הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 393

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, כ"ו בכסלו התשע"ז (26 בדצמבר 2016), שעה 10:00

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון מס' 6) (תשדיר פרסומת שאורכו אינו עולה על דקה), התשע"ו-2016 (פ/2862/20) (כ/658), של חה"כ עיסאווי פריג', איתן כבל, איילת נחמיאס ורבין, מיקי לוי, אילן גילאון, מאיר כהן ועאידה תומא סלימאן.

חברי הוועדה: יעקב פרי – מ"מ היו"ר

דוד ביטן

יוסי יונה

רועי פולקמן

מיקי לוי

עוזר ראשי ליועמ"ש, לשכה משפטית, משרד התקשורת - ניצן ליבנה

ראש מטה שר התקשורת, משרד התקשורת - רן שטרית

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - הדס אגמון

סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי - איתי חוטר

יועצת משפטית, תאגיד השידור הישראלי - אילת ביגר

רשות השידור - גלעד מלכא

מנהל תחום בכיר, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין - יונתן בייסקי

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו - מיכל גרוס

סמנכ"לית, מנהלת תחום נגישות, עמותת בקול - ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים - אביטל ישר רוזנאי

מנהל מחלקת נגישות שפתית, עמותת נגישות ישראל - יהונתן שיוביץ

מייסד תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים, עמותת נגישות ישראל - שראל אורן אוחנה

מייסדת העמותה, עמותת המרכז הישראלי ללימודי חירשות בישראל - שירלי פינטו

מתרגמת לשפת סימנים, עמותת המרכז ללימודי חירשות בישראל - ליאת פג'ו

מתורגמן, ערוץ הכנסת - טל בוסידן

שדלן/ית - יונתן טיסונה

שדלן/ית - ציפורה גרונשטיין

אביטל סומפולינסקי

לאה ורון

טלי רם

הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון מס' 6) (תשדיר פרסומת שאורכו אינו עולה על דקה), התשע"ו-2016 (פ/2862/20) (כ/658), של חה"כ עיסאווי פריג', איתן כבל, איילת נחמיאס ורבין, מיקי לוי, אילן גילאון, מאיר כהן ועאידה תומא סלימאן

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה בנושא הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון מס' 6) (תשדיר פרסומת שאורכו אינו עולה על דקה), של חברי הכנסת: עיסאווי פריג', איתן כבל, יוסי יונה, איילת נחמיאס ורבין, מיקי לוי, אילן גילאון, מאיר כאן, וחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

קודם כול, בוקר טוב למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית, לרשמת, לאורחות ולאורחים. מדובר פה בהצעת חוק שמנסה – ואני מקווה שגם נצליח – לבטל את ההדרה של אנשים עם מוגבלויות בכלל, ומוגבלויות שמיעה בפרט, שמתרחשת כמובן בסיטואציות שונות ורבות מידי יום בחברה הישראלית, ואנחנו מדברים על תחום הפרסומות בטלוויזיה.

אם אינני טועה, בדיון הקודם בנושא הזה נמסר לנו הנתון שכבדי שמיעה מהווים 13% מהאוכלוסייה, ואין בכלל ספק שזכותם המלאה לקבל גישה לאותן פרסומות היא ככלל האוכלוסייה.

ולכן, כמובן לדעתי – אני עדיין לא קובע – אבל אין ספק שהנגשת תכני הפרסום בטלוויזיה שזמינים לציבור הרחב, צריכים להיות זמינים גם לגבי אנשים עם מוגבלויות שמיעה, וזהו צעד מאוד חיובי לרווחת הפלג הזה באוכלוסייה הזאת.

בדיון הקודם – ואני מקווה שאני לא טועה, תקני אותי – הוחלט שתשדירי הפרסומת המונגשים יחולו על תשדירים שאורכם עולה על דקה.

נכון.

וזאת במקום תשדירים שאורכם עולה על חמש דקות. נכון?

נכון. החוק קובע פטור לתשדירי פרסומת שאורכם עולה חמש דקות.

נכון.

הוועדה, בהכנה לקריאה הראשונה, בעצם שינתה את הפטור הזה רק לתשדירי פרסומות שאורכם אינו עולה על דקה.

יחד עם זאת, הוועדה ביקשה שנציין בדברי ההסבר שבעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית, תדון ועדת הכלכלה באפשרות לבטל לחלוטין את הפטור האמור - -

נכון.

- - ולקבוע כי כל תשדיר פרסומת יהיה חייב בליווי כתוביות ותרגום לשפת סימנים.

אוקיי. אז הוועדה התכנסה על מנת להכין את הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית. מירב הפרסומות, על-פי מיטב ידיעתי, הינן קצרות בהרבה מדקה, ולכן לא נכללות תחת החוק הזה, ואנחנו מבקשים לתקן את זה.

אני רק יכול להגיד שצר לי שאת החקיקה בתחום השילוב של בעלי מוגבלויות בחברה מובילים בעיקר חברי כנסת מהאופוזיציה, לרוב מהאופוזיציה, וחבל שהיא לא מובאת לכנסת ביוזמה ממשלתית, אבל זוהי רק אמירה כללית.

אנחנו נשמע כמובן לפני שנתקדם אם יש למישהו, מישהי, מה להגיד בתחום הזה, בנושא הזה. אני מבין שביקשו רשות דיבור שירלי פינטו מעמותת המרכז הישראלי ללימודי חירשות, שראל אורן אוחנה ויהונתן שיוביץ מעמותת נגישות, ואביטל ישר רוזנאי מעמותת בקול. לפני שאתן לכם את רשות הדיבור, אני אבקש מחבר הכנסת מיקי לוי לומר מה שיש לו לומר. בוקר טוב, מיקי, בבקשה.

בוקר טוב. תודה רבה, אדוני, ברוכים הבאים. פנינו לקראת עולם מתוקן יותר, שילובם של אנשים עם מוגבלויות בכל תחומי החיים. ולתפיסת העולם שלי, בבסיס החוק שצריך לדון בו, פרסומות שעולות על דקה אחת – אני בעד לבטל את כל המגבלה של פרסומות, מגבלה של מעל דקה, וענייננו כאן כדי שאנשים עם מוגבלויות יוכלו לראות או להבין גם את אותן פרסומות שהן מתחת לדקה.

אני אתן דוגמה. אם יש פרסומות בטלוויזיה כיצד לחצות כביש, לא ייתכן שאנשים עם מוגבלויות לא יקבלו את התוכן ואת התכנים שבאותה פרסומת. אם לדוגמה משרד התחבורה מפרסם הרגלי נסיעה בכביש רטוב, אולי זה מגיע לפחות מדקה הפרסומת הזאת, חשוב מאוד שזה יגיע לאותם אנשים עם מוגבלויות. אוכל – אוכל שהינו בריא יותר מאשר אוכל אחר.

כל ענייננו, ההגבלות לטעמי צריכות לרדת לחלוטין. הפרסום צריך לכלול את אותם אלמנטים שיהיו מוכרים – אם זה שפת הסימנים – לאותם אנשים עם מוגבלויות.

אנחנו מדברים על כתוביות. נכון?

כתוביות, כן. אני אודה מאוד לוועדה אם אנחנו נוכל לקדם את העניין הזה.

תודה רבה, מיקי. שירלי פינטו, בבקשה.

(אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם:)

בוקר טוב. אני מגיעה מטעם עמותת המרכז הישראלי ללימודי חירשות. אני אדם חירש, אני משתמשת בשפת סימנים ובאתי להגיד שהנושא של הנגשת הפרסומות זה לא רק בכתוביות, חייב להיות גם בשפת סימנים. גם בערוץ 1, בערוץ 10, יש שעות קבועות של תרגום בשפת סימנים, בגובה של 5%, ואני מצפה להעלות אותו ולהמשיך, לא להפסיק, כי יש פה אלפי אנשים חירשים, דוברי שפת סימנים, שזקוקים גם להבין את הפרסומות, ולא רק בכתוביות אלא גם בשפת סימנים. גם שפת סימנים וגם כתוביות.

כלומר, הגברת פינטו מבקשת מלבד כתוביות, שיהיה גם שפת סימנים.

(אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם:)

נכון. הכתוביות לא באות על חשבון שפת הסימנים, ושפת הסימנים לא באה על חשבון הכתוביות. זה שתי הנגשות לשתי אוכלוסיות שונות – החירשים וכבדי השמיעה. זה שתי אוכלוסיות ושתי הנגשות שכל אחת מתאימה לכל אוכלוסייה. אי-אפשר להגיד שהכתוביות, הן שוות לשפת סימנים.

שפת הסימנים זה שפת אם של אנשים חירשים, כמוני. אני מתמחה במשפטים, ושפת הסימנים היא שפת האם שלי וגם שפה של ההורים שלי וגם של סבתא שלי, ואני מצפה שהפרסומות ידברו להנגשה שמתאימה לי.

אני מודה לשירלי על ההערה החשובה. יש לי ספק אם אנחנו נצליח בהצעת החוק הזאת לגרום לכך שיהיו גם כתוביות וגם שפת סימנים באופן מלא, אבל אנחנו יכולים בהחלט לנסות ולבקש שכמות שפת הסימנים בשידורי הטלוויזיה תתוגבר או תעלה. נכון?

כן.

(אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם:)

אני אדם חירש. אני יודעת שפה מדברים על תשדירי פרסומת אבל אם אנחנו כבר מדברים על בועת תרגום וכתוביות, יש אלפי אנשים חירשים בישראל דוברי שפת סימנים, ובחוק כתוב רק 5%, והכתוביות זה מאה אחוז. פעם זה היה 10%, וירד ל-5%, ואני מרגישה שמדינת ישראל מתעלמת מהצרכים שלי. 5%, איך זה יכול להיות?

תודה.

זו ממש בושה.

אם נשנה עכשיו את לשון החוק, לא נצא מזה.

החוק היום, לגבי תוכניות הוא קובע שהחל מ-2013, מאה אחוז מהתוכניות צריכות להיות מלוות בכתוביות, ובסעיף 7, כשהוא מדבר על תרגום לשפת סימנים, החל מינואר 2007 באמת מדובר ב-5% בלבד.

זה כבר ישן.

יש סעיף שבעצם יש לגביו פרשנות האם כאשר תוכנית מלווה בשפת סימנים, חלה במקביל גם החובה ללוות אותה בכתוביות, וזה דיון שקיים, צריך לדעת אותו ברקע.

אני אשמח שנעשה ישיבה בקשר לזה.

בסעיף 10(ח), אם הוועדה תחליט לבטל לחלוטין את הפטור, לעניות דעתי עדיין אנחנו נצטרך לקבוע באופן פוזיטיבי שתשדירי פרסומות חייבים להיות מלווים בכתוביות או בשפת סימנים בגלל שהחוק עצמו מדבר במונחים של תוכניות.

אבל זה לא "או". זה גם וגם.

גם וגם היא רוצה.

החוק מדבר במונחים של תוכנית, ולכאורה, אם סעיף 10(ח) מבוטל, לא ברור בכלל שתשדירי פרסומות יהיו חייבים. ולכן, לדעתי אם הרעיון הוא לעגן בחוק את החובה, צריך יהיה להלביש את זה באופן חיובי על הסעיפים הקיימים היום בחוק, ואז אפשר למעשה להשאיר את המצב הקיים היום ביחס לתוכניות, להשתלב בתוך החוק עם המאה אחוז וה-5%, והבעיה הרוחבית שקיימת לגבי שפת הסימנים צריכה להיפתר לא רק ביחס לתשדירי פרסומות אלא ברמה הכללית יותר.

אוקיי. תודה. שראל, בבקשה.

אפשר?

לא, לא.

שירלי, הבנו. תודה רבה. תהיה לך הזדמנות אם תרצי להגיד עוד משהו. תודה רבה.

תודה.

שלום. שראל, מעמותת נגישות ישראל. אנחנו יחד ואני מעדיף שאדם חירש ישמיע את קולו על פני אדם אחר.

אבל אתה רוצה להוסיף משהו?

לא. אנחנו עם אותו הקול.

מילה וחצי כי אני עוזב. מקסימום אחר כך נצטרך לתקן את החוק. עכשיו לעצור אותו זה יהיה חבל.

בסדר. הבהרת, שמענו, הבנו, הייתה התייחסות של היועצת המשפטית. תודה רבה, מר לוי.

תודה רבה לכם.

יהונתן. אני מבקש שכולם יציגו את עצמם. שירלי פינטו היא מעמותת המרכז הישראלי ללימודי חירשות, ויהונתן שיוביץ, אני מבין שאתה מעמותת נגישות ישראל.

(אומר דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם:)

נכון. אני מנהל את מחלקת "תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים" של עמותת נגישות ישראל, ואני רוצה להוסיף לדברים של שירלי. מה שהיא אמרה זה נכון מאוד.

חשוב מאוד להבין שלהבין את השמיעה זה כמו הבנה של ראייה, זה אותו דבר. אי-אפשר להבין רק חלק, צריך להבין את כל המכלול. אני רוצה להוסיף שבפרסומות יש לפעמים מוזיקה, לפעמים יש מוזיקה קצבית, משהו שמאיים, משהו חשוב, ואנשים כבדי שמיעה וחירשים לא יכולים להבין את המוזיקה הזאת. אז אם מוסיפים איזושהי כתובית שאומרת – עכשיו יש מוזיקה עם קצב מסוים, זה יכול להבהיר עוד דברים לאנשים חירשים וכבדי שמיעה.

לפעמים יש כתוביות ומידע טקסטואלי שהוא לא קשור לכתוביות, ואז לפעמים זה משפיע וזה מפריע.

סליחה, אני רוצה להבין. בשפת הסימנים אתה כן מבין או שומע או יכול להבין שיש פה מוזיקה קצבית?

(אומר דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם:)

כן, כי כמו שיש כתוביות שמודיעות את זה, המתורגמן יכול להגיד עכשיו שומעים רעש של גשם.

הבנתי.

מה שגם יכול להיאמר בכתובית, בסוגריים - עכשיו שומעים רעש של גשם.

יכול גם להיאמר בכתובית.

כן. גם וגם, אבל שוב, זה לא מתנגש, זה לא סותר אחד את השני. הדבר השני, לפעמים יש בטלוויזיה לא כתוביות אלא מידע אינפורמטיבי טקסטואלי, כתובים המון דברים וזה רץ, ולפעמים זה לא ברור כי זה מאוד קטן. לפעמים זה לא נותן מספיק אינפורמציה ואפשר לפספס. אז גם בזה אפשר אולי להגדיל קצת ושזה יהיה יותר ניגודי, זאת אומרת שהצבעים יהיו יותר מנוגדים ויהיה יותר קל לקרוא.

נגישים לאנשים עם מוגבלות בראייה.

נגישים לאנשים עם מוגבלות בראייה, כן, גם. ואני רוצה להוסיף למה ששירלי אמרה, שבועת התרגום שהיא מאוד קטנה זה דבר מביך כי לא יכול להיות מצב שאני אשב בסלון שלי, ובמקום לשבת על הספה כמו כל בן אדם רגיל אני צריך לשבת כל כך קרוב לטלוויזיה ולהתאמץ בשביל להבין את מה שנאמר בתרגום לשפת סימנים.

אני צריך להבין כמו כל אדם, לשבת בנוחות שלי. למשל, כשיש פרסומת שקשורה לחיסכון הפנסיוני, עכשיו מדברים על החיסכון לילדים או פנסיה של אנשים מעל גיל 60 שקשה להם לקרוא וזה מידע מאוד מאוד חשוב, וחשוב לעתיד של כולנו, לפנסיה, אז חשוב שיהיה תרגום נגיש.

תודה רבה, יהונתן. אביטל, עמותת בקול.

עורכת-דין אביטל ישר רוזנאי, סמנכ"לית ומנהלת תחום נגישות בעמותת בקול שמסייעת למתחרשים וכבדי שמיעה. באמת אמר אדוני ואמר נכון שמדובר בקהל רחב שאנחנו מדירים מעצם העובדה שלא יכול לצפות בתשדירי פרסומת, חשובים ככל שיהיו.

לכן באמת אם אנחנו נשאיר את המתכונת הנוכחית כפי שהוצעה, של דקה, אנחנו הרי מעקרים מתוכן את החוק ואנחנו יכולים כולנו ללכת, פשוט חבל על הזמן שלנו.

אני רק רוצה לציין, בטח אנחנו עוד נוסיף לשמוע כמו ששמענו בדיון הקודם שמדובר בעלויות וכסף, בריחה למחוזות אחרים של פרסום. אני רוצה לציין מה שציינו גם בדיון הקודם. מדובר בפעולה פשוטה, מינורית, עושים אותה פעם אחת לפרסומת שרצה אינספור פעמים, בעלות של מאות - - -

את מתייחסת, אביטל, לכתוביות.

לכתוביות, להזנת כתוביות. אני לא בקיאה בשפת הסימנים, מודה, לגבי ההזנה של זה, אבל אני בטוחה שהעלויות לא עולות על זה בצורה משמעותית, אם בכלל.

לגבי כתוביות, פעולה פשוטה שהעלות שלה היא כמה מאות בודדות של שקלים. אני לא יודעת כמה עולה להפיק פרסומת, אני רק יכולה לתאר שהרבה יותר מזה.

ברור.

וגם צריך לזכור שיש כאן יתרון לחברות שמפרסמות, שבסופו של דבר הן חושפות את המוצרים שלהן - -

מרחיבות את הקהל.

- - לקהל יעד רחב יותר. זה צריך להיות אינטרס של כולם. זה נהנה וזה לא חסר, בקיצור.

תודה רבה, אביטל. עורך-דין מיכל גרוס, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

בוקר טוב. אנחנו כמובן מברכים על כל הנגשה, הן של שידורים והן תשדירי פרסומת לבעלי מוגבלויות.

רק הערה קטנה. כדאי לבדוק את המשמעויות הכלכליות עם הגופים שנוגעים בזה, קרי המפוקחים שלנו, מבחינת כמה יעלה להם לעשות את זה.

מיכל, עם כל הכבוד שאני רוחש לוועדת הכלכלה, ואני גם היום עומד בראשה, בדיון הזה זה לא תפקידה של ועדת הכלכלה.

לא, לא. לבדוק עם הגופים. אני לא אמרתי שזה תפקידה.

זומנו לדיון.

הגופים זומנו לדיון.

אני לא רואה פה היום נציגות של הגופים האלה.

הגופים זומנו לדיון.

זו הערת אגב.

אם הם מצאו לנכון לא להגיע, הם יכולים כנראה לעמוד בעלויות, אבל זו כמובן מסקנה שלי.

אני מדגישה שאנחנו כמובן מברכים על זה.

עוד משהו, מיכל?

כרגע לא.

ביקש יונתן בייסקי.

בוקר טוב. יונתן בייסקי, אני מנהל תחום בכיר במועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין, הגוף שמפקח על השידורים הרב-ערוציים בהוט וביס.

אני רוצה להתחבר למה שחברתי מהרשות השנייה אמרה, אני אתחיל מהסוף. אנחנו לא מתנגדים להצעה הזאת.

יפה.

אנחנו צריכים כן להביא בחשבון ששוק הפרסום זה שוק שהוא אפילו לא בסטגנציה, זה שוק שהולך ומתכווץ משנה לשנה.

זה הרי יחול על המפרסמים, כמו שנאמר פה, זה לא יגדיל את עוגת הפרסום שגם ככה מצטמצמת, אלא יצמצם אותה עוד יותר, ואת זה צריך להביא בחשבון.

למה זה יצמצם אותה עוד יותר?

כי העלות של הפקה במאות שקלים על כל פרסומת תיפול על הגופים שאמורים לשלם על הפרסומת, לא על גופי השידור.

כן, אבל מצד שני אתה מרחיב באופן די דרמטי את מספר הצופים בפרסומת.

אני לא בטוח.

למה? טוב, לא חשוב.

לא. לא באופן דרמטי.

לא דרמטי.

אם אני מבינה נכון את יונתן, גם ככה חלה זליגה של שוק הפרסום.

אוקיי. אתה מרחיב.

הבדל בינינו ובין הרשות השנייה – הרשות השנייה מפקחת על גופים, על 2 ו-10 שהם גופים חזקים.

בעיקרון, אנחנו מסכימים לעשות את זה מאפס.

יש לכם תמיכה של הקואליציה. כל הקואליציה הגיעה.

צריך לוודא, כי החלטת ועדת שרים הייתה - -

בניגוד להחלטת ועדת שרים.

- - לבקש לחזור לוועדה.

שנייה. גברתי, אומנם ראית את דוד ביטן וזה באמת - - -

בסדר. תחזרי עם מה שאת רוצה לוועדה. אנחנו בעד מאפס, אגיד לך למה. כי כל הפרסומות זה 30 שניות, אז מה אתם רוצים מצד שני דקה וחצי, זה כאילו אין תחולה לחוק.

אני רק רוצה לוודא.

דוד, אנחנו שמענו באמצע את יונתן בייסקי.

אני הולך לוועדת הכנסת.

אולי תשב אצלי דקה, תשתה כוס סודה. בינתיים נשמע את יונתן.

זו גם לא עלות גבוהה.

הרשות השנייה מפקחת על גופי תקשורת שהם גדולים וחזקים, 2 ו-10. המועצה לשידורי כבלים ולוויין מפקחת על ארבעה ערוצים שמותר להם לשדר פרסומות בכבלים ובלוויין, שזה 9, 20, 24 ו-30. אלה ערוצים שהם קטנים, ובאופן טבעי המפרסמים שלהם הם מפרסמים קטנים.

מי שנוהג לצפות למשל בערוץ הייעודי בשפה הערבית, באפיק 30, המפרסמים שם זה ממש חנויות מקומיות בג'סר א-זרקא או עסקים קטנים שבשבילם ההוצאה של עוד מאות שקלים לפרסומת יכולה להיות ההבדל בין אם לפרסם ובין אם לא, וצריך לקחת את זה בחשבון.

יונתן, רק בקריאת ביניים. אנחנו זימנו לדיון, ואם הערוץ הערבי או ערוץ אחר, או מפרסמים, חושבים שיש בזה נטל, מן הראוי היה שיבואו ויגידו את דברם. ברגע שהם לא באו אני אלך קדימה לפי מה שאני חושב שצריך לקרות.

אני לחלוטין מסכים עם היושב-ראש.

תודה.

עם זאת, אני הרגולטור ואני גם צריך להביע את תפקידי. ההערה האחרונה ממש בשורה. שפת סימנים לדעתנו זה דבר שהוא לא מתאים לפרסומות, זה מדיום שהוא לא מתאים. במקרה הזה לדעתנו כתוביות זה נטל שהוא ראוי. המדיום הזה של הבועה בתוך פרסומות, לאלץ את כל גופי השידור לעשות feed נפרד לכל הפסקת פרסומת, אם כל פרסומת תפיק לעצמה את שפת הסימנים יהיה הבדל בין break ל-break, לדעתנו כתוביות זה מדיום שיותר מתאים לפרסומות ולא שפת סימנים.

אוקיי. אני מאוד מודה לך.

(אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם:)

אפשר להגיב ליונתן?

לא. אני אתן לכם.

אני רק מעוניינת להגיב ביחס למוזמנים ולהפנות את תשומת לב הנוכחים לרשימה הארוכה של המוזמנים לישיבה הזאת. חלקם מצאו לנכון להגיע וחלקם מצאו לנכון שלא להגיע.

ולכן אנחנו נתקדם בנושא הצעת החוק כאילו שכולם הגיעו, ואלה שלא הגיעו, כנראה שאו פחות אכפת להם, או פחות כואב להם בכיס. גברתי.

שמי הדס אגמון, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. חשוב לי רק לציין במישור הפרוצדורלי שעמדת ועדת שרים הייתה לתמוך בקריאה טרומית ושההצעה תחזור לוועדת שרים. לכן, במישור הזה אני מבקשת שלא נצביע היום כדי שתינתן לנו ההזדמנות לבדוק את ההחזרה לוועדת שרים. זה דבר אחד.

זה הולך כך, שאנחנו מצביעים ואחר כך אתם מביאים את זה לוועדת שרים.

אבל לאשר לשנייה שלישית ואחר כך לחזור לוועדת שרים זה כבר - - -

ככה זה.

בסדר. אני רוצה להגיד משהו במישור התוכן.

הנוהל הזה קיים. אנחנו מצביעים. אחרי שמביאים את זה לאישור הכנסת זה בא אליכם. אין סתירה בינינו.

הדס ידידתי, אני נתבקשתי להכין את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. אם ישנה החלטה של הממשלה שלפני שיביאו את זה למליאה - -

לפני ההצבעה הם יבואו אלינו.

- - זה יבוא לוועדת שרים, יביאו לוועדת שרים.

אני לא שם את זה למליאה.

אני לא עובד אצל הממשלה, אני אמור לפקח על פעולות הממשלה. ככה אני מבין.

האמירה שלי מכוונת לזה שעמדת ועדת שרים שמחייבת את הקואליציה היא - - -

אמרתי. אנחנו לא נביא את זה למליאה.

בסדר גמור. דבר שני, לתוכן ההצעה. אני רוצה להדגיש שוב את מה שאמרה היועצת המשפטית, שאם אנחנו הולכים בכיוון של בעצם לבטל את הפטור לחלוטין, אני בכל זאת מבקשת שתינתן לנו הזדמנות לבדוק את הצורך בתיקוני נוסח כי זה מעלה את החשש משום שהמילה "פרסומת" לא תופיע בכלל בחוק, ואז עלול להתקבל הרושם שהחוק חל רק על תוכניות ולא על פרסומות. זה החשש שהעלתה היועצת המשפטית, ועליו אני חושבת שחייבים לתת מענה כדי ששכרנו לא יצא בהפסדנו.

הדס, כשאת קוראת את הכותרת של החוק כתוב הצעת חוק שידורי טלוויזיה וכו', החלת החוק על פרסומות שאורכן אינו עולה על דקה. למה יש חשש?

נכון, אבל זה השם של התיקון. אחר כך, כשיקראו את החוק בנוסח המשולב שלו, מה שנקרא, לא יראו, לא יהיה זכר למה שאתה אומר.

הבנתי.

ואז יכול להיות, זאת תהיה טענה פרשנית אבל יכול להיות שאפשר לתת לזה מענה פוזיטיבי.

וגם צריך להפנות את תשומת לבם של חברי הכנסת שהצעת החוק אושרה לקריאה הראשונה ביולי 2016, זאת אומרת אפשר היה לדון בה ואפשר היה להביא אותה לוועדות שרים וכו' גם אחרי הקריאה הראשונה, לנצל את הזמן של שובה של הכנסת מהפגרה ושהיא הגיעה לדצמבר 2016, ובכל אותם חודשים ארוכים לטפל בהצעת החוק.

יותר מזה, אדוני. החלטת ועדת שרים, שזה יבוא לאישור לפני קריאה ראשונה, וזה הובא כנראה לאישור.

לפני שנייה שלישית.

אתה בטוח? זה מה שכתוב?

כן.

זה באמת חוק של המלחמה בטרור, החוק הזה. באמת, לא צריך להגזים.

שלא יתקבל הרושם שאנחנו מתנגדים.

אני רק רוצה דבר אחד להגיד. שהחלטת ועדת שרים, שהייתה שלוש דקות, אנחנו הורדנו את זה בקריאה טרומית – עלה השר לוין ואמר דקה וחצי. אחרי שביררנו, בעצם רוב הפרסומות הן לא יותר מ-30 שניות, אז אנחנו לא נחוקק חוק שאין מה ליישם אותו.

ולגבי נושא הכסף, ודאי שהטיפול במוגבלויות עולה כסף, אין מה לעשות. לפעמים זה חל על הציבור ולפעמים זה חל על הפרטי. אין מה לעשות עם זה, צריך להבין שצריך ללכת לקראתם, גם אם זה עולה כמה מאות שקלים לפרסומת.

שלא יתקבל הרושם שצריך לשכנע אותי. אני עוסקת בתחום הזה שנים במשרד.

לא, הדס, חבל על הוויכוח וחבל על הזמן. אנחנו ניכנס להקראה ואנחנו נקבע, הוועדה בראשותי תקבע שלפני שזה יובא לוועדת השרים, משרד המשפטים יתקן את אותם דברים שהוא צריך לתקן על מנת שלא יסתבר שזה לכל התוכניות אלא רק פרסומות.

לא, זה לא הולך ככה. אנחנו נגיד מה אנחנו רוצים והם יקבעו את הנוסח.

הבנתי.

הם יעשו את הנוסח ביניהם. בסדר, אין בעיה.

מקובל.

אתה אומר מה אתה רוצה והם מתקנים אחר כך.

מה שהממשלה צריכה לעשות במישור שלה זה הממשלה צריכה לעשות במישור שלה, אבל אם העיקרון שהוועדה מצביעה עליו הוא שתשדירי פרסומת מהשנייה הראשונה יהיו מלווים בכתוביות – אני שמה רגע את נושא הכתוביות – המשמעות היא שמלבד ביטול הפטור, צריך לקבוע באופן פוזיטיבי.

מה זה פרסומת?

לא. צריך לקבוע באופן פוזיטיבי בסעיף 3 שאומר שהחל מה-1 בינואר 2013, מאה אחוז מהתוכניות יהיו מלוות - - -

17' אולי.

הסעיף אומר היום שמה-1 בינואר 2013, מאה אחוז מהתוכניות יהיו מלוות בכתוביות. צריך להוסיף לחובה הזאת – כמובן, תחילת החוק לא תהיה מה-1 בינואר אבל צריך להוסיף מהחובה של המאה אחוז גם תשדירי פרסומות וצריך לכתוב את זה במפורש.

לגבי שפת סימנים, גם כאן אני לא רואה מניעה להכניס באותו תמהיל שקיים היום, אותם 5%, להוסיף לתוכניות גם תשדירי פרסומות, אבל זה כמובן - - -

מה זה התמהיל של ה-5%?

סעיף 7 היום קובע ש-5% מהתוכניות צריכות להיות מלוות בשפת סימנים.

בסדר. אנחנו לא נשנה את התמהיל, אנחנו רק נכלול גם פרסומות.

עוד נקודה אחת.

לא הבנתי. אם אנחנו אומרים מאה אחוז כן, אז אחר כך יש תמהיל, שחלק כן וחלק לא?

לא. החוק קובע בסעיף 3 מאה אחוז מהתוכניות צריכות להיות מלוות בכתוביות. סעיף 7 קובע גם כמה אחוזים מהתוכניות צריכות להיות בשפת סימנים.

אבל השאלה, אם את מכלילה את הפרסומות בפנים, האם זה אומר שזה מוריד את אחוז התוכניות שיהיו מתורגמות לשפת הסימנים.

אז נדאג שייכתב שלא יורידו.

צריך לשבת ולכתוב את זה.

ברור. רבותי, אני נכנס להקראה.

עוד נקודה אחת שצריכה להתברר, וזה מועד התחילה של החוק והתחולה של החוק. על אף שלא מדובר במעמסה - - -

נעשה 1 במרס אולי. לא נספיק.

גם צריך לאפשר זמן היערכות לפרסומות וגם צריך להתמודד עם הפרסומות שקיימות כבר היום.

לא משנה, פה אפשר ללכת לקראת.

אז ניתן שלושה חודשים או ארבעה חודשים, לא אכפת לי, לתחולה.

יכול להיות שנותנים תקופה ארוכה יותר.

כמה זמן את רוצה?

אני?

תגידי מה ההמלצה.

מה את מציעה, אביטל?

אני חושבת שאם אנחנו נלך על תקופה של 120 יום, זה הגיוני - -

בסדר גמור.

- - לדרוש, אבל צריך לשמוע.

אני לא חושב שצריך להתעורר ויכוח, יהיה 120 יום או 140 יום.

והאם אנחנו מחילים את זה רק על הפרסומות שמתחילות את השידור שלהן החל מיום פרסום החוק או דורשים אחורה, תחזירו חזרה את הפרסומות.

זו בעיה קצת יותר כבדה – צריך לנסח את זה – האם אנחנו דורשים להחיל את זה כבר על פרסומות שמשודרות או על פרסומות חדשות שיתחילו להיות משודרות מיום תחילת החוק. נכון?

כן.

אם את שואלת אותי, לא נחזיר את זה חזרה. נפתח עידן חדש, לא נלך רטרואקטיבית.

זאת אומרת, שהחובה ללוות את תשדירי הפרסומת בכתוביות וסימנים תתחיל בעוד 120 יום והיא תחול על כל פרסומת שהחלה את שידוריה מיום פרסום החוק.

נכון.

זאת אומרת, מי שמתחיל את הפרסום שלו עוד 120 יום או מי שמחיל את הפרסום - - -

מי שמתחיל את הפרסום שלו מתחילת החוק.

זאת אומרת, מעוד 120 יום.

נכון.

כל פרסומת שמתחילה מעוד 120 יום, חדשה, תהיה חייבת.

כן. אנחנו לא יכולים ללכת רטרואקטיבית, זה בלגן לא נורמלי, ואנחנו פותחים עידן חדש. זה ייקח כמה חודשים עד שכל הפרסומות יהיו עם כתוביות. בסדר?

בסדר גמור.

וגם ביחס להחלה הפוזיטיבית, זאת אומרת כשהוועדה משלבת בסעיף 3 הקיים ובסעיף 7 הקיים, הרעיון הוא שהאחוזים יימדדו על תשדיר פרסומת לא כחלק מתוכנית אלא רק על תשדיר הפרסומת.

ברור. מי מקריא? נקריא אנחנו, אביטל תקראי את.

יש כאן אנשים שאין להם את ההצעה.

הוועדה איננה מחלקת את הצעות החוק. אנשים אמורים להוריד אותן מאתר הוועדה אבל אנחנו נחפש את הצעות החוק וניתן לכם. אנחנו לא אמורים להכין למוזמנים את הצעות החוק.

אנחנו יכולים לבקש שהוועדה לא תצביע היום כי יש פה הרבה שאלות שעולות? אנחנו רוצים שתינתן הזדמנות לייעוץ המשפטי להביא נוסח שנראה אותו לפני שמצביעים.

תראי, החוק הזה מתגלגל מיולי.

עלו פה עכשיו הרבה שאלות חדשות, היו פה הרבה תיקונים חדשים.

תראי, את שמה אותי במין מצב כזה של בשביל מה התכנסנו. ידעתם על מה אנחנו הולכים לדון.

לא נכון.

למה לא?

כי זה לא הנוסח שהועלה.

כתוב בדברי ההסבר.

אבל הכוונה עכשיו היא להצביע על משהו אחר. שלא יתקבל הרושם, אנחנו כמובן בעד - - -

לשם כך מתקיים דיון בוועדה, מועלות הצעות, הוועדה בוחנת את ההצעות ומחליטה על מה היא מצביעה.

נכון.

בכל הצעת חוק, לא הנוסח שהונח לפניה הוא הנוסח שעולה לקריאות השונות במליאה. לשם כך מתכנסות ועדות של כנסת עם כל המוזמנים, שהשחיתו את זמנם והגיעו לדיון.

אני לא חושבת שהם השחיתו את זמנם ואני חושבת שיהיה נכון - -

אם הוועדה לא תצביע הם יצטרכו להגיע שוב.

- - אם תהיה לכולנו שהות לגבש את הנוסח ושהוועדה תראה את הנוסח כשהיא מצביעה עליו.

רן שטרית, ראש מטה שר התקשורת. אני הייתי אחראי, בין היתר, להסכמה עם חבר הכנסת המציע, עם חבר הכנסת עיסאווי פריג'. עד היום, זו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים שמבטלים את הפטור לגמרי. לביטול הפטור לגמרי יש השלכות שונות מאשר קיצוץ הזמנים.

ולכן, מה שהייעוץ המשפטי ניסה כאן להגיד, שהם מבקשים את הזמן כי יש השלכות של אחוזים, אחוזי הכתוביות מול התרגום הסימולטני, יש משמעויות של נוסח.

הם לא סתם ככה מנסים חלילה להשחית את זמן הוועדה. זה שינוי מההסכמה ולכן הממשלה לא הייתה מוכנה לנושא הזה. שוב, זו כמובן פררוגטיבה, למותר לציין.

כמה זמן הממשלה צריכה בשביל להיות מוכנה עם הנוסח אחרי ששמעתם פה את כל ההסכמות?

לוועדה אין זמן לזה. יש לה רשימה ארוכה של הצעות חוק. שיתכבדו ויגישו אחר כך הסתייגויות או בקשה לדיון מחדש השרים שיגישו אם תהיה להם בעיה עם זה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקיים עוד ועוד דיונים.

אנחנו נעשה את הדבר הבא. אנחנו נעשה הקראה, נשמע אם יש הערות להקראה הנוכחית, ואם יש דברים שאני אחליט להצביע עליהם, תוכלו להגיש הסתייגויות ואנחנו נתקן אותם.

אני מודה לאדוני. תודה.

"הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון מס' 6) (תשדיר פרסומת שאורכו אינו עולה על דקה(, התשע"ו-2016. הסעיף היום אומר – תיקון סעיף 10. לפני זה יבוא תיקון סעיף 3 וישולב בסעיף קטן (א) שלו: בנוסף לתוכניות יהיה כתוב "ובכל תשדיר פרסומת". אנחנו נשב כמובן על הנוסח עם משרדי הממשלה בשביל להבהיר את העיקרון שאומר שמאה אחוז מתשדירי הפרסומת, בלי לגרוע מכל האחוזים שיהיו לגבי התוכניות, יהיו מלווים בכתוביות.

צייני עוד פעם את הסעיף.

סעיף 3 לחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים).

אין את המילה "תוכניות".

יש משדר טלוויזיה.

צריך להוסיף בהגדרה.

כתוב: משדר טלוויזיה ילווה בכתוביות.

אין הגדרה למשדר פרסומת.

צריך להוסיף בהגדרות.

לא. תשדיר פרסומת, אם אנחנו עכשיו הולכים על הגדרה של "תשדיר פרסומת", זו הגדרה מאוד מורכבת מה זה תשדיר פרסומת. היא כמובן תשפיע באופן רוחבי.

אפשר לדעתי להסתפק בעובדה שכל רגולטור אחראי על המפוקחים שלו, יש לכל רגולטור את ההגדרה שלו מהו תשדיר פרסומת.

אצלנו אין. עד היום אין הגדרה.

איך אתם מפקחים על הפרסומות של הערוצים שמותרים בפרסומת? לפי מה אתם עושים את זה?

לפי כללים שקיימים אצלנו אבל אין הגדרה ספציפית ל"פרסומת" אצלנו.

אני יכולה להציע את ההגדרה שלנו.

אז שיבחנו את זה ושיבדקו.

מכללי הרשות השנייה, שיבוץ תשדירי פרסומות.

אני גם חושב שהרשות השנייה, טוב שהיא תציע כי החלק המהותי של שוק הפרסום נמצא אצלם.

אתם רוצים לשמוע את ההגדרה?

תשאירו לרשות השנייה לכבלים וללוויין לטפל בזה.

זה לא עניין שלנו. תתכנסו שניכם, אתם ברשות השנייה, ותקבעו מה זה תשדיר פרסומת. הוועדה לא תיכנס לזה.

נכון. ואיך אתם מפקחים על הביצוע.

אני חושב שכדאי קודם להגדיר ואולי אז להגיע.

נכון. בסדר.

החוק משתמש היום במונח של תשדיר פרסומת.

ומה הוא אומר?

אין שם הגדרה בחוק.

משרד התקשורת.

מבחינתנו אין בעיה שזה לא יוגדר פה.

אין לכם בעיה?

משרד התקשורת אומר שאין בעיה שזה לא יוגדר.

אם אין בעיה, אז אין בעיה.

את עורכת-דין לבנה?

כן.

ובסעיף 7, שמדבר על ליווי תוכנית בתרגום לשפת סימנים בשיעורים של 5%, יתווסף גם ליווי תשדיר פרסומת בתרגום לשפת סימנים בשיעור של 5%.

כלומר, אנחנו לא מעלים את התמהיל. מכניסים רק פרסומת גם לאחוזים הקיימים.

לאחוזים הקיימים, כשהמאה אחוז הוא מאה אחוז של תשדירי הפרסומת ולא מאה אחוז של תשדירי הפרסומת והתוכניות.

אוקיי. אתם הבנתם את זה?

אני הבנתי את זה.

לגבי סעיף קטן (ח) של סעיף 10, הוא יבוטל משום שהסעיף אומר: הוראות חוק זה לא יחולו על תשדיר פרסומת שאורכו אינו עולה על חמש דקות.

חמש דקות, את זה אנחנו מבטלים.

זה הליבה. הוא מבוטל.

סעיף 10(ח) מבוטל.

נכון. סעיף קטן (ח) של סעיף 10. עיקרון נוסף שהוועדה החליטה זה שהחוק ייכנס לתוקף בתוך 120 יום מיום פרסום החוק, והוא יחול רק על פרסומות שיחלו לשדר בפעם הראשונה באותו גוף משדר מיום כניסת החוק לתוקף.

לכן, עוד 120 יום, פרסומות שכבר נמצאות בקנה ימשיכו כרגיל, ורק הפרסומות החדשות, בעוד 120 יום החובה החדשה תחול לגביהן.

מצוין. יש עוד משהו שאתם רוצים להגיד לפני שאני מסכם?

(אומרת דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם:)

אני רוצה להוסיף. קודם כול, תודה רבה על הדיון החשוב הזה, ואני רוצה להוסיף למה שיונתן ממועצת הכבלים והלוויין אמר. הוא אמר ששפת סימנים לא מתאימה לפרסומת, אז זה כאילו להתעלם מקיום של אדם. פרסומות לא מתאימות למדיה. מה זה? לא מדברים על זה. מדברים על הנגשה והבנה של שפה של בן אדם, וזה כבר לא קשור לגודל או דברים כאלה, זה אפשר לפתור בכמה דקות של ישיבת צוות, אבל לקבוע אם זה מתאים או לא מתאים למדיה, זה קשור לנגישות של הבן אדם ולהבנה שלו. 50,000 אנשים חירשים בישראל זה לא דיון.

(אומר דברים בשפת הסימנים, להלן תרגומם:)

אני רוצה גם להוסיף שמאוד חשוב, אני מבין שמאוד קשה להנגיש מאה אחוז של פרסומות אבל אני חושב שאולי כדאי כן לתת קדימות לפרסומות של משרדים ממשלתיים שנותנים מידע חשוב לפרטים שקשורים גם לאנשים חירשים. לפעמים יש פרסומת, הודעות של מצבי חירום וכאלה דברים, וחשוב שזה יונגש – גם בשפת סימנים וגם בכתוביות.

גם כדאי להכניס את העניין של תשדירים למען הציבור, מה שנקרא "זמן קהילה".

בסדר. רבותי.

אני יכול להשיב?

לא, לא. משרד המשפטים שמע את הבקשה של שפת הסימנים ושמע גם מה הייתה התייחסות הוועדה.

יחד עם זאת, בתשדירים, מה שאנחנו קוראים תשדירי שירות, תשדירים לקהילה, תשדירים שעושים משרדים ממשלתיים – חיסכון באנרגיה, כל מיני דברים מהסוג הזה – אני חושב שצריך לשקול בחיוב את הוספת שפת הסימנים כי זה שירות לציבור, זה לא פרסומת - -

תודה רבה, היושב-ראש.

- - לצורך מכירת מוצר כזה או אחר או קידום. זה באמת שירות לאזרח, ולאזרחים עם מוגבלויות מגיעה אותה התייחסות ולא פחות מאשר לאחרים.

אז אני מציע שבניסוח – אתם הרי תנסחו – מה שנעשה עכשיו זה הדבר הבא. אנחנו נצביע על ההסכמות שסיכמה אותן עורכת-הדין אביטל.

סומפולינסקי.

אנחנו נבקש מכם לשבת עם אביטל ולנסח את הצעת החוק בנוסח ההסכמות שלנו. אני מוסיף להסכמות גם את הבקשה של תשדירי שירות למען הקהילה.

ככה הם נקראים, עורכת-הדין גרוס? תשדירים למען הקהילה?

אצלנו זה זמן קהילה, זה תשדירים למען הציבור.

יש לזה הגדרה.

אלה תשדירים בדרך כלל שעושים אותם משרדי הממשלה.

"תשדיר לשירות הציבור" - תשדיר או הודעה לשירות הציבור שאינו מיועד לקדם עניין מסחרי של גוף כלשהו, המשודר בלא תמורה, בין על-ידי בעל הזיכיון ובין על-ידי הרשות.

יפה. אני מבקש להוסיף שם את שפת הסימנים.

(מחיאות כפיים).

של התשדירים למען - - -

למען הקהילה.

למען הקהילה, שבמימון ממשלתי?

בדרך כלל עושה את זה הממשלה.

ממש לא בהכרח.

בדרך כלל. בדרך כלל עושים את זה הממשלה – משרד האנרגיה, משרד המדע.

זה יכול להיות כל מיני.

בסדר. אוקיי.

אצלנו זה לשיקול דעתנו.

- - -

אני מסביר. תשדירי שירות למען הציבור והקהילה, אני חושב שרובם נעשים על-ידי משרדי ממשלה, אבל גם אם לא על-ידי משרדי ממשלה, תוסף שפת סימנים. מה כל כך מסובך?

שינוי בחוק.

למה לסבך כל דבר? אני חושב שאפשר יהיה למצוא ניסוח - -

אני לא חולקת.

- - ואני סומך עליכם שהניסוח ישביע את רצוננו.

ישקף את החלטת הוועדה.

אני לא חולקת כמובן על החשיבות של הנושא, אני רוצה רק לומר שני דברים. אחד, שאנחנו צריכים לבדוק כי יכול להיות שכבר יש לזה מענה בתקנות נגישות השירות.

על אחת כמה וכמה.

ודבר שני, שבכל אופן, זה כבר חריגה מגדרה של הצעת החוק הפרטית הזאת.

בסדר.

ולכן יש פה נושא חדש. אנחנו נצטרך לבדוק.

גם אם זה מופיע בתקנות זה לא מונע לרשום את זה שוב.

זאת לא הצעת החוק הזו.

הדס, תקשיבי. רוב הצעת החוק, כל הצעת החוק הזאת נועדה לשלב אוכלוסיות עם מוגבלות בכלל הציבור בנושא הזה של הפרסומות. בתוך נושא הפרסומות אני לא רוצה לחייב את חברת אסם או חברת מסקרה לעיניים שמוכרת מוצר מסוים, לחייב אותם בשפת הסימנים. שמענו את הקשיים שאמר אותם יונתן, ואני מניח שהם נכונים.

לעומת זאת, בתשדירי פרסום או תשדירי שירות שמדברים על חיסכון באנרגיה, שמדברים על חיסכון בחשמל, מים, דברים מן הסוג הזה - - -

פיקוד העורף, זהירות בדרכים.

פיקוד העורף, דברים כאלה, אני חושב שאוכלוסייה של כבדי השמיעה, אוכלוסייה של חירשים, אוכלוסייה של מוגבלויות, הם צריכים לקבל את אותו יחס, את אותו טיפול, את אותו קשב שאנחנו נותנים גם לשאר.

אני לא חושב שצריכה להיות, לא בעיה כלכלית חמורה ולא בעיה ניסוחית. שבו על המדוכה, תכניסו את זה ובזה נגמר הסיפור.

צריך להכניס את האוצר לסיפור. אלה דברים שלא היו על השולחן עד עכשיו.

תכניסו את האוצר – לא תהיה הצעת חוק.

הנציגים של האוצר הוזמנו לישיבת הוועדה. הם פשוט הוזמנו.

אבל לא היה ניסוח.

אם הם בחרו לא להגיע, זה עניין שלהם.

אני מצביע.

אני רק רוצה להבהיר שהרעיון בתשדיר למען הציבור או הקהילה הוא שתתווסף החובה של שפת הסימנים בנוסף לחובה שהוא יהיה עם כתוביות.

כן. הוועדה מצביעה על העקרונות שלובנו ונקבעו, מבקשת. לפי דעתי, אני המצביע היחידי, אז אני גם בעד.

לא. למה? שני חברי הכנסת הם חברים נכבדים של הוועדה.

ואתם חברי ועדת הכלכלה.

באנו במיוחד.

ברור.

איזה הצלחה. חשבתי שבאתם לדיון השני.

גם לזה.

אז אני שואל: מי בעד העקרונות שלובנו וסוכמו?

הצבעה

בעד – פה אחד

העקרונות שסוכמו בישיבת הוועדה בדבר הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון מס' 6) (תשדיר פרסומת שאורכו אינו עולה על דקה), התשע"ו-2016, נתקבלו.

אנחנו מבקשים שההחלטות האלה ינוסחו בהתאם להחלטות של הוועדה, הצעת החוק תועלה לקריאה השנייה והשלישית והממשלה תחליט איך היא רוצה לעשות את זה – דרך ועדת שרים, דרך מנהרה כזאת או מנהרה אחרת.

אני מודה לכולכן ולכולכם על הדיון. תודה רבה.

חנוכה שמח.

חנוכה שמח.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.