיוון שהזדמן לכאן ראש עיריית ראש-העין, אדון בן-משה - - -

זה טעות פטאלית.

זה לא טעות כל כך גדולה, כי בראש-העין, אתה יודע - - -

לא היסטוריה עכשיו.

לא היסטוריה. בראש-העין יש הכי הרבה בתי-כנסת לפי ראש. נכון? בראש-העין העתיקה.

זה באישור ועדת כלכלה, לא כספים.

כל שכונה בית-כנסת.

נכון. אני חושב שמן הראוי, שנזכה בראש-העין גם כן ליחידות דיור לציבור החרדי. והתשובה שקיבלתי במשרד השיכון ובאוצר, אמרו: זה תלוי בראש העיר.

בסדר, אז דבר אתי. דבר אתי.

לא, אני מבקש עכשיו מראש העיר שישמע טוב. דרישתנו שתשלב אותנו - -

תעשה לו פגישה, תעשה לי טובה. אחרת - - -

ב"פסגות אופק", אתה יודע איפה אני מדבר, בפסגות האלה, תן לנו גם את חלקנו.

תודה רבה. טוב.

לא להקים רק גורדי שחקים של 20 קומות בלי סוכות, שהציבור שלנו לא יכול להגיע.

תודה רבה.

אדון בן-משה, דרישתי נתקבלה?

כן, היא התקבלה.

באתי לשמוע היום.

התקבלה.

בסדר. גמרנו.

תודה רבה.

שתי שאלות. לאחרונה אנחנו שומעים הרבה על קשיים של קבלנים, פשיטות רגל וכדומה. הרושם הוא שקורה משהו, אתה יודע, איזה תופעה יותר נרחבת כאן. מה הסיבות שמאחורי הקשיים האלה? ואיך זה ישליך על ערבות המדינה? הרי יש פה סימני שאלה לא פשוטים לגבי זה.

השאלה השנייה נוגעת לעמידה של הקבלנים והיזמים במפרטים שאליהם התחייבו ב"מחיר למשתכן". הרי מכירת התמריצים הכלכליים זה לא דבר של מה בכך. אם אתה קבלן והתחייבת למחיר על מפרט, אז הרבה פעמים המפרט הוא זה שיסבול. ומה הניסיון שהצטבר עד כה בעניין הזה?

חבר הכנסת זוהר.

טוב, אני רוצה לומר כך: שר האוצר קבע מדיניות, והמדיניות של השר ברורה – הפחתת מחירי הדיור. אף אחד לא חולק שזו מטרה נעלה וחשובה, וגם כולנו משתפים אתו פעולה. הוועדה הזו, ואני יכול להעיד על היושב-ראש, עומדת לרשות שר האוצר באופן מלא בכל נושא סוגיית הפחתת מחירי הדיור. יושב-ראש הוועדה מכנס אותנו חדשות לבקרים, מביא אותנו פה פעם אחר פעם על מנת לסייע בהוקרת יוקר הדיור.

הדירות.

הדירות. אבל מה? השר רוצה, המשרד עושה אחרת, קבינט הדיור עושה אחרת. כל הפעולות שנעשות על-ידי קבינט הדיור היום מהוות בערך 20% מהסיכוי שלנו להוריד את מחירי הדיור. ואפילו לא. הפחתת מחירי הדיור כולה מצויה בידיים של הרשויות המקומיות. רק הרשויות המקומיות יכולות, כמובן בשיתוף פעולה מלא והדוק עם משרד האוצר, להביא לירידת מחירים.

השר רוצה אבל המדיניות לא יכולה להתממש. המדיניות לא יכולה להתממש למרות כל הרצון הטוב, עד שהגישה בקבינט הדיור תשתנה. היא צריכה להשתנות כלפי ראשי הרשויות וכלפי השלטון המוניציפלי.

מה למשל?

אסביר עכשיו. עכשיו בדיוק אני מגיע. אם ראשי הרשויות לא יקבלו הטבה כלכלית לקופת העירייה שלהם בגין כל היתר שהן ינפיקו שום דבר לא יזוז. לאף ראש רשות היום במדינת ישראל אין שום אינטרס להנפיק היתרי בנייה. שום אינטרס. הוא מביא ציבור חדש כשאין תשתיות, הוא מביא ציבור חדש כשאין לו שום אפשרות לתת להם את המענה המינימלי בחינוך ובתרבות, כי כמובן אין לו את הכסף.

אותם בוחרים שיגיעו חדשים לרשות שלו לא יצביעו בשבילו כי הוא לא נותן להם את השירותים. אין לו את הכסף לפנות להם אשפה ואין לו את הכסף לשלם משכורות לשאר העובדים שלו בעירייה. איזה ראש רשות בר-דעת ירצה לבנות בעיר שלו בזמן שהוא פוגע בעצמו? תכירו לי אותו. אני לא מכיר אותו.

אני בא מרשות מקומית, הייתי סגן ראש עיר, אני יודע איך רשות מוניציפלית פועלת. בקונסטלציה הנוכחית לאף ראש רשות אין שום אינטרס לקדם היתרי בנייה. שום אינטרס. ההיפך, לתקוע אותם. מי מפסיד מזה? השר כחלון, לא אני ולא אתה. השר עושה עבודה קשה להוריד את מחירי הדיור, המשרד שלו לא מבצע. המשרד שלו לא מבצע, נקודה. אם המשרד, קבינט הדיור, רוצה להוביל להפחתה במחירי הדיור, שיגרום לראשי הרשויות לתת היתרי בנייה, בכל דרך אפשרית.

הסכמי גג, לא?

הנה, אני רוצה להעיד על הסכמי הגג. נחתמו המון הסכמי גג, חלקם טובים, זה בעצם האחרונים, וחלקם פחות טובים. בעיר קריית-גת יש פוטנציאל של 17,000 יחידות דיור. ראש הרשות לא רוצה לתת שם היתר אחד. הוא מתחמק מלתת היתר. למה? כי הוא נכנס לגירעונות, הוא לא מצליח לגמור את החודש, הוא לא יודע איך לשלם לעובדים.

אני רוצה לספר לכם סיפור אחרון, וככה נסיים את זה. שכונה חדשה, קוראים לה כרמי-גת, אני, עבדכם הנאמן, בונה שם בית לגור בו. אני בעיקרון יכול לסיים את הבית הזה בתוך חצי שנה. פניתי לעירייה, כמו כל אזרח, ואמרתי לה: מה קורה עם כביש, מדרכה, תאורה, תשתית, גן ילדים לילד הקטן שלי, בית-ספר? מה אמרו? העירייה אומרת: חבר'ה, אנחנו מצטערים, אנחנו במשא ומתן מול אגף התקציבים וכו' וכו' וכו', אין לנו כסף לעשות את הדברים האלו. התשתיות יהיו בהמשך. בשכונה אחרת בקרית-גת זה לקח בערך שלוש שנים.

אוקיי.

איך אתם מצפים שראשי רשויות ייתנו היתרי בנייה?

מה זה איך אתם? למי אתה פונה?

לך, יושב-ראש הוועדה.

אבל אתה רכז הקואליציה. אתה יכול לקבל החלטה שלא מעבירים כלום עד שלא נותנים לרשויות.

לא, אני מקסימום רכז כדורסל, לא רכז הקואליציה בוועדת הכספים.

אבל הסכמי הגג, הרי 100,000 שקל - - -

אוקיי.

אדוני, אני אומר לכם: הרצון של השר הוא קריטי וחשוב והוא חיובי, הביצוע לא טוב.

טוב. תודה. יעקב, במשפט.

כן, אולי אם להיות רכז זה לקחת את הריבאונד ממה שאתה אומר, אני חושב שלפעמים גם ראשי ערים - - -

משפט, יעקב.

אני לא יכול במשפט.

נו, אז שלושה משפטים.

לימדת אותי: לא פחות משלושה משפטים.

בבקשה. שלושה משפטים.

לצערנו הרב, גם לפעמים ראשי רשויות לוקחים יותר מדי כוח בעניין הזה, ובשביל דברים לפעמים אזוטריים מאוד, מחזיקים שכונות שלמות ולא מוציאים את ההיתרים. וגם זה צריך את המשוואה הנכונה, לא תמיד זה לצד הזה.

שתי נקודות שדובר עליהן כאן קודם. קודם כול, אחד הדברים שיכולים להאיץ מאוד את הבנייה זה הנושא הזה שהיום בוותמ"ל אי-אפשר לדון רק בקרקעות מדינה. וזה שקרקעות פרטיות באזורי ביקוש לא נכנסים למסלול המהיר הזה זאת טעות. אמרתי את זה בדיוני הוותמ"ל כשהקימו את הוותמ"ל בוועדת הפנים עוד לפני שנתיים וחצי. לדעתי זה דבר שצריך לעשות אותו. אמרו לי שהולכים לעשות את זה, אני לא רואה שזה מתקדם. זה יכול להביא עוד נתח שוק גדול מאוד לתוך העניין.

דבר שני, שאני חושב שיש פה – לא היינו בהחלטה, אולי כן, אני לא יודע אם היה על זה דיון נרחב. הנושא הזה שאדם יכול לזכות ב"מחיר למשתכן" ולא לגור בדירה שלו, להשכיר אותה לחמש שנים ולאחר מכן לבנות אותה, גורמת לעיוותים בסופו של דבר במקומות. זה פוגע לדעתי באנשים חלשים, זה פוגע באנשים שרוצים לגור במקומות שאנחנו רוצים שהם יגורו, אם זה בפריפריות, אם זה באזורים כמו אזור של מגזר חרדי או מגזר כזה או אחר, ולא לגרום לכך שאנשים אחרים ייקחו את הדירות הללו במקומות הלאה, ויהפכו את זה בעצם לאיזשהו עסק.

לדעתי צריך לשקול את העניין הזה כמו שהיה בעבר. בעבר היה מצב שאדם זכה בזכאות בדירה, הוא היה חייב לגור בה לפחות זמן מסוים, ולמכור אותה רק אחרי זמן אחר. היום הוא גם לא חייב לגור בה בחמש שנים הראשונות, והוא גם יכול למכור אותה אחרי חמש שנים. זאת טעות לדעתי שצריך לחשוב עליה שוב, כי אנחנו מאבדים את התמהיל הנכון. כי כשאתה מדבר על קבוצה של 60,000 איש שיש להם זכאות, כל ה-60,000 האלה יכולים להתנקז במקום אחד, שאולי שמה מחירי השכירות יהיו יותר רלוונטיים בשלב הזה, ויוכלו מה שנקרא לשכור שמה ולהשכיר במקום אחר. זה לא נכון ולא חכם כשרוצים לפתור את בעיית הדיור באמת לאותם צעירים.

תודה רבה. בן-משה, ראש עיריית ראש-העין, אתה רוצה להתייחס במשפט לעניין?

שתי הערות.

שתי הערות, בבקשה.

אחת שאצלנו בעיר היה רק קבלן אחד שפשט את הרגל, וקבלן אחר נכנס במקומו. מעל 30 חברות נמצאות. זה אחד.

שבונות?

כן, שבונות.

שניים – זה לשאלה של פרופ' טרכטנברג – ככל שזה נראה עכשיו, הקבלנים שזוכים מקפידים על המפרט שעליו הם התחייבו. ככל שזה נראה כרגע. זה כמובן מחייב פיקוח ובקרה.

תודה רבה. אביגדור, בבקשה.

קודם כול, אמשיך את הדברים. יש חברות בקרה שעובדות בכל האתרים, שתפקידן לבדוק שאכן המפרטים הם כפי שהם נקבעו על-ידי משרד השיכון בזמן המכרז. המפרטים האלה על-ידי כל מי שאני מדבר אתו, במיוחד מעצבים ואדריכלים, הם מעל השוק הפרטי בסך הכול שלהם. כך שמהבחינה הזאת – עוד לא מסרנו דירה, אז אני לא יכול להגיד לך שאני בטוח במאה אחוז, אבל עשינו את כל האמצעים כדי שייקרו.

בנושא של ההשכרות, חבר הכנסת אשר, בדקנו את העניין הזה. קודם כול, אנחנו לא יכולים להבטיח לכל אחד שיקבל את הדירה במקום שהוא רוצה. יחד עם זה, הוא רוצה ליהנות מההטבה. בסקר שעשינו בין הזכאים, 85% גרים. מה עוד, שלא דיברתי על זה, אבל יש עדיפות גדולה מאוד לבני מקום במכרזים, כאשר במרכז הארץ זה 20%, בפריפריה הקרובה זה 32%, ובפריפריה הרחוקה זה 50% בני מקום.

זאת אומרת שכל מי שהוא בן מקום בקרית-שמונה, בשלומי, במעלות, בדימונה, בירוחם – 50% מהם מקבלים בני מקום. ואחרי זה הם גם יכולים להשתתף בהגרלה הצדדית, זה לא שהם זזים הצידה. כך שאנחנו מגיעים לעיתים גם ל-60% ו-65% בני מקום. ואני חושב שזאת בשורה יוצאת מהכלל. וראשי הערים מאוד אוהבים להרים את הטלפון לבני המקום ולהודיע להם שזכו, כי הם רוצים לגור על יד המשפחות שלהם.

ולכן, אם בן-אדם היום לומד בבין-תחומי, ויצא לו דירה באשדוד, אז לא אמנע את זה ממנו, שתהיה דירה בבעלותו באשדוד והוא ימשיך לגור בבין-תחומי. אני לא רוצה לחייב, אנחנו לא רוצים לכפות את הדברים. דשנו בעניין הזה והחלטנו, ואנחנו חושבים שזה כן חכם.

חוק הוותמ"ל – ביקשנו לעשות את זה גם על קרקעות הפרטיות, משרד המשפטים התנגד. אני מזמין אותך לעשות חקיקה פרטית בעניין הזה, אין לי שום בעיה. מה שאישרו לנו זה את - - -

למה הוא מתנגד? מה הנימוק?

לא נעים לי להגיד לך, כמו הנסיעה של חברי הכנסת עם העוזרות שלהם. הוא טוען שזה מקור לבעיה בין – לא יודע אפילו.

לא, אבל הצלחנו להכניס.

לא, לא, מה שקיבלנו זה שהתחדשות עירונית - -

- - - שדילגו עליהם.

התחדשות עירונית שתהיה בוותמ"ל. פינוי-בינוי מה שנקרא. והדבר השני: קרקעות פרטיות מרובות בעלים, שזה מעל 50 בעלים, על מנת להסדיר את האיחוד והחלוקה ביניהם. אז זה גמרנו.

מעל 50?

יש באזורי הביקוש הרבה קרקעות כאלה, שהן תקועות כבר למעלה מ-20 שנה בגלל שאין מי שיארגן אותן. ואנחנו חושבים שלפחות זה יעזור.

טוב. הלאה.

הנושא של ההיתרים – קודם כול, אני חולק על דעתו של חבר הכנסת זוהר לגבי מה אנשים מקבלים בהסכמי גג. יש לנו היום 11 הסכמי גג, ואנחנו הולכים לחתום על עוד 4 או 5 בשנה הקרובה. אני חושב שכל מה שקשור לשכונות שמוקמות מקבל פתרון מלא, כולל בתשתיות הצמודות וכולל בתשתיות העל. יכול להיות שיש פיגור בביצוע.

אני חושב שקרית-גת היא דוגמה לא טובה של התנהלות, יכול להיות שבגלל שהיא בין החותמות הראשונות. ואנחנו כל היום דנים בעניין הזה הלוך וחזור, הלוך וחזור. אני לא רוצה להיכנס יותר מדי לעניין הזה.

למה זה לא נפתר עד עכשיו?

כי לכל משא ומתן יש שני צדדים. והצדדים צריכים להגיע להבנות, לפעמים בפשרות, לפעמים בדברים אחרים.

אני יודע שאם היה לי מול העיניים 17,000 יחידות דיור, הייתי פותר את זה ביומיים.

אז אני רוצה להגיד לך: יש לי ערים שאין לי בעיה איתן בכלל.

איפה יש לך עוד 17,000 יחידות דיור?

באשקלון יש לי 30,000 יחידות דיור, באשדוד עוד מעט יהיה לי 25, כמעט 30 אלף, יחידות דיור.

בראש-העין.

אז אתה אומר: 17 – לא נורא.

לא אמרתי לא נורא, אני רק אומר שזה לא, אני לא רוצה להשתמש במילים בוטות, אבל לפעמים יש מספר קטן מאוד של ראשי ערים שחושבים קרדום לחפור פה את העניין הזה של הסכמי הגג. גם עם האדון שלום בן-משה יש לנו ויכוחים ודיונים כל שבוע כמעט, אבל בסוף מגיעים לאיזושהי פשרה הגיונית שאנחנו יכולים לעמוד בה. גם אנחנו בסוף נתונים לביקורת.

אני באופן אישי עשיתי דיונים בנושא, ביקשנו פגישות בנושא, ניסיתי לעזור.

מיקי, אני מכיר את זה.

זה לא הסתייע עד רגע זה.

אבל אני חושב שקרית-גת היא לא דוגמה. היא פשוט לא דוגמה.

בסדר.

כן, אבל אנחנו רוצים שקרית-גת תיפתר.

אנחנו גם רוצים שקרית-גת תיפתר.

לגבי פשיטות הרגל, אדון טרכטנברג הלך, אבל בעיקרון עד עכשיו היו לנו שני מקרים כאלה.

פרופ' טרכטנברג פה.

פנינו לחברות האלה וראינו שיש להן ממלאי מקום, כמו "אורתם-סהר", שזה פשיטת הרגל. דרך אגב, אני רוצה לספר לך, שבדקו את הדוחות הכספיים של "אורתם-סהר", ומצאו שהפרויקטים הכי טובים שלהם מבחינת הרווחיות זה "מחיר למשתכן". "מחיר למשתכן" לא גורם לאף אחד – ההיפך הוא הנכון.

רק לבנקים הוא גורם - - -

הוא לא גורם לבנקים. יש פה מצב שבו קבלני הביצוע היום משוחררים מהיזמים יותר מאי פעם, כי אנחנו עושים להם את השיווק.

סוחטים אותם.

ואז אין מי שיסחט אותם.

אביגדור, בוא, אנחנו חייבים להתכנס.

קבוצה א', קבוצה ב', הרב מוזס – יוצר, באת לעשות לי בלגן?

תשמע, אנחנו מדברים כאן - - -

אני מציע לך, תחפש לך קנדידטים אחרים.

מה העלות התקציבית? יש לזה עלות?

אין, כרגע אין.

לגבי תחנות מגע"ר.

לגבי א', לגבי ב', אם מישהו לא מוצא תחנת מגע"ר, ניתן לו מפה מדויקת, כי הכול - - -

הכול באינטרנט.

או, אז אתה - - -

אבל אין לנו אינטרנט. מה אתה רוצה, הציבור שלי לא משתמש באינטרנט.

אין לך אינטרנט?

לי יש, לציבור אין.

אז יש גם Call Center של משרד השיכון. ניתן לכם את הטלפון שלו ותוכלו לשאול.

ושיתקשרו, ישיגו להם - - -

תודה.

תודה רבה.

ומה עם קבוצה א', קבוצה ב'?

קבוצה א', קבוצה ב' – אנחנו מתחילים לפתוח אותם בחלק מהמכרזים כבר השנה. הראשון יהיה בקרית-ביאליק,, השני יהיה בקרית-מוצקין, השלישי אולי יהיה באופקים.

תערבב אותם, תערבב. למה אתה מחזיק שתי קבוצות? יחסנים ו - - -

כי התחייבנו קודם כול לקבוצה א'.

אבל למה ההתחייבות הזאת? אני שואל אותך. מה ההיגיון בזה?

ההיגיון בזה הוא שניים: אחד, שרצינו לדעת מול מה אנחנו מתמודדים, כמה אנשים.

נו, בסדר, אז היום אתה יודע.

אז היום אני יודע. אני לא יכול – מה שהבטחתי, הבטחתי.

מר יצחקי, אני מבקש ממך, הוא יושב-ראש סיעת יהדות התורה, תקבע אתו פגישה.

בדיוק. הבנתי את הדבר הזה.

אבקש ממך שתתייחס אליו בכבוד, כי כולנו עומדים מאחוריו.

מאה אחוז.

כל הכנסת.

השאלה אם גם הוא עומד לפניכם.

אם אתה תעמוד אחרי, אעמוד לפניהם. תני לי את Call Center.

אני משיגה את המספר - - -

אוקיי, רבותי, אני מבקש לעבור להצבעה. שר האוצר מבקש ערבות של מיליארד וחצי שקל, כפי שתיאר אותה ראש קבינט הדיור אביגדור יצחקי. מי בעד אישור הערבות? ירים את ידו. אתה לא יכול להצביע, מוזס.

אבל אני המ"מ שלך.

מה מ"מ? מי נגד?

מה, אתה כאן?

לא, אני לא כאן.

הצבעה

בעד – רוב

נגד – מיעוט

מסגרת ערבות מדינה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" אושרה.

הערבות אושרה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:08.