הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 343

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ה בטבת התשע"ז (23 בינואר 2017), שעה 9:30

דיווח על שיבוץ תלמידות במגזר החרדי לשנת תשע"ז והצגת תכנית משרד החינוך לשיבוץ התלמידות בשנת תשע"ח

חברי הוועדה: יעקב מרגי – היו"ר

דב חנין

מאיר כהן

איציק זהבי - מנהל המחוז החרדי, משרד החינוך

אסתר חרך - מפקחת כללית, המחוז החרדי, משרד החינוך

לירון ספרד - הלשכה המשפטית, משרד החינוך

לירן שפיגל - הלשכה המשפטית, משרד החינוך

מיכל מנקס - סמנכ"ל חינוך וחברה, מרכז השלטון המקומי

צביקה כהן - סגן ראש העיר, מחזיק תיק החינוך החרדי, עיריית ירושלים

אליעזר זאבי - עוזר למחזיק תיק החינוך החרדי, עיריית ירושלים

יחיאל אברהם - עוזר למחזיק תיק החינוך החרדי, עיריית ירושלים

הרב ברוך הלפגוט - סגן מנהל אגף החינוך, עירית ירושלים

מרים כץ - קצינת ביקור סדיר, עיריית בית שמש

הרב יוסי מועלם - חבר מועצה מקומית גבעת זאב

יואב ללום - מנכ"ל "נוער כהלכה"

ציפורה גוטמן - עמיתה בבית הספר "מנדל" למנהיגות בחינוך

ורד שלום - יו"ר ועד הורים, בי"ס יסודי "נווה יעקב", גבעת זאב

חזקיה סאמין - מוזמן/ת

אליצור נקי - מוזמן/ת

לימור נקי - מוזמן/ת

דוד חיאק - מוזמן/ת

מתן צדיק - שדלן/ית

יהודית גידלי

ר.ל., חבר המתרגמים

דיווח על שיבוץ תלמידות במגזר החרדי לשנת תשע"ז והצגת תוכנית משרד החינוך לשיבוץ התלמידות בשנת תשע"ח

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת. 23 בינואר 2017, כ"ה בטבת תשע"ז. הנושא על סדר היום: דיווח על שיבוץ תלמידות במגזר החרדי בשנת תשע"ז והצגת תכנית משרד החינוך לשיבוץ התלמידות בשנת תשע"ח. הלוואי והייתי זוכה אתמול לפניות של עיתונאים בנושא הזה, כמו שקיבלתי על הדיון בדוח שעל "צוק איתן". זה היה כמו מוניטור באופן קבוע, כל שלוש דקות עיתונאי אחר. לא היה אתר ולא היה עיתון או אתר תקשורת שלא התעניין מה העמדה שלנו בנושא. הנושא הזה לא פחות חשוב, בגלל זה אני הצמדתי וקיבלתי.

אני ברשותכם, למרות שאני בדרך כלל מדבר מהבטן ישירות, אני אקריא מה שכתבתי לעצמי לפני דקה או שתיים. במדינה מתוקנת, תופעה שבה תלמידים נאלצים להמתין בביתם חודש, חודשיים, שלושה חודשים ואפילו להפסיד שנה כדי ללמוד במוסד שבו לבה או לבו חפץ, זה לא היה קורה. האידיאל הוא אזורי רישום כפי שקורה ומתרחש שנה שנה בחינוך הממלכתי, אלא שכאן, בגלל הייחודיות של החינוך החרדי, הנושא מורכב ביותר וכנראה שכל עוד "יהדות התורה" מתנגדת לחוק הוא לא ייושם ולא ישתנה המצב כפי שאנחנו חפצים ומבקשים. הנה, אני כבר חורג מהפרוטוקול ואומר דברים מהבטן. אפילו נשנה ואפילו נתקן את כל הטעון תיקון, זה כמו אותו חוק של המים. אתה חוסם אותם, הם יחפשו מים במקומות יותר נמוכים לעקוף את המחסום.

במקומות עבודה שבהם מתקיימת אפליה ממוסדת כלפי עובדים המדינה יודעת לבחון זאת על ידי שבוחנים את מקום העבודה האם הוא פועל בצורה שיטתית ועקבית. במדינת ישראל, המדינה מאפשרת למוסדות לקבוע אחוז של בנות ממוצא מסוים באותו מוסד ותו לא. יש מוסדות שקובעים באופן שיטתי אחוז בנות ספרדיות ומוסדות שלא מאפשרים בדיקת רמתן של התלמידות שהתקבלו לעומת אלו שלא התקבלו. מדינה שיושבת ושותקת היא מדינה ששותפה לאותה אפליה. מדינה שגוררת את רגליה בטיפול באותן תלמידות שלא משובצות ומסתכלת עליהן כאילו הן הבעיה ולא על המוסד המפלה כבעיה, היא מדינה מפלה. היא מדינה שמעודדת אפליה. מדינה שלא טרחה לקבוע סנקציה בחוק, סנקציה מרתיעה כלפי מוסדות מפלים, היא מדינה שמעודדת אפליה.

הדיון היום יתמקד בתחילתו בסקירת המצב בשנת הלימודים תשע"ז, מה שהיה ומה שנסגר עד להיום ולאחר מכן בהיערכות משרד החינוך לעונת הרישום לשנת תשע"ח, שמתחילה בימים הקרובים. הרישום מתחיל בא' שבט, אם אני לא טועה זה 28 בינואר.

שבת הבאה.

רבותיי, סדרי הדיון: בלי הערות ביניים, בלי קריאות ביניים, בבקשה. כל אחד יקבל רשות. אין לנו הרבה נוכחים, אין הרבה חברי כנסת פרט לידידי, שעקבי בנושא הזה ועוקב אחרי הסוגיה הזו, חבר הכנסת מאיר כהן, השר לשעבר.

כל הכבוד לו.

מי שרוצה לדבר, מי שחושב שהוא ידבר בהמשך, לרשום פתק למנהלת הוועדה ואין קריאות ביניים, כל אחד יכבד את הדובר. אני אתן את רשות הדיבור למשרד החינוך. איציק, הצג את עצמך לנוכחים.

איציק זהבי, מנהל המוסדות החרדים. בוקר טוב לכולם. קודם כל, אני רוצה לפתוח בתודה לחבר הכנסת, יושב ראש הוועדה יעקב מרגי, תודה גם על הזימון של הדיון הזה, שבעיניי הוא מאוד מאוד חשוב וגם תודה על כל התהליך, שבו אנחנו עובדים במשך חודשים ארוכים בהקשר של הנושא הזה ומטפלים בו.

ברשותכם, אני רוצה לחזור על דבריו של שר החינוך ולומר בצורה מאוד מאוד ברורה. המשרד והמערכת שלנו, בנושא של האפליה של התלמידות, הם חד משמעית, אין שום מקום לאפליה של תלמידות. כל מקום, כל סמינר, כל גוף שיעשה, שעשה, כזה מעשה, טיפלנו בו בצורה המחמירה ביותר שאפשר - - -

היות ואנחנו מכבדים אותך, תחסוך מאיתנו את הפתיח הזה. תפסיק. יאללה, יאללה, הלאה. מה אתה חושב, שאתה מוכר עגבניות למי?

תודה על - - -

סליחה, אני אכבד אותך, אבל אל תמשיך בקו הזה, אז כדאי שתפסיק. אצלכם יש את האפליה הסמויה, לא הסמויה מן העין, אתם רואים אותה, אבל אתם מנסים לעשות ממנה אפליה סמויה. אני יותר לא אגיד כלום, אבל אנא, תכבד את היושבים כאן.

אני מכבד אותך יותר מכל דבר - - -

אז תפסיק להגיד ולהצהיר הצהרות.

אני אומר את המדיניות של משרד החינוך - - -

אתם נותנים יד לאחת מהעוולות הגדולות ביותר שיש במדינת ישראל.

אנחנו עושים את הכול כרגולטורים ואחראים על מערכת החינוך כדי למנוע את הדברים הללו, כולל בבית המשפט, כולל - - -

ממש.

אתה יודע שהיו אצלי הורים שפנו אליכם ואתם נהגתם בהם בהסתר פנים, הרחקתם אותם מהמשרד, כולל פקידים אצלכם שאמרו להם: "לא יעזור לנו, גם אנחנו אין לנו כוח, תלכו, תחפשו מקום אחר". משרד החינוך הישראלי.

משרד החינוך עושה את תהליך העבודה באופן המקצועי ביותר, המסודר ביותר ואתה מוזמן, אני מוכן לארח אותך אצלי ביחד עם כל הצוות, כדי שתשמע את הדברים מגוף ראשון - - -

30 שנה עבדתי במשרד החינוך.

אני מכיר, אני יודע, אדוני, אני מכבד אותך כי אני מכיר אותך גם מן התפקיד הקודם. בעבודתי הקודמת - - -

אם אתה תבוא ותגיד בפני יושב ראש הוועדה, שאני מאוד מכבד אותו ואני לא האמנתי שהוא יעשה את הדיון הזה ואני גאה בו שהוא - - - כי אני יודע מה עושים לו בגלל הדיון הזה ומה יעשו לו, אבל לפחות שתגיד, "אנחנו מודעים למצוקות. אנחנו עושים הכול, אנחנו נשתף פעולה עם יושב ראש הוועדה. חבריא, אם זה קורה זה לא טוב, אנחנו נפשפש במעשינו", אבל מה אתה בא ואתה אומר? אתה - - -

כל מה שאתה אומר אני אומר.

בוא תאמר. תן לו, תן לו, בבקשה. איציק, איציק, בוא, בבקשה.

אני אומר שוב, אנחנו עושים את הדברים האלה. אמרתי בפתיחת הדברים שלי שאנחנו עושים את הדברים האלה בצורה של עבודה משותפת, גם עם הוועדה וגם עם הרשויות המקומיות. יותר מזה, אנחנו נערכנו באופן כזה שלקראת השנה הקרובה, בעזרת השם, אני מקווה שאנחנו נמצא פתרונות הרבה יותר טובים בתוך התהליכים הללו. אני חייב לציין בעניין הזה בצורה מאוד מאוד ברורה, שאנחנו טיפלנו בתוך התהליך הזה, מכיוון שאנחנו באיזושהי סקירה של סיכום, אנחנו טיפלנו ב-241 פניות אל ועדת הערר החל ממרץ 2016, מתוכן פנייה שטופלה בהתערבות של המחוז לשביעות רצון של המשפחות כולן, ללא צורך בפנייה לדיון נוסף בוועדת ערר. היו למעלה מ-180, כמעט 190. בתוך הפניות המופנות לוועדות ערר, היו 10 עררים שנדחו ו-11 עררים שנתקבלו. אני חושב שהנתונים מראים תמונת מצב מאוד מדויקת.

יותר מזה, אנחנו הגענו גם לשיח עם כל הגורמים שקשורים לנושא הזה, עם מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות. אחת לשלושה חודשים אנחנו יושבים בצורה קבועה, בפעם האחרונה ישבנו בחודש דצמבר, כדי להכין אותם לקראת התהליך הזה. אנחנו עבדנו מול איגוד הסמינרים כדי לתת להם את המקום של האחריות שעליהם לקחת לתוך התהליך הזה. אנחנו ביקשנו והבהרנו שאנחנו לא נעבור לסדר היום בכל אחד ואחד מהמקרים, בין אם זה מקרה של אפליה או בין אם זה מקרה של התעמרות בילדה או בהורים של ילדה. אנחנו מטפלים באופן אישי. אני באופן אישי מלווה מקרים של הורים ושל תלמידות, כדי לפתור את הנושא הזה.

אנחנו גם נערכנו באופן כזה שלקראת השנה הבאה, גם צוות המפקחים נערך בצורה נכונה יותר, בודק את כל תהליכי הרישום בתוך בתי הספר. המפקחים הכוללים בוחנים אחד לאחד את התיקים, את תיקי הרישום בתוך המסגרות הללו, ולצורך העניין זה, היום, צוות רחב של המשרד ביחד עם הלשכה המשפטית, ערך והכין עדכון של התקנות לקראת ההרשמה של שנת הלימודים הבאה. ההרשמה כאמור נפתחת בשבת הבאה. אנחנו בעקבות הדיון היום נפרסם את התקנות האלו באופן מסודר, כדי שכולם יידעו למה יש לצפות. אנחנו גם מתכוונים לעשות קמפיין תקשורתי, בעיקר בתקשורת החרדית, כדי שהורים לא יתבלבלו ולא ייפלו בין הכיסאות, כדי שידעו בדיוק מה צפוי להם, איך זה צפוי להם, מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות, זה לגבי הנושא הזה.

אני רוצה לומר, זה לא שמשרד החינוך, ואני כמנהל המחוז, יודעים ועושים הכול בצורה מושלמת. אף אחד מאיתנו הוא לא עשר. אני לא מלאך, אני עושה עבודה קשה יומיומית, מקצועית, באמונה שלמה שאסור לתת לדברים כאלה להיעשות. יושבים פה עמיתים וחברים והם יודעים את הדברים הללו. אנחנו באמת באמת קשובים לנושא הזה, הנושא הזה מדיר שינה מעיניהם של רבים, כולל המנכ"לית וכולל שר החינוך. יחד עם זאת, יש גם מקום לאחריות, לא רק של הסמינרים, על התהליכים הללו, יש פה מקום של רשת החינוך העצמאי בתוך הדרך לקראת, מכיוון שהילדות הללו עד סוף כיתה ח' נמצאות שם ברובן. יש פה כאן מקום בכל מה שנוגע לרשויות מקומיות ולהתנהלות של הרשויות המקומיות. לא יעלה על הדעת שרשות מקומית תעכב שיבוצים של תלמידים ותלמידות ותעביר אותם, תיתן להם שיבוץ רק במהלך חודש דצמבר, זה לא יקרה - - -

רגע, שנבהיר.

מה עשיתם?

רגע, יואב. יש חברי כנסת, יש להם את האפשרות להתפרץ. קבלו רשות דיבור.

יואב, יש דברים שאותם אל תלמדו מאתנו.

גם בבית המשפט אתה לא קופץ כך. בוא, מאחר והקפצת את המרכז לשלטון מקומי, כשאתה אומר רשויות מקומיות, אז תדגיש "החרדיות".

ודאי, סליחה. חרדיות ורשויות מקומיות שבהן יש כמות גדולה של תלמידים ואוכלוסייה חרדית גדולה.

כמו ירושלים.

ירושלים, גם רחובות, גם ראש העין, גם בית שמש.

באופקים. סליחה, הייתה לי תופעה באופקים של מנהל מחלקת חינוך שסירב לשתף פעולה.

אני התייחסתי לפורום, מי יושב בפורום - - -

מיכל, ההבהרה הובהרה? בבקשה.

תודה.

זה לגבי הנושא של הרשויות מקומיות. בקיצור, אני חושב שיש פה אחדות רחבה של הרבה מאוד גורמים. בשורה התחתונה, למרות התחושה הלא נוחה סביב הנושא הזה, הנושא הזה היום נמצא ברמת מודעות מאוד מאוד גבוהה. כולם ערים לתהליכים הללו, יודעים את הדברים הללו וגם כשהנושא הזה נדון במהלך דצמבר האחרון בבית המשפט, פה בעניין הזה אני חייב לומר לשבחו של עורך הדין ללום שנמצא פה, על עצם זה שהוא העלה את הדברים הללו, גם בבית המשפט, בהחלט קיבלנו בעניין הזה תנופה וחיזוק ורוח גבית בתוך התהליכים הללו מתוך בית המשפט.

אני חושב שבית המשפט אמר את דברו בצורה מאוד ברורה. אחת, כנגד הנושא של אפליה, ושתיים, הצורך למנוע מצב שבו תלמידים ותלמידות יישארו בבית אחרי פתיחת שנת הלימודים. לא יעלה על הדעת שתלמידים ייכנסו לבתי הספר או יצטרפו לבתי הספר או אפילו היום, שנמצאים במצב של סירוב, או סירוב הורים או סירוב של רשויות שלא נתנו להם שיבוץ וכן הלאה, לא יעלה על הדעת שאנחנו נתמודד עם תהליכים כאלה גם בשנה הבאה. ולכן אנחנו פה ולכן גם הכנו את המצגת ותיכף עורך דין לירון - - -

איציק, לפני שאתה ניגש למצגת, האם אתה יכול לומר לנו כמה תלמידות היום יושבות בבית, בסוף חודש ינואר?

כן, אני אומַר בצורה מדויקת. אנחנו מדברים היום בסך הכול על תלמידות שנמצאות בבית, שלא התחילו את שנת הלימודים של כיתה ט', חלק מהן בעקבות סירוב שיבוץ של הרשות המקומית וחלק מהן ללא שיבוץ, שרשויות מקומיות לא נתנו להן את השיבוץ, אנחנו מדברים בסך הכול על שתי בנות בירושלים שהן מסרבות לשיבוץ - - -

יש - - -

צביקה, צביקה.

יש להן שיבוץ, אבל ההורים מסרבים.

עזוב, עזוב את זה.

כדי שיהיה ברור.

צביקה, יו"ר הוועדה מבקש ממני נתונים, אני נותן את הנתונים.

איציק זהבי, בבקשה.

הן כבר לומדות.

הן כבר לומדות? אז ברכה לך.

לא, לא, זו לא ברכה לנו.

טוב שלא חיכיתם עד יוני.

יואב. בבקשה.

בביתר עלית יש לנו תלמידה אחת שמסרבת לשיבוץ ושתי תלמידות ללא שיבוץ. באשדוד יש לנו שתי תלמידות שמסרבות לשיבוץ. בבית שמש שתי תלמידות שמסרבות לשיבוץ. בבני ברק אחת מסרבת ושתיים שלא שובצו. קריית גת, אחת שלא שובצה, וברכסים אחת שמסרבת לשיבוץ.

אני רוצה לומר בעניין הזה שאנחנו מטפלים עכשיו בעניין הזה דרך הביקור הסדיר. הביקור הסדיר ברשויות מקומיות וגם ברמת המחוז, מטפל בנושא הזה, בכל אחד מהמקרים בצורה - - -

איציק, אתה מבין שזה נשמע "מסרבות לשיבוץ", כאילו אנחנו הפכנו אותן לבעיה. דוגמה, אני אקח את הדוגמה שהייתי מעורב בה. כמעט בכולן עורבתי, אבל אחת שהייתי מעורב בה בצד שאני עומד להציג, כדי שתבין. גם המצב הזה, לו יצויר שהוא מזערי, תדע לך שבגלל ההתעללות ומשך הזמן, הרבה בנות היום לומדות במוסדות שלא היו חפצות ללמוד בהן. חלקן נאלצות לנסוע חצי שעה ושעה לסביבה זרה להן, הן מרגישות בחברה שלהן כמנודות, לא רוצה לומר לך גם כמצורעות, שהן נאלצות לנסוע לעיר אחרת או למוסד אחר, בגלל שלא קיבלו אותן. יש שיטת פתרון, תנו לזמן הוא יעשה את שלו, הזמן הוא התרופה הכי טובה, במקרה הזה, יש עוד כמות כפולה מזו של בנות שנוסעות כל יום ללימודים תוך מפח נפש והתמרמרות. גם כשאתה אומר לי "מסרבות" הקב"סיות הן לא הפתרון, עם כל הכבוד.

אני אקח את הסיפור של - - - בסדר? משפחת נקי נמצאים כאן? יפה. תבין טוב טוב. אני מתבייש, אני אומר לכם את זה. למרות שאתם מודים לי על המאבק והכל, אני מתבייש. למה אני מתבייש? אני אסביר לכם. אתה יודע שעוד שתי בנות, שהיו אחריהם, אחרי הבת שלהם, אחרי הבת שלהם, בסדר עדיפות לקבלה, לא קיבלו אותן, מה היה התנאי? "חכו, אתם תתקבלו, אנחנו קודם כל צריכים להזיז את משפחת נקי", מהמחסום אבל לכאורה למה? כי היה להם קייס ביד. על פי כל דין הבת שלהם הייתה צריכה להיות קודמת לבנות האלו ואז יצא קול קורא ברחוב, בת קול יצאה ואמרה, מי שתוקע את השלוש עכשיו זה מרגי, כי מרגי מגן על נקי. אז תזיזו את מרגי שלא יגן על נקי אז אנחנו נכניס את לביא ואת השנייה שאני לא יודע מיהי. אתה מכיר את זה, נכון?

שתבין, אנחנו לא באים בטענות אליך, אני יכול לומר לפני שאתה ניגש לזה, אין ספק שבשנתיים האחרונות המחוז החרדי עושה עבודת קודש, אין ספק. אין ספק. עוד עם קודמך, מאיר שמעוני, ואיתך, אבל לצערי הרב לא הצלחנו. במקרה הזה הניתוח לא הצליח והחולה גם מת. היה מאמץ רציני ויש מאמץ רציני ודינמיקה של עבודה יום יום, שעה שעה, פרטני. זה מטורף שבמשרד אנחנו מטריחים מנכ"לית משרד ומנהל מחוז לטפל פרטנית. בשום מדינה מתוקנת זה לא - - - כשאנחנו מדברים על מיליוני תלמידים במדינת ישראל, אנחנו עוסקים בפרטני ילדה ילדה, ילד פה ילד שם. למה? זה לא צריך לקרות. ביוצא מן הכלל צריך להיות בבודדת, שיש תמיד יוצאים מן הכלל. יוצאים מן הכלל, המערכת סבילה, אנחנו יודעים לסבול ויודעים לטפל בזה. זה קורה בחינוך המיוחד, שיש התאמות. בחינוך החרדי, אפשר לקבל את זה גם במובן מסוים כחינוך מיוחד, בסדר? אבל זה לא - - -

חינוך ייחודי.

בסדר, מיוחד , לא בגלל התלמידים אלא בגלל מנהלי המוסדות, חינוך מיוחד. גם טעון טיפוח הייתי אומר. ברגע שהשיטה לא טובה, זה יחזור, כי מה ששכללנו עם קודמך, עם מאיר שמעוני בשנה שעברה, מנהלי המוסדות שכללו את השיטה השנה והוציאו לך את הנשמה, סליחה על הביטוי. הוציאו לנו, לך. במקרה של ירושלים תדע לך, התברכנו ואני חייב לומר, יושב פה סגן ראש עירית ירושלים, רגע, זה לא אתה, אני לא כותר לך שום כתרים, מזל שהמפלגה שלו בהסכם קואליציוני קיבלה את האגף לחינוך חרדי, שהוא לצורך העניין, רשות רישום חרדית. תאר לך שהיה יושב שם רשות רישום חרדית, מה לעשות, לא נעים לומר, לא ספרדי. אתה יודע מה? מזל שהוא גם עבר משהו באלעד, שהוא נלחם חזק לטובת הבנות הספרדיות. תאר לך שהיה יושב שם אחד כמו שיש לנו ברכסים, ואני מאשים האשמה בוטה, ברכסים, שהוא הולך יחד עם מנהלי המוסדות, אז אנחנו היינו מתמודדים בירושלים עם כמה? לו יצויר שלא היית עושה משאים ומתנים, אלא עושה את תהליך רישום יבש, על עיוור, אתה הולך לפלורידה, מטייל חודשיים, בא, יש 500 בנות.

בשנה הבאה 700 בנות.

ברישום יש לו 700 בנות. תארו לכם שהיה יושב שם, סליחה, רגע - - -

לא נרשמו.

רבותיי, אל תתפלאו. אני בתפקידיי הקודמים, כשהמפלגה מינתה אותי כחבר ועדה לטפל בבנות שישבו בבית, אלה היו המספרים, עם 540 התחלנו את הטיפול. התחלנו את שנת הלימודים עם 540 בנות בבית רק בירושלים. התקדמנו. אלה לא המספרים, אבל לו יצויר, מחר מחרתיים והנה, אני אומר לכם, "יהדות התורה" בהסכם קואליציוני הבא, לא מדבר איתו על תקציב ישיבות ולא על כלום, הראשון בסדר הדיון הוא אגף חינוך חרדי, לוקחים אותו חזרה.

מבקשים אותו, אנחנו נשקול.

תבינו, שתבינו, המצב היום הוא לא אידיאלי, המצב, גם אם הוא מזערי, קטן, הוא בגלל מצב משתנה, לא בגלל שהשיטה השתנתה. לכן חייב להיות פה שינוי והדברים שלי נושקים מיד להצגת המצגת. אם לא יהיה שינוי מהותי ושינוי משמעותי ושכולם במשרד, כולם, בלי יוצא מן הכלל, בלי כאלה שקורצים עין ופוזלים גם למנהלי המוסדות, הבעיה לא תיפתר. ואני אומר לכם, לא רחוק היום שגם בתי המשפט יפסיקו להיות סובלניים. בבקשה, איציק.

ברשותך.

למצגת, לא תגובות, את המצגת.

משפט אחד לפני המצגת, ברשותך. קודם כל, מה שנעשה בירושלים, כמו שצביקה קודם תיאר, אלו 2,700 תלמידות וכל שנה זה גדל במאות וצריך למצוא לזה פתרונות. אני בעניין הזה גם המשרד, צביקה יודע את זה, כולנו רתומים כדי לעזור גם בנושא של מבנים. יש לנו קושי בירושלים, אבל לא רק בירושלים בנושא של מבנים שמתאימים.

יהיה דיון מיוחד בנושא על בינוי כיתות בירושלים.

כתוצאה מהתהליך הזה ישנן כיתות שהן מאוישות בלמעלה מ-50 בנות, מה שהוא קושי גם - - -

כשאני אעשה דיון על בינוי כיתות למגזר החרדי בירושלים, יהיו יותר חברי כנסת פה.

אני מקווה.

כי כנראה לקירות יש יותר נשמה מאשר לבנות האלו. בבקשה. המצגת.

עו"ד לירון ספרד.

מה שאנחנו מבקשים להציג כרגע זה ההיערכות המתוכננת של המשרד לפתיחת שנת הלימודים תשע"ח, בכל הנוגע להליכי קבלה, רישום ושיבוץ. בשביל הסמנטיקה המשותפת שלנו כאן בוועדה אני אסביר, כשאנחנו אומרים קבלה, הכוונה לפנייה של תלמידות ותלמידים לבקש להתקבל ללימודים בבית ספר מסוים. המשמעות של רישום זה שברגע שקיבלתי הודעה חיובית ממוסד חינוך אני מבצע את אקט הרישום ואני אומר למוסד הזה, אני לומד אצלך ומבצע רישום, במוסד או באגף החינוך של הרשות המקומית, תלוי בהנחיות של הרשות המקומית. שיבוץ הוא בעצם כל התלמידים שנותרו לאחר הליכי קבלה ורישום ללא פתרון חינוכי, כלומר, לא התקבלו למוסד שהם ביקשו או למוסדות שהם ביקשו להתקבל אליהם ואז פעולת השיבוץ היא באחריות של רשות החינוך המקומית, לבוא ולדאוג לכל ילד שמתגורר בתחומה לפתרון חינוכי. זה שיבוץ. זה מבחינת הסמנטיקה. אנחנו כרגע נציג את לוחות הזמנים המתוכננים, שהם תוצר של הפקת לקחים. כל שנה אנחנו לומדים מהליכים, נתקלים בסיטואציות חדשות ומורכבות והמטרה של לוחות הזמנים שאנחנו נציג עכשיו היא לייצר מצב שבו בתאריך המוקדם ביותר שאנחנו חושבים שהוא אפשרי מבחינת המערכת בכל התחומים הרלוונטיים - - -

סליחה, מאחר שהמצגת היא כמעט כולה לוחות זמנים ייתכן שאנחנו - - - אני חשבתי שתציגו ואחר כך נציג שאלות. אנחנו נלך לאיבוד בקטע הזה, אז כל שלב מסוים נעצור כדי להביא לתוחלת. אני מאמין שזו תשתית לדיון. אנחנו, עם הלקחים שלי, של מנהלי אגפי החינוך, של ההורים, של מי שעוסק בזה ומשפטנים, יכול להיות שנוכל לייעץ לכם עצות ולראות למה זה לא עבד. קדימה.

בבקשה. לוחות הזמנים הם לוחות זמנים קבועים.

אתה מציג את מה שהיה או מה שהולך להיות?

מה שהולך להיות. מה שהשתנה או שונה אני אגיד שהשתנה. מה שחשוב להגיד, המועדים שקבועים פה הם בתאריכים עבריים והם נכונים לגבי כל שנת לימודים הנוכחית. הוספתי בסוגריים את התאריך לגבי שנת הלימודים הקרובה. כמו כל שנה בא' שבט מתחילים הליכי הקבלה - - -

ברשות היושב ראש, שאלה. אולי החמצתי - - -

לא הרגשתי שנכנסת.

אולי החמצתי את הקטע הזה אז אני מתנצל. אדוני מדבר על הליכי קבלה מבחינת לוחות זמנים, השאלה שלי היא מהו הבסיס? אני יודע, למשל, שבבתי ספר על יסודיים בחינוך הממלכתי הבסיס הוא בסיס אזורי. זו נקודת המוצא ויש כל מיני פרמטרים נוספים שהם משקללים את העניין. על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על מוסדות על יסודיים במגזר החרדי?

אנחנו מדברים על מוסדות יסודיים, בעיקר מוכרים שאינם רשמיים.

ברור אבל מה הבסיס?

הבסיס הוא פנייה, אין אזורים בעניין הזה.

אם היה אזורי לא היה צריך דיון.

יש מספר סמינרים בעיר וכל אחד - - -

כל אחד יכול להתקבל לכל מקום.

יכול. יכול להגיש בקשה להתקבל לכל מוסד בעיר.

המצגת, רוצים להיות פרקטיים.

בא' בשבט מתחילים הליכי קבלה. כלומר, בא' בשבט הורים ותלמידים יכולים לפנות לבתי ספר ולהגיד, אני רוצה ללמוד כאן בשנת הלימודים הבאה, ואז מתחיל תהליך של פנייה, הגשת טופס פנייה, מבחנים וראיונות. עכשיו אני מתייחס לשינוי. עד עכשיו עד ה' בניסן היה צריך לתת הודעה, אנחנו אומרים עד א' בניסן - - -

ארבעה ימים חסכת.

משמעותי.

תראו, אני מציע בלי הערות אגב.

בלי הערות. אני אנהל את הדיון, אל תדאג.

בא' בניסן יהיה מועד המצאה אחרון להורים, מהי ההחלטה לגבי הילד שלהם, התקבל למוסד או לא התקבל. החלטה חיובית או שלילית. קבלה או דחייה.

תעצור פה רגע. אנחנו נעשה כך. לגבי השלב הזה של א' בשבט, היה מצב שרשות מקומית חרדית, כדי לתת, עולם המושגים שלי הוא מאוד עשיר, אני לא רוצה ללכת לזואולוגיה, בסדר? כדי לתת למנהלי המוסדות להסתדר, לא פתחת את עונת הרישום. באו הורים, בא' שבט, דופקים בדלת, עוד לא התחלנו. י' שבט – עוד לא התחלנו. עבר ראש השנה לאילנות, א' אדר, לא התחיל רישום. משכו את סוגיית הרישום עד שמנהלי המוסדות מילאו את כרסם ברישום ואמרו, "אין, אני תפוס, אני עם 40 תלמידות, יש לי 45 תלמידות". איך אתה מתמודד עם זה? איפה הרגולטור פה לוודא? מתי רגולטור נכנס? אני צריך לדעת.

על הרגולטור לוודא שבא' שבט התחיל הרישום, איזה תחנות בקרה יומיות או תלת יומיות לשטח, אם בכלל יש תוכנת האח הגדול, שהמשרד אולי צריך לפתח. אולי המשרד צריך לפתח תוכנת האח הגדול שתעקוב אחרי הרשויות המקומיות ברישום, לא לעקוב ולהגיד לו - - - לעקוב ברישום ולראות. בסוף בסוף, תקשיבו, גם הרשויות המקומיות הן זרוע ביצוע של המשרד, יש שְנתונים, השנתונים זה מדע מדויק, זה לא משהו שפתאום נוחת עלינו כמו מזג האוויר. אפילו היום תחזיות, פעם היו אומרים יומיים נכון, היום נותנים לך תחזית מזג אויר לשבוע והם קולעים. ודאי ששנתון לכיתה א', שנתון לכיתה ח', שנתון לכיתה י"ב הוא ידוע מראש. אנחנו יודעים, איך אמר צביקה? השנה יהיו לי כך וכך. אני שואל, האם יש דרכי התערבות למשרד? האם יש בקרה? אם לא, אני מבקש לדעת איך אתם נערכים לסוגיה הזו.

ההליכים פה הם תמצית של הנחיות קיימות. המטרה הייתה להציג בצורה תמציתית ותכליתית את לוחות הזמנים. אני לא נתקלתי עדיין במקרים מובהקים שבהם לצורך העניין בית ספר אמר: אני בכלל לא עושה אצלי הליכי קבלה. כשיש דבר כזה זה עומד בניגוד מוחלט להנחיות - - -

לא בית ספר, סליחה.

אבל כרגע אנחנו מדברים על דברים שהם באחריות מוסדות חינוך, לא באחריות רשות מקומית. מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים, יש להם אוטונומיה מסוימת, יש אוטונומיה מסוימת למוסדות האלה מתוקף היותם מוכרים שאינם רשמיים, לבוא ולהחליט. הרי כל המקור הזה, לבצע הליכי קבלה, לא כל מוסדות החינוך בארץ יכולים לבצע הליכי קבלה. אנחנו מכירים בייחודיות המגזרית. מכירים את זה שכל בית ספר רוצה לשמר את נגזרת הערכים הקהילתית שלו ובגלל זה אנחנו מכירים באפשרות לבצע הליכי קבלה.

אתה אומר לי שמה שהולך להיות בשנת הלימודים הבאה הוא שמנהל בית ספר יתנהל מא' שבט עד א' ניסן, בהליך פנימי שלו.

מה שהיה הוא שיהיה.

זה המצב בשנים האחרונות וההליך הזה מרביתו - - -

רגע, סליחה, סליחה. אף אחד לא מפריע.

ההליך הזה עובד והוא עובד טוב בשנים האחרונות.

הוא לא עובד בכלל, סליחה.

אני רוצה להסביר. ההליך הזה הוא הבסיס לפנייה של הורים לוועדת הערר. בעצם בית ספר - - -

אני מסכים. לירון, אולי לא הבנת. מסכים איתך. אני אמרתי, אתה נותן אוטונומיה מא' שבט עד א' ניסן.

זו לא אוטונומיה, יש פיקוח, יש ועדת קבלה שהוא צריך, יש מפקח, יש תקנות שצריך לאשר, הם לא עובדים בחלל ריק - - -

רגע, בחלל הלא ריק הזה שקיים ייצרנו את העוולות, בסדר? אני צריך לוודא שלא יחזרו השנה. איך אני מוודא שלא יחזרו השנה, כרגולטור? אני לא רוצה שאתה תעשה את הרישום במקומו, אבל אני רוצה שהעין שלך תהיה פקוחה. אתה, או איציק זהבי, מא' שבט, סליחה על הביטוי, מצדי נפתלי בנט עצמו, או מי שיסמיך מטעמו, יישב עם עין פקוחה. כל עוד הפצע מדמם הוא יישב. אני רוצה לדעת שיש פונקציה שמה שהיא עושה זה יורדת על כל הרשויות המקומיות החרדיות, על כל מנהלי המחלקות של החינוך החרדי ובודקת, כל תלת יומי. לא כל יום, כל תלת יומי. אני רוצה לדעת כמה ניגשו, כמה רשמת. מבחינתי רשות מקומית, בטווח הזה מא' שבט, ואני לא יודע אם לגבי א' ניסן אני אסכים איתך כי אני חושב שזה ארוך מדי, אבל מא' שבט, מרגע שהתחילה עונת הרישום, חייב שכל יומיים שלושה, מישהו מהרגולטור יבדוק.

אני לא יכול לסמוך על רשות מקומית. הלוואי והייתי יכול לשחרר אותך מזה והייתי אומר שרשות חינוך מקומית תעשה זאת, אבל היא לא עושה זאת, כי אנחנו מדברים על רשויות חרדיות ששם יש לא ניגוד עניינים אלא שיתוף עניינים עם המוסדות. הם ניגוד עניינים יש להם עם אזרחים שלהם שהם צריכים לשרת אותם.

אני מקבל את ההערה שלך, אדוני, ואנחנו נדאג שצוות הפיקוח ילווה. ייקַבע מפקח אחד שמלווה כל רשות מקומית ואותו מפקח אחת לשבוע יאסוף את הנתונים ונבחן את ההתקדמות של תהליך הרישום, בטווח הזה שבין א' שבט לא' ניסן.

עכשיו אנחנו מתקרבים ואני מיד אתן להתייחסויות לקטע הזה. אני אשנה את שיטת העבודה. אני מוכן לקיים דיון ענייני. אני מדבר עכשיו על א' שבט עד א' ניסן, האם יש התייחסויות לסוגיה הזו? אנחנו ניתן סבב מימין לשמאל. איציק, אני חושב שצריך לבחון את א' שבט עד א' ניסן. זה הרבה זמן, זה ייתן לך גיבנת, והרציונל, רגע, לירון, אני אסביר לך, תהליכים - - -

אלה תהליכים שדורשים - - -

אדוני, אני חולק עליך. אני אפילו לא מתאפק כדי לתת לך לסיים, סליחה, אני מתנצל. אתה יודע למה? תקשיב טוב. האמפתיה וההבנה לייחודיות של המגזר החרדי, יש לי אותה, אבל על האמפתיה הזאת אני לא יכול לתת להם לשחק הרבה זמן. אני אסביר לך. אתה יודע כמה לוקח זמן להורה נורמלי, נורמטיבי, בלי קרניים ובלי גיבנת, בלי אף עקום, סליחה על ההשוואות שאני עושה, לרשום ילד? אני רשמתי ילד במוסד ממלכתי, כמה זמן לקח לי? כמה זמן לקח לי? למה צריך לקדש את הוועדות, ללכת לרבנים, לחזור מהרבנים, לשאול חוות הדעת? אנחנו מאפשרים ריבוי של בקטריות. למה? למה? ותסלחו לי על עולם הדימויים שלי. למה א' שבט עד א' ניסן, למה?

כי זה תוצר של הסכמות - - -

אנחנו רושמים מיליון ילדים, שנתון שלם, שנתון שלם, רשויות מקומיות בחינוך הממלכתי לוקח להן יום יומיים, אני לא מבין למה לתת להם 60 יום?

אז אני רוצה להסביר - - -

תראה, אני לדיון הזה הגעתי כשהבנתי שמשרד החינוך הולך אתי, שב-30 ביוני אני לא סוגר שנת לימודים עד שנפתחה לי שנת לימודים. זאת אומרת שב-30 ביוני לא יהיה תלמיד או תלמידה, אחרי ועדות הערר, אחרי כל הגיהינום, אחרי כל הוויה דולורוזה החרדית, שהם לא יודעים איפה הם לומדים. אם אין לי את זה – נכשלנו. 30 ביוני, אחרי ועדות הערר, אחרי שימועים, אחרי פעם שנייה, נקודה. לא יהיה. יישארו לך 10, 15 כשיש מחלוקות, סרבנים, סרבניות, תתמודד עם 15, אבל לא ייתכן שנתמודד עם 150.

הרב מרגי, אפשר?

רגע, אני רוצה להבין שמשרד החינוך - - -

לנקודה הזו.

אני אתן לכם. זה שורש הדיון, איציק.

אנחנו קיצרנו באופן משמעותי את התהליך הזה, כולל במצגת הנוכחית. כולל במצגת הנוכחית, אנחנו התכוונו להגיע למצב שבו במהלך יולי, בתחילת יולי, נסיים את כל התהליכים. ההבדל בין מה שאתה מתאר כרגע לבין מה שאנחנו מדברים עליו זה הבדל של כ-10. אנחנו נבחן. אני מוכן לבחון גם את - - -

תרשמי את זה, בבקשה.

ד' תמוז, נבדוק איזה תאריך זה יוצא. רגע, רק כדי שנהיה בוודאות, ד' תמוז, מתי - - -

לא, לא, אני לא נכנס איתך עכשיו לתחנות, יש הרבה תחנות. אני בסוף הדרך אוכל לומר שהתקנות מקובלות עלינו או שאני מגיש תקנות אלטרנטיביות לשר.

זה לא תקנות.

זה תקנות הרישום.

זה הנחיות מנהליות.

אני אדרוש שהם יהיו בתקנות, תקנות לא צריכות חקיקה, לא צריכים ועדה ולא צריך אפילו לעבור את משרד המשפטים, רק את המחלקה המשפטית של המשרד. הנחיות מנהליות לא יהיו, הנה אני אומר לכם, הנחיות מנהליות לא יהיו, זה יהיה בתקנות הרישום. מגיע לתלמיד החרדי או לתלמידה החרדית להיות באותו מעמד משפטי של כל ילד וילד בישראל. לכן אני אומר לך שזה יהיה בתקנות הרישום, אני אתעקש על כך - - -

הן תוצר של תקנות הרישום, אדוני. כל זה נובע מתקנות הרישום.

בסדר, אני רוצה שזה יופיע בתקנות הרישום, נקודה. תן להם סטטוס. הרציונל הוא, נגמר, בוא, בוא תקשיב. אנחנו עוסקים בסוגיה הזו עשרות בשנים, נגמר. נגמר, נגמר. צריך לצמצם את התופעה הזו לאפס. לכן הרציונל יהיה שבסוף, אתה, איציק זהבי, ב-1 ביולי יכול לצאת לחופשה. לא מתעסקים עם - - -

מי כמוך יודע שזו השאיפה - - -

כולל ועדות ערר. זה לא מה שהצגתם, אבל אתה מסכים, אתה הולך - - -

העיקרון שאתה מתווה הוא עיקרון שמקובל עלינו.

תודה. אני אתן סבב התייחסויות. בבקשה. אבל רק על א' בשבט.

אני אשמח, הרב מרגי, אני מכבד את מה שאתה מבקש, אבל אני אשמח לדבר עקרונית. אני אדבר רק לשאלה, אבל אחרי כן אני אשמח לקבל רשות דיבור.

ודאי.

הרב צביקה כהן נמצא כאן. בוועדות הקודמות הרב צביקה כהן אמר במפורש, שהבעיה היא לא בתחילת ומועד הרישום, הבעיה היא שהסמינרים עושים את הרישום בכיתה ז'. כל זה תרגיל שהם עושים על משרד החינוך ומשרד החינוך התמים בולע את התרגיל הזה - - -

נתייחס לזה.

זה הרשות המקומית - - -

לא דיברתי איתָּך, אני מדבר ליושב ראש הוועדה.

סליחה, גבירתי.

אני אומר במפורש, המשחק הזה של מנהלי הסמינרים, ואני מאוד מתחבר לדברים שאמר חבר הכנסת מאיר כהן, המשרד משחק אותה 'לא ראיתי לא שמעתי לא ידעתי' - - -

יואב, התחייבת - - -

אני אומר משפט - - -

תן לי על א' שבט.

אני אומר מילה אחת בנקודה הזאת ואני רוצה שעורך הדין לירון ספרד יכחיש אם הוא לא קיבל ממני פירוט מדויק של פניות של הורים שפנו להירשם בכיתה ז'. הוא קיבל את המכתבים למייל שלו ממני.

פנייה. והיא בבירור.

פנייה של הורים בתהליכי בירור. מה עשיתם עם הפניות שלי משנה שעברה?

לא, לא, בוא, יואב, תודה. מישהו רוצה להתייחס? צביקה, בבקשה. אני רוצה לעשות את הדיון הזה איכותי.

צביקה כהן, סגן ראש עיריית ירושלים, מחזיק תיק חינוך.

בעבר ראש עיריית אלעד ובעבר ראש מועצת תפן.

בעוונותיי הרבים.

ראש מועצת תפן, ראש מועצת רמת חובב.

טוב, חברים, בנקודה הזו של הטבלה שמוגשת על ידי משרד החינוך, יש לי מה להגיד.

א' שבט, צביקה.

יש לי מה להגיד. זה קצת מאוחר, תאריך מאוחר יותר ממה שצריך לעשות אבל זה לא הנושא.

א' שבט.

תראו, על השולחן שלי יש טבלה, יש לנו כבר 100 פניות של הורים, עוד טרם התחיל הרישום הרשמי שאתם מציגים מול ההורים. 100 פניות ואני אומר לכם שכשפונים אליי בדרך כלל אלה בנות מצוינות. יש לנו בתום הרישום קבוצה של 500, 700 בנות, תלוי, השנה כנראה זה יהיה 700. בעיקרון הרישום בירושלים הסתיים, התהליך הזה הוא מצגת אחיזת עיניים. הוא אמיתי מבחינת מנהל המחוז ומבחינת היועצים המשפטיים, אבל הוא הליך טכני לחלוטין.

למה?

נגמר הרישום בירושלים.

תסביר, אני לא מבין. אני רוצה שהם יתייחסו לזה אחרי כן.

אני אסביר. הטלפון הקטן הזה מקבל עשרות פניות ביום.

שמה? מה אומרים לך?

שבו, "אדוני, לא קיבלו את בתי".

עוד לא התחיל הרישום.

בשנה שעברה, בלב הרישום של השנה הנוכחית, אני צריך לפענח האם את מתכוונת, אימא יקרה, לשנה הנוכחית או לעוד שנה-שנתיים. זאת אומרת שהרישום הזה הוא פיקציה. או שהרישום של המנהלים הוא פיקציה. תגיד לי אתה, יושב הראש אדוני הנכבד, איפה האמת?

לירון, איציק, איך אתם - - -

עוד דקה. עוד דקה.

תכינו תגובה לגבי רישום מוקדם.

עוד דקה, חברים, חברים.

תמשיך, תמשיך.

לא, הם בונים עליי כולם.

אנחנו - - -

מיד, מיד, משרד החינוך.

רבותיי, תקשיבו לי, רבותיי, אני מתחנן בפניכם. אנחנו באותו צד. לא מחפשים חס וחלילה, אנחנו באותו צד. אם הדבר הזה, שהוא עוולה, הוא מעשה פלילי, הוא שערורייה ציבורית שאין כמוה, לא ייפסק, אם לא יהיו כלים למשרד החינוך, אני לא יודע, אני לא בולשת ואני לא חוקר, אני אומר לך, מנכ"ל החינוך העצמאי הוציא מסמך רשמי לפני שנה לאותם מנהלים ביסודי, "אל לכם לשתף פעולה עם אותם ראשי סמינרים". זאת אומרת שהדבר הזה צף, עלה. איך אפשר להתמודד עם סוגיה שאני אומר לך, אנחנו שלחנו לכל בתי הספר היסודיים בירושלים הודעה מסודרת, טבלה מסודרת, חלקם כבר נתנו לנו תשובות, מי התקבלה לכיתה שלכם ומי לא התקבלה.

אני אומר לכם, תדעו לכם, אני מוכן להצהיר בהצהרה את הדבר הזה, מה שנכון להיום הוא נכון לסוף הרישום. זאת אומרת, אם יש לנו היום 500 בנות שלא התקבלו, אנחנו ניפגש בהן יום למחרת הרישום. לא יקרה כלום בתהליך הזה שקוראים לו רישום, חוץ מאיזה שהוא - - -

תעצור בשלב הזה, תעצור עכשיו. תתייחסו לקטע הזה הרישום המוקדם. אני שואל אתכם שאלה ותתייחסו. אני בתהליך הטיפול של תשע"ז שקלתי להציע לכם להוריד - - - אתה אמרת את זה בפתיח שיש להם את זה בגלל שהם מוכר שאינו רשמי ודרך אגב, אני, בעל יסודי, לא יודע עד כמה מוכר שאינו רשמי הוא ייחודי, כי אפשר לומר שכמעט כל החינוך העל יסודי במדינת ישראל הוא מוכר שאינו רשמי, אפשר. לכן, למה שלא נשלול מהם את הזכות הזו לרישום? למה שלא נעניק זאת לרשות המקומית? יש לי בעיה איתה, עם הרשות המקומית, אבל יש לי רגולציה יותר חזקה על הרשות המקומית מאשר על מנהל מוסד. תתייחסו בבקשה, איך אתם פותרים את סוגיית הרישום המוקדם?

אני רוצה קודם כל להתייחס לעניין של רישום תלמידים בכיתות ז', או דברים שכאלה. רבותיי, תראו, צריך - - -

הנה, אני אומר לכם, ייתכן מאוד שהדיון היום לא יסתיים, כי אנחנו רוצים לעשות את זה יסודי. תהיה עוד ישיבה.

צריך בעניין הזה להיות מאוד מאוד ברורים וחד משמעיים. אין שום מקום לרישום מוקדם בכיתות ז' - - -

איך אתה אוכף את זה, שזה לא יקרה?

קודם כל, מי שאחראים על הרישום, וצריך לחזור ולומר, שהאחראי על רישום בכל מקום ומקום זה הרשם ברשות המקומית. במידה וצביקה, אתה - - -

זה סותר את מה שאמר לירון ספרד.

רגע, רגע. תן לי לומר את הדברים בצורה מסודרת. במידה שאתם מזהים שיש - - -

הוא אמר שהרישום באחריות מנהלי בתי הספר. עכשיו שמענו אותו.

כן, אמרת.

רגע, בואו נעשה סדר.

זו סמנטיקה. הסברתי את הליכי הקבלה.

סמנטיקה?

יש הליכי קבלה, רישום הוא תמיד בסופו של דבר באחריות הרשם הראשי, שזה מנהל אגף החינוך באותה רשות מקומית.

כן אבל על הרישום הלא חוקי אני מדבר, לא על הרישום החוקי.

רישום - - -

מנהל המחוז מתייחס לזה ואחר כך אני אתייחס לזה.

רישום לא חוקי מבחינתנו לא קיים, צביקה.

נו באמת, באמת.

רגע, צביקה - - -

איך אתה אוכף - - -

רגע, צביקה, תן לו. אני צריך אכיפה.

אל"ף, רישום לא חוקי, אם לכם יש נתונים, אתה או יושב פה ברוך הלפגוט, שהוא הרשם ואיש המקצוע - - -

תעשה בדיקה - - -

רגע, והוא יאמר, "הילדה הזו רשומה, נרשמה, המורה הזו או הסמינר הזה קיבל ילדה", זה רשום כבר וזה מופיע באיזשהו נייר שאני יכול לתקוף אותו, אני אתקוף אותו ברמה של להזמין את אותו מנהל סמינר ואני כבר אזמין אותו לשימוע עוד טרם התחלנו את כל התהליכים. זה אחת. שתיים, רגע, תנו לי רגע לסיים, תנו לי רגע לסיים. אני גם אל מול החינוך העצמאי, אני ישבתי עם מנכ"ל החינוך העצמאי, יש לי פה טיוטת החוזר - - -

הוא הזכיר אותו.

על שנה שעברה.

אבל זה לא עוזר.

אדוני יושב ראש הוועדה, כמו שאתה אמרת, עשינו תהליכים גם ביחס לשנה שעברה.

סליחה, אבל אתם פה מיתממים - - -

תן לי להשיב לך.

איציק, תקשיב טוב.

צביקה, תן לו לסיים. תן לו לסיים.

יעקב, תבינו את הבעיה - - -

למה יש מפקחים?

כדי לפתוח בית ספר חדש בירושלים, הרי אנחנו מחזיקים 50 בנות בכיתה אחת. אנחנו החלטנו השנה לפתוח בית ספר חדש, בסדר? אחר כך נבוא נשבור את הראש בשאלה מי צריך לממן את הדבר הזה. אנחנו לא יודעים לפתוח אותו. אם תיגע בשמות של הבנות שצריכות להיכנס לבית הספר הזה, בתחילת שנה, הרי הן כבר מסודרות. אתה מחכה לסוף הרישום, אתה פותח - - -

אבל אני אומר שלא.

תן לו, רגע.

אתה לא יכול - - -

צביקה, אני אומר שלא.

רגע, איציק, איציק.

אני אענה.

אני אתן לך, רק תקשיב לי. בוא, מאחר ואנחנו רוויים טיפול בסוגיה הזו, כולל ההורים שליוו את הילדים שלהם, אני לא רוצה נאומים, לכן מנעתי גם מיואב וגם מצביקה, אני לא רוצה גם ממך, תאמר לי תשובה לשאלה קונקרטית. השאלה ממוקדת, איך אתה כמשרד החינוך, איך שר החינוך מתמודד? מבחינתי אתה שר החינוך, איך אתם מתמודדים עם פתרון הבעיה? זאת אומרת, שכשמתחילה עונת הרישום, מנהל הסמינר כבר יודע מי אמורה ללמוד אצלו, לא מועמדת, מי אמורה ללמוד אצלו.

אנחנו אוסרים בצורה מאוד מאוד ברורה - - -

איך אתה אוכף?

אני אומר עוד פעם, אל"ף, יחד עם מנכ"ל החינוך העצמאי, ותרשו לי, אני אקריא, בסדר? "יש להקפיד כי צוותי בתי הספר לא ישמשו בשום אופן כנציגות הסמינרים לצרכי איסוף מידע על התלמידות והעברתו - - -

איציק, איציק.

צביקה, אני לא הפרעתי לך, אל תפריע לי.

צביקה, אתה מפריע לי. איציק, תקשיב. אנחנו מכירים את החוזר של החינוך - - -

זה חוזר חדש.

גם את החוזר החדש, ואני מאמין בכנות דבריו של מנכ"ל החינוך העצמאי. הוא לא פקטור, אתה יודע למה הוא לא פקטור?

כי המנהלות לא סופרות אותו.

תנו לי, אם אני לא אעשה את זה טוב, תאמרו לי, תכתוב לי פתק, "אתה גרוע", אני אתן למישהו שייעשה את זה במקומי.

הוא לא פקטור. מעל הראש שלו, הן יודעות, המורות, זה כמו באקדמיה, במכללות, יש מפעלים שיודעים ללכת לראש הפקולטה, הנציג אומר לו, "תשמע, תסמן לי ארבעה מהנדסי פיזיקה מהטובים שלך בקורס הזה, אני כבר רוצה להחתים אותם". עשיתי את זה במקום העבודה הקודם שלי, היינו עושים את זה ומחתימים אותם על הסכם עבודה של מלגאים והם היו עובדים. אני בא ואומר לך, הם יודעים לעשות את זה מעל הראש שלו. אני עכשיו שואל אותך, אתה, למרות החוזר ולמרות הכול, לכן קצרה רוחו של צביקה כהן, תן לי רגע, שאלתי את זה ארבע פעמים ואני שואל עוד פעם, איך אתה כרגולטור, כמשרד, מוודא שזה לא קורה? לירון ספרד, אני אומר לך, חד משמעית, צא מהקופסה. התקנות ונוהלי הרישום הקיימים, מבחינתי לא רלבנטיים. תנסה לצאת מההגדרות ומהקיבעון שהיה במשרד, לא יהיה, זה לא יחזור על עצמו.

אני אומר משפט ואחרי זה לירון ספרד ימשיך. האחריות על הנושא הזה היא אצלנו. ברגע שאנחנו נקבל פנייה, פניות, תלונה, תלונות, על בתי ספר, יסודיים ועל יסודיים, שעסקו בתהליך הרישום, אנחנו נטפל בזה בצורה חמורה. זה יגיע לשולחני, מנהלי בתי הספר יוזמנו לשימועים - - -

איך? איך? איך זה יגיע אליך?

מפקחי בתי הספר - - -

כשאתה מציג לי רגולציה, כשאתה מציג לי בקרה, אתה צריך להציג לי איך אתה עושה את זה.

אני אשמח להסביר. אנחנו רשות מנהלית. רשות מנהלית מסתמכת על עובדות. כשיש אצלנו עוּבדות כאלה אנחנו מטפלים בהן. כשקיבלנו פנייה לאחרונה מעורך דין ללום בעניין הזה - - -

קיבלתם גם בשנה שעברה - - -

רגע, יואב. עם כל הכבוד, רגע. לירון, אני אתן לך, אתן לך, שלא תטעה כמו איציק, אני אתן לך מיד ולא אפסיק אותך. תבין טוב טוב. למה אני מתעקש? למה אנחנו מתעקשים? כי זו פעולה שבאמת נעשית שקופה, קשה לזהות אותה. זה מילה מול מילה. תן לי רגע, זה מילה מול מילה של הורה מול מנהל מוסד. תחושות, קשה להוכיח אותן. יש לי בעיה ואמרתי את זה לאיציק בישיבה הקצרה, המקדימה, בינינו. אמרתי גם בדברי הפתיחה שלי, רמזתי לכך כשאמרתי שכולם במשרד, כולם, בלי יוצא מן הכלל, כולם יהיו מגויסים למטרה הזו, זה אומר שכרגע, בשלב הזה, אין לי אמון גם בחלק מעובדי המשרד. אין לי אמון בחלק מעובדי המשרד, כי אני מקבל ריקושטים מהשטח, איך מפקחות מדברות ואם מפקחת יודעת, ואנחנו יודעים, לא רק מהחינוך החרדי, מערכות היחסים בין מפקחות למורות למנהלי בתי ספר, אני מכיר אותן, מה לעשות. אחד החסרונות שלי הוא שאני יודע דברים יותר מדי. לכן אני סובל הרבה. לכן, כשאני אומר לך שכולם חייבים להיות מגויסים כדי להצליח במטרה הזו, אז כולם חייבים להיות מגויסים, כולל חלק מהמפקחות של המשרד ושל המחוז החרדי, חסר לי רק לומר את שמם.

אני מבטיח שאנחנו מגויסים לעניין הזה. תרשו לי שני משפטים ברצף. אתם מבקשים פה שאנחנו נבוא וניכנס לנורמות שהשתרשו עמוק - - -

כן.

עמוק.

מודה, קשה - - -

אלו נורמות, זה תוצר ארוך שנים, שמחנכים ילדות כבר בכיתה א' ובכיתה ב' לאיזה סמינר הן צריכות להגיע. בבית הספר היסודי, כבר בא' אומרים להן, "אתן, רק לשם אתן צריכות להגיע".

גם בא' זה קורה.

גם בגן זה קורה.

רגע, גם בגן. אי אפשר לבוא, אני רק רוצה להגיד, שאי אפשר לבוא ולהגיד לרגולטור, תופעות של עשרות שנים על גבי עשרות שנים בוא תמחק ביום. זה לא קורה.

לא ביום, זה עשר שנים.

אנחנו כל שנה לומדים. המחוז החרדי קם לפני כמה שנים, כל שנה אנחנו משכללים את ההנחיות שלנו, וכמו שהיושב ראש אמר, אנחנו נחסום פה, יפרצו מפה, נחסום משם, יפרצו משם. לא סתם קבענו שנה שעברה הנחיות כבר לקדם-יסודי וליסודי, כי כשאנחנו חסמנו את האפליה ומנענו את השיקולים הזרים בעל יסודי, הם ירדו לגנים וליסודי והיו צריכים לעשות הנחיות ביסודי. כי ככה, אתה זה ופרצת, כל אחד פורץ.

אמרתי.

זה לא נכון - - -

רגע, יואב, הנה, אני אומר לך, לו יצויר שהמחלקה המשפטית של משרד החינוך, וזה חלום בלהות מבחינת, ייתנו לי את המנדט לכתוב את התקנות איך שאני חושב ואיך שצביקה חושב ואיך שיואב, עדיין הם ימצאו דרכים, אבל לפחות עשינו.

אני אסביר. יש הליכים שהיו בהסכמות אחרי בג"ץ עמנואל, שרצו לבוא ולמנוע. הבינו את הצורך של מוסדות החינוך העל יסודיים החרדיים להחליט איזה בנות ייכנסו בשעריהם, כי אמרו, זה מוסד ייחודי. כל מוסד יש לו - - -

הגעת לקריטריונים, אני עוד לא.

לכל מוסד יש את הערכים. כל ההליך הזה מבוסס על קריטריונים, מבוסס על תקנון, מבוסס על מבחן, מבוסס על רעיון. אני אומר בצורה ברורה, וחוזר על הדברים שמנהל המחוז אמר, אם - - -

מה הקשר לרישום בכיתה ז'? מה הקשר?

אני בדיוק אמרתי את זה. אנחנו עובדים על תשתית עובדתית. יגיע אלינו מידע, ואנחנו נעשה מאמצים גם לאתר את המידע הזה, יגיע אלינו מידע שיש דילים סגורים מראש, אנחנו - - -

מה עומד לרשותך?

יש לנו - - -

תגיד לי מה עומד לרשותך.

יש לנו את מינהל אכיפה ובקרה, יש לנו את מערך פניות הציבור של המשרד, יש לנו - - -

לא הבנת את השאלה שלי.

איזה סנקציות? אל"ף, ביטול - - - אם יש הסכמות אני מודיע מראש - - -

באיזו סמכות?

יש לי סמכות - - -

איפה היא?

סעיף 28 לחוק פיקוח על בתי ספר, לתת כל הוראה נדרשת לשם קיום מטרות החינוך הממלכתי, אחת ממטרות החינוך הממלכתי זה שוויון הזדמנויות. אם לא היה שוויון הזדמנויות אני יכול להודיע בצורה ברורה, אחרי הליך תקין מנהלית, זה לא שמגיעה תלונה וזהו, התלונה היא קודש. אחרי הליך תקין מנהלית של שימוע אנחנו יכולים להודיע לבית הספר: כל הרישום המקדמי הזה לכאורה שביצעת אינו תקף ואנחנו הולכים ללוות איתך עם מפקח שלנו את ההליך מן ההתחלה עד הסוף.

תרשו לי, רגע, רגע.

להוסיף עוד משפט אחד, אדוני היושב ראש. מר צביקה כהן אמר שיש לו 100 פניות עכשיו, של תלמידות שדחו אותןף או שיש רשימה, אז אני מבקש עכשיו לקבל את הרשימה הזאת, עכשיו. אם הרשימה הזו קיימת אני מבקש לקבל אותה. אתמול הייתי צריך לקבל אותה.

אני כבר העברתי.

אני מתחייב בצורה ברורה, עם המפקחות, לעבור הורה הורה שברשימה הזאת ולברר מה היה. אם צריך נזמן את מנהלי היסודי, נזמן את מנהלי הסמינרים, את מי שערכו את הרישום ונערוך בירור ונדווח לוועדה. אם קיימת כזאת רשימה אני מבקש לקבל אותה היום.

למה התעכבנו דווקא בקטע הזה? תראה, אנחנו מדברים על נקודה ראשונה במצגת, והיא יסודית. היא כמעט הכול, היא לא הכול, היא כמעט הכול כי יש את נושא התקנות שיהיה שקוף ותלוי בלוח מודעות, יפורסם באתר אינטרנט - - -

כתוב שמאושר על ידי המפקח.

תשובה שתינתן פעם אחת על ידי המוסד, לא תוכל להיות משופצרת בבירור השני. כמו שאמרנו, עוד הרבה דברים יש לנו להפיק לקחים. הנקודה היא כזאת. תראו, ואני אומר לך, הלכו איתנו המחוז החרדי והמנכ"לית, נתנו לנו יד חופשית, כי הבאנו תלונה, טיפלנו, אבל זה לא עמד - - - למרות שאתה אומר שיש באפשרותך, יש באפשרותך, לא נעשה. אני אסביר לך, תן לי רגע. תן לי רגע.

פגיעה בתכלית ראויה של קיום חוק חינוך חובה, נפגעה על ידי המוסדות שנקראים, לא יודע מה השם שלהם? מנדלסון-איינהורן, נפגעה. הסנקציה היחידה שננקטה כלפיהם, לא ביטול הרישום, לא סגירת המוסד, עצירת תקציב. אחרי בירור, אחרי שימוע ראשון, שימוע שני ואורך רוחף ואתה יודע מה?, זרמתי עם האורך רוח, כי אני חושב שכשאתה מפעיל סנקציה אתה צריך לספור אחת, שתיים, שלוש, ולא רק עד שלוש אלא ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר. עשינו זאת. ספרנו עד עשר, אבל הנה, מסתבר שלמוסדות האלה יש גב כלכלי חזק. ראיתם שחודש שלם הוא עמד במריו. לא העברת לו תקציב, במשרד אמרו לי ככה: מה אתה רוצה? אין לי כלים.

לירון, אני רוצה לקבל את הדברים שלך כהווייתם כפי שאתה אומר אותם עכשיו, אבל הנה, אני אומר לך, בפרקטיקה התמודדנו ואומרת לי המנכ"לית: "אין לי כלים", מנהל המחוז אומר לי: "אין לי כלים אחרים". אפילו, אתה יודע מה? אומרים לי שתיקנו את זה ויתקנו את זה, אפילו להחזיר את זה אחר כך רטרו, אמרו לי שאי אפשר. אחר כך אומרים שלקראת תשע"ח יתקנו, אבל - - - מה אני בא ואומר לך, לירון? כשאני מתעקש על א' שבט עם כל המנגנונים אני נותן לך כלים, אני עוזר לך, אני עוזר לך. תאמין לי, אנחנו הפוליטיקאים, יש לנו דרכים אחרות להתמודדות, אנחנו אוהבים לזרוק בעיות על אחרים, לא עשינו זאת, בשנתיים האחרונות אני בחרתי דרך אחרת, " וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויֵט שכמו לסבול". אני לקחתי את זה על עצמי יחד, לא זרקתי, אמרתי ששר החינוך, משרד החינוך על כל אגפיו - - -

וכל הכבוד לך.

אני חמור גרם, אני - - -

כל הכבוד לך.

התוצר הראשון - - -

תנו לו רגע, תנו לו רגע.

- - - בהתאם להנחיה הישירה של המנכ"לית ושל מנהל המחוז זה להפיק לקחים מהאירועים של שנת הלימודים הנוכחית לקראת שנת הלימודים הבאה. זו הנחייה הישירה של המנכ"לית.

אני שמח. אמרתי זאת.

ההנחיה היא של מנכ"לית משרד החינוך ושל מנהל המחוז. מיד כשסיימנו את ההליכים, קודם כל המטרה הייתה לבדוק שכל התלמידות לומדות. קודם כל, לפני שעושים הפקת לקחים, כי קודם כל יש ילדה שיושבת בבית. ובהתאם לדרישה של המנכ"לית ושל מנהל המחוז, ערכנו את הפקת הלקחים כדי לייצר מערך הנחיות שבין היתר אנחנו מבקשים להציג אותו עכשיו בשקפים האלה. אם תינתן לנו הזדמנות להציג את הדברים מההתחלה ועד הסוף, אני חושב שלמרבית הבעיות שמעלה הוועדה יינתן מענה.

תן לי תשובה לגבי מנגנון אכיפה ובקרה לגבי רישום מוקדם. אני אתן לחבר כנסת, לפני שאתה משיב, אני צריך ממך תשובה ונתקדם. בבקשה, מאיר.

תראו, לבי עליכם, אנשי משרד החינוך. אתם הולכים לשדה הקל של תקנות, וסליחה שאני פוגע בכבודכם, ושל קשקושים. אין פה רוח המפקד, לא של השר הזה ולא של הרבה מאוד שרים קודמים. אתם יודעים מה קורה, ואני מדבר על סמך בדיקה, מה קורה אם בארצות הברית או במדינות אירופה, תלמיד או תלמידה לא התקבלו לבית הספר בגלל מוצאם העדתי, האתני או גזעם, בית הספר הזה נסגר מיידית, מנהלו מפוטר, לוקחים את הילדים, מפזרים אותם. עכשיו שימו לב מה אתם עושים ואני לא מאשים אתכם. השאלה שדנים כאן בשולחן הזה היא שאלה פוליטית, היא לא שאלה מנהלתית, שאלה פוליטית שמכרסמת בנו, שמדממת כבר הרבה מאוד שנים. אני הייתי ראש עיר בדימונה, אני מכיר את זה לפני ולפנים, איך ילדים חיכו במשך חודשים כי לא רצו לקבל אותם בגלל מוצאם וזה בכל מקום. הרי גם ילדים אתיופים מחכים ובתי ספר לא קיבלו אותם בגלל צבע עורם.

אז אתם מנסים ללכת למקום הקל. בדיון כזה צריך להיות כאן שר החינוך, כי זה דיון משמעותי. לא לשלוח אתכם לחטוף את האש שלנו. עוזרת המנכ"ל מגיעה? אתה מגיע? שר החינוך צריך להגיע והמנכ"לית, לשבת כאן. אין לזה אח ורע, אתם יודעים. כל אחד רק יעצום את עיניו ויודע שאין מקום שיש בו אפליה שכזו יותר מאשר במשרד החינוך. זאת אפליה סמויה ואתם יודעים את זה שנה שנה. המנהלים מכופפים אתכם והפוליטיקאים מכופפים אתכם. יש כאן הצעת חוק שלי, שחתומים עליה אנשי ש"ס, הצעה שתעלה ב-5.2 שבסופה אני אומר שמי שיפגע בילדים האלה ולא יקבל אותם בגלל אלף ואחת סיבות, יפסיקו לתקצב אותו.

שאף אחד לא יגיד לי שאין כלים. אני הייתי מנהל בית ספר. אם אתה מפסיק תקצוב של בית ספר אתה חונק אותו, אבל אם אתה נחוש, כמו שעושים בכל מדינה מתוקנת. אצלנו משחקים במשחקים. לכן אני אומר - - - אגב, פונים אלי יותר מאשר פונים אליכם, כי יש כאלה שפונים אלי ואומרים לי: "מאיר, אנחנו מפחדים להוציא את שמנו שמא יאונה רע לילדים שלנו", ואני שומע סיפורי זוועה. אני לא מאמין. אני אומר להם: "תגידו, זו ארץ ישראל? זו מדינת היהודים?"

מדינת האשכנזים.

גזענות חסרת מעצורים. אימא מקליטה מנהל בית ספר שאומר לה: "אני לא קולט אותך כי את ספרדייה. תביני את זה, לעזאזל". אמרתי לה: "תני לי". היא מבוהלת, היא אומרת לי: "אני גרה ביישוב שאם יידעו שאני נתתי לך, אוי ואבוי מה יהיה". המשפחה מבוהלת. ואנחנו יושבים כאן ומדברים על תקנונים. תגידו, מה, אתם השתגעתם? לכן אני אומר, אין תקנונים, יש חוק. גזענות מתמודדים איתה בחוק ובנחישות. וחבל ששר החיוך שולח אתכם, חראם. צריך לעמוד פה שר החינוך ולתת תשובות ולהגיד, "אני, במערכת החינוך שלי לא אתן מקום לגזענות". זה מה שהוא צריך לעשות. על השאר, נעשה עוד דיון וזה יגיע אליכם, אדוני, ויואב, זה יגיע אליך וימשיך להגיע אליך. תודה אדוני.

הפסקנו בקטע של איך אתה הולך - - -

קודם כל אני רוצה לומר, ואני אחזור ואומר את מה שאמרתי בפתיחה, אנחנו בוודאי לא נותנים יד לגזענות. גם אני מטפל וטיפלתי במקרים מאוד מאוד קשים וליווינו את המקרים האלה בצורה מאוד מאוד אישית, פרטנית, כדי למצוא את הפתרון הכי טוב. אני ברשותך, אדוני, רוצה רק להגיב לדברים שנאמרו, בצורה ברורה. קודם כל,

לא צריך תגובה, תן לי, תן לי - - -

אבל מצאתם את עצמכם משכנעים את ההורים לרדת מהתביעות שלהם, נכון? במקרה הזה אתם, משרד החינוך, לא התעקשתם עם ההורה, שכנעתם אותו, אמרתם לו: "גם אני לא יכול אז אתה יודע מה, תתפשר".

יואב, אם הייתי מאיר כהן הייתי נפגע.

מכיוון שאני יושב בתור יו"ר ועדת הערר אני יכול לומר לך שכל מקרה בחנתי לגופו של עניין, התייחסתי אליו בצורה המקצועית האמיתית והכנה ביותר ונתתי את המענה שבעיניי, כאיש מקצוע, נראה המענה המתאים ביותר לסיטואציה.

אבל עדיין הרוב המכריע השלים עם ה - - -

אל"ף, יכול להיות, ובאמת הנושא של הזמן, ואתה ציינת את זה בפתיחת הדברים שלך, שגם משך הזמן גורם להורים להשתנות, אבל אם אנחנו רוצים לפתוח נושא נוסף אז זה הנושא של אחריות הורית וזו סיבה נוספת - - -

תן לי כרגע - - -

אני רוצה להתייחס להערות שלך, שתי תשובות קצרות. קודם כל, הסנקציות הן סנקציות מאוד קשות לבתי הספר והיטיב להגיד את זה חבר הכנסת מאיר כהן. כשבית ספר, סוגרים לו תקציב או חוסמים לו תקציב, הוא נמצא במצב מאוד מאוד קשה. נכון, ישנן מסגרות מהסוגים האלה שאנחנו מכירים, שיש להן אולי גב כלכלי נוסף ואנחנו בעניין הזה, כבר השנה, לא היינו במצב שבו בית ספר שנאשם מבחינתנו בעניין הזה והחלטנו לעצור לו את התקציב, הוא גם לא קיבל את התקציב הזה בחזרה. בעניין הזה שונה משנים קודמות.

אוקיי, תודה. אמרתי שיש שיפור.

דבר נוסף - - -

מה השלב הבא? עמד במריו.

אנחנו בעניין הזה נלך בצורה מאוד מאוד תקיפה.

איפה אחריות אישית?

כולל ביטול אישור העסקה, כולל אחריות אישית. אני אמנה את הדברים בצורה מאוד ברורה. חסימת תקציב או קיזוז, שלילת תקצוב, אי מתן או ביטול של אישור העסקה למנהל בית הספר ולעובדי הוראה נוספים בתוך בית הספר, ביטול של רישיון, הטלת מגבלות נוספות על הבעלויות ועל המוסדות החינוכיים בהתאם לסמכויות של משרד החינוך, כל הדברים הללו נמצאים בתוך הדברים ומוצגים פה.

לא מדובר על זה - - -

אני יכול עוד משפט?

אני אתן לך עוד משפט. אנחנו ב-11:00 נסיים את הדיון. לא נמצה אותו. לא נמצה את הדיון היום, כנראה שיהיו כמה פרקים לדיון הזה כדי לעשות את זה בצורה חכמה וטובה לשביעות רצון כולם. אני רוצה גם לתת לחלק מהאנשים שהגיעו מרחוק להתבטא.

רק משפט. אני אבקש, מכיוון שעלו פה כל מיני - - -

אנחנו כרגע בנקודה הזו של א' שבט-א' ניסן, רישום מוקדם.

אני אומַר ואמר צביקה והיו פה גם כל מיני קולות אחרים של אנשים שיש להם רעיונות או יש להם הצעות לשיפור ולייעול, אני אשמח לקבל את הדברים האלה בכתב עוד השבוע, כדי שנוכל להתייחס.

אני אגיד לך את זה עכשיו.

מיד. קודם כל, הייתי צריך לעשות זאת בהתחלה, הייתי צריך לומר לכם שוועדת החינוך מארחת תערוכה של ציורים לזכרו של סגן הדר גולדין ז"ל שנהרג בלחימה באזור רפיח במבצע "צוק איתן", לצערנו הרב גופתו עדיין מוחזקת על ידי ארגון העוולה והטרור החמאס. הציורים הם פרי יצירותיו של הדר ז"ל. לאחר הדיון תוכלו להתרשם.

אני אתן לצביקה כהן לומר בקטע הזה של הרישום המוקדם, בבקשה.

אני אתייחס לנושא הזה ממש במשפט וחצי. אמנם הכנתי המון דברים, עם נתונים מסודרים מאוד, על בנות שהיו אצלנו בשיבוץ והגיעו לשימוע במשרד החינוך והמנהלים עמדו בפניכם בשימוע ובסוף היום לצערי הרב, הן לא הצליחו להגיע לאותם מוסדות כשאתם, משרד החינוך, גיביתם אותנו ברשות המקומית. חלקן, חלקן האחר, למשל אצל מנדלסון, נכנסו הבנות האלו רק לפני שבוע ב-15 לחודש.

בגלל העתירה.

מתוך תשע בנות חמש הוא קיבל לפני שבוע, והשאר, אנחנו דאגנו להן בחרפה להתפזר בכמה מקומות. אבל אני לא אתייחס לזה, אף על פי שיש לי נתונים מאוד מדויקים. אני רק אומר לכם דבר כזה. בסקטור החרדי, אם אנחנו נעשה את הרישום אצלנו או אצלכם אז געוולד, אנחנו מכבדים את זה - - -

הגיע הזמן שיגידו געוולדים.

סליחה, מכבדים את זה מאוד.

הגיע הזמן.

רגע, רגע, יואב. אני אומר דבר כזה, לפחות נעשה מהלך שהוא יהיה בר קיימא. הרי אתה לא יכול לומר: "אני שולל מכם את זכות הרישום" כי אני לא בטוח שמישהו מבין לאן זה הולך, איזו רעידת אדמה תהיה, בכדור הארץ, לא בישראל. מה שכן צריך לעשות, לפחות את השלב של האשרור, נגמר הרישום, האשרור עצמו, בסוף, יהיה פה, אצלך, אצלי, נביא את הרישום, אם ראינו דברים כמו למשל רישום מוקדם, אם ראינו למשל תוצאות של 80% בנות אשכנזיות ו-20% בנות ספרדיות, ראינו דברים שהם תמוהים, אפשר לא לאשרר.

תשקלו עד לדיון הבא את הקטע של האשרור של הרישום.

אני לא אומר אישור ברישום, אני אומר אשרור, אבל האשרור הזה חייב להיות ברמה כזאת, בתוקף כזה גדול שאם אין את החתימה הזו שלנו, לא ייצא הרישום לדרך.

אם מנהל המוסד יודע שזה עובר תהליך כזה, יכול להיות שהוא יחשוב פעמיים.

אני נותן לך משהו - - -

תודה. רגע.

משפט.

לא, חכה, עוד לא סיימנו. יש כאן הורים שרצו להתבטא.

גם תפתרו את הבעיה של החוצניקים.

משפחת נקי. מה קורה עם החוצניקים? זה אתה אמור לפתור. אחרי שנפתור לך את הבעיות בירושלים תפתור את הבעיות - - -

בוקר טוב. אנחנו ההורים של - - -

אל תגיד שם של קטינה, זה משודר.

הדיון משודר באינטרנט. בלי שמות של קטינים.

אנחנו משפחת נקי, הבת שלנו למדה בבית ספר בביתר עלית "אהבת חסד", ההמשך הישיר של בית הספר הזה הוא הסמינר הישן - - -

באיזה ממוצע סיימה הבת שלך?

8-9.

למה זה רלבנטי?

כי בתקשורת החרדית, כשעולה הסיפור הזה של אפליה, מציגים כאילו שאנחנו רוצים להכניס בנות שהן לא באותה רמה רוחנית, לא ברמת לימודים גבוהה, למרות שאני, בהשקפת עולמי, הייתי קובע בחוק, גם בחינוך החרדי, שלפחות 15%, 20% יהיו לא ברמה של הטופ, כי לא נולדנו פה לייצר רק 'טופים'. מה לעשות, לא חוכמה לחנך ילד גבוה, חכם, נבון, יפה, חינני וכריזמטי, זו לא חוכמה, אני לא צריך את בית הספר בשביל זה, הפוך, בית הספר משעמם אותו. לכן, במקרה הזה, אמנם זה לא לעניין מה ששאלתי, אבל הייתי חייב לומר כי אנחנו מתעסקים - - - תדעו לכם, רובן המכריע של הבנות שמתעסקים איתן שהן מחוץ למסגרת הלימודים, הלוואי על הילדים שלי ציונים כאלה. טוב מאוד, טוב מאוד, טוב מאוד, עד שאני משתעמם, אין משהו אחר. בבקשה.

שתי בנותיי הגדולות לומדות בסמינר הישן. כשהיא נרשמה לסמינר הישן, כמו שתי בנותיי הקודמות, כמובן שקיבלנו דחייה, ערערנו. אצלן זה הסתדר בתחילת שנת הלימודים, אצלה משום מה זה לא הסתדר. אמרו לי שיש מכסות, משהו כזה.

תגיד לי אין סמינרים של המזרחים אצלכם, יותר טובים משל האשכנזים?

אני אענה לך, אני אענה לך.

תיצרו כאלה.

לא, לא קשור, רגע, רגע, רגע. זה דיון בנפרד, מאיר, בוא, מאחר והוא הדליק אותי - - -

גם אני מרוקאי.

סליחה, לא, מאיר, אתה טועה. אל תיפול שם. אל תיפול שם כי בדיוק אתה נותן להם, למלעיזים - - -הרי מה קורה, בוא, שתבין טוב.

לא, לא, אני לא - - -

לא, לא, אני אגיד לך מה קורה.

זה מכעיס אותי. אני שומע את זה - - -

פתחת סמינר, אתה, מאיר כהן. החרדי האופטימלי, בסדר? פתחת סמינר, מה עושים לך, סליחה על הביטוי, הסמינרים הקיימים האשכנזים? ברגע שהוא יוצר לו מכסה - - - הרי למה הוא יוצר מכסה? הוא ממתג את עצמו. הוא משתמש בבת שלי ובבת של נתי למיתוג. הוא מאמין שהבת שלו מוכשרת ומתאימה לסמינר, ברגע שהוא קבע 20% הוא ממתג, הוא אומר: "מה, אם זאת לא התקבלה אז סימן שהסמינר הוא מיוחד", זה הופך להיות מודל לחיקוי לכל הבנות ואז לא נותר לך - - - אתה, כדי שתוכל לפתוח סמינר ספרדי והוא יצליח, אתה צריך לקבל הנחיה שהסמינרים האשכנזיים לא מקבל אפילו ספרדייה.

נכון.

אבל זה לא קורה, הם לוקחים לך אותן בכיתה ז', הם לוקחים לך אותן בכיתה ז', הם לוקחים את הטובות שלך, את המצוינות שלך, בכיתה ז' כבר.

צריך ועדת משנה, אדוני, בנושא הזה. יש לך סמכות למנות, תמנה.

לא ראיתי שבנושא ההסתה נגד חיילים חרדים ועדת המשנה הצליחה, אבל לא משנה. נקי, בבקשה. צביקה, אתה מפריע לנקי.

בחודש אוגוסט התחלנו את התהליך בבקשה להגיע לוועדת ערר, נאמר לנו כי ההתנהלות שלנו כרגע היא מול הרשות המקומית. בחודשים ספטמבר ועד סוף נובמבר התנהלנו מול הרשות המקומית - - -

חודשיים מול הרשות המקומית?

חודשיים.

למה חודשיים?

הם התחילו, "קיבלנו מכתב, לא קיבלנו מכתב, איפה הייתם עד היום, לא שמענו מכם".

באלעד כמעט לא היו בעיות. סליחה, אני עונה לו, באלעד כמעט לא היו בעיות בזכות יואב ללום. הוא לקח אותם לעתירה, הם התחייבו לבית המשפט שהם מתנהלים אזורית - - -

אבל הם לא מקיימים את זה.

תן לי רגע, תן לי רגע, אתה חייב, אתה.

הם, הם.

תן לי רגע, שתוק קצת. רבותיי, באלעד, שומו שמים, עיר חרדית, נכון? הם התנהלו אזורית, נפלו השמים? יש חורבן? יש רעידת אדמה? לא. בבקשה. סליחה שאני מפסיק אותך מדי פעם.

בחודשיים האלה, אני אראה לך מה כתוב, הכול מגובה במכתבים שיש לנו פה, יש לנו עוד קלסר של כל המכתבים, הבאנו לפה את התמצית של המכתבים שלנו. לא קיבלנו, כן קיבלנו, שולחים לנו מכתבים ללא תאריכים, שלא נוכל להגיד קיבלנו לפני, קיבלנו אחרי. הגשנו מכתבים, ביקשנו חתימה שנתקבל, בסוף הביאו לנו מכתב - - - במשך התקופה הזאת גם הגשנו מכתבים למחוז החרדי, ביקשנו שיבוץ בשביל הבת שלנו. שום תגובה לא הייתה לעניין הזה.

ב-30.11 סוף סוף קיבלנו מהרשות המקומית התייחסות. כתבו לנו שדוחים את הערעור שלנו לסמינר הישן, אמרו לנו שההמשך של ההליך הבא, שדחו אותנו ברשות המקומית, הוא להגיע לוועדת ערר. שלחנו בקשה למחוז, צירפנו את כל המכתבים, תשובה הגיעה ב-13.12, מגברת רחל סולימן, הגיע אלינו מכתב שהמחוז דוחה את הבקשה שלנו. שלושה שבועות מחכים למכתב שתוך שעה יכולים להוציא אותו. הכול היום מיילים, אינטרנט, רואים, כתוב התקבל, למשוך עוד יום, עוד שבוע, עוד שבוע, בינתיים אנחנו יושבים בבית עם הבת שלנו. לא צריך להגיד מה זה יום יום בת שיושבת - - -

הם לא מכירים את זה.

אין, אין לנו מלים על הדבר הזה.

איזו אלטרנטיבה הם נתנו לכם? סליחה שאני מתערב.

רגע, רגע, עוד לא הגיע, חכה.

קיבלנו שאנחנו לא יכולים, בנושא הזה מול הרשות המקומית. אמרו לנו שמה שאנחנו יכולים לעשות זה לפנות למר איציק זהבי. שלחנו למר איציק זהבי מכתב עם כל החומר, שיעזור לנו. אמרו לנו, "שמעו, שהאדם היחיד שיכול לעזור לכם עכשיו, שכולם דחו אתכם, יש מנהל מחוז חרדי, הוא האינטרס שלכם, הוא ישמע, הכול יסתדר שם". אנחנו לפני כמעט חודש שלחנו מכתב - - -

סליחה, אדוני, עם כל האמפתיה אני אוציא אותך. אל תזלזל באף אחד.

לפני כחודש שלחנו למר איציק זהבי מכתב עם כל החומר. עד היום לא קיבלנו שום התייחסות, כלום. אנחנו מחכים. כל יום אשתי פותחת את המייל. עשינו בשביל הדבר הזה, אין לנו אינטרנט בבית, אין לנו כלום, בשביל זה קנינו טלפונים עם מייל, בשביל להתכתב עם כל הרשויות, כי אנחנו לא יודעים. אמרו לנו שהכול תוך שניות קורה ועד היום אנחנו יושבים ומחכים ומחכים.

תן לי רגע. לירון, זה המקרה שקיבלתי והפעילו עליי לחצים. בקו 300 לא הפעילו לחצים כאלה. לחץ פיזי מתון זה מילה עדינה לגבי מה שהפעילו עליי, "תזוז מההגנה שלך". ראש הרשות שולח לי דרך פוליטיקאים ודרך אנשים, "תזוז מההגנה שלך על משפחת נקי, כי בגללם אני לא מקבל שתיים שלוש בנות אחרות". הדברים שלי לא צריכים - - -

יש להם שיבוץ חלופי?

תן לי רגע, תן לי.

יש לכם שיבוץ?

נתנו לנו סמינר אחר, שלא תואם.

אבל אתם לא שולחים את הילדה לבית ספר בזמן הזה, לסמינר האחר?

זה בדיוק הבעיה. זו בדיוק הבעיה, חבר הכנסת מרגי, זאת בדיוק הבעיה, השיבוץ החלופי הזה.

יואב, רגע. רגע. לירון, לירון, לירון - - -

אבל היא הייתה צריכה - - -

ברור שהיא הייתה צריכה - - - אתם צריכים גם לעבוד.

יואב, אני לא שם. אתה בדיוק חוטא לדיון. אני נתתי לך - - -

הם אשמים.

תן לי רגע. נתתי לך טעימה קטנה מה שקורה להורה שמאמין בממסד והולך איתו חודשיים, עם הרשות המקומית. אתה אומר לי, א' שבט, א' ניסן, תן לי, אל תענה - - -

אנחנו נבדוק את העניין.

יפה, אני אומר לך, תקשיב. משפחת נקי כמשל, התחלתי לומר לך שעליי הפעילו לחצים כי הם ידעו שהם בדין קדימה, אם הוא היה הולך להליך משפטי, הוא לא הלך להליך משפטי כי הוא חי בתוך קהילה, הוא רוצה את חיי הקהילה האלה, הוא לא מאס בהם, הוא רוצה להיות מקובל בקהילה, אם הוא היה הולך להליך משפטי הוא היה מביא, סליחה, את משרד החינוך ואת הרשות המקומית מה שנקרא על הפנים, אבל הוא לא הלך, הוא סמך על הממסך, סמך עליך. זה הרציונל, שאזרח קודם כל, ברירת המחדל שלו היא שהמערכות עובדות.

חודשיים שרשות מקומית חרדית לא מגיבה לו זה כדי למרוח זמן. זה שאמרתי שלך, במשרד שלך, לצערי הרב, איציק, לצערי הרב, אני אומר לך, לא חושב שכולם מגויסים לאותה מטרה. אני נוטה להאמין שאתה מחויב למטרה, אני לא חושד בך, אבל לא יודע אם כולם מחויבים, כי אם הוא לא יכול לקבל על החלטה שיצאה כבר, כשכבר יש החלטה, לתת לו שבועיים לקבל את המסמך הזה, משהו פה לא עובד. כשאני מתקן תקנות לשנת תשע"ח אני חייב להיות ערני לכל מה שעברתי ועוד נעבור, כי אני לא מתקן לתשע"ז, אני לא מתקן לתשע"ח, אני לא רוצה לראות אתכם פה, סליחה על הביטוי, לא רוצה לראות אתכם כל השנה הבאה, יש לי צרות אחרות לטפל בחינוך.

אני ברשותך אומר כך. אנחנו, גם כתוצאה מהדבר הזה, זה גם מופיע בתוך החומר שהצגנו היום לוועדה, אנחנו מתחייבים שתשובות להורים לא יגיעו יותר מאוחר מ-14 יום. יותר מזה, אנחנו, בתוך התהליך, בתוך לוחות הזמנים קובעים, שגם ההחלטות של העררים והתשובות על העררים, הן ברמת הסמינרים והן ברמת הרשויות המקומיות, יינתנו בזמן. זאת אומרת, גם בעניין הזה אנחנו הסקנו ומסיקים את המסקנות ומנסים להתקדם קדימה. לגבי משפחת נקי באופן אישי, אני מציע שאנחנו נדבר איתם באופן אישי. נלמד את הדברים. אנחנו יודעים - - -

לא היה מספיק - - -

דקה. זה מקומם, תבין אותם, זה שאני צועק עליהם לא להפריע לדיון זה כי זה מתבקש ממני, אבל זה מקומם, זהבי.

אני ברשותך רק רוצה לומר משפט על הנושא של המפקחים. תראו - - -

בתשע"ח - - -

יואב, אתה, מה זה?

הקימו מחוז חרדי - - -

צריך להצמיד לך עירוי קבוע של ריטלין.

צריך להצמיד להם עירוי.

אני חושב שהקמת המחוז החרדי הייתה אות וציון דרך משמעותי ביכולת של המשרד להתמודד בצורה נכונה עם האתגרים של החינוך החרדי בישראל. אנחנו לטובת העניין הזה נמצאים פה ומשכללים. היכולת שלנו לבטא את הרגולציה שלנו היא דרך העבודה של המפקחים, אני מלווה את עבודת המפקחים ורוח המפקד, שלי לפחות, אדוני, חבר הכנסת כהן - - -

לא מחלחלת.

היא חד משמעית - - -

לא מחלחלת.

אני חושב - - -

הם חלק - - -

אין לי ספק - - -

תן לי רגע, בוא, תן לי, תן לי, תן לי רגע. איציק, אני אתן לך לסיים. תסיים ארבעה משפטים. תקשיב, בתוך עמי אנכי יושב, בסדר? אני לא באתי מאיזה חלל חיצון, אבל אני אומר לך, כדי לטפל בחרדים צריך להביא מהחלל החיצון, מחוץ למגזר. לא יעזור כלום. אתה מביא אותם לסיטואציות שבהן אין ברירה, קודם כל הם היו במערכת. דבר שני, אני לא אומר תזיז ותשנה, אני לא מצביע, אני אומר לך, צריך לוודא - - - יש ניגוד עניינים ויש תיאום עניינים. כמו שאנחנו בוחנים ניגודי עניינים יש גם תיאום עניינים וצריך לדעת. אני אומר לך, רוח המפקד לא חלחלה, אתה יודע למה? סליחה, אני בדרך כלל, אתה מכיר אותי, אני לא נחרץ, לא נמהר, אבל אני אומר לך, כשאני שומע מהורה, שמפקחת מהמשרד שלך אומרת לו: כך וכך וכך. במקרים אחרים של הטרדה מינית, זה כמו לומר למוטרדת, "אולי את הבאת אותו למצב הזה?" זה בדיוק המצב הזה. אמירות כאלו מהסוג הזה, שהפכו את התלמידות כאילו הן הבעיה. לא, או המלצות, "אולי תלכו לשם, תלכו לשם, תלכו לשם, אתן לא מתאימות". זה לא כך. זה מגיע פעם אז מעידה, פעמיים – מעידה, מעבר לזה זו כבר התנהלות.

ואני אומר, לא כדי להטיח, ואני, תאמין לי, מקבל הכול מכאן ולהבא, כי אנחנו באנו לתקן מכאן ולהבא, אני לא עסוק בעבר. לכן אני אומר - - - אני שמח שהתעכבנו בפתיח, אנחנו מסכמים את הדיון, אני לא מסכם אותו - - -

ברשותך, תן לי משפט.

אני אתן לך, אני לא מסכם אותו, אני קובע לשבוע הבא עוד ישיבה בתיאום אתכם. תראו, אנחנו נתייחס, תתייחסו לסוגיות שדיברנו עליהן. אני מתכונן לקיים מספר דיונים להביא תקנות מתוקנות, כי א' שבט זה כבר לא עתיד, זה כבר הווה. בבקשה.

משפט אחרון לגבי הנושא של המפקחים, כמו גם מנהלי אגפי החינוך ואחראים על הנושא של הרישום ברשויות, כל האנשים האלה מבחינתי הם אנשי מקצוע שאמורים לעשות את עבודתם בצורה המקצועית ביותר. אני אחראי על הנושא של המפקחים ואני מלווה את כל המפקחים, כולל האחריות. אם יש מפקח שמעד או שמעל בתפקידו אני אתן את הדין ואני גם אטפל באותו מפקח באופן אישי.

אני רוצה לומר בעניין הזה, עובדי המחוז עושים עבודה, לילות כימים, הם מסורים ומנסים להתמודד עם כל אחת ואחת מהבעיות. יש פה הרבה מאוד אנשים שמטופלים ומקבלים את - - -

הם עושות ועושים עבודת קודש בנושאים אחרים, בנושא זה היו להם מעידות.

אל"ף, זה טוב שיש בינינו חילוקי דעות כי אחרת לא היה פה מעניין. בי"ת, אני אומַר, אדוני, שאני מקבל כל הערה ואני מוכן לבדוק כל הערה לגופו של עניין.

תודה רבה. אנחנו נתאם אתכם מועד לגבי שבוע הבא. תם ולא נשלם. יהיו ישיבות המשך עד שנמצה את סוגיית התקנות.

אנחנו, את התקנות הללו, כדי לא לעכב ולא לפגוע בתהליך של הרישום, אנחנו כבר נוציא - - -

הנחיות.

את ההנחיות, כי אחרת גם בעניין הזה יהיה לנו - - -

תוציא, הן לא מקובלות עליי.

אבל אין לנו ברירה.

בישיבה הבאה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:04.