הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 322

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שני, כ"ו בכסלו התשע"ז (26 בדצמבר 2016), שעה 9:00

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 229) (פטור ממס לרשות מקומית על הכנסה מדיבידנד או מריבית והפרשי הצמדה מאת תאגיד מים וביוב), התשע"ז-2016

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

טלב אבו עראר

יעל גרמן

דוד ביטן

אוסאמה סעדי

עוזר ליועמ"ש ר"מ, משרד האוצר - ישי צבי פרלמן

מנהל תחום בכיר מיזוגים ופיצולים, משרד האוצר - צביקה בראל

רפרנטית מים באג"ת, משרד האוצר - רעיה עדני

עו"ד במחלקה המשפטית, משרד האוצר - נעמי ברנפלד

עו"ד במחלקה המשפטית, משרד האוצר - דוד קופל

סמנכ"ל משאבי טבע, איכות הסביבה - אלון זסק

משפטנית, משרד המשפטים - יעל דקל שפריר

עו"ד-מח' יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - סופי שרית פלבר

סמנכ"ל כלכלה, מרכז שלטון מקומי - איתי חוטר

כלכלן, מרכז השלטון המקומי - ציון נקאש

ראש עיריית ראשון לציון - דב צור

כלכלן אנרגיה ותשתיות, התאחדות התעשיינים - אלעד נצר

מנהל אנרגיה ותשתיות, התאחדות התעשיינים - נתנאל היימן

פעיל, המשמר החברתי - אמנון פרג הנדל

פעילה, המשמר החברתי - שני אטלי

יניב דהרי

ניר סהר

תומר רוזנר

רוני טיסר

לאה קריכלי

אסתר מימון

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 229) (פטור ממס לרשות מקומית על הכנסה מדיבידנד או מריבית והפרשי הצמדה מאת תאגיד מים וביוב), התשע"ז-2016

רבותי, בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 229) (פטור ממס לרשות מקומית על הכנסה מדיבידנד או מריבית והפרשי הצמדה מאת תאגיד מים וביוב), התשע"ז-2016, מ/1101. תומר, אתה רוצה להגיד כמה מילים?

אני אציג את התיקון המקורי בקצרה מאוד ואחר-כך נדבר על תיקון נוסף שרשות המסים מבקשת להכניס. התיקון המקורי מתייחס לסעיף פטור שקיים בפקודת מס הכנסה, ועניינו בפטור לרשות מקומית מדיבידנד שהיא קיבלה מתאגיד המים והביוב. הפטור הזה נכנס בשנת 2013, רטרואקטיבית משנת 2011, ותוקפו יסתיים בסוף 2015. מבקשים כרגע להאריך את הפטור מהכנסה מדיבידנד עד סוף 2018 ולהבהיר שיהיה גם פטור על הכנסה מריבית והפרשי הצמדה על הלוואות שנותנת הרשות המקומית לתאגיד המים.

תיקון נוסף בהקשר הזה הוא בעקבות תיקון שעשינו לאחרונה בחוק תאגידי מים וביוב במסגרת חוק ההסדרים, שיבהיר שהדבר הזה יחול גם על חברות הביוב החדשות.

אני אזכיר שבמסגרת התיקון שנעשה כבר שם ניתנה הארכה לפטור ממס חברות שיש לתאגידי מים וביוב והוא יחול גם על חברות הביוב החדשות. זה תיקון אחד.

תיקון שני שעליו מדובר כאן, שהוא לא מופיע בהצעת החוק הממשלתית, הוא איזה יוזמה של רשות המסים שמבקשת לתקן את ההסדר שהוועדה או הכנסת אימצה במסגרת חוק ההסדרים לגבי המיסוי שיחול על העברת נכסים מתאגיד מים או מספק שירותי ביוב לחברות הביוב החדשות.

ההסדר שאומץ היה הסדר כללי שאומר שההעברות האלה יהיו למעשה, אחת, פטורות ממס, ושתיים, במסגרתן יהיה שערוך נכסים במובן הזה שהמחיר המקורי של העסקה ייחשב מחיר שווי הנכס במועד העברתו – אני אומר בגדול כמובן – מועד חתימת ההסכם ליתר דיוק.

רשות המסים פנתה אלינו וביקשה לעשות הסדר שונה לגבי העברות שהן לא מהרשות המקומית ישירות, אלא מתאגידים אחרים, כמו תאגיד המים והביוב ואגודות מים או דברים כאלה. במסגרת הזאת פורסם בשבוע שעבר נוסח מוסכם שמבטא את השינוי הזה. עם זאת, הבוקר נמסר לי שהנוסח הזה לא מניח את דעתה של רשות המסים והם מבקשים להציג לוועדה נוסח מעודכן יותר בנושא הזה. אני מציע שנקרא את הנוסח כפי שהוא לגבי הדברים כפי שהם.

תסביר מה רשות המסים מבקשת.

דקה.

מה זה "מתאגידים אחרים"? למשל אם יש תאגיד - - -

אם יש תאגיד מים וביוב שרוצה - - -

מעבירים אחד לאחד?

בדיוק. הם רוצים הסדר שונה לגבי זה. הם יסבירו מה הם רוצים. תיכף נשמע כולנו יחד. שמעתי פחות או יותר לפני הדיון, על רגל אחת, אז אני לא יודע בדיוק.

רשות המסים, יש לי שתי שאלות. דבר אחד, לא כל-כך הצלחתי להבין בשיחה עם תומר אתמול מה הסיפור. דבר שני, ברמת ההתנהלות, אני מניח שאם היו שני משרדי ממשלה שונים הייתי שואל אותם למה הם לא מדברים. משרד אחד כבר לא יודע לדבר עם עצמו, יכול להיות שעוד מעט האגף עצמו לא יידע לדבר עם עצמו. זה לא מקובל עלינו, בפעם הבאה אני לא אדון על החוק אם אתם לא סגורים. תספר לנו לגבי הנושא של פחת נצבר. מה הכוונה שם?

ככלל על-פי עקרונות דיני המס ברגע שאנחנו נותנים העברה בפטור - - -

שלב ראשון הבנו. הבנו את הקטע של פטור ממה שנקרא "דיבידנד והכנסות מריבית והפרשי הצמדה", הכול בסדר. הנושא השני.

ברגע שיש העברת נכס מגוף בפטור, שזה נכון גם לשינוי מבנה, גם להעברות לקרובים וגם להעברות שונות שיש בהן פטור, מה שקורה שמקבל הנכס נכנס לנעלי המעביר לעניין מחיר מקורי ולעניין מחיר הרכישה.

מה שנקבע, כבר בחוק הקיים, בסעיף 13(ב), לגבי רשות מקומית, שלא תהיה כניסה לנעלי הרשות המקומית אלא שיהיה מחיר חדש.

מה המחיר החדש?

המחיר החדש הוא המחיר ביום ההעברה.

אני רוצה להבין את הרעיון. כשאתה רוכש את המערכת, הרי אנחנו מדברים כרגע על השקעות הוניות. הרי ההשקעות ההוניות ובספרים מופחתות על ציר הזמן. תלוי, כל דבר יש לו הפחת שלו. לכן הפחת הנצבר בסופו של דבר יורד מעלות הנכס, לכן יש נכס נטו. לא הצלחתי להבין את הפואנטה.

עכשיו אני אתן המחשה. נניח ש-100 שקלים עולה כל הצנרת, נניח שאורך הצנרת היא עשר שנים, אחרי עשר שנים המחיר בספרים הוא אפס. נגיד שהעברנו ממקום א' למקום ב', נניח העברנו עכשיו מהתאגיד לחברה, לא הצלחתי להבין, אחד, למה זה חשוב. ערך הנכס – איך אנחנו רוצים להעביר אותו. ושתיים, אם כבר פטרנו אותו - - -

הפחתנו אותו.

אם גם פטרנו אותו בסעיף קודם מהדיבידנד וממס חברות, אם כך למה יש לזה משמעות בכלל?

המשמעות נובעת מכך שיש פחת שונה למס הכנסה ופחת חשבונאי, ולפעמים יש חוסר התאמה. כלומר, יכול להיות ששווי הנכס לצורכי מס במועד מסוים נמוך יותר או גבוה יותר מאשר השווי לענייני חשבונאות.

לפי תקנות הפחת, 1941, יש פחת לינארי, שנקבע בתקנות לצורך מס הכנסה.

מה הפחת, למשל, בנושא של הצנרות? במקרה דנן אנחנו מדברים על חברת ביוב – מה הפחת שאתם מרשים להם היום להציג בספרים שלהם לגבי צנרת? הרי על זה אנחנו מדברים.

האם הפחת הזה הובא בחשבון כאשר העבירו מהעירייה לתאגיד?

לא.

בדיוק הפוך.

אני עוד לא שם, אני רוצה להבין את הרעיון. נניח שהפחתנו את כל הצנרת והיום בספרים היא אפס, ועכשיו הקמנו חברת ביוב, ובואו נגיד שהעלות של הצנרת היא 100 שקלים, איך נרשום אותה בחברת הביוב? הרי בספרים היא אפס.

לא. זה בדיוק העניין.

אני רוצה להבין.

אם עושים את השיטה של כניסה לנעליים זה יהיה אפס, ואז עוד 20 שנה, מתי שיימכר, אם לא יהיה פטור ממס - - -

ואז לא נוכל להפחית מחדש. נכון? זה מה שאתה אומר.

גם לא נוכל להפחית מחדש.

מי מציע כן להפחית מחדש דבר שהוא אפס? הרי הוא פעם הופחת.

זה החוק הנוכחי.

זה מה שהחוק אומר.

אני רוצה להבין את הרציונל, רבותי.

החוק אומר שהוא יופחת מחדש. אני אסביר. ככלל בהעברת נכסים זה מתחיל מחדש. כלומר, אם אצלך בספרים רשום על נכס אפס וקניתי אותו ב-100, עכשיו צד לא קשור, בלי קשר לתאגידי המים והביוב, אז עכשיו הוא רשום בספרים שלי כ-100.

לא הצלחתי להבין מה שאתה אומר - -

קנית מכונה?

- - בגלל שאם קניתי מכונה - - -

שילמת?

אני מבין, תומר. סמוך עלי, אני מבין את מה שהוא אומר. בגדול, נפקא מינה להלכה אין כלום מזה, בגלל שממילא הוא פטור ממס חברות ומס רווחי הון - -

אין נפקא מינה - - -

- - זה אחד. דבר שני, עדיין לא הצלחתי להבין את הרעיון. אם הפחתת את זה בספרים, הערך הוא אפס, ואם יש לזה ערך, אתה מכניס את זה כמוניטין. למה הערבוב? מה הרציונל? אני אמחיש לטובת העניין. נניח שהחברה קנתה רכב, והיא קנתה את הרכב הזה ב-150,000 שקל ואחרי 15 שנים הוא אפס, הוא לא שווה כלום, הוא לא שווה 1,000 שקל. בפועל הוא לא שווה 1,000 שקל, העבירו אותו עכשיו, אז עכשיו נאפשר להם להפחית אותו ב-150,000 שקל? אני רוצה להבין את הרעיון.

הדבר הבסיסי שצריך להבין זה שהערך של הנכס והערך של הנכס המופחת זה לא אותו דבר. השווי של הנכס יכול להיות שונה משווי הערך המופחת.

אתה לא מדבר פה עם איזה אהבל. אני הרי מסביר לך, גם אם הוא שונה, אתה מביא אותו לידי ביטוי במה שנקרא "המוניטין". הרי אתה בספרים צריך להציג אותו באיזה נתון, אז יש שווי של חברה, יש הנכסים שלה בספרים. כל רווח שלא מוסבר אתה שם ברמת המוניטין.

לא משערכים את הנכסים. היום מכונית עולה הרבה יותר מאשר היא עלתה לפני עשר שנים כשקניתי אותה, אז היום כשאני מוכר את המכונית - - -

אתה לא נותן לי תשובה. דרך אגב, איך אתה רוצה שהוא ירשום אותה, במחיר המקורי, במחיר אחרי שהוא מופחת, או במחיר הערכת שמאי?

הערכת שמאי לצורך העניין.

איך אתה רוצה לרשום אותה בספרים.

במכירה רגילה, זה המחיר ששילמתי, זה המחיר החדש בספרים. אבל פה, בגלל שזה לא המחיר הרגיל, זה איזה העברה בתוך תאגידי מים וביוב, מה שאנחנו אומרים זה שצריך להישאר המחיר המקורי.

לדעתי אתה לא בקיא בסוגיה המיסויית, כי אחרת לא מסתדר לי משהו בראש, אבל אני רוצה לעזוב את הנקודה הזאת. אני רוצה להתקדם, בגלל שמה שחשוב לנו כרגע בהיבט הזה לדעתי זה הסיפור של הארכת הפטורים, שזה הנושא המעניין.

אני יכול להסביר את הדברים.

בבקשה.

אני רוצה להבהיר את דברי חברי. נכס נרכש בעלות של 100 שקלים, נניח שמפחיתים אותו על פני עשר שנים, חלפו שבע שנים, הפחיתו כבר 70% מערכו, כך שהוא בעצם מופיע בספרים בעלות של 30%. מה שאנחנו אומרים שכאשר מעבירים אותו בהעברה ללא חבות ממס, בפטור ממס, מישות אחת לישות אחרת, צריך להעביר אותו כפי שהוא מופיע בספרי המעביר. אין שום סיבה - - -

זאת אומרת, להשאיר אותו 30 שקלים.

להשאיר 30 שקלים.

מי רוצה משהו אחר?

הצעת החוק כרגע מדברת על משהו אחר, לשערך אותו כלפי מעלה.

לא. זו לא הצעת החוק. זה החוק. אתם רוצים לתקן את החוק.

- - -

- - - להציג אותו בשווי שלו שהוא הרבה פעמים גבוה יותר בעלות שלו בספרים, בעלות המופחתת שלו.

זה לא אומר שזה יהיה למעלה, זה אומר לשערך אותו.

לשערך אותו.

רק שנייה. למה זה טוב? כדי לתת להם אובליגו יותר גבוה בבנק?

לא. שוב, אין שום סיבה שכאשר מעבירים נכס מישות אחת לישות אחרת - - -

אתה לא אתי. מה שאומר תומר זה החוק, זה לא החוק הזה. זה החוק שכבר עבר מזמן. אני רוצה להבין מה הרציונל מאחורי החוק. זאת אומרת, לא להעביר נכסים as is כמו בספרים. הרי אתה לוקח ומעביר את הנכס. דרך אגב, זה לא אמור לקבוע את שווי החברה. לשווי החברה, כמו שאמרתי, יש - - -

נכון, אבל כשמעבירים נכס בין ישויות ואין חבות במס, לצורך העניין יש פטור ממס, אין שום סיבה שמי שקיבל את הנכס יקבל אותו במחיר או בתמורה שהיא גבוהה יותר ממה שבעצם הוא מופיע בספרי המעביד, אחרת הוא קיבל תמורה נוספת.

הבנתי. לא חידשת לי כלום. דב, בבקשה.

בוקר טוב. הוא אומר: אני לא רוצה שבגלל שמקימים חברת ביוב חדשה רשויות המס יפסידו משהו בסכום ההוצאה. הוא אומר: אם סכום ההוצאה של הרכישה המקורית היה ש-30 הפחיתו בחברה אחת, 70 ימשיכו להפחית בחברה שנייה, כדי שלא יהיה כתוצאה מהשערוך פחת נוסף. זו המטרה שלהם.

רק מה, תשים לב מה הם עושים. בזה הם אומרים בסדר, אם אני מעביר נכס מקרקעין מיד אחרי זה הסעיף הבא אומר: תשלם מס רכישה. אם ההעברות הן העברות נטו, בלי שום בעיות, והוא רוצה לשמור על אותה הוצאה מקורית שהיתה בסך-הכול בשתי החברות, אותו פחת, אז תעשה הכול נטו – אין מס באופן קבוע על העברת הנכסים, אין מס רכישה, אין כלום. העברתי ממקום למקום כדי לייעל את המשק – זה הרעיון שלי – אל תגיד: רק רגע, פה אני רוצה לקבל את הפחת הריאלי ובמקום אחר אני רוצה להרוויח כסף.

- - -

אני רוצה להתקדם.

אני רוצה להתייחס לנושא מס הרכישה, כי החוק שאני אחראי ברשות המסים על התפעול שלו, חוק המיזוגים והפיצולים, עוסק בסוגיות דומות ושם נקבע מנגנון מפורש שכאשר מעבירים נכס מקרקעין, יש חבות במס רכישה. החוק עוסק בהתייעלות ויש בו מנגנון של כניסה לנעלי. מה זה כניסה לנעלי? אותו מנגנון - - -

צביקה, אתה חוזר על עצמך. הבנו את העניין.

בהקשר למס רכישה, כשמדובר בהעברה של זכויות במקרקעין, יש חבות מופחתת מאוד, בשיעור של חצי אחוז ולא בשיעור גבוה יותר, ולכן זה לא רלוונטי.

למה לך?

אתם רוצים לקחת מס מגופים ציבוריים כל היום?

דוד, אני רוצה להתקדם.

- - -

צביקה, תקשיב.

אותו תהליך בחוק המיזוגים והפיצולים מחויב במס רכישה בשיעור של חצי אחוז.

דרך אגב, אין שום סיבה גם לחצי אחוז הזה, אבל אני מקבל את מה שדב אמר. אני מרגיש שזה לא מבושל, אנחנו לא הולכים לדון בסיפור הזה כרגע במסגרת החוק. אתם רוצים, תגישו הצעת חוק ממשלתית בסיפור הזה, אחרי שתתאמו את זה אתם. אנחנו נתקדם רק בחלק המקורי. בבקשה, אוסאמה.

הפטור ממס על ריבית והפרשי הצמדה זה רק להלוואות שנותנת הרשות המקומית?

כן. מה קרה פה? הרי יש פה ישראבלוף, זה של הרשות. הרי לא מדובר בביזנס. בזמנו זו היתה מחלקה בתוך הרשות, היא התנהלה ברשות, והכול היה בסדר. באה המדינה והחליטה להפריט, אני לא נכנס לסיבה. הרי זו חברת בת של הרשות, זה אותו דבר, הרי אם בסוף תגבה ממנה את הריבית, מאיפה זה יבוא? זה יבוא על חשבון הארנונה, והכול מתגלגל על אותה רשות.

פה, מה שמדהים אותי, אתה הולך ועושה הפרדה. אתה רוצה לייעל משהו טכני וכתוצאה מזה אתה נכנס בדרך למיסוי. אם אנחנו מביאים את זה בטוטל, אז לאזרח לקחו עוד כמה לירות שלא היה צריך לקחת ממנו.

אני רוצה לוודא שהאזרח לא ייפגע.

בוודאי. למה היתה הצדקה לתאגידים מבחינתם, שבאו הרשויות שמו הכול פנימה - - -

לא היו יעילות.

עזבי, אצלך הכול "לא יעילות", "הם לא טובים", "כולם גנבים", זה בסדר. בסופו של דבר מה שקרה שהרשויות בזמנו לא עשו הפרדה.

המדינה מה זה יעילה, כל מה שהיא עושה - - -

עזוב. אני רק רוצה להסביר לאוסאמה ממה זה בא. היתה כניסה של מקורות לעירייה מארנונה, אגרות, מכירת מים – כל ההכנסות היו בצד אחד, והיו הוצאות בלי קשר. העיריות אז בזמנו לא השקיעו מספיק כסף במשק המים, בגלל שלא היה להן. עכשיו יש לי בעיית חינוך, נפתור שם וכו'. באה הממשלה ואמרה: נגמר, אנחנו רוצים לעשות סדר בעניין הזה. יכול להיות שיש בזה שכל, יכלו לעשות את זה אחרת. הקימו תאגידים ויכלו לייצר את זה באמצעות תקנה וכו'. לא חשוב. אני לא נכנס לזה.

חשבון נפרד, כמו שעושים בחינוך.

כן. מה קרה בדרך? עכשיו עשו אותם תאגיד, עכשיו נעשה עליהם מס הכנסה וכל זה. בסך הכול אתה מוציא כסף מהקופה של האזרח. במקום שזה יחזור אליו לחינוך, לכבישים, המדינה לוקחת על הדרך עוד כמה לירות.

אני מציע שנתחיל בהקראה.

נתייחס רק לחלק הראשון.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' ...) (פטור ממס לרשות מקומית על הכנסה מדיבידנד או מריבית והפרשי הצמדה מאת תאגיד מים וביוב), התשע"ז-2016

תיקון סעיף 9

בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9(2)(א1) –

ברישה, במקום "ומריבית בתקופת ההטבה" יבוא "ומריבית והפרשי הצמדה בתקופת ההטבה";

בהגדרה "תקופת ההטבה", במקום "2015" יבוא "2018";

אני רוצה פה הערה קטנה. אני שואל את האוצר, למה אתם מגבילים את זה בזמן? למה אתם לא חושבים שהחברה הזאת צריכה להיות פטורה באופן קבוע?

זה כאילו הוראות שעה?

כן. עד 2018.

אני בא לרציונל. שמעת מה שהסברתי.

כרקע צריך להבין שבמקרים דומים שבהן לעיריות יש חברות כלכליות תחת שליטתן אין פטור ממס בדיבידנד או - - -

זה משהו אחר. חברה כלכלית מתעסקת במיליון דברים. מה הקשר?

גם פה.

זה לא גם פה. פה זה נכסים של העירייה שעברו לתאגיד.

מה אתה משווה בכלל?

יש גם פה, הם גם פועלים - - -

כל הנכסים של התאגיד הם של העירייה. שדדתם את העיריות.

אני באופן בסיסי לא מקבל את זה. לדעתי אתם גם לא יודעים מה קורה. גם בחברות עירוניות, בסופו של דבר אם החברה העירונית מייצרת רווח ומשלמת עליו מס, אם הייתי ראש העיר, הייתי מוריד את הראש ליושב-ראש החברה, שהוא יעשה פרויקטים עירוניים, שזה יחזיר את ההוצאות השוטפות שלהן ובזה נגמור את העניין.

שיסלול כבישים.

שיסלול כבישים בינתיים.

חברה כלכלית שיכולה להתעסק בייזום בנייה, יש עילה שלא יהיה פטור, אבל לא בתאגיד מים. בתאגיד מים זה שונה.

מה שדוד אומר, שחברה שיש לה ארומה עסקית, זה משהו אחר. היא בונה בניינים. אצלם בראשון לציון, יש להם קרקעות של העירייה מה שלא היה לנו בירושלים, אז הם מייצרים יזמויות. בסדר. אבל יש לו חברה כלכלית, כמו מוריה, סוללת כבישים - - -

בירושלים אין?

יש.

יש קרקעות פרטיות פלסטיניות. אם יבנו, ייקחו להם אותן. אתה לא מבין מה הבעיה.

הרי התאגיד לא יכול לבנות בתי ספר, על-פי חוק יש לו עיסוקים מאוד-מאוד ספציפיים, הוא מוכר מים ומטפל בביוב.

אסור לו.

למה אתם לא חושבים להחריג אותו באופן קבוע מהעניין? ב-2018 תבוא ותבקש עוד פעם ל-2020, ואז תגידו: מעכשיו אני גובה מכם כסף.

אני רוצה להזכיר לכם שקבעתם בחוק הנוכחי גם פטור ממס חברות עד שנת 2018.

אילצתם אותנו. אנחנו רצינו את זה?

זה ההסכמות שהגיעו אליהן. ישבה ועדת ניסן, שכל הצדדים כאן מכירים, הגיעו להסכמות עם הרשויות המקומיות ועם משרדי הממשלה לגבי פטור לתקופה מוקצבת, שבמסגרתה גם נדחה חוק שעבר בכנסת לתאגוד אזורי. לא משנה מה העמדה של כל הנוכחים כאן.

עכשיו הוא עבר. אתמול.

זה לא החוק הממשלתי.

מה זה חשוב? אותו רעיון.

החוק הממשלתי בא בתוך חוק תאגידי מים וביוב, והתחולה שלו נדחתה גם היא ל-2018. אנחנו מציעים להשאיר את המצב כמו שהוא ולהתאים את הפטור ממס להמשך הפטור מתאגיד אזורי. זה בא במקביל. אפשר להעלות את הדיון הגדול מחדש, אבל כרגע זה ביחד. ההחלה של חברות אזוריות וההחלה של הפטור ממס - - -

אם היו הסכמות שלא יצמצמו. אתמול היתה הצעה לצמצם, אז ההסכמות כבר לא - - -

אנחנו חושבים שאפשר להמשיך כך, אחרת זה דיון הרבה יותר נרחב.

רעיה, לא נתת לי תשובה הולמת בעניין, אבל נמשיך בהקראה, אני לא רוצה כרגע לשבור את הקו הממשלתי בעניין הזה. בואו נמשיך.

בהגדרה "ריבית בתקופת ההטבה" במקום ""ריבית בתקופת ההטבה"" יבוא ""ריבית והפרשי הצמדה בתקופת ההטבה" ובמקום "ריבית שנצברה בתקופת ההטבה, ומשולמת בתקופת ההטבה" יבוא "ריבית והפרשי הצמדה שנצברו בתקופת ההטבה, ומשולמים בתקופת ההטבה".

בהגדרה "תאגיד מים וביוב", במקום "חברה שהוקמה לפי חוק" יבוא "חברה או חברת ביוב כהגדרתם בחוק".

זה כל החוק?

החלק השני אמרת שאתה לא רוצה.

יש הסתייגויות? – בבקשה.

קודם כול שכחנו את העיקרון. מדברים פה על המיסים ולא מדברים על הדיבידנד עצמו.

למה?

בחוק לא מדברים על הדיבידנד עצמו. הדיבידנד עצמו נוצר מזה שנוצר רווח לתאגיד מים. רווח לתאגיד מים, המשמעות שלו שהתעריף גבוה מדי. כשאנחנו באים לרשות המים ולאגף תקציבים - - -

דרך זה אתה רוצה לדבר אתי על התעריפים?

לא, אני רוצה לדבר על משהו אחר, אני רק שם את הבסיס. אנחנו רוצים הפחתת תעריפים, אומרים לנו שאין כסף, אבל מסתבר שהתעריף גבוה מדי אחרת לא היו נוצרים דיבידנדים.

נתנאל - - -

לעניינו, ועדת השרים אישרה אתמול החלטה שהתאגידים יהפכו להיות תאגידים אזוריים. אנחנו מציעים ברוח ההחלטה הזאת שהטבת המס תינתן רק לתאגיד אזורי ולא לכל תאגיד מים.

למה זה מפריע לך?

ההתייעלות במשק המים, אני מקווה שתביא להפחתת תעריפים.

למה אתה נותן להם עצות איך לנהל?

הם לא עושים את זה טוב לבד.

הלאה.

יש הסתייגויות לחברי כנסת?

לא.

לא.

סעיף – 4 אתה משאיר?

סעיף (4) כן.

סעיף (4) – אתה משאיר?

כן.

כן. יש לך הסתייגות?

לא.

אני אבהיר את הסעיף הזה. זה בעקבות התיקון שעשינו ממש בשבוע שעבר לנושא של חברות הביוב, שהפטור הזה יחול גם על חברות הביוב.

מה שעשינו בשבוע שעבר- - -

הבנתי. לא צריך להסביר לי.

רבותי, מי בעד החוק כפי שקראתי אותו, שירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד החוק – פה אחד

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 229) (פטור ממס לרשות מקומית על הכנסה מדיבידנד או מריבית והפרשי הצמדה מאת תאגיד מים וביוב), התשע"ז-2016, אושר.

הסעיף עבר פה אחד. רבותי, תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:40.