הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 409

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שני, ד' בטבת התשע"ז (02 בינואר 2017), שעה 9:00

הצעת חוק הגנה על בתי עסק (ימי המנוחה), התשע"ו–2016

חברי הוועדה: אלי אלאלוף – היו"ר

ישראל אייכלר

מירב בן ארי

מיכאל מלכיאלי

יגאל גואטה

נעמי הימיין רייש - ראש תחום רגולציה וחקיקה בסוכנות לעסקים ק, משרד הכלכלה

איה דביר - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אור רוזנמן - עורך דין, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יוסי אוחנה - יועץ לתכנון ובניה, המרכז לשלטון מקומי

פיני קבלו - סמנכ"ל כנסת ורווחה, המרכז לשלטון מקומי

יאיר קורח - יו"ר, התאחדות הסוחרים הכללית והעצמאים בישראל

רועי לחמנוביץ - מנכ"ל קואליציית שבת שוויון

דנה חוגרי - פעילה, המשמר החברתי

שמעון גיגי - יועץ חקיקה של חבר הכנסת יגאל גואטה

איתן אלון - גלעד לובינג, מייצג את התאחדות הסוחרים והקואליציה לשבת שוויון

ענת מימון

ענת כהן שמואל

אסתר מימון

הצעת חוק הגנה על בתי עסק (ימי המנוחה), התשע"ו–2016

בוקר טוב, חברים. התאריך 2 בינואר 2017, א' בטבת תשע"ז. אנחנו מדברים על הצעת חוק הגנה על בתי עסק (ימי מנוחה), התשע"ו-2016, הצעת חוק של חבר הכנסת גואטה, מכלוף מיקי זוהר, גם חבר הכנסת אייכלר, וחברתי ידידתי, חברת הכנסת מירב בן ארי.

הבעיה היא שהיום יש עסקים שיש להם חוזים, בעיקר במרכזים המסחריים, שמחייבים אותם לפתוח בשבת. אם בעלי העסק חוזרים בתשובה או אינם מעוניינים לפתוח בשבת, מחייבים אותם למרות זאת לעשות את זה. לכן הצעת החוק פה מבקשת להתיר את החובה הזאת ולאפשר לאנשים לא לפתוח בשבת גם אם החוזה המקורי קבע את זה.

האמת היא שזה פוגע בעסקים האחרים, לא רק בעסקים שסוגרים. אם יתחילו לסגור מדי פעם עסק כזה או אחר במרכזים המסחריים, המרכז המסחרי מתחיל לאבד מייחודו והאטרקטיביות שלו, במיוחד בקשר למסעדות וכו'. מצד שני, כולנו אוהבים את השבת ואוהבים לכבד אותה. זו הדילמה שיש בפנינו. הצעת החוק עברה ועדת שרים, אנחנו אמורים פה לאשר בקריאה שנייה ושלישית.

אני לא רואה, מהמעט שנכתב על התיקון, דברים מהותיים שיש צורך לתקן. מישהו ירצה לפתוח או שמישהו ירצה להתייחס מהמשרדים? חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, קודם כול, אנחנו צריכים לדעת שהשבת זה לא רק עניין שמישהו החליט שזה משהו סוציאלי במשך שנים, שהעולם כולו קנה את הרעיון היהודי שהאדם הוא לא סוס, ואפילו לסוס ולחמור צריך לתת לנוח יום אחד בשבוע. זה נכון, העולם קנה את זה. אבל יהודים שמרו על השבת בגלל שכתוב בתורה "זכור את יום השבת לקודשו", ויהודים האמינו שהשבת היא מקור הברכה, ובמשך אלפי שנים יהודים לא פתחו את העסק שלהם בשבת בשוק כשכל החנויות האחרות היו פתוחות, ולא היה עולה על דעתו של היהודי ללכת לפתוח את החנות שלו, אם זה בארצות המזרח, אם זה באירופה ואם זה בכל הגלויות, למרות שהוא כאילו הפסיד, אבל הוא ידע שאין ברכה בכסף של שבת, ידעו את זה מתוך ניסיון. לא היתה ברכה בכסף של שבת.

בימינו, במדינת ישראל, היה מובן מאליו שאי-אפשר לכפות על יהודי לא לשמור שבת. ידענו וזה כבר קרה באיזה קניון. איך קוראים לקניון של גינדי?

שרונה.

בשרונה חייבו אדם בגלל שהוא חתם – חייבו אותו לפתוח את העסק בשבת. לכן החוק הוא מאוד-מאוד חשוב כדי להגן על זכותו של אדם לשמור על השבת ולא לחייב אותו, גם אם הוא חתם. ואנחנו יודעים איך חותמים היום חוזים – אלפי מסמכים עוברים, ואפילו חותמים שקראו מה שכתוב שם, דבר שכולנו עושים בכל דירה ולא קוראים הכול.

צריך לדעת שחוזה כזה – איך זה נקרא במערכת המשפטית? בלתי - - -

כביל, אולי?

לא חוקי? פסול?

כשיש חוזה.

נוגד את תקנת הציבור?

אין לך דבר שנוגד את תקנת הציבור מאשר לכפות על יהודי לחלל שבת. לכן אני מאוד אשמח אם כבודו וכולנו נתמוך בזה פה אחד.

איך אנחנו מכבדים את הדתות האחרות?

יום המנוחה מוגדר לפי כל דת. כלומר, אם בעל עסק לא רוצה שיכפו עליו בשישי, כי זה יום המנוחה שלו, או בראשון, אז זה גם יחול לגביו.

מישהו מהמשרדים הממשלתיים? נציגת משרד הכלכלה שהגיעה עכשיו, יש לך מה להגיד על הצעת החוק? את בעד או נגד? את לא יכולה להיות נגד - - -

בעד.

אני מהלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה והשירותים החברתיים. אנחנו מזכירים מה שאנחנו מזכירים פעמים רבות, החוק מבדיל בין האפשרות להעסיק עובדים ביום המנוחה שלהם לבין פתיחת החנויות. העסקת העובדים מוסדרת בחוק שעות עבודה ומנוחה. זו לא המטריה שבה אנחנו עוסקים פה. פה אנחנו מדברים לגבי האפשרות לפתוח את החנות בשבת. פתיחת חנויות בימי המנוחה מוסדרת בחוקי העזר העירוניים, לפי החלטתה של כל מועצה מקומית או מועצה אזורית, לפי הרשות המוניציפלית הרלוונטית.

ההנחה שלנו שאנחנו דנים במקומות שבהם הרשות המוניציפלית אפשרה לפתוח את בית העסק. כלומר, במקומות שבהם הרשות המוניציפלית לא אפשרה לפתוח את בית העסק ויש איזה התניה בחוזה שמחייב לפתוח את בית העסק בניגוד לחוק העזר, מדובר בהתניה שהיא לא חוקית, היא סותרת את חוק העזר המקומי.

כמו שאני אומר, אנחנו מדברים פה רק על שאלה של פתיחת החנויות, כאשר ההגנה ניתנת לפי זהותו של בעל העסק. פקודת סדרי שלטון ומשפט, סעיף 18(א), קובע שימי המנוחה בישראל הם בעיקרון שבת ומועדי ישראל, אולם לגבי אנשים שאינם יהודים, יחול לגביהם יום השבת שלהם, יום המנוחה שלהם והמועדים לפי דתם, לפי צו שהוציא השר, ואז ההגנה תחול לגבי הימים האלה, לגבי בעל בית עסק שהוא אינו יהודי.

תודה.

בהמשך לדבריו של חברי, התוצאה היא שהאיסור של ההתניה שמוצע כאן יחול בשני מצבים, גם כשהחוזה איננו חוקי, כי חוק העזר המקומי אוסר על הפעלת בית העסק, אבל גם במקרים שבהם החוזה כן חוקי ומותר להפעיל את בית העסק והחוק הזה כעת יאסור את זה. זה לא רק התניה על מצבים שהחוזה עצמו איננו חוקי זה גם התניה שאוסרת אכיפה על חוזה שהוא כן חוקי. זה משהו שחשוב לחדד.

ככלל זו פגיעה בחופש החוזים, שהיא פגיעה משמעותית מבחינת המשטר שלנו. אנחנו לא אומרים שזה בלתי אפשרי, אבל זה כן מעורר קושי משפטי שחשוב להניח על השולחן. כן ייתכן, אני כן מבקשת לחדד את זה – כן ייתכן מצב שבעל עסק שפותח במקום שמותר לפתוח בו את בית העסק ומפעיל את בית העסק בהיתר, או בהיתר עם עובדים יהודים, או בלי היתר אבל עם עובדים שאינם נחים בשבת, כי הם מוסלמים או נוצרים, או להפך, אם זה עסק נוצרי, אז עם יהודים שעובדים בימי ראשון – גם בעל עסק כזה לא יוכל לאכוף את התניה שלו, שזו פגיעה מאוד משמעותית בחופש החוזים.

האם יש בחוק משהו שנקרא "חופש החוזים"? אני שומע מונח חדש.

כן.

יש בחוק חופש החוזים?

חופש החוזים מגשים את העיקרון של חופש החוזים.

זה פרשנות. אין מושג כזה "חופש חוזים". יש הרבה התניות בחוזים בין בעל דירה שמשכיר למישהו בתנאים דרקוניים. אין לו חופש חוזים.

אני אחדד, תפיסת היסוד בשיטתנו המשפטית היא שכל אדם חופשי לעשות ככל העולה על רוחו, ובלבד שאין איסור שאוסר עליו לעשות את זה בחוק. בין היתר, אחד האלמנטים המרכזיים, שבאמצעותם אדם מגשים את החירות הזאת שלו, הוא החופש לכרות חוזה, להגיע להסכמות עם מישהו אחר, ואנחנו מצמצמים את החופש הזה בהוראה של חוק שאוסרת את זה. היה לי חשוב לחדד שאנחנו לא מגבילים את זה רק - - -

בדיוק בשביל זה נועד החוק.

אני רק מחדדת שזה לא רק במצבים - - -

רציתי לציין שיש עוד דברים שאסור לעשות בחוזים.

אני כן מבקשת לחדד שזה לא קורה רק במצב שהחוזה איננו חוקי, הגבלת החוזים כאן חלה גם במקרים שהחוזה הוא חוקי ומופעל כדין ולא נעשה שום דבר שאינו תקין בידי אותו צד שדורש את הפעלת העסק בשבת.

עוד הבהרות מצד המשרדים הממשלתיים?

אחרי שהחוק הזה יחוקק זה כן יהיה חוקי. זאת אומרת, שאתה עושה חוזה לא חוקי.

לא. תתקן אותי היועצת המשפטית של הוועדה אם אני טועה, אבל החוק איננו קובע שאסור לפתוח את בית העסק בשבת. מה שהוא קובע רק שלא יהיה ניתן לאכוף ולבקש סעד בגין אי-פתיחת העסק - - -

בדיוק בעקבות המקרה שקרה. בדיוק בשל כך נוצר החוק.

כלומר, אם שני צדדים מסכימים ביניהם ושני הצדדים כן רוצים לפתוח את העסק בשבת, וזה מותר על פי חוק העזר, הם רשאים לעשות את זה, ואין שום בעיה לפי החוק. לא אוסרים על פתיחת עסק בשבת, בהנחה שזה מותר - - -

לא שזה מותר - - -

החוק הזה לא אוסר את זה.

אפשר לעבור לקריאה? בבקשה.

חוק הגנה על בתי עסק (ימי המנוחה), התשע"ז–2017

הגדרות

1.

בחוק זה –

"ימי המנוחה" – כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948‏.

זה מה שהדגשנו – כל אדם לפי דתו – יום המנוחה הוא היום שהדת נותנת לו.

"חוזה" – חוזה בין בעל בית עסק לבין אדם, שעניינו הפעלת בית עסק במתחם שבבעלותו או בניהולו של אותו אדם.

זה תוספת מהקריאה הראשונה. הבהרנו מה הוא אותו חוזה שאי-אפשר לאכוף. זה אומר שהכוונה, חוזה להפעלת עסק במתחם מסוים או במרכז קניות. הכוונה היא רק על החוזים האלה שאנחנו רוצים להחיל עליהם את החוק.

סייג לאכיפה

2.

צד לחוזה הכולל תניה המתנה את קיומו של החוזה בהפעלת בית עסק ביום המנוחה של בעל בית העסק – לא זכאי לאכיפת תניה כאמור.

גם פה יש חידוד שמבהיר שיום המנוחה נבחן לפי בעל בית העסק. לא לפי הצד השני שהוא בעל המתחם, אלא לפי מי שיש לו עסק שאותו הוא צריך להפעיל בשבת.

בסעיף 3, פה אני משנה טיפה את הנוסח.

3.

אי הפעלת בית עסק ביום המנוחה לא תהווה עילה לביטול חוזה או לדרישת פיצויים מוסכמים על-ידי צד לחוזה שאינו בית העסק.

כלומר, אותו בעל מתחם לא יוכל לבטל את החוזה או לבקש פיצויים מוסכמים, אם ההפרה היא העובדה שאותו בעל בית עסק לא פתח את העסק בשבת. כלומר, לא ניתן לתבוע פיצויים בגין אי-פתיחת העסק בשבת וגם לא לבטל את החוזה.

תחילה ותחולה

4.

תחילתו של חוק זה ביום פרסומו והוא יחול על חוזה שנחתם ביום התחילה ואילך.

כלומר, החוק צופה פני עתיד. אנחנו מחילים אותו רק על חוזים שנחתמים מכאן ולהבא.

מי שהיום נמצא במתחם, ויש לו חוזה, זה לא תופס.

לא רטרואקטיבי.

נכון. מי שכבר על חוזה, וזה המשטר החוקי שהיה קיים לגביו - - -

לגבי מישהו שחזר בתשובה והתחרט?

זה החוק שלי.

הוא יצטרך לפתוח חוזה ולבקש התניות מחדש.

מראש הוא צריך להודיע שהוא לא יפתח בימי המנוחה.

ההנחה היא שחוזים כאלה מתחדשים בכל כמה שנים, ואז באמת החוק כבר יחול על החידוש של אותם חוזים.

המשכיר לא יהיה חייב להשכיר לו את הנכס.

נכון. יש סיכוי שהחוק הזה מלכתחילה יפגע בבתי העסק של אנשים שלא פותחים בשבת, כי מלכתחילה יהיה חשש להתקשר אתם בחוזים כאלה. זה משהו שדיברנו עליו גם לקראת הקריאה הראשונה. יכול להיות באמת שיהיה פה אפקט הפוך.

עד אז כולם יחזרו בתשובה.

בסעיף 3, אני רוצה להבין, מה זה "שאינו בית העסק"? הוצאת את זה?

כן. מי שלא יכול לבטל או לתבוע פיצויים זה בעל המתחם. כלומר, בעל בית העסק כן יכול לתבוע פיצויים אם פתאום יש בעיה מבחינת פתיחת העסק בשבת. כלומר, הוא רוצה לפתוח את העסק שלו בשבת ופתאום בעל המתחם לא פותח את החניון בשבת או משהו כזה. הכוונה שאנחנו נותנים הגנה רק על העסק, אנחנו לא נותנים הגנה לבעל המתחם.

אם מישהו יקים חברה שזה בית העסק, והוא באמת לא יכול לתבוע, אבל בית העסק כן יכול לתבוע.

הכוונה מבחינת שני הצדדים בחוזה שהצד - - -

שיהיה ברור, שלא תהיה אי הבנה.

נבדוק אם צריך להבהיר את זה מבחינה ניסוחית.

בוודאי. כשאני קורא פשוט, אני יכול להגיד שאני לא תובע אותך, כי אסור לי, אבל בית העסק שלי תובע אותך.

אנחנו נבהיר את זה. הכוונה היא שבחוזה הזה בין שני הצדדים, הצד שמנוע מלתבוע פיצויים או לבקש את הביטול זה הצד שהוא בעל המתחם.

אם למשל המשכיר משכיר את החניון של בית העסק והוא מנטרל את כל המרכז המסחרי?

בעל בית העסק כן זכאי לתבוע פיצויים במקרה הזה, כי ממנו לא מנעו את התרופות האלה.

אולי נעשה שזה יהיה בית עסק ספציפי ולא בית עסק שנותן שירות לכל המתחם, כי אחרת הוא מנטרל את כל המתחם בבת אחת. הוא משכיר את החניון, ואז אין חניון בשבת, אז כל העסקים נסגרים אוטומטית או נפגעים אוטומטית. אני חושב שצריך לעשות משהו שיהיה ספציפי. עסקים ספציפיים, מסעדה, מה שהוא רוצה, אבל לא שירותים לכל המרכז.

בכל בית משפט יש מושג שנקרא "מתחם הסבירות", כשמישהו שוכר חניון וסוגר את זה, זה לא סביר.

בוא נמנע מהם בחוק.

אם אתה מצמצם את זה, אתה מנטרל את החוק.

אתה אומר: עסק שהוא חלק מעסק ולא עסק שנותן שירות לכל המתחם.

כל חנות נותנת שירות לכולם.

לא. היא מוכרת את העגבניות שלה, וזהו. לעומת זאת, מי שמחזיק את מרכז הספורט שם - - -

הוא מעמיק את הפגיעה. ההצעה מופיעה, כבוד היושב-ראש, על דעת משרד המשפטים, כיוון שזה מתמקד לא בשירות שכובל עוד חוזים אחרים שהם לא חוזים שהוא צד להם.

כדאי להוסיף את התיקון הזה.

השאלה אם יש דרך להגדיר את זה, את החוזים האלה שהם משפיעים על כלל בתי העסק באתו מתחם.

ואז כן תחייב אותו לפתוח גם בשבת?

זו שאלה פרשנית קצת, כי למשל אפשר לחשוב על סוּפרים - - -

תגיד לו שהוא כבעל עסק כן יפתח את החניון בשבת?

אמרנו שלא נתערב לבעל העסק. הוא עושה מה שהוא רוצה, בתנאי שזה לפי החוק העירוני וכו'. ברגע שאתה אומר: פתאום לא בא לי לעבוד בשבת, וטוב לך וטוב לעם ישראל, אתה לא צריך לשתק את המדינה.

אולי אפשר לדבר על עסקים שלא ניתן להפעיל את המתחם בלי פעילותם, שזה המאפיין שאתה מתאר, אותם עסקים שהפעלת המתחם בלעדיהם אינה אפשרית או קשה מאוד, כמו חניון בשונה מסופר שאולי הוא מוקד שמרכז קהל לקוחות שמגיע, אבל המתחם - - -

זה לא מפריע. כל עוד שהוא מתחם שמשרת את עצמו ואת האוכלוסייה שלו, אם הוא רוצה לסגור, שיסגור, זה שיקול דעת אישי, אבל לא כשאתה משתק מערכת שלמה. היו לי הרבה שיחות עם גואטה, אני לא חושב שאני סותר את דבריו וכוונתו.

היושב-ראש, השאלה המשפטית היא איך אתה מגביל. על כל חנות הוא יכול להגיד: זה משבית לי את העסק, זה מקלקל לי את הקליינטורה. זה מה שהם טענו, שאם יהיו חנויות סגורות, אנשים לא יבואו.

אני בעד למצוא ניסוח, לנסח מה סוג הדברים. אני בעד לכתוב חניון ואזורים שמשרתים את כולם. תאר לך שחברת חשמל תחליט להפסיק את החשמל בשבת.

משרד הכלכלה הציע "עסק שנותן שירות למתחם".

"למעט חוזה להפעלת בית עסק שנותן שירות", אולי אפשר להגיד "חיוני להפעלת המתחם".

זה פרשני קצת.

ואז יאמרו שגם טרמפולינות באזור, זה גם נותן שירות חיוני למקום.

זה שירות למתחם. זה לא שירות בתוך המתחם, זה שירות לצורך הפעלת המתחם.

אולי לפרט. למה להשאיר פתוח?

רק חניון? השאלה אם אנחנו לא מפספסים פה בתי עסק נוספים.

אבטחה למשל.

אבטחה - - -

ניקיון, חשמל.

מה זה חשמל? זה איש תחזוקה?

חברת אחזקה של המתחם.

מדובר פה על בית עסק, לא חברת אחזקה. אני חושב שבית עסק זה מאוד ברור. בית עסק זה לא חברת חשמל, זה לא שירותי ניקיון, זה לא חניון. אגב, אם ייתנו חניה חינם, זה לא רע - - -

אם הוא יסגור את החניון - - -

אני יועץ החקיקה של חבר הכנסת גואטה. אפשר להגיד בהקשר הזה שבמהלך הדיונים על הנוסח המדויק של הצעת החוק היתה הסכמה שהחוק הזה בא למעשה להגן על עסקים קטנים, בהתחלה גם דיברנו על אפשרות להגדיר את בית העסק. במקרה של חניון אני חושב שאפשר להגדיר שעסק עד 1,000 או 2,000 מ', אני לא יודע, צריך לחשוב על הגודל הספציפי שאנחנו רוצים - - -

לא, לא. אל תיכנס לזה, זה ברוך.

אפשר למעט חניון?

אפשר להגיד "למעט חוזה להפעלת בית עסק שנותן שירות למתחם".

אם לא תגדירי חניון, זה יהיה שירותי ניקיון וחשמל.

יש לנו פה גם העובדה שזה צריך להיות בית עסק וגם העובדה שהוא נותן שירות למתחם, ולכן זה מצמצם את זה בצורה כזאת שהדוגמה היחידה שאני חושבת עליה זה חניון.

כמו שאמרת, "חיוני להפעלת המתחם".

שירות למתחם, כמו שהציע - - -

את הצעת "חיוני", ואני חושב שצריך להגדיר את זה חיוני, כי אם לא חיוני, הוא יגיד שהוא צריך את זה בשביל - - -

השאלה אם חניון נחשב חיוני. אפשר להגיד שהמתחם פועל גם בלי החניון.

אם יש חניון נוסף תגידו שזה לא חיוני, אם אין חניון - - -

אם זה לא חיוני, לא צריך לכפות. מדובר פה בכפייה על - - -

חבר הכנסת גואטה – ניתן לך את המצב שהיה בשרונה – זה מה שהביא אותו לזה. תארו לכם שבשרונה פתאום אתם סוגרים את החניון, אתם הורגים את הכול. אני לא מגיע לשרונה בשבת, אל תדאגו, אני באר-שבעי.

ניקיון ואבטחה זה על אותו משקל.

אני חושב שההגדרה שלך של עסקים או שירותים שאינם בית עסק קטן.

למה לא לכתוב מפורש במקום שבלעדיהם אי-אפשר להפעיל את העסק?

יגידו לך: אי-אפשר לא להפעיל את הסופרמרקט - - -

בלי חניה?

לא. יגידו שאם אתה תסגור לי את הסופרמרקט, אתה סוגר את כל המתחם, כי זה הכי אטרקטיבי. אנחנו אומרים "עסקים", ברגע שאומרים - - -

שירות למתחם.

משרת את המתחם. הסופר לא משרת את המתחם. יכול להיות שהוא מקרין על ההצלחה הכלכלית של חנויות אחרות, אבל הוא לא מעניק שירות למתחם בשונה מחניון, ניקיון.

אני מנכ"ל קואליציה שבת שוויון. אני מבקש רק לשאול בהקשר של הניסוח הזה. אחר-כך כשיתמודדו החברות כדי להפעיל או את שירותי החניון או את שירותי הניקיון, אז יופיע להם סעיף בתנאי המכרז, הנ"ל מחויבים להעניק שירות בשבת?

זה גם היום.

לא.

כן. למה לא?

אם אנחנו ממעטים עכשיו, זה לא יחול.

מה הבעיה? אני לא מצליחה להבין. אם אתה בא לעסק שמראש פותח בשבת, אתה צריך לדעת את המחויבויות שלך במכרז.

צריך לדעת להגדיר עד הסוף, כי אז אין הזדמנות שווה.

מה זה "הזדמנות שווה"? אתה הולך מראש למכרז למקום שפתוח בשבת. אתה לא רוצה, אל תלך למכרז בכלל. אתה גם ניגש למכרז וגם אומר אחרי זה שלא מתאימים לך תנאי המכרז?

לא אמרתי שאני ניגש למכרז ואני אומר שזה לא מתאים לי. אני אומר שברגע שאני פותח את האופציה לכל נותני השירות, צריך לחשוב על העובדה שאני לא מאפשר התמודדות שווה לאלה - - -

שמה? שומרי שבת? מראש אל תגיש למכרז לקניון ארנה בהרצליה או לשרונה אם אתה שומר שבת.

האם אני יכול להגדיר חלופה אחרת שבה מראש כן יהיה - - -

איזו חלופה? או שאתה שומר שבת, או שאתה לא שומר שבת. זה או שחור או לבן. פה אין אפור. זה לא שאתה נוסע בשבת ושומר שבת. אם אתה שומר שבת, מה הסיבה שלך לגשת למכרז למקום כמו שרונה, כמו קניון ארנה, כמו שבעת הכוכבים?

יש לי מצבת עובדים שעל-פי שעות עבודה ומנוחה כן יכולים לעבוד בשבת.

אתה כבעל עסק, אתה שומר שבת. אתה רואה אותו ניגש למכרז - - -

ההערה שלך לא מביאה לנו פתרון.

אני יודע שהיא לא מביאה פתרון. אם היא היתה מביאה פתרון, לא הייתי מעיר. היא שמה שאלה. זאת מטרת ההערה. ברור לי שההערה לא מביאה פתרון, ניסיתי לשים סימן שאלה.

יש הבדל בין עסק מסחרי לשירותים של בניין?

לכן אמרנו ש"שירות למתחם" זה מוציא לדעתנו מבחינת הניסוח עסקים מסחריים, רק עסקים שבאמת נותנים שירות להפעלת המתחם.

שירות להפעלת המתחם.

אני רק אעיר לגבי העסקים האלה שהמצב שיחול - - -

רועי, יש לך גם תשובות או רק שאלות? מה התשובה שלך? שירות להפעלת המתחם מקובל עליך?

זה כבר נשמע יותר טוב מאשר - - -

העסקים האלה שמיעטנו אותם, יחול לגביהם המצב החוקי שחל היום.

זה מישהו שמחליט לא לפתוח את העסק שלו ולא משהו לשירות כללי למתחם. אני חושב שמצאתם נוסחה.

למעשה אני כותבת בהגדרה "חוזה בין בעל בית עסק לבין אדם שעניינו הפעלת בית עסק במתחם שבבעלותו או בניהולו של אותו אדם, למעט חוזה להפעלת עסק שנותן שירות להפעלת המתחם".

נציג השלטון המקומי יצא. זה לא מעניין אותו.

אני פה.

השלטון המקומי מסכים? בבקשה.

אני מטעם המרכז לשלטון מקומי. במתכונתה של הצעת החוק, לרבות השינויים ששמעתי פה, אנחנו כרגע לא מתנגדים להצעת החוק.

תודה.

חבר הכנסת גואטה נמצא כאן בבניין. הוא רוצה להגיע. חשוב לו להוסיף משהו.

למה למעט עסק שנותן שירות להפעלת המתחם?

כי אנחנו בתוך הגדרת חוזה. כל החוק הזה מדבר על חוזים, איזה חוזה אפשר לאכוף ואיזה לא.

"למעט חוזה שנותן שירות של נותן שירות להפעלת המתחם".

עניינו מתן שירות להפעלת המתחם. אפשר.

בהנחה שיש לנו בית עסק שעושה את שני הדברים, זאת אומרת, הוא גם נותן שירות למתחם והוא גם במקביל נותן שירות חיצוני, ההגנה צריכה לחול לגבי החוזה של המתחם. מה שהוא נותן שירותים לחברה הפתוחה, יכול להיות שאת הסניף הזה הוא רוצה לסגור, ולכן אנחנו חושבים שנכון יותר לצמצם את זה לחוזה ולא להגדרה של בעל העסק.

אפשר להגיד "חוזה שעניינו מתן שירות להפעלת המתחם".

כן, שזה יחול על החוזה.

הנוסח יותר ברור. אני לא יודע אם אנחנו מסכימים לזה, אבל זה ברור. עד עכשיו היה טשטוש בסיפור הזה.

מה זה "לא זכאי לאכיפת תניה כאמור"? מה זו המילה "תניה"?

הסעיף בחוזה שמתייחס לנושא של הפעלת העסק בשבת.

זה התנאי.

בדיוק. אם פתאום אני לא משלמת את דמי השכירות, ברור שאפשר לאכוף, אבל האכיפה לא מתייחסת רק לנושא של הפעלת העסק בשבת. זה העניין הספציפי בתוך החוזה.

ב"אבן שושן" יש מילה תניה?

תניה זה תנאי. בשנה א' אתה לומד כל מיני מילים שהן אותו דבר, אבל - - -

אנחנו עוברים נסחית אחר-כך.

למה החוק לא יכול לחול רטרואקטיבית?

זה שינוי של מצב משפטי קיים. יכול להיות שבעלי מתחמים החליטו לאיזה חוזים הם רוצים להיכנס. להחיל מצב משפטי חדש על משהו שכבר נחתם זה מאוד-מאוד בעייתי. חקיקה רטרואקטיבית היא בעייתית.

משפטית אפשר לעשות מכרז שמוציא שליש מהציבור מאפשרות לגשת למכרז הזה? יש ציבור שומרי שבת, אפשר לעשות מכרז שאומר לאנשים דתיים, שומרי שבת, אתם לא יכולים לשכור עסק פה?

מכרז צריך לכלול תנאים מהותיים לשירות. ככל שאנשים מסוימים או גופים מסוימים לא מסוגלים לעמוד בתנאים המהותיים, אז כן. אי-אפשר להוציא מכרז שאומר לך שאתה חייב לעבוד בשבת, אבל אם מהותית זה חלק מהשירות שנדרש, אז זה חלק מהמכרז.

למשל אתה עובד במשרד המשפטים. יבוא משרד המשפטים ויגיד לך: אתה שומר שבת, אנחנו צריכים בשבת משמרת בכל שבוע בשביל צרכים משפטיים. מה תעשה?

אנחנו לא מדברים על מטריה של עובדים, כי עובדים מוגנים בחוק שעות עבודה ומנוחה. אנחנו מדברים פה על עסקים.

למה שלא יהיה לבעלי עסק הזכויות האלה שיש לעובד?

בעל עסק יכול לצורך העניין להיות שומר שבת, יכול להפעיל את חנותו באמצעות אחר, בשותפות עם מי שאינו יהודי וכו'.

אם הדת שלו אוסרת את זה? למשל הדת שלי אוסרת להפעיל חמור או סוס, או למען ינוח שורך ועבדך וחמורך.

הדת שלך שונה משלנו?

הוא אמר. איך ניסחת את זה? שאלתי על הנוסח שלו. הוא אמר שיש זכויות עובדים, אי-אפשר לכפות על עובד לעבוד, אבל על בית עסק לא. שאלתי למה בית עסק לא, אז הוא אומר שבית עסק אפשר להפעיל על-ידי אחר. אמרתי שלפי הדת שלי אסור להפעיל גם על-ידי אחר.

בפולין השתמשו במושג דת?

ודאי.

במרוקו לא ידענו מה זה דת. היינו יהודים.

אתה צודק, הפרידו בין היהודים לדת.

ברגע שהפרידו הסתבכנו. כולנו יהודים.

לא צריך להפריד בין היהודי לדת. זה מה שהבין בן-גוריון. או, המשיח הגיע...

אנחנו באמצע דיון על דת והלכה יהודית. האם השתמשנו בחוץ לארץ במושג דת?

לא היה איפכא מסתברא.

אתה מוכן להרים את היד?

אני נגד כולכם?

אפשר להצביע בעד החוק שלך? כבר ישבנו על החמור - - -

אני אעדכן את הרב גואטה במשפט אחד. הוסיפו פה: "למעט חוזה להפעלת עסק שנותן שירות להפעלת המתחם".

אפשר להרחיב עוד יותר, לא אכפת לי.

אתה מחריג מההגנה של החוק.

חשבתי על זה כבר בדרך, כשאמרו לי שהועלתה ההצעה הזאת על-ידי היושב-ראש, למעט עסק שבסגירתו גורם לסגירת כל המתחם.

הצענו לך משהו יותר טוב.

יותר טוב, אז בסדר.

הזכרתי מה הביא אותך להצעת החוק, זה שחייבו יהודי במתחם שרונה לפתוח בשבת - - -

נכון. יהודי חילוני, שקוראים לו עופר - - -

כיבדנו את ההצעה שלך.

תודה רבה. אני מודה לכם.

תיקנו במה שכתבנו.

אפשר להוסיף עוד סעיף להצעה הזאת, שחברי כנסת יוכלו לנסוע בתחבורה ציבורית?

בשבת?

לא, ביום חול.

בנתיב של התחבורה הציבורית?

בנתיב של תחבורה ציבורית.

אתה רוצה להקים עלינו את כל עם ישראל?

יעשו לך חקירות על טובות הנאה שקיבלת.

הנושא הזה בוועדת הכלכלה. אנחנו הולכים להצביע. מי בעד? בעד רוב. מי נגד? ישראל, אתה נמנע?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – 1

נמנעים – אין

הצעת חוק הגנה על בתי עסק (ימי המנוחה), התשע"ו-2016, אושרה לקריאה שנייה ושלישית

אני נמנע בגלל האפשרות למנוע מבן-אדם שיוכל לעשות חוזה מבלי שהוא יצטרך להפעיל שירות של הפעלת המתחם. לכן אני נמנע.

מה?

עכשיו גמרנו.

רק להבין מה הוא אומר.

מיעטו פה אדם שעושה עסק להפעלת המתחם. זאת אומרת, אדם שמפעיל חניון וכל זה, אז אני לא יכול לתמוך בזה.

אז איך תמכת עד עכשיו, כשלא היה בכלל החוק הזה?

לא תמכתי. חתמתי לך על החוק. מה אתה רוצה?

תודה רבה. הישיבה. נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:42.