הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 403

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ו' בטבת התשע"ז (04 בינואר 2017), שעה 9:30

1. הוזלת אגרת הרכב לנהגים, של חה"כ איתן כבל

2. הצעה לסדר היום בנושא: "חוק לתיקון פקודת התעבורה -הגבלת סכום אגרת רישיון רכב", של חה"כ אוסאמה סעדי

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב פרי

עבד אל חכים חאג' יחיא

אחמד טיבי

דפנה עין דור - מנהלת אגף כלכלה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ברוניסלבה חירמן - מרכזת בכירה כלכלת תחבורה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דור בלוך - רכז תחבורה באגף תקציבים, משרד האוצר

שמעון סודאי - יו"ר איגוד קציני בטיחות מקצועיים בתעבורה

יהודה בר אור - יו"ר ארגוני המוניות

שוקי שדה - מנכ"ל ארגון חברות ההסעה

נמרוד הגלילי - מנכ"ל הארגון להשכרת רכב וליסינג

שני רוזנבלום - מבקר, המשמר החברתי של הכנסת

נדבר שפירא פאיאנס - המשמר החברתי של הכנסת

נטע משה - המשמר החברתי של הכנסת

אתי בנדלר

לאה ורון

ר.כ., חבר המתרגמים

1. הוזלת אגרת הרכב לנהגים, של חה"כ איתן כבל

2. הצעה לסדר היום בנושא: "חוק לתיקון פקודת התעבורה -הגבלת סכום אגרת רישיון רכב", של חה"כ אוסאמה סעדי

גברתי מנהלת הוועדה, הרשמת, בוקר טוב לכם אורחים נכבדים. אני רוצה לומר לכם את הדבר הבא, אני מעלה כאן נושא ואני אקריא בדיוק את הכותרת שלו, כי יש גם הצעה לסדר היום: הוזלת אגרת הרכב לנהגים – זה הנושא שהנחתי על סדר היום ובלי שום קשר לכך, הצעה לסדר היום: חוק לתיקון פקודת התעבורה – הגבלת סכום אגרת רישיון הרכב, של חבר הכנסת אוסאמה סעדי.

רק כדי לסבר לכם את האוזן עד כמה הנושא הזה נמצא בליבת האכפתיות של הציבור, כשהעלית את העניין הזה וצולמתי – בוקר טוב אוסאמה, הזכרתי אותך כבר ואדוני מוזמן. מה שאני מנסה בעצם לומר כדי לסבר לכם את האוזן, יש את תכנית "הצינור" בערוץ 10 כפי שכולכם מכירים. הנושא הזה הועלה שם וגם התראיינתי. היו 2 מיליון ציפיות בקטע הזה, 40,000 שיתופים. ומי שסביב השולחן הזה ומי שצופה בנו ומבין את המשמעות של דבר כזה – חבר הכנת פרי – זה מטורף. זה דבר שהוא מאד - - -

אני רק יכול בהערת ביניים לקרוא לך שאני מהדור הישן. אני לא מסתכל על הצפיות ועל הדברים האלה, אבל אני מאמין לכל מילה שלך.

אני אגיד לך, היתרון בדברים האלה שזה דבר שהוא ניתן לבדיקה. זאת אומרת יותר מכך, היום הכלים הם כל כך משוכללים, שהוא יודע להגיד לך כמה כל אחד צפה בכל זמן נתון, איפה הוא הפסיק את הצפייה.

נכון, יש מי שיותר תמיד, על כל הנחה או על כל אגרה תמיד אפשר להגיד, אף אחד לא אוהב לשלם. זה נכון וזה גם לא פטנט ישראלי העניין הזה, שאנשים לא רוצים לשלם או לא אוהבים לשלם, אבל יש נקודות, יש אגרות שהפער בהן הוא כל כך גדול, הוא כל כך דורסני, הוא כל כך משמעותי, שאי אפשר להתעלם מזה. ותיכף אני אאפשר לגברת ממכון המחקר והמידע של הכנסת, שעשו עבודה יוצאת מן הכלל, באמת עבודה יוצאת מן הכלל, להציג פערים שכבר פורסמו, אבל כשמדובר על פערים של 300%, 400% ושלא נדבר על המשאיות ועל האוטובוסים, ששם בכלל אלה פערים מטורפים לגמרי. זה חסר כל שכל.

אני אומר לך, ידידי מאגף התקציבים באוצר - - -

איזה ידידי בסוף הגיע? מה שמך?

דור בלוך, רכז תחבורה.

כי לאודי אדירי יש עכשיו חגיגה בסנוקר. הוא שוחה עכשיו במים.

אנחנו התבקשנו על ידי הוועדה, ביטלנו דיונים והגענו.

ממש מרגש, תודה. מה שאני בעצם מנסה לומר לכם באמת, שזה נתפס כבר כחזירות. אם היה מצב למשל, שכמובן והוא לא יכול ויקרה באוצר כתפיסת עולם - בוקר טוב חבר הכנסת טיבי – שבו היינו יודעים למשל – ההכנסות או גובה האגרה גבוה ככל שיהיה, אבל כל ההכנסות הן קודש למאבק בתאונות הדרכים, שיפור, תחבורה ציבורית, הכל – אני אומר לכם – הציבור היה יודע להתמודד עם זה. דמה בנפשך למשל אגרת רכב במגזר הערבי, שהייתה חוזרת לתשתיות במגזר הערבי.

אנחנו מוותרים על הצעת החוק.

לא היה צריך הצהרות של מיליארדים, לא היה צריך הצהרות של כלום. אמת או לא, חברי?

מאה אחוז.

אדוני יושב הראש, אפשר? כי יש לי הצבעה.

אני כבר נותן לאדוני. אני הזכרתי כבר שאדוני הגיש את ההצעה לסדר ולכן אני אומר שזאת תהיה ליבת הדיון. יש גם התייחסות, האם נציג משרד התחבורה פה? כן. סליחה גברתי. וגם השר שלח לי מסרון - - -

איזה שר?

שר התחבורה, עם עמדתו ודעתו ואני גם אקריא אותה כאן כי היא חשובה מאד מאד לדיון הזה. כיוון שחבר הכנסת אוסאמה סעדי, חברי, ממהר וגם הניח הצעה דחופה לסדר היום, אז בבקשה, אוסאמה.

כן, אדוני יושב הראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו הגשנו הצעה לסדר בעקבות הצעת חוק שאני וחברי, ד"ר אחמד טיבי הגשנו, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה – הגבלת סכום אגרת רישיון רכב ושם כתבנו וביקשנו לחוקק חוק, שסכום האגרה לא יעלה על 10% מהשכר הממוצע במשק. ואז באנו בדברים גם עם ועדת שרים לענייני לחקיקה וגם עם שר התחבורה. אני מניח שעמדתו במסרון זהה לעמדה שאז אמר לנו, שהוא לא מתנגד והוא בעד זה, אבל יש בעיה עם משרד האוצר, שנמצאים כאן, שזאת בעיה תקציבית ולכן כמובן שאנחנו הצענו את זה מכיוון שאנחנו חשבנו וראינו שבאמת האגרה בישראל היא מהגבוהות בעולם.

אין לי מה להוסיף, אדוני יושב הראש, על המחקר המקיף שאתה וחבר הכנסת ניסן סלומיאנסקי ביקשתם. באמת רואים מהמחקר הזה את ההבדלים ואת הפערים הגדולים בין האגרות במדינות בעולם, ביניהן גם ארצות הברית וכו', ששם האגרה לא עולה על כמה מאות שקלים בעוד פה מדובר באלפי שקלים. אז יכול להיות שהאוצר מחפש מקורות תקציב, אבל אני חושב שפה – ואנחנו אמרנו – אנחנו לא רוצים להחיל את זה על משהו מסחרי ועל רכבים מסחריים ואוטובוסים וכל זה, אבל על רכבים פרטיים של משפחות רגילות, רצינו להחריג גם את זה.

ולכן אנחנו חושבים שצריך לקדם את ההצעה הזאת גם עם משרד האוצר ועם משרד התחבורה ואני נותן לחברי, אחמד טיבי להמשיך, כי קראו לי להצבעה בוועדת חוקה.

אני מסתפק - - -

בדברי קודמך.

כמו שנהג השופט מני - - -

להסכים.

למה לכתוב פסק דין של 20 עמודים.

צודק. בבקשה.

קודם כל אני רוצה להודות לך, אדוני יושב הראש וכמובן לציין, באמת בתודה מיוחדת, את המחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת. אני חושב שהונח בפנינו מחקר מקיף, מאיר עיניים ותודה רבה לכם.

שגם עונה באמת לשאלות שציפינו.

נכון, נכון מאד. הדבר השני – המסמך הזה מציג בסך הכל נתונים מאד מדאיגים. איך יתכן שבמדינת ישראל – מדינה מתוקנת, לפחות לדעתי – האגרה לכשירות תנועה של כלי רכב או טסט מה שאנחנו נוהגים לכנות, היא הגבוהה מהממוצע בכל אחת מהקטגוריות.

המדינה אומרת כל הזמן שהיא נלחמת ואדוני, נציג משרד האוצר, שר האוצר שלנו אומר שהוא נלחם בכל כוחו בכל מאודו ביוקר המחייה, אבל אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר בנושא יוקר המחייה, זה הגובה של האגרות או המיסים העקיפים שהמדינה גובה, במיוחד בתחום הרכב. אנחנו עוסקים היום בנושא של האגרה, אבל צריך לציין פה באותה נשימה שזו אגרת רישוי, המסים בקניית רכבים - - -

זה שוק של מאה מיליארד שקלים. זה השוק השני בגודלו אחרי שוק הדיור.

מחיר הדלק, המס שלנו הוא מעל 60% מהעלות לצרכן. אני לא רוצה כמובן להאריך, הדברים ידועים. ואם הייתה פה, גברתי נציגת משרד התחבורה, תחבורה ציבורית מה שנקרא יעילה, אפקטיבית, שנותנת מענה טוב בכל ימות השבוע, עם כל הכבוד בכל שעה, אולי הייתה איזו שהיא הצדקה לנסות ולהפחית את כמות הרכבים שבכבישים באמצעות הטלת מיסים שאנחנו משלמים אותם. אבל במדינת ישראל שנת 2017, התחבורה הציבורית עדיין מקרטעת, לא יעילה, למרות המאמצים של משרד התחבורה, וצריך לומר את זה.

ולכן אני חושב, אדוני יושב הראש, שזה נכון שמדינת ישראל תיישר קו או תנסה לפחות ליישר קו עם שאר המדינות בעולם, במיוחד בעניין השוויון בכלי רכב פרטיים, מבלי להתחשב במחיר הרכב ומבלי להתחשב בשנת הייצור שלו. אני חושב שזאת אחת הנקודות הכי חשובות ואני אסיים בשני משפטים, אדוני יושב הראש.

אני חושב שלא יכול להיות שמדינת ישראל שינתה – לפחות אמרה – את המדיניות שלה בשנת 2016, שרכב חדש שעל על הכביש בשנת 2016 לא יחויב בביצוע טסט במשך שנתיים, אבל אגרת הרישוי משולמת במלואה. אני חושב שזה פרדוקס.

אדוני יושב הראש, אני קיבלתי פניית ציבור בנוגע לעובדת הצורך בתשלום אגרת רישוי, למרות הנוהל החדש, שבו אין צורך לבצע את מבחן הרישוי בשנתיים הראשונות, ואני רוצה לשאול פה את נציגי הממשלה, גם את משרד התחבורה וגם את משרד האוצר, מה לענות לפונה?

מי ישלם על ימי המנוחה של העובדים בשנתיים האלה?

למה על בעל רכב לשלם את אגרת הרישוי המלאה, למרות שהוא לא נדרש לבצע מה שאנחנו קוראים טסט בשנתיים האלה. ואת התשובה שלכם אני אעביר ככתבה וכלשונה גם לפונה. תודה רבה אדוני.

תודה.

למרות דבריו של השופט מני, אני רוצה לומר - - -

בכל זאת אתה רוצה לכתוב עמוד.

כן, עמוד אחד בלבד. תשמע, בהשוואה למדינות אחרות רואים שהאגרה בישראל היא מהגבוהות. אני מתחבר לדבר אחד שיעקב אמר לגבי התחבורה הציבורית. מילא אם התחבורה הציבורית הייתה Talk your life, כמו ביפן למשל או בנורווגיה. היינו יכולים להבין זאת, אבל היות והתחבורה הציבורית לוקה, לא מספקת את כלל אזרחי מדינת ישראל, את כלל האזורים הגיאוגרפיים של מדינת ישראל – פריפריה וכדומה - - -

בהמעטה.

בלשון המעטה.

דרך אגב בנושאים האלה בעיקר בפריפריה יש שוויון כמעט מוחלט. לא מוחלט, אבל כמעט.

כן, אנחנו רוצים שוויון בדברים אחרים, מר כבל. ולכן זו הסיבה שחבר הכנסת סעדי ואני יזמנו את הצעת החוק, שהיא בדיוק עונה על אולי מאות פניות שאנחנו קיבלנו, שאני קיבלתי במשך כהונתי כחבר כנסת וכאן זה תפקידו של נציג ציבור, נבחר ציבור, חבר פרלמנט, לנסות לעשות הכל כדי להביא פתרון לסוגיה הזאת. והשאלה מה דעתו של שר התחבורה במסרון ואיך אפשר ללחוץ על משרד האוצר, ערב בחירות מתקרבות.

תודה, תודה. אתם צריכים זמן כדי להתארגן אצלכם ברשימה?

הקיטבג מוכן משנת 1999.

אוקיי. חאג', בבקשה ולאחר מכן גברתי ואז אני אומר כמה מילים ואני אאפשר לכם, או לפני כן התייחסות של גורמים מקצועיים נוספים. אין שום בעיה. נזרום, בבקשה, חאג'.

ברור שאני מסכים גם על חברי שהעניין של המחיר של האגרה צריך לרדת, אבל לא רק זה. כי כנראה שהעניין של הרכב הוא אחד המקורות המרכזיים אם לא המרכזיים בהם להכנסות המדינה, אחרת מה המשמעות שלן 287,000 רכבים חדשים רק בשנת 2016, שעלו לכביש וזה גם האגרות וגם הנכס וגם וגם ואחר כך כולנו סובלים מהפקקים, כאילו מטפלים בתחבורה ציבורית כמו שצריך ומכניסים רכבים רק כדי לקבל את המיסים שהם גובים. זה אחד.

שניים, מה התלות בין האגרה לבין נפח מנוע? כמו שגם בביטוח חובה אתה הולך בטח את הרכב שלך והחובה לא קשורה לערך שלו, למחיר המחירון של אותו רכב, אלא קשורה לנפח מנוע. יכול להיות שיש לך רכב בנפח מנוע גבוה, שהמחיר שלו הוא רק כמה אלפי שקלים ואתה משלם כמעט אותו מחיר על הביטוחים שלו וגם בזה צריך לטפל, כי זה גם לא הגיוני. זה פשוט לא מתיישב על הדעת, כי זה לא מקובל. אז גם אם אנחנו נטפל, נטפל גם בשני הדברים אלה. מה הקשר גם בין הביטוח לנפח מנוע? יש קשר?

אוקיי.

אתם יכולים להגיד איזה קשר יש בין זה לזה

תודה. נטע משה ממרכז המידע והמחקר של הכנסת, בבקשה. שוב, תודה לכם. הרבה פעמים נעשות עבודות ועבודות טובות, אבל לעתים אתם מצליחים להתעלות אף יותר על עצמכם. אמיתי, אני אומר את העניין. זאת אומרת שאתה מקבל - - -

מגיעה להם תודה.

נכון.

נכון. אתה מקבל עבודה ברורה, לא מצריכה יום לימודים ארוך, לא צריך עוד עבודת מחקר להבין מה נכתב.

תודה רבה ובוקר טוב. אנחנו שמחים תמיד להיות לעזר. קודם כל שאלת כלל המיסוי ואגרות ונטל כספי על החזקת כלי רכב, היא כמובן שאלה מאד רחבה והיא שאלה בפני עצמה. זה לא מה שהתבקשנו לעשות.

נכון.

התבקשנו לבדוק ספציפית על אגרת רישוי רכב ויש מארג שלם. אם מסתכלים בעולם, יש מארג שלם של אגרות ומיסים שמוטלים על נהגים, חלקם קבועים, חלקם משתנים, חלקם תלויים בנסועה ובזיהום ומקום מגורים וצריך לזכור שאם מנסים לעשות בדיקה כזאת, היא לוקחת בחשבון הרבה מרכיבים ויכול להיות שגם שם ישראל תצא גבוהה, כי אם נכניס לתוך זה מיסי קניית רכב, מיסי דלק, בלו, זו השוואה רחבה מאד.

מה שאנחנו עשינו וזה לא מייתר את האפשרות והצורך לבדוק פרטנית אגרה מסוימת ולהשוות אותה לעולם ואפשר מזה ללמוד הרבה מאד, שכן פחות או יותר כולם משתמשים באותן קטגוריות כשאנחנו מדברים על כלי רכב: כלי רכב פרטיים, מוניות, אוטובוסים, כלי רכב למשא כבד. אז כמה שאלות שעולות מתוך ההשוואות האלה זה דבר ראשון מה מטר האגרה. השאלה אם אנחנו מדברים על אגרת בעלות תקופתית, שנתית, אגרת רישוי או אגרת כשירות תנועה לרכב. אנחנו רואים שמדינות נותנות על זה את הדעת. הן מבחינות ולכן הן גם קובעות את התמריץ ואת גובה האגרה בסוג שונה - - -

גם שם שני התשלומים הם נפרדים.

הם נפרדים, הם שונים. לפעמים אנחנו נראה שאגרת כשירות תנועה, טסט, קשורה במאפיינים של הרכב ואגרת רישוי לפעמים קשורה בדברים אחרים, רצון להוריד את הזיהום ולכם בודקים נסועה, נפח מנוע, דברים אחרים. לפעמים אפילו מקום מגורים – אם זה אורבאני או לא אורבאני.

נקודה שנייה, מהבדיקה שלנו עלינו גם על השאלה בכלל מה מנגנון הגבייה ביחס לכלי רכב שונים ומה מטרת האגרה הזאת בכלי רכב שמשמשים להסעת נוסעים או לכלי רכב פרטיים.

עניין שלישי זה מה מועד ביצוע הבדיקה, מה התדירות והוא משתנה מאד. יש מנגנון שמשתנה בכל מדינה והשאלה אם גובים את האגרה בזמן שלא מבצעים את הטסט. והדבר השלישי זה מה הפרמטרים שקובעים את גובה האגרה. אז מבין הממצאים שבדקנו, קודם כל אם נדבר על היקפי האגרות בישראל, זה משהו כמו 4 מיליארד שקלים בשנה, קצת יותר וזה ממש מעל 90 - - -

אבל זה סך כל האגרות.

אגרות רישוי, רק אגרות רישוי.

רק רישוי?

כן, וזה כ-98% מהאגרות של משרד התחבורה.

כמה זה?

קצת יותר מ-4 מיליארד שקלים.

לא, לא, 4 מיליארד שזה באחוזים כמה?

98% מהאגרות של משרד התחבורה, כן. זאת אומרת שמובן שזו האגרה העיקרית.

לא כולל כמובן של רשות שדות התעופה?

לא.

כולל אגרות הטיס? כולל אגרות ספנות?

לא כולל - - -

לא כולל אגרות רשות שדות התעופה, את כמובן צודקת. אגרות רשות שדות התעופה הולכות לרשות שדות התעופה ולא לקופת משרד התחבורה ומשרד האוצר, ולכן ההפרדה.

עכשיו, ממה שאנחנו בדקנו, אנחנו בדקנו מדינות מערביות גם באירופה, גם מספר מדינות בארצות הברית, שכמובן גם הן מתמודדות עם שאלות של מיסוי, נסועה, זיהום וכיוצא בזה. הפערים הגדולים שנמצאו בישראל הם בכל אחת מהקטגוריות. בכל אחת מהקטגוריות של כלי רכב פרטי, משאיות, מוניות, אוטובוסים, דו גלגלי – בישראל הנתונים הם גבוהים יותר. הפערים הגדולים ביותר הם בכלי רכב פרטיים, שאנחנו מדברים בין 300 ל-400%, תלוי איך בודקים. גם אם אנחנו לוקחים בחשבון שווי כוח קנייה, הפער הוא כ-300% לעומת ממוצא המדינות.

אם אנחנו מדברים על רכיבי משא, זה קרוב מאד, זה 290%, מוניות 230%, אוטובוסים זה כבר פחות, זה בסביבות ה-120% ורכב דו גלגלי – 80% עד 100%, תלוי איזו קטגוריה בודקים שם.

הנקודות הנוספות שרואים ופה כן יש שוני ביחס למדינות אחרות: גובה האגרה בישראל לוקח בחשבון את שנת ייצור הרכב ואת מחיר הרכב. אלה דברים שלא נראו במדינות אחרות. עולות פה שאלות שעל פניו אם זה אגרה שנועדה לבדוק כשירות תנועה, אז רכב שהוא חדש יותר, הוא גם אמור להיות בטיחותי - - -

תקין יותר, כן.

כן. הדבר האחר הוא שההשוואה בין כלי רכב פרטיים לכלי רכב להסעת נושאים, אנחנו רואים שבמדינות אחרות, גם אם האגרה לא תמיד שונה, התדירות של בדיקות כלי רכב להסעת נוסעים, מתוך הטעמים שהם מסיעים הרבה אנשים ולכן זקוקים ליותר בדיקות, היא יותר. עם השנים זה אפילו עולה בחלק מהמדינות לכל כמה חודשים או לחצי שנה בדיקת כשירות.

בזה בעצם אנחנו נסיים ואנחנו נגיד שהבדיקה לקחה 5 קטגוריות ולקחה כמה וכמה מדינות. בכולן אנחנו גבוהים. הפערים והמנגנון בין כל מדינה הם שונים, אבל השאלות הן בעצם כן אותן שאלות. אז אמרתי שסיימתי. הצגנו את הנתונים.

אוקיי. אתם לא בדקתם את זה למשל, האם במדינות אחרות ההכנסות מאגרת רכב נכנסות לפיילה הגדולה של האוצר, כל אחד במקומו, או הוא מכוון משימה.

אז אני אגיד קודם כל שבהרבה מדינות הדברים כן נכנסים לקופת המדינה, אבל את זה לא בדקנו. יש מדינות שהדברים הולכים ישירות למכוני הטסטים. לדוגמא בארצות הברית יש בדיקות זיהום לדוגמא, ששם כל מדינה מחליטה איך לעשות את זה. חלקן רק אם אתה גר במקום עירוני אתה עושה, וזה הולך לביצוע בדיקה באופן ישיר ולא כאגרה ולא כמס.

אוקיי, תודה רבה לך. אנחנו נעשה סבב. שמעון סודאי, בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול.

אני שמעון סודאי, יושב ראש איגוד קציני בטיחות. אני מצטרף ליתר הדוברים ואני אגיד ככה: רכב זה היום מוצר צריכה בסיסי. הוא משפיע על כל בעל משפחה. אם אנחנו נוזיל את האגרה, ההוזלה היא לבעל הרכב, לא לנהגים. בואו נקפיד בנושא הזה.

דבר נוסף, אני חושב שצריכים ליישר קו לא רק לגבי גובה האגרה, אלא גם להתאים את המצב העכשווי. אני לא יודע אם מחקר הכנסת בדק ומצא שבאגרת רישוי הקיימת היום יש גם תשלום על אגרת רדיו.

נכון.

וזה דבר שאם אנחנו - - -

האזרח מממן היום לפי דעתי, סליחה שאני קוטע אותך, את התאגיד, לא? תיזהר, זה מוקש. אני צוחק.

זה לא מוקש. אני יודע שהיום ברכבים החדשים יש מערכת מולטי מדיה והם יכולים לשמוע דברים אחרים ולא רק את הרדיו ויש היום גם רדיו אינטרנט, אז אני לא מבין למה אנשים מסוימים צריכים לשלם את המס הזה.

דבר נוסף, יש גם דברים לא ברורים ושהם מתפספסים בדרך. אגב, אנחנו כאיגוד קציני בטיחות, התנגדנו למהלך הזה, שאם אנחנו משלמים רק את האגרה ולא עושים טסט. אז אני רוצה להגיד כמה דברים שאנחנו מפספסים בדרך, זה גם חשוב שנגיד אותם. אחד, זה הונאה של ציבור מכיוון שעושים טסט אז בודקים את הקילומטר ברכב וזה לא מתבטא על שלוש שנים. הדבר הנוסף זה כל מה שקשור לגבי בדיקת הרכב עצמו. בדיקת זיהום אוויר. זאת אומרת המחוקק מצד אחד אומר אני רוצה לעשות מס ירוק ולבדוק את המכוניות ומצד שני שלוש שנים לא בודקים אותן. אז מה עשינו עם זה?

בכל מקרה, אם אנחנו מדברים על יוקר המחייה, אז שאנחנו מדברים על אגרת רישוי, אם אני לוקח רכב שאני משלם עליו בסביבות 1,000 ומשהו שקל לשנה, אם זה בעל הרכב, אז זה בעל המשפחה, אז זה פוגע בתקציב שלהם, אבל אם זה מגיע לחברה שיש שם עשרות כלים ולא משנה כרגע אם זה בבעלות או אם זה בליסינג, כי בסך הכל אחר כך זה מסתדר עם המחיר החודשי, אבל זה פוגע במגזר היצרני. למה? כי ברגע שהמס הזה או המיסים האלה מוטלים על אותו בעל חברה, הוא משית אותם על האזרחים בשירות שהוא נותן להם.

ולכן מאד חשוב שהנושא של אגרת רישוי, אם הוא יורד, הוא גם מוריד את יוקר המחייה.

אוקיי, תודה. שוקי שדה, בבקשה. שם ותפקיד לפרוטוקול.

שוקי שדה, מנכ"ל ארגון חברות ההסעה בישראל. אנחנו היום עדים לאיזו שהיא מהלומה שנוחתת על נושא מערך האוטובוסים בכל הפעילויות שנעשות במסגרת הרגולציה. מטילים עלינו כל מיני מיסים, כל מיני התקנות. המצב מביא לכך שאנחנו נמצאים במצב לא טוב מבחינת הכספים. לאור המצב הזה, גם האגרות הן נתח מאד מאד כבד, למרות שזה לא ביג דיל מבחינת המחיר, אבל כשיש לך כמות גדולה של אוטובוסי, הדבר יוצר, מגיע למאות אלפים לתשלום רק לגבי האגרה.

אם אנחנו הולכים ובודקים את כל מערך אירופה, שאני בזמנו כמנהל אגף הרישוי הסבתי את הרישיונות למערך האירופי, אנחנו באים ורואים שהתשלום שאנחנו משלמים הוא פשוט גבוה ב-400% ממערך הכספים שנמצא באירופה, ממספר מדינות. ואני אתן דוגמא של 2 מדינות כושלות – אחת יוון, השנייה צ'כיה, שנמצאות כרגע בכן לא בשוק המשותף. אחת משלמת 117 שקלים לשנה – לגבינו אני אומר מבחינת שקלים, השנייה משלמת בסביבות 300 שקלים לשנה לאגרה, כך שהמצב מביא אותנו לאיזה שהוא גורם שאנחנו משלמים במסגרת האגרות כמות כסף גדולה פי ארבעה ממה שמשלמות מדינות אחרות.

אני רוצה לבוא ולומר, אני לא יודע אם כבוד יושב הראש יודע, או חברי הכנסת יודעים, שאנחנו נמצאים עכשיו בתהליך של הורדת המס מהדלק. כלומר, מערך האוטובוסים ומערך המשאיות מתחיל מהשנה הבאה ויכול להיות שאולי משנת 2018, להתחיל להוריד לנו את המס שאנחנו משלמים מבחינת המס של הדלק – מקבלים, המשוב. והתוצאה מביאה לכך ש - - -

על בלו.

על הבלו, כן. המשיבון. החזר על המשיבון. התוצאה מגיעה למצב כזה שפעמיים אנחנו מפסידים והתוצאה היא חמורה מאד. אני מקבל כל מילה ממה שאמרו פה חברי הכנסת לגבי ההשוואה, לפחות למדינות אירופה. תודה רבה.

אוקיי, תודה. ברשותכם, לפני שאני מעביר את רשות הדיבור אליכם, אני רוצה להיות יותר ממוקד. פתחתי ואמרתי שאף אחד לא אוהב לשלם, אבל יחד עם זאת, במקרה הזה, זה לא המקום להסתכל על הדברים בצורה הזאת. גם לפני הנתונים שפורסמו כאן, ישראל מובילה בכל פרמטר. אני לא פגשתי בדו"ח שלכם איזו מדינה אחת שמדינת ישראל גובה פחות ממנה. בכל המדינות שנבדקו היא הכי גבוהה בכל פרמטר ולא משנה איזה סוג רכב ומה הנפח שלו. מכל זווית שאתה בודק את זה, ישראל מובילה בצורה משמעותית.

נכון, יש כאן הכנסה בסדר גודל לא פשוט – 4 מיליארד שקלים שהמדינה בסיטואציה כזאת גם תרצה לדעת איך היא מחזירה את הסכום הזה.

תראו, אני מקבל גם התייחסויות של אנשים שאומרים מה זה, צריך אגרה עוד יותר גבוהה כדי להוריד את הנפח. הנקודה היא כזאת, מי שסבור או חושב שהעלאת מחיר אגרת הרכב תוריד את נפח התנועה – טועה.

בחיים לא יורידו.

לא תהיה ירידה של רכב אחד מהכביש. אתה יודעים מה? גם באוצר לא רוצים שירד. אם זה 4 מיליארד – כל פעם שמודיעים על עוד - - -

זה כוח נסועה יפה.

כוח נסועה מדהים. מה כן יכול? ואני אומר את זה לכל אלה שכותבים לי, אם תהיה תחבורה ציבורית במקום אחר, במובן הזה של ליגה אחרת, אין ספק – ואנחנו כאן הוועדה שעוסקת במשרד התחבורה, מפקחת על עבודת משרד התחבורה, קודם כל בתשתיות, לא דומה לשום דבר שהיה אי פעם בישראל. צריך שהדברים ייאמרו.

אם תקופת רבין, זיכרונו לברכה, הייתה תקופה של מהפכה בתשתיות, בא השר ישראל כץ וייאמר לזכותו לקח את זה למקומות שלא הכרנו.

אבל התוספת של מספר הרכבים על הכביש לא פתרה את הבעיה.

לא, לא, זה הרבה מעבר. כי התחבורה הציבורית, שגם התפתחה מאד, אבל היא התפתחה ממקום מאד נמוך, אז כמעט לא שינוי אתה רואה אותו שינוי של כמעט מאה אחוז. והתחבורה הציבורית בישראל עדיין היא תחבורה ציבורית מפגרת. נכון, מאתמול כבר אסור להשתמש במילה הזו, משלשום. זה עבר בקריאה שנייה ושלישית. אתה אחד היוזמים.

אבל התחבורה זה לא בתוך החוק.

כן, נכון. מה שאני מנסה לומר לכם בשיא הרצינות, שאני אומר את זה גם לשר ואנחנו נקיים על זה דיון, על כל התשתיות ועל נושא ישראל עומדת. פיתוח התשתיות הגיע גם הוא כמעט לסוג רוויה וצריך להסיט את מה שעשה השר בתשתיות, צריך להסיט לתחבורה ציבורית אבל הייתי אומר באופן אפילו דורסני כמעט, כי אם לא, לא באמת תהיה דרמה אמיתית בתהליך הזה, כמי שיוצא מראש העין. אבל אף אחד כבר לא יכול לרשום פטנט על זה. אני לא יכול להגיד ראש העין יותר קשה מהכניסות לתל אביב או מהיציאות ממקומות כאלה ואחרים, מכפרים או יישובים ערביים. אין. היום כולם – פקוק. מכפר קאסם ועד ראש העין – כולם - - -

תתחיל מטייבה.

טייבה זה כבר יותר צפונה.

גם בתל אביב הכל מפוקק. כל כביש 5 מפוקק.

נכון, הכל פקוק.

רשום לך בווייז מתי אתה מגיע.

כן. לכן מה שאני מנסה לומר בעניין הזה, אילו ידענו למשל ש-4 מיליארד האלה – מחציתם למשל – ממש צבועים לפי קטגוריות כאלה ואחרות לתחבורה ציבורית למשל, זה סיפור אחר. אני יודע את זה. אתה תגיד לי זה נכנס לפיילה וזה חוזר בדרך אחרת. לכן אני לא מקבל את הגישה הזו ואני אומר לכם – אנחנו יוצאים למסע. אני יוצא למסע - אין לי ספק שחברי יצטרפו אלי - להורדה משמעותית של מחיר אגרת הרכב ושוב, הסיפור המרכזי הוא הגובה שהוא חזירי, הוא ממש נשך.

אני רוצה גם להבהיר, למשרד התחבורה אין יד ורגל בתהליך של קביעת האגרה. הוא גם לא מרוויח באופן ישיר מגובה אגרה כזה - - -

לא, אבל משרד התחבורה קובעים חלק מהמדיניות.

לא, לא, לא, ממש לא. תאמין לי, כבר בדקתי את זה. עכשיו אני עושה כאן פאוזה, אני נותן למשרד התחבורה, למי שירצה, ניתן לאוצר ונסכם.

אני גם מבקש לדבר.

טוב, נגמר הסיפור.

המשפט הראשון של השופטים.

המשפט הראשון, כן. השופטת אמרה שהמחבל לא היווה סכנה.

אז הוא יורשע ויקבל עונש קל.

זה דיון אחר. בבקשה, כן גברתי, שם ותפקיד לפרוטוקול. שלום לך.

שלום, בוקר טוב.אני דפנה עין דור, מנהלת אגף כלכלה במשרד התחבורה. אז קודם כל רציתי

רק תחזרי על התואר. אני הייתי תחת הרושם של ה - - -

אל ההודעה הדרמטית.

של ההודעה, כן.

מנהלת אגף כלכלה במשרד התחבורה. אז קודם כל מעבר למה שאני עוד מעט אתייחס לנושא האגרה ספציפית, אני רוצה להתייחס קצת לנושא של התחבורה הציבורית והשקעות בפיתוח תשתיות. אז באמת משרד התחבורה בשנים האחרונות בתנופת פיתוח תשתיות בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים, גם בנושא של פיתוח כבישים, רכבות, תחבורה ציבורית לצמצום פערים של שנים רבות, שיפור השיפור בתחבורה הציבורית, רפורמה של הורדת תעריפים. את מה שאנחנו יכולים לעשות בכלים שעומדים לרשותנו ותוספת כלים, אנחנו עושים במלוא המרץ.

לעניין האגרה. אגרת הרישוי, כמו שכבר נאמר כאן, זו אגרה שנגבית, בשונה ממה שנאמר על ידי מחלקת המחקר, מדובר פה באגרת רישוי שנתית של רכב, לא מדובר על בדיקת כשירות. בדיקת הכשירות מבוצעת במכון הרישוי ובגינה משולם מחיר נפרד בגין הבדיקה - - -

כתנאי לביצוע אגרה.

שמשולם ישירות למכון הרישוי. כאן מדובר באגרה שמשולמת לאוצר המדינה בגין רישוי שנתי של רכב.

כתנאי לביצוע בדיקת כשירות.

כן, ואתה משלם שם עוד 100 ומשהו שקלים.

זה הם בודקים את התשלום, אבל זה לא בגין כשירות הרכב. הכשירות נבדקת במכון הרישוי ומשולם בגינה - - -

תשלום מיסוי ארנונה הוא תנאי לרישום בטאבו. מה זה קשור?

נכון, זה כתוב במסמך בצורה מפורטת. אנחנו מודעים להבדל הזה.

בסדר, אז אני רק רוצה לחדד את הדבר הזה. מדובר פה על רישוי שנתי של הרכב. האגרות מועברות ישירות לאוצר המדינה. ההכנסות מאגרות לא מגיעות למשרד התחבורה וכמו שנאמר, משרד התחבורה לא יכול להשפיע על גובה - - -

אבל מה עמדתו?

מיד יפורט המסרון.

רגע. אז עד עכשיו משרד התחבורה אינו יכול להשפיע על גובה האגרות בהעדר אישור של משרד האוצר, שהכסף מגיע אליו.

משרד התחבורה תומך בהפחתת אגרת הרישוי.

אוקיי. תודה גברתי.

תומך בהפחתה או בביטולה?

בהפחתה.

עבור מה היא נגבית למעשה?

אגרה נגבית בגין הרישוי השני של הרכב.

הרישוי-רישום כאילו.

רישוי שנתי של הרכב והשימוש בתשתיות.

השימוש בתשתיות?

אוקיי, תודה.

איתן, אולי היית עושה שתי דקות הפסקה, או שלוש, כי אף אחד פה לא מרוכז.

כדי להתעדכן בפסק הדין.

כן, כן. מי רוצה עוד, לפני שאני מעביר את רשות הדיבור? בבקשה אדוני, שם ותפקיד לפרוטוקול. יהודה אני יודע.

אתה בחור טוב, מה אני אגיד לך? שכחת אותי לרגע.

כן, ממש. יהודה, בבקשה.

יהודה בר אור, יושב ראש איגוד נהגי המוניות הארצי. קודם כל אגרת ענף המוניות שלנו, ואני חייב לדבר על שתי נקודות, גם על הנקודה של האזרח, כי יש לי גם פרייבט וגם מונית כמובן, ואני חושב שהאגרה פה היא לא רק פי שלושה, כי אם אנחנו משלמים פה בין 799 שקלים ל-1,055 שקלים אגרה שנתית ובכל העולם שאני בדקתי, לפחות בצ'כיה, יוון ואיטליה, זה 275 שקלים, אז זה הבדל ענק מאד, במיוחד כשרוצים להקל, להוריד לנו מחירים, אבל מפחיתים לנו גם את ההכנסות שלנו, אבל את ההוצאות שלנו אף אחד לא מפחית. זו בעיה ראשונה.

בעיה שנייה, אני יכול לספר קוריוז על העניין, שבמשך 15 שנה לקחו לנו 2% התייעלות על הדלת שלנו, שהיא לא עקומה – האוצר. אז זאת אומרת כל פעם ממציאים פטנט איך לקחת כסף מהאזרחים ובמיוחד מאנשים כמונו, שחיים מהרכב ולא יכולים לסרב לשום דבר. וזו נקודה שפה עלית על הנקודה הנכונה, שצריך להיכנס לתוך הנושא הזה לעניין של הפחתה, כי יש פה גזל. גזל של הציבור. גזל. מספיק כבר לרכוב על כל האנשים הכי קטנים.

לוקחים פה פרייבט, כמו שאני יש לי פרייבט בבית שהוא בקושי שווה 40,000 שקלים ולוקחים עליו 1,543 שקלים והאגרה נמצאת פה מול פני, אם מישהו ירצה לראות את זה, כשבעולם משלמים 65 שקלים לשנה. אני משלם 1,543 שקלים על האגרה הזאת, שהיא פה מול העיניים, אני יכול להראות את זה לכל הוועדה. עד כמה אתם רוצים לסחוט את הציבור ואת האנשים ועד כמה אתם רוצים לקחת מאיתנו את הרווח שאנחנו יכולים להביא. המשפחות נפגעות מכם. הדרך שאתם חושבים היא לא טובה.

אתם חושבים שהכל מותר לכם לעשות והאזרח הקטן צריך לבוא ולהתכופף ולהתכופף ולהתכופף, עד שבסוף לא יראו אותו מתחת לשולחן גם. תפסיקו עם זה. תתחילו לחשוב בהיגיון. תפסיקו לייצר כסף בלי היגיון. תודה.

תודה אדוני. שמעון, עזוב.

משפט קצר.

בבקשה.

אי אפשר להגיד על אגרת הרישוי שהיא מס פיסקאלי, מכיוון שרק מי שמחזיק ברכב משלם את האגרה הזאת ואנחנו משלמים את הכסף אחר כך גם במס על הדלק. לכן אני חושב שלהשית את הדבר הזה ולהגיד שזה מס פיסקאלי, או שזה יכול לפגוע בהכנסות המדינה, זה פוגע רק באותם בעלי רכב.

אוקיי, תודה. כן, בבקשה, נציג האוצר, שם ותפקיד לפרוטוקול.

דור בלוך, רכז תחבורה באגף תקציבים במשרד האוצר. ראשית אני מחויב להגיד שתקציב 2017-2018 אושר ולפי חוק יסודות התקציב כל החלטה שמשמעותה הפחתת הכנסות או הגדלת הוצאות דורשת גם צעד מאזן מהצד השני.

שנית, כמו שאמרה נציגת משרד התחבורה, בניגוד לכותרת של דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שאני בטוח שנעשה במקצועות, גם מהיכרותי עם נטע וגם מהיכרותי עם מרכז המחקר והמידע, האגרה היא לא אגרה לבדיקת רכב, אלא היא אגרה לשימוש ברכב ובמובן הזה אגרת הרישוי הממוצע היא 1,370 שקלים, בעוד ההשקעה הממוצעת לרכב היא מעל 2,100 שקלים. ולגבי הנקודה שהעלו חברי הכנסת, לגבי ה - - -

לא, לא הבנתי. תסביר לי.

אז תסביר מה ההשקעה.

אגרת הרישוי הממוצעת היא 1,370 שקלים – הייתה בשנת 2015.

אגרת הרישיון.

אגרת הרישיון הממוצעת, בעוד ההוצאה על תשתית כביש - כלומר מה שמשתמש אותו הרכב, הייתה 2,100 לשקלים לרכב לשנה. ולכן לנושא הקשירה, לא רק שהאגרה הזאת משמשת לתשתית הכבישית, אלא שהעלות של התשתית הכבישית היא גדולה בהרבה והמיסים של אזרחי המדינה - - -

זאת אומרת אני משלם את האגרה שסיפרת, אבל אתה אומר שהמדינה היא בהפסד עלי.

כן.

זה מה שאתה אומר? זאת אומרת אם אין לאחמד טיבי או למישהו אחת תשתית בטייבה, זה פחות מ- - -

אני אגע - - -

זה אומר שאנחנו מסבסדים את הכבישים שלך.

אתה לוקח ממנו - - -

הנקודה של חבר הכנסת פרי היא נקודה מצוינת, אני אגע בה. היא בהחלט נקודה מצוינת.

אני לא ידעתי שכל ילד שנולד, נולד עם חוב.

בוא , רק תסביר את עצמך.

אנחנו מסבסדים בדיוק כמו בקופות החולים גם.

מאד חשובה.

בבקשה, בבקשה.

לגבי סוגיית השוויון – במסקרת החלטת ממשלה שהתקבלה בדצמבר 2015, כמדומני, שבה נעשה שינוי במנגנוני ההקצאה לטובת היישובים הערבים במדינת ישראל, הוחלט שאחוז קבוע וגדול יותר מחלקם באוכלוסייה, יושקע בתחבורה במגזר הערבי ואכן - - -

הגיעה אלינו שמועה כזאת.

ואכן אני חושב שנעשים צעדים משמעותיים לא רק ברמת השמועה.

ולא האמנו.

אם יערך דיון יעודי על נושא התחבורה במגזר הערבי, נשמח להגיע ולהציג את הנתונים במובן הזה שכמובן לא נמצאים איתנו כעת.

והנקודה האחרונה שרציתי להעלות, היא שמבחינת מדיניות המשמעות – עמדתנו המקצועית – הורדה של עלויות של שימוש ברכב פרטי תביא לעלייה בשימוש ברכב פרטי. השנה האחרונה הייתה שנת שיא בייבוא של רכבים פרטיים. בנושא הגודש בכבישים כבר נגעו חברי הכנסת. נושא הרישיון לפי מחקר, גם מצוין של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2011, מהווה 4.7% מעלויות החזקת רכב בישראל, בעוד עלות הדלק היא 31%. המשמעות היא שאם אנחנו מדברים בפרמטרים של יוקר המחייה, העלאת השימוש ברכב פרטי והגדלת הגודש, עלולה להביא דווקא להגדלת יוקר המחייה למשתמשים שמשלמים את האגרה.

אוקיי, תודה. אני רוצה לומר לך כך לסיכום: תשמע, אני חלוק עליכם ואני חושב שחברי, חברי הכנסת חלוקים ובגדול.

התחשיב שלכם לגבי האזרחים המשתמשים – זאת אומרת הרי לא יתכן שכאן העלויות של המדינה על הכבישים, הן יותר גדולות מכל מדינה אחרת בעולם. זאת אומרת בסוף בסוף הרי זה מקור ההשוואה.

כן, אבל ההשוואה שמרכז המחקר והמידע עשו ואולי הם יוכלו לדייק את זה יותר טוב, מה שהם דיברו עליו זה על האגרה בגין הבדיקה בלבד. זו הייתה הבדיקה. יש מערך שלם של מיסים שמשתנה בין מדינה למדינה. יכולה להיות דוגמה שבצרפת וגרמניה מרבית התשתית ממומנת ממיסים שהם בכלל מקומיים, ככה שההשוואה לעניין הזה היא - - -

אז התוספת במספר הרכבים שמייבאים זה כדי לסגור את הפער? כדי להתקרב יותר ל-2,000 שקלים?

מי שמייבא את הרכבים הפרטיים זה לפי הביקוש של האזרח. אנחנו כמובן לא מעודדים את הנושא הזה.

הבנתי. אתם לא מעודדים. אתם לא צד בזה. אתם מחוץ למדינה.

שימוש בתשתית – האם זה לא נקרא - - -, כי כן אז צריך לגבות גם מהולכי רגל

סליחה, אני חוזר ואומר לכם, צודקת מנהלת הוועדה, זה קודם כל מה התכלית הראויה, על מה אתה גובה. מה אתה גובה ומה אתה מקבל בתמורה. האם יש קורלציה? האם יש יחסי גומלין בין הכותרת של האגרה – האם אתה מקבל? נכון לרגע זה אנחנו לא מקבלים את התמורה ההולמת, לפחות כפי שאתם מתיימרים, ולא רק שלא מקבלים, למרות ההשקעות הגדולות, הפער רק הולך וגדל כל הזמן.

אני חוזר ואומר לך, ולא יעזור ולא צריך בשביל זה אפילו לא מבוא לכלכלה, שאין ולא יהיה שום קשר, אלא אם כן או שתעשה כמו בסין – שלושה ימים הרכב נמצא בחנייה עקב בעיות הזיהום המטורפות, או שתקבע ימים או אני לא יודע מה. המחשבה שכך אתה תצליח להוריד את הגודש, היא אפילו לא חלום. אתה יודע מה? אף אחד לא חושב ככה. עזוב, בוא, כשאתם יושבים ומתכנסים, האם מישהו מכם חושב שהוא יעלה בעוד 10 שקלים, ב-100 שקלים את זה?

לא אמרתי. רק אמרתי שהורדה תביא להגדלת ה - - -

זה כמו שאני אגיד את זה ככה - ואני בעד - העלאת מחירי הסיגריות לא הורידה בשקל אחד. היא במקרה הטוב גרמה לאנשים לצרוך ג'אנק או לעבור לחליפים. ושוב, אני כמעשן כבד לשעבר והיום מאד בצד השני – אני יכול לומר לך, בסוף הפתרונות הם אחרים. המחשבה שכשאני הייתי מעשן - אתה חושב שכל שקל שהוספת לי לסיגריה - - -

גרם לך להפסיק?

גרם לי להפסיק? ממש לא. הפסקתי מסיבות שאין להן דבר וחצי דבר במחיר. כי אם הייתי צריך להפסיק את זה בגלל המחיר, מלכתחילה לא הייתי מתחיל, אתה יודע, כשהייתי עושה את החשבון – כשפי שבית כמעט במחיר הזה. אבל זה לא עובד כך.

לכן מה שאני מנסה לומר לך, זה לא קשור לגודש, זה מס והוא חסר פרופורציה. הבעיה עם המס הזה היא שהוא לא באמת נותן את המענה לנושאים שלשמם ניתנה לו הכותרת בעניין פעם אחת, ופעם שנייה זו החזירות בגובה הזה. לא יכול להיות. אתה יודע, בסוף אנשים מוכנים להירתם. אנשים מוכנים להירתם, באמת אני אומר לך, בהרבה מקומות אתה בא, אתה אומר לו תשמע, אני מוריד לך את האגרה או לחילופין דע לך, אני עושה הקצאה ישירה של כל שקל שנכנס, אנשים יודעים להזדהות עם העניין הזה. אנשים קשה להם להזדהות שהם מרגישים שהם נסחטים עד תום ושוק הרכב זו סחיטה אחת שלמה - 100 מיליארד שקלים זה סך התנועה כל שנה סביב מה שאנחנו קוראים הרכב.

לכן אני אומר לך וזו רק ההתחלה, בכוונתי להביא לפה את ראש אגף התקציבים ובכוונתי להביא לכאן דיון שלם גם עם השרים הנוגעים בעניין. אנחנו לא מתכוונים לוותר בעניין הזה, גם אם נדרש לעשות מסע ציבורי.

אני מצפה מכם לתת לנו קודם כל מסמך שלם – באמת אני אומר את זה, מסמך שבו אתם מנתחים לנו את האגרה ומה היא אמורה לתת. בוא נאמר את זה ככה: מה הכותרת שלשמה, התכלית הראויה שלשמה נגבית האגרה ומה ההכנסות שלכם. כמה אתם מחזירים על התכלית הראויה הספציפית הזו, ואני רוצה את זה גם על פי מגזרים.

אנחנו נעשה דיון המשך בעניין הזה. רק התחלנו את המסע. אני יודע שזה יהיה מסע ארוך, אבל אנחנו יוצאים לדרך ואני מבקש מכם לנסות גם להתאמץ איך לדעתכם, אם בכלל, לשיטתכם, אפשר להפחית את האגרה.

לא, לקבל את ההמלצה של משרד התחבורה, שביקשו להפחית. רק שיקבלו את זה סוף סוף. גם דברים טובים שיקבלו, לא רק דברים רעים.

עכשיו אני רק רוצה לומר, שר התחבורה כתב לי פה מסרון ואני אקריא אותו, כדי שדבריו ייכנסו, ובצדק. טוב שהזכרת לי. כותב השר את הדבר הבא - - -

אשם או זכאי?

כותב כך: למען הסר ספק, אגרות רישוי ורכב הן באחריות מוחלטת של משרד האוצר, כמו בכל תחום אחר ושקל מזה לא מגיע למשרד התחבורה. עמדתי, כפי שהבעתי אותה גם בממשלה, היא להפחית את האגרה בצורה משמעותית וכך הנחיתי את נציג המשרד לומר.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

המסמך של האוצר צריך להגיע עד ה-4 בפברואר 2017.

תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30.