הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 408

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ב בטבת התשע"ז (10 בינואר 2017), שעה 11:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל), התשע"ו-2016 (פ/3144/20), של חה"כ יעקב אשר, משה גפני, אורי מקלב

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

יעקב אשר

נעמי הימיין רייש - ראש תחום רגולציה וחקיקה בסוכנות לעסקים קטנים, משרד הכלכלה והתעשייה

חנה וינשטוק טירי - יועמ"ש, הרשות לצרכנות וסחר הוגן, משרד הכלכלה והתעשייה

יצחק קמחי - המפקח על משקולות מידות וסטנדרטים, משרד הכלכלה והתעשייה

נעם דשא - סטודנט, הסוכנות לסיוע לעסקים קטנים ובינו, משרד הכלכלה והתעשייה

שירה דימניק - מנהל ענף תקציבים - רפרנטית, משרד האוצר

הילה דוידוביץ- בלומנטל - עו"ד, משרד המשפטים

שרון כ"ץ - יועצת משפטית, איגוד לשכות המסחר

נמרוד הגלילי - מנהל תחום רשתות שיווק המזון, איגוד לשכות המסחר

יהודה לניאדו - מנכ"ל מרב מזון כל, רשתות שיווק

אלי שלום סתוי - יו''ר, פורום מזון ומכולות

איתי עצמון

לאה ורון

יפעת קדם

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל), התשע"ו-2016 (פ/3144/20), של חה"כ יעקב אשר, משה גפני, אורי מקלב

שלום לכולם, אנחנו מתחילים דיון נוסף. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל), התשע"ו-2016, של חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני ואורי מקלב.

הצעת החוק הזאת היא סופר צרכנית. קורה לכולנו שלא פעם אנחנו נשלחים לקנות דברים בתפזורת כזו או אחרת. ההוראות שקיבלנו מהמפקדה יכולות להיות קילו תפוחי עץ, אבל כשאנחנו חוזרים חזרה הביתה מתברר שזה 4 קילו. מדובר על רשתות השיווק. ברור שכשאנחנו נמצאים בקופה עם העגלה, אף אחד לא יחזור ויתחיל להוריד חלק מהדברים. זה דבר חשוב מאוד. כל מה שמדובר כאן זה לשים משקל - השר יכול להחליט לשים במקומות מסוימים משקלים נוספים - נגיש, ידידותי, בלי מחיר. אני לא רוצה להשית על בעלי הרשתות כל פעם לעדכן. את המחיר אדם רואה כשהוא בוחר את הדברים. הוא צריך לעשות את החשבון כמה זה יוצא לפי המשקל. מדובר על משקל באיכות טובה, ברמה טובה, ידידותי לציבור. בזה אנחנו עוזרים הרבה מאוד לתושבים שלנו.

הממשלה תומכת בהצעת החוק, אם כי יש לה כמה תנאים בתמיכה. ההצעה היא הצעה חשובה. אנחנו מדברים פה על מידע לצרכן. מדובר על מוצרים שהצרכן לא יודע את המשקל שלהם עד שהוא מגיע לקופה. לממשלה חשוב לוודא שלא יהיה מדובר בנטל על בעלי עסקים. נכון לעכשיו, וגם על פי החלטת הממשלה, ההצעה מוגבלת לחנויות ששטח הרצפה שלהן הוא 2,500 מטר מרובע.

2,500 מטר זה בגלל המרחק שהוא עובר מהפינה של המצרכים עד לקופה?

אני לא יודעת בדיוק.

השופרסל שבו אני קונה הוא לא 2,500 מטר, הוא קטן יותר. הוא אפילו לא 1,000 מטר. צריך שיהיה עיקרון. או שהעיקרון צודק, או שהוא לא צודק. אם הוא לא צודק, אז לא משנה אם זה 100 מטר, 200 מטר. אני יכול להבין כשמדובר במכולת קטנה.

הנטל של הצבת המשקל הוא יותר בהיבטים של המיקום. צריך שזאת תהיה חנות שיש בה מקום להציב את המשקל כך שהוא לא יכביד על מעברים, שהוא לא יפגע בתנועה.

בשופרסל אצלי בשכונה יש את הפינה של הירקות האורגניים. שם הם כן מציבים. אנחנו לא מביאים עכשיו משקולות בגודל של משאית.

במכולת שאני רוכשת בה, שזאת מכולת של 300 מטר, צפוף.

גם ב-2,500 יכול להיות צפוף מאוד. אני רוצה להגיד את העיקרון. או שהעיקרון נכון, או שחבר הכנסת יעקב אשר סתם מבלבל לנו את המוח.

העיקרון נכון כשיש מקום.

אין פה כוונה לפגוע בעסקים קטנים, אין כוונה לפגוע במכולות. אנחנו מדברים על רשתות. ה-50 סנטימטר האלה של המשקל ייקחו מקום?

צריך להבין מה התכלית של ההגבלה, אם מדובר על המקום הפיזי בחנות, אם מדובר על הגנה על עסקים קטנים ובינוניים. אם מדובר על הגנה על עסקים קטנים ובינוניים, ניתן לדבר על הגבלה לפי מחזור המכירות, לא לקבוע באופן כמעט שרירותי שטח כל כך גדול. אני רק מפנה את תשומת הלב לכך שבחוק קידום התחרות בענף המזון חנות גדולה היא חנות ששטח המכירה שלה הוא לפחות 250 מטר מרובע.

אנחנו חושבים שההצעה מיותרת. גם אני צרכן. גם אני עושה את הקניות בבית, לא אשתי. לצרכן סביר פחות חשוב אם זה קילו מלפפונים, אם זה 750 גרם תפוחים.

אדוני טועה טעות מרה.

מה קורה כשהילדים הולכים לקנות?

הרבה פעמים יש "עיניים גדולות" עד שאתה מגיע למשקל. לי יש "עיניים גדולות". אני לא אוהב לשים פירות וירקות בתוך המקרר. העובדה שאתה שם חלק מהדברים במקרר, פוגמת בטעם שלהם. אני סופר לפי כמות, אני רוצה שיהיה לי את האיזון. אתה רוצה שכשאני אגיע לקופה אני אגיד לאנשים, רגע, אני הולך להחזיר 4 עגבניות?

אתה מזיז את זה הצידה.

עמדתך לא נשקלת.

עמדתי בעניין הזה לא מתקבלת, זכותכם המלאה, אתם המחוקקים פה. אני חושב שמרבית הצרכנים לא ישתמשו בזה. אנחנו חשבנו שלא נכון שזה יהיה בכל סניף וסניף, אלא רק בסניפים שהשטח שלהם עולה על שטח מסוים.

אני חלוק לגמרי על העניין הזה של גודל. אתה יכול לבוא ולהגיד שאתה רוצה לעזור לגורם כמו מכולות בגלל אלף ואחד שיקולים. בזה אין לי בעיה. כשאתה מסתובב בתוך סופר ענק, יש לזה משמעות. מה שישבור את העניין זה המשקלונצ'יק שיושב שם?

כבוד יושב-ראש הוועדה, לא מדובר פה בעלות חד-פעמית, מדובר פה בעלויות שוטפות מעבר לעלות של רכישת המשקל. אני לא יודע עוד מה יוחלט, אבל דיברו איתי על משקל אלקטרוני.

אתה רוצה את המשקל עם הברזלים?

משקל אלקטרוני דורש עלויות הנדסיות של חיבור לחשמל. אני לא אמתח כבל חשמל מהקיר. אתה צריך לסדר שזה יהיה בצורה בטיחותית.

סוללות לא יהיה טוב?

יש כאן עלויות נוספות. זה יכול להגיע ל-2,000 שקל לסניף.

זה חד-פעמי.

2,000 שקל השקעה ראשונית, מעבר לזה יש עלויות כיול.

160 שקל לשנה.

אם הצרכן ישקול בעצמו ויהיה הפרש כיול בין המשקל שהוא שקל למשקל בקופות, זה יכול להוות פתח לתביעות ייצוגיות.

אתה יודע מתי זה יהיה? זה כמו שבמשקל אצלי בבית אני שוקל x, במשקל אחר אני שוקל y. יכולים להית פערים של גרמים.

ככל שזה במסגרת של סטייה מותרת.

אם זה עובר את ה-2,3 גרם, מישהו מתחמן בתוך המשקל, הבעיה היא לא בכמה עגבניות שמתי בשקית.

אלו בדיקות שוטפות, כיול שוטף.

אתה יודע מה מאכזב אותי? אתה יודע שטיעונים מהסוג הזה הם אוויר או עץ שנפל ביער. במקום לבוא לעזור לי, להגיד: "אוקי , אני מבין שיש כאן חוק שהממשלה אישרה, שהממשלה העבירה אותו, בוא נראה איך אנחנו עושים" - -

הם ביקשו את ה-2,500 מטר, משרד המשפטים אמר שזה בסדר. הם אפילו לא התייעצו עם משרד הכלכלה.

הבנו שאתם רוצים משקלים, זה בסדר, רק צריך לחשוב אם בכל סניף וסניף יהיה משקל, או רק במקומות שיש שם כמות אוכלוסייה מסוימת. בהצעת החוק יש לשר סמכות להקטין את גודל הסניף.

אתה יודע מה, אני הולך איתך. כמה בתי עסק שמוכרים פירות וירקות הם מעל 2,500 מטר?

2,500 מטר זה גדול מאוד. טעינו. אני בהחלט מסכים שטעינו.

יכולת לבוא ולהגיד שנלך על ממוצע, משהו שאני יודע ללכת איתו. יכולת לבוא ולהציע ללכת על מחזור. יכולת להציע להוציא עסקים קטנים כמו מכולות.

אני בעד זה.

אני בעד החוק הזה. חלק מרשתות השיווק מגבילות את משקל הפירות והירקות שאותם הצרכן יכול לקבל במחיר מבצע. בחלק מהרשתות יש שילוט שאומר לצרכן: עד 3 קילו אתה משלם מחיר כזה וכזה, מעל ל-3 קילו אתה משלם את המחיר הרגיל, לא את מחיר המבצע. אני יודע שזה קיים בשטח. החריגה הזאת נוצרה על מנת למנוע מצב שבו קמעונאים קטנים ירכשו מרשתות שיווק גדולות מוצרים שהם מוכרים במבצע. הרשתות לא מעוניינות למכור את המוצרים המסובסדים למתחרים שלהן, הן מעוניינות לתת אותם לצרכן, ובצדק. ההגדרה הזאת של קיימות של משקל במחלקות שבהן צריך לשקול היא טובה, כי אם לצרכן נתנו מבצע עד 3 קילו והוא לקח לא בכוונה 5 קילו, כשהוא יגיע לקופה הוא ישלם מחיר מלא על 2 הקילו הנוספים שהוא לקח. יש הצדקה לחוק הזה בהיבט הצרכני.

הארת את עינינו.

דגש נוסף שרציתי להעלות זה העניין של סוג הקמעונאי. זה משהו שעלה בוועדת שרים, אני חושבת שהוא לא תועד. הקמעונאי צריך להיות קמעונאי גדול.

אני מסכים.

אנחנו עוברים להקראה. אם יהיו דברים בוויכוח, נשאיר אותם להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

זה חוזר לוועדת שרים.

אני אקרא מתוך הנוסח שהעבירו נציגי הממשלה. אני אערוך בו את ההתאמות הנדרשות אם יהיה צורך.

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל), התשע"ז-2017.

הוספת סעיף 14ט 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, אחרי סעיף 17ז יבוא:

"הצבת מכשיר 17ח (א) עוסק המוכר טובין לפי משקל, שלא ניתן

שקילה במכר לגביהם שירות הכולל שקילה, לפני התשלום

טובין לפי משקל עבור הטובין יציב במקום עסקו, באופן גלוי

ונגיש לצרכן ובסמוך לטובין המוצעים למכירה

לפי משקל, מכשיר שקילה תקין;

אני מבין שמדובר על מכשיר אחד?

בסעיף (ב) יש לשר אפשרות להרחיב את זה.

אם מדובר על כמות שונה, צריך להגיד מה הכמות שנדרשת.

אני חושבת שצריך להגיד את זה במפורש. ככל שלא אומרים, הפרשנות הסבירה היא שמדובר במכשיר שקילה אחד. אני מניחה שזאת הייתה הכוונה.

זאת הייתה הכוונה כשנתנו אפשרות לשר. נכתוב אחד לפחות.

אני מסכים.

הצעת הממשלה היא שהסעיף יחול על חנות ששטח הרצפה שלה עולה על 2,500 מטר. אני מבין שהכוונה היא להחיל את החובה הזאת על קמעונאי גדול כהגדרתו בחוק לקידום התחרות בענף המזון.

הבנתי ממשרד הכלכלה שהם רוצים שיהיה איזה שהוא מטראז'.

אני מציע שנבחן את זה לקריאה שנייה ושלישית. בינתיים נשאיר את זה בהגדרה של קמעונאי גדול על פי חוק קידום התחרות בענף המזון. אם יהיו שינויים שתגיעו עליהם להבנות, נעשה את התיקונים בהתאם.

להוריד את המספר?

כן, להוריד את ה-2,500, ולעבור למודל של קמעונאי גדול.

לפי חוק קידום התחרות בענף המזון, קמעונאי גדול הוא קמעונאי המחזיק ב-3 חנויות לפחות, שמחזור המכירות הכולל של חנויותיו בשנת הכספים הקודמת עולה על כ-247 מיליון שקלים חדשים. יש פסקה (2) של אותה הגדרה, שבה מדובר על קמעונאי המחזיק בחנות מקוונת. זה לא רלוונטי כל כך לענייננו.

זה לא נופל על אף אחד שהוא מסכן. זה מכסה את זה. אני מקבל את הצעתו של היושב-ראש לגבי גודל החנות, רק השאלה אם לא יכדררו אותנו אחר כך עוד פעם.

אפשר לכתוב בדברי ההסבר שבעת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית הוועדה תבחן את הגבלת גודל החנות.

האם נדרשת הגבלה של שטח רצפתו של בית העסק, ואם כן, כמה.

גם אם זה יהיה קמעונאי גדול, אני חושב שעדיין צריכה להיות הגבלה על שטח המכירה.

תקיימו ביניכם את הדיון לגבי השאלה אם לכתוב מספר שמגביל את שטח הרצפה. עד הקריאה השנייה והשלישית תקבלו ביניכם את ההחלטה אם יותר נכון שיהיה מטראז'.

או להשאיר את הנוסח איך שהוא עכשיו.

2,500 זו סתם ירייה. נעמי, את לא יודעת אפילו להסביר את זה.

הבעיה שלנו היא שזה כתוב במפורש.

זה חוזר לוועדת שרים.

אנחנו אומרים ש-2,500 לא יהיה, זה פשוט לגחך את עצמנו. אם אני כותב פה 2,500, אני מגחך את עצמי, זה קשקוש. הלכנו לקראת כותרת שנותנת את ההגדרה המדויקת. אני לא סוגר שם את הגולל. לקראת קריאה ושנייה שלישית יהיה דיון, המציע יבוא איתכם בדין ודברים לפני שזה מגיע לוועדת שרים, הוא יגיד לכם את עמדתו.

בהחלטה שלפניי כתוב שהצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת שרים לפני הקריאה הראשונה.

זה מה שאני אומר.

יש חנויות שהן גדולות ולא קמעונאי גדול. צריך לחייב את המקומות שיש בהם מבצעים על משקל, גם אם הם לא קמעונאי גדול. שם צריך לחייב. שם זה ממש קריטי. זה מסבך קצת את העניין. זה צודק, רק השאלה אם חכם לעשות את זה.

היפה בחקיקה זה שהיא לא באה לתת צדק מוחלט. היא לא יכולה גם לתת צדק מוחלט.

אולי נפתור את זה בזה שיהיה המטראז'.

אני מציע להסמיך את השר, באישור הוועדה, להחיל את הסעיף המוצע גם על סוגי עוסקים נוספים או קמעונאים בהיקף פעילות אחרת.

(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות חובת הצבת מכשירי שקילה בכמות

שונה וכן לשנות את שטח הרצפה שסעיף זה יחול לגביו.

כמובן שיהיה צריך לשנות את הסעיף הזה.

בהתאם לסעיף (א).

אנחנו עובדים עדיין עם מכשירי שקילה לפי פקודה משנת 1947. יש לנו מכשירי שקילה מכניים. כדי שלא נגיע למצב הזה, אני מציע להסמיך את השר לקבוע סוגים של מכשירים.

הוראות לעניין סוגי מכשירי שקילה?

גם לגבי סוג המכשיר, אם אנחנו צריכים לפקח או לא לפקח.

אני מקבל.

השאלה אם נכון להגיד "לפני התשלום" בסעיף קטן (א). אולי זה צריך להיות לפני עמדת התשלום.

תבחנו את זה, זה עניין ניסוחי.

אני אקרא את סעיף (ב) בנוסחו החדש.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מכשירי שקילה וכן להחיל את

הוראות סעיף קטן (א) על סוגי עוסקים נוספים.

אני מפנה את תשומת הלב לכך שכמעט כל התקנות מסוג זה בחוק הגנת הצרכן טעונות אישור ועדה. אני מציע שגם כאן יהיה כך.

אני מעלה להצבעה את סעיף 1 עם התוספות והתיקונים.

אני חושב שראוי לקבוע מועד כניסה לתוקף, כדי לתת זמן היערכות לתיקון.

צריך גם סעיף אכיפה.

בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית תביאו לנו את ההתייחסות לשני העניינים האלה.

צריך לציין את העלות התקציבית בדברי ההסבר.

אין עלות מבחינת תקציב המדינה, העלות היא של העוסקים.

מי בעד סעיף 1 עם כל תוספות והשינויים?

הצבעה

בעד – פה אחד

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הצבת מכשיר שקילה במכר טובין לפי משקל), התשע"ז-2017, אושרה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.