הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 413

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ח בטבת התשע"ז (16 בינואר 2017), שעה 11:55

הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016 (מ/1077), של חה"כ יואב קיש, יואב בן צור, יחיאל חיליק בר, איילת נחמיאס ורבין, ענת ברקו, מיכל רוזין, אורלי לוי אבקסיס, חיים ילין, אין כבל, משה גפני, רועי פולקמן, דוד ביטן, אורי מקלב

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

איילת נחמיאס ורבין

אורי מקלב

יואב קיש

מיכל רוזין

אירית המאירי - מרכזת בכירה פרצלציה, משרד הבינוי והשיכון

אמיר פז - ממונה חקיקה, משרד הבינוי והשיכון

שחר יששכר - מנהל מחלקה בכיר, משרד הבינוי והשיכון

רוני מר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר

יובל טלר חסון - רפרנט שיכון באגף התקציבים, משרד האוצר

אפרת ברנד - לשכה משפטית, מינהל התכנון, משרד האוצר

אסתי ורהפטיג בס - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

בתיה גוטל - כלכלנית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן, משרד הכלכלה והתעשייה

אמיר הלר - משנה למנכ"ל ומנהל אגף יזמות ובניה, התאחדות בוני הארץ

עופר שגיב - יו"ר ועדה מוניציפלית, התאחדות בוני הארץ

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

מירה סלומון - מנהלת מחלקת משפט, מרכז השלטון המקומי

אבי ללום - יו"ר פורום מקרקעין, לשכת עורכי הדין

ליאור עמית רבניאם - מנהלת המח' המשפטית ישראליפט, התאחדות התעשיינים

גיל רגב - התאחדות התעשיינים

אורן מייטוס - יו"ר פורום יצרני המעליות, התאחדות התעשיינים

מירי גורדון-אמאר - מנהלת שירות, גימא מעליות, איגוד מתחזקי מעליות

נעה אלפיה-כהן - יועצת משפטית, צוקים, חברות ניהול ואחזקה

דורון לוי - מנהל חב' גיא ודורון לוי, חברות ניהול ואחזקה

אהוד נוף - שדלן, עורך דין המייצג את חב' גיא ודורון לוי הנדסה בניה והשקעות, חברות ניהול ואחזקה

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

דולב קרזי - רכזת ענף, מחלקת בקרה ופניות ציבור, אמון הציבור

דנה חוגרי - פעילה המשמר החברתי

יגאל בריף - פעיל, המשמר החברתי

בן ציון לבני - פעיל, המשמר החברתי

מיכאל שיזף - פעיל, המשמר החברתי

שמעון חננאל - פעיל, המשמר החברתי

אהוד נוף - שדלן/ית

ציפורה גרונשטיין - שדלן/ית

רות פרמינגר - שדלן/ית

איציק לב ארי - שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את לשכת עורכי הדין בישראל מחוז תל אביב

יעל גוסקי אבס - שדלן/ית (עו"ד גויסקי – קשרי ממשל, ייעוץ ושירותי חקיקה), מייצג/ת את המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל

מרב תורג'מן

לירון אבלי (מתמחה)

לאה ורון

אירית שלהבת

הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016 (מ/1077), של חה"כ יואב קיש, יואב בן צור, יחיאל חיליק בר, איילת נחמיאס ורבין, ענת ברקו, מיכל רוזין, אורלי לוי אבקסיס, חיים ילין, אין כבל, משה גפני, רועי פולקמן, דוד ביטן, אורי מקלב

שלום לכולם, אנחנו מתחילים. אחרי ישיבה צבעונית, מרתקת ומעניינת על נושא הכשרות בישראל, אנחנו עוברים לדיון הבא. גברתי מנהלת הוועדה, היועצת המשפטית, הרשמת, הדובר. על סדר היום הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016 של חברי הכנסת יואב קיש, יואב בן צור, חיליק בר, איילת נחמיאס ורבין, ענת ברקו, מיכל רוזין, אורלי לוי אבקסיס, חיים ילין, איתן כבל, משה גפני, רועי פולקמן, דוד ביטן ואורי מקלב. זה מוזג עם הצעת החוק הממשלתית.

קיימנו בפעם הקודמת, אני רוצה להזכיר, דיון רחב מאוד. עורך-הדין ללום, אפשרתי אז שאתם תציגו בפנינו את ההסתייגות שלכם מהצעת החוק. טענתכם היא שזה גם יעלה מחירים, אם אינני טועה, וגם הייתה לכם הסתייגות לגבי איזה עניין מאוד מוגדר בתוך התהליך.

אני רוצה להתחיל היום כבר בהקראה.

זה מה שנאמר בסוף הישיבה הקודמת.

אני מתחיל את ההקראה כדי שנוכל להתחיל להתקדם. קודם אני רוצה שחבר הכנסת קיש, שהוא גם אחד מבין חברי הכנסת המציעים, ימקד את העניין שלו. אם אינני טועה, בהצעת החוק וגם בדיון הקודם כשהצגתי את הדברים, אתה נוגע בעניין המעליות. סיפור המעליות הוא באמת סיפור בפני עצמו ולא נפתח אותו עכשיו כאן לאורכו ולרוחבו. אבל אם אינני טועה, היה כאן אחד מנציגי הממשלה שאמר שלא צריך בכלל את הסעיף הזה בחוק מכיוון שהוא כבר מוסדר. נדמה לי שפגשתי אותך אז ואמרתי לך את זה בכניסה לאולם המליאה.

אני לא זוכר. אתה זוכר טוב יותר ממני.

אמרתי לך: אנא שים לב לזה. אם זה יעלה כאן אז אבקש ממי שטוען את הטענה הזאת שבסוף דבריו של חבר הכנסת קיש יאמר את הדברים כדי שנדע להתמודד איתם. בבקשה, חבר הכנסת קיש.

אני מציע שנתחיל. פשוט יש לי דיון בוועדת הכנסת.

אני רוצה להוסיף משהו. תודה רבה. אני חושבת שזו באמת הצעת חוק מאוד חשובה אבל בהתייעצות עם "אמון הציבור" אני חושבת שיש איזה תיקון שזאת העת להוסיף אותו. לא דיברתי על זה עם יואב קיש קודם אבל אני חושבת שאנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות הזאת, כי את חוק המכר לא מתקנים בכל יום. אני חושבת שהגיעה השעה שרוכשי דירות מקבלנים יוכלו לקבל את החוזה לעיונם, בלי המפרט, את החוזה הבסיסי לפני שהם חותמים על החוזה.

הם העלו את זה בפעם הקודמת.

אני רוצה לחזק אותם. בדיון הקודם לא יכולתי להשתתף אבל אני רוצה להגיד משהו. יש סוג של אנומליה. אתה יודע שהמחוקק לא תמיד נותן את דעתו לכל הדברים שצריך. בעניין הזה באמת לדעתי בעבר לא נתנו את הדעת לכך שרוכש דירה לא יכול, עד שהוא חותם על החוזה, לקבל את החוזה לעיונו ממש.

אתה מקבל חוזה, יש פינג-פונג בין עורכי-הדין.

לא.

אתה לא בא לחתום ורק אז מראים לך את החוזה.

אתה כן.

חבר בכנסת קיש, זה לא נכון.

אני לא מכיר שאתה בא לחתום על משהו לפני שראית את החוזה.

זה כן כך. עשיתי בדיקה יותר מעמיקה, כולל עם קבלנים. הם נותנים לך לקרוא את זה במקום, אתה לא מקבל את החוזה לעיונך.

זה לא נכון.

יש פינג-פונג משפטי בין עורכי-הדין. אתה משאיר את הנוסח המקורי ומוסיף מסמך שינויים ואתה חותם על מסמך השינויים. אני לא מכיר את זה אבל אם זה נכון זה בעיה.

כפי שכבודו יודע, הצעת החוק הפרטית של גפני ושלי ממוזגת ביחד עם הצעות החוק שלהם וכל אחד מדבר בעניין אחר. אנחנו אולי לא רואים את זה כרגע בתוך הניסוח בהצעת החוק הממשלתית. אני מבין שיש הסכמות שהצעת החוק הזאת תשולב.

פתחתי ואמרתי, יש כאן סדרה, כל אחד הביא את חלקו. חבר הכנסת קיש הביא את המעליות- - -

אבל אותי הוציאו מן הנוסח הסופי, אני מבינה.

עוד לא ראיתי.

ברשותך, אני צריך לצאת. אשמח לשמוע אם יש התנגדות. אם אין, זה דבר אחד.

האם יש כאן רצון להתייחס לעניין המעליות?

אני מהתאחדות התעשיינים ויועצת משפטית של חברת "ישראליפט". היום קיים צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), שיש לו שני סעיפים רלוונטיים. סעיף 7ב(א) קובע: "לא ייכרת חוזה חדש בדבר מתן שירות למעליות, לתקופה העולה על 12 חודשים, אלא אם כן שמורה בו הזכות הבלתי מותנית של נציגות הבית לסיים את החוזה בכל עת, לאחר תום תקופה של 12 חודשים ממועד החתימה על החוזה". סעיף 7ב(ב) קובע: "סיום החוזה ייעשה על-ידי מתן הודעה מוקדמת בכתב של שלושה חודשים לפחות, מבלי שלנותן השירות יהיו זכויות כלשהן כלפי נציגות הבית בשל הסיום המוקדם של חוזה השירות כאמור, למעט דמי השירות המגיעים לו בעד תקופת השירות שעד לסיומו המוקדם של חוזה השירות כאמור". בזמנו אדוני מר כבל דיבר על הנושא הזה, שנדרשת המון חקיקה ראשית מכיוון שהשרים לא מתקנים תקנות, אין מספיק חקיקת משנה, וזה הוסדר. דרך אגב, זה נמצא בכל החוזים של חברות המעליות.

אני רוצה לומר את הדבר הבא. קודם כול, חבר הכנסת קיש, מגיש ההצעה, אני מציע שאתה תיפגש איתם ותלמד את הדברים. דבר שני, אני לא יודע להגיד. את אומרת את זה. אני צריך לראות באמת, אולי ההצעה של חבר הכנסת קיש משפרת את המצב, ואם היא משפרת את המצב והיא גם באה בחקיקה ראשית אז בכלל עדיף.

ברשותך, לפי מה שאני רואה פה זה רק מחדד את המשמעות שיש הפרה של הדבר הזה בשטח. אני רואה לא מעט בתים שמקבלים חוזה ל-3 שנים. יכול להיות שדרך ה-3 שנים ומעלה הזה, לפעמים גם יותר אבל בואו ניקח את המקרים הממוצעים, יש כאן איזה דבר משפטי שהם מצליחים לחמוק מן ההוראה על 12 חודשים כי כותבים אולי "אם ככה, אז...", אני לא יודע, אבל עובדה שזה קורה בשטח, חד-משמעית. בהצעת החוק שלי ביקשתי לשנה. הסכמתי ביחד עם ההצעה הממשלתית להעלות את זה לשנתיים. בעצם לצורך העניין אין פגיעה בצו. זאת אומרת, אם אנשים באמת עומדים בהוראות הצו אנחנו לא מקשים, לא על התעשיינים, לא על חברות המעליות, לא על אף אחד. אנחנו רק מסדירים שהעבריינים ייענשו בחקיקה ראשית ולא בצו, שאתה יודע כמוני, כבוד היושב-ראש- - -

צו כבודו במקומו מונח.

בדיוק. מוצאים את הדרך לחמוק, כך קורה בשטח. לכן, גם למי שטוען שקיים צו, הצעת החוק שלי לא צריכה להפריע כי למעשה היא לא מכבידה, לא על התעשיינים, לא על חברות המעליות אלא רק עושה את זה במגבלה יותר גבוהה. מדובר על שנתיים ולא על שנה. יכול מישהו לטעון: סליחה, אז פתאום אתה מאפשר להם עכשיו שנה נוספת. אסכם במילה אחת, אנחנו חושבים שהגענו ביחד עם הממשלה לנוסח ראוי מאוד, ששומר על האינטרסים מכל הצדדים. אני לא רואה סיבה להתנגדות, אם יש בכלל, כי זה לא בא לפגוע בצו, זה לא מחמיר. לכן אין שום סיבה להתנגדות.

תודה, אדוני היושב-ראש, אני הולך לוועדת הכנסת.

תודה. אני לא פותח את הדיון. נתתי לו לשים זרקור על העניין. כאשר נגיע לסעיף עצמו באופן טבעי נרחיב בעניין הזה. אם יש למשרדי הממשלה או לגורמים חוץ-פרלמנטריים הסתייגויות, יבואו בדברים עם המציע. אנחנו בכל מקרה בסוף נחליט.

נעבור להקראה, ברשותכם.

אני מן הלשכה המשפטית במשרד הבינוי והשיכון. אתחיל לקרוא את הצעת החוק הממשלתית.

אני רוצה להבין, לא נעשה תיאום עם הצעות החוק הפרטיות?

קיימתי ישיבה עם נציגי הממשלה, גם עם משרד הבינוי והשיכון וגם עם משרד המשפטים ומשרד האוצר. העליתי את הסוגיה של הצעות החוק הפרטיות ושמעתי את עמדתם. אני מציעה שהעמדה שלהם תישמע גם כאן. כרגע אני מוכרחה לומר שאין לי נוסח שמוסכם על הממשלה לגבי הצעות החוק הפרטיות.

אז לשם מה התכנסנו כאן? אני יודע שכאשר יש הסכמה למיזוג של הצעות חוק פרטיות עם הצעות חוק ממשלתיות מייצרים את הנוסח המשותף ודנים בו, ומתחילים גם להתווכח עליו לגופו של עניין. אבל אתם חושבים שאחרי שעשינו מיזוג נדון על כל הצעת חוק בנפרד?

הממשלה לא אמורה להגיש את הנוסח של הצעות החוק הפרטיות.

לא אמרתי שצריך להגיש את הנוסח של הצעות החוק הפרטיות אבל העלינו את הסוגיה.

דרך אגב, אף אחד מחברי הכנסת כאן לא התנגד שאנחנו נדון פה בשלושה חוקים והם יעלו למליאה את הצעת חוק מקלב, הצעת חוק קיש, הצעת חוק מיכל רוזין, ואז כולם מרוויחים את לחמם כמגישים, מקבלים קרדיט.

בישיבה הקודמת הערנו שאנחנו מסכימים לעצם המיזוג, במובן הזה שמדובר בהצעות שיש להן אותו נושא, אבל אנחנו לא מביעים הסכמה לגופן של ההצעות.

הכנסת לא עובדת אצלך.

סליחה, גברתי, אני מתנצל, בואו נעשה סדר: אני לא לוקח את מטה לחמכם, אל תיקחו את מטה לחמי. אסביר לְמה אני מכוון. מה את מציעה לי? אני עוד לא ראיתי נוהל כזה, שהממשלה מסכימה למיזוג חקיקה, אנחנו מצביעים על מיזוג חקיקה ועכשיו אני דן על הצעת החוק הממשלתית בנפרד, ועם השאר "תשבי יתרץ קושיות".

הבנתי מן היועצת המשפטית שהמשמעות של מיזוג היא שהנוסח הממשלתי הוא ברירת המחדל ואחרי כן אפשר להוסיף לו בדיונים כל מיני תוספות.

זה נכון, זה גם מה שאומר התקנון.

גברתי, אני לא חולק עליך. מה אני אומר להם?

יחד עם זה, חברי הכנסת רשאים להציע הצעות לתיקון הנוסח.

זה הפוך.

תסלחו לי, עוד לא נתקלתי באירוע כזה ואני יותר ותיק מרוב היושבים פה בשורה. אני לא מחוקק מתחיל שהתחיל את חייו השבוע. עוד לא ראיתי מקרה שבו אנחנו מגיעים, אחרי שהסכמנו למיזוג של הצעות חוק, שעכשיו זה נראה יותר גרוע מצעד תימני, זה אחד לפנים וארבעה לאחור. יש את הצעת החוק הממשלתית, היא הצעת הדגל, היא העוגן, על כך אין ויכוח, אף אחד מאתנו לא חולק על זה, אבל תמיד כפי שאנחנו ממזגים פה – את יודעת כמה מיזוגים עשינו פה? כמעט בכל שבוע אנחנו מייצרים מיזוגים, כאשר הממשלה נזכרת לחוקק חוק אחרי שחבר כנסת מביא הצעת חוק, או לחילופין יש הצעת חוק שהיא ספינת האם ורוצים להתחבר אליה עם נושאים שנוגעים לעניין.

אני מודיע לכם, אני לא מתחיל את הדיון אם אין הסכמות. לא אעשה צחוק מעצמי. פה הגענו להסכמות. אם יש הסכמות אחרות – תחזירו את זה לוועדת השרים לענייני חקיקה, שהיא תגיד לי איך היא רוצה להתקדם.

ועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה להצעות האלה.

אבל הן צורפו.

ההחלטה הייתה למזג את ההצעות, במובן של לקיים את כל ההליך המשותף ביחד עם ההצעה הממשלתית.

להעלים אותן?

למה את אומרת שוועדת השרים לענייני חקיקה התנגדה? זה לא נכון.

זה לא נכון, בסופו של דבר השר, בניגוד לעמדתכם, תמך בהצעה ולכן היא עברה בתמיכת הקואליציה במליאה. היא לא הייתה עוברת בלי התמיכה של השר. אתם עוקפים את השר.

ידעתי שאני בא לפה להתווכח אתכם רק על ההצעה של מיכל רוזין, שכבר נאמר לה מראש שאתם שוקלים לא לשקלל אותה בתוך הצעת החוק.

והשר למרות זאת דרש.

נאמר לי במפורש שהצעת החוק של מקלב היא חלק בלתי נפרד ושהצעת החוק של יואב קיש היא חלק מן העניין. רציתי להתווכח אתכם על עניין הצעת החוק של מיכל רוזין ולקיים את הוויכוח. גברתי מנהלת הוועדה, אני לא פותח את הדיון הזה בעניין שאני לא יודע איך להתחיל אותו. הייתה הסכמה, מיזגנו את הצעות החוק. רציתי נוסח שבו אנחנו יודעים לדבר, כמו כל נוסח. אם הייתם אומרים לי: סליחה, אנחנו לא רוצים מיזוג, כאשר נגיע לסעיפים הרלוונטיים שעוסקים בהצעת החוק של חבר הכנסת מקלב, חברת הכנסת מיכל רוזין וחבר הכנסת קיש אנחנו נעשה "פאוזה" ונראה אם מצליחים לשלב אותן או לא, אבל זה לא המצב.

זו הייתה הכוונה שלנו.

עם כוונות אני לא יודע מה לעשות.

כפי שאדוני ציין, לגבי ההצעה של חברת הכנסת רוזין עדיין לא הייתה הסכמה.

אתה כל הזמן משתיק אותי אבל אני רוצה להגיד משפט על כל מה שנאמר פה. זה לא נכון עובדתית.

אאפשר לך.

גם בישיבה הפנימית שלשום דנו בהצעה של חבר הכנסת מקל, שנוגעת לתוכניות, ולפני הדיון באו אתי בדברים. הסתמן איזה פתרון של שילוב ההצעה, לא בנוסח שמופיע עכשיו אלא בנוסח אחר, שבו יצוין במפורש בחוק שנושא התוכניות המצורפות במפרט ייכנס כאמירה מפורשת בחוק, שהשר יקבע את זה במפרט, ושאנחנו מתחייבים בתוך תקופה מסוימת לבחון את ההצעה הקונקרטית, כלומר את התוכניות הספציפיות שהוצעו ולראות איך אפשר לשלב את זה במפרט.

אתה בוודאי מודע לדברים של שר המדע, הטכנולוגיה והחלל במליאת הכנסת: "אומר את מה שאמרתי בוועדת השרים לחקיקה, החוק מצוין, צריך לתמוך, הממשלה תומכת".

קראנו את הדברים האלה.

מה לעשות שבמדינת ישראל בוודאי נציגת משרד המשפטים מודעת לכך שהכנסת היא המחוקקת.

לכן הסכמנו למיזוג.

לכן העמדה שלנו היא יותר ויכוח איך לשלב את זה בצורה נכונה, מבחינת מה מתאים שיהיה בחוק ומה מתאים שיהיה במפרט. זה לא התנגדות עקרונית.

אני רוצה להוסיף עובדתית, מכיוון שגם הלשכה המשפטית של משרד הבינוי והשיכון סברה שההצעה מצוינת אבל הם מעדיפים לא בחקיקה אלא מעדיפים לשלב את זה בצורה כזאת או אחרת בחוק הגדול יותר, בהתחלה הם התנגדו בוועדת השרים לענייני חקיקה. לאחר שיחה שלי עם השר ועם דוד ביטן הוסכם שיצביעו בעד ההצעה במליאה, ועלה השר ואמר: "אנחנו תומכים בהצעה, הרעיון מצוין, ימזגו וימצאו את הדרך להכניס את זה". זה לא שהבאתם פה הצעה איך לא להוסיף את זה כסעיף אלא להוסיף את זה בתוך סעיף אחר אלא העלמתם את זה לחלוטין, זה לא קיים. אז יש הבדל. בסופו של דבר ועדת השרים לענייני חקיקה היא לא זאת שמחליטה. הכנסת היא המחוקקת והיא החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית. אפשר לבוא בדברים, לראות אם אפשר לשים את זה בסעיף אחר, תחת תת-סעיף, אבל לא למחוק את זה לחלוטין.

ועדת השרים לענייני חקיקה מחליטה על עמדת הממשלה. אנחנו כפקידי ממשלה לא יכולים לסטות ממנה, ובטח לא יכולים להגיש הצעה בשם הממשלה של נוסח שוועדת השרים החליטה לדחות.

אבל אתם לא מגישים. ועדת הכלכלה מיזגה את ההצעה שלי עם הצעת החוק הממשלתית.

זה בדיוק העניין, שמבקשים מאתנו להגיש.

אנחנו נגיש נוסח. זה לא שהוועדה החליטה להוסיף ואנחנו נדרשים להביע את עמדתנו. מתברר כעת שהיינו צריכים להגיש נוסח כזה. זה מה שלא כל-כך ברור לנו.

אני אחד הוותיקים בבית הזה ואני יכול לומר לך, באמת עוד לא נתקלתי בדבר כזה. סברתי שמשלבים כמו כל דבר ואחר-כך מתווכחים.

לכן שאלנו את היועצת המשפטית גם לפני הישיבה. המשמעות של שילוב היא שזה לא נכנס לנוסח.

אז מה זה מיזוג?

המשמעות היא שזה נידון פה ולא נידון בנפרד אלא זה יכול להידון כחלק מהצעת החוק הממשלתית.

זה לא המשמעות של מיזוג.

אז מה מיזגתי בפעם הקודמת?

הקראתי בדיוק מה קובע התקנון. התקנון קובע שהבסיס לנוסח הוא הנוסח שאושר בקריאה הראשונה, דהיינו הנוסח של הצעת החוק הממשלתית, אבל גם בישיבה בינינו חזרתי ואמרתי והבהרתי שחברי הוועדה יכולים לבקש לכלול את הנוסח של הצעות החוק הפרטיות שלהם בנוסח של הצעת החוק הממשלתית. הוועדה סוברנית להחליט לאשר את ההצעות האלה ולכן כדאי שנחשוב על ניסוח משפטי שאפשר יהיה אחר-כך ליישם אותו.

נושא הניסוח לא עלה. עלה שאנחנו צריכים לגבש את עמדתנו לגבי זה ואנחנו כמובן מסכימים לכך.

אני רוצה לסכם. נתחיל לקרוא את ההגדרות ונעצור שם. אתם תיפגשו ביניכם ותראו את הנוסח. גברתי, אני רוצה שגם אם זה לא ישולב פיזית חברי הכנסת יידעו איפה זה צריך להיות מונח בכל אחד מן הסעיפים. אחר-כך נבוא לוועדה ונתווכח. כך נהוג ומקובל מקדמת דנא, שמוצג נוסח לדיון.

אדוני יושב-ראש הוועדה, עד לרגע זה לא קיבלנו נוסח סופי.

גם אני לא. עורך-דין ללום מלשכת עורכי-הדין לא התכוון לנוסח סופי-סופי, הוא התכוון לנוסח שהוא מסד.

עורך-דין ללום יכול היה להיכנס לאתר הוועדה כמו שאר המוזמנים ולראות את הנוסח שפרסמנו באתר הוועדה.

נאמר לנו שהנוסח שונה.

יש הערות נוספות לנוסח.

במהלך הדיון יהיו בוודאי עוד הערות רבות, גם שלך בוודאי, אדוני.

ולעורך-דין ללום יהיו הערות.

אני מניחה כך, לשם כך הוא הוזמן.

תודה. אנחנו מתחילים את ההקראה של ההגדרות.

מונח בפני הוועדה הנוסח שאתם שלחתם אתמול בבוקר.

אני רוצה לשאול. בכנסת הזאת אני לא חברה בוועדת הכלכלה. אני מבינה שיש נוסח של הממשלה. מכיוון שמיזגנו בישיבה הקודמת, למה אין נוסח לדיון של הוועדה?

עדיין לא התגבש נוסח של הוועדה. קודם היה דיון כללי. לקראת הדיון הבא יהיה נוסח.

ברגע שמוזגו ההצעות חייב להיות בפנינו נוסח משולב.

בואו לא נמחזר את עצמנו לדעת. לזה כיוונתי, את זה אמרתי. קיבלתי את ההחלטה. נקרא את ההגדרות.

הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016

"תיקון סעיף 1

ב

בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –


בהגדרה "דירה" בסופה יבוא "לרבות חלקים מסוימים מהרכוש המשותף הצמודים להם כאמור בסעיף 55(ג) לחוק המקרקעין";"

יש למישהו הערה. אין. הלאה.

"

בהגדרה "הוראות תחזוקה ושימוש", המילים "כמשמעותו בחוק המקרקעין" – יימחקו;"

מה המשמעות?

אני מציעה שתסביר את הסיבה לתיקון בהגדרה.

מכיוון שאנחנו מגדירים בהמשך "רכוש משותף" אין צורך להגיד "כמשמעותו" כי הוא יוגדר ממילא בהמשך. זה עניין טכני.

הלאה.

בפסקה (3) יש תיקון טכני שביקשה מנהלת מינהל התכנון. במקום ההגדרה "היתר בנייה" יבוא "היתר", כפי שיוקרא:

"

אחרי ההגדרה "הוראות תחזוקה ושימוש" יבוא:

""היתר" – כמשמעותו לפי חוק התכנון והבנייה;""

יש גם "הקלה".

""היתר" – היתר בנייה, הקלה כמשמעותם לפי חוק התכנון והבנייה".

את "תוכנית" מחקנו כי יש אחר-כך הגדרה של "תוכנית" בתוך סעיף 1. את "הקלה" משאירים.

בהמשך בסעיף 1א יש גם הגדרה של "הקלה".

הנוסח שמונח בפני חברי הוועדה מדבר על "היתר בנייה, הקלה ותוכנית – כמשמעותו לפי חוק התכנון והבנייה". בעקבות הערות של מינהל התכנון, של עורכת-דין אפרת ברנד, יש כאן שינויים טכניים.

אלה שינויים ממש טכניים. בחוק התכנון והבנייה ההגדרה היא של "היתר" ולא של "היתר בנייה"; "הקלה" צריכה להיוותר פה בהגדרות; ו"תוכנית" פשוט מוגדרת בהמשך בסעיף 1א, שהיא תוכנית בין לפי חוק התכנון והבנייה ובין לפי כל דין. היא יכולה להיות גם תוכנית לפי חוק הוותמ"ל, לצורך העניין, או לפי דין אחר. לכן, גם על מנת שלא תיווצר סתירה פנימית, אנחנו מציעים למחוק את זה מן ההגדרות ולהיוותר רק עם ההגדרה בסעיף 1א.

אני משנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ. יש לכם כפל כי בסעיף 1א יש גם הגדרה של "הקלה".

זה לא כפל מכיוון שלצורך סעיף 1א ההגדרה של "הקלה" היא ספציפית לצורך אותו סעיף, זה הקלה שעניינה תוספת יחידות דיור, כאשר "הקלה" בהגדרה הכללית יכולה להיות כל הקלה לפי סעיף 151 שמגדיר סטייה ניכרת. לכן פה יש הגדרה ספציפית.

האם נעשה שימוש בהמשך החוק בדבר הזה? באיזה סעיף?

אין לה משמעות כהקלה רגילה כאשר אין הגדרה אחרת שמתייחסת אליה.

גם יש שימוש במונח "הקלה" בתוך ההגדרה.

יש בהמשך, בסעיף 1ד(א)(1), שהוא צריך לעדכן את הקונה על שינויים שהוא יעשה.

כלומר על כל הקלה אני צריך לדווח לדייר?

בוא נתווכח כשנגיע לשם.

הדייר, זה שאמור לגור בבית, לא אמור לדעת על ההקלות?

יש סוגי הקלות, למשל של תוספת שטח, זה בסדר, זה ההגדרה שמופיעה ב-1א, אבל יש הקלות שהן למשל שינויים של חצי סנטימטר בקו בניין.

אגלה לך סוד, כשעבדתי במשרד הבינוי והשיכון הסתבר לי כמה חצי הסנטימטר הזה חשוב, כאשר הסתבר לי שחצי סנטימטר "רץ" לאורך כל הבניין.

זה דווקא בהקלה, זה אומר שקיבלת יותר.

לא משנה, גם אם אתה לוקח ממנו או מוסיף לו הוא צריך לדעת איפה הוא עומד. זה לא שפתאום יש לך שינוי בחוקי הפיזיקה.

בהקלה בקו בניין יכול להיות שאתה מזיז את כל הבניין.

עד שהם עושים משהו טוב גם את זה ניקח מהם?

"

""חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;";

""רכוש משותף" – כמשמעותו בחוק המקרקעין;"."

הסעיפים שאחרי כן הם, לפני סעיף 2, הצעות החוק הפרטיות. הראשונה שבהן היא בסעיף 2.

"הוספת סעיפים 1א עד 1ד

א

אחרי סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא:

"הגבלה על מכירת דירה לפני אישור תכנית או הקלה

1א.

לא ימכור מוכר דירה לקונה אם לא ניתן להוציא היתר לבניית אותה דירה, מכוח תכנית לפי חוק התכנון והבנייה או לפי כל דין אחר- -

אני לא יודעת אם אפשר להתקדם. הסעיף שלי אמור להכניס תיקון בסעיף 3. הם בכלל לא הכניסו את זה.

אנחנו עדיין בסעיף 1.

- -לפי חוק התכנון והבנייה או לפי כל דין אחר (להלן – תכנית), או אם לא ניתנה הקלה ביחס לאותה דירה, ככל שהקלה כאמור נדרשת לצורך מתן היתר לבניית אותה דירה; לעניין זה, "הקלה" – הקלה שעניינה הוספת דירות מגורים."

את הסיפה מחקנו.

הסיפה נמחקה כתיקון שנתקבל לפני כמה שעות. אני מציעה שאפרת ברנד תסביר את זה.

תסבירו בבקשה את הסעיף.

להסביר קודם את הסעיף או רק את המחיקה?

את מהות הסעיף, בבקשה.

ההנחה היא שעסקת מכר צריכה להתייחס לדירה ספציפית. כאשר טרם אושרה תוכנית למעשה מבחינה חוקית, ולא רק מבחינה חוקית, גם במידה מסוימת מבחינה כלכלית, אין עדיין בנמצא דירה שאפשר בכלל למכור. אמנם זה נדיר אבל בהחלט נתקלנו במקרים שקבלנים שיווקו מה שלכאורה נקרא דירה, שהוא בעצם דירה רעיונית, בהתייחס לתוכנית שהם מקדמים, או עוד לא מקדמים, או נמצאת בשלבי קידום כאלה ואחרים. ההנחה היא שזאת לא עסקה שצריכה להתקיים בשוק. מי שמוכר דירה צריך למכור דירה מוגדרת. דירה מוגדרת יכולה להיות רק אחרי שאושרה תוכנית שמכוחה ניתן לבנות דירות.

מייד אומר גם, נדמה לי שזה כתוב גם בדברי ההסבר, אין הכוונה לאסור על עסקאות מקרקעין במקרים כאלה. יכול אדם למכור קרקע ולהגיד: אני עובד פה על קידום תוכנית, בוא תקנה ממני. זה סוג של ספקולציה במקרקעין במה שידוע לפעמים בציבור כקרקע חקלאית שיש לה פוטנציאל- - -

קיימנו על זה דיון.

יש על זה הסדרה.

זה עניין אחר. החוק שלנו מדבר על מכר דירות במובן הספציפי מאוד של דירה.

ב"תוכנית" הכוונה לתוכנית בניין עיר, לא להיתר.

תוכנית שאפשר מכוחה להוציא היתר לבניית אותה יחידה.

העניין ברור.

הסעיף הזה נכון. רוב הקבלנים גם נוהגים כך, רוב מוכרי הדירות. הוא נולד רק ממקרה אחר, של קבוצות רכישה, ששם מוכרים דירות רעיוניות בתב"ע שלא מאושרת או שמתכננים וחושבים. לכן, אדוני היושב-ראש, אם רוצים שהסעיף הזה באמת יהיה אפקטיבי עבור הציבור צריך להוסיף עוד שורה, שתכלול אי-מכירת ספקולציה כזאת במסגרת קבוצת רכישה למי שמספרים לו שאולי יקום שם בניין.

ראשית, לנושא קבוצות רכישה יש הצעת חוק אחרת. נדמה לי שנדון בה.

אני חושב שמדובר על הצעה חשובה. סעיף 1א הוא אחד הדברים המהותיים, הוא היה פותר את רוב המקרים ששמענו עליהם בתקשורת לאחרונה. יחד עם זאת, משרד הבינוי והשיכון ישב עם לשכת עורכי-הדין, לעניות דעתנו הגענו להסכמות בעניין הזה ולצערי הן לא כתובות פה. אז אם כבר התחלנו מעשה טוב בואו נמשיך אתו. אמרנו שבפרויקטים של תמ"א 38 הסוגיה של תב"ע לא רלוונטית ויש בקשה להיתר. לכן אמרנו שעד שאין החלטת ועדה בפרויקטים של תמ"א 38 גם שם לא יהיה ניתן למכור דירות, על מנת למנוע מקרים כפי שקרו לאחרונה, שיזמים מכרו דירות בפרויקטים כאשר הם בכלל לא חתמו עם דיירים. כדי למנוע את זה צריך לחדד, שבפרויקטים המבוססים על תמ"א 38 יהיה צורך בהחלטת ועדה, לא מספיק תב"ע בתוקף. זה לא כתוב פה, לצערי.

בהחלטת ועדת תכנון?

כן, החלטת ועדה המאשרת את הבקשה להיתר.

יש סעיף אחר שמתייחס לבקשות להיתר, לא למכור דירות לפני היתר, אלא אם כן אתה קובע את המועדים לקבלת ההיתר ואת האפשרות לבטל אחרי כן.

אין סעיף כזה.

אני רוצה לומר לכם בהערה, גברתי ממשרד המשפטים, עברו כמה חודשים מאז שדנו בזה וזה נראה יותר גרוע מהדיון הקודם שערכנו. לא נעים לי להגיד לכם.

הישיבה נעולה. תעשו שיעורי בית ותחזרו לכאן אחרי כן.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30.