הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 400

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ה' בטבת התשע"ז (03 בינואר 2017), שעה 9:30

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - שידורי חדשות בינלאומיים המופקים בישראל), התשע"ו-2016 (פ/2703/20) של חברי הכנסת נחמן שי, ענת ברקו, עודד פורר, מיכאל אורן, קסניה סבטלובה, יצחק וקנין, עליזה לביא, נורית קורן, דוד אמסלם, טלי פלוסקוב, איילת נחמיאס ורבין, איתן ברושי, איתן כבל, מנואל טרכטנברג, יחיאל חיליק בר, יואל חסון, מיקי לוי, עמר בר-לב, חיים ילין, עיסאווי פריג', מרב מיכאלי, איל בן ראובן ושרן השכל

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר

חמד עמאר

נורית קורן

שרן השכל

נחמן שי

חגית ברוק - יועצת שר, משרד התקשורת

רן שטרית - ראש מטה שר התקשורת

אלידור בליטנר - משרד המשפטים

יונתן ביסקי - מנהל פרוייקטים, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

ניצן חן - ראש לשכת העיתונות הממשלתית, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

מיכל ריבלין - מנהלת אגף תוכן ערוצים ורגולציה, חברת הוט

תומר קרני - עו"ד, רשות השידור

זיו מאור - האגודה לזכות הציבור לדעת

פרנק מלול - מנכ"ל, ערוץ I24 News

דיאנה מגנאג'י - מנהלת קשרי חוץ, ערוץ I24 News

אוריאל בובלי - עו"ד המייצג את הערוץ, ערוץ I24 News

יוסי עבאדי - יועץ משפטי, ערוץ I24 News

אלון גלרט - עו"ד, מייצג את הערוץ, ערוץ I24 News

דנה חוגרי - פעילה, המשמר החברתי

שכיב שנאן - חבר כנסת לשעבר

רחל וידל - שדלן/ית (גורן עמיר יועצים בע"מ), מייצג/ת את HOT

אתי בנדלר

לאה ורון

הדס צנוירט

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - שידורי חדשות בינלאומיים המופקים בישראל), התשע"ו-2016 (פ/2703/20)

של חברי הכנסת נחמן שי, ענת ברקו, עודד פורר, מיכאל אורן, קסניה סבטלובה, יצחק וקנין, עליזה לביא, נורית קורן, דוד אמסלם, טלי פלוסקוב, איילת נחמיאס ורבין, איתן ברושי, איתן כבל, מנואל טרכטנברג, יחיאל חיליק בר, יואל חסון, מיקי לוי, עמר בר-לב, חיים ילין, עיסאווי פריג', מרב מיכאלי, איל בן ראובן ושרן השכל

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. גברתי מנהלת הוועדה, יועצת משפטית, רשמת פרלמנטרית, דובר. ברוכה הבאה – את חדשה פה. חבריי וחברתי חבר הכנסת, אורחים נכבדים. על סדר-היום הצעת חוק פרטית, שמוביל אותה חבר הכנסת נחמן שי, עם רשימה ארוכה מאוד של חברי כנסת – אני רואה פה מכל סיעות הבית; אני רואה שגם אני חתום עליה. הנושא: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - שידורי חדשות בינלאומיים המופקים בישראל), התשע"ו-2016.

ברשותכם, אנחנו נעשה את זה כך: אני אאפשר קודם כל לח"כ המציע להציג בקצרה את החוק. לאחר מכן נשמע את עמדת הממשלה. אני מבין שלממשלה יש הסתייגות או עניין מסוים שהיא מבקשת לטפל בו. אני כבר אומר לכם כדי שיהיה ברור: אני מתכוון להעביר את החוק – נתחיל מהסוף. כבר היו לנו בעיות לאין שיעור יותר גדולות שידענו להתמודד אתן. אני מבין את הבעיות ואת הנושאים; בכל זאת ועדת הכלכלה היא הבית של כל נושא התקשורת. אנחנו מכירים אותה לפני ולפנים. ואני אישית גם הגעתי למסקנה בחשיבות הגדולה שיש לערוץ כזה. האמת היא שאני בכלל שכחתי את העניין של הוט, אני מודה. חשבתי שמדובר בשני אנשים שונים לחלוטין עד שאתמול מישהו את תשומת לבי. בכלל לא הבנתי בהתחלה, כשאמרו לי את עניין הבעלויות הצולבות, אמרתי: איזה בעלויות צולבות? אבל בלי שום קשר הרצון והכוונה הם חשובים מאוד, נחמן. יישר כוח על הובלת החוק. בבקשה.

תודה רבה לך, חברי איתן, יושב-ראש הוועדה, חבריי חמד ושרן, ולכולכם. כבר שנים אחדות אני מנסה להביא לכך שלתוך מדינת ישראל ישודרו שידורים בשפות זרות – אנגלית, ערבית וצרפתית. נוצר כשל שוק, לדעתי. רשות השידור בהדרגה זנחה את התפקידים שלה, שנקבעו לה בחוק, לשדר בערבית, גם ברדיו וגם בטלוויזיה, והערוצים המסחריים, שגם הם היו צריכים לפי חוק לשדר, גם הם נמנעים מכך כי זה לא רייטינג וזה לא כסף ואין תוצאות. מצד שני, יש אוכלוסייה רחבה שנזקקת לשידורים הללו, ושדוברת את השפות הללו – לפעמים לא דוברים בכלל עברית, ולפעמים גם אם הם מדברים עברית, הם רוצים לקבל את זה בשפות נוספות.

ניסיתי לכפות על רשות השידור לעשות את זה – לא הצלחתי. ניסיתי להביא את תאגיד השידור הציבורי לעשות את זה – לא הצלחתי. ואז פניתי לאופציה שהיתה קיימת חלק מהתקופה הזאת, של ערוץ I24. I24 מפיק את השידורים שלו מיפו, מאולפנים יפים ומעוצבים, ופתח ביוזמתו בשידור בשלוש השפות הללו – מיוזמתו, ובשפה שלו, ללא מימון ממשלתי או ממלכתי או כל מקור אחר. ואני חשבתי שהדרך הכי קצרה לחבר בין שתי הנקודות האלה, מבלי שתהיינה אילושהן עלויות על מדינת ישראל חלילה, כי אז חברינו באוצר מתקוממים, היא לאפשר לערוץ I24 לשדר לתוך מדינת ישראל. וכמובן, לא הייתי תמים – הבנתי שיש מכשולים רגולטוריים שצריך להתגבר עליהם, כי ככה קבע המחוקק בשעתו, ואני צריך לפתוח סוגריים – גם אני עסקתי פעם בהקמת ערוצי שידור מסחריים, וגם שם הקמנו חומות כדי לוודא שלא יהיו בעלויות צולבות וכו', והיינו מאוד רגישים לזה כל הדרך. אבל חשבתי לעצמי שהמטרה ראויה, והיא מכבדת גם אמצעים שהם לא קונבנציונליים, כלומר לתת לצופי טלוויזיה בישראל דוברי אנגלית, צרפתית – שזה בכלל בונוס – וערבית, לקבל את השידורים האלה, לא צריכים ללכת בדרכים עקלקלות, דרך לוויינים סמויים או דרך רשת האינטרנט, ועל דרך זה באה הצעת החוק.

כמובן שהיו כל מיני הערות כאלה ואחרות בתקשורת – אני לא רוצה להתייחס אליהן. אני חושב שהרקורד שתיארתי באוזניכם מדבר בעד עצמו – מאיפה בא הרעיון ומה עומד מאחוריו. לכן הגשתי את הצעת החוק הזאת. אני אומר שעשיתי אותה גם בתיאום עם I24 – אין סודות בחדר הזה – וקיבלתי תמיכה של קבוצה גדולה של חברי כנסת. אם היינו טורחים יותר – הנה, חמד פה – גם הוא היה תומך, ודאי היה תומך בשידור בערבית וכו'.

המטרה שלי היא שהשידורים הללו יגיעו לכל תושב, אזרח במדינת ישראל שדובר את השפות הללו, ושאין לו היום שידור חדשות בשפות שהוא רגיל בהן, ואני לא יכול להסתיר מכם גם שאני מתכוון ורוצה שאוכלוסייה שמתגוררת בשטחים – ביהודה, שומרון, עזה ואפילו במדינות השכנות, תוכל לקבל את השידורים הללו.

אני חושב שהשידורים הללו הם חשובים. אי-אפשר להאשים אותם לא באותם שידורים מטעם, אי-אפשר לומר עליהם שזה מדינת ישראל עושה תעמולה וכל מיני מילות גנאי; זה שידור מסחרי, פרטי, שנעשה, לפי מיטב ידיעתי, על-פי אמות מידה מקצועיות, עיתונאיות. דברים טובים – מקבלים; דברים פחות טובים – לא מקבלים. אני חושב שאני יודע למה אני מסביר את זה – כי- - -

אין לי בעיה – פשוט תחתור לסיום.

לכן אני חושב שבשל הצורך שהדגשתי אותו לעומת הקשיים שקיימים, ואנחנו נתגבר עליהם, ראוי לאפשר להצעת החוק הזאת לעבור הלאה, ואם יהיו עוד ועוד תיקונים, נחשוב עליהם. אני רואה את הגורם הרגולטורי שיעסוק בזה – מועצת הכבלים. היא תיקח את החוק, היא תראה אילו תקנות מתאים להתקין כדי לאפשר לשידור הזה לצאת לדרך. תודה.

תודה, נחמן. ברשותכם אני רוצה מייד להיכנס לליבת העניין. אני מבקש ממשרד התקשורת להציג בפנינו את העמדה. בבקשה.

חגית ברוק ממשרד התקשורת.

אורחת נכבדת במחוזותינו.

תודה-תודה. נוסח הצעת החוק של הממשלה נועד לתת מענה קצת יותר נרחב להסדרה של ערוץ I24 במסגרת שידוריו על גבי בעל רשיון כללי לשידורי כבלים.

כמו שגם הממשלה הביעה את עמדתה במסגרת ועדת השרים לענייני חקיקה, הממשלה סבורה שנכון שיהיה מנגנון רישוי, מנגנון רגולציה, כלומר לא לאפשר לערוץ סתם כך, כפי שאנו לא מאפשרים לשום ערוץ לעלות, בעיקר בתחום החדשות, שזה נושא כמובן רגיש יותר. אנחנו חושבים שנכון שכן יהיה מנגנון מוסדר כלשהו של הליך קבלת רשיון שיחול על כל גוף שכזה, כפי שמבקש חבר הכנסת נחמן שי להגדיר. אנחנו מציעים להגדיר אותו כמשדר ערוץ חדשות בין-לאומי, ביחד עם מנגנון הרישוי יהיו כל מיני דרישות רגולטוריות מסוגים שונים. זה כולל כל מיני נושאים. זה מקנה סמכות למועצה לשקול את מתן הרשיון משיקולים של טובת הציבור, שיקולי תחרות, שיקולים שנוגעים לעצמאותו של הגורם משדר החדשות – אנחנו חושבים שאלה דברים בסיסיים וחשובים בהקשר שידורי חדשות. סמכות למועצה לסרב למתן רשיון במתן שמתן רשיון נוגד את חובת הציבור.

במסגרת ההצעה הממשלתית מוצע שלמועצת הכבלים וללוויין תינתן גם סמכות לשקול אי-מתן רשיון במקרים שבהם מתן הרשיון עשוי לנגוד את טובת הציבור, להוות סיכון לביטחון המדינה, קשרים פוליטיים.

עם כל זה אין לנו ויכוח.

בנוסף על כל זה מציעה הממשלה- - -

או.

אני רק אציין שעמדת הממשלה מסתכלת על כל העניין כמכלול. גם הנושא של הבעלויות הצולבות, שעליו כבר נדבר, וגם אלידור ממשרד המשפטים תציג את עמדת משרד המשפטים בעניין – אנחנו מסתכלים על כל הדבר הזה כמכלול. אפשר לדון אולי על כל אחת מהדרישות בפני עצמה, אבל אנחנו מציעים כן להתייחס לנוסח הממשלה בתור הנוסח שיהיה כאן מונח לדיון, כי אנחנו חושבים שהוא מייצר מערך מסודר ונכון יותר של הליך מתן הרשיון, כפי שרצוי שיהיה ביחס למשדר חדשות.

בנוסף לזה – גם זה נושא שבא לידי ביטוי בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה- - -

לא ידעתי שכל כך מתעמקים בוועדת שרים. זה חדש.

זה נדיר, אבל יש מקרים.

זה פעמי משיח.

יש פרוטוקול ועדה, אז יש גם הוכחה.

אנחנו מבקשים שמשדר ערוץ חדשות בין-לאומי יוכר כגורם ריכוזי לפי חוק הריכוזיות.

קודם כל אני מבקש שתשימי כותרות לשלוש הנקודות שהצגת – פעם אחת. אלה שלוש נקודות שונות.

נכון.

אני רוצה קודם כל להתחיל מהסוף – האם הממשלה תומכת בהקמת I24? כי זה שהיא הצביעה – ואני תמיד נותן את הדוגמה הזאת, זה קורה לי לאחרונה הרבה פה בוועדה. חווית לא מזמן חקיקה חשובה, בעיקר בתחום התקשורת אבל לא רק, שכולם חיבקו אותה באהבה, אחר כך לבשו את הלבוש של הווטרינר וסירסו את החוק. כלומר לא מספיק לומר רק: אני תומך בחוק, אם אחר כך אתה אומר אבל. אם יש יותר מדי "אבל"-ים, אין חוק. אני לא סתם קפצתי ישר עליכם – אני לא רוצה לבזבז את זמננו.

אני גם לא מאמין שחוק מסוג זה צריך להיות בכפייה. אני כבר אומר לך – רק נס יכול לגרום לממשלה שהחוק הזה לא יעבור. תאמיני לי. לכן אני אומר את הדברים בצורה הכי כנה וישרה. בואו נניח את הדברים. יש בכנסת רוב ברור וחד-משמעי. תאמיני לי, לא הגעתי לכאן רק אחרי שניהלתי את השיח בבית. לכן אני אומר – בואו נחפש את הדרכים של הביחד, איך לתת את המענה לעניין הזה.

גם אני חלק מהעניין. אני מודה שהבאתי את זה בלוח זמנים, אחרי הרבה זמן. אני אומר את זה כאן, אמרתי את זה גם ליועצת המשפטית, כי יש לי החשש הזה, שהוא חשש מוכר – נושאי ערוצי חדשות מאוד על סדר-יומנו, ואני רוצה לייצר מצב שזה לא יהיה פנימה, אלא באמת, שכשאתה מקים ערוץ כמו I24, שאני מאוד מכבד ומאוד מעריך את הרעיון, שהוא באמת ייצא החוצה.

לכן מה שאני מבקש – שימו את שלוש הנקודות, אבל שוב, חגית – אל תניחו את ההצעות לפתחי, מה שנקרא – הנה זה מונח לפתחך – עכשיו תיחנק – סליחה על הביטוי. אני רוצה שתלכו יחד אתי, וננסה לייצר את המפה. היועצת המשפטית שלנו כאן, שהיא מאוד בקיאה, ואולי הכי בקיאה עם השנים בעניין הזה – זאת האמת; לא רק מחמאה. לא כולם חושבים כמוני.

לא, כולם חושבים כמוך.

זה ביני לבינה. לכן אני אומר, שהבנתי את שלוש הכותרות המרכזיות שלכם. אני רואה שמשגיח הכשרות רן רוצה לומר משהו. בבקשה.

רן שטרית, ראש מטה שר התקשורת. אני רק רוצה להבהיר, בהמשך לדבריו של יו"ר הוועדה, באופן מאוד ברור – הממשלה תומכת בהצעת החוק. זאת הצעת הממשלה. אנחנו מבינים את רוח הוועדה. אנחנו נלך עם הוועדה ואנחנו פתוחים לכל הצעה – משרד התקשורת לפחות פתוח לכל הצעה, וגם החלטת ועדת שרים לחקיקה היתה די ברורה לעניין התמיכה. תודה.

תודה. בבקשה.

אלידור בליטנר, משרד המשפטים. קודם כל אני רוצה להבהיר שהצעת החוק מדברת על ערוצי חדשות שמיועדים בעיקרם לשידורים מחוץ לישראל, והם בשפה שאינה עברית, אבל הערוצים הללו משודרים מישראל – זו גם נקודת המוצא של החוק הזה, אפילו אם הם יתמקדו בישראל ואפילו אם בפועל תהיה להם השפעה ניכרת על השיח הציבורי בישראל ועל מקבלי ההחלטות בישראל. זאת נקודת המוצא.

לכן ועדת שרים לחקיקה תמכה בהצעת החוק, בכפוף למספר תנאים, ובעינינו הם חשובים. הם משקפים עקרונות יסוד ברגולציית השידורים ובוודאי החדשות בישראל. גם היום, למשל, רגולציית החדשות מדברת על הצורך להבטיח עצמאות של משדר החדשות. להבטיח, למשל, שהפלטפורמה שמשדרת את ערוץ החדשות תהיה מנועה מהתערבות בתכני משדר החדשות, למשל. היא מבקשת למנוע מעורבות פוליטית ומפלגתית.

נכון.

כשאנחנו מדברים על ערוץ שמשודר מישראל, ועשוי להשפיע מאוד על שדרות השלטון בישראל, אנו חושבים שגם לגבי נכון לשמור על עקרונות- - -

עד פה אין ויכוח.

ביקשת לדבר בכותרות. אם אתמקד בנושא הבעלויות הצולבות – הבעלויות הצולבות זה ודאי עיקרון שעובר כחוט השני ברגולציית השידורים, ובוודאי לגבי חדשות. כידוע כאן לכולם – לא אכביר מילים – הוא מיועד להבטיח ביזור של השליטה בשוק התקשורת כדי להבטיח תחרות שתעודד גיוון ופלורליזם בדעות בנוף התקשורת.

פנימה.

נכון, בערוצים שיש להם זיקות לישראל.

תאמיני לי – הייתי שם כשזה חוקק.

עוד משהו שחשוב לחדד בעניין הזה – כללי הבעלויות הצולבות וכל ההסדרה הזאת של דיני חדשות מיועדת גם להבטיח את ההפרדה בשליטה בתשתית לשליטה בתוכן החדשותי, כלומר בין משדר החדשות לבעל הפלטפורמה שמעביר את שידוריו. ההפרדה הזאת חשובה כדי לצמצם את ההשפעה של אינטרסים מסחריים על משדרי החדשות, היא חשובה כדי להבטיח את האמינות והעצמאות של משדר החדשות, והיא חשובה גם כדי להבטיח תחרות אפקטיבית בשוק התוכן, בגלל שהפלטפורמה משמשת כמו שער כניסה גם לשוק התוכן. לכן אלה עקרונות חשובים בעינינו, ולכן אנו מעדיפים את החלופה הזאת; מעדיפים להכניס גם את מגבלות הבעלויות הצולבות.

אבל את מבינה מה המשמעות של להכניס בעלויות צולבות. אני לא מקבל את זה. עכשיו מה עשית – לקחת את זה, תקעת לי את העצם בתוך הגרון, ואת אומרת לי: בוא נתפזר. אלידור, אם לא הייתי מעריך אותך מאוד – גם את האופן שבו את מציגה את הדברים, גם את אומץ הלב שלך בלא מעט מהמקרים, אבל זה לא כך; את צריכה להיות נבונה פה. יש אנשים בתפקיד שהם לא רק עוד פקיד, שבא, אמר, עשה וי ונסע. אנחנו לא עובדים כך. את מכירה את הוועדה הזאת היטב.

אני רוצה פתרונות. אם לא, כשוועדת השרים בעצם אישרה, היא בעצם עשתה פלסטר, וכשהוצגו בפני המליאה הדברים, כאילו עשינו סתם איזה ריטואל של חיזור. אולי פעם יש כל מיני קבוצות באוכלוסייה שכך מחזרות ביניהן. זה סתם. אני לא יודע לתת מענה. הדבר היחיד שאני יכול לומר לך בעניין הזה, שכשדיברנו על בעלויות צולבות, וההבדל ביני לבינך – להוציא כמובן שתי היושבות כאן מימיני ומשמאלי, שהיו שם – ליבת העניין היתה השפעה פנימה על שוק התקשורת הישראלי פנימה ועל גופי החדשות המשדרים פנימה. הייתי שם; פשוט באופן פיזי השתתפתי בהצבעה.

לכן אני אומר בעניין הזה – כל שאר הדברים – אני אתך, אנחנו יודעים לתת להם את המענה. לי ברור שאם אנחנו מכניסים כאן את העניין, ותגידי לי אחרת – או הוא צריך למכור את אחזקותיו בהוט- - -

למה המועצה לא יכולה להחליט לדון בנושא הזה, ולראות האם יש ניגודים- - -

את כבר מחפשת פתרונות. זה שני דברים שונים. בבקשה. אני מחפש עכשיו את הפתרון – לא את הדקלרציות.

חשוב לי לחדד: אנחנו לא נמצאים כאן בעולם של מניעה משפטית בהקשר הזה. יש לומר את הדברים כמות שהם. אבל אנחנו חושבים שהחלופה הזאת היא חלופה נכונה יותר, עולה בקנה אחד עם העקרונות- - -

איזו חלופה אתם מציעים?

אנחנו לא נמצאים פה בעולם של מניעה משפטית. עם זאת, אנחנו אומרים ש- - -

אנחנו מבינים את הבעיה. אל"ף, תקראו את החלטת הממשלה, כי היא אומרת שיש גם אלטרניבות.

אנחנו מעדיפים את החלופה הזאת – לכן נקטתי במילה. הוועדה יכולה להחליט.

אם אני אנסה לחדד אותך – קודם כל, את שלך אמרת. הוועדה הבינה. נחמן, אנחנו מבינים שיש חלופות שוועדת השרים מניחה לפתחנו. אנחנו נשקול את הדברים כדי לתת אותה תרופה לבעיות שאת מציגה בפנינו, בדרכים אחרות. יש גם תרופות גנריות.

אני רוצה לומר משהו. אל"ף, אני מאוד מעריך את המאבק שלכם. אני אומר את זה לא בציניות. אמרתי שעסקתי בזה כבר לפני שנות דור; אתם לא נותנים תשובה לעובדה שאוכלוסיות רחבות בתוך מדינת ישראל ובאזורים הסמוכים לה לא מקבלות שידור מישראל בנושאים שחשובים לנו וחשובים לציבורים האלה. אפשר לריב עם השומר מהבוקר עד הערב – לא נגיע ענבים אף פעם. אני שואל, מתי נגיע לענבים? מתי נאפשר להם את השידור? ואני תיארתי קודם – למרות שזה היה ארוך מדי. זוכרת את זה היועצת המשפטית של הוועדה – ניסינו להכניס את זה לחוק רשות השידור, ניסינו להכניס את זה לתאגיד. בכל פעם דחו את זה, כי אלה אוכלוסיות שלא מתייחסים אליהן. אני אמרתי: יש לנו כבר מערכת קיימת – בואו ננסה, כי זו כנראה הדרך הקצרה ביותר.

אני מבין את ההסתייגות שלכם, אבל אתם חייבים להבין גם את צורכי השוק. אנחנו מדברים לאוכלוסייה שזכאית לקבל שידורי חדשות על ישראל, ובמקרה הזה גם מתוך ישראל, בשפות שלהם. תבנו את הפלטפורמות המשפטיות הכי טובות שאפשר מבלי לבטל את עצם הבסיס, כי מה לעשות – בעלי הוט הוא גם הבעלים של הערוץ הזה. אם תקבעו פה שמי שבעלים פה לא יכול להיות בעלים שם, הפלנו את זה. חפשו דרך אחרת. לכן מועצת הכבלים תצטרך לשבת ולשבור את הראש בעזרתכם, איך אפשר להבטיח שלא תהיה התערבות פוליטית, שלא תהיה התערבות מסחרית, ושזה יתנהל בצורה מקצועית ועיתונאית הכי מדויקת. לא איתן ולא אני רוצים לפתוח פה עוד סוסים שיאפשרו לכל מיני גורמים לרכב עליהם לתוך דעת הקהל בישראל – ממש לא; אני מאמין עדיין שאפשר לעשות שידור עיתונאי בשפות הללו מבלי לרתום אותו לעגלתו של אף אחד.

בבקשה.

עו"ד יוסי עבאדי. אני מייעץ משפטית חיצונית לערוץ I24. אני רוצה להדגיש כאן נקודה שעלתה בדברי היו"ר, ולהדגיש שוועדת השרים לענייני חקיקה לא עשתה פלסטר אלא להפך – היא תמכה בהצעת החוק הפרטית בצורה מאוד-מאוד ברורה. היא קבעה שיש שתי חלופות כדי להסדיר את הנושאים העיקריים שנוגעים לערוץ הזה.

חלופה אחת היא שמועצת הכבלים והלוויין, הגוף הרגולטורי שאחראי על כל האופרציה הזאת, תקבע כללים, והכללים הללו יקבעו שמרב הזיקות של הערוץ לא יהיו לישראל. ואכן זה ערוץ שעיקר קהלו נמצא בחו"ל, הוא משדר לאנשים בחו"ל את הנרטיב שהוא הנרטיב הישראלי, אבל הוא מיועד למשל גם למיליוני התיירים שמגיעים למדינת ישראל, ונמצאים פה במלונות, ואין להם בעצם שום פיד ישראלי להתחבר אליו. ומדובר במיליוני צופי טלוויזיה שמבקשים את הערוץ הזה. זה הקהל החשוב שאליו רוצים להגיע באמצעות תשתית הכבלים והלוויין – כל המלונות במדינת ישראל. זה מה שחשוב כאן. ולכן כללים שהמועצה תקבע יאפשרו את הפעילות במסגרת הזו.

כתוב בהחלטה לחילופין, כלומר כדרך אלטרנטיבית, אם לא ייקבעו כללים כפי שתיארתי, אז ייכנסו כללי הבעלות הצולבת שנלקחו מערוץ חדשות ייעודי, שמיועד לאזרחי ישראל, אבל זה לא המקרה שלנו.

מה שקרה בהצעת החוק – הלחילופין נחלם. יש לנו גם וגם: גם כללים של המועצה וגם כללי בעלות צולבת. וכך באמצעות מילה אחת השגנו את ההיפוך של הכוונה. לא זו היתה כוונת ועדת השרים; ועדת השרים נתנה כעדיפות ראשונה כללים שיוודאו שאנחנו לא עושים פה מעקף של ערוץ חדשות שפונה לציבור בישראל, וקורא לעצמו ערוץ בין-לאומי. זו לא הכוונה; הכוונה, שהמועצה תקבע כללים, שיוודאו שזה ערוץ בין-לאומי – גם מבחינת השפה, תמהיל השפות, למי הוא מיועד מבחינת התכנים. ואני חושב שהערוץ רוצה ללכת בדיוק במתכונת הזאת. המועצה תקבע כללים שיוודאו שזה ערוץ בין-לאומי, ואז לא יהיה צורך לקחת את כללי הבעלות הצולבת, כי אכן צודקים גם היו"ר וגם חבר הכנסת שי, כשהם מתארים את המצב. הרי ברור – זה לא מצב שהוא בוננזה כלכלית. אם לא יעמוד מאחוריו גורם כלכלי משמעותי, שעושה את עיקר הכנסותיו ורווחיו מהתשתית, זה פשוט לא יקרה, כי לשדר את הנרטיב הישראלי לחו"ל – מה לעשות, זה לא דבר שהוא מאוד חזק כלכלית.

מר דרהי עושה את זה מתוך שליחות – בין השאר בגלל המעורבות שלו כבעל תשתיות. החשש שהמעורבות שלו בתשתיות תשפיע על התכנים, במקרה הזה הוא מיותר, ואני אומר את זה כמי שישב כחבר ועדת פלד בשנות ה-90', שהיא הכניסה כהחלטת ממשלה בסופו של דבר את ההפרדה בין הולכה לתוכן, כלומר העיקרון הזה הוא מצוין. הוא רק לא מתאים במקרה הזה, כי זה ערוץ בין-לאומי, שחייב ספונסר, חייב בעל תשתיות שיחזיק אותו. לכן בשורה התחתונה צריך להוסיף את החילופין לתוך הצעת החוק.

תודה. בבקשה.

אומר דברים בשפה האנגלית. להלן התרגום: תודה רבה. אני פרנק מלול, מנכ"ל ומייסד I24 News. אדוני היושב-ראש, אני רוצה ראשית להודות לך על הזמן שאתה מקדיש לדבר על I24 News.

אני רק רוצה לוודא שאנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים. מה זה I24 News? זה ערוץ חדשות בין-לאומי. אנחנו ייסדנו אותו לפני שלוש שנים, וזה היה ערוץ סטארט אפ. אני מאוד גאה היום לומר לכם שאנחנו חברת חדשות ממוסדת בעולם הנטוורק, ואנחנו משדרים בביליון בתים בעולם. יש לנו מרכז באירופה – בפאריז, ובעוד שבועות – בניו-יורק ובוושינגטון. אנחנו מעסיקים יותר מ-300 אנשים, 150 עיתונאים, 25 לאומים.

כן, אני רוצה לשקף עם I24 News, אבל אני לא כאן כדי להשפיע על הפוליטיקה הישראלית. אני לא כאן כדי להשפיע על השוק הישראלי; אני כאן כדי לשקף לעולם את המציאות במזרח התיכון. אני כאן כדי לשקף את המורכבויות בישראל. חדשות הן מאוד חזקות במאבק של הלגיטימיות של ישראל. חדשות הן מאוד חזקות, באופן שאנשים חושבים בעולם כיום. כאן בישראל חשוב שיהיה לנו מרכז ביפו, כמו בפאריז, כמו בניו-יורק, כי אנחנו דמוקרטיים. אנחנו מדברים על חדשות שהן תואמות לערכים של הדמוקרטיה.

כן, אני רוצה להשפיע על אנשים בתוך ישראל – לא על אזרחי ישראל. כמובן, שיהיו גאים בבית שלהם, להראות למשפחות שלהם שאנחנו נלחמים כל יום, להראות לעולם את המציאות החשובה הזאת, אבל מה לגבי הדיפלומטים? אני דיפלומט לשעבר. אני יודע, שכשאתה במדינה זרה, אתה צופה בחדשות בשפה שאותה אתה מכיר. מה אתה רוצה – שהם ימשיכו לעשות טלגרם דיפלומטי, לצפות באל-ג'זירה או ב-CNN? שיצפו בחדשות של צרפת, שהן העתק-הדבק של מה שעושים אל-ג'זירה? יש לנו הזדמנות, לצפות בחדשות בין-לאומיות, בשפה שאנחנו מבינים, בשפה של חדשות ומהימנות, מהמרכזים העיקריים של החדשות כיום בעולם. זה חשוב לנו, להראות לאוכלוסייה הזאת שיש חדשות מאוזנות בישראל, ויש חדר חדשות בישראל, שיש לו קיום. ביפו יש לך יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים, שעובדים יחד כל יום ממש. אם תלך לאי-ג'זירה – יש לך מערכת אחת לערוץ הערבי ומערכת אחת לערוץ האנגלי. אם תלך ל-BBC, יש לך בניין גדול - כל קומה - שפה. אם תלך אפילו לאמריקה, יש לך Voice of America בוושינגטון, והגרסה הערבית היא בווירג'יניה. המקום היחיד בעולם שבו יש שיתוף בין עיתונאים, כדי להעביר חדשות מאוזנות, הוא במרכז ביפו. אתם צריך להיות גאים בזה. אני אישית גאה בזה.

תודה רבה. בבקשה.

בוקר טוב. יונתן ביסקי, מנהל תחום בכיר במועצה לשידורי כבלים ולוויין. אין לנו כמובן התנגדות לחוק. יושבת-ראש המועצה מאמינה שמי שצריך לאסדר את הערוץ זאת המועצה לשידורי כבלים ולוויין בכללים שהיא תתקין ולא באמצעות חקיקה – כמובן, לאור הניסיון שיש למועצה עם ערוצים, כולל ערוצי חדשות, למרות שהערוץ הזה הוא ערוץ ייחודי.

אנחנו מאמינים שאין מקום להחיל את חוק הריכוזיות במקרה הזה, אלא להסתפק בגילוי נאות.

הם מחויבים להחלטה של ועדת שרים, וההחלטה מדברת על כך – זה דבר חשוב. היה צורך להציג את העמדה המהותית בהקשר הזה.

בבקשה.

החלטת ועדת שרים, מה שיצא מהוועדה אומר שבעצם אין השפעה על הערוץ, וכולם כאן יושבים ומדברים על ערוץ אחד. החלטת ועדת שרים אומרת שהערוץ לא יוכל להיות משודר בישראל. תסתכלי על פסקה (3) לפרוטוקול – כתוב: לחילופין, כך שתחול על הגופים, או שהמועצה תוסמך לקבוע בה כללים.

התיקון לחוק הריכוזיות הוא לא חלופה; הוא אחד התנאים, תנאי נפרד.

אנחנו תומכים שהמועצה היא זו שתקבע בכללים את הערוץ - כמובן, לאור החשיבות והייחודיות של ערוץ I24. תודה.

תודה. בבקשה.

זיו מאור, האגודה לזכות הציבור לדעת. אנחנו חושבים שהציבור הישראלי הוא ילד גדול מספיק, ולא צריך שיגנו עליו – לא מפני אינטרסים פוליטיים ולא מפני אינטרסים מסחריים. בעבר, בישיבה אחרת, בעניין אחר, היושב-ראש העיר לי שלא תמיד השוק החופשי מוצא את הפתרונות, ולעתים נדרשת הרגולציה. הפתיחה שנתן חבר הכנסת שי מעידה על כך שזה לא המקרה, ואחרי אין ספור ניסיונות להקים ערוץ חדשות בשפות שונות באמצעות כפייה רגולטורית – בין על רשויות שידור ממשלתיות ובין על גופים מסחריים, בסופו של דבר קם יזם פרטי ועשה את זה ביוזמתו ומכספיו שלו. את המגמה הזאת צריך להמשיך, ולאפשר ל-I24 לשדר ללא שום מגבלת תוכן לאזרחי ישראל.

חשוב להדגיש, בכל הכבוד הרב שאנחנו רוחשים גם לנציגי הממשלה שיושבים פה וגם לחברי הכנסת – להתערב בתכנים של גוף תוכן, בפרט גוף תוכן שעוסק בשידור חדשות, זה לא המנדט שלכם. אנחנו האזרחים רוצים לצרוך תוכן לא מסונן, לא מפוקח, לשפוט אתכם ואת התוכן באופן חופשי לחלוטין, וכך לקבל הכרעה מושכלת בקלפי.

אם גוף חדשות יעשה שימוש בתשתית שלו ובתכנים שלו כדי לקדם אינטרסים מסחריים ואחרים, שלא ימצאו חן בעיני האזרחים, האזרחים יודעים איך להגיב. הם יכולים פשוט לא לצפות. יש להם ההגנה האולטימטיבית.

לכן לגופו של העניין אני מציע שהוועדה תאמץ כלשונה את הצעת החוק הפרטית, ולא תקבל את ההמלצות שמופיעות בהצעת החוק הממשלתית. תודה.

תודה. בבקשה.

אולי ניתן רוצה. הוא מייצג אוכלוסייה חשובה של כתבים זרים.

בבקשה.

שמי ניצן חן, ואני ראש לשכת העיתונות הממשלתית. חשבתי שהדיון התייתר, כי יש פה קונצנזוס, אבל אם צריך – אומר: אני חושב ש-I24 זה ערוץ שחשיבותו בעצם קיומו במרחב הרב-ערוצי, גם בארץ וגם בעולם. מדינת ישראל עושה שימוש נרחב בחומרי הווידאו של I24. העובדה ששנים יש לקונה בסיפור הזה, ולמדינת ישראל אין ערוץ הסברה – לא ערוץ תעמולה ולא ערוץ 33 ולא כל מיני וריאציות קודמות שהיו בערוץ הקודם, אבל I24 הוא ערוץ מקצועי, הוא ערוץ שעומד בפרמטרים ואמות מידה מקצועיות ברמה בין-לאומית, וזה שאין פיד – ואני מתחבר לגמרי עם מה שאמר עו"ד עבאדי – שאין פיד בכל מיני מרכזי הוויה ישראלית בארץ ובעולם, זו טעות קשה ממדרגה ראשונה ברמה ההסברתית.

אם יורשה לי, משפט אחד לגבי בעלויות צולבות – למרות שזה לא תחום המקצועיות שלי עכשיו – לפעמים מכל כך הרבה משקולות וחסמים שמישהו באמצע שנות ה-90' כתב, ואחר כך זה עבר טלאי על טלאי אחרי עשור וחצי – יושבים מועצת החכמים, ומתקשה בכלל להבין מה בעלויות צולבות בהקשר של I24, זה לעשות צל הרים כהרים. אני אומר לכם שהחשיבות של I24 שווה עשרות מונים ברמה הבין-לאומית ומדינת ישראל, ועם כל הכבוד, ימצאו את הפתרונות, את הפלסטר או את האקמול. לא ייתכן שהטפל יהפוך להיות העיקר, והערוץ הזה הוא ערוץ שמדינת ישראל משתמשת בו בכל שלוש השפות – בעיקר השפה הערבית – מול הסתה ומול BDS ומול מקומות אחרים, ואני מאוד מקווה שיהיה קונצנזוס בוועדה, אדוני היושב-ראש, ואני מברך אותך ואת חבר הכנסת שי, שתביאו אותנו לחוף מבטחים עם I24 מלא-מלא בשלוש שפות. תודה רבה.

תודה. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית.

אין לי דברים חכמים לומר כרגע, מסיבה אחת פשוטה – אני חושבת שחשיבות הצעת החוק היא ברורה - חבר הכנסת יודע את זה ברגע שהצעת החוק הזאת הועברה לשולחני לצורך הנחתה על שולחן הכנסת. מצד שני, אני לא יכולה להתעלם מהחשיבות היתרה, הייתי אומרת, מפגיעת כללי בעלויות צולבות. אני ממש לא מקבלת את עמדתו של מר מאור, שאומר שאבד על הכללים האלה הכלח.

יש לזכור שכשאנחנו מדברים על פלטפורמות, אין ריבוי פלטפורמות – במדינת ישראל אין תחרות אמתית בתחום הזה, שמייתרות את הצורך לקבוע את ההגבלות. ברור לי לחלוטין, אדוני, שצריכים למצוא כאן איזושהי נוסחה שמגשרת בין שני הדברים.

לצערי, קיבלתי את הצעת הממשלה רק בימים האחרונים – כמו שאדוני יודע, שהיינו עסוקים מבוקר עד בוקר, מילולית, בנושאים אחרים, ולא היה סיפק בידי לתת דעתי אולי לפתרונות אחרים. למשל, אני תמהה – ואני פה אליך, יונתן, שאתם אומרים בצורה נחרצת שאתם סבורים שהמועצה היא שצריכה לקבוע כללים. הייתי סקרנית לשמוע, על איזה סוג של כללים למשל חשבתם? הייתי מפנה את שאלתי גם למר עבאדי, כדי לראות איך אתם חושבים שצריך לפתור את הנושא הזה. אולי תאירו את עינינו, תיתנו לוועדה רעיונות, שניתן יהיה להיתפס בהם.

תודה. קודם כל אדגיש ששוחחתי בעניין רק עם יו"ר המועצה, כלומר לא היתה הצבעת מועצה בעניין – אני מדבר רק בשם היושבת-ראש. אני מפנה אותך, למשל, להחלטה שקיבלנו לפני שבועיים בעניין שידורי החדשות לערוץ 20. אנחנו תיקנו את נספח האתיקה שלהם, תיקנו את הנספח שנוגע להפרדה בין מערכת ובין החדשות. עוגנה ההחלטה שהם יצטרפו למועצת העיתונות לצורך שמירה על כללים אתיים. אנחנו נכנסנו לקרביים באמת של מערכת החדשות לעניין אורך של תוכניות, אפילו ברמה של בעלי תפקידים והרזומה והניסיון שלהם.

המועצה מאסדרת למעלה מ-15 שנים את חברת החדשות של ערוץ 9, כך שיש לנו ניסיון באסדרת שידורי חדשות בערוצים הייעודיים. אנחנו מאמינים שלמרות הייחודיות של I24 – כי אין עוד ערוץ ישראלי שמשדר החוצה; פעם ראשונה שדבר כזה קורה, ואנחנו מאמינים שלמרות הייחודיות יש לנו הניסיון והיכולת לאסדר את הערוץ הזה באמצעות כללים שאנחנו נקבע. יש פה אתגר לפנינו, אבל אני סמוך ובטוח- - -

למה לפני 3 שנים ב-2013?

ולמה אתם? זה כבר מונח על השולחן. למה שאנחנו לא נסדיר את זה בחוק? לקחת את זה עם שמכם?

בבקשה.

רק לחדד, שהמנדט ניתן כבר בוועדת השרים, אילו כללים ייקבעו – שהכללים צריכים להסדיר תנאים שבהם יראו גוף משדר בערוץ שידורי חדשות, המיועד בעיקרו לשידור מחוץ לישראל.

זה חלק מהעניין. אתה יכול, למשל, לקבוע כללים שעו"ד סומפולינסקי ואני חשבנו עליהם, למשל, של לקבוע שרוב המנויים של אותו ערוץ הם מנויים בחו"ל, כדי לוודא שברמת השידורים יורדים בעיקרם אל מחוץ לישראל. אבל ברור שזה לא מספיק, כי נניח לצורך העניין, שיש לו בחו"ל מספר גדול של מנויים, כפי שהוצע כאן על-ידי מר מלול, אבל עדיין יכולה להיות לו השפעה משמעותית על השיח בארץ, ואז אתה צריך מעבר לזה עוד כללים שיבטיחו- - -

שמרב הזיקות הן מחוץ לישראל ולא בתוך ישראל.

אני לא יודעת עדיין מה זה מרב הזיקות לצורך העניין הזה, כי ברור שרוב הזיקות כרגע הן בארץ, כי המערכת נמצאת בארץ, המשרדים נמצאים בארץ.

זו אגב החלופה הראשונה של ועדת שרים – מרב הזיקות מחוץ לישראל.

כשאנחנו מדברים על מרב הזיקות, אנחנו צריכים לפרוט את זה לפרטים, ולראות על אילו זיקות מדובר ומה באמת רלוונטי לעניין ומה לא.

בבקשה.

אני קודם כל רוצה להודות לחבר הכנסת נחמן שי, שהניח כזאת הצעת חוק. מבחינתי הוא מר טלוויזיה, והוא יודע ומכיר את התחום טוב מאוד, וההערות שלו תמיד בונות וטובות.

אני חושבת, כיושבת-ראש השדולה לעידוד עלייה וקליטה של עולים דוברי צרפתית – הערוץ הזה חשוב ביותר. אני חושבת שהוא חשוב, כי לצערי הרב, אחת הבעיות הקשות של העולים – שהם לא לומדים את השפה העברית. ולמרות שזה בעצם בא לספר מה שנעשה בארץ, ולקחת את זה לחו"ל, זה חשוב. זה גם אמצעי מסוים, וגם אמצעי של הקהילה להתקשר עם אנשים בחו"ל.

אני רואה ערך מוסף של הערוץ הזה כטלוויזיה שנותנת הסברה טובה למדינת ישראל. כשאני נמצאת בחו"ל, אני תמיד רואה את התקשורת עוינת את ישראל, ותמיד מראים רק את הצד של הפלסטינים. סוף-סוף בא ערוץ שרוצה לא להתערב בפוליטיקה שלנו, אלא לתת את ישראל היפה, כל מה שקורה פה בארץ. אני חושבת שצריך רק לסייע להם.

בקשר לבעלויות צולבות, אנחנו צריכים למצוא מנגנון. אולי לתת ארבע-חמש שנים, שהם יתחילו להתארגן, יעמדו על הרגליים, נראה שהם באמת עושים את העבודה, ואז לעשות את הבעלויות צולבות. יכול להיות גם זה, אבל אי-אפשר מעכשיו בעלויות צולבות – זה פשוט ינעל אותם. ואם הם נותנים בעוד שפות, אני חושבת שאנחנו צריכים להריץ פה את החוק כמה שיותר מהר, ולהביא אותו לקריאה ראשונה. תודה רבה.

תודה. ברשותכם, נתחיל הקראה, כדי שניכנס לתוך התהליך. כדי שיהיה העניין ברור – אנחנו חייבים לייצר איזו פגישה משולשת של משרד התקשורת ומשפטים יחד עם היוזם, יחד עם נציגי הבעלים, כשאנחנו יודעים במה דברים אמורים.

אני אשמח גם לקחת חלק בזה.

בשמחה. אנחנו יודעים במה דברים אמורים. הכוונה היא למצוא את המכנה המשותף ברחב בשיח. הדברים נאמרו, אנחנו יודעים איפה הנקודות שצריך להתגבר עליהן – אני אפילו לא אומר נקודות המחלוקת – או הנקודות שצריך לתת להן חלופה אחרת, נכונה וטובה לא פחות, שלא גודעת את העניין.

כפי שאמרתי, אני באופן אישי, מבלי להיכנס למה שאמר חברי ניצן חן לגבי מה שנאמר אז – נכון, לא נכון – לא בדקתי, אז אני לא יודע להגיד את זה, אם עדיין יש לזה משמעויות, אבל זה נושא שמונח על השולחן. צריך לתת לו את ההתייחסות הנכונה; מצד שני, ברור שאם הולכים על זה as is, אין משמעות לחוק. לכן גם כפי שאמרתי, ועדת השרים נתנה את החלופות. הממשלה צריכה להרגיש – ובצדק בעניין הזה, מבחינתה, שכשמדובר בהקמת פלטפורמה חדשה של חדשות, היא רוצה לדעת שזה גוף שלא מחר בבוקר עושה ככל העולה על רוחו, והרגולציה כאן היא לאו בהכרח רגולציה ממקום רע אלא באה ממקום של להסדיר.

אני מאוד מקווה גם שאתם תפתחו את הראש בעניין הזה ותסייעו לנו בעניין הזה. כמובן, היועצת המשפטית תצטרך לתת לנו את מלוא הסיוע. אני חושב שזה הרבה יותר פשוט מאשר זה נראה, כי רוב הדברים – אנחנו מבינים שאפשר להתמודד אתם, כמו שאנחנו מתמודדים פה כל יום עם אלף ואחת בעיות, ולעניין הזה של הבעלות הצולבת או חליף בעלות צולבת – נדע לתת פתרון. נתחיל את ההקראה, ברשותכם.

אני מקריאה את הנוסח של- - -

הממשלה.

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - שידורי חדשות בינלאומיים המופקים בישראל), התשע"ז-2017.

הוספת סעיף 6כ3. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן – החוק העיקרי),

אחרי סעיף 6כ2, יבוא: 6כ3 – שידורי חדשות המיועדים לשידור מחוץ לישראל.

בסעיף זה- "משדר ערוץ חדשות בינלאומי"- מי שמשדר ערוץ חדשות ותכניות בענייני היום,

המיועד בעיקרו לשידור לציבור שמחוץ לישראל אשר הופק ונערך, כולו, או חלק ניכר ממנו בישראל, או שהוא תאגיד הרשום בישראל.

תסבירי בבקשה.

אנחנו מבקשים להגדיר פה את הגורם שעליו אנחנו מדברים – למעשה זה משדר ערוץ חדשות בין-לאומי. מהות ההגדרה מתייחסת לאותם עקרונות שחבר הכנסת נחמן שי כתב בהצעת החוק הפרטית – הוא התייחס לשידורי חדשות בין-לאומיים, שידורי חדשות שמשודרים בשפה שאינה עברית וללא כתוביות, המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, אשר הופקו בישראל, חלקם או כולם, או על-ידי תאגיד הרשום בישראל – כלומר את כל העקרונות האלו, שהוזכרו בהצעת החוק הפרטית, שאבנו לתוך ההגדרה. זה פשוט עניין טכני של ניסוח, כדי שנוכל להשתמש בהגדרה הזאת בהמשך.

את העניין של שפת השידור ושפה שאינה עברית – זה מוזכר בהמשך בתנאים למתן הרשיון.

יש הערות או אני יכול להצביע על הסעיף הזה?

אני רק רוצה לוודא, כשאתם כותבים כאן: או שהוא תאגיד הרשום בישראל – ה"או" הוא אלטרנטיבה למה?

זה חלופה להופק ונערך כולו או חלק ניכר ממנו בישראל. או הוא המשדר – משדר ערוץ החדשות – הוא תאגיד הרשום בישראל.

זה לא כל כך ברור בנוסח.

כלומר שידור ערוץ חדשות ותוכניות בענייני היום, המיועד בעיקרו לשידור לציבור שמחוץ לישראל, בכל מקרה זה צריך להתקיים. על גבי התנאי הזה יכולות להיות שתי חלופות: או הופק ונערך כולו או חלק ניכר ממנו בישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל.

תודה. מי בעד?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד.

סעיף 1(א) אושר.

הסעיף אושר.

חברת הכנסת שרן השכל מצביעה במקום חבר הכנסת דוד ביטן, חבר הכנסת נחמן שי מצביע במקום חבר הכנסת יוסי יונה.

בבקשה.

על אף הוראות סעיפים 6כ2 ו- 6סב1(א) ונוסף עליהן, המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של משדר ערוץ חדשות בינלאומי, ובלבד שהתקיימו תנאים אלה: (1) משדר ערוץ החדשות הבינלאומי קיבל רישיון לשידור מאת המועצה לפי סעיף קטן (ג).

(2) יתקיימו התנאים המנויים בסעיף 6כ2(ב)(2)-(5), בשינוי הבא: במקום "מפיק חדשות עצמאי" יבוא "משדר ערוץ חדשות בינלאומי".

היום חוק התקשורת, בנוסחו הקיים, מאפשר לבעל רשיון כללי לשידורי כבלים להעביר שידורי חדשות מקומיות בלבד, שידורי חדשות המיועדים לאזור שקבעה המועצה, כלומר אזוריים – מה שנקרא החדשות המקומיות. זה מה שקבוע בסעיף 6סב1.

על ההיתר הזה לבעל הרשיון לשדר רק שידורי חדשות מקומיות יש חריג, שקבוע בסעיף 6כ2. יש סייג, שמתגבר על זה, ומאפשר לו לשדר שידורי חדשות באמצעות מפיק חדשות עצמאי. אנחנו מתגברים גם על הדבר הזה, ואומרים שלמרות שלכאורה מותר לו לשדר רק את שידורי החדשות המקומיות או שידורי חדשות שהן לא מקומיות – באמצעות מפיק חדשות – הוא יכול לשדר גם שידורי חדשות של משדר ערוץ חדשות בין-לאומי בתנאים הבאים: התנאי הראשון הוא חובת רישוי. משדר ערוץ החדשות הבין-לאומי יהיה חייב לקבל רשיון מאת המועצה – נגיע לזה בהמשך, לסעיף סמכות המועצה למתן רשיון; והתנאי השני הוא – אנחנו מפנים פה לסעיפים שקיימים כיום בהקשר של מפיק חדשות עצמאי. עיקרם של הסעיפים ומהותם מדברת על עצמאותו של משדר ערוץ החדשות הבין-לאומי; כל מיני תנאים שמבטיחים את זה שההתקשרות של בעל הרשיון הכללי עם משדר ערוץ החדשות לא תפגע במהימנות שידוריו, אחרי שהמועצה שוכנעה ששידוריו יהיו מהימנים, רמת הפקה נאותה, אין בהתקשרות לפגוע בהתקשרות בתחום השידורים וכיוצא באלה; שמפיק ערוץ החדשות הבין-לאומי לא יקבל טובות הנאה או תשלום מבעל הרשיון הכללי.

בכלל.

זולת מבעל הרשיון – כלומר זולת מהתשלום בעד עצם ההתקשרות; ושבעל הרשיון יהיה מחויב להעביר את שידורי ערוץ החדשות במתכונת מלאה, ללא קטיעה, ללא עריכה או עיכוב.

אנחנו מציעים שהתנאים הללו יחולו גם לעניין משדר ערוץ החדשות הבין-לאומי. אנחנו לא חושבים שזה מעקר מתוכן את כל התכליות שדוברו עד כאן בדיון הזה, ושאלה נושאים חשובים.

בבקשה.

יש לי שאלה אליך. נאמר פה, שבעל רשיון בכבלים יוכל להעביר את זה לשידורים שלו. זה בעצם הרעיון. אני שואל, אם הוא בעל רשיון לשידורי לוויין- - -

אנחנו עשינו גם את ההתאמה הנדרשת – זה נמצא בהמשך. תיקון לסעיף 6נא1 – תוכל לראות את זה בהמשך הנוסח, בעמוד השני.

טוב.

בבקשה.

אני מבקש להעיר – הסעיף הזה בחוק התקשורת הוא בעצם בן דודו של סעיף הבעלות הצולבת. כמובן, חשוב מאוד לקבוע מהימנות שידורים וחשוב לקבוע שרמת ההפקה תהיה נאותה ושהכול יוסדר תחת כללים של רגולטור, אבל במקור הסעיף הזה נכתב כמפיק עצמאי כדי לבדל אותו מהפלטפורמה, כלומר זה מעין סעיף משלים בנושא הבעלות הצולבת. אי-אפשר לקבל אותו על כרעיו ועל קרבו לתוך מפיק חדשות בין-לאומי. צריך לעשות לו התאמות, ויכול להיות שהדרך הטובה ביותר היא שבכללים שתקבע המועצה יילקח בחשבון נושא עצמאותו מבחינת התכנים, אבל לא מבחינת הבעלות.

אני רוצה להתייחס. אני חושבת שאדרבא, אם אנחנו מדברים כאן על בחינה מחודשת של עקרונות הבעלויות הצולבות, כל נושא העצמאות של משדר ערוץ החדשות הוא דווקא חשוב יותר, ומקבל משנה תוקף לאור האפשרות שייתכן שכללי הבעלויות הצולבות ישונו או תהיה התייחסות שונה אליהם בהסדרה.

אני חושבת שזה לא סותר. בין אם יתקיימו כללי הבעלויות הצולבות ובין אם לא יתקיימו, עצמאות משדר ערוץ החדשות, גם כשאנחנו מדברים על I24, יכולה להתקיים וצריכה להתקיים וחשוב שתתקיים, ולכן יש חשיבות לסעיפים האלה.

תודה.

אני רציתי לשאול – אני לא בטוחה – מדברים כאן על כך שבעל רשיון כללי בשידורי כבלים רשאי להעביר. מה קורה אם יקום עוד משדר ערוץ חדשות בין-לאומי, ויאמר: אותך אני לא רוצה להעביר; אני רוצה להעביר רק את I24 לצורך העניין, כי יש לו זיקה ברורה ל-I24. איך מבטיחים שלא תהיה הפליה בעניין הזה?

את מחזקת את השאלה, כי זו בדיוק אחת התכליות של דיני הבעלויות הצולבות, למשל – לגרום לחסימה של תחרות.

אולי צריך להוסיף הוראה שבעל רשיון כללי לא יפלה בין בעלי רשיונות שונים לשידורי חדשות בין-לאומיים. אני לא רוצה לעשות חובה, אבל מצד שני, אם הוא כן מעביר, הוא לא יכול להפלות.

מה יהיה אם יהיה עוד שחקן אחד? הסיכויים הם קטנים, אבל נניח שיקום מחר, אז את אומרת שבעל הרשיון בכבלים יתבקש לשקול את I24- - -

אם משדר ערוץ חדשות בין-לאומי כלשהו, הוא לא יוכל להפלות בתנאי ההתקשרות העברה של ערוץ נוסף.

זה כמו הוויכוחים שהיו לנו בשעתו, כמה עוד ירצו רשיון לשידורי טלוויזיה? התווכחנו, אם יהיו ששה או שבעה, ובסוף אנחנו שומרים כמו פרח מוגן על השחקנים הקיימים, שלא ייעלמו לנו. בערך אותו דבר. תודיעו לי כשתמצאו את הפראייר הבא.

בכל מקרה צריך שתינתן לזה התייחסות. לא צריך ישר לקפוץ לעניין הבעלויות הצולבות, ישר לראש התורן; אפשר לתת לזה מענים בדרכים אחרות. אני יכול להצביע, גברתי?

מבחינתי אני תומכת בכל אחת מההוראות כאן.

בבקשה.

עו"ד אלון גלרט, אני כאן מטעם I24. אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה אחת: אני הבנתי שיש כאן שתי חלופות בהחלטת ועדת השרים, בהחלטת הממשלה – הכללים שתקבע המועצה, והשנייה היא חלופת החוק. בעצם מה שאנחנו עושים כרגע, אם אני מבין נכון – אנחנו מוותרים על חלופת הכללים.

אדוני הבין לא נכון. אני התחלתי את ההקראה ואני רוצה להיכנס לתוך ההליך. אני כבר אמרתי – אני לא הולך על החלופה של בעלויות צולבות. אמרתי את זה בצורה ברורה. אבל נצטרך לתת מענה הולם לכל הנושא הזה של חליף בעלויות צולבות, שזה יכול להיות דרך מועצה או דרך סעיף ברור בתוך החוק – כל מיני חלופות כאלה ואחרות, שנצטרך לתת עליהן את הדעת.

בכל מקרה, עוד חמש דקות אסיים את הישיבה, ולכן אני לא מבין מה החשש של אדוני – מעצם האישור של הסעיף הזה?

מהרגע שאנחנו נכנסים לתוך הסעיפים, שבעצם לוקחים את החלופה השנייה- - -

סמוך עליי. אני יודע בדיוק מה אני עושה. וגם אם יסתבר – זה, אין לו קשר – תהיה בעלות צולבת, לא תהיה בעלות צולבת – אני כתפישת עולם הולך על המהלך הזה.

אני רק רוצה לומר – הממשלה הציעה אחת משתי דרכים, אבל הוועדה כמובן רשאית לקבל החלטה, לעשות למשל סינתזה בין שתי החלופות. כנראה שזו המגמה שאליה הולכים כאן.

חברות וחברים, אני כבר אומר לכם – אני רק רוצה להעלות את הסעיף הזה כדי לאשר אותו. מי בעד?

הצבעה

בעד הסעיף – פה אחד.

סעיף 1(ב) אושר.

תודה, הסעיף אושר.

אדוני, פלוס התוספת שתקבע שאם יש יותר מבעל רשיון אחד בשידור חדשות בין-לאומיות- - -

ודאי.

אבל אם הוא יגיד שהוא לא רוצה לשדר? זה נקרא שהוא מפלה אותו לרעה?

ודאי, כי אז הוא עושה שימוש לרעה בפלטפורמה שלו.

בסדר, מקבל.

בתפישה של הוועדה הזאת אין ויכוח בכלל בעניין הזה. אם אני לא מכניס סעיף כזה, פגעתי בכל המהות.

העיקרון הבסיסי היא להגביר, אז אנחנו לא רוצים לחזור לנקודת ההתחלה.

ודאי. איך אני אומר, נחמן? רק שיהיה. עוד אין לנו את זה.

לסיכום הדברים, אמרתי – החוק הזה יעבור. הדילמות שהציגה נציגת משרד המשפטים הנכבדת בפנינו, אנו לא מתעלמים מהן; אנו מבינים שעלינו לתת לזה את החלופות הנדרשות כדי שהדברים יישמרו, מה גם שרובנו סבורים שראוי וחשוב לדחוף את הקמת הערוץ הזה.

אני גם מציע בלי קשר אלינו, עוד לפני המפגש אתנו, שאלון, יוסי, אתם תמצאו את הדרך יחד עם חגית ואלידור- - -

אני מציע שהכנסת תהיה מעורבת.

שנייה, תן לי. בלי כל קשר אלינו, ככל שתצליחו לדבר באותה שפה, יהיה לנו קל יותר. כמובן אני אזמן אצלי דיון יחד עם היועצת המשפטית, כפי שאנו נוהגים – אתם מכירים את הנוהג הזה – מכנסים את הגורמים יחד, ואז לתת לזה את המענים.

אני לא מתכוון להתברבר עם הסיפור הזה. בוודאות זה יעבור במושב הזה. אני רוצה תוך חודש, חודש וחצי, לראות שאנחנו אחרי כל זה. אין שום סיבה, זה לא חוק ארוך, אנחנו יודעים מהן הבעיות. אנחנו יודעים לשים את האצבע על הנקודה, וניתן לזה מענה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.