הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 315

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, כ"ז בכסלו התשע"ז (27 בדצמבר 2016), שעה 10:00

הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 18) (מינוי קאדים ובחירתם), התשע"ז–2016.

חברי הוועדה: זאב בנימין בגין – מ"מ היו"ר

עיסאווי פריג'

אדם אבזק - יועמ"ש לבתי-הדין השרעיים, משרד המשפטים

ניבאל חסנין - מנהלת בתי-הדין השרעיים, משרד המשפטים

מהא מראענה - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איאד זחאלקה - מנהל בתי-הדין השרעיים, משרד המשפטים

יעקב פרידברג - עו"ד, משרד המשפטים

שירה סיידלר - סטודנטית, משרד המשפטים

דנית בוסקילה - פורום חקיקה, לשכת עו"ד

ח'אלד דגש - ממונה חקיקה, לשכת עו"ד

אליסה דברה - מנהלת

אפרת מעיין - אקטביסטית בכירה

נועה ברודסקי

רונית יצחק

הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 18) (מינוי קאדים ובחירתם), התשע"ז–2016

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט בנושא: הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 18) (מינוי קאדים ובחירתם), התשע"ז–2016, של חברנו חבר הכנסת עיסאווי פריג'. אני חושב שניתן לכנות את הדיון בנסיבות אלה דיון במעמד צד אחד.

למה? אתה לא צד?

אני יושב-ראש, אני רואה את עצמי כאדם – כן, חבר הכנסת פריג', מה נוסיף על הישיבה הקודמת שקיימנו, ושהייתה לדעת אחדים מן המשתתפים ארוכה ומפורטת מדי?

נכון.

נכון. לא אמרתי מי.

מעמד צד אחד, תאר לעצמך שזה במעמד צד אחד, ואם היו שניים?

זה חשוב מאוד להעלות את כל הסוגיות ולדון בהן.

לפי דעתי זה נושא חשוב, ואפילו אני ארחיק לכת ואגיד קרדיאלי.

מכאן אני מבין שדיון ארוך לפעמים דרוש כדי לחוקק כהלכה בנושא קרדיאלי. עיסאווי, נושאים.

כבוד היושב-ראש, בהמשך לדיון הקודם הועלו כמה שאלות, ואני אתמקד בשאלות שהועלו. א', בסוגיה של תנאי הכשרות להתמנות לקאדי מהאזורי לערעורים. מערכת בתי-המשפט בשרעי זה אזורי וערעורים. בישיבה הקודמת דנו בתנאים להתמנות לשופט אזורי, ועלתה השאלה שגם צריך עוד מדרגה בקידום ומינוי קאדים לבתי-דין לערעורים. לשם כך הגשנו את התיקון, תיקון מס' 2 לחוק הקאדים. והתיקון, אם כבודו ירצה שאקריא את התיקון, אקריא את התיקון.

אנחנו כבר מכינים לקריאה שנייה שלישית, אז אני חושב שאין צורך.

אין צורך להסביר?

אלא אם כן היו שינויים.

אני שואל את היועצת המשפטית.

הוועדה תקרא כשיהיה צורך.

התיקון בעצם מדבר שעל מנת שתקבל מינוי וכשירות לקאדי לערעורים אתה צריך להיות בעל השכלה דתית גבוהה בדין השרעי, או השכלה גבוהה בלימודי האסלאם במוסד מוכר בארץ, ושיש לך עיסוק בטיעון שרעי ברציפות או לסירוגין לא פחות - - -

נענה על הבעיות או על השאלות שהוצגו. כיוון שכבר הזכרת את התואר באסלאם, אז אני כבר אולי אקדים ואשאל, האם בכל המוסדות האקדמיים שבהם יש לימוד כזה, האם הקוריקולום, האם תוכנית הלימודים דומה, או שיש לבת לימוד דומה? ומה המגע בינה לבין היכולת לשבת בדין כקאדי? אולי מהנהלת בתי-הדין אפשר לענות על זה.

היושב-ראש מעלה את הסוגיה של לימודי האסלם.

כשאומרים לימודי אסלאם אני יכול להתרשם שזה באמת הכשרה מתאימה. בכל זאת, לשם הזהירות, אולי כדאי שנדע, כיוון שגם נאמר שהם לימודי אסלאם בארץ ומחוץ-לארץ, האם יש לבה משותפת שהעמידה בה במבחנים באותו מוסד אקדמי מספקת את הדרישות על-פי דעתכם המקצועית?

הבעיה שקיימות כמה מכללות.

לכן אני מעלה את זה.

לא כולן מוכרות. רק מכללה אחת מוכרת שמלמדת את הלבה מאוד מתאימה לדין השרעי זה מכללת אלקאסמי. שאר המכללות לא מוכרות, לא על-ידי משרד החינוך ולא על-ידי - - -

אז הן לא רלוונטיות.

זאת הבעיה. באוניברסיטאות צריך לעבור שינוי כי הם מלמדים יותר את התרבות, את ההיסטוריה, אבל הם לא מלמדים את הלבה שדרושה, לצערי הרב. אולי זה מסר לאוניברסיטאות שיתחילו ללמד. לפחות בעת הזאת אין אוניברסיטה שמלמדת, אולי אוניברסיטת חיפה, אולי. בזמני זה היה גם באוניברסיטה העברית, מבוא למשפט מוסלמי היו מלמדים, אבל זה היה קורס בחירה, לא חובה.

אז מה יועילו חכמים בתקנתם אם תחת הכותרת "לימודי אסלאם" לא תהיה הכשרה הולמת, אפילו בסיסית לעניין שאנחנו רוצים לעסוק בו ולשפר את הרמה? והאם, נניח, אתם יכולים או מתכוננים להגדיר מבחינתכם מה הייתם רוצים לראות בלימודים במכללה שהיום לא מוכרת, אבל רוצה להיות מוכרת לעניין זה? אולי זה יועיל לה. האם יש לכם הצעות לגבי תוכנית הלימודים? אנחנו ברגע זה לא יודעים, ככה אני מבין.

כמובן, יהיו לנו הצעות אם יהיה קשר בין הקאדי לבין האוניברסיטאות - -

אתה רואה, זה ייקח בכל זאת קצת זמן, עיסאווי.

אני אתייחס לזה.

- - ומה שניתן לעשייה עדיין בלימודים שיהיו ממש מתאימים לקאדים האלו. לצערי הרב, בזמן העות'מאנים היו מוסדות שמלמדים את השיפוט השרעי, ורק מי שיצא משם היה זכאי להיות קאדי שרעי. לאור השינויים שחלו, כמו שאמרת, מכללה אחת קיימת, והאוניברסיטאות, לפי מיטב ידיעתי, אין לי מספיק ידע בעניין זה, צריך ממש לעשות שינוי בתוכנית הלימודים שלהם, שילמדו יותר את מה שאנחנו נבקש. למשל, בעניין הטוענים השרעיים, את המושג של השכלה דתית גבוהה ועדת הסמכה בוחנת הגדירה מה זה ואז באמת מי שלא למד את אלה, מי שלא נבחן לפחות באותם תחומים, לא יהיה זכאי לרכוש את הרישיון להיות טוען שרעי.

יפה.

שם הגדירו ממש בצורה מפורטת מה זה, וזה התאים. אני חושב, לקאדים גם אם יגדירו, גם הוועדה עצמה אם תגדיר או תבחן – למשל, ועדה שתגדיר מה זה השכלה דתית גבוהה, כמו שוועדת ההסמכה בוחנת, יגדיר מה הם צריכים לדעת. לדעתי, במבחן שהם עוברים ממש יש דמיון בין המבחן לטוען שרעי לבין המבחן להיות קאדי שרעי.

אבל זה לגבי המבחן. השאלה היא, לפי ההצעה עכשיו אנחנו קובעים שבעצם כל תואר בלימודי האסלאם או בדין השרעי הוא מספיק.

ללא מבחן.

יש חוץ מזה דרישה למבחן.

עם מבחן.

הדרישה למבחן קיימת בכל מקרה.

אלו תנאי סף.

אבל זה לא שוועדת המינויים תוכל, לפי איך שזה מנוסח כרגע, להחליט אם זאת השכלה מתאימה או לא, זה בעצם בדיוק השינוי שאנחנו עושים. היום ועדת המינויים יכולה להחליט איזו השכלה דתית היא דורשת כי ככה היום מנוסח הסעיף. אבל ככל שאנחנו אומרים שאנחנו דורשים את התארים האלה, אז זה לא שוועדת המינויים עכשיו – כמובן שהיא יכולה לבחור מי מתאים יותר, מי מתאים פחות – אבל זה לא שהיא תוכל להחליט איזה קורסים. אין לה פה סמכות להחליט איזה קורסים היא דורשת כדי שזה ייחשב כאילו יש לו את תנאי הסף הזה.

רק עוד דבר אחד. זה מאוד מטריד שאין מספיק מקומות שלומדים בהם. אנחנו באים לחקיקה שמאוד תצמצמם את הרשימה של מי שיכול להיות מועמד. יכול להיות שבהתאם לזה באמת אוניברסיטאות ומכללות עכשיו ישנו את הקורסים, אבל זה משהו מאוד בעייתי. אני חושבת שזה מאוד בעייתי שדרך החקיקה הזאת נגיד: כרגע זאת קבוצה ריקה, ואנחנו מקווים שבאוניברסיטאות ובמכללות יהיה מספיק ביקוש לנושא הזה כדי שהן ישנו את הסילבוס שלהן, את הקורסים שהם מחייבים.

לפחות אמרתי שאין לי ידע מספיק לגבי אוניברסיטאות, אבל מה שכן, אני יודע שיש הרבה, למשל הקאדי נאטור והקאדי זחאלקה מלמדים בכל מיני אוניברסיטאות, והם נותנים להם את הכלים. הם מלמדים ממש את אותם נושאים גם באוניברסיטת חיפה, אני חושב, כי יש שם גם קאדי שרעי שמלמד שם. איפה שהקאדים שלנו מלמדים אני חושב שמלמדים אותם גם מקצועות שאנחנו צריכים שהם ידעו לקראת מינויים. והביקוש דווקא רב, גם יהודים, גם ערבים. זה לא כמו קודם כשאני למדתי ב-1978, 1979, למדו רק ארבעה משפט מוסלמי. עכשיו לפי מה שאני שומע לפחות 50, 60 נכנסים לקורסים ובוחרים את המקצועות האלה, מבוא למשפט.

לשם הכותרת "משפט מוסלמי", הייתי מניח שיש ללימוד הזה השפעה ישירה על הכושר לשפוט בבית-הדין. אבל לימודי אסלאם, לא נשמע לי, עד שלא יסבירו לי אחרת - -

אני יודע.

- - שהם המקבילה המתאימה, ההולמת שעומדת בתנאי סף. אז מה הועלנו, עיסאווי, אם עצם לימודי האסלאם אינם כשלעצמם אכן מכשירים יותר אולי מלימודים אחרים, יכול לומר, היסטוריה של המזרח התיכון או לימודים כאלה שמשיקים, אבל אינם עונים על המהות הנדרשת, הייתי אומר על המלאכה הנדרשת.

כן, נכון.

ואז אולי מיותר. למה לי להוסיף מבחן שאין לו משמעות מעשית גם לא מבחינת המספרים? כן, בבקשה.

שאלת אותי. לענות? אני פשוט לא רוצה להפריע לך בדיון, אני שותק. כשתהיה לי זכות אני אדבר.

בוא נשמע את גורמי המקצוע. אתה הגית את הצעת החוק, אולי אתה יודע יותר מאתנו.

בסדר, אין בעיה. ברגע שתיתן לי.

אין לי בעיה, אבל אשמע את המשפטנים קודם, נניח.

ציפיתי שמנהל בתי-הדין והיושב-ראש של בתי-הדין, שהם תומכים ודוחפים את ההצעה הזו, יהיו כאן, אבל היחס המזלזל שלהם זה ראוי לציון. ותעביר להם את המסר הזה, שהם לוחצים מכל כיוון: תעבירו את זה, אנחנו – איפה הם? באף דיון לא היו. הם מפעילים בשלט ובטלפונים.

אבל הם סומכים עלינו.

איזה סומכים? שיבואו יגידו את הנימוקים.

זה ברור שהם סומכים עלינו.

זה לא ראוי.

הוא לא מזלזל משום שהוא שלח אחד שהוא משפטן.

יפה, אז בבקשה.

- - - הוא משפטן בכיר מאוד, יועץ משפטי של כל בתי-הדין. יש לו דיונים, אז הוא לא יכול לבוא. והעוזרת המשפטית של המנהל גם נמצאת, אז זה לא יחס מזלזל, כבודו.

בסדר.

נשמע, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לטענות שהעלתה חברתי.

לא היו טענות עד עכשיו, היו שאלות.

שאלות, בקשות. גם דנו בהן קודם.

תהיות.

תהיות. אני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על דבר החקיקה בשלמותו לאור התיקון המוצע. לכולי עלמא מרבית המועמדים להיות קאדים בעתיד יבואו מקרב עורכי-הדין, כמו שהמצב עד היום. והחוק בכלל לא משפיע על עורכי-הדין, הם ימשיכו – אנחנו מדברים רק על קבוצה קטנה יחסית של טוענים שרעיים שגם הם חפצים להיות קאדים, ולגביהם אנחנו קובעים שבמקום השפה העמומה שהייתה עד עכשיו "בעל השכלה דתית גבוהה בדין השרעי", אנחנו רוצים להגדיר מהי השכלה דתית גבוהה. אני חושב שזאת מגמה מאוד מבורכת וטובה.

בדיון שניהלנו קודם במשרדה של נועה הסברתי שלדעתי הפררוגטיבה לקבוע מהו דין אסלאמי, מהו דין שרעי על-פיו דנים בבתי-הדין זה נתון לחלוטין לשיקול הדעת של הערכאה הדתית. אנחנו לא נקבע את הדבר הזה. ואז בעצם התהייה היא רק לגבי האם יש מספיק קורסים כאלה או אין מספיק קורסים כאלה. להווייתי, כשקובעים חקיקה זה תמיד צופה פני עתיד, ואני משוכנע שהשוק ישתנה בעקבות החוק. אם יהיה ביקוש מקרב טוענים שרעיים אז יהיו מכללות ומוסדות להשכלה גבוהה שיציעו את ההיצע. הם רוצים שסטודנטים יבואו וילמדו, כך עובד השוק.

אחת המסקנות האפשריות מדברייך היא שכדאי לדחות את התחולה כדי לאפשר הכשרה?

חשבתי על הדבר הזה, אדוני. אני חושב שאם אנחנו מסתכלים על פרקי הזמן שחולפים בין מינוי למינוי של קאדים לא מדובר, לצערי, וגם לפי הצורך של מערכת, באיזה קאדרים גדולים של מינויים. אחת לכמה שנים ממנים פחות מעשרה. אני לא רואה כאן איזו פגיעה בקבוצה מסוימת. כל השיקולים שאנחנו בדרך כלל שוקלים כשאנחנו משנים חוק בעיני הם לא משפיעים כאן השפעה דרמטית.

ואנחנו צריכים לתת את הדעת על הרציונל של השבחה. אם אנחנו מתחילים פה לבדוק מה קורה היום, אז אנחנו בעצם לא מסתכלים על העתיד, ואני חושב שאנחנו צריכים להסתכל על העתיד. שקלתי, ובאמת שזה הדבר שחשבתי עליו תוך כדי עכשיו, אולי נאמר לפי מה שהציעה נועה, אפילו נשקול לומר שנעשה תוספת לחוק שבה נכתוב את רשימת הקורסים. זה היה לכאורה נותן מענה לשאלת הפרסום ומי ידע מה לומדים. אלא מאי? שאפילו אז זה כל כך מסובך מפני ששמות של קורסים, כל אוניברסיטה קוראת להם אחרת. אני חושב שלהיכנס לעניין הזה זה מאוד בעייתי.

זה לא מתאים לחקיקה ראשית.

לא מתאים, נועה, לא בחקיקה ראשית.

לכן הצעתי, וזו הצעה שאני רוצה להניח על השולחן אם אנחנו מעוניינים לקבוע מה תוכן הלבה של המונח דין שרעי או לימודי האסלאם, שהכוונה היא לתארים אקדמיים, אנחנו נגיד שיש קורסים מסוימים – יש לנו כאן את הרשימה שלהם, שקיבלנו אותה ממנהל בתי-הדין – שתתפרסם באתר האינטרנט ותהיה מעודכנת בכל עת. בעיני זה בהחלט נותן מענה לכל התהיות.

וגם יכינו אותם יותר טוב למבחנים.

נכון. ככה אני סבור.

יש שני חששות מזה: אחד, זה שלפי מה שאני מבינה היום זה עדיין לא עונה על החשש שלנו שאין מספיק מקומות שאפשר ללמוד בהם. כי ככל שיש רק מקום אחד - - -

זה לא מדויק. תנו לי, חברים, להתייחס לזה. הצעת החוק הזו לא נולדה, אדוני היושב-ראש, מחלל ריק. הצעת החוק הזו נולדה - - -

רגע, אבל תיתן לנועה, בבקשה, עיסאווי.

סליחה, ביקשתי, כי נועה פוסקת דברים.

לא. ממש לא. הוועדה קובעת.

אנחנו פה בהתייעצות, עיסאווי.

אני מעוררת את השאלות.

חבר הכנסת, בסדר.

אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזו, כפי שאמרתי, נולדה כתוצאה מתהליך, חשיבה ופגישות במיוחד בתי-הדין השרעי, הנשיא של בתי-הדין השרעי, מנהל בתי-הדין השרעיים ושופטים בתוך בית-הדין השרעי. אני כחבר בוועדה למינוי קאדים חשתי את זה והתנסיתי בזה, והיא לא באה מחלל ריק.

לא סתם ציינתי, ואני עומד, וטוב שזה נרשם בפרוטוקול, חלק ניכר מהתשובות לשאלות שאתה מעלה, אילו הנציגים הבכירים ששותפים לכתיבת הצעת החוק היו כאן היית מקבל אותם בשכנוע ובהרחבה.

שתיים, כשאני מסתכל על החוק הקיים היום וכשאני רואה תנאי ראשון להתמנות לקאדי אזורי – שיהיה בעל השכלה דתית גבוהה בלימודי האסלאם, מי יאשר את ההשכלה הדתית הזו? ועדת המינויים.

לא.

היום. זה מופיע.

היום.

לפי החוק הקיים.

בחוק הקיים, אדוני.

בסדר.

אני חבר ועדת מינויים, אני איש חילוני, ה-background שלי לא כמו איש שרעי ורב, אין לי. אני צריך לאשר שמועמד פלוני ברמת לימודי אסלאם שתכשיר אותו להיות קאדי. זה לא הגון, זה לא פיר. זה לא פיר. כשראינו את המועמדים – אני אומר את זה דוגרי – ורמת ההשכלה שלהם, אז כל אחד שיודע לדקלם כמה פסוקי קוראן ולהגיד כמה הלכות ראה את עצמו מועמד. ואני, יש לי רקע דתי ומבין באסלאם טוב, כל מה שאני צריך, שאחד מהשלושה שיושבים בוועדת המינויים או שיושב-ראש ועדת המינויים יאשר שאני מוסלמי הדוק, מסודר ומסוגל. זה לא תקין. זה לא תקין.

אני רוצה שהתנאי הראשון שמי שכשיר הוא אכן מי שלמד בפועל לימודי אסלאם. אני כמי שלמד כלכלה וחשבונאות באוניברסיטה לא יצאתי כלכלן. לא יצאתי. אבל יצאתי עם כלים שפיתחתי באופן עצמאי לאחר לימודי. מי שלומד אסלאם או לומד עברית או לומד אנגלית הוא לא יוצא סופר, אלא יש לו כלים, יש לו נגישות, יש לו בסיס להתפתחות. ברגע שאתה נמצא במסגרת אתה מתפתח. אחד.

שתיים, לגבי ההיצע, הבנתי מהחברים שהוא מצומצם. קשקוש בלבוש. יש היצע רחב מאוד. מאוד רחב. א', כל אוניברסיטה בארץ יש בה מגמה ללימודי אסלאם. כל אוניברסיטה.

זו השאלה שהעליתי.

כל אוניברסיטה.

מה המשמעות של הביטוי לימודי אסלאם לגבי בית-הדין?

זה משהו אחר. כל אוניברסיטה בארץ יש בה מגמת אסלאם, בעברית, מאוד מפותחת, מאוד, בחיפה מאוד מפותחת, בתל-אביב, בבאר-שבע, בנוסף למכללה שהזכיר כבודו, ויש גם במכללת סח'נין. יש הרבה מוסדות בארץ. אבל לא רק זה, יש הרבה מוסדות אקדמיים שמאושרים על-ידי משרד החינוך בירדן, ומאות סטודנטים לומדים את זה שם, נכון?

נכון.

ובג'נין ובשכם ועשרות ומאות לומדים שם, נכון?

הסברנו בישיבה - - -

אז תסבירו את זה. דהיינו, ההיצע של המוסדות הוא ענק רק למי שרוצה ללמוד. מי שלא רוצה להתאמץ זה סיפור אחר. כל זה בא לי מתוך ניסיון, הצעת החוק, לא מהחלל, שנתיים-שלוש שאנחנו דנים בזה.

ייקח עוד שעתיים, לא נורא.

לא, לא נורא אחי, זה בסדר. אתה יודע שאני מעריך ואפילו אתה גבר, אסור לי להגיד מאוהב, אבל מאוד מעריך. אז לגבי הטיעון השרעי, אדוני היושב-ראש, בא בצדק יושב-ראש, והנהלת בתי-הדין השרעיים הקפידה, תקשיב טוב, אדוני, הקפידה והקשיחה את רמת ההשכלה שם והתנייתה שמות של קורסים, ועשו מבורך, והעבירה את הסילבוס הזה למכללה מסוימת. אנחנו פותחים קורס לטיעון שרעי אחד, שתיים, שלוש.

למה עשתה את זה ולא עשתה את זה בשיפוט או זה, יאללה, צד שלילי נהיה שופט. הבנת, אדוני? אני רוצה שמי שישפוט אותי כמוסלמי ומי שדן בענייניי יהיה לפחות ראוי לכך. אני מאמין במוסדות האקדמיים אצלנו ואני רוצה שיאשרו את הלמידה הזו. אז הסיפור הראשון בא כתוצאה מכך, והוא פשוט. אני לא רוצה פיקציה, אני רוצה שישבת שלוש שנים באקדמיה, למדת. אפילו שלמדת כיוונים, אבל למדת.

אבל מה למדת?

למדת לימודי אסלאם.

אבל זאת בדיוק השאלה, כי לפי מה שאנחנו שומעים מבתי-הדין, הם מדברים באמת על איזושהי רשימת קורסים שלדוגמה, אם אני מבינה נכון, בירושלים לא נלמדים בלימודי האסלאם. ולפי מה שאתה אומר, וזה גם מה שכתוב בהצעה, זה כן כולל בעצם את כל לימודי האסלאם, בלי להתחיל להיכנס לרזולוציה של איזה קורסים, וצריך להיות ברור למה אנחנו מתכוונים.

לפי דעתי לא צריך להיכנס לרזולוציה הזו, פשוט מאוד, מסיבה פשוטה. אני רוצה מי שכשיר או עורך-דין יש לו ברמת מקרו בסיס עריכת-דין, ברמת ההתמחות הוא יתחיל תוך כדי העיסוק. בתי-הדין השרעיים שולחים את הקאדים להשתלמויות ומכוונים אותם ללימודים, וזה יקנה לך את המומחיות ואת המקצועיות ואת הפרקטיקה הנכונה. אם אני כמחוקק אכנס לרזולוציה ואציין: תלמד כך, תלמד כך, תלמד כך – אני לא אכנס לזה.

לא התכוונתי לזה, רק העליתי את זה כשאלה האם הניסוח הזה מספיק מבחינה מעשית. אבל כמו שנאמר קודם, אין לנו כוונה להחליף את שיקול הדעת של בתי-הדין, וזה ברור.

אבל צריך להיות ברור שלפי המציע אנחנו מדברים על משהו יותר רחב ממה שדיברו בתי-הדין, זאת אומרת, לא שקבעו קורסים, אלא באמת אנחנו הולכים על משהו יותר רחב שאומר: כל לימודי אסלאם, אולי גם כדאי גם לכתוב: והמזרח התיכון, כי בהרבה מהמקומות זה הולך ביחד.

לימודי האסלאם זה מספיק. מספיק, לא צריך להוסיף מזרח התיכון. לימודי אסלאם שייך לתחום לימודי המזרח התיכון.

אסלאם מספיק. לא צריך. אנחנו מרחיבים את זה ואנחנו נרוקן את ההצעה, לא נקלע למטרה. לא נקלע למטרה.

אבל מצד שני שיהיה ברור שזה לא שאחר כך מצמצמים את הרשימה לאיזו רשימת קורסים, זה כן יהיה רחב.

לא מצמצמים.

לא, איזו רשימה. לא, להפך.

מה שמנוסח כרגע זה בצורה כזאת שבעצם אלו כל לימודי אסלאם גם באוניברסיטה העברית ובכל מקום אחר.

כמה עשרות ומאות שעושים על הקריטריון הזה?

די רחב, משום שאמרתי.

אם אני מבין נכון, די להם שהם יעמדו במבחנים אם זו ההצעה, ויש להם את התואר הרלוונטי.

ידידי, זה תנאי סף ראשוני, יש עוד תנאים, יש עוד דברים מצטברים.

זה מה שהוא התכוון, שממילא צריכים לעמוד במבחן. אז אני מבהירה שאנחנו מדברים כאן על משהו רחב יותר, לא בכפוף לרשימת קורסים ושום דבר כזה.

נכון, לא רק זה.

כן, את רוצה לשאול.

רציתי לשאול לגבי העניין של הדרישה לגבי הטוענים השרעיים. הרי זאת דרישה שלא קיימת בעצם בבתי-הדין האחרים, לא דורשים איזשהו ניסיון מעשי כזה, ורציתי לשאול גם, להסביר למה להוסיף.

נועה וכבוד היושב-ראש, מהניסיון שלי בתחום, בשרעיים האלו בשלוש השנים, בארבע השנים האחרונות להיות שופט זה שני אלמנטים: ידע ופרקטיקה. אם יש לך ידע ממוקד, נכון - - -

הם משלימים?

משלימים.

משלימים.

בוודאי. אתה צריך את שניהם. אתה חייב ידע טוב במשפט השרעי, ואתה צריך פרקטיקה, לתרגם את הידע הזה ולבחור את הסוגיות שיענו לך על הסוגיה המשפטית שמונחת. לשם כך הטיעון השרעי הוא פרקטי וחשוב. יש הרבה עורכי-דין שמבינים משפט, אבל אין להם פרקטיקה של טיעון, הם לא עמדו. אז מה שאני אומר, בכדי שאעלה את הרמה המקצועית הביצועית ושהשופטים המיועדים יהיו איכותיים אני רוצה אותם בעלי ידע טוב ואני רוצה אותם פרקטיים. כששני הדברים האלו משתלבים אני מקבל חבורה מקצועית ראויה.

ועכשיו לעוד עשר שנים אין מינויים של שופטים, לעוד עשר שנים, כי בשנתיים השרה איילת שקד הפתיעה ומינתה שמונה.

יש כרגע עוד שניים בקנה, לדעתי.

אתה מבין? מינו בצורה מהממת. יעני, עשר שנים לא היה אף מינוי, בשנתיים האחרונות כמעט עשרה מינויים חדשים.

ייאמר לשבחה של השרה, אתה אומר.

אני חייב להגיד לשבחה. ראיתי את זה במו עיני ומגיעה לה מילת תודה ושבח.

אנחנו בשידור, רק תשים לב.

למרות שהיא מהצד השני, את האמת צריך להגיד.

מאה אחוז.

אבל אני מציעה שנקבל מבתי-הדין גם את הנתונים שלהם לגבי כמה טוענים שרעיים יש, ולכמה כבר יש באמת את תקופת הניסין שמוצע כאן של חמש שנים. וגם אפשר להסביר בעצם מה נדרש כדי להתמנות טוען שרעי.

בדקתי את הנושא הזה, נועה, יש היום בין 40 ל-50 טוענים שרעיים שעונים על הדרישה שביקשת.

ניסיון של חמש שנים.

בבדיקה האחרונה כששאלתי את המנהל הוא אמר לי שיש לפחות 300 שעונים לדרישה.

הפעילים.

קרוב ל-200 פעילים שיש להם ניסיון של חמש שנים לפחות.

לפחות חמש שנים הוא אומר.

יותר.

והם גם בעלי השכלה אקדמית בתחום זה?

לכמה מהם ידוע לכם שהם בעלי תואר?

מי שמופיע כבר ועבד בתחום הזה בטח יש לו את כל הדרישות.

מה נדרש כדי לקבל את ההסמכה כטוען שרעי?

אם תחפש גם את הקאדים תהיה בעיה.

לא, יש תהליך. תענה לה, מה צריך?

מה נדרש כדי להיות מוסמך כטוען שרעי?

בחינה.

זה דומה למה שהיה לגבי הקאדים, השכלה משפטית, אבל לא צריך את הוותק.

לא חייב להיות עורך-דין.

הוא יכול להיות או עורך-דין או השכלה דתית.

כן, השכלה משפטית גבוהה בפקולטה מוכרת או השכלה דתית גבוהה שהוגדרה על-ידי ועדת הבוחנים מה זה צריך להיות, זה יותר ממוקד, ונבחן על אותם נושאים. אחרי שהוא עובר הוא מקבל את הרישיון. ואחר כך, אחרי חמש שנים כמו שאמר כבודו, יש לו את הניסיון הפרקטי ליישם את מה שהוא למד.

נחה דעתנו?

נועה, על-פי הצעת החוק אני מחייב את הטוען השרעי שעומד בפרקטיקה טובה, לך תביא השכלה דתית מוכחת אם יש לך כוונות בעתיד.

עכשיו אני שואל בלשון רבים את נועה: נחה דעתנו?

אני חושבת שצריך לדבר כדי שבאמת יהיה מספיק זמן כדי שיהיו מספיק אנשים שעומדים בקריטריונים.

הם אומרים בבית-הדין שלדעתם יש.

אבל הם אומרים שיש. אומר פה המציע שיש כ-50 אנשים שעומדים בדרישה. כטוענים שרעיים אנחנו לא יודעים לכמה מהם יש את התואר שאנחנו דורשים עכשיו.

שמענו שיש.

כן, זה מה ששמעתי מהמנהל, שיש לו את הנתונים המספריים.

אל תגיד שמעת, תגיד: כן, יש. החלטיות.

יש.

בדיוק.

יש מספיק.

הוא סומך על המקור שלו.

אני סומך על המקור שלי. מנהל בתי-הדין אומר שיש מספיק. 200 זה לא מספיק?

אבל לא 200 שיש להם גם וגם. 50 שאתה חושב ש - - -

היא רוצה כפול.

אז אניח את דעתך. בוועדה האחרונה שקיימנו בבחינת שופטים קרוב ל-50 איש עונים על הדרישה של המועמדים.

של הטוען השרעי. אבל הם גם עונים על הדרישה של התואר?

כן.

הם עונים על שתי הדרישות?

על כפל הדרישות?

כן, על כפל. 50 איש הגישו מועמדות.

קשה להעריך כמה מינויים יהיו בתקופה הקרובה.

אמרו לנו שלא הרבה בתקופה הקרובה.

לא הרבה כי מינינו עשרה עכשיו. בשנתיים האלו מינינו עשרה. והצפי, אין. אין.

מישהו יוצא לגמלאות?

אני לא יכול לענות על השאלה הזו, כי חלק מהמינויים באו כתוצאה מגמלאות.

אני חושבת שכן כדאי, או שנדבר על זה עוד מעט, שכן כדאי לעשות בכל זאת איזושהי תחילה קצת מאוחרת לעוד שנתיים או משהו כזה, שיהיו פחות או יותר עוד - - -

בייחוד אם אומרים שבלאו הכי אין מינויים, אז אפשר לדחות את התחולה מעט.

אם יש שניים בקנה.

לשניים האלו כבר לא נשנה את הכללים.

- - -

המכרז יצא לדרך כבר, זה לא חל על זה.

לא נחיל אותם.

עליהם בכל מקרה זה לא יחול, כי כבר פורסם ברשומות.

המכרז בדרך, עוד שלושה חודשים מתכנסים לבחור שניים.

שמעתי שאולי שתיים.

זה לא יחול עליהם.

נצטרך להגיד את זה במפורש.

הם הגישו כבר מועמדות לפי התנאים, לפי החוק הקיים, זה לא יחול.

זה לא יחול על שום דבר שפורסם כבר, זה בוודאי, אבל השאלה אם - - -

נסייג את זה רק לעניין זה, שלא נפגע באותם שניים.

זה לא יחול על אותם אנשים שהגישו את המועמדות שלהם.

זה מה שאני אומר.

זאת התחולה.

את זה אמרנו.

עשינו תיקון כזה.

את זה נסדר. אין לנו זמן רב ואנחנו רוצים לקדם.

העניין הבא זה מינוי לבית-הדין השרעי לערעורים. זה לא היה בקריאה הראשונה והמציע פנה אלינו וביקש שנסדיר גם את הנושא הזה.

את זה גם היושב-ראש ביקש.

כן.

זה בסדר גמור. אתה רוצה להציג את זה?

תציג.

בהתאם לבקשתו של היושב-ראש ושל החברים שהשתתפו אני מעביר טיוטה של הצעה לתיקון מס' 2 לחוק הקאדים, זה הכשרות להתמנות קאדי בבית-הדין השרעי לערעורים.

כן, זו הרשימה של מה שאתה רוצה.

יהיה בעל תואר אקדמי. אני מתעקש על תואר אקדמי.

זה מה שנדרש כמובן מקאדי בבית-הדין השרעי.

ברור.

אני מתעקש על תואר, חייב, מוכר בדין השרעי או בלימודי האסלאם מאת מוסד מוכר אצלנו, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, או מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ-לארץ, ובלבד שהוא תואר שהוכר על-ידי משרד החינוך. והוא הוסמך כטוען שרעי על-ידי שר המשפטים, התהליך שדיברנו עליו, הוסמך טוען שרעי ויש לו תואר אקדמי מוכר; שניים, ועסק בטיעון שרעי ברציפות או לסירוגין לא פחות משבע שנים. זו ההצעה שלי, שבע שנים.

למה אני אומר שבע שנים? ערעורים זה מעמד רם ומחייב אותך להיות – אני צופה שבבתי-הדין השרעיים ישפטו אנשים שיתוו דרך לאוכלוסייה. עם הזמן לאט לאט המוסד הזה יהפוך להיות המוסד הלאומי של הערבים במדינה, אז לשם כך אני רוצה שם אנשים בעלי שיעור קומה. אתה צריך להגיע לשם, אתה צריך להבין שאתה מזיע, ואתה מחויב להיות טוב. אני רוצה להוציא את המיץ של המצוינות ממך. לשם כך הצעתי את זה.

אתה רוצה גם את החלופות האחרות גם

עורך-דין שהוא חבר – זה לא - - -

עורך-דין שהוא שבע שנים גם הוספת.

את סוגיית השבע שנים אני מעלה לדיון, אבל זאת עמדת הפתיחה שאני רוצה.

בסדר.

וחלופה נוספת.

עורך-דין שהוא חבר בלשכת עורכי-הדין ועסק בעריכת-דין ברציפות או לסירוגין לא פחות משבע שנים.

ועוד חלופה הייתה, כמובן מי שכיהן בבית-הדין האזורי לא פחות מארבע שנים.

נכון.

והחלופה הנוספת, שופט שהוא שופט באזורי. כמובן שיש לו מעמד, אבל לפחות תכהן ארבע שנים שם. אל תהיה אזורי היום ומחר אתה שופט ערעורים, לא יכול להיות.

יפה, טוב. המגמה מבורכת.

אני רוצה להתייחס בבקשה לתיקון לגבי בית-הדין לערעורים. האם אני מבין נכון שהתנאי להיות מוסמך על-ידי שר המשפטים כטוען שרעי הוא תנאי מצטבר נוסף או שהוא חלופי.

מצטבר.

מצטבר.

מצטבר. אם כך יכול להיות שיש לנו בעיה, מכיוון שיכול להיות קאדי בבית-הדין האזורי שהוא עורך-דין ואף פעם לא היה טוען שרעי.

אז לא הבנתי את השאלה.

יש שלוש חלופות.

אלה חלופות, לא מצטבר.

יש פה שלוש חלופות: אחת זה מי שכיהן כבר ארבע שנים בבית-הדין האזורי, לא פחות מארבע שנים.

אז זה לא מצטבר, כי אי-אפשר - - -

לא מצטבר.

לא. חלופה אחת – או עורך-דין שבע שנים, או מי שבעל תואר אקדמי מוכר בדין השרעי או בלימודי האסלאם והוא עסק כבר כטוען שרעי כשבע שנים.

שלוש חלופות.

כן, חליפי.

אתה עורך-דין ויש לך שבע שנים, יש לך את הכשירות.

ביקשתי רק לצורך הבהרה.

נתקדם.

סוגיה נוספת.

של חברי הוועדה.

הצעה שנוגעת לחברי ועדת המינויים בעצם. הוצע לקבוע שלא יוכל לכהן מבין נציגי הממשלה והכנסת – הם יהיו צריכים להיות כל אחד ממפלגה אחרת. בעיקרון יש שני נציגי ממשלה בוועדה, אחד זה שר המשפטים ועוד שר נוסף, ושלושה חברי כנסת. הכנסת בעיקרון בוחרת אותם היום בבחירה חשאית במליאה על-ידי כלל חברי הכנסת, ובעצם אין שום הסדר שכובל את שיקול דעת הממשלה ואחר כך הכנסת. בעצם מוצע כאן לקבוע הוראה שונה ממה שקיים גם לגבי בחירת שופטים, גם לגבי בחירת דיינים, לקבוע איזושהי הגבלה כזאת שקובעת שכל אחד צריך להיות ממפלגה אחרת.

אסביר את זה אם תתני לי. היום יש מצב שאפשר שיהיה מאותה מפלגה יותר מנציג אחד בתוך ועדת המינויים, זה הליך שמושך אותך לשיקולים לא עניינים, וראינו את זה אז. התיקון בהצעת החוק בא להגביל שלא יהיו יותר מאיש אחד מהחמישה שהוזכרו, שני שרים ושלושה ח"כים, חמישה מהבית הזה צריכים לצאת מהאופוזיציה ומהקואליציה לוועדה, חמישה מתוך תשעה. התיקון בא להגביל, מפלגה לא יכולה לשלוח יותר מנציג אחד.

רציתי סיעה. מההתייעצות ביני לבין נועה, רציתי להקשיח, סיעה, לא מפלגה, אבל חשבנו על סיטואציה שאם סתם, אני אעלה את זה, היום יש לנו את הסיעה המשותפת שמורכבת מארבע מפלגות ויש אותי כמוסלמי נציג במרצ, מפלגה, ויש את זוהיר בהלול מוסלמי נציג המחנה הציוני, יש שני מוסלמים מחוץ למשותפת, אז יש חלופות. אני והיא חשבנו על סיטואציה שבה לא יהיה אף ערבי מוסלמי באף מפלגה יהודית או במפלגה ישראלית אחרת – אני לא אוהב את המונח הזה "מפלגות ישראליות" – אז יש לך נציגים ערביים רק במשותפת, והגבלת את הסיעה, אז אתה תהיה בבעייתיות מסוימת. לשם כך ויתרתי על הסיעה והסתפקתי במפלגה.

אפשר לחשוב גם כן על טעמים אחרים

בדיוק. אם אפשר אפילו להשאיר את זה סיעה. והשני, במידה שאין לי, שהכנסת, שהציבור יכולים להגיש מועמדות למליאה ולהיבחר, כמו שקורה בדרוזי.

לא הבנתי. על מה אנשי ציבור? שהם לא חברי הכנסת?

את מבינה?

אני מבינה, אבל - - -

שאינם חברי כנסת?

למה לא? כן. בוועידה - - -

זה שינוי רדיקאלי.

זה קיים בדרוזי.

זה קיים בדרוזי, אבל זה מפני ששם באמת היה קושי.

קיים.

סליחה, לא ידעתי. אבל יש לנו ממילא תשעה, עוד ארבעה.

הארבעה, כבר שניים עורכי-דין ושניים מלשכת בתי-הדין, אין לי גישה אליהם.

אומנם זה קיים בנושא של בתי-הדין הדרוזים, אבל שם באמת נוצרה סיטואציה שלפעמים אין בכלל נציגות של חברי כנסת דרוזים, ופה אין בעיה.

הנה, אני רוצה להפחית את המשמעות הפוליטית.

אני צריך לציין שהייתה תוכנית כזאת לפני הבחירות האחרונות שאכן לא יהיה אף נציג בכנסת, זה לא מומש, אבל הייתה תוכנית כזאת. הרעיון הזה הועלה, כנראה לא משהו מופרך לגמרי.

אבל בכל זאת המציאות הקיימת היא כזאת שיש חברי כנסת מוסלמים, ורבים.

אני יודע, אבל אני רוצה לצמצם את הכוח הפוליטי בכדי שהוועדה תהיה כמה שיותר מקצועית. ואם אני אאמץ את המודל הדרוזי לפתוח את האפשרות למועמד חיצוני לגשת, שהח"כים יבחרו אותו, אז נתתי את עיקרון ההשתתפות.

אבל יש לזה השלכות.

היום הוא די רחב בנוסח הזה.

אין לי בעיה, אני אסתפק במפלגה, אבל שתביני את הרעיון, אם אני הולך אני רוצה להיות חד. אני היום בכנסת, מחר לא בכנסת.

לא, לא.

אני רוצה לנצל.

לא מחר.

שנה.

תישאר אתנו עוד שלוש שנים.

אתה חושב שנחזיק מעמד תקופה מלאה? לא, באמת, עכשיו זה מעניין.

אני חושב, כן.

נחזיק מעמד עוד שנתיים וחצי?

אם אני אחזיק מעמד?

לא, אנחנו בכנסת העשרים.

כי שואלים אותי האם אני מחזיק מעמד באופן אישי. עד עכשיו החזקתי מעמד. זה לא תמיד פשוט, אבל אני מחזיק מעמד.

אתה היהלום שבכתר.

לא, לא התכוונתי לזה. אז אנחנו מקבלים זאת. עוד הערות מצד זה של השולחן.

יישר כוח. רק לברך על הצעת החוק הראויה של חבר הכנסת עיסאווי פריג'. אנחנו חושבים בלשכת עורכי-הדין שהיא הצעת חוק ראויה ויש בה לתרום להעלאת רמת הקאדים גם בבית-הדין האזורי וגם בבית-הדין לערעורים.

יפה.

אני אומר לך, זה מאתגר.

לפני שנעבור לנוסח, בכל זאת אני רוצה רק עוד דבר לגבי העניין של המפלגות, זה שצריך להבהיר שהעניין של החיזוק – העלינו את זה גם בדיון הקודם, בכל זאת שיש פה איזושהי חריגה וכבילה של שיקול דעת הכנסת, אבל מה שחשוב שאני מבקשת להבהיר פה - - -

יש בכל זאת תמיד, השאלה אם יש טעם רציני וחשוב כדי לכבול במידה מסוימת את ידי הכנסת, אני הגעתי לידי מסקנה גם מסיבות אחרות שראוי הדבר.

אז אני מציעה בכל זאת להבהיר שזה יהיה בעת המינוי. זאת אומרת, אם יש מישהו שעובר מפלגה אחרי שכבר מונתה ועדת המינויים שהכנסת בחרה, שזה לא באמצע הכנסת ועוד פעם יצטרכו - - -

חוק מימון מפלגות דאג לזה שזה לא יהיה.

בעת היבחרם.

בעת היבחרם.

וגם שזה כמובן יחול רק מהכנסת הבאה, כי אנחנו לא יכולים לשנות את המצב.

רק לפני שנתקדם, אדוני היושב-ראש, שאלה לי. בעניין מפלגה וסיעה, האם אני לא יכול להביא לנוסח לעשות היררכיה בברירת המחדל? סיעה, במידה ואין, אז הולכים למפלגה, את מבינה?

כן, אני חושבת שזה מורכב.

מורכב? טוב, יאללה, תעזבי. אם מורכב, רוצי עם זה.

אנחנו רוצים לפשט.

נקריא נוסח?

אומנם היה לי פרופ' שהיה שואל: אם הדברים פשוטים למה לא לסבך אותם? אומנם הוא היה מורה חשוב, אבל אני מציע לא לאמץ את הרעיון הזה. כמה שפשוט יותר ייטב עם כולנו.

אקריא. סליחה, רק עוד דבר אחד גם לגבי המפלגות, ואני אקריא את זה תכף בנוסח. אני מציעה שבכל מקרה נכתוב "ובלבד שיש שני נציגים מוסלמים" שאם חלילה כולם במפלגה אחת, שבכל מקרה זה תמיד יגבר.

בוודאי. תנו לנו את היתרון היחסי, אני לא מבין אתכם, גם בזה אתם רוצים להשתלט?

לא, לא, להפך, אני רוצה להבהיר שבכל מקרה זה גובר. "הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 18) (מינוי קאדים ובחירתם), התשע"ז–2016".

המשפטנים אומרים שלמען הסר ספק, אז אנחנו נלך אתם.

נלך אתם.

זה חשוב.

"1. החלפת מונח – בחוק הקאדים התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בכל מקום, במקום "ועדת המינויים" יבוא "הוועדה לבחירת קאדים".

2. תיקון סעיף 2 – סעיף 2(א(1) לחוק העיקרי, במקום "בעל השכלה דתית גבוהה בדין השרעי והשכלה גבוהה בלימודי האסלאם להנחת דעתה של ועדת המינויים" יבוא "בעל תואר אקדמי מוכר בדין השרעי או בלימודי האסלאם מאת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, או מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ-לארץ ובלבד שהתואר הוכר על-ידי משרד החינוך, ועסק בטיעון שרעי, ברציפות או לסירוגן, לא פחות מחמש שנים".

3. הוספת סעיף 2(ב) – אחרי סעיף 2(א) לחוק יבוא" – זה לא היה בקריאה הראשונה.

בסדר, נועה, אני רואה. עכשיו דיברנו על זה.

זה מה שקודם הוצג. "2(ב) – כשירות להתמנות לקאדי בבית-הדין השרעי לערעורים" – אלה כשירים להתמנות לקאדי בבית-הדין השרעי לערעורים:

מי שכיהן בבית-הדין האזורי לא פחות מארבע שנים.

בעל תואר אקדמי מוכר בדין השרעי או בלימודי האסלאם מאת מוסד מוכר, כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח–1958, או מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ-לארץ ובלבד שהתואר הוכר על-ידי משרד החינוך והוסמך כטוען שרעי על-ידי שר המשפטים ועסק בטיעון שרעי ברציפות או לסירוגין לא פחות משבע שנים.

עורך-דין שהוא חבר בלשכת עורכי-הדין ועסק בעריכת דין ברציפות או לסירוגין לא פחות משבע שנים."

אני רק אציין באמת שזה גם דומה לחוק בתי-המשפט לעניין שלום מול מחוזי.

בדיוק, נכון.

"תיקון סעיף 4 – בסעיף 4 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קן (א) יבוא: (א1) מבין חברי הוועדה שהם חברי הממשלה או חברי הכנסת, לא יכהן יותר מחבר אחד מכל מפלגה רשומה כמשמעותה בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992, בעת היבחרם, ובלבד שייבחרו לפחות שני חברי כנסת מוסלמים כאמור בסעיף קטן (א)".

לעניין הוראות תחילה ותחולה, אני שוב חוזרת ושואלת מה אנחנו רוצים לקבוע לגבי הסעיף של תנאי הכשירות, האם אנחנו בכל זאת רוצים לעשות איזושהי תחילה לתת איזושהי שהות?

אני מציע שהתחולה תהיה שנה מהיום או גג 1 בינואר 2019, אין לי בעיה – 1 בינואר 2018.

אה, 2019.

2019 זה שנתיים.

2019 או 2018?

2018, שנה מהיום.

חשבנו ששנתיים עדיף.

שנתיים זה יותר מדי.

אתה אומר שבלאו הכי אין לך מינויים.

יש שניים, ואתה גם לא יודע אם לא יהיו, יכול להיות שיהיו.

יש.

את השניים אנחנו לא מחילים בכל מקרה.

השניים האלה הוחרגו.

השניים, השנה אני מסיים את ההליך.

השאלה אם אנחנו יודעים בוודאות להגיד שלא יהיו בשנה-שנתיים הקרובות?

לא, אי-אפשר לומר בוודאות, אבל לא צפוי ככל הנראה. אי-אפשר לומר בוודאות שום דבר. אם יהיה צורך במינוי בגלל איזושהי סיבה ימנו.

הוא צודק, אין דבר בוודאות, אבל, תראה, לפני הגשם יש רוחות ועננים, אני לא רואה לא את הרוחות ולא את העננים, לשם כך אני לא צופה מינויים בחמש השנים הקרובות.

אם ככה אז אין בעיה בשנתיים לעומת שנה.

נניח קורה משהו, מישהו פורש או קרה מקרה, אז לא כדאי, שנתיים זה נורא ארוך.

שנה, אדוני היושב-ראש.

בסדר, ואז אנחנו מתוך העניין מייד קובעים שלא יחול על אלה שניגשים לבחינה בחצי שנה הקרובה.

הבחינה נקבעה, אדוני. בעוד שלושה שבועות הבחינה.

הם כבר הגישו מועמדות.

כן, נסגר המכרז.

אנחנו בכלל לא דנים על אלו.

את זה כבר כתבנו לקריאה הראשונה, אבל חשבנו שנכון לעשות בכל זאת כדי שהפול של טוענים שרעיים מועמדים יהיה יותר גדול בעוד שנתיים. כי מתוך ה-50 שעומדים בקריטריונים אנחנו לא יודעים כמה מהם יגישו בכלל מועמדות להיות קאדים, אז יכול להיות שאנחנו מדברים על קבוצה מאוד קטנה.

האם אפשר להניח את דעתכם, אני פונה לנועה ולעיסאווי, 1 ביוני 2018?

משפט שלמה. הלכנו על משפט שלמה.

שנה וחצי לא נורא.

שנה וחצי, קיבלתי.

אני לא רואה את ההבדל.

אנחנו לא יודעים כמה מתוך ה-50 המועדים האלה, שאנחנו אומרים שכשירים, בעצם יגישו בכלל מועמדות.

תירגעי, זה בסדר, יש מספיק.

זאת קבוצה קטנה.

אנחנו לא יודעים, שנתיים זה עגול, שנה זה עגול.

החששות שלך במקום, יש מספיק. נלך על משפט שלמה.

אז נלך על 1 ביוני 2018. אני מניחה שלא צריך את ההוראה לגבי הליך המינוי שכבר החל, יכול להיות שזה יהיה עוד שנה וחצי.

18 חודש.

ובכל מקרה נעשה הבהרה שסעיף 2(א)(1) כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה לא יחול על קאדים המכהנים בערב יום התחילה, כמובן. ולעניין ועדת המינויים, תחילתו של סעיף 4(א1) כנוסחו בסעיף 4 לחוק זה בכינוס כנסת חדשה, כמובן.

תחילתו של סעיף 4(א1), המפלגות.

כן.

הערות אחרונות. בבקשה.

ההכרה גם מטעם משרד החינוך, כמובן.

כתוב משרד החינוך.

זה מה שיהיה.

כן, זה היה גם בישיבה הקודמת.

אז אני מבקש להעמיד להצבעה את הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 18) (מינוי קאדים ובחירתם), התשע"ז–2016, על-פי הנוסח שקראנו זה עתה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נוכחים אחרים.

הצבעה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת חוק הקאדים (תיקון מס' 18) (מינוי קאדים ובחירתם), התשע"ז–2016, אושרה.

אז אנחנו מאשרים את העלאת הצעת החוק במליאה, העלאתה תרתי משמע, עלייה פיזית במדרגות או במעלית והעלאתה למליאה לקריאה שנייה ושלישית.

ואני מבקש לברך את חברנו חבר הכנסת עיסאווי פריג' על היוזמה החשובה להעלאת רמתם של החברים בבתי-הדין השרעיים. אני מודה לכולם על ההשתתפות ועל העצות הטובות.

לפרוטוקול, אדוני היושב-ראש, אני חבר כנסת זה ארבע שנים, קדנציה שנייה, אבל כל החקיקה שהייתה לי בקדנציה הראשונה נפלה אחרי קריאה ראשונה, כי הכנסת התפטרה.

לא נרשה את זאת.

עכשיו, אני חייב לציין שזה אירוע מכונן עבורי, שהצעת חוק עומדת על סף, ממש על הקצה להיות הצעה, ותהיה חלק מספר החוקים של מדינת ישראל. וזה משמח אותי שזה בא דרכך, שאתה הראשון.

ואללה.

אתה עושה לי היסטוריה. הבנת? אתה נכנס לספר הזיכרונות שלי.

ואללה, עיסאווי, היה שווה לי לקום בבוקר וגם להגיע הנה, וגם לא לאחר לדיון. עיסאווי, תודה רבה לך.

בבקשה. נועה, לא קל לעבוד אתה.

אני צריכה לעשות את זה קשה, זה התפקיד שלי.

לא צריך להיות קל. מזל שלא קל לעבוד אתה ועם החברים האחרים בייעוץ המשפטי. תודה רבה. שלום רב. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:58.