הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 336

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, י"ח בטבת התשע"ז (16 בינואר 2017), שעה 09:30

הצעה לסדר-היום בנושא: רק 7% מהסטודנטים בישראל גרים במעונות.

חברי הוועדה: מירב בן ארי – מ"מ היו"ר

איתן ברושי

יוסף ג'בארין

עבד אל חכים חאג' יחיא

יוסי יונה

אוסאמה סעדי

רועי פולקמן

מיכל רוזין

ממונה תחום מקרו ותשתיות, אגף תקצוב, ות"ת, המועצה להשכלה גבוהה - יותם בן שטרית

ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות - דבורה מרגוליס

מנהל מעונות האוניברסיטה, האוניברסיטה העברית ירושלים - אדריאן קרמר

ראש אגף בינוי, המרכז האקדמי לב - אוריאל בן-נון

מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הסטודנטים הארצית - ליאת הלבץ

התאחדות הסטודנטים הארצית - בעז סגל

סגן יושב-ראש אגודת הסטודנטים והסטודנטיות - יגאל משה אבלגון

מנהלת יחידת הדיור, ארגוני הסטודנטים - מורן גורנגוט

מרכזת תחום תכנון, "דירה להשכיר" - יעל מרום- אבישר

מנכ"ל, קופת תגמולים - חיים מבורך

עו"ד, קופת תגמולים - אילן יחזקאלי

עו"ד, קופת תגמולים - יוסף ריכטר

ארגוני הורים - מוסא עבדלרחמן

יושבת-ראש צוות היגוי, העבודה - אורה חכם

שדלן/ית (ח.ב הקבינט ישראל בע"מ), מייצג/ת את ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות - צח בורוביץ

שדלן/ית - מתן צדיק

יהודית גידלי

טלי רם

רק 7% מהסטודנטים בישראל גרים במעונות

בוקר טוב לכולם. אני אחליף את חבר הכנסת יעקב מרגי, שהיה קצת חולה בימים האחרונים אבל הוא יחזור היום. אנחנו עוסקים בהצעה לסדר-היום בנושא: רק 7% מהסטודנטים בישראל גרים במעונות - המל"ג פה - של חבר הכנסת אוסאמה סעדי וחברת הכנסת מיכל רוזין. אנחנו נשמע אותם קודם כול כי הם יזמו את ההצעה. בבקשה, אוסאמה.

גברתי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. אנחנו יזמנו את הדיון הזה, היה גם דיון הצעה דחופה במליאה וזה הועבר להמשך דיון בוועדה, זאת בעקבות הנתונים שקיבלנו מהתאחדות הסטודנטים הארצית שרק 7% מהסטודנטים בישראל גרים במעונות. זה נתון קשה מאוד, אפילו ביחס למדינות ב-OECD, שם הממוצע הוא בין 15% ל-20%, אז אנחנו מפגרים כמו בתחומים אחרים לצערנו ביחס למדינות ה-OECD.

סליחה, מה הייתה ההשוואה?

בין 15% ל-20%, ובישראל זה 7%. אני זוכר שאני הייתי סטודנט באוניברסיטה העברית בתחילת שנות השמונים, 83'–84', ואז הייתה בעיה – גברתי היושבת-ראש, גם את היית סטודנטית, ורבים מאתנו, גם חברי ד"ר יוסף ג'בארין היה יושב-ראש הוועד, אני הייתי יושב-ראש התאחדות הסטודנטים הערבים, חברנו עבד אלחכים היה בטכניון, המצב שם הוא קצת פחות קשה לפי הנתונים – אבל גם אז אני זוכר שהיינו צריכים להתרוצץ בכל שכונות ירושלים על מנת למצוא איזושהי דירה ובמחירים שנוכל לעמוד בהם, ועל אף שאז עבדנו, גם כשהיינו סטודנטים עבדנו בכמה עבודות על מנת להצליח גם לשלם את שכר הלימוד וגם לשלם את הוצאות המחיה, במיוחד שכר הדירה שהוא הנטל הכבד על הסטודנטים.

אם אני לוקח את הנתונים, באוניברסיטת חיפה - 15,000 סטודנטים, מספר המיטות 1,100, אחוז המיטות הוא 7%; בן גוריון בבאר שבע - 20,000 סטודנטים, 1,600 מיטות, 8%; בר אילן - 23,000 סטודנטים, מספר מיטות 505, 2%; תל אביב - 29,000 סטודנטים, מספר מיטות 3,100, בערך 10%; באוניברסיטה העברית המצב קצת יותר טוב - 20,000 סטודנטים, 4,000 מיטות, זה בעקבות קריאת הסטודנטים שבנו שם אבל גם המחירים שם הם מחירים גבוהים; בטכניון השיעור הוא 29%. בממוצע, 7% מהסטודנטים מתגוררים במעונות הסטודנטים.

יש עוד נתון, שב-28 מתוך 53 מוסדות אקדמיים שנבדקו אין בכלל מעונות. כמעט במחצית מהמוסדות האקדמיים אין בכלל מעונות לסטודנטים.

לכן, כשאנחנו מדברים על סטודנטים ועל השיפור וההצטיינות של הסטודנטים, זה מתחיל בדברים הקטנים האלה, שאם סטודנט לא מוצא דירה ומקום למגורים, מקום ראוי, ובתנאים סבירים – אני זוכר שגרתי במספר שכונות, בחלק מהמקרים היה קשה מאוד, אפילו בתוך שכונות קשה מאוד היה בכלל ללמוד ולהתכונן לבחינות.

אני רואה שמאז 25 שנה, 30 שנה שאז הייתי סטודנט צעיר באוניברסיטה העברית, המצב לא השתנה, גברתי היושבת-ראש. אנחנו עדיין מדברים על אותן בעיות, עם אחוזים קשים במיוחד, ולכן אנחנו ביקשנו להעביר את הדיון לוועדת החינוך על מנת להמשיך ולעקוב אחרי הנושא הזה, לבקש מהמל"ג. כל הזמן שומעים שיש תוכניות לבנות אלפי יחידות, אבל זה רק בדיבורים. במעשים ובמציאות המצב עגום מאוד, ולכן אני מבקש להמשיך ולעקוב אחרי הנושא הזה, לבקש נתונים גם מהמל"ג, גם מהאוניברסיטאות, איפה אנחנו עומדים, איזה תוכניות יש, באיזה לוח זמנים, ולהמשיך ולעקוב אחרי הנושא הזה. תודה רבה.

תודה. חשוב גם לציין שהוועדה התכנסה מספר פעמים כדי לדון בנושא המעונות, וכמו שאמר חבר הכנסת סעדי, אנחנו בעיקר מדברים, פחות בונים. בבקשה, חברת הכנסת מיכל רוזין.

תודה רבה. אני באמת לא ארחיב על הדוגמאות שנתן אוסאמה, אני רוצה להגיד כמה נקודות עיקריות. גם אם אנחנו מורידים, בהשוואה בינינו לבין מדינות העולם, את העניין של המרחק הגיאוגרפי – אין ספק שמדינת ישראל יותר קטנה ויש אפשרות, בעיקר אחרי פתיחת המכללות, ללמוד יותר קרוב לבית – וגם אם אנחנו מורידים מהשיקולים את התרבות הישראלית, אפשר לומר, של קרבה מאוד גדולה במשפחות, ילדים נשארים לחיות בבית לא רק כשהם סטודנטים, גם אחרי, גם עם האישה לפעמים והילדים, זאת אומרת יש פה תרבות שונה, גם כשאני מורידה את כל הטיעונים האלה, עדיין המספרים הם מאוד מאוד נמוכים, אף עלובים.

אני חייבת לומר באופן אישי, אני בחרתי ללמוד באוניברסיטה אחת ולא בשנייה כי ידעתי שבאחת אני אוכל להמשיך לחיות בבית על חשבון ההורים, ובשנייה אני אצטרך לממן את עצמי, למרות שעבדתי בביפר, מיכל שלום.

אני לא אספר במה עבדתי.

אני כן רוצה לומר שמה שהכי מפריע לי בסיפור הזה, שמדינת ישראל מקבלת החלטות – החלטות מאוד חשובות, מאוד טובות. ועדת טרכטנברג המליצה והחליטו בעקבות זה על תקצוב של 260 מיליון שקלים שיועברו לוות"ת על-ידי משרד האוצר בשתי פעימות למימון הקמת מעונות סטודנטים. חלק מהתקציבים הועברו כמו שאני מבינה לאוניברסיטאות, ועדיין לא נבנו.

אלה המחדלים שהכי, אני חייבת לומר, מוציאים אותי מדעתי - שכבר יש תקצוב, שכבר יש ועדה, שכבר יש החלטות, והדברים מתמהמהים, כבר או-טו-טו שש שנים.

גם פתרונות נוספים שמצאו, כמו למשל פתרון של הקמת מבנים יבילים, מבנים לא קבועים במקומות שניתן להעמיד, או להסב כל מיני מבני תעשייה גדולים שכבר לא בשימוש, להסב אותם למגורים עבור סטודנטים, כמובן באופן שיהלמו ויתאימו לצרכים.

יש כל מיני תוכניות, אפשר למצוא דרכים. בעבר, כיושבת-ראש הוועדה לעובדים זרים, אני פעלתי למשל לתוכנית שבה סטודנטים יוכלו לגור אצל אנשים מבוגרים, קשישים סיעודיים, שבמשך היום מקבלים עזרה סיעודית אבל בלילה הם לא צריכים אז הם נשארים לבד, פשוט לקבל אצלם חדר בתמורה – כמו סוג של פר"ח לקשישים.

יש את התוכנית "כאן גרים" של משרד השיכון.

נכון. גם העניין הזה, צריך לפתח אותו. יש הרבה רעיונות שניתן לפתח. ברור לנו שהבעיה העיקרית זה לא רק מעונות הסטודנטים. ברור לנו שהבעיה העיקרית היא מחירי הדיור, בואו נודה על האמת, כי השכירויות כל כך גבוהות שבאמת בשביל להצליח להחזיק היום סטודנט שרוצה לשלם שכר דירה, הוא לא יכול להתפנות לגמרי ללימודים, הוא צריך לעבוד בעבודה אחת או שתיים ואין ספק שזה מוריד את רמת הלימודים, והיכולת להתרכז בלימודים היא נמוכה יותר.

ולכן, יש פה תמונה שלמה שאנחנו צריכים להידרש אליה וצריכים לראות איך מוצאים פתרונות בשלל אמצעים. תודה.

תודה רבה. חשוב לציין שלפעמים זה לא רק ברמה של המל"ג-ות"ת, יש לנו גם הרבה קשיים מול השלטון המקומי. אני לא יודעת אם יש כאן נציג אבל אני ליוויתי גם את האקדמית תל אביב-יפו וגם את שנקר, כשמי שתקע את בניית המעונות – בשנקר זה עיריית רמת גן וראש העיר, ובאקדמית תל אביב-יפו זה היה התנגדויות של התושבים. אלה פשוט שתי מכללות שאני ליוויתי אישית, שכבר הגיע הכסף והוא כבר נמצא, והמל"ג אומר רק תצא למכרז, ואז קמים התושבים ומתנגדים או כמו שאמרו ברמת-גן אפילו, אנחנו לא רוצים סטודנטים או לא רוצים מעונות.

כל מה שאמרת באמת נכון אבל יש לנו לצערי קשיים נוספים.

מגבלה נוספת.

בבקשה, חבר הכנסת יוסי יונה, ואז אנחנו נתחיל.

אני רוצה להתחיל ולברך באמת על היוזמה לקיומו של הדיון הזה, והבעיה היא אכן חמורה. גם מיכל רוזין וגם אוסאמה סעדי דיברו על היבטים מסוימים של הנושא הזה, אני בטוח שהדברים שאני הולך לומר גם עולים בקנה אחד עם מה שאתם חושבים ומה הייתם רוצים להגיד בנוסף לדברים שאמרתם, ואני רוצה להתייחס לסוגיה הזאת של מרכז-פריפריה.

ולמה כוונתי? אחת הבעיות המאוד מרכזיות, גברתי היושבת-ראש, זה ההתפלגות מי הולך להיכן. כלומר, אנחנו יודעים שלמכללות מגיעים בעיקר בנות ובני הפריפריה, ולאוניברסיטאות מגיעים תלמידים משכבות יותר אמידות.

תלוי אם זאת מכללה מתוקצבת או לא. תבדיל.

נכון, אני מקבל את התיקון הזה, אבל העניין הזה של המעונות, הוא מוסיף נדבך כי זה בעצם לא מאפשר לאנשים מהפריפריה לבוא ולהגיע לאוניברסיטאות שנמצאות במרכזי הערים.

נכון. צודק.

כפי שאנחנו יודעים, המעונות הללו נותנים פתרונות לסטודנטים מהפריפריה. אדם שמגיע מהפריפריה לא יכול להתמודד פשוט עם שכר דירה מאוד מאוד - - -

אז הבעיה היא במרכז הארץ.

אני מדגיש, כן.

בגלל יוקר המחיה.

כן. זה יכול להיות מרכז הארץ, האוניברסיטה העברית.

יוסי, אבל דווקא חיפה ובאר שבע הן באחוזים יותר נמוכים מתל אביב וירושלים, משמעותית.

בטח.

בבאר שבע 8%, בחיפה 7%, בתל אביב 10%, בירושלים 20%.

יפה, אז במרכזי הערים, במספר מקומות, המעונות הם פתרון לאנשים שמגיעים מהפריפריה - הפתרון הנדרש, אבל הוא לא מתממש בגלל הנתונים המאוד קשים, כפי שאוסאמה הציג אותם בפנינו.

המעונות מהווים אם כן גם איזשהו – אם תרצי, גברתי היושבת-ראש - מין מענה, היינו אומרים, לכשל שוק. פשוט ככה. זאת אומרת, סטודנט מגיע מפריפריה אל האוניברסיטה ואינו יכול לעמוד במחירים הגבוהים של שכר הדירה, אמורה לבוא האוניברסיטה או המדינה כפי שציינו כאן לפני כן, ולסייע במתן פתרונות.

הוצגו כאן לפני כן הסוגיות הללו, שבעקבות ועדת טרכטנברג הוקצבו כך וכך כספים. אני למדתי מאיזשהו עדכון לפני כן שוות"ת הרימה ידיים - - -

לא, לא.

רגע, רגע. ומעבירה את הכסף הזה ל"דירה להשכיר".

לא. זה עוד אופציה אבל זה לא אומר - - -

אני ככה הבנתי, אני אשמח מאוד אם תתקנו אותי. אז אני חושב שהבעיה הזאת באמת כפי שנאמר כאן, היא מאוד מאוד חמורה. זה לא מתקבל על הדעת ולא סביר שמתקיים פער שכזה בין מספר החדרים הזמינים לסטודנטים בארץ בהשוואה לנתונים בין-לאומיים.

את אמרת, גברתי היושבת-ראש, מדברים מדברים ולא - -

ולא בונים.

- - עושים, ואני רוצה להאמין שאנחנו נוכל לצאת ממפגש שכזה, מדיון שכזה, כשאנחנו מצביעים על איזשהם צעדים אופרטיביים ולא נתכנס כאן בעוד כך וכך חודשים או שנים - -

ששום דבר לא יצא.

- - ונבכה שוב את המציאות הקשה.

ונגיש עוד פעם "דיון מהיר".

הדיון, הוא יהיה מהיר אבל הפתרון משום מה בושש להגיע.

הסוגיה של בית מילמן.

הסוגיה של בית מילמן, באותה הזדמנות נציג גם את העניין הזה. זאת בעקבות פנייה של סטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב, ושם הסאגה זה סיפור אחר.

העלינו את זה, הייתה גם שאילתה בעניין למשרד האוצר.

כן. בית מילמן, עד כמה שאני מבין, הוא שייך לסוכנות. היא תבוא ותאמר שהיא סוברנית לעשות מה שהיא רוצה בקניין שיש בידה, אבל הנה שוב אנחנו רואים פה החמרה מאוד מאוד קשה של המציאות הזאת של היעדר – או אם תרצו, אם אנחנו היום מדברים על היעדר ואם לא ישתנה המצב, חברי אוסאמה סעדי, סביר להניח שבשנה הבאה תביא נתונים חמורים אף יותר משום שגם מה שעומד היום לרשותם של הסטודנטים בבית מילמן, מסתבר שמתנוססת לה חרב מעל הבניין הזה ועומדים להפוך אותו לבניין מגורים.

יותר דחפור.

בבית מילמן היום יש 300 מקומות במעונות. אחרי הבנייה זה רק 40.

זה דבר נורא ואיום. אז שימו לב, אנחנו פה מדברים וכמעט הייתי רוצה להגיד מלהגים על מציאת פתרונות, ומצד שני אנחנו רואים שדווקא קיימת נסיגה, זאת אומרת אם הפרויקטים הללו המתוכננים באמצעותם של ה-260 מיליון שקלים, לא יבואו לידי ביטוי אז אנחנו רק נלך ונראה החמרה במצב הזה. ושוב, גם באשר לסוגיה הזאת היינו רוצים לראות, אם הסוכנות לא תבוא לקראתנו או לקראת הסטודנטים, איך בעצם המדינה, ות"ת, יכולים לעשות את הפעולות שיש בהן משום פיצוי על החסר שהולך להתממש למול עינינו המתקוממות, הייתי אומר, לא המשתאות.

תודה רבה. נשמע את התאחדות הסטודנטים.

אולי אני אגיד דברים קצרים.

דקה כדי שנשמע גם את האנשים, אבל חאג' יחיא היה לפניך, רק שתדע.

יש לי עוד דיון.

אני אתן לו כי הוא רוצה לצאת.

התאחדות הסטודנטים ואז נעבור לחבר הכנסת ג'בארין.

תודה רבה, מירב. ליאת הלבץ, מהתאחדות הסטודנטים הארצית. קודם כול, תודה רבה באמת על הדיון הזה, בהחלט נושא חשוב. אנחנו יושבים פה לצערי שוב ושוב שנה אחרי שנה עם אותם נתונים עגומים.

מ-2012 דרך אגב, לפחות מהסיכומים שיש.

סוף 2012.

נכון. סקר הסטודנט שההתאחדות מעבירה אחת לשנה בכל רחבי הארץ מראה באמת נתונים מאוד עצובים, שלמעשה אחוז המתגוררים במעונות נשאר זהה לאורך כל השנים האלה. אנחנו נמצאים – למרות השיח החזק מאוד ובאמת אפשר לומר אולי מערכות בחירות שלמות שמדברות רק על נושא הדיור – עדיין, רק 7% מהסטודנטים מתגוררים במעונות כבר באמת מספר שנים ארוך.

כמה נתונים כדי שתכירו. הוצאה על דיור לסטודנט ממוצע לחודש היא 2,173 שקלים, כשהשכר החודשי של סטודנט ממוצע עומד על 3,800 שקלים. אפשר לראות שמדובר בפער יחסית – הדיור לוקח נתח כל כך קריטי מההוצאה - - -

את מדברת על דיור במעונות?

על דיור בכלל. ואפשר להבין מהנתון הזה באמת שהפער הקטן הזה שנשאר בין ההוצאה על דיור לבין ההכנסה של הסטודנט משאירה לו פער מאוד קטן לשלם שכר לימוד, הוצאות שוטפות של מזון, נסיעות וכדומה, ובכלל באמת הוצאות שוטפות על לימודים – אם זה לקנות מחשב וספרי לימוד.

הפער הזה יכול באמת להצביע ולתת להבין שמה שאנחנו צריכים פה זה עוד מעונות, וכמה שייבנו עוד מעונות - - -

זה אנחנו יודעים, זה ברור. אני חייבת לשאול אותך משהו כי גם זה עלה פה מתגובות שקיבלנו מסטודנטים. את חושבת באמת היום שסטודנט שגר במעונות, משלם פחות מסטודנט שגר עם שותפים?

זה תלוי מאוד, זה תלוי מאוד במעונות, וזו אגב אחת הסוגיות הכי קריטיות שצריך לדון בהן. כי לאורך השנים הוקצב אומנם תקציב באמת גדול לסיוע בבניית מעונות למוסדות האקדמיים, אבל בסופו של יום שיטת העבודה שאיתה פנו לפריפריה מול המרכז לבניית מעונות, שיטת העבודה הביאה למצב כזה שלא משתלם. לא משתלם לגור במעונות, וראינו גם בעקבות זה שלא בנו מעונות כי היזמים הבינו שאין שום סיבה שאותו צעיר יבוא לגור במעונות כשהוא יכול לשכור דירה באותו אזור באמת במחיר שווה למחיר של המעונות או אפילו יותר זול.

אז בסופו של דבר הסיוע של המדינה פר חדר או פר מיטה במעונות צריך להיות יותר גבוה כדי שלסטודנטים תהיה מוטיבציה ובאמת איזושהי אפשרות לבוא לגור במעונות כי זה פתרון שהוא הרבה יותר נגיש, הרבה יותר נכון לסטודנטים מאשר האופציות שקיימות היום בשוק. הבעיה העיקרית היא אגב באמת דווקא באזורי הביקוש.

מבוקשים, כן.

לבנות מעונות, בדיוק כמו שציינת, בשנקר, במכללה האקדמית תל אביב-יפו, באוניברסיטת תל-אביב – אגב, יש עוד קמפוסים באזור תל-אביב, אם זה סמינר הקיבוצים, מכללת לוינסקי, שאין להם מעונות. אלה סטודנטים שצריכים לגור במרכז הארץ, באזורי הביקוש, איפה שהשכירות הכי גבוהה, ואין להם פתרון, אין להם פתרון אחר. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת ג'בארין.

אגב, זה לבנות מעונות או פשוט הסדרים חלופיים. למשל, שאוניברסיטה תשכור בניין או תיקח אחריות על בניין, תנהל אותו. זה לא רק לבנות.

לזה היא לא מקבלת סיוע מהמדינה, אז אין מוטיבציה למוסד לעשות את זה.

כן. אני רוצה, בנוסף לדברים שנאמרו לחדד שלוש נקודות עיקריות. אחת, שאין ספק שיש לנושא הזה את ההיבט המעמדי. המשפחות שנפגעות מהיעדר המעונות זה משפחות במצב סוציואקונומי נמוך ולכן זה מאוד חשוב לקשר את זה לדיון, הייתי אומר המעמדי, אבל להיבטים החברתיים של המעונות.

שנית, תושבים שגרים בפריפריה – אנחנו כולנו יודעים שיש בעיה קשה של תחבורה ציבורית, ולכן הם הבאים בתור מבחינת הקושי שהם חיים בו כאשר אין מעונות. אנחנו מכירים את הסוגיה הזו מאוד מקרוב, סטודנטים לא יכולים לנסוע כל יום, הם מאחרים לשיעורים וכדומה.

והעניין השלישי שאני חייב להתייחס אליו זה כל מה שקשור לסטודנטים הערבים,. והנושא הזה מתעורר בשני היבטים. היבט אחד, אנחנו מכירים לצערי תופעה שהיא קיימת, שהם נתקלים בהרבה קשיים כשהם רוצים לשכור, ואני לא מחדש למרביתכם כאן. יש קשיים למצוא מעונות ביישובים היהודיים, בשכונות היהודיות, מה שמושפע כמובן מהמצב הפוליטי בישראל, ולכן זה רק מקשה עליהם. זה מצד אחד.

מצד שני, יש גם לעניין הזה היבטים חברתיים ותרבותיים. הרבה מהמשפחות הערביות, בעיקר כשמדובר בסטודנטיות ערביות, למשפחות הערביות הרבה יותר קל, הרבה יותר נוח לדעת שהסטודנטית נמצאת במעון במסגרת מסודרת ומאורגנת.

ובידיים טובות.

כן. גם יודעים מי האחראים וגם בכלל מערך הניהול. ולכן, מה שאני אומר שצריך פשוט גם לראות את התמונה המלאה הזו לעניין המעונות. אחד, ההיבט החברתי-מעמדי והכלכלי; שניים, תושבי הפריפריה שמתקשים להגיע בתחבורה ציבורית; שלוש, כל מה שמתקשר לקשיים של הסטודנטים הערבים למצוא מעונות ביישובים היהודיים; וארבע, סוגיית הסטודנטיות הערביות שהרבה יותר נוח פשוט להשתלב דווקא במעונות ולא לחפש דיור מחוץ לאוניברסיטה.

תודה רבה, ג'בארין. יותם, אתה תתייחס בסוף.

אני רושם הכול.

תרשום לך את ההערות של חברי הכנסת עד שנסיים כי יש פה עוד חברי כנסת שגם יתייחסו. אני רוצה לשמוע את הסוכנות. מי הנציג שלכם שידבר על הסיפור של מעונות מילמן? יש לי פה שלושה.

אנחנו לא הסוכנות, אנחנו קופת הפנסיה של הסוכנות. זה קצת שונה.

הסוכנות העבירה את זה לקופת הפנסיה.

באיזה הקשר אתה פה?

אני הבעלים של בית מילמן.

קופת הפנסיה היא הבעלים.

שמי חיים מבורך, אני המנכ"ל של הקופה. קודם כול למען הסדר הטוב, בית מילמן הוא לא בבעלות מלאה של הקופה. יש שם עוד שותף אחד של 50%.

העירייה?

לא. זה אס.ג'י.ג'י, זו איזושהי חברה פרטית, זה מישהו פרטי. יש שם עוד תשעה שותפים, חנויות.

להבהיר בבקשה. החברה הפרטית הזו שעכשיו בידה 50% מהבעלות זה חברה שאתה יכול להגיד לנו לגבי ההיסטוריה שלה, מתי היא רכשה את ה-50%?

ב-2012.

לא, לא. זה אני, אל תבלבל, הוא שאל אותי.

סליחה, לא להפריע בבקשה. אדוני, אתה בזכות דיבור, בבקשה.

היסטורית המצב הוא כזה ששיכון ופיתוח בנתה לפני הרבה שנים את בית מילמן מכספי הסוכנות היהודית. באיזשהו שלב, שיכון ופיתוח הפכה לחברה פרטית, הפריטו אותה, המדינה הפריטה אותה, וכשהיא הפריטה אותה, העבירו אליה את כל בית מילמן, העבירו אותה בבעלות פרטית לחברה הפרטית הזאת. היה מאבק בין הסוכנות לבין שיכון ופיתוח על רקע זה שהסוכנות מימנה את הבנייה של בית מילמן, ואז בפשרה הם הגיעו להחלטה ש-50% יועבר לבעלות הסוכנות היהודית ו-50% נשאר בידי שיכון ופיתוח, כשלימים אני חושב שיכון ופיתוח הפכה להיות חברת אזורים או היא מכרה את זה לחברת אזורים. לאחר מכן חברת אזורים מכרה את ה-50% לשני שותפים.

בסדר, אני לא שאלתי על ההיסטוריה.

לא, זה חשוב. חבר הכנסת יונה שאל אותי אז אני עונה לו.

זה חשוב שנבין למי - - -

אין בעיה, הנקודה ברורה. עכשיו, אחרי שהבנו את החלוקה, תסביר לנו מה הסיפור בדיוק– הוא קרא לזה "חרב מונחת", אני קראתי לזה "דחפור" – מה הסיפור בדיוק עם עתיד בית מילמן.

לגבי בית מילמן הוגשה תוכנית שינוי של תב"ע, לגבי מגורים. אני לא מכיר את פרטי התוכנית כי אני לא מתעסק בזה. זה הוגש על-ידי החברה הפרטית והוגש על-ידינו. אמורים שם לבנות גם דירות מגורים וגם דירות ברות השגה, כמה עשרות.

דיור בר השגה.

דיור בר השגה. זה נמצא בוועדות המחוזיות, זאת אומרת עם כל האינטרסים של כל הגורמים, כל אחד מתנגד, לא מתנגד, אבל זה כרגע בדיונים של הוועדה המחוזית.

זאת הסיטואציה כרגע לגבי בית מילמן. בפועל כרגע בבית מילמן יש – כאן הזכירו 300 מיטות, זה קצת פחות, זה 250 מיטות.

250, כן. שמונה קומות.

240.

240–250 מיטות. מושכר דרך אגודת הסטודנטים, שהם שותפים מבחינת הפעילות של העסק הזה, ולימים אם יאשרו את התוכנית, אני לא יודע מתי זה יצא לפועל, אבל זה יצא בעוד כמה שנים לפועל, כנראה שהתב"ע לא תצא לפועל.

אז זה לא יהיה לסטודנטים.

הדבר הכי קרוב לסטודנטים זה הדיור בר השגה.

כמה יישמר לסטודנטים מתוך זה, אחרי שייבנו?

אני שוב אומר, אני לא יודע את פרטי התוכנית. אני יודע שיש שם כמה עשרות דירות ברות השגה, מה שזכור לי זה כנראה משהו בסביבות 40 דירות, אבל אני לא מתערב בזה.

ברות השגה במחיר השוק.

כן, ברור.

אנחנו יודעים מה זה דיור בר השגה. יש פה נציג של עיריית תל-אביב? לא.

מה שקורה הוא, הדברים האלה נמצאים בוועדה מחוזית, אנחנו לא נכנסים לזה.

כן, זה לא בידיים שלך.

אני לא יכול להיכנס לפרטים האלה.

מי הגיש את התוכנית של שינוי ייעוד הבניין?

זה שיתוף פעולה של החברה ושל חברה שמטפלת מבחינתנו בבניין הזה.

הבנתי. זאת אומרת כרגע, כל הנושא של שינו ייעוד, שזה גם מורכב, כמה שנים, וההפחתה, גם הפרויקט של דיור בר השגה, זה נמצא כרגע בוועדה המחוזית.

בוועדה המחוזית.

אוקיי. אנחנו גם נבקש. בסדר גמור. תודה על ההבהרה. בבקשה, חבר הכנסת חאג' יחיא.

כבוד היושבת-ראש, חברים, אני כסטודנט עברתי את זה ואני מתכונן כי הבנים שלי או-טו-טו נכנסים גם להיות סטודנטים ויש לנו את הבעיה הזאת.

איפה למדת?

אני למדתי בטכניון.

ושכרת?

לא, אני הייתי במעונות, אבל יש לי חברים, יש גם את הבן של אחי שלפני תקופה קצרה רק סיים שם.

הבעיות מסתכמות, ואני אקרא את זה בכותרות: 1. מציאת דירה, כי גם דירות לא קל למצוא. אין מצבור של דירות ריקות שמחכות לסטודנטים להשכיר אותן; 2. יש מקומות שלא רוצים להשכיר לסטודנטים, וכדי לשכור דירה, אתה לא יכול לשכור אותה לבד כי העלויות הן גבוהות מאוד אז אתה צריך שותפים. עד שאתה מוצא את השותפים שמתאימים, גם זה סיפור. וגם אמרתי, עלויות השכירות כי אנחנו מדברים על צעירים, במיוחד באוכלוסייה הערבית, רובם צעירים שעוד לא עבדו, לא באו אחרי תקופה שעבדו שנתיים-שלוש ובאו עם כסף. אני למשל התעכבתי שנה כדי לעבוד, עבדתי שנה ואז התחלתי ללמוד.

גם בדירות שאתה מוצא, לפעמים אתה מוצא במקומות די רחוקים מהאוניברסיטה שאתה לומד בה ואתה צריך גם נסיעות, אוטובוסים, והשעות של האוטובוסים ומתי זה מגיע ומתי זה לא מגיע, ולפעמים אתה גם מפספס. או שאתה מבזבז שעה ככה – אצלנו בטכניון אמרנו שיש את הקורס של מדעי הקפיטריה, זה הזמן האבוד שאתה צריך לבלות שם – קודם כול עד שאתה מגיע באוטובוס כי אתה לא רוצה לאחר להרצאה אבל אתה צריך להגיע מוקדם, כי אחרת באוטובוס הבא כבר תתעכב ואתה מפספס את השיעור. שנית, גם באוניברסיטאות זה לא בית-ספר שאתה מתחיל ב-8:00 ומסיים ב-15:00, מסיים ב-16:00, יש מה שנקרא חלונות בין ההרצאות, ואז יש לך שעתיים-שלוש. לא תמיד אתה יכול לנצל אותן וכל הזמן לשבת בספריה וללמוד, אז אלה גם שעות שאם אתה לא במעונות – אני למשל, אפילו כשהייתה לי שעה הייתי קופץ ממקום ההרצאה למעון ומנצל את הזמן הזה. יש חברים אחרים שפשוט הם רק מסתובבים כי הם בדירות.

ישבו על הדשא, קוראים לזה. בתל-אביב קוראים לזה יושבים על הדשא.

באוניברסיטת חיפה קראו לזה מדעי דשא.

אצלנו היו קוראים לזה מדעי דשא.

אצלנו מדעי קפיטריה.

כנראה אצל כולם זה אותו דבר.

יש גם מקומות לאוכלוסייה הערבית שאפילו אם הם לא מספיק רחוקים מבחינת הקריטריונים לקבל מעונות, אבל יש להם את הבעיה שהם מבלים הרבה שעות בסוף יום הלימודים לחזור הביתה, כשהם במרחק אולי 20–25 קילומטר, מבלים שעות כי אין תחבורה ציבורית שהם יכולים לחזור הביתה. אז הקריטריון לפעמים שזה רחוק – מרחק, מצב סוציואקונומי – זה לא מספיק אלא איך להגיע. כמו שפעם העליתי בעניין של המרחקים לתחנות כיבוי איש, לא לוקחים בחשבון את הפקקים של התחבורה ואז גם הכיבוי אש מגיע די מאוחר למרות שהוא במרחק קטן יחסית.

לכן, זו הנקודה הנוספת, התחבורה הציבורית. אני יכול להעיד על עצמי שהייתי נוסע בשבת כי הלימודים שלי היו מתחילים בבוקר מוקדם ביום ראשון ולא יכולתי להתחיל ביום ראשון, היה לנו אוטובוס אחד שיוצא מטייבה – אני תושב טייבה – בארבע וחצי או בכיוון תל-אביב. במקום ללכת צפונה, אני הולך דרומה ואז היה לוקח לי שלוש שעות עד שאני מגיע לחיפה.

המצב הזה אם לא בונים עוד מעונות, הסטודנטים, זה יכול גם להשפיע על קיום הלימודים שלהם בכלל או המשך הלימודים כי יש הרבה סטודנטים שאני מכיר, הם לומדים שנה, שנה שנייה, הם יוצאים לחופשה תקופת מה כדי גם לעשות קצת כסף לעבוד.

הנקודה ברורה. תודה רבה. אני רוצה לשמוע אתכם. מי מדבר, אתה או את?

אני יגאל, סגן יושב-ראש אגודת הסטודנטים.

של אוניברסיטת תל-אביב?

של אוניברסיטת תל-אביב, ומורן שנמצאת פה לצדי היא מנהלת יחידת הדיור. אני רק רוצה לתקן את חבר הכנסת אוסאמה. יש 2,321 מיטות היום באוניברסיטת תל-אביב עבור הסטודנטים שלנו. זה קצת פחות, זה מהווה 8% ולא 10% מכמות הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, ככה שהמצב שלנו לא כל כך שונה מחיפה או מבאר שבע. הדבר שכן שונה זה כמות הדיור שיש לנו מחוץ לעיר וכמה זה עולה.

מחוץ למעונות.

מחוץ למעונות, שם אנחנו כבר מגיעים לשוק שכירות של בין 2,000 ל-3,000, ל-4,000 שקלים, תלוי כמה הסטודנט יכול להרשות לעצמו לשלם, או אפילו יותר נוח להגיד, תלוי כמה ההורים שלו יכולים לשלם.

אני רוצה להיכנס שנייה למילמן. בשנות השישים באמת בית מילמן הוקם ביחד עם הסוכנות היהודית למטרות ציבוריות, זה היה שיכון לעובדים. ב-20 השנים האחרונות בית מילמן הפך להיות מעונות לסטודנטים לכל דבר. הסטודנטים שמגיעים לבית מילמן הם הסטודנטים מחתך האוכלוסייה הכי נמוך בחברה הישראלית, הם משלמים היום קצת יותר מ-1,000 שקלים לשכירות של חודש, ואין שום דבר ושום תחלופה אחרת במדינת תל-אביב, אפשר לקרוא לזה, עבור הסטודנטים האלה.

משלמים ארנונה, חשמל, מים.

כרגע, נכון להיום, המיזם – ואני לא רוצה להיכנס עכשיו היסטורית איך זה עבר – המבנה היה ציבורי. היום הוא הפך לקרקע פרטית, הפך למשהו פרטי ורוצים לבנות ממנו איזושהי יזמות נדל"ן של לא יודע כמה דירות.

מנסים להראות לנו – גם בתור אגודת סטודנטים וגם לכם – שיישמרו 40 דירות או 40 מיטות או 40 חדרים, זה לא רלוונטי כי הסטודנטים האלה שמשלמים 1,000 שקלים בחודש לא יוכלו להיכנס לאותן דירות. הם פשוט לא יצליחו והם ייזרקו לרחוב. 250 סטודנטים ייזרקו לרחוב באוניברסיטת תל-אביב, וזה משהו שמקומם אותי – סליחה, אני גם ארגנטינאי, זה עולה לי ישר לראש.

לא רק אתה.

רגע, לפני שזה עולה לך לראש, שאלת הבהרה. היום, חוץ מבית מילמן, שבאמת נתת פה הערה חשובה שזה האוכלוסיות הכי מוחלשות, יש עוד אופציות?

כרגע יש שני מעונות אחרים באוניברסיטת תל-אביב – מעונות איינשטיין - - -

במחיר הזה?

לא. הרבה יותר יקר, בין 300 ל-500 שקלים יותר. זה השלב הבא, ושלב אחרי, רוב המעונות באוניברסיטת תל-אביב הם במעונות ברושים.

1,429 מיטות.

יש שם 1,429 מיטות, מתוכן 120 מיטות שמאפשרות לסטודנטים להיות בשותפות באותו חדר, כך שהמחיר מתחיל מ-1,900 שקל ולא 1,000 שקל כמו בבית מילמן, ועולה כלפי מעלה אחרי 120 מיטות, כך שאין יותר מדי תחלופה באוניברסיטת תל-אביב עבור אותם סטודנטים. זה פשוט אומר שאנחנו לא נוכל לשלב באוניברסיטה שלנו אנשים מאוכלוסיות מעוטות יכולת וזה משהו שאנחנו כן רוצים לראות, זה משהו שאנחנו כן רוצים לקדם בתור אגודת סטודנטים.

אחרי שמעונות מילמן ייסגרו – כי אני לא יודע, אני לא מרגיש שהולך להיות פה משהו אחר – אנחנו הולכים לרדת באחוז אחד גדול, 250 סטודנטים פשוט לא יוכלו ללמוד באוניברסיטת תל-אביב, אנחנו נהפוך להיות אוניברסיטה של עשירים בלבד, וזה דבר שבאמת פוגע לי בלב כי אני לא יודע איך אפשר להתחיל לשנות את הדברים האלה.

אין לי דבר וחצי דבר ליזמים. תרוויחו, תרוויחו, אבל מה שאני כן מבקש זה ש-250 המיטות האלה יישמרו גם בפרויקט הנדל"ני הענק הזה וגם יישמר מחיר השכירות שיאפשר לסטודנטים לחיות שם, לסטודנטים מעוטי היכולת ולא לסטודנטים שיכולים להרשות לעצמם לשלם 2,000 שקלים.

תודה רבה.

משפט אחד. יכול להיות שיש מקום שאנחנו כחברי כנסת פה ניזום לפחות פטור מארנונה לסטודנטים כי כששוכרים זה חלק מהעלויות.

לא. אל תיכנס אתי לפטור מארנונה. זו החלטה מורכבת מול הרשות.

לא מול הרשות, ליזום בוועדת הפנים.

אבל אנחנו לא יכולים כוועדה ליזום פטור מארנונה. מה שקשור לארנונה זה שר הפנים.

גברתי היושבת-ראש, הערה לעניין מילמן. אני הגשתי שאילתה דחופה בעניין בית מילמן וקיבלתי תשובה מסגן שר האוצר. אחרי זה פניתי במכתב ביום 12 בדצמבר 2016 לשר האוצר משה כחלון, וביקשתי – יש שם תוכנית ברושים, מדברים על 480 יחידות.

מיטות?

מיטות. ומעונות איינשטיין – 150, אבל לעניין מילמן אני אמרתי שגם הוועדה המחוזית שעכשיו התוכניות שם, גם הם יכולים להתנות.

מה ענו לך בתשובתם?

עוד לא ענו, לכן אני מבקש באמת שהם גם יענו ואת – יש לך בטח קשרים יותר טובים וקרובים עם שר האוצר, שתבדקי איפה עומד העניין הזה.

בסדר גמור. חבר הכנסת ברושי, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני לא הייתי בתחילת הדיון אז אני לא כל כך יודע מול מי אנחנו עובדים בדיון הזה.

אנחנו עובדים מול הוות"ת, יותם יתייחס בסוף אחרי שהוא ישמע את כל חברי הכנסת.

מי זה הממשלה פה, מי זה הכתובת האחראית?

הוות"ת.

חלקי.

אני לא בטוח שהוא לוקח את האתגר הזה. בדוח טרכטנברג היו בזמנו התייחסויות לשאלה של מעונות הסטודנטים.

צריך להבחין בפתרונות לשאלה בין פריפריה למרכז. כמי שהיה בוועד המנהל וראש מועצה בעמק יזרעאל, עסקנו בבניית מעונות ואני חושב שיש הבדל, עם כל הכבוד, בין המרכז לפריפריה. למשל, היו תקופות שסבסדו את המעונות במכללת ספיר ומי שבחר להתגורר ביישובים שהיו באזורי העדיפות והעימות.

אנחנו יודעים עכשיו על תוכנית גדולה של 15 מיליארד לצפון. צריך לראות שיש בה גם מרכיב של מעונות.

כל הכסף של קק"ל הולך למעונות הסטודנטים.

אז אני רוצה לומר פה.

כולו, נכון? כמה זה? 400 מיליון שקל?

לא. 140 מיליון שקל.

כסף זה לא הבעיה.

ההבדל בין רצוי למצוי בגימטריה זה כסף, תבדקו אחר כך בתור סטודנטים.

אבל אתה לא היית בתחילת הדיון, ובתחילת הדיון דיברנו, חבר הכנסת ברושי, על הכסף.

אבל מאחר שאני מכיר את הנושא הזה גם מהחיים, לא רק מהדיונים, עסקנו בזה, בנינו מעונות בעמק יזרעאל, בנינו אותם בראשותי, בנינו את זה בתחום העיר עפולה, אבל אני רוצה להגיד שבלי מעורבות ממשלתית, עם כל הכבוד לוות"ת, זה לא יכול לקרות. ולכן, נדרשת פה באמת תוכנית לאומית ולא תוכנית נקודתית היום או מחר.

בפריפריה יש יותר זמינות של קרקע, ולכן שם העסק הזה יותר פשוט והבנייה היא יותר זולה. במרכז יש יותר מלאי של דירות ויש בעיה של העלויות. המדינה מעוניינת לחזק את היכולת. מצד שני, כשאתה אומר סטודנטים בתל-אביב, זה לא מאה אחוז ביקוש מכל הפוטנציאל של הלומדים. יש כאלה שימשיכו לגור אצל ההורים או במקומות אחרים ולא כולם נדרשים למעונות. לכן, אני לא חושב שהאחוזים פה, זאת התמונה המלאה.

אני יכול להגיד לך גם מה הדרישות לכל המעונות.

אני מניח יותר מהמצאי - -

חד-משמעית.

- - אבל פחות מהיקף הסטודנטים. לכן, אני חושב שמה שנדרש זה תוכנית שמתחלקת לפי אזורים ולפי אזורי עדיפות ולפי הפריפריה והמרכז. יותר קל לפתור את זה בפריפריה, יש יותר זמינות של קרקע, היא יותר זולה, יש יותר יכולת לבנות בלוח זמנים קצר, בקרבה גיאוגרפית למכללות ולמוסדות הלימוד האקדמיים, ויש יותר קשיים באזורים של ביקוש, כשחלק מהשאלה של היכולת להשכיר דירות היא בשלב אחר של הבנייה. יש מקומות שגם זאת לא בנייה שמאפשרת את ההשכרה.

לכן, היושבת-ראש, אני מציע בשני שלבים. אחד, תוכנית רחבה, היא לא ברמת הוות"ת, צריך לדבר מול הממשלה ומול האוצר על תוכנית שתאפשר בנייה, כפי שאמרתי, בחלוקה בין מרכז לפריפריה.

דבר שני, אני חושב שצריכים להיות כללים להשכרה לסטודנטים. כמו שיש תנאים של סטודנטים, צריך לראות אם המדינה יכולה לשפות ולתת עזרה, כמו שיש כרטיסי נסיעה, כמו שיש דברים דומים. צריך להביא לידי ביטוי את חשיבות המעונות בתנאים הכלכליים שהמדינה מעמידה לרשות הסטודנט.

למשל, אנחנו יודעים שסטודנט לא משלם את כל העלות שלו במוסדות אלא יש חלוקה. יש אפשרות לפי דעתי לראות במגורים של סטודנט שאין לו פתרון אחר ואין לו יכולת כלכלית, חלק מעלות התלמיד ולבדוק את האפשרות הזאת, להביא את זה לידי ביטוי בתקציב המדינה / תקציב ההשכלה הגבוהה.

אבל העבירו לזה.

אבל כסף זה לא העניין כאן.

העניין הוא הבנייה.

כן. אמרתי לו שבתחילת הדיון דיברנו על זה.

זה מה שאני רוצה לומר. שהבנייה לא תהיה בזמן הקרוב, היא לא תהיה רחבה באזורי ביקוש, היא לא תהיה מהירה באזורי נדל"ן, לכן הפרדתי בין הפריפריה למרכז ולכן אני חושב שבמרכז יותר קשה.

לכן אני מציע לראות בעלות הדירה, עלות שכר הדירה לסטודנטים שאין להם את היכולת, מרכיב משכר הלימוד שהמדינה מחויבת לו לפחות עד שתהיה אלטרנטיבה אחרת. אי-אפשר להגיד שאין מקום למי שאין לו אלטרנטיבה.

אז נאמר, שילכו לפריפריה, שילכו למכללות, בוודאי בתואר ראשון, שילכו לנגב ולגליל, שילכו לאזורים שהם אזורים שיש למדינה עניין לחזק אותם, ואחר כך כשמדברים גם על תואר שני והלאה, יש מקום לבדוק הקלה בשכר דירה, לא על בסיס עידוד הבנייה – זה לא יקרה בזמן הקרוב – אלא על בסיס השתתפות בשכר הדירה.

תודה רבה. אנחנו נחדד שוב את מה שאמרנו גם בהתחלה ותכף יותם מהוות"ת יתייחס לזה. א. יש פה כמה משרדים אחראים; ב. יש פה מיליונים שהוקצבו שנים ופשוט לא יוצאים לדרך.

לא ניצלו.

ולא נוצלו. לפני יותם אני רוצה לשמוע את מרכז אקדמי לב. בבקשה, ואחרי כן יותם, אתה עונה לכל מה ששמעת פה מהחברים.

נשתדל.

שלום לכולם. אני אוריאל ממרכז אקדמי לב, מוסד אקדמי בירושלים. אני מתחבר למה שמירב אמרה בהתחלה שיש פה באמת כמה גורמים שמקשים על המוסדות לקדם את הנושא של הבנייה. אחד מהם זה הדברים הסטטוטוריים כשעובדים מול רשות מקרקעי ישראל.

הוא ממרכז אקדמי לב, אני גם מודה שעשיתי שם סיור וזה מקום מקסים.

איפה זה?

מרכז אקדמי לב בירושלים.

גבעת מרדכי.

וגם הם תקועים אבל אנחנו כבר לקראת שחרור החסם שם. תסביר להם, אוריאל.

כמה סטודנטים יש שם?

מרכז אקדמי לב שוכן בירושלים, מוסד של כ-45 שנה, הוקם על-ידי פרופ' זאב לב, חתן פרס ישראל. לומדים כ-4,000 סטודנטים בכלל המוסדות, יש קמפוס לגברים, קמפוס לנשים, שניהם ממוקמים פה בירושלים.

אנחנו מקדמים את נושא פרויקט המעונות כבר מספר שנים בשיתוף פעולה הדוק עם ות"ת, וכמו שמירב אמרה ישנם כמה גורמים. אז אמרתי, רשות מקרקעי ישראל זה גורם אחד. שלטון מקומי זה כל מה שתקוע עם בעיות של תב"ע, קידום ועדות מחוזיות, התנגדויות, ודבר שלישי זה מודל המימון.

אנחנו בעיקר נתקענו בנושא של מודל המימון כי קרקע הייתה לנו וגם מבחינה סטטוטורית מצבנו היה טוב. מודל המימון, אחת הבעיות שמאוד הפריעו לקדם את הפרויקט זה איך לאזן אותו מבחינה מימונית.

הזכירו פה את כל נושא מחיר הדיור. אנחנו יכולים לגבות, למרות שאנחנו ממוקמים בירושלים, סדרי גודל של 1,000 שקלים לסטודנט. מעבר לכך, אם נגבה 1,500 שקלים לסטודנט אני מאמין שהמעונות שלנו יהיו ריקים.

ולכן, זה בעצם הטווח שלנו. קיבלנו עזרה, השתתפות מהמדינה בסדר גודל של 30,000 שקלים למיטה, והדבר המשמעותי שקרה השנה בדחיפה של ות"ת והאוצר זה שהתאפשר לקבל מימון בנקאי, וזה בעצם משחרר הרבה מאוד מהקושי של המודל הכלכלי. כלומר, אנחנו מאמינים, אנחנו יודעים שהיום יש כבר ועדה באוצר, אנחנו הגשנו את החומר ליותם. ברגע שנקבל מימון בנקאי, זה מקטין לנו את הוצאות המימון בלמעלה ממחצית וזה מאפשר לקדם את המעונות.

בניין אחד סיימנו, אנחנו כרגע יוצאים לפרויקט נוסף למעונות, קרוב ל-200 מיטות, וכרגע יש גם קול קורא של "דירה להשכיר" שבטח יוזכר בהמשך.

יש לך צפי לגבי קצב לחמש שנים הבאות?

אנחנו יוצאים עכשיו לפרויקט שייקח לנו שנתיים להשלים, כ-200 מיטות. השלמנו פרויקט אחד ואנחנו מקווים שלבנות – אנחנו למכון טל שוכרים קרוב ל-200 מיטות.

הזכירו פה שמוסדות יכולים לקחת את המושכות לידיהם ולשכור מבנים. אנחנו כמוסד ירושלמי שוכרים שני בניינים בגבעת שאול ואנחנו מסבסדים קרוב ל-10,000 שקל סטודנטית בפנימייה, כלומר כמעט כל שכר הלימוד שלה זה רק לסבסוד של המעונות. אז מקום כזה, כמובן שאנחנו צריכים לתת לו עדיפות כדי לבנות פנימייה, וכשאני אומר לסבסד, אתה שוכר מבנה לא בתנאים הכי טובים, לא בקריטריונים שהתאחדות הסטודנטים ציינה עם רמה של לכל אחד חדר, אלא כדירות, ולמרות זאת אנחנו מסבסדים בכזאת עלות.

אז אני חושב שעכשיו זה תהליך שיחסית – מירב – השתפרנו בנושא הזה.

כן, אני יודעת.

אנחנו עכשיו לקראת אישור של האוצר וות"ת לקחת מימון ואני מאמין שהפלונטר קצת ישתחרר.

אישור של האוצר על ההלוואה?

אנחנו מחכים לזה עכשיו, אני מאמין שנקבל ואז נצא לדרך כי אנחנו מוכנים לצאת למכרז מיידית.

מצןין. יופי, תודה, אוריאל, אני שמחה לשמוע, זה כבר התקדמות אחרי נראה לי חודשים שאנחנו כבר מתעסקים בזה. מילה אחת, אורה.

אני שואלת את השאלה האם מבנים שמשמשים לציבור נכללו בתחשיב כשנמכרה חברה, שיישארו לגבי הציבור.

- - -

מירב, קיבלתי רשות, הייתי רוצה שתשמעי.

אבל עשיתי שקט בשבילך.

תודה. אני שואלת את השאלה הבאה. כשנמכר הרכוש הזה של בית מילמן לידיים פרטיות, נקרא לזה, האם נלקחו בחשבון אדמות מתוך זה או מבנים שהם בעצם קרקע ציבורית ששייכת למדינה והיא כאילו נמכרה? הייתי רוצה שסטודנטים פה וגם חברי הכנסת ישימו לב, יכול להיות שצריך לדרוש את כל בית מילמן חזרה למבנה ציבור.

במקום כסף, הסוכנות היהודית העבירה נכס.

אם הוא היה מבנה ציבור הוא צריך להישאר מבנה ציבור.

לא, זה לא קשור, עם כל הכבוד. הסוכנות זה 50%, ו-50% החברה, יש לה את היכולת לעשות - - -

מבנה פרטי.

הקרקע היא קרקע פרטית.

הקרקע היא קרקע פרטית. אנחנו מבקשים כאן את מה שאתה הצגת בצורה כל כך טובה, וזה בדיוק מה שאני כותבת כאן תוך כדי לאוצר, אבל אתה יגאל, הצגת את זה יפה מאוד. הנקודה ברורה, אבל זה בכלל לא מבנה ציבור. בבקשה, יותם.

יותם בן שטרית, ממונה תחום מקרו ותשתיות במועצה להשכלה גבוהה. במסגרת התחום אנחנו מטפלים בכל הנושא של מעונות סטודנטים ובאופן כללי בכל פיתוח פיזי שקיים במוסדות האקדמיים.

באותה הזדמנות אני קודם כול אעשה הבחנה קטנה. ות"ת מטפלת באופן כללי במוסדות מתוקצבים בלבד.

לא פרטיים.

זאת אומרת, אוניברסיטאות ומכללות מתוקצבות, לא המוסדות הפרטיים, וכולל גם לא מכללות לחינוך.

זה עכשיו בתהליך של מעבר.

נכון. מכללות לחינוך בינתיים עדיין נמצאות באחריות משרד החינוך ולא באחריותנו. זאת אומרת, מתוך כל ה-66 מוסדות שבהתחלה דיברו עליהם שצריך לבדוק את כולם, ות"ת טיפלה ומטפלת בכ-30 מוסדות וגם ההתייחסות שלנו בכל תוכנית של מעונות הסטודנטים נותנת התייחסות לכ-30 מוסדות ולא לכלל המוסדות בארץ.

זה ברור.

נכון.

רק תעשה לנו חלוקה, כלומר בפריפריה יש יותר פרטיות מאשר מסובסדות?

אני לא זוכר את הכול. דווקא באזור הפריפריה, באזור הצפון בדרך כלל, אם אני לא טועה, יש בסביבות שישה-שבעה מוסדות מתוקצבים על-ידי ות"ת – יש את צפת, תל חי, אורט בראודה - כל אלה מכללות בעצם מתוקצבות על-ידי ות"ת והן כן קיבלו מענה גם בתוכנית מעונות הסטודנטים.

ובדרום?

בדרום יש למשל את ספיר, יש את מכללת סמי שמעון, יש את אשקלון. זה בערך הטווח, אבל למשל מכללת אורות שהיא מכללה לחינוך לא נמצאת בוות"ת. אפשר לראות את זה לפי שכר הלימוד, בגדול. שכר לימוד אוניברסיטאי מתוקצב על-ידי המדינה, מה שלא לא מתוקצב על-ידי המדינה.

רציתי לדעת מספרים בשביל להשוות כמות.

יש. זה באופן כללי. עוד דבר קטן לגבי התוכניות, מה שנאמר כאן. היו שתי תוכניות – וצריך לעשות כאן עוד פעם הבחנה כללית, כמו שנאמר פעם. היו שתי תוכניות מקבילות שלא עבדו אחת עם השנייה בתום ועדת טרכטנברג, אחת של רשות מקרקעי ישראל שאמרה, אני הולכת להקצות קרקע ל-20,000 פתרונות דיור, ללא קשר לוות"ת – רשויות מקומיות, מוסדות מתוקצבים, מוסדות לא מתוקצבים – בלי קשר לוות"ת.

במקביל, מאחר שבזמנו גם טרכטנברג היה יושב-ראש ות"ת, הוחלט על הקצאה ייעודית בסיכום עם משרד האוצר בסוף שנת 2012 - -

260.

- - על 100 מיליון שקלים ראשונים לטובת הקמת מעונות סטודנטים. ה-100 מיליון שקלים האלה, לאור ביקושים וכדומה, גדל ל-260.

נכון.

מתוך ה-260 מיליון שקלים, הוקצו 200 מיליון שקלים לכ-6,500 פתרונות דיור.

מה זה אומר פתרונות דיור?

מיטות.

ידוע איפה?

כן, יש לי רשימה כללית של כל הדברים האלה, אנחנו נגיע לזה. 6,500 מיטות ל-200 מיליון. ה-200 מיליון האלה, רובם נמצאים בביצוע, התקציב עצמו ניתן בסוף שנת 2012.

יותם, אתה יודע שאני מעורבת גם בקמפוס לב, גם עם האקדמית, גם עם שנקר – ויהודית מנהלת הוועדה פה לא סתם שואלת – כמה בונים?

ואיפה?

ואיפה? ומתי סיום?

תן לנו משהו אופטימי.

אני כבר נותן. יש 1,100 שנבנו ואוכלסו, אגב בין היתר, במכללת יזרעאל, מכללת כינרת וגם באוניברסיטת תל-אביב.

שנבנו ואוכלסו?

שנבנו ואוכלסו. יש למעלה מ-2,700 מיטות שכרגע נמצאות בבינוי. בינוי, אני מעריך סדר גודל של בין שנה לשנתיים שזה יסתיים. למשל, יש את אריאל, הטכניון, תל-אביב יפו שנפתר לאחרונה בדיוק כמו שנאמר קודם לכן, בר אילן פרויקט מאוד גדול, מכון לב, חולון. יש לא מעט פרויקטים שכרגע נמצאים בבנייה בפועל. מעבר לפרויקטים האלה יש עוד סדר גודל של כ-1,000 מיטות, שנכון שהן מתעכבות.

בנייה בפועל, יש לך סדר גודל של זמן?

הנה, הוא אמר.

שנה-שנתיים.

חבר הכנסת חאג' יחיא שואל על אלה שבבינוי.

מתי אפשר לאכלס אותם?

אני מעריך שנה-שנתיים, זה תלוי בקצב הבנייה, אמרתי סך הכול בנייה. למשל, תל אביב-יפו יכול להיות שנתיים עד שנתיים וחצי. למשל, אריאל, לדעתי בתחילת תשע"ח הם כבר יתחילו להכניס.

יגאל, מה בונים אצלכם בתל-אביב? אתה רואה את מה שהוא אומר?

בונים עוד בניין, אבל כמו שאמרתי, היכולת להיות בדירת שותפים ולשלם פחות היא מאוד מצומצמת היום.

על זה אני אענה. אני אשלים אותך, יגאל. ות"ת הייתה שם, זה היה אחד הפרויקטים הראשונים כשבאנו ללכת לאוניברסיטת תל-אביב. אוניברסיטת תל-אביב הקימה לפני ועדת טרכטנברג מיטות, מתוך זה באנו ואמרנו להם: אתם לא בונים מספיק לשותפים, אתם בונים רק סטודיו. אמרו לנו, זה יזם, אנחנו עושים את המיטב, אנחנו לא רוצים להיות האוניברסיטה העברית – למי שמכיר, האוניברסיטה העברית, חמישה סטודנטים, שם זה היה כישלון מוחץ – אמרו, אנחנו רוצים להיות הפוכים.

אמרנו להם, בואו תמצאו את נקודת האיזון ובמבנים הבאים כדי שאתם גם תוכלו לקבל תמיכה מאתנו יהיו יותר שותפים. זה גם הדיון שלנו איתם. ככל שזה יהיה אנחנו נשמח, ככל שזה לא יהיה אנחנו יודעים לאכוף את זה.

רק חשוב לי לציין שהמחיר עדיין נשאר דומה ללחיות בחוץ בדירת שותפים, ולכן גם הבנייה אולי תוריד מהלחץ של העיר תל-אביב אבל לא תפתור את הבעיה שסטודנט עדיין משלם 2,500 שקלים בחודש או 2,400 שקלים בחודש, גם אם הוא גר עם שותף וגם אם הוא גר בדירת סטודיו.

במקרה הזה נכון, זה עניין של מה שקורה ליזמים ולא יזמים.

לא, אבל תגיד לי איך זה ששם הם מסבסדים, בירושלים?

בבית מילמן לעומת ברושים?

הרי בית מילמן, כל הפואנטה כאן זה שהסטודנט, מראש יש לו מיטה מסובסדת. אם בפרויקטים של המעונות אתה בונה ובסוף סטודנט משלם כמו דירה שכורה, אז מה הועילו חכמים בתקנתם? הרי עדיף, אני כבר אשכור לי דירה ואני אגור עם שותפים. מה אני עוזרת להם?

נכון. קודם כול צריך להבין, סדר גודל של בנייה לעומת התמיכה – סדר גודל של בניית חדר, מיטה, לצורך העניין, זה מעל 180,000 שקלים, התמיכה הכללית של הממשלה כיום היא כ-30,000 שקלים למיטה, את הפער הזה אנחנו סוגרים, אנחנו מצליחים להוריד באופן משמעותי. באזורי פריפריה – אנחנו כבר נגיע לזה – זה שונה ויש הבדל.

ככל שיינתן יותר להגדיל את התמיכה הכלכלית במעונות הסטודנטים, זאת אומרת מענק ראשוני יותר גבוה, נוכל לתת יותר. המגבלה שלנו באותו זמן, שכאן זה נאמר באופן כללי, כן הייתה מגבלת תקציב. ב-200 מיליון אתה לא יכול לתת ל-6,500 מיטות ולהגיד, טוב אני אתן לכל אחד 70,000 או 80,000 תמיכה למיטה.

כדי לבנות מספיק מיטות, יש פה או עניין של לבנות מספיק מיטות או לבנות מאוד מאוד זול. אנחנו אמרנו שאנחנו הולכים באמת על לעשות את מספר המיטות, ומי שבתל-אביב יכול להוריד את השכירות מתחת למחיר השוק, כ-20% ביחס למחיר השוק המקומי, שזה היה הדבר המשמעותי, וזו נראית לי הנחה יפה, ובאזורי פריפריה ההנחה הייתה בעצם להגדיל את היקף ומספר המיטות ושזה לא יהיה יותר גבוה ממחיר השוק עצמו, זאת אומרת שזה יהיה מחיר השוק.

למשל כינרת, אמרנו להם – אתם יכולים לבנות ב-1,000, 1,200 שקלים לבן אדם, ואז גם נשאלת השאלה איך בכינרת אתה בונה ב-1,200 ואיך בתל-אביב ב-1,800. ההבדל זה יזם לעומת בנייה פרטית וכדומה. מי שבאזור פריפריה מוכן לבוא ולהגיד, אני הולך ולוקח הלוואה ומוכן לבנות בכוחות עצמי, אז הוא מרים מעונות, ויש מעונות שקמו בפריפריה. יש מוסדות – ואני לא אציין את זה כאן – שהחליטו שהם לא רוצים להתקשר עם יזם, החליטו שהם לא רוצים לעשות זאת בעצמם, ואנחנו איתם במשא ומתן. זה מהמיטות שאנחנו עדיין לא מתקצבים. זה מבחינת המיטות עצמן.

מבחינת המספרים, יותם, תסלח לי, אמרת שיש 1,100 שנבנו ואוכלסו, יש 2,700 בתהליך בינוי, ויש 1,000 שמתעכבות. זה לא מגיע אפילו - - -

נכון. יש עוד כמה דברים שנמצאים בעיכובים סטטוטוריים. זה מגיע ל-6,500, יש לי כאן את הכול, אני יכול לתת לך את זה באופן מדויק.

איך זה משנה את המפה, אוסאמה, אם מוסיפים עוד 6,500.

זאת אומרת, מ-2012 אין יחידה אחת שנוספה.

אני אענה על זה.

אני רוצה להוסיף שאלה. בהינתן הנתונים שאוסאמה הציג בתחילת הדיון, היה וה-6,500 המתוכנן - - -

זה יגדיל את זה בערך ל-10% מתוך כלל מעונות הסטודנטים הקיימים.

זאת אומרת, זה מעלה את זה מ-7% ל-10%.

לא הוספה עדיין מיטה אחת. אני מבינה נכון?

לא, הוא אומר שנוספו מיטות.

1,100.

ממתי?

לשם העניין, בתחילת שנת 2012, מספר הסטודנטים שהיו להם מיטות היה כ-6%, היום זה כ-7%. זה גדֵל. זה גדֵל באיטיות.

זאת אומרת, בארבע שנים זה עלה באחוז?

זה גדֵל באיטיות. את יודעת כמוני שיש עיכובים סטטוטוריים. יש גם במכון וייצמן עיכובים סטטוטוריים ויש עוד כל מיני מקומות שיש בהם עיכובים סטטוטוריים.

דרך אגב, זה נתון מאוד עגום.

אולי לא ציינו – אני לא יודע אם נאמר כאן – אבל יצא קול קורא. עשינו את הפיצול עם "דירה להשכיר" והשיטה להאיץ את קצב בניית המעונות, זו הייתה עמדתי מהיום הראשון, זה להפסיק לסמוך על המוסדות האקדמיים ולתת לרשויות המקומיות לבנות. יצא הקול הקורא לפני כשבועיים.

אני מ"דירה להשכיר", אני אשמח להרחיב.

בבקשה. ומבחינתי, ככל שנסיט לשם יותר משאבים יהיו יותר חדרי מעונות. על המוסדות האקדמיים אי-אפשר לבנות, תרתי משמע – חוץ מאשר במרכז – וכמובן לא על המל"ג.

הם בגירעון עצום, איך יבנו?

אני חייב להגיד פה באמת שתוך ארבע שנים – זה עניין של פרספקטיבה – למען הפרוטוקול ייאמר שלדעתי בארבע שנים לבנות 6,500 מיטות ומתוך זה נמצאות לך בנויות כבר 1,100 מיטות, למרות כל הביורוקרטיה שקיימת בארץ, ו-2,700 מצויים בבינוי - -

זה תוצאות עגומות מאוד.

- - לדעתי זה תוצאות טובות מאוד, ועם כל הכבוד, אני חולק עליכם. זו דעתי.

בארבע שנים בניתם, 1,000 מיטות נוספו לסטודנטים, זה תוצאות עגומות. וגם איפה, דרך אגב? ומה אתה מכליל פה? את המוסדות הגדולים, בתל-אביב, שהצליחו לבנות.

לא נכון.

תראה לי מכללה אחת. אחווה לא בנו, כינרת לא בנו.

גם בעמק יזרעאל, כינרת כן בנו - - -

לא בנו כלום.

- - -

עמק יזרעאל בנו וכינרת כן בנו.

מי בנה? כמה הם בנו?

עמק יזרעאל בנה. קודם היה כאן ראש העיר.

תן לנו מספרים. כמה?

90% מהמיטות שאמרת נבנו במרכז, במקומות החזקים.

סליחה, חבר הכנסת פולקמן. אתם לא תסכימו.

נכון.

לא, אבל בואו נדבר על עובדות.

אני חייבת לומר שמספרית, המצב עגום. קודם כול אני גם מעורה מאוד בעניין של המעונות, אני רואה כמה אנחנו תקועים. אם לא הייתי רואה בעצמי מה קורה לצורך העניין בשנקר, דווקא כן המוסד רוצה לבנות ומי שתוקע אותם זה ראש העיר – לא משנה, אבל אני אומרת שעדיין המצב עגום. זה לא משנה מי בונה כאן, בסוף אף אחד לא בונה.

אבל אם יש חסמים תכנוניים, אז כמו שבדיור הרגיל יש את הוותמ"לים, למה פה לא עושים את זה?

אחריו תדבר הנציגה מ"דירה להשכיר".

"דירה להשכיר", בדיוק בשביל זה נכנסה. דבר קטן, ואני סיימתי. זה עניין של פרספקטיבה. בסוף שנת 2012 זה יצא לראשונה, המוסדות כן נתקלו בקשיים. כשאתה בא ואתה משקלל את כל העובדות הקיימות בשטח לגבי הדברים האלה, אני חושב שפרק זמן כזה לכך שמעולם – גם מוסדות כפי שנאמר כאן בהתחלה, למעט הטכניון והאוניברסיטה העברית, כמעט אף מוסד לא התעסק במעונות סטודנטים.

לשנות פאזה של בניית מעונות סטודנטים זה שינוי קשה. לטעמי, בתוך ארבע שנים זה שינוי מבורך. אם אנחנו חלוקים על זה אין לי בעיה. יש עכשיו את "דירה להשכיר" לטובת הנושא הזה.

חייבים להשוות את זה מספרית, כמה העלייה במספר הסטודנטים. אי-אפשר, זה מספרים מנותקים, חברים.

אנחנו חייבים תכף לסיים, אני רוצה לשמוע גם את הנציגה של "דירה להשכיר" שיושבת כאן כל הדיון. בבקשה.

יעל מרום-אבישר, אני מ"דירה להשכיר". אז באמת במהלך השנה האחרונה "דירה להשכיר" נכנסה לתמונה ותמיד זה היה בשיתוף פעולה. חשוב לי לציין שזה היה בשיתוף פעולה עם הוות"ת, עבדנו אתם יד ביד, ומשרד האוצר כמובן.

ערכנו מיפוי לראות מה מצב המיטות במעונות הסטודנטים בכל רחבי הארץ לעומת המוסדות, מה הצורך, מה הביקושים, ערכנו עבודת מטה מאוד גדולה. לפני שבועיים וחצי פרסמנו קול קורא בהיקף של 80 מיליון שקלים לסיוע.

לכל המוסדות האקדמיים?

לכל המוסדות להשכלה גבוהה ולרשויות מקומיות, שזו פעם ראשונה.

כן, זה החידוש.

כן, זה החידוש.

שרשות יכולה לבנות מעונות אם היא רוצה?

כן, בדיוק.

ולקבל סיוע.

ולקבל סיוע, זו פעם ראשונה שזה פורסם במתכונת הזאת כי עד היום זה היה באמצעות הוות"ת.

ואלה מוסדות רק שמתוקצבים?

מוסדות להשכלה גבוהה.

בכלל.

מוסדות להשכלה גבוהה בכלל, בהגדרתם, ואם רשות מקומית רוצה להגיש, בדרך כלל למכללה לא מתוקצבת, הם יכולים, אין בעיה. במהלך השנה האחרונה עשינו כמה פעולות שסייעו. אם זה תיקון החלטת רמ"י, החלטה 1493 שבעצם שמה אותנו גם כגורם המתכלל, כמובן עם הוות"ת. אנחנו אמורים לרכז את כל החומרים עבור המוסדות שבאמת לפעמים הלכו לאיבוד בכל הפן התכנוני הזה.

אני יכולה להגיד מדוגמה אישית שליווינו גם את האקדמית, אם זה רופין שפנו אלינו וסייענו. יש לנו באמת את הכלים התכנוניים וזה העולם שאנחנו מכירים שאנחנו יכולים לבוא ולסייע.

פעלנו לתיקון תקן החנייה שבעצם מפחית את החנייה כדי שתהיה כדאיות כלכלית בפרויקטים למעונות סטודנטים.

עוד דברים שאנחנו פועלים זה באמת במסגרת הקול קורא יש הבחנה גם בין מרכז לבין פריפריה, והתקצוב עבור מיטה. יש הבחנה, אם נדרשת הנחה, 20% הנחה משווי השוק, זו פעם ראשונה שזה כתוב בקול קורא. וזהו, אנחנו מחכים עכשיו לתוצאות.

אני רוצה לברר. הקול קורא של "דירה להשכיר" יצא לפני שבועיים.

ב-27 בדצמבר.

אמור להסתיים ב?

בעיקרון, צריך להגיש בסוף פברואר.

עד סוף פברואר, גם המוסדות האקדמיים וגם הרשויות יכולים להגיש ובעצם על-ידי כך לקבל מימון של המדינה.

כן. כמובן תוך עמידה בקריטריונים, בתנאי הסף.

זאת אומרת, החידוש החשוב, בניגוד לכל כך הרבה שנים שאין תזוזה, לפחות לא מספקת כמו שחברי הכנסת אומרים כולם, שבעצם זה עוד כלי שבו אפשר יהיה לבנות מעונות, חוץ ממה שהמוסדות האקדמיים יכולים, מה שהם עושים.

אנחנו יכולים לתקצב רשות מקומית, מה שבעצם ות"ת - - -

ות"ת לא יכולה לתקצב רשות מקומית.

יש פה שני חידושים בעיני קריטיים. אני שמעתי קצת ביקורות על הקול הקורא, אבל בוא נגיד, אנחנו עוד נדייק ונשפר אותו ונראה את התוצאות.

המשמעות כאן היא גם עירונית כיוון שאחת הבעיות הקשות עם המעונות שנבנו על-ידי המוסדות האקדמיים, שלא פעם תקעו אותם בלוקיישנים לא טובים – לא מדבר כרגע על מה אוניברסיטת תל-אביב עשתה. וברגע שהרשות המקומית עושה – אני מכיר חלק מהרשויות שמתכוונות להגיש בקול הקורא – וזה מהפכה כיוון שזה מעונות שנמצאים באזורים שהסטודנטים רוצים לגור בהם, בלב הערים, כחלק מהתחדשות עירונית. כלומר, יש לזה ערך הרבה יותר טוב לאיכות החיים של הסטודנט, לאיכות החיים של היישוב, ולכן בעיני זה הכיוון הנכון והמהפכה.

הדבר השני שהוא אתגר זה שגם הוות"ת בנו מודל תקצובי, אבל את הליווי המקצועי תכנוני – עוד פעם, מחלקת נכסים שיודעת איך עושים BOT בצורה אפקטיבית, מה לעשות, רוב המוסדות האקדמיים אין להם מושג ירוק איך ניגשים לדבר הזה, ופה החידוש היה שיהיה גורם שיעזור להם לבנות איזה מסגרת.

פה, אני אומר, זה עוד לא שם – אני ככה שומע מהמוסדות האקדמיים לגבי רמת הליווי – הרציונל היה של"דירה להשכיר" יהיו נקרא לזה מין מודלים, הסכמי גג כאלה שבא מוסד אקדמי קטן ואומר, אני לא יודע איך בונים מכרז ב-BOT, ואתם מלווים אותו בפרוגרמה. אומרים לו, צריכות להיות שתי מיטות, דירת סטודיו, ההחזר הוא כזה, התמהיל הוא כזה, שטחים משותפים, כלומר במקום שכל מוסד אקדמי קטן – יש סיפור כזה ברחובות לא מזמן – מגיע ומתחיל מאפס כאילו להמציא את הפרוגרמה למעונות, "דירה להשכיר" באה ואומרת לו, זה מה שאתה צריך, הנה אנחנו ניתן לך את זה מן המוכן.

אני אומר, זה הכיוון, בעיני לשם "דירה להשכיר" צריכה ללכת, בהשלמה יחד עם המודלים של ות"ת, ואז אולי נתחיל להדביק את הפער. בעיני האתגר הוא הרשויות המקומיות.

גם לדעתי.

הרשויות המקומיות, להביא סטודנטים, לבנות פרויקטים איכותיים, להכניס את הסטודנטים ללב העיר, התחדשות עירונית. אם נבנה על המוסדות האקדמיים אנחנו נתקדם בעצלתיים.

עם זה אנחנו מסכימים לחלוטין, שרשויות מקומיות והחסות שלהן זה דבר מבורך וזה דבר נכון מאוד. על זה אנחנו לא חולקים.

כן. יש גם רשויות שלצערי לא ממש עוזרות להם.

"דירה להשכיר", נפגשנו עם המון מוסדות להשכלה גבוהה, עברנו בערך מוסד מוסד, נפגשנו עם הרבה רשויות מקומיות, הצגנו בפניהם. גם בקול הקורא, דיוורנו במייל את כל המוסדות – כל מי שאנחנו מכירים, ורשויות מקומיות - ליווינו את זה במייל מלווה, שידעו מי שלא בעניינים כי עשינו ממש עבודת שטח, שידעו שיש להם את האפשרות.

אמרת שזה בסוף פברואר. יפה. ברשותכם, אני אגש לסיכום.

ראשית, אני מודה כמובן לחברי הכנסת המציעים, חברי הכנסת אוסאמה ומיכל רוזין ולכל חברי הכנסת שהשתתפו כאן ומעורבים. אני יודעת גם שכל חבר כנסת פה, זה באמת חשוב לו לקדם את הנושא של המעונות.

אני רוצה לומר לך, יותם, למרות שאתה פחות מסכים, אבל זו תוצאה עגומה שבארבע שנים אנחנו עולים באחוז אחד בבניית מעונות. זה לא טוב, זה לא מספק, לא את הוועדה ולא את חברי הכנסת, ובטח ובטח לא את הסטודנטים.

בדיוק.

שני דברים נעשה מהוועדה. אחד, אנחנו נפנה למשרד האוצר – יגאל, זה בשבילך – אנחנו נפנה למשרד האוצר לקבל את התגובה שלהם לגבי בית מילמן. צריך לזכור שמדובר עדיין בקרקע פרטית, ולכן יש כאן כמובן את העניין של היזם, ואני מודה לכם גם שהגעתם. אבל, אין ספק שהנושא הזה של 250 מיטות לסטודנטים ממעמד סוציואקונומי הכי נמוך היום, שבסופו של דבר אנחנו "זורקים" אותם – במירכאות, אבל זה די נכון – ולא נותנים להם שום אלטרנטיבה, אז אנחנו נבקש מהם – חבר הכנסת אוסאמה גם הגיש שאילתה – אנחנו נגבה אותו כוועדה לקבל תשובה מה יהיה לגבי אותן מיטות של סטודנטים. אם אתה עושה גם ככה פרויקט של דיור בר השגה אולי אפשר גם לבוא וכן לראות איך אפשר לעזור לסטודנטים האלה ולקחת אותם בחשבון כשמקימים את הפרויקט.

דבר נוסף, אני מברכת באמת את הקול הקורא של "דירה להשכיר". אני יודעת שחבר הכנסת פולקמן חברי היה מעורב מעל הראש בסיפור הזה של "דירה להשכיר". נכון?

כן.

בעיני זה בהחלט מהפכה. גם רשויות מקומיות, גם מוסדות. אני רק באמת-באמת מקווה שהם ייגשו וייקחו את זה.

נכון. זה המבחן.

זה המבחן האמיתי שלנו, כי בסוף, אם אומר לך ראש עיר, אני לא רוצה סטודנטים אצלי, זו אמירה מאוד מאוד בעייתית.

נכון.

זה אמירה מאוד בעייתית.

גם לא מובנת.

ולא מובנת כי אני רואה באמת מקומות שהגיעו סטודנטים - - -

לא כלכלית ולא משום בחינה.

נכון. גם חברתית, הרימו את העיר, שדרגו את העיר. בכל עיר בעולם – עזבו בארץ – סטודנטים רק משדרגים את העיר, רק הופכים אותה ליותר צבעונית, יותר חברתית. אני לא מצליחה להבין, אבל זה קורה ולצערי יש התבטאויות כאלה והן בעיני חמורות. לכן, אני באמת מקווה.

אני מציעה שבמרס, לקראת סיום המושב, נכנס את הוועדה שוב – נזמין אותָך כמובן, וכמובן את כל החבר'ה הרלוונטיים, נעשה איזשהו מעקב, Follow up, על הקול קורא ונראה באמת כמה ניגשו, תתני לנו קצת תוצאות. אני מניחה שאם נעשה את זה לפני סיום המושב, אז גם חברי הכנסת יוכלו לראות מה העניין.

יותם, אני גם מודה לך שהגעת ונתת תשובות. גם אתה, קח בחשבון שאנחנו נכנס את הוועדה במרס כדי לראות את ההתקדמות.

אנחנו נשמח.

זה לא נגדו. זה לעזור לו.

לא, רק כדי לעזור לך. מבחינתי, גם לראות כדוגמה את המכון האקדמי לב, אם הוא קיבל לצורך העניין את הקול קורא של הרל"י - במקרה, מקום שבו אני יותר מעורבת – אבל באמת לראות עד כמה אנחנו מתקדמים בנושא של המעונות.

חשוב לזכור שמעונות סטודנטים זה לא מנותק ממה שקורה במדינת ישראל, בטח לא במרכז הארץ עם משבר הדיור ויוקר המחיה, ולכן אנחנו כוועדה חייבים, חייבים לתת את כל הגיבוי האפשרי לבניית מעונות של סטודנטים במדינת ישראל.

תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.