הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 91
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, ה' בטבת התשע"ז (03 בינואר 2017), שעה 11:10
פרוטוקול
סדר היום
רחפנים - השמים הם כבר לא הגבול
מוזמנים
¶
גד רגב - ראש מטה תעופה, רשות התעופה האזרחית
בני דוידור - מנהל תחום כטב"ם, רשות התעופה האזרחית
אבישי פדהצור - סגן היועצת המשפטית, רשות תעופה אזרחית
נתי שוברט - סמנכ"ל בכיר ספקטרום וניהול תדרים, משרד התקשורת
סא"ל ד"ר אריאל דבורז'צקי - רע"ן כטב"מ וקונספטים, משרד הביטחון
מגל עמיחי - רע"ן מערכות עיליות, משרד הבטחון
גדעון פרידמן - ראש תחום טכנולוגיות ואנרגיה מתחדשת, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
גיא לידור - טכנאי מחקר, מכון וולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ויקטור אלחנתי - מנהל המכון להנדסה חקלאית, מכון וולקני, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
שלמה ישראל - מנהל אגף ענפי שירות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
עו"ד קרן שחר בן-עמי - מנהלת מחלקת אמנות, אגף משפט, משרד החוץ
נוגה כספי - אגף אסטרטגיה, משרד החוץ
אנדריי ברויסמן - מנהל תחום מדע יישומי והנדסי, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
ניר גרסון - עו"ד, ממונה משפט וטכנולוגיה, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע
נתי פרל - מתמחה, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע
רועי גולדשמידט - מרכז מחקר ומידע, הכנסת
ירון קרון - נציג מדען בט"פ, המשרד לבטחון פנים
עמית קליין - המערך האווירי אג"מ, משטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים
אריאל סיזל - סגן היועמ"ש, המשרד לבטחון פנים
נצ"מ עופר שנהב - ר' מפא"ט, משטרת ישראל,
רפ"ק אמיר ליפשיץ - אגף תכנון, משטרת ישראל
רב כלאי שחר אבהר - ק. פיתוח טכנולוגיות, שב"ס
יעקב שטרית - ראש תחום אבטחת בתי סוהר, שב"ס
יורם זיפלינגר - ראש היחידה לאכיפה ושת"פ בינלאומי
דן אור-חוף - משרד עו"ד אור חוף; חבר מועצה, המועצה להגנת הפרטיות
עופר חרובי - מנהל מו"פ בחטיבה הצבאית, התעשייה האווירית
נתן קציר - מדריך ובוחן בכיר, קלוב התעופה הישראלי
תא"ל (מיל) אברהם עשהאל - מנכ"ל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל
הרצל בר-מג - ממלא מקום מנכ"ל, דואר ישראל
עומרי לוי - סגן מנהל מערכות מידע, מד"א
גיא פיין - מח' מערכות מידע, מד"א
דוד קריספיל - מנהל, אגף מבצעים וטכנולוגיות, איחוד הצלה
משה אסולין - מנהל, איחוד הצלה
משה מזרחי - אחראי מדיה, איחוד הצלה
חיים וינגרטן - מפקד היחידות המבצעיות, זק"א
רואי בן ענת - בעלים ומטיס, eyes-on, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
רן קליינר - מנכ"ל חברת "עם הרוח", חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים
ליאור יקותיאלי - מוביל תחום שת"פ טכנולוגיים גלובליים, Deloitte, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים
אורי אפק - יזם ומנכ"ל dronomy, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים
איתמר בן טובים - מנהל תחום רחפנים, אירונאוטיקס
אלכסנדר גורדון - קידום מו"פ ופרויקטים, AG-inspire, מוזמנים נוספים
יצחק טל - מייסד שותף וסמנכ"ל תפעולי;airscort, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים
איתי שטראוס - CEO, airscort, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים
גלעד לבני - מנכ״ל, arava, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים
גיא מדור - מנכ"ל skylens חברה לצילום, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים
יניב מאור - מייסד טכנולוגיה חברת tevel-agtech, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים
בועז דולב - מנכ"ל חברת ClearSky, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים
צח ולכינסקי - סמנכ"ל אירונאוטיקס, חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים
משה אברהם - מנהל מכירות תחום ביטחון, אורד, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
יריב בש - מנכ"ל פלייטרקס תעופה, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
יוסף (יוסי) גופר - סמנכ"ל שיווק מכירות ופיתוח עסקי, אורד, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
דוד בן ארי - בעלים DRONZ, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
דוד בר - מנהל אגרו-דרון (רחפנים עבור חקלאות), חברות מסחריות בתחום הרחפנים
אליהו מלכה - מנכ״ל, kronos-ap, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
ארז סימון - מנהל כללי, geodrones, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
תומר פז - מטיס רב להב, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
דניאל יעקבי - מנכ"ל ובעלים, חברה ליפט -אוף, להפעלת כטבמי"ם, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
שירן יעקבי - שותפה חברה ליפט -אוף, להפעלת כטבמי"ם, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
אסף אלוש - בעלים טיאסאר- צילום, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
אבשלום אהרוני - מנהל חברה - רחפנים צילומי אוויר, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
גל פיליבה - בעלים laviuav, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
לביא אמיתי - בעלים חברת "laviuav", חברות מסחריות בתחום הרחפנים
עידו קוגל - מייסד פיקאפ הנדסה, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
תומר רגב - מנכ״ל פיקאפ הנדסה, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
גיא רז - מייסד וסמנכ"ל פיתוח, חברת dronomy, חברות מסחריות בתחום הרחפנים
צבי שילר - יושב ראש, האיגוד הישראלי לרובוטיקה
גלעד סהר - מנכ"ל חברת convexum-sec חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים
יובל יפת - שדלן/ית (עצמאי/ת)
היו"ר אורי מקלב
¶
צהריים טובים. היום הזה בכנסת הוא קצת יום שלא ברור מה השעה המדויקת מפני שחיברנו יום ללילה ולילה ליום. ידידי חבר הכנסת חיים ילין שבהתמדה ובמסירות משתתף בוועדה הזאת ואנחנו גם לא ביטלנו את הישיבה הזאת על אף שסיימנו בתשע בבוקר, חלקנו, התחלנו בשש בערב דיון בנושא התאגיד הציבורי, רשות השידור וסיימו קרוב ל-9:00. על הרקע הזה הדיון הזה מתקיים בלי חס וחלילה לפגום באיכות הדיון אלא בגלל שאנחנו רואים גם את החשיבות של הדיון ובאופן רשמי אני צריך לפתוח.
אנחנו פותחים ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה. היום יום שלישי, ה' בטבת התשע"ז, ה-3.1.2017 כשעל סדר יומנו רחפנים, שמנו עוד נלווה "רחפנים – השמיים לא הגבול" שנדע למה אנחנו מתכוונים. האמת היא שאולי זה יפתיע אתכם, הכנסת עדיין לא דנה עד היום באופן ממוקד בנושא הרחפנים. רחפנים עלו בהקשרים כאלה ואחרים, אבל הכנסת עד היום לא ייחדה דיון על נושא הרחפנים. ועדת המדע והטכנולוגיה רואה גם זכות וגם חשיבות אבל בעיקר אפילו חובה היום לדון בנושא הזה מכיוון שהנושא של רחפנים כבר לא משתייך רק לנושא הביטחוני, שהוא כמובן ידענו וקיים, אבל כבר אנחנו מדברים על נושאים אזרחיים לגמרי. הרחפנים נמצאים, הוא על סדר היום, הרחפן פועל בהרבה שטחים, בוודאי לא רק בנושא הפנאי וההובי או הספורט, הרבה מעבר לכך. הוא פועל ברפואה, בתחבורה, בחקלאות, גם כשאני אומר שאי אפשר להתעלם מהנושא הביטחוני שכבר קיים אבל אי אפשר להתעלם שגם גופי ההצלה, גופים ביטחוניים, אני קורא להם גופים הצלה וגופים דומים לכך, גם כן הרחפן כבר קיים או אנחנו היום יודעים שקיים אבל אין לנו ספק שהעתיד הוא הרבה יותר רחב ויהיה מהיר, ולכן אנחנו חושבים שיש לנו חובה לדון בנושא הזה כדי לדעת קודם כל מה זה רחפן. מה נכלל בשם "רחפן".
הדיון הזה הוא לא דיון ראשון אבל הוא דיון התחלתי שרוצה לגעת בנושא של הרחפנים או בשם השני "מיסוק רב להב" אנחנו קוראים לו, אבל נראה לי שרחפנים זה שם יותר קצר. בשלב הזה נקרא לזה רחפן. אבל מה הוא? מה נכלל ב"רחפן" מה לא נכלל בשם "רחפן" מה היכולות שיש לרחפנים, מה השימושים הקיימים, מה השימושים העתידיים.
אנחנו בהחלט גם רוצים, חשוב לדעת גם למי ולמה מותר, ומה ההגבלות ומה הגבולות של הרחפנים. יתרונות אנחנו וודאי שנשמע, אבל גם ביתרונות, האם אנחנו מספיק ממנפים ומעצימים את היכולות שיש לנו בעניין הזה. גם בזה אני חושב שדבר ראשון צריך לגעת. מה אפשר לעשות, האם יש חסמים, מה הרגולציה סביב הנושא של הרחפנים, ואנחנו לא יכולים שלא לדון גם בנושא של החסרונות, החששות, אין ספק שיש כאן גם נושא של צנעת הפרט, אפשר לשימושים פליליים, ויכול לגעת בכל מקום, האנשים מתעניינים יותר ויותר, מגיעות לוועדה פניות רבות מאנשים וגם מגופים, ובסופו של דבר, הנושא של הרחפנים והתפתחות הטכנולוגית בנושאים האלה מצריכה חשיבה מבחינת דיון ציבורי, וחשוב באמת לשקף את זה מכל הבחינות שמניתי.
הזמנו לכאן מגוון של אנשים וגופים שעוסקים בזה, ככל שייתן הזמן נוכל לשמוע את כולם ולכן נבקש, לא נוכל לגעת בהכל בדיון הראשון שאנחנו עושים אבל אני כן אבקש שכל מי שידבר יתמקד בנושא אחד מרכזי שהוא רוצה לדון בו כדי שנוכל לצאת עם משהו בעניין ולהתקדם.
אם חברי חבר הכנסת חיים ילין ירצה להתייחס בשלב זה בבקשה. אני אמרתי שהכנסת לא דנה, אני חושב שאנחנו באיזה שהוא מקום, אינני יודע אם איחרנו אבל וודאי שיש לנו חובה להדביק פער שיצרנו בנושא הפיתוחים הטכנולוגיים בכלל וגם בנושא הרחפנים. בבקשה אדוני.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
כבוד היושב-ראש תודה, בוקר טוב לכולם. הרומן שלי עם הרחפנים ועם כל סוגי כלי הטייס שעפים מעלינו הוא רומן עתיק יומין לא בגלל שעבדתי איתם כילד, אלא בגלל שהם שומרים עליי בבית שלי ועל הילדים שלי ועל כל עוטף עזה, והנושא השני זה נושא החקלאות. ואנחנו מתמחים בזה בעולם דרך אגב, אני לא צריך להגיד לכל מי שיושב פה, לקחת משהו צבאי ולהביא אותו לתעשייה האזרחית זו מומחיות כנראה שאנחנו מובילים בעולם, הראש שלנו כנראה הוא לא הכי טוב בבגרויות ובחמש יחידות מתמטיקה, אבל ביזמויות כנראה הוא מצוין ואנחנו דרך זה מתחברים.
אין ספק ששר החקלאות עשה לנו באמת שירות בלתי רגיל והעמיד את הרחפנים בכותרת העולמית של מדינת ישראל, אין שום ספק שהייתי יותר שמח שבמקום שיהיה ספרדי והשלט ממקום אחר, שהכל יהיה תוצרת ישראל. אבל אני מאוד מקווה שאנחנו נמצא את התקציבים הנאותים בתוך תקציב המדינה כדי לטפח את התעשייה הזאת כי אני חושב שזה השלב הבא. זאת אומרת שאם מבחינת החקלאות הטפטפות זה היה האישיו, אני חושב שהיום הרחפן שיודע מה יש בקרקע, מה אפשר לגדל מה אי אפשר לגדל, איך אפשר לייעל את כל מחזור הזרעים שיש בתוך הקרקע, זה אחד הדברים החשובים. אם נסתכל על תוחלת החיים שלנו שהולכת ועולה, והעולם הולך וגדל ויצטרכו יותר מזון, לדעתי זה עוד נדבך נוסף לזה שאנחנו יכולים להאכיל את העולם וללמד את העולם דברים לא מתוך זה שאנחנו רחפנים אליטסטים אלא מתוך זה שאנחנו נמצאים שם, ואני מאוד מקווה שאנחנו נלמד ונוכל לעזור לתעשייה הזאת, שדרך אגב, לפעמים זה מצחיק אותי כי אין לפעמים את הסעיף לתמוך בדברים האלה. זה משהו הזוי. אני נלחם עכשיו מול תקציב השקעות שייכנס כל התחום של תעשיה חקלאית לצורך העניין, לדוגמה, זה לא קיים. לתעשייה יש את המימון שלהם, לחקלאות לא משנה, אבל אם מישהו רוצה לעשות תעשייה חקלאית אז מימון אתם לא תקבלו מהמדינה כי אין טרמינולוגיה כזאת בסעיפים השונים ולכן אני מאוד מקווה שאנחנו נלמד מכם דברים ונצליח לעזור לכם לקדם תעשייה שלדעתי היא אחת המתקדמות בעולם ויכולה להיות. אני רק מקווה ביום שיהיה לי רחפן שלא אצטרך לנסוע בפקקים, זה יפתור לי הרבה מאוד בעיות של זמן.
היו"ר אורי מקלב
¶
אובר כבר פרסמה משהו גם בעניין הזה, היא מתפתחת בנושא של רחפנים ככלי תעבורתי שיעביר ויחסוך לפקקים והם רואים את זה שמקדים אפילו את המכוניות ללא נהג. הם רואים את זה יותר בגלל המרחב היותר פתוח.
הנקודה המרכזית היא הידע שיש לנו בתעשייה הביטחונית, יש לנו ידע רב, בכל נושא הטכנולוגיה, שעובר ואנחנו רואים את זה בדברים אחרים, אם זה לוויינים ועוד דוגמאות שיש לנו, השאלה גם אם בנושא הרחפנים זה עובר ככל היכולת שיש לעבור, בגלל שלהשאיר ידע ומידע ולחסום אותו לא רק בשביל השימוש האזרחי שלנו, אלא אנחנו רואים, וזו הנקודה השניה, הנושא של החקלאות טוב לישראל אבל גם יכול להיות טוב כמשהו שנייצא כמידע לחקלאות כלל עולמית שיש לה היום חשיבות מאוד גדולה, אנחנו ידענו לעשות כמה דברים טובים בעניין הזה ויש לנו מה לעשות גם בנושא החקלאות, יש היום התעניינות מאוד גדולה, אנחנו רואים בנושא של לווייני החקלאות שהם מאוד נדרשים ומאוד מתעניינים בהם, ואנחנו יודעים שזה קיים גם בעוד נושאים וזה חלק מאוד חשוב ולצערנו כפי שאתה מתריע, יכול להיות שנושא החקלאות קצת מצטמצם במדינת ישראל אבל מה לתרום לעולם יש לנו בעניין הזה בוודאי יכול להיות ככלי שהוא גם מעצים את ההכנסות שלנו אבל גם לפתח יחסים מדיניים ובינלאומיים שאנחנו יודעים שחלק מדברים הגיעו דרך התקשרויות כאלה ואחרות שהן מאוד חשובות לנו.
תיכף נשמע גם הסברים על הרחפנים המאוד מסקרנים שמונחים על השולחן. אני אבקש לפתוח את הדיון עכשיו עבורכם. ליאור יקותיאלי מוביל שיתופי פעולה טכנולוגיים גלובליים מחברת Deloitte בבקשה.
ליאור יקותיאלי
¶
תודה רבה. קודם כל המון תודה רבה להנהלת הוועדה וליושב ראש הוועדה על זימון הוועדה הזאת והדיון בתחום המאוד חשוב הזה, כמו שציינתם בדבירכם. אני אתן סקירה כללית מאוד מהירה על תחום הרחפנים, התפתחות, קצת הסטוריה קצת הווה והסתכלות לעתיד.
ליאור יקותיאלי
¶
Deloitte היא פירמת ייעוץ וראיית חשבון הגדולה בעולם. מהסניף הישראלי. בחרתי לפתוח את הסקירה בכמה כותרות מהחדשות, מהתקופה האחרונה לגבי חברות שהתחילו ניסויים בתחום הרחפנים, יו.פי.אס שעושה משלוחים של מנות דם, או לצרכים רפואיים ברואנדה, אחת המדינות שבה תחום הרחפנים מאוד מאוד מפותח בגלל התשתיות הרעועות של המדינה. משלוחי פיצה בניו זילנד ומשלוחי חבילות בבריטניה, תוך 13 דקות מרגע הזמנת החבילה באינטרנט, החבילה נחתה בחצר של מזמין החבילה, כל הדברים האלה הם כרגע בנסיון, זה קצת מראה איפה נמצאות היום בעולם חברות גדולות שמתעסקות בתחום הזה.
לצערי אין לי עדיין מהארץ דוגמה כזאת חיה אבל אני מקווה שעם כל האנשים הטובים פה בחדר תהיה דוגמה כזאת בקרוב. ממש בקצרה, הסטוריה מקוצרת של הרחפנים, תחום הרחפנים התחיל במלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השניה בהתחלה כסוג של כלי טייס מעופפים עם איזה שהוא יעד להתפוצץ במקום מסוים, אחר כך יותר מאוחר לתחום של ראייה וצילום במלחמת העולם השניה, לאחר מלחמת יום הכיפורים מדינת ישראל נכנסה לתחום הרחפנים, שוב, מזל"טים, עדיין לא הוכרו בשם "רחפנים" ועם ההתפתחות של התחום הצבאי מדינת ישראל הלכה ותפסה מקום מאוד מרכזי וחשוב בתחום הזה. התעשייה האזרחית, חברת DGI, שהיום היא החברה המובילה בתחום, חברה סינית הוקמה ב-2008, ב-2010 חברת פרוט הוציאה רחפן שנשלט על ידי הסמארט פון ומאז הייתה התקדמות מאוד מאוד מואצת בתחום הרחפנים לשימוש מה שנקרא "פנאי" ולשימוש מסחרי.
אנחנו רואים שלוש קטיגוריות עיקריות של רחפנים, שלושה תחומים עיקריים, תחום אחד הוא תחום הצבא והממשלה, היום זה התחום החזק, וזה תחום שפה במדינת ישראל הוא התחום המוביל והמשמעותי ביותר. הרחפנים מהתחום המסחרי, שהם רחפני המשלוחים שראינו, רחפנים לצורך חקלאות שדיברנו עליהם ורחפני הפנאי שזה שוק שהוא בהחלט שוק גדול וגדל והולך גם לשימושי בידור גם לשימושי צעצועים, למדיה, לצילום אווירי וכולי.
לצורך הדיון הזה נתמקד בתחום המסחרי שהוא התחום הצומח עם הפוטנציאל הגדול ביותר ופה באמת יש לישראל מקום להיות מדינה שמובילה מאוד בתחום. מעט מושגים בסיסיים בנושא הרחפנים, אנחנו רואים מספר סוגים של רחפנים, רחפן, ושוב, אני אומר רחפן אבל אני מתכוון לכלי טייס בלתי מאויש. יש פה ענייני טרמינולוגיה. יש רחפן עם כנף קבועה, שזה מה שאנחנו מכירים יותר מהשימושים הצבאיים, טווח הטיסה שלו גדול יותר, צריכת האנרגיה שלו יותר פחותה, אבל הוא חייב לטוס כל הזמן, קשה לו לעמוד מעל יעד מסוים. סוג הרחפנים שיותר נפוץ היום הוא מסוג שנקרא "רב להב" שיש לו הרבה רוטורים שבעצם מאפשרים לו גם להמריא ולנחות בצורה אנכית ומאפשרים לו להשאר מעל מטרה, החסרונות שלו הן שהמהירויות שלו יותר נמוכות והוא משמש להרבה מאוד תחומים והרבה מאוד גורמים ויש כל מיני מערכות משולבות שגם הלהבים וגם כנף פתוחה וכולי.
מבחינת שליטה על הרחפן אנחנו רואים היום כמה סוגים של אמצעי שליטה – אחד זה מסלול קבוע מראש, רחפן שמתוכנת לו מסלול התעופה, הוא יודע איפה הוא מתחיל, איזה תחנות הוא עובר בדרך והוא יודע לאן הוא חוזר. רחפנים שנשלטים מרחוק על ידי מטיס, ורחפנים שמנווטים אוטונומית, יש להם מספר משימות והם יודעים איך להגיע ממשימה למשימה ולמלא את המשימה שלהם בצורה טובה. הכיוון שהשוק הולך אליו הוא בהחלט כיוון של הרחפנים האוטונומיים שיודעים לנווט באופן עצמאי.
היו"ר אורי מקלב
¶
אפשר לשאול שאלה, עד מתי הוא נקרא "רחפן"? המשקל קובע, הגודל קובע? גם בשביל עצמנו שנדע.
ליאור יקותיאלי
¶
אני מתייחס במילה "רחפן" לכלי טייס בלתי מאויש. מעבר לזה, ברגע שמסדר גודל קטן יחסית, ברגע שאנחנו עולים למטוסים, מה שנקרא מל"טים, שהם בלתי מאוישים או המזל"טים הצבאיים היום הם לחלוטין מזל"טים גדולים, גדולי משקל, אנחנו כבר מתייחסים אליהם כאל מזל"ט או מל"ט.
היו"ר אורי מקלב
¶
כשנגיע לרת"א, נבקש שיותר יגדירו, ונקבל גם את ההתאמה לשלנו בהגדרה, ניכנס לתוך ההגדרות האלה.
ליאור יקותיאלי
¶
קצת לגבי יישומים, נגעתם בתחום החקלאות, יש הרבה תחומים אחרים, בטחון הציבור ועזרה ראשונה כפי שראינו, משלוח של מנות דם או משלוח של אמצעים רפואיים, נושא של מעקב ופיקוח, הרבה מאוד לבקרה, מיפוי – תחום מאוד חשוב היום שעולם הרחפנים מצעיד אותו באמת צעד חשוב מאוד קדימה, תחום המיפוי. צילום אווירי, משלוחי חבילות כמו שראינו וכמובן גם תחום הפנאי, בידור ומשחקים.
זה שקף עמוס עם נתונים רבים, אבל אני אנסה לגעת בכמה נקודות שאנחנו רואים לגבי התחום. היקף ההשקעות בתחום הרחפנים בשנת 2015 הכפיל את עצמו בסדר גודל של 800% מ-94 מיליון דולר ב-2014 ל-855 מיליון דולר השקעות בתחום הרחפנים בארצות הברית, אירופה סין וישראל. אלה המקומות שאנחנו רואים את ההשקעות. שווי שוק הרחפנים מוערך כיום ב-3-4 מיליארד דולר, שוב, אני מדבר על רחפנים מסחריים. מוערך ב-3-4 מיליארד דולר עם צפי להכפלה של שווי השוק הזה, עם גדילה של סדר גודל של 20% בשנה.
אנחנו רואים הרבה מאוד פעילויות של מחקר ופיתוח שגרמו לכך שעד שנת 2035 אנחנו צופים שמספר כלי הטייס הבלתי מאוישים המסחריים יהיה גדול יותר ממספר כלי הטייס הכן מאוישים, יכול להיות שזה יקרה אפילו לפני כן. יש הרבה פעילויות לגבי שיפורים של יציבות, של אמינות, של הגדלת טווח טיסה, מבחינת סוללות, הרבה מאוד בחינות טכנולוגיות, מבחינת חיישנים שיאפשרו לאותם רחפנים להיות באמת רחפנים חכמים ולהטיס אותם בצורה עצמאית ואוטונומית.
תחום הרגולציה שאני מניח שנדון בו הוא תחום שגם בו אנחנו צופים הרבה מאוד התפתחות ואנחנו רואים סיכוי טוב למיזוגים ורכישות של החברות בתחום, אנחנו כבר רואים את החברות המובילות היום בתחום מבצעות הרבה רכישות של חברות קטנות יותר ומתמזגות, בעיקר חברות בינלאומיות כרגע.
לגבי ישראל, ישראל היום היא היצואנית המובילה בעולם בתחום כלי הטייס הבלתי מאוישים, סדר גודל של 10% מהיצוא הביטחוני של מדינת ישראל הוא בתחום כלי הטייס הבלתי מאוישים. אנחנו רואים פה מספר חברות גדולות שמתעסקות בתחום הביטחוני. גם כתוצאה מההתפתחות המאוד מאוד יפה הזאת בעולם הביטחוני, אנחנו רואים פה את הסטארט אפים שנכנסו לעולמות הרחפנים, חלק מהם נמצאים פה מסביב לשולחן וזו רשימה חלקית. יש עוד הרבה סטארט אפים, אנחנו רואים שיש פה כמות מאוד גדולה, נכנסים הרבה מאוד תחומים מתחום הרחפנים, כולל תחום הרחפנים וכולל תחום האנטי רחפנים, טכנולוגיות למניעה או ליירוט של רחפנים, הרבה מאוד סנסורים, חיישנים, בתחום הרחפנים וכולי.
רציתי לסיום להתייחס לשלושה נושאים שעלו בשיחות שלי עם סטארט אפים על חברות מתחום הרחפנים, תחומים שהם הגדירו אותם כתחומים כואבים עבורם. אחד זה תחום הרגולציה, ורשות התעופה האזרחית עושה עבודה מאוד יפה, קיבלתי הרבה מחמאות לגבי הפעילות שלהם מהסטארט אפים, יש עוד הרבה מאוד עבודה לעשות בתחום, בעיקר בתחום האוטונומיה, בעיקר בתחום האישור לרחפנים לטוס בלי קשר עין ובלי מטיס שמטיס אותם, ישראל לא לבד בתחום הזה, בארצות הברית הרגולציה אפילו יותר מחמירה מפה בארץ בתחום הזה. נקודה מאוד כואבת היא מגבלות על יצוא וייבוא של רחפנים, היום כדי לייצא רחפן זה תהליך מאוד ארוך, תהליך מאוד מייגע שצריך לתת לו מענה ויש את נושא תדרי התקשורת, יש שם תחומי תדרים ברחפנים החדשים שזה ה-5.8 ג'יגה הרץ, שהוא תחום שהיום מוחזק על ידי משרד התקשורת והוא תחום שמונע גם יבוא של רחפנים וגם את ההתפתחות שלו.
היו"ר אורי מקלב
¶
תודה רבה. בשלושת הדברים האחרונים שדיברת עליהם אנחנו אחר כך נרחיב, זה חלק שחשוב לנו. נבקש מבני דוידור מרת"א, להציג לנו תמונה יותר רחבה, יותר כוללת.
גד רגב
¶
לי קוראים גדי רגב, אני ראש אגף מטה ברשות התעופה האזרחית. אני אומר שני משפטים ואז אעביר לבני את המיקרופון. רק קצת כדי להבין על רת"א, רת"א זה הרגולטור בתחום התעופה, בכפיפות למשרד התחבורה כמובן והדגש אצלנו זה נושא הבטיחות. אנחנו עוסקים על פי חקיקה בארבעה נושאים מרכזיים שזה חקיקה, רישוי, פיקוח ואכיפה, אלה ארבעת התחומים וזה נוגע לתפעול של כל כלי הטייס, התחזוקה שלהם, התשתיות התעופה, ייצור תכנון וכולי. אנחנו פועלים, אותם ארבעת הפעילויות המרכזיות האלה של החקיקה רישוי פיקוח ואכיפה, על כל מגזרי התעופה, מהתעופה הכבדה של מטוסי הנוסעים למיניהם דרך תעופת כלי הטייס הקלים יותר והתעופה הספורטיבית ומזה כחמש שנים נכנסנו לתחום כלי הטייס הבלתי מאוישים שכולל כמובן את התחום שפה הוזכר, כולל במישור הבינלאומי כלומר אנחנו לא רק מתמקדים בתוך הצד הישראלי אלא גם בראייה בינלאומית אנחנו מאוד מעורבים.
בני דוידור
¶
צהריים טובים. קודם כל אני אעשה סדר בטרמינולוגיה. אנחנו מדברים על כלי טייס בלתי מאוישים, בתוך המשפחה הזאת יש הרבה קטיגוריות שאחת מהן זה רבי הלהבים, או שבסלנג זה נקרא רחפן, מילה אחת "רחפן" בחוק הטייס זה מי שקופץ עם מצנח רחיפה, לכן אנחנו לא יכולים להשתמש בשם הזה, אבל זה עדיין סלנג. זה על הטרמינולוגיה.
דבר שני, השוק שאנחנו רואים שמתפתח פה הוא של הכלים הקטנים. כלים שרובם מתחת ל-25 קילו כיום, ופה אנחנו רואים את ההתפתחות האקספוננציאלית, ופחות בכלים הגדולים שהם יותר מיועדים לעולם הצבאי שגם בהם אנחנו מתעסקים אבל ההתפתחות האזרחית היא בתחום של הכלים הקטנים.
אנחנו רגולטור שאמון על בטיחות ואנחנו מסתכלים על שני סיכונים מרכזיים, אחד זה התנגשות של כלים כאלה בכלי טייס באוויר, ופה תאונה היא אירוע קטסטרופלי, והשני זה פגיעה באנשים על הקרקע, לוודא שכשמטיסים את הכלים האלה אנחנו לא מסכנים מישהו על הקרקע ולשם הרגולציה שאנחנו מייצרים או הרגולציה הקיימת, מכוונת.
אנחנו מסתכלים על שלושה ערוצים של רגולציה שמבוססת על רגולציה שהייתה קיימת ועדיין קיימת, היא עוד לא רגולציה חדשה. הערוץ הראשון זה הערוץ המסחרי, זה מי שעובד בצורה מסחרית החוק דורש ממנו רישוי בכמה ערוצים – אחד זה רישוי של החברה, שני זה רישוי של המטיס והשלישי זה רישוי של הכלי. הדבר השני זה תחום התחביב, ופה הרגולציה מינימלית, שאומרת 'קח את הכלי שלך וטוס רחוק מאנשים ואל תסכן אף אחד, בגובה נמוך' למעשה כמעט ולא צריך רישוי אלא לתת לאנשים להנות עם המערכות שלהם והשלישי זה כל מה שקשור ללא מסחרי שזה מכירת שירות אלא הפעלה של גופי הצלה, הפעלה של רשויות שזה נקרא הפעלה כללית, ושם הרגולציה היא באמצע. צריך רשיון למטיס וצריך רשיון לכלי הטייס.
בני דוידור
¶
בעקרון השימוש של הכלי. אפשר לקחת את הכלי שאנחנו רואים פה על השולחן, להטיס אותו כהובי, ואז למעשה הרגולציה מינימלית, אפשר לקחת ולהפוך אותו לעסק מסחרי ולמעשה המדינה אומרת ברגע שזה עסק מסחרי, "אנחנו מצד אחד מאפשרים לך קצת יותר מאשר לתחביב, מאפשרים לך לטוס בתוך העיר, מאפשרים לך לטוס קצת יותר גבוה, לדעת לתאם באזורים שלחובבים אסור, ולכן אנחנו דורשים ממך רישוי"
בני דוידור
¶
תלוי איפה הבית שלך ותלוי מה המרחק מהבית שלך. בעקרון 250 מטר משכונות מגורים, זה החוק היום, עד גובה נמוך ויש עוד חוקים שאמורים - - -
בני דוידור
¶
אם אתה בעל רשיון ואתה יודע איך לעשות את זה, ואתה יודע לנהל את הסיכון, אתה כן יכול לצלם בחתונה, לא מעל האנשים.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא צריך יותר מדי. היום העדשות מפצות גם על זה. זה לא בעיה. אז מי אחראי על לסגור שטח?
חיים ילין (יש עתיד)
¶
לא הבנת. אני עכשיו בא ומצלם, לא צריך שום דבר. מצלם, תחביב. מי אומר לי לא לצלם חתונה? משטרת ישראל, החוק?
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אמרת אכיפה, אנחנו מתמחים פה בלחוקק. פוליטית. אבל ניהולית אף אחד לא חושב מי צריך אחרי זה לאכוף את החוקים שאנחנו מחוקקים כי אנחנו לא אחראים על אכיפה.
בני דוידור
¶
אז אני אחלק את זה לשניים. יש שני סוגים של עבירות, יש עבירות פליליות, סיכון חיי אדם זו עבירה פלילית, עבודה ללא רשיון זו עבודה פלילית, ועבירות פליליות המשטרה אוכפת.
היו"ר אורי מקלב
¶
אם זה תחביב שלי אני יכול לצלם עכשיו את החתונה שמתקיימת בכרמל באיזה מקום, שזה לא על יד מקום מגורים ומישהו שזה רק תחביב שלו, יכול להעלות את הרחפן, ולצלם ואין מניעה?
היו"ר אורי מקלב
¶
כמו שעושה איש המקצוע, אבל הוא לא איש מקצוע והוא לא מבקש מכם רשיון והיתר. דהיינו הוא רוצה לעבוד על אותו בסיס מקצועי או היכולות שיש לאיש מקצוע. בין אם זה תחביב או לא תחביב, זה לא משנה, אף פעם לא תוכל לזהות אם הוא כן נשלח על ידי משהו, אבל נניח שהוא מחליט היום שעכשיו הוא איש תחביב, הוא מעלה, הוא רוצה להעלות רחפן או רב להבים לאירוע שמתקיים באיזה פארק שלא ליד מקום מגורים, ושלכאורה, יכול להיות שהוא עובד לפי הכללים, אין משהו שמונע ממנו. אין לנו הסדרה בחלק הזה.
היו"ר אורי מקלב
¶
הוא יכול לצלם את כל מה שהוא רואה. אם זה ספורט, צילום ספורט אקסטרים או איזה ספורט שהוא רוצה לצלם עם חבר שלו, ובאותה מידה הוא יכול גם אירוע של מישהו אחר, שהוא לא קשור לאירוע זה, יכול לצלם אותו.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אם הוא מוכר את השירות ועדיין יש תאונה וזה נופל, יש פה שיפוי ביטוחי אני מבין, שזו אחת הבעיות.
היו"ר אורי מקלב
¶
לא נפריע לך ברצף של הדברים. זו הייתה קריאת ביניים לשאול מה הגבולות, מה זה נקרא פנאי.
בני דוידור
¶
הסוג השני של אכיפה זה עבירות מינהליות של טיסה במקום שיש בו סגירה אווירית בלי שסיכנת אף אחד, זו עבירה מנהלית ופה הסמכויות של רת"א, כמובן צריך למצוא את הבנאדם, לראות את העבירה, לדעת להוכיח את זה. כמו בחקירה משטרתית. וזה מבחינת יכולות האכיפה.
לגבי הביטוח, מי שעובד בצורה מסחרית מחוייב בביטוח. מי שעושה לשימושו הפרטי כספורט ופנאי, אין חובת ביטוח. אני יודע שגופים, מי שמתחבר לקלוב התעופה שהוא מפעיל טיסנים, יש ביטוח של קלוב התעופה שנותן לחובבים. זה כבר עניין עסקי בין מי שעושה את ההפעלה ל- - - הביטוח, ביטוח זה אירוע עסקי.
היו"ר אורי מקלב
¶
בהגדרות מה נקרא אצלכם רחפן, אתם לא מבדילים בגדלים, מבחינת הרגולציה יש סוגים שונים, גדלים שונים שדורשים יותר, פחות?
בני דוידור
¶
אנחנו מבדילים במשקל, עד 30 קילוגרם נקרא "מיני" הקטגוריה הקטנה, שם רוב הפעילות האזרחית, כמעט כל הפעילות האזרחית.
בני דוידור
¶
אז אנחנו מבדילים לפי משקל, המשקל קובע את הדרישות ההנדסיות של הכלים בכלים האלה הדרישות קטנות, כשטסים לא מעל אנשים אנחנו לא דורשים הרבה, אנחנו רק דורשים שאנשים יתחזקו אותם כמו שצריך. בכלים היותר גדולים יש דרישות הנדסיות כבדות.
בני דוידור
¶
האירועים המשמעותיים שאנחנו רואים זה התקרבויות למטוסים אזרחיים. בשנתיים האחרונות יש בערך 15 אירועים בשנה, של טייסים שמדווחים סביב בן גוריון, אילת, שדה דב, על התקרבויות לכלים כאלה, ובגבהים מאוד גבוהים.
היו"ר אורי מקלב
¶
כמה בקשות מסחריות יש לכם היום? על איזה סדר גודל אנחנו מדברים היום? תן טיפה נתונים, חברי הוועדה תמיד מבקשים נתונים יותר - - -
בני דוידור
¶
יש לנו נכון להשבוע 35 חברות עם רשיון שיכולות לעבוד. יש עוד סדר גודל של 14 בתהליכי רישוי.
בני דוידור
¶
לא, אני מדבר של חובבים. כלים עם רישוי יש לנו 161. לעבודה מסחרית. אנחנו מלפני כחודשיים מפקחים גם על היבוא אז אנחנו מתחילים לספור גם את הכלים שנכנסים לארץ.
היו"ר אורי מקלב
¶
איך אתה רואה שהפעלת הרגולציה תצטרך להשתנות, אתה רואה שצריכה להיות חקיקה בעניין הזה, איך אתם רואים את העתיד, כפי שאמר ליאור בחמש השנים האחרונות יש שינוי דרמטי ואנחנו כפי שאנחנו מכירים בדברים אחרים גם מדובר שההתקדמות תהיה הרבה יותר מהירה. כשזה כבר קיים, הפיתוח הזה שקרה בעולם וגם פה.
בני דוידור
¶
לכלים הקטנים אנחנו בתהליך של כתיבת רגולציה חדשה שמתאימה לכלים האלה. הרגולציה הקיימת בנויה לכלי טייס ועשינו לה איזו שהיא התאמה לכלים הקטנים, אנחנו בונים רגולציה מתאימה.
בני דוידור
¶
אני לא יודע אם לקרוא לזה מקל, שתתאים. המדינה שלנו די מסובכת גם בשמיים, בעיקר בשמיים ומרחבי ארצות הברית לא דומים למרחבים פה ומרחבי אוסטרליה. הצבא נמצא בכל מקום ומטוסים צבאיים טסים בכל מקום. אנחנו עושים רגולציה קצת יותר מקלה, אנחנו מסתכלים על המערכות האוטומטיות, נכתוב גם חוקים להטסה של מערכות אוטומטיות בלי מעורבות של בנאדם בהטסה, היום יש דרישה למעורבות של בנאדם בכל הטסה של כלי כזה. זה בתהליך, בכתיבה. אנחנו מחוברים לגופי רגולציה בעולם, ומה שאנחנו כותבים בארץ לא מנותק ממה שקורה בעולם.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אתה יודע מה קרה עם האופניים החשמליות? עד שהגיעה הרגולציה כבר נהרגו אנשים וכבר אין כלום.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
יש פה בעיה שמצד אחד מעלים את נושא התדר, שאני מעריך שזה לא רק משרד התקשורת, גם צה"ל מחזיק בחלק מהידע, ובסוף יש מסלולי טיסה. שני דברים, שני משרדים. אני למדתי בכנסת שכשיש שני משרדים שצריכים להסתדר זה כשל ניהולי. אני אומר לך את זה כבר עכשיו. כי פה מנהלים פוליטיקה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
חייב להיות תיאום בין התדרים שנותנים לבין מסלולי הטיסה ובסופו של דבר שלא יהיה כשל.
היו"ר אורי מקלב
¶
נבקש תיכף ממשרד הבטחון וגם ממשרד התקשורת התייחסות לדברים. אני רוצה לשמוע קודם גופים אחרים, יזמים כדי שנוכל לקבל את התשובות מהמשרדים הממשלתיים. שידעו גם לענות על מה שיעלה כאן. אורי אפק נמצא? בבקשה. הדובר הבא יהיה רן קליינר.
אורי אפק
¶
שלום. בהכשרתי אני בוגר תלפיות ויזם,dronomy היא הסטארט אפ השני שלי, הקודם היה בטחוני אבל היום הוא חלק מהתעשייה האווירית. dronomy מפתחת תוכנה לרחפן הזה שהופכת אותו לכלי לפיקוח על פרויקטי בנייה, למשל אחת הפניות שנעשו אלינו הייתה של הגוף שמפקח על בטיחות בניה, כדי לנסות להוריד את כמות ההרוגים בארץ בתחום הזה ואנחנו עונים עכשיו למכרז.
היו"ר אורי מקלב
¶
מה רואים ברחפן שלא רואים בעין, או שהוא מגיע למקומות שאי אפשר לראות - - - איך אתם עונים דווקא לנושא של בטיחות?
אורי אפק
¶
אנחנו מפתחים שני סוגים של תוכנה לרחפן הזה, תוכנה אחת שמטיסה אותו באופן אוטונומי, הוא נמצא שם בגלל הרגולציה, אבל ללא שהוא צריך להתערב, הוא יכול להתערב במקרה של בטיחות טיסה. טס סביב אתר הבנייה מצלם מאות תמונות מקרוב ואנחנו אחר כך לוקחים את התמונות האלה, הופכים אותן למודלים תלת מימדיים של אתר הבנייה ומשם מייצרים תובנות שמאפשרות למנהל הפרויקט גם לנהל יותר נכון את הפרויקט, לבקר את הפרויקט, לבקר את לוחות הזמנים, לבקר את תהליכי הבניה, להשוות מה השתנה בין השבוע לשבוע שעבר וגם לבקר את מתקני הבטיחות, האם כל המעקות נמצאים במקומם למשל, 40% ממקרי המוות באתרי בניה הם נפילה מגובה ולכן הפיקוח על קיום של אמצעי בטיחות הגובה מאוד חשובים והדבר הנוח ביותר הוא לעשות את זה מרחפן שמסתכל מבחוץ על המבנה ורואה את כל המעקות. זו דוגמה לנושא בטיחות אבל אנחנו לא עוסקים רק בבטיחות, עוסקים גם בבקרה על התקדמות הפרויקט, בחישובים של כמויות שעפר שעוברות ממקום למקום, בניהול של הסביבה סביב הפרויקט. יש הרבה מאוד אספקטים לעולם הבניה ושם אנחנו משחקים.
גייסנו מספר מיליוני דולרים בעיקר מחו"ל, אחת הבעיות של התעשייה שלנו שהקרנות הישראליות כמעט ולא משקיעות, אני לא חושב שיש קרן ישראלית אחת שכתבה שיק של יותר ממיליון דולר. אז גם אנחנו וגם אירובוטיקס וגם פרספטו וכמעט כל הסטארט אפים שגייסו סכום משמעותי.
אורי אפק
¶
זה נכון. גם בזה עושים שימוש, בשביל זה לא חייבים את הטכנולוגיה שלנו. הטכנולוגיה שלנו נועדה לגור באתר ולעזור לפקח על הבנייה, על תהליך הבניה כל הזמן. לעשות אירוע נקודתי של צילום באתרי בניה, זה כבר עושים היום, והחברים כאן מתפרנסים גם בעניין הזה. זה לא הביזנס שלנו. אנחנו סטארט אפ, חברת מוצר, אנחנו מייצרים סולושין והמטרה שלנו לא לתת שירותים מקומיים אלא להיות יצואן.
היו"ר אורי מקלב
¶
אתם אספתם גם את הנתונים, כל הדברים האלה, כמויות וכל מה שצרך זה כבר דברים שהיו ואתם רק פיתחתם תוכנה או שאתם יצרתם גם את החומר, גם את מה שצריך? אספתם את החומר, מה אתם צריכים לדעת בשביל בניה, מה הכמויות, מה הבעיות? מ-א'-ב'.
אורי אפק
¶
אנחנו בונים פתרון מלא, בתוך הפתרון המלא יש חלקים של טכנולוגיות שאנחנו פיתחנו וחלקים שכבר הומצאו על ידי אחרים, ואנחנו מאמצים אותם פנימה. למשל הרחפן הזה הוא רחפן ולכן למרות שבתחילת הדרך, ובני יודע את זה, התחלנו לפתח רחפן משלנו, במהלך השנה DGI, החברה הסינית שמובילה את כל העולם הזה, למעשה תעשיית הרחפנים זו חברה אחת, DGI, כל השאר אוכלים את הפירורים מסביב. DGI פיתחה רחפן מצוין שהשיקה באמצע השנה שנקרא פנטום 4, הדור היותר מתקדם של הרחפן הזה ואנחנו ויתרנו על הרחפן שלנו ואימצנו את הפנטום 4 לתוך הפתרון שלנו ולמעשה הפכנו לחברת תוכנה. חברת תוכנה שמתחברת לרחפנים.
אנחנו אמורים להשיק את המוצר בחודשים הקרובים ברבעון הקרוב בארצות הברית בדנוור, קולורדו, שם התחלנו את התהליך השיווקי וזה פחות או יותר הסיפור שלנו. אנחנו סטארט אפ ישראלי בעולם הרחפנים.
אורי אפק
¶
אני יכול להתייחס לכל שלושת החסמים האלה ועוד חסמים נוספים רלבנטיים לנו. אני אתייחס לנושא שהוא בעיקר חשוב למי שרוצה להיות יצואן, אנחנו סטארט אפ, אנחנו רואים את השוק העולמי ורוצים להיות יצואנים. הכאב הגדול שלנו הוא הפיקוח על היצוא הביטחוני של הרחפנים האלה. בניגוד לכל מדינה שאני מכיר בעולם שבה המוצר הזה אזרחי לחלוטין ולא חייב בשום פיקוח, בישראל לא רק שיש עליו פיקוח, הוא גם פיקוח כאמצעי לחימה. כלומר בישראל כל כלי טייס בלתי מאויש באשר הוא, מוגדר כאמצעי לחימה. זה שקול ל-F16, במדינת ישראל. הרגולציה שאנחנו צריכים לעבור, כלומר התהליך שאנחנו צריכים - - -
אורי אפק
¶
אני לא מתפלמס עם מי שכתב את ה חוקים. העובדה היא שאנחנו בישראל, החברות הישראליות, הסטארט אפים בישראל, צריכות לעבור רגולציה של חברה בטחונית, החברה שלנו הוגדרה כחברה בטחונית, יצואן בטחוני.
אורי אפק
¶
אנחנו רק מייצרים את התוכנה שמתחברת אליו, ועדיין החוק בישראל מגדיר גם את הרחפן וגם תוכנה שמפעילה אותו, כיצואן - - - הלכתי לטובי עורכי הדין בישראל ולאפ"י והם אמרו לי "אתה צריך לעבור את רגולציה הזאת" הלוואי שהייתי יכול לא לעבור אותה, אבל אני חייב לעבור אותה, בעוד המתחברים שלי כשהם גומרים לפתח את העסק הזה - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אני מבין מה שאתה אומר. באיזה שהוא מקום אם היית לוקח את התוכנה שלא מחוברת לרחפן והייתי מייצא את זה בפיקוח כסטארט אפ של מפקח בנייה בשטח, כלים לעבודה הרבה יותר יעילה ומהירה, שזה יכול להיות כמעט אותו דבר, אף אחד לא היה מבקש ממך היום, שום הגבלה בטחונית לא הייתה לך בעניין הזה, נכון? אני רוצה להבין את מה שאתה אומר. אם היית לוקח את אותה תוכנה שפיתחת וזה לא היה על רחפן.
אורי אפק
¶
אסור היה לי. ברגע שהתוכנה מותאמת לרחפן אני חייב בפיקוח. אני לא משווק את הרחפן, בכלל קונים אותו במדינת היעד. הפיקוח הזה הוא פיקוח שמיוחד רק למדינת ישראל. המתחרים שלי גומרים לפתח תוכנה, מיד הם יכולים למכור, יכולים לשים באינטרנט.
אורי אפק
¶
כתיבה של הרבה מאוד מסמכים, לוקח לנו חודש לכתוב מסמכים, חודשיים לאשר את המסמכים על המוצר החדש ואז כל לקוח יש 30 יום לקבל היתר יצוא ללקוח. זאת אומרת אני חותם עיסקה וצריך להגיד לו לחכות 30 יום. המתחרה שלי יכול לסגור על המקום.
אורי אפק
¶
אסור לי. אסור לי להוציא את זה ממדינת ישראל. העסק הזה סגור הרמטית ומיוחד רק לנו. יתרה מזאת, חצי מהעולם סגור לי. יש מדינות שהן לא מדינות שבהן אני יכול לפחות לשווק באופן יחסי חופשי, אלא שבהם כל לקוח אני צריך לעבור תהליך של 90 יום. המדינות האלה הן חצי מהשוק שלי. אני לא יודע מה הסיווג הביטחוני כאן, אני לא חושב שהרשימה של המדינות האלה חסויה, אבל מדובר במדינות שהן שוק אדיר בשבילי שאני לא יכול לפעול בהן כך שאנחנו מנסים לפעול בשוק העולמי עם משקולת ענקית שקשורה לנו לרגל. כל מכירה, כל מוצר חדש ושווקים שלמים חסומים לנו, אנחנו לא יכולים לפעול בהם, כי אנחנו מוגדרים - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אני רוצה לדבר על זה ממש פתוח. ואם אתה עכשיו כיזם ישראלי פותח חברה אמריקאית ואת אותו דבר שאתה עושה פה עושה בארצות הברית.
אורי אפק
¶
אני מכיר שלושה סטארט אפים ישראליים שהוקמו אחד בלטביה, אחד בקפריסין ואחד בארצות הברית ששמעו על הרגולציה הזאת מספיק מוקדם, והרגולציות מהסוג הזה מבריחות את היזמים הישראליים לחו"ל.
היו"ר אורי מקלב
¶
כדי להבין וללכת שלב אחרי שלב, אני מאמין שהשלב הראשון אנחנו מדברים לא על הרחפן, מדברים על התוכנה, שהיא שלב, גם לאדם שפחות מתמצא צריך להבין למה, אני מבין שיש דברים שאנחנו לא יכולים, אנחנו צריכים להתיר את המגבלות האלה במקסימום שאנחנו יכולים לטובת מדינת ישראל.
היו"ר אורי מקלב
¶
צריך להתחיל להתקדם עם זה. זאת המטרה של הישיבה. אנחנו מציפים את הנושאים שאנחנו יכולים להציף, איך אנחנו נפעל, לקראת - - - זה חלק מרכזי גם בעצם הדיון שלנו. לא באנו לעשות דיון רק כדי להכיר רחפנים. אנחנו מדברים עכשיו על דברים מעשיים שהכנסת אמונה עליהם ואנחנו יכולים לתרום לכל העניין הזה, אנחנו גם מחוייבים, לכן אנחנו נקראים ועדת המדע והטכנולוגיה. תודה אורי על הדברים. בבקשה רן. אם מישהו אחריך ירצה להתייחס רק לנושא התדרים, אני כן אתן לו בקצרה. יש מישהו מהאורחים פה שרוצה להתייחס רק לנושא התדרים? אם לא אז אחרי זה משרד התקשורת ומשרד הכלכלה. בבקשה.
רן קליינר
¶
אני מתעסק בתחום כלי הטייס הבלתי מאוישים כבר עשרים וכמה שנים, כמובן מהצבא, לא מהתחום האזרחי. גם בתעשייה האווירית הרבה שנים בתור מטיס ניסוי וגם בחיל האוויר. לפני שלוש שנים כבר בתור עיסוק עצמאי, אזרח מהשורה, גיליתי את תחום הרחפנים ונכנסתי אליו היום אני עוסק בעיקר בהיבטים של רישוי. אני עוזר לחברות לעמוד ברגולציה ולהגיש את המסמכים, אלה חומרים די כבדים ואנשים מן הישוב שלא באו מתחום התעופה מתקשים בדברים האלה. אני עוזר בכך, ואני גם עוסק בהדרכה של מטיסים וביזמות בתחום הזה. בין השאר גם מארגן את הכנס "אנשים ורחפנים" שהוא היה ב שנה שעברה בפעם הראשונה עשינו כנס ישראלי של רחפנים, הבאנו את החבר'ה שעוסקים בתחום מבחינת טכנולוגיה, רגולציה, משפטים, חברות צילום אויר, היה כנס נהדר והשנה הולך להיות כנס, כבר אני רואה התעניינות אדירה כי אנשים נמשכים לתחום הזה ורואים בו הרבה פוטנציאל.
רן קליינר
¶
מקומי ויש לנו כבר אורחים מחו"ל. בפעם הראשונה יש אורחים מחו"ל ויש התעניינויות באמת בהרבה מקומות חדשים שלא היו לפני זה, למשל הרשויות המקומיות עכשיו מאוד מתעניינות בתחום של הרחפנים, הן מתחילות לגלות את הפוטנציאל, דיברנו על צילום אוירי, דיברנו על משלוחים של חבילות שיש כבר כמה חברות בארץ שמפתחות טכנולוגיה בתחום וכמובן כולם מתמודדים באמת עם קשיים מהסוג שאורי אפק דיבר עליהם ושהראה לנו פה החבר מ-DELOITE, מבחינת החסמים גם כמובן בהיבט של היצוא, גם בהיבט של הרגולציה המקומית, זה משתלב במרחב האווירי בצורה בטוחה.
רן קליינר
¶
תראה, תחום התעופה בארץ בעצם ישלו שתי רגליים עיקריות. אחד זה תעופה מאויישת, זה בא הרי משם, עם החוקים שלה והאילוצים שלה והיכולות שלה. ושתיים זה הצבאי. הכטב"ם כלי הטייס הבלתי מאויש שנכנס בדחילו ורחימו בשנת 2006 תחת הרגולציה בוועדת כטב"ם ב-2011 איך שהוא הכניסו אותו לחוק הטייס בשתי מילים, הוא תחום צבאי. כשכתבו את הרגולציה ואת התקנות ואת הנהלים, זה היה תחום צבאי.
ההתפתחות של השנים האחרונות היא התפתחות מפתיעה שלא נערכו לה, ועכשיו מנסים להתאים את המצב הקיים ברגולציה במציאות למה שיש, כדי לאפשר פעילות בצורה מסוימת. אבל צריך חשיבה מערכתית.
היו"ר אורי מקלב
¶
מערכתית עכשווית וגם עתידית. צריך לכתוב עכשיו את הנהלים. כמובן שיש את הנושא הצבאי והנושא של המטוסים המאויישים אבל יכול להיות שצריך לכתוב אותם מהתחלה, שזה מיוחד לתחום הזה, ובעיקר גם בראייה עכשווית אבל גם ראייה עתידית, היא מהירה מאוד וצריך שאלה יהיו אנשים עם יכולות ואני בטוח שיש לכם את זה, ואתם גם בקשר עם אנשים וחשוב להיות בקשר עם כל האנשים שמתעסקים כדי לראות מה - - - עד שאנחנו נכתוב ועד שנאשר זה כבר יהיה פחות רלבנטי וזה חלק מהחוכמה והאחריות שמונחת לפתחכם.
רן קליינר
¶
פה אני רוצה לצטט את נשיא המדינה שמעון פרס ז"ל, הוא אמר, תראה, ישראל, אנחנו לא שוק. אין לנו כוח ייצור. מה אנחנו? חממה טכנולוגית. מה זה חממה? חממה נותנת את התנאים המיטביים לצמח צעיר לפרוח ולגדול גם כשבחוץ הכל סוער ואחרי זה לעשות משהו שאפשר להוציא אותו החוצה. החממה הזאת בתחום של הרחפנים בארץ, אני מסתכל על זה, אני מעורב במה שקורה ורואה את מה שקורה, השתילים הקטנים והמבטיחים בסכנה בגלל היעדר הראייה המערכתית הזאת. משרד הבטחון והפיקוח על היצוא, רת"א, באמת עם המגבלות שמנסים לתמרן אבל עדיין זה לא מספיק. משרד התקשורת שעוצר לנו את תחום התדרים. בסוף סד האילוצים הזה גורם לחברות טכנולוגיות היום לצאת לחוץ לארץ. נותנים לנו המון קרדיט בחו"ל בצד של הכתב"ם, כי באמת המצאנו את זה פה בארץ אבל התחום של הרחפנים לא צמח בארץ, אנחנו כבר פיספסנו את זה. מה שאנחנו יכולים זה רק לפתח טכנולוגיה וגם הדבר הזה היום נמצא תחת איום בגלל שהמסקנה בסופו של דבר מסך כל האילוצים הקיימים שאנחנו לא יכולים לעשות את זה כאן, וחברות מתחילות לברוח החוצה ואם לא נעצור את זה בקרוב ובאמת נעשה ראייה מערכתית ואיזה שהוא, לא יודע איך עושים את זה אבל פרויקט שיקח את הדבר הזה - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אנחנו מקיימים לא מעט ישיבות בנושאים האלה בתמיכות. במפתחים צעירים. הרשות לחדשנות שיש לה היום גם משאבים רבים יותר מאשר היו לה פעם וזה היום חלק ממשימה לאומית. השאלה אם גם התחום הזה נמצא, ועוד נושא כשאנחנו דנים עם הרשות לחדשנות, אנחנו יכולים גם להעלות את הנושא הזה כתמיכה למפתחים צעירים, לחברות צעירות, לחברות שהן חממות, לתת להן את היכולות ואת התמיכה כדי לפרוץ החוצה. אני לא שמעתי בסקירה שלהם את תחום - - -שמעתי רובוטיקה אולי, ודברים אחרים, אבל לא שמעתי מהם את התחום הזה.
היו"ר אורי מקלב
¶
הם דיברו וגם פירטו, הם הולכים לתעשיה יותר, פחות במסחר ופחות בחלק הזה. אנחנו צריכים, עוד נושא שאנחנו לומדים שצריך גם אותו להעלות. משרד התקשורת בבקשה.
נתי שוברט
¶
אני סמנכ"ל ספקטרום במשרד התקשורת ובתוקף התפקיד שלי אני בכובע נוסף כאן, אני גם יושב ראש ועדת תדרים. אני אתייחס לנושא שעלה קודם, העניין שהוצג פה על ידי הדובר הראשון לעניין תחום ה-5.8 ג'יגה הרץ שבו אנחנו לא מאשרים שימוש. משרד התקשורת עושה את זה מתוקף שוועדת תדרים קבעה בעבר ותיכף אסביר את הקשר, שתחום 5.8 הוקצה לשימושים אחרים. איך הדברים משתלבים? יש שני דברים בתחום התדרים בגדול. הועדה של תדרים, שלוקחים פס תדרים מסוים ואומרים עבור איזה שימוש הוא יהיה, ויש הקצאה של תדר שזה האישור להשתמש בתדר פרטני. אנלוגיה לזה הוא תחום של שטחים. יש שטחים שמיועדים לבניה, מיועדים לחקלאות, תעשיה וכיוצא בזה. אחרי שהגדירו את השטח ואמרו באיזה שהוא קונטור מסוים זה משמש למשהו, אחר כך יש את הפרצלציה. כל אחד מקבל את החלקה שלו שם. כך זה גם בתדרים.
כיון שתחום ה-5.8 קיימת לו הקצאה לשימוש אחר, כל דבר שרוצה להכנס לשם, הוא לא אפשרי כי אחרת, כמו שהזכרת חבר הכנסת ילין, אמרת "בכבישים עלולים להיות פקקים, אולי אני אשתמש ברחפנים אבל אולי גם אז יהיו לי פקקים באויר" ואז קורות התנגשויות. בתדרים, אם שני גופים משתמשים בצורה לא מסודרת באותו תדר, אף אחד לא יכול בעצם לפעול, יש התנגשות. זה על קצה הציפורן, עניין ניהול התדרים.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
נתת דוגמה את נושא הבניה. גם בבנייה יש שינוי יעוד. למה אני אומר את זה? גם שטח חקלאי יכול להפוך לבניה ותעשייה יכול להפוך גם. השאלה עד כמה אתם מחזיקים ועד כמה יש תכנית אב, שאתה יכול לשחרר משם. אני לא יודע איך הנוהל בכלל. ואני מדבר רק על הצד הניהולי, לא על הצד הפוליטי, כי הפוליטיקה יכולה לעשות את ה-5.8 עכשיו חופשי לחלוטין אם יש מספיק מתפקדים למפלגות הנכונות.
נתי שוברט
¶
רציתי להגיע לנקודה הזאת ולתת אנלוגיה מתחום הבניה. אני תושב גבעתיים אז אני יכול להגיד את זה כי אני רואה את זה הרבה בעיר שלי. גבעתיים התחילה בתור שכונה של פועלים, שכונת בורוכוב, איפה שאנחנו גרים, והרבה בניינים שם היו בניינים של אנשים פרטיים שגרו שם והחזיקו איזה שהוא משק. לימים גברה העלייה, יש יותר צורך, רוצים עכשיו לשנות יעוד, לבנות על מגרש שבו יש היום נגיד משפחה אחת, רוצים עכשיו להקים רב קומות. עושים מה שעושים, בסוף צריך להשקיע מול זה שרוצים לפנות אותו. אז בהסדרים כאלה ואחרים הוא מקבל את הפיצוי. אותו דבר זה בתדרים.
יש גוף שהתחום הזה הוקצה לו כדי שהוא יצא משם ובאמת יפנה את זה לשימוש אחר. גם זה קשור באיזה שהוא שינוי, זה יכול להיות אילוץ שאפשר להתמודד איתו כי כבר דברים כאלה אנחנו עושים לא מעט, באילוץ שהוא בא ואומר "תשמע, השימוש שלי, אני צריך אותו אבל הבנתי שזה חשוב, אני אאגר לתחום תדר אחר שהוועדה תקצה לי אותו" יש לזה עלות כלכלית, מוצאים יחד איך לסדר את זה. דבר אחר יכול להיות שנגיע למסקנה שנקבע אולי איזה שהם כללים, נגדיר מה צריך לעשות בשביל להגן על אותו משתמש כדי שיוכלו לחיות בצוותא גם נושא הרחפנים, רבי הלהב האלה, וגם אותו שימוש שאותו גורם עושה. זה בערך שני הפתרונות שקיימים. או לפנות את התחום ונגיד "אוקיי, זה עכשיו פנוי" או למצוא חיים בצוותא.
אגב, אני אגיד פה במאמר מוסגר, תחום ה-5.8 הוא לא רק בשביל רבי להב, הוא לכל מיני שימושים אחרים, תחבורתיים למשל. אז כשאנחנו מדברים מבחינת משרד התקשורת שמייצג את הצרכים האזרחיים בוועדה, אנחנו מתייחסים לכל הצרכים. כמובן שחלק מהם בתוך תחום ה-5.8 יש גם פסים מסוימים שמיועדים לשימושים מסוימים. וגם אז לא נוכל לבוא ולהגיד "רבי להב יוכלו להשתמש בכל התחום" אלא נוכל להגיד "הם יוכלו להשתמש בתחום מסוים". זה אנחנו נראה לפי מה שבאמת קורה בעולם.
אבל לגופו של עניין, הקמנו צוות בין משרדי עם הגורמים המתאימים שהתחום הזה מוקצה להם, ומתקיימת איזו שהיא בחינה, היא אמנם בראשיתה, אבל מתוך כוונה באמת גם של מי שמשתמש בתדר הזה היום וההבנה שלו שצריך לאפשר את זה, וככל שזה יתקדם אנחנו נוכל לאפשר אחר כך את התנאים שבהם התחום הזה ייפתח.
כרגע, כל עוד עבודת המטה הזאת לא הסתיימה והבחינה המקצועית לא הגיעה למסקנה כזאת או אחרת, אנחנו מתוקף כך לא יכולים לאפשר שימוש בתחום התדר הזה. אני לא יכול להגיד שלא עושים בו שימוש, לצערי, כי הדרך שלנו "לפקח" היא באמצעות שומר סף שהוא המכס. למעשה כל אדם שמייבא משהו לישראל שבצו ייבוא חופשי מוגדר לגביו שנדרש אישור של רשות מוסמכת ובמקרה שלנו בנושא אלחוטי זה של משרד התקשורת, המכס עושה את עבודתו, כל פעם שהוא מכיר ויודע על יבוא של ציוד כזה, הוא מפנה את המשתמשים אלינו ואנחנו מה שאפשר מאשרים, ומה שלא – לא מאשרים.
אני יכול להעיד שרוב הפניות אלינו למשרד הן מאנשים פרטיים שמזמינים את זה מאתרי קניות בחו"ל ומקבלים את זה באמצעות דואר ישראל ודואר ישראל לא משחררים שום דבר בלי אישור. אני לא יכול להעיד פה בשבועה ששום דבר אחר לא נכנס לישראל - - -
נתי שוברט
¶
לא, הדואר בסדר. הוא עוזר. אבל אני לא יכול להעיד בשבועה שבאמת אף רחפן שיש בו 5.8 לא נמצא בישראל ולא מופעל.
נתי שוברט
¶
לא, זה חשוב, ותודה שהזכרת לי חבר הכנסת ילין, לגבי פיתוח. גורם בישראל שרוצה לעסוק בפיתוח של ציוד אלחוטי כמו שמרשים ברת"א את הגורמים שעוסקים במשהו מסחרי נניח, אנלוגי, של רחפנים, כל גורם שעוסק בפיתוח אלחוטי נדרש למעשה ברישוי של משרד התקשורת. במסגרת הזאת אנחנו מאפשרים לפעול בפסי תדרים ולפתח דברים, כלומר פסי תדרים שאסורים לשימוש בישראל, בתנאים מבוקרים, הווה אומר מסוכך או בחיבור קווי, לא בחיבור אווירי, אנחנו גם מאפשרים ניסויים בתנאים מסוימים בתיאום עם מי שמשתמש בתחום התדר הזה, כך שאני חושב שמהבחינה הזאת, ככל שזה נוגע לצד של התדר האלחוטי, אנחנו לא מונעים פה פיתוח בישראל וכל גורם שנמצא פה או אחר שצריך לעסוק בזה מוזמן לפנות אלינו ואנחנו נסדיר את הפעולה שלו.
היו"ר אורי מקלב
¶
האם אתה יכול גם להכריז באמת שכל התחום הזה לא יהיה חסם עבור התחום של הרחפנים? האם אנחנו היום יכולים לדעת שאנחנו לא נשב כאן בעוד תקופה, ערוכים לכך שבמידה ואנחנו גם מקווים שיתפתח בצורה מואצת יותר ומהירה יותר, האם אנחנו נוכל לשבת בעוד זמן ונשמע שבגלל מחסור כזה או אחר יהיו לנו חסם כזה או אחר, אנחנו רוצים להכין את עצמנו מראש לעניין הזה. האם אתם מכינים את עצמכם מראש?
נתי שוברט
¶
אני לא יכול לומר שמה שאדוני אמר באמת יקרה בצורה הזאת. מה שאמרתי קודם, לא נכחת בחדר, זה שאנחנו פועלים, יש צוות בין משרדי עם הגורמים שמשתמשים בתחום הזה במטרה של כולם לאפשר לפתוח את תחום ה-5.8 ג'יגה הרץ, בין היתר לרבי להב, אבל לא רק. יש שימושים תחבורתיים לא מעטים בתחום הזה שגם חשוב שאפשר יהיה לעשות. באילו תנאים, באיזה מסגרת והאם ומתי זה יקרה, כלומר באמת שזה ייפתח בצורה כזאת שניתן להשתמש בתחום הזה באופן חופשי, זה אני לא יכול עוד להגיד כי העבודה רק החלה.
רועי גולדשמידט
¶
אני רק רוצה להבהיר בהתייחס לשאלה האם זה חסם או לא חסם, ממה שאני הבנתי משיחות עם אנשים שמתעסקים בתחום שחלקם יושבים פה סביב השולחן, זה כבר היום מהווה חסם כי כשחברת DGI שהוזכרה פה מתחילה לעבוד בתדר 5.8 עבור הווידאו אם אני זוכר נכון, אז כדי לייבא מכשיר כזה לארץ צריך לנטרל את התדר, לקבל את האישור של רת"א ואחר כך יכול להיות שחלקם מחזירים את התדר ועושים שימוש לא חוקי כמו שנתי שוברט ציין, כך שזה כבר מהווה ברמה מסוימת חסם ולכן זו לא איזו בעיה עתידית, אלא משהו שצריך לתת עליו את הדעת. זה לא רק DGI, זה כל יצרני הרחפנים המובילים היום בעולם עברו לתדר של 5.8 ומה שלא נותן לחברות - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אנחנו פונים ונפנה גם לשר התקשורת ואנחנו באמת רוצים לראות - - - הרבה יותר מואצת. אני חושב שזה אחד מהדברים שצפים לנו עכשיו שאנחנו צריכים לטפל בזה במהירות יותר גדולה כי הוא כבר היום מהווה בעיה. משרד הבטחון בבקשה.
יורם זיפלינגר
¶
אני באגף הפיקוח על ייצוא בטחוני במשרד הבטחון. קצת רקע לפני שניכנס לנושא של הרחפנים על כל הסוגייה של הפיקוח על הייצוא. לפני תשע שנים בערך או בדיוק תשע שנים, בתום עבודת מטה משותפת בין משרדית של משרד הכלכלה, משרד החוץ ומשרד הבטחון נחקק חוק הפיקוח על היצוא. לחוק הפיקוח צורפו צווים שמפרטים את רשימות הפיקוח שעליהן מדינת ישראל תפקח. רשימות הפיקוח האלה מבוססות על רשימות בינלאומיות, רשימות של הסדר וסנאאר, בהסדר וסנאאר חברות 41 מדינות, מהיצואניות העיקריות הגדולות בעולם. ישראל לא חברה בהסדר הזה אבל היא אחראית על - - -
יורם זיפלינגר
¶
כן. אני יכול להגיד שהיו שינויים גם ברשימה הדו שימושית וגם ברשימת ציוד הלחימה. בציוד הדו למשל אני יכול להגיד שנושא לוויינות שבעבר לא היה מפוקח, וגם נושא כטב"מים שבעבר לא היו מפוקחים על ידי רשימת וסנאאר, לפני מספר שנים צורפו לרשימה.
יורם זיפלינגר
¶
אנחנו מחוייבים לרשימות, זה מינימום בשבילנו לפקח, לכל מדינה שחברה או דבקה בהסדר, על הרשימות הבינלאומיות אפשר להוסיף.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני לא איש מקצוע אבל אנחנו מציבים כאן דוגמאות של דברים שהאם לא הגיע הזמן באמת להוריד את זה מרשימה בטחונית ולהעביר את זה לדו שימושי.
יורם זיפלינגר
¶
אני יכול פה שני דברים. דבר אחד, צריך לזכור שישראל היא בין המובילות בעולם שמייצרת כתב"מים, אנחנו יודעים מאיפה הטכנולוגיה הזאת הגיעה ומה הרגישות שלה, ומה אפשר לעשות עם הטכנולוגיה הזאת.
היו"ר אורי מקלב
¶
האם משרד הבטחון מסתכל בראות רוחבית יותר או שרק מסתכל על הראות שלו גם אם נניח נשאר - - - יש מערכת איזונים. יש את טובת מדינת ישראל. השאלה אם מערכת האיזונים עובדת אצלכם. מי שלא לוקח אחריות על הסתכלות רוחבית, מסתכל על החלק שלו והוא יכול ללכת עד הקצה, כאילו זה רק העניין שלו והוא אומר "למה אני צריך לפתוח את זה יותר מזה, יש לי עוד משהו שאולי, אני אסכן את עצמי או לא כדאי" אבל אם אנחנו נסתכל על מערכת האיזונים הכללית יותר, הרוחבית יותר, אנחנו אומרים תשמע, מול זה יש התפתחות, איפה המיקום שלנו בנושאים האלה, מה זה יכול להביא לכלכלה הישראלית, זו מערכת שיקולים אחרת, וכאן זאת השאלה האם זה נעשה.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
בסוף אנחנו הרי ייצרנו פצצות מרגמה באיראן. אין גבול לזה. בסוף אנחנו חוטפים את אותן פצצות מרגמה מרצועת עזה אלינו. לא משנה מה תעשה, בסוף אתה לא יכול לצפות מה יקרה עוד 10, 15 שנים. הטווח היום לדעתי שונה לחלוטין והמסר שאורי מנסה להעביר זה שאם מבחינה בטחונית כלכלית מדינת ישראל יכולה להתעשר יותר מבחינת העושר של היזמות שלנו, צריך אולי לפתוח את זה. הרי בסוף הכל מגיע לכל מקום, זה כמעט לא יעזור, זה רק עניין של זמן.
יורם זיפלינגר
¶
התחלתי לומר שכן, מתקיימת עבודה כזאת ובאמת אנחנו מתייעצים גם עם משרד החוץ וגם עם משרדים אחרים ואכן היום יש על שולחן ועדת חוץ ובטחון הצעה לשינוי של צו ציוד הלחימה שאנחנו הולכים לצמצם את הפיקוח על הנושא של כתב"מים וגם של רחפנים, עד רמה מסוימת זה לא יהיה מפוקח, זה יהיה מפוקח רק מרמה מסוימת.
יורם זיפלינגר
¶
אנחנו מדברים על פיקוח שיחל החל מטווח מסוים שהרחפן או כתב"ם יכול להגיע אליו, או טווח שליטה בכטב"ם, שמתחתיו הפיקוח לא יחל.
חיים ילין (יש עתיד)
¶
אני פשוט חייב ללכת, אני מתנצל כי אני צריך ללכת לראיון. במדינת ישראל שיש המון חוכמה, כדאי לנו שהאוייב שלנו גם יהיה חכם, כי נדע להתמודד מולו. אם הוא יזרוק עלינו אבנים, לא נדע להתמודד מול אבנים, אבל אם הוא יזרוק עלינו טילים אנחנו נוכל לפתח כיפת ברזל. זו המחשבה שאני רוצה שתתחיל לצוץ משם. פעם העזתים בנו לעצמם, לא יכול להגיד לך בדיוק מה, בטכנולוגיה מאוד גבוהה, אנחנו היינו מאוד שמחים, ידענו לעקוב אחרי כל סנטימטר שהם עשו. אנחנו צריכים שהם יעברו גם להייטק. תחשוב במושגים כאלה ותראה שאנחנו ננצח את המלחמה בחכמה, לא באבנים.
היו"ר אורי מקלב
¶
הוא אומר "תמכור להם ציוד אבל תדע בדיוק איך - - -" הוא אומר את זה כמשל. אנחנו יודעים גם שאנחנו לא יכולים להרחיב, נעשו הדברים האלה. זה ברור.
תהליך הדיונים שלכם שאתם הבאתם לוועדת חוץ ובטחון לפי דעתי התחיל לפני למעלה משנה. אני מכיר את התהליכים. ועדת חוץ ובטחון, זה גם לא תהליך מהיר מאוד והשאלה עכשיו אם לא צריך להתחיל כבר בשינויים לאור ההתפתחויות המהירות והמואצות שיש בתחום הזה, כבר להתחיל בהתאמה לצרכים. לקחנו את הדברים שלך ככותרות, בדיונים האחרים אנחנו נרצה להרחיב ולשם כך אנחנו מקיימים את הדיון הזה, הוא דיון התחלתי, אחרי כן נרצה לפרוס לפרוסות עבות יותר ועד פרוסות דקות כדי להגיע למטרה משותפת. אנחנו לא נמצאים משני צדי השולחן, אנחנו נמצאים בשולחן עגול שכולם בסופו של דבר, כמו כל דבר, צריך לעורר את הדברים להציף ולשמוע אותם, ולראות, כי אנחנו גם בתפקיד שלנו, לראות איך לקדם אותם. יש לך עוד מה להוסיף?
יורם זיפלינגר
¶
למה שאמר חבר הכנסת, תהליך פיקוח על היצוא והתהליך האישור זה בסופו של דבר להערכת סיכונים, אנחנו מנסים לנקוט במירב המאמצים והתהליכים כדי למנוע זליגה של ציוד רגיש שיגיע לחו"ל לגורמים לא מורשים.
היו"ר אורי מקלב
¶
עד כמה שאתה יכול להתייחס, כי אני יודע שיש לך מגבלות, דוגמה שהביא מקודם הבחור על טכנולוגיה אזרחית שמולבשת על רחפן, - - - באותה אניה הוא לא יצטרך שום אישור, וכשהוא מולבש על רחפן שבכלל לא קשור לייצור כבר דורשים ממנו היתרים ומגבלות. כמובן שאם תראה את המגבלה, אבל מלכתחילה לראות את זה, להפריד בין הטכנולוגיה, לסווג אותן לדברים שבאמת צריך לחשוש מהן, לבין דברים שהם פיתוחים שאם לא יעשו את זה פה יעשו את זה בחוץ לארץ, כך שבסופו של דבר לא נרוויח שום דבר מהמגבלות האלה.
יורם זיפלינגר
¶
כבר היום יש רשימה מאוד ארוכה של פריטים שפטורים מרישיונות שיווק כך שיצואן, בפעם הראשונה שבא ונתקל באפ"י, זה בשלב של רישיון היצוא. כך שאנחנו באמת מתאימים את עצמנו גם לצרכים של היצוא, לצרכים של יצואנים, ומנסים להקשיב ולתקן, לעשות שינויים ולהקל בהרבה מאוד תחומים. כל מה שנאמר כאן קודם גם לגבי החומרה וגם לגבי התוכנה, שום מדינה שחברה בהסדר וסנאאר לא תאפשר ייצוא של חומרה או תוכנה שנכללת בתוך רשימות הפיקוח ללא רישוי. יכול להיות שבסין, ששם היא לא חלק מהסדר וסנאאר - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
השאלה איך מגדירים את התוכנה הזאת. תוכנה שהיא בעייתית כן, אבל השאלה מתחילה בשלב הראשון של ההגדרה. רועי בבקשה.
רועי גולדשמידט
¶
אני רק רוצה להבהיר את השאלה. במשרד הכלכלה יש תחום של אגף פיקוח על ייצוא דו שימושי, אם אני זוכר נכון. האגף הזה, אמנם הנתונים לא כל כך עדכניים אבל מצאתי ברשת נתונים מ-2014, היו סדר גודל של 300 אישורים שניתנו על ידי האגף הזה וסדר גודל של פי 10 או יותר אישורים שניתנו על ידי האגף לפיקוח על יצוא בטחוני. יש שתי אפשרויות – אפשרות אחת שרוב היצוא הוא יצוא בעל אוריינטציה בטחונית, והאפשרות השניה, שהמטריה של יצוא בטחוני פשוט גדולה יותר ומכסה יותר דברים והשאלה היא האם אפשר להחיל כללים דומים לכללים שנהוגים במדינות אחרות שבהם למשל כתב"מים הם תחת רשימת הדו שימושי, ומנוהלים על ידי משרד הכלכלה שמחיל כללי פיקוח מקלים יותר, שלמשל לא כוללים אישור שיווק אלא רק אישור מכירה, וטווח הזמנים שבו המשרד מתחייב להציג פתרונות קצר יותר, או שחייבים להחיל את הכללים המרחיבים שנהוגים על ידי משרד הבטחון.
כמובן שלא ישתמע שאני נוקט פה עמדה, אני פשוט נותן קול לקולות ששמעתי והתייחסו לבעיה הזאת וזו בעיה שעברה כתקוות חוט השני בין כל מי שדיברתי איתו ביחס לנושא הזה וכמובן זכתה גם לאיזכורים בתקשורת, אני לא מחדש כאן שום דבר.
יורם זיפלינגר
¶
רשימת הפרקים המפוקחים נחלקת לא בכדי לשתי רשימות. רשימת הדו שימושי ורשימת ציוד הלחימה כאשר רשימת ציוד הלחימה בגלל שהיא הרבה יותר רגישה, מדובר פה ביישומים אחרים, בציוד אחר, בטכנולוגיה שונה לגמרי. בגלל זה הפיקוח שם הרבה יותר מחמיר, וזה נכון שהפיקוח יהיה יותר מחמיר והוא צריך להיות יותר מחמיר.
אנחנו באגף הפיקוח מנהלים את הפיקוח והרישוי בצורה שונה מאשר משרד הכלכלה. הזכרת פה מספרים, אם אנחנו משווים רישיונות יצוא לרישיונות יצוא, משרד הכלכלה באמת בסביבות 300-400 רישיונות בשנה, משרד הביטחון, אפי, בערך 9,000 רישיונות יצוא בשנה. הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות אבל זה מאוד מינורי, אותן רישיונות יצוא לציוד, הייתה פה אמירה אולי להעביר את זה למשרד הכלכלה, זה כמעט ולא שם.
אנחנו בדיונים מול משרד הכלכלה וכמה פעמים אמרנו את זה, גם במועצה לביטחון לאומי שנערכו שם דיונים, וגם בוועדות הכנסת, ברגע שמשרד הכלכלה יוכל לקחת על עצמו ולפקח על מוצרים ברמת פיקוח עם יכולות טכנולוגיות כמו שאפי עושה, אפשר יהיה לחשוב להעביר אליהם דברים של הדו שימושי שהיום מפוקחים על ידי משרד הביטחון, למשרד הכלכלה.
כל החלוקה נעשתה בהסכמה עם משרד הכלכלה מהסיבות האלה שגם בדו שימושי, חלק מהציוד של הדו שימושי שהולך לשימושים אזרחיים מפוקח על ידי משרד הכלכלה ואותם ציודים שהולכים לשימוש בטחוני מפוקחים על ידי משרד הביטחון, בדיוק מהדברים האלה. משרד הכלכלה יודעים על זה וזה נמצא בהנהלה של משרד הכלכלה.
יורם זיפלינגר
¶
אם תרשה לי עוד מילה אחת. ככל שמדובר בכטב"מים, כרגע אני לא רואה איך הנושא הזה יעבור לפיקוח של משרד הכלכלה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אולי בשלב הראשון, אבל בהחלט בלי ההבנה הגדולה והעמוקה שלי בעניין הזה, פיתוחים מסוימים, מוצרים מסוימים אין לי ספק שתלוי איך אתה מסתכל. יש אפשרות להסתכל "למה לא" ויש אפשרות להסתכל "למה כן". אם מסתכלים "למה כן" יכול להגביל מאוד, למה שאני אתן. אבל אם אתה אומר "למה לא לתת", למה לא, זה יכול להתקדם הרבה. אני מצפה, ולא נמצא כאן משרד הכלכלה, אנחנו נעביר את הבקשה ונעשה את זה גם בישיבות הבאות שלנו, צריך להכין רשימה שכן רואים לאור בקשות שיש, ואנשים שבאים לבקש, חלקם יש להם עבר ורקע והם גם יודעים את המגבלות והם יודעים שהם לא יבקשו דבר שאין לו היתכנות, אבל עם הסברים מדוע אפשר להגיש דברים שלא צריכים את האישורים הביטחוניים אלא למה זה היום יכול לקבל את האישורים ממשרד הכלכלה.
משרד הכלכלה צריך להעביר רשימה כזאת למשרד הבטחון ואנחנו, לא יודע אם במסגרת הפתוחה הזאת או אם במסגרת ועדה משותפת עם ועדת חוץ ובטחון נצטרך לקבל תשובות והסברים מדוע דברים מסוימים לא יכולים לקבל את האישור הקל יותר ולעבור לאישור האזרחי. ובזה חלקנו לקדם את הדברים. תודה על הדברים, במפגש הראשון שלנו זה ודאי החכים אותנו, אלה דברים חשובים, אבל אני גם מבין שאתה שומע את הלך הרוח כאן, ואני מקווה שעד לישיבה הבאה תיעשה גם מבחינתכם עבודה ותוכל להרחיב ולבשר לנו על שינוי או התקדמות גם בנושאים האלה. עורך דין אור חוף מהמועצה להגנת הפרטיות בבקשה. זה נושא שלא דיברנו עליו אבל נושא מאוד חשוב.
דן אור-חוף
¶
אני מודה לאדוני על הדיון המאוד חשוב, מילה אחת על המועצה להגנת הפרטיות. המועצה היא גוף ציבורי שמייעץ למשרד המשפטים בנושאים של הגנת הפרטיות, זהו גוף שפועל על טהרת ההתנדבות.
דן אור-חוף
¶
היא בערך שנה בתפקיד. אני חבר במועצה, אני עורך דין במקצועי ועוסק במשפט טכנולוגי כבר הרבה שנים במיוחד, גם בנושאים של הגנת הפרטיות. אני רוצה לומר מילה אחת באופן כללי ואז אגע ג ם בעניינים של הגנת הפרטיות.
ממה שאני גם שומע וקורא הרבה על התחום הזה, יש אולי שני תחומים נפרדים שצריך להתייחס אליהם באופן כללי לגבי רגולציה של רחפנים, אחד זה כמובן התעשייה בארץ, תעשיית הפיתוח והיצור של הרחפנים בארץ והייצוא שלה כמובן. זה מצד אחד, מצד שני השימוש בארץ ההולך וגדל בנושא הזה.
בהיבט של התעשייה יש תחום שברור לכולם שהוא תחום רב מערכתי, של קידום התעשייה, יש נושאים של בטיחות, בטחון לאומי, פיקוח על יצוא, של תדרים, של סיכוני סייבר שלא נגענו בהם, אנחנו נוגעים בתקשורת, נוגעים בתוכנה, אז בוודאי שסיכוני סייבר רלבנטיים מאוד לעולם הזה וגם צנעת הפרט היא נושא חשוב מאוד אנחנו שומעים ורואים על קושי גדל והולך לתעשייה המתפתחת, לתעשייה שמפתחת פה בישראל מוצרים לעולם הרחפנים, הם בוודאי לא התעשיות הבטחוניות שאולי יש להן יכולת להתמודד וגם עשויות להתמודד טוב יותר עם משרדי ממשלה ואנחנו יכולים לראות כאן שהתעשייה הזאת שהיא תעשייה של סטארט אפים, תעשייה של טכנולוגיה מתפתחת וצריכה להתעסק עם משרד התקשורת ומשרד הבטחון ומשרד הכלכלה ועם משרד התחבורה ואולי עוד סדרה של משרדים, אולי עם כל הממשלה כולה. זה נושא שאם אנחנו הולכים ומבינים שזה הופך להיות לתחום - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
אני רוצה לכוון אותך. האם אתה רואה שלהישען על חוק הגנת הפרטיות הקיים היום יכול לתת את המענה עם התפתחות נושא הרחפנים בתחום ההגנה על הפרטיות. גם בתחום המסחרי וגם בתחום הפרטי. אם אדם מעלה רחפן ויכול להגיע אלי הביתה, או עוד דברים מהסוג הזה. תמיד אפשר להגיד "הוא עובר על חוק הגנת הפרטיות" גם היום כשאין חוק אסור לך לעשות את זה. השאלה אם זה באמת נותן מענה לאור הפיתוחים, לאור הטכנולוגיות, אם יש עוד דברים שיכול להיות שזה לא מכסה את הכל, או שצריך להחמיר בדברים שהחוק קיים, אנחנו מחמירים אותו ומחדדים אותו בגלל תופעה שיש ומשנים אותו. זה חשוב לנו לשמוע.
דן אור-חוף
¶
כמו ששמענו יש כבר היום אלפים או עשרות אלפי רחפנים שנמצאים פה בארץ ומחר בבוקר הם יהיו מאות אלפים ומיליונים, כל אחד היום יכול להיכנס לחנות ולקנות רחפן בסדר גודל של 800, 1,000 דולר, ולהרים דבר כזה באוויר עם מצלמה עם רזולוציה גבוהה וכולי. העתיד אולי "ורוד" יותר במובן הזה שיש תהליך של קומודיטציה של טכנולוגיות, מה שהיום הוא טכנולוגיה שנמצאת אולי רק בידיים מצומצמות כמו למשל מצלמות אינפרא אדום שיכולות לראות את ההתרחשויות מעבר לקירות, מחר בבוקר זה יהיה בידיים פרטיות וזה יעלה על רחפן, טכנולוגיות האזנה וכולי. הדברים האלה קיימים. זה משליך בוודאי גם על האפשרות להגנה במרחב הפרטי, זה משליך גם על המרחב הציבורי, זה משליך גם על היחס בין הפרט למדינה כמובן והאתגר הזה הוא אתגר חדש ומודרני שנכנס לתוך עולם חדש שבוודאי החוק הנוכחי לא מתייחס אליו מספיק טוב. זה אתגר של מעבר מביטים לאטומים, אנחנו כבר הרבה שנים מדברים על פרטיות בעולם האון ליין, בעולם התקשורת, בעולם האינטרנט, אבל אנחנו עכשיו בתהליך של מעבר לעולם שבו אמצעי הקלט הופכים חזרה להיות אמצעי קלט פיזיים כמו מצלמות ברחפנים וכמו מכוניות מקושרות, בתים חכמים וערים חכמות וכולי.
החוק שלנו לא בנוי להתמודד עם זה ואני אגע בנקודה אחת ספציפית רק כדי להסביר למה אני מתכוון. החוק שלנו שנוסד ב-1981 בנוי בסופו של דבר במהות שלו על כללים של "עשה" ו"אל תעשה", על מדיניות על איסורים שחלק מהם פליליים חלק מינהליים וחלק הם עילה לתביעה אזרחית. כשאנחנו מדברים על מצב שבו מחר בבוקר נרים את הראש ונראה הרב מאוד רחפנים באוויר והרחפנים האלה יוכלו לגשת ולצלם מרחוק ולתעד התנהגות ולשדר אותה, גוף של אכיפה, אכיפה ברמה של עשה ואל תעשה לא תעזור. כבר היום מערכת האכיפה בנושא של הגנת הפרטיות סובלת מכשל אכיפה כרוני, אין לי מילה רעה להגיד על הרגולטור שנציג שלו יושב כאן בשולחן, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, אבל בוודאי הם גוף שלא מסוגל להתמודד עם היקפי האכיפה הנדרשים.
היו"ר אורי מקלב
¶
נכון שאין אכיפה, אכיפה זה חלק חשוב מאוד וצריך באמת לקדם את הדבר הזה, אבל גם להגדיר את היעדים שלנו. אם אתה שואל את האזרח הפשוט שלא מתעסק בחלק המסחרי של הרחפן, מתוך שיחות וגם בתוך דיונים שהיו, הנושא של הגנה על הפרטיות העניין הזה מדאיג ואני גם רואה בזה קשר בין התפתחות הדברים הביומטריים, אם זה יתקדם וכנראה שזה יתקדם, יש ממשק לכל ההתפתחויות הטכנולוגיות האלה לנושא של מידע שקיים ושכבר צבור.
כשאני רואה בעיני הלא מקצועיות שיש רחפן שיכול לצלם התכנסות של אנשים, יחד עם זאת יש לך בצד השני מאגר ביומטרי שאומר של מי הפנים האלה שייכות, מי האיש. הנה יש לך חיבור שהוא מאוד מהיר שפורץ את ההגנה על הפרטיות, פורץ דברים שלא היו קודם בשילוב אחד קטן שיש לנו, מפתחים מצד אחד נושא ביומטרי ועוד מאגרים כאלה ואחרים עם פיתוחים טכנולוגיים אחרים, והנה יש לך חיבור שיכול לעשות גם מהפיכות בעניין הזה וזה דבר שאנחנו צריכים לתת עליו את הדעת.
דן אור-חוף
¶
יש לפחות שני דברים שלא קיימים היום בחקיקה ולא קיימים בתודעה של הרגולציה מספיק, שוודאי צריך לחשוב עליהם כשאנחנו הולכים להסדיר בהקשר של הגנה על הפרטיות, פעילות של רחפנים ופעילות של טכנולוגיה מהסוג הזה. היבט אחד זה היבט של מה שנקרא "תכנון לפרטיות", Privacy by Design, זאת אומרת לגייס את הטכנולוגיה מלכתחילה בשלבי התכנון, לחייב את התכנון בצורה כזאת שיגן על הפרטיות בצורה הטובה ביותר במקביל לזה שאתה לא תפגע בפיתוח הטכנולוגי שאתה רוצה ביקרו. זה היבט אחד שלא קיים היום בכלל בחקיקה, התפיסה של יצירת הגנה מלכתחילה בשלבי התכנון, דבר שלא קיים וצריך להכניס אותו, זה היבט אחד.
היבט שני הוא היבט של בקרה. רגולטור טוב ככל שיהיה לא יוכל לפקח על הדברים. מה שצריך לעשות, להכניס לתוך החקיקה הישראלית את מה שקיים היום כבר בצורה מפורשת בחקיקה בעולם וזה שיהיו רגולטורים אין-האוס, על פי חוק, זאת אומרת יהיו קצינים, אנשי אכיפה פנימיים שזאת המטרה שלהם, לבדוק את התהליכים שנוגעים לאיסוף ולתיעוד ולשימוש במידע אישי ולהסדיר את הנושא הזה. קציני הגנת פרטיות, ממונים על הגנת פרטיות בתוך חברות בתוך ארגונים בתוך משרדים ויחידות ממשלתיות, זה הדבר שדרוש כבר היום, אנחנו רואים את ההתחלה שלו ברשות הביומטרית, אנחנו רואים אותו בבנק ישראל מכח חוק נתוני אשראי. זאת רק ההתחלה, זה קיים היום בחברות בעולם במשרדים, זה צריך להיות קיים גם כאן. תודה.
ניר גרסון
¶
תודה אדוני, אני מהרשות למשפט טכנולוגיה ומידע. אנחנו הרגולטור במשרד המשפטים שאמון על הגנת הפרטיות ולנו בעצם יש סמכות לפקח על פעילויות של איסוף ועיבוד מידע בכל המגזרים, גם הציבורי וגם המסחרי וכן גם הסמכות שלנו חלה גם על צלם הפפראצי בחתונה של סלבריטיז, אם כי בתחום שלצילום לצרכי תחביב אישי ביתי, הסמכות שלנו יותר מוגבלת.
תודה על הדברים של עורך דין דן אור-חוף שקדם לי, רק להתחבר לסיום דבריו, הממונה הפנימי על הגנת הפרטיות של חברה, גם אם נחייב זאת בחוק, וקיימת החובה הזאת, צריך רגולטור שיאכוף את זה ויפקח עליה בלי הוראה של מלכות וכולי.
חוק הגנת הפרטיות המוגבל והמיושן והדורש תיקון שקיים היום חל גם בכל זאת על הפעלת רחפנים. המסר העיקרי שאני רוצה לשתף אתכם היום זה שאיסוף מידע אישי, במיוחד צילום, אבל איסוף מידע אישי בידי רחפנים הוא יוצר עליית דרגה, ולא צריך להתבייש להגיד, אפילו דרמטית בפרטיות. כמה אנשים פה דיברו על פגיעה בפרטיות אבל למה יש פה פגיעה בפרטיות? אדוני דיבר קודם על המצב שבו צילום של פנים של אנשים ניתן להצלבה עם מקורות אחרים, זה בוודאי עניין שמעלה בכמה סדרי גודל את הפגיעה.
אני יכול לציין גם את העובדה שמצלמה ניידת שהיא על מטוס יכולה לצלם תמיד בכל שעה ובכל מקום. במצב כזה בעצם מבחינת התושבים הכל מצולם כל הזמן. ידוע, וזאת אחת ההצדקות המרכזיות להגנה על פרטיות, לזכות של אדם שיהיה לו מרחב פרטי שיוכל להתנסות, לממש את עצמו בלי עין חיצונית צופה ומפקחת.
ניר גרסון
¶
בדיוק, כי לא משנה אם הרחפנים לא יצלמו בפועל בכל מקום בכל שעה, עצם היכולת גורמת לאנשים לחשוב בתודעה כזאת ואז זה ישפיע מאוד, יגרום למה שקוראים "אפקט מצנן" אנשים יצנזרו את עצמם גם כשהם בפארק או בחוף הים או ברחוב, כשהם אמורים להיבלע בהמון או ליהנות מאנונימיות.
היו"ר אורי מקלב
¶
העלו רחפן מעל ביתו וצילמו את הבריכה שלו, כדי לתת מחאה על מה שזה יכול לעשות. הנה, שילוב של - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
מה אנחנו עושים. רק רציתי להתייחס למה שאמרת, נושא האכיפה שאתם מעלים זה בנושא הזה ועוד נושאים, היום יש גישה שאני חושב שהיא לא נכונה ואנחנו רואים את זה דרך רשויות מקומיות, מעלים את רף הענישה כדי לעשות מערכת הרתעה פנימית יותר שזה פשוט יורד היום לרמות שבעיני ממש לא ראויות. אם היום רשויות מקומיות מכפילות את הקנס על אי שמירה על כלבים במישור הציבורי, נניח שמעלים מ-400 ל-800 או ל-750, מה, ב-400 שקלים אנשים לא נרתעים? הם גם נרתעים. זאת לא גישה, וכשנעשה משהו, אני כבר אומר מראש, צריך שילוב של ענישה משמעותית אבל יחד עם אכיפה. בלי שנעשה את האכיפה הדברים האלה באמת אף אחד לא - - -
ניר גרסון
¶
אין ספק אדוני, ובאופן כללי הרשות שבה אני עובד יחד עם מחלקת ייעוץ במשרד המשפטים אנחנו מנסים לקדם תיקון לחוק שלנו שייתן לנו סמכויות שיעלה את הקנס לא מ-400 שקלים ל-700 שקלים, אדוני, אלא למאות אלפים רבים במקרים החמורים.
מה עושים במקרים של רחפנים? ראשית, החוק כן חל, ואנחנו מתוך מחשבה קדימה, הרחפן שהוא מצלם במרחב הציבורי ודרך אגב הוא אוסף לא רק צילומי וידאו אלא גם כל מיני גלים אחרים שיכולים לפגוע באנשים. יכול לאסוף שידורים מסמארט-פונים ומגאדג'טים אחרים שאנשים נוסעים עליהם, כבר בשנת 2012 פרסמנו הנחיה בנושא שימוש במצלמות מעקב ואבטחה במרחב הציבורי. ההנחיה הזאת שעוסקת במה התכליות המותרות לצילום במרחב הציבורי, מה המגבלות, איך מודיעים לציבור, מה האיסורים, איך מתכננים את המערכות כך שיפגעו בפרטיות לפי עקרון ה-PRIVECY BY DESIGN, במידה פחותה. ההנחיה הזאת, העקרונות הכלליים שבה הם יפים גם לשימוש ברחפנים אבל בגלל קפיצת המדרגה הטכנולוגית ובמידת הפגיעה בפרטיות, באמת אנחנו מודעים לזה שההנחיה הזאת שהיא תקפה וקיימת, היא צריכה ספסיפיקציה ועדכון ואנחנו בהחלט בוחנים את זה ברצינות, אני אתן שתיים-שלוש דוגמאות מה אפשר לעשות. בהנחיה הקודמת שלנו למשל אמרנו כשמדובר על שימוש במצלמה, השאלה שאדוני שאל קודם מספר פעמים מה ההבדל בין רחפן לבין משהו שנמצא על עמוד. אז כשיש מצלמה על עמוד ברחוב, אולי מספיק לשלט את הסביבה של העמוד, שהציבור יידע ויוכל לכלכל את מעשיו. כמובן שזה פחות רלבנטי בשימוש ברחפנים כי הרחפן טס בגובה גבוה, לכן אפשר לדרוש את יידוע הציבור בדרך של פרסום תחומי הכיסוי, כל מי שמפעיל רחפן, שיפרסם באינטרנט את תחום הכיסוי שלו, אולי גם שישדר אותות, זה לא טכנולוגיה בשמיים, שייקלטו בסמארט-פונים, יש מספר דרכים.
עוד דבר חשוב אחד שצריך יהיה לעשות, זה לחדד עוד יותר בניתוח המידתי, לדרוש הצדקה גם מגופים ציבוריים וגם מגופים מסחריים פרטיים, לדרוש הצדקה מהותית ורצינית יותר להפעיל רחפן בגלל שכל הפעלה של רחפן אוסף מידע פוגעת בהגדרה מראש בפרטיות.
היו"ר אורי מקלב
¶
צריך להיערך ולהיות מובנה ביחד. זה צריך להיות בילד-אין בתוך התפתחות. יחד עם זה את כל הנושא של הגנת הפרטיות צריך לשלב בהתחלה מיד ולא אחרי לפתור את הבעיות שנוצרות. זה צריך להיות מיד בשלב של הפיתוחים. מה שמרחף באויר פה זה השעון שמתקדם. פרופסור צבי שילר בבקשה.
צבי שילר
¶
אני ראש האיגוד הרובוטיקה הישראלית. כשאנחנו מדברים על רחפנים, היישום המעניין לדעתי זה כשהם אוטונומיים אחרת בשלט רחוק הם למעשה לא שונים מכל דבר אחר בעולם. כשמדברים על אוטונומיה למעשה מדברים על רובוטיקה, כשמדברים על רובוטיקה, אגב יש לנו כנס מפואר שאת האחרון קיימנו באפריל, המייסד של DGI הוא חבר טוב שלנו והיה אורח בכנס, אולי אפילו יהיה אורח בכנס הבא, אני מזמין את כולכם לכנסים הבאים שלנו.
כשמדברים על אוטונומיה ומדברים על רובוטיקה למעשה מדברים על טכנולוגיה רב תחומית. לא מדברים על זה כאן כי זו לא בעיה רגולטורית, זה פשוט בעיה של איך מפתחים את הטכנולוגיה הזאת ואנחנו כבר מכירים את הנושא די עמוק ולחברות קטנות קשה מאוד להתמודד עם טכנולוגיה רב תחומית. משיחות שקיימתי עם כמה חברות רחפנים, שמתי לב, הרושם שלי היה שכולן ממציאות את הגלגל מחדש, אז כל מה שאני יכול לעשות כאן זה פשוט לקרוא לחברות האלה לחבור לחברות רובוטיקה אחרות, למעבדות רובוטיקה.
הוועדה הזאת קיימה כמה דיונים בנושא הרובוטיקה, המלצנו להקים את מכון הרובוטיקה הישראלי, זה עדיין לא קם אז עד שזה יקום פשוט תחברו לחברות ולמעבדות, ותשדרגו את הטכנולוגיה שלכם כך שבאמת תהיו אוטונומיים ובזה אנחנו יכולים להוביל ברמה העולמית.
אמיר ליפשיץ
¶
בחנו את ההתאמה של הרחפנים לצרכים שלנו בשנים האחרונות ומצאנו שאלה כלים שיכולים לעזור לנו במגוון רחב מאוד של משימות, לשם דוגמה חיפוש נעדרים, פיקוד ושליטה באירועים המוניים ואפילו פעולות של אכיפה בתחום התנועה. ממש לאחרונה התחלנו בתהליך גם של רכש וגם של הכשרה של שוטרים בתור מטיסים וגם ברישוי של אותם כלים והכל בשיתוף פעולה מלא עם רת"א, הכלים שלנו עברו גם תהליך של רישוי, כל המטיסים שלנו הם מטיסים שהוסמכו על ידי רת"א, ואנחנו ממשיכים בתהליך הזה. כל הנושא של השימוש ברחפנים נכנס לתוכנית העבודה גם לשנת 2017 וגם לשנת 2018 דו שנתי, הוקצה תקציב נוסף לרכש ופיתוח נוסף.
אמיר ליפשיץ
¶
לא. בשלב הנוכחי ככל הידוע לי, במצב הקיים ביצענו רכש של טכנולוגיה קיימת. הדברים נבחנים, בהחלט יש כיווני פעולה לפיתוח עצמאי לצרכים ספציפיים ביותר שלנו.
היו"ר אורי מקלב
¶
אמיר, אולי מילה על שימוש השני, הפלילי. האם יש לכם גם היערכות לשימושים, ואני מניח שכמו כל דבר, כל השימושים הטובים, מנגד יש שימושים לא טובים.
אמיר ליפשיץ
¶
זה תחום אחר. אני רק אומר שכן, מכיוון שהנושא הזה מאוד מתפתח, אין לי עכשיו תשובות ודוגמאות ספציפיות, אבל בהחלט הנושא נמצא בתחום ההתעניינות שלנו, אנחנו בקשר רציף עם רשות התעופה שהוא למעשה הגוף המפקח וגם האוכף בתחום הזה. אנחנו בוחנים אפשרויות לקידום נהלים, לא בוחנים, אנחנו ממש מקדמים נהלים, נהלי עבודה משותפים בינינו לבין רשות התעופה האזרחית במידה ויש צורך באכיפה פלילית.
היו"ר אורי מקלב
¶
תודה. יש מישהו ממשרד הבטחון שרוצה להוסיף על מה שנאמר פה? לא. אוקיי, אז שב"ס בבקשה.
יעקב שטרית
¶
אנחנו מבחינת שב"ס רכשנו ארבעה כלים, ארבעה רחפנים שעוד לא הפעלנו אותם כי אנחנו אמורים להצטרף למכרז של משטרת ישראל בשנת העבודה 2017 להכשיר מפעילים. אנחנו מבחינת שב"ס אם דיברת על דברים פליליים, אז כן, חווינו 21 אירועים שאנשים, כולם זה מסקרן אותם מה קורה מעבר לכותלי בתי ה סוהר, מה קורה מעבר לחומות. עלו הרבה רחפנים, עלו 21 רחפנים שלצערי אחד מהם אפילו ניסה להוריד אמצעים אסורים לתוך כתלי בתי הסוהר.
יעקב שטרית
¶
אני רוצה להגיד לשמחתי שהגורמים הפליליים עדיין לא מכירים את היכולות של הרחפנים כי ברגע שהם ידעו, אם עכשיו הבריחו לי סמים, מחר יבריחו אמל"ח ונשק ותחמושת ואז יפגעו באנשי סגל עם כל האסירים.
יעקב שטרית
¶
לדעתי אנחנו מאכילים את האסירים כך שלא יצליחו להרים אותם. אז עדיין את זה הם לא יכולים. כמו שאמרתי אנחנו ניכנס למכרז של משטרת ישראל בשנת 2017 כמובן מול רת"א כדי להכשיר מפעילים. אנחנו נשתתף בזה ליצור תמונת מצב לבריחת אסיר, תקיפת המתקן וכל מה שיוצא מזה, ואנחנו כמובן עם לוט"ר ועם כל החברות שעוסקות בכך.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני אמנם גורם לא מקצועי אבל אם אני צריך להגדיר אחד מהמקומות שיכולה להיות שם בעייתיות בנושא הרחפנים, לצד היתרונות זה שב"ס. אין ספק שמוצרים כאלה מול מקומות סגורים, שהם סגורים היום פיזית, היו דברים, מסוקים גם כן, היו כבר בתי סוהר, אבל הם יכולים באמצעים כאלה ואחרים, וככל שהמוצר יתקדם ודאי היכולות המקבילות לדברים לא אסורים גם יכולים להיעשות.
היו"ר אורי מקלב
¶
אבל מישהו שעובר על זה - - - זאת אומרת מה שאסור אסור. אבל הקלות שהוא יוכל לעשות את זה, אלה דברים שגם בלי להיות מבין, זה יכול להיות איום ונורא. אמצעים לגילוי הדברים האלה, התראות בפני המערכות האלה, והנה אנחנו שומעים מגלעד סהר, שיש לו מערכת שתגן בפני רחפנים. מנכ"ל חברת קונווקסום. לפני שנכנסתי לוועדה העבירו לי משהו שעלה ברשת.
גלעד סהר
¶
כן. תיכף אדבר על מה שאנחנו עושים. אני רק רציתי לומר עוד מילה אחת באספקט של צד היזם. גם אנחנו עומדים בפני הרבה מאוד חסמים רגולטוריים ובהקשר הזה רציתי לציין את הסיוע שאנחנו מקבלים מנתי שוברט סמנכ"ל הספקטרום שדיבר פה קודם, כן לפחות בצד הזה של פיתוח בהקשר של רחפנים או מהכיוון האחר, עזרה וסיוע בהתקדמות בנושא הזה.
החברה שלנו מתמחה בטיפול במתקנים אזרחיים לחלוטין, שיש להם בעיות בנושא של רחפנים. רוב העבודה שלנו היום היא הסתכלות לשווקים מחוץ לישראל ואנחנו מנסים להתעסק בעיקר היום בבעיה הזאת שבה יש אזורים שבהם מצטופפים הרבה מאוד בני אדם במקום אחד, חתונה זה משהו שאולי קצת יותר בעייתי להסתכל עליו, אבל משחקי כדורגל, קונצרטים, אירועים שקורים באזורים שבהם בני אדם נמצאים באזור צפוף ופשוט הבעיה מתחילה מהפחד של הבני אדם, של האנשים שמתפעלים את האירוע בזה שרחפנים יפלו על אנשים ויפצעו אותם, יש מספיק תקריות שזה קרה, רק לאחרונה באנגליה, דווקא זה קרה בשדה פתוח, אבא יצא עם הילדים שלו מאחורה לש דה להטיס רחפן, אחד הילדים היה בן שנה וחצי בסך הכל, הרחפן איבד שליטה, התרסק, והילד הקטן, התינוק איבד עין. הלהב נכנס לו לפנים, מאוד לא נעים.
הפחדים האלה קיימים ואמיתיים והעניין הבטיחותי הוא חשוב. אנחנו עוברים היום עבודה של הרבה מאוד שיחות עם גורמים רגולטורים במדינות אחרות, בעיקר בארצות הברית שהתחילו עבודה בנושא, להתקין תקנות היכן ניתן להתקין מערכות להגנה בטיחותית ואבטחתית מפני הסיפור הזה של רחפנים. יש מדינות בתוך ארצות הברית שיותר מתקדמות בנושא, יש מדינות אחרות שפחות, ואני רציתי לקרוא בפני הועדה לייחס גם לנושא הזה איזה שהוא מקום בעיקר באספקט הזה של משחקי כדורגל, מתקנים שיש להם איזו שהיא רגישות אבטחתית כמו תחנות כוח וכולי, שנפילת רחפנים בהם יכולה לגרום נזק סביבתי ולא בהכרח אספקטים של טרור או דברים מהסגנון הזה, שבטח יידונו במקומות אחרים.
ליאור יקותיאלי
¶
אם אני יכול להוסיף בתחום הזה של האיומים, אנחנו עובדים הרבה מאוד מול חברות בינלאומיות, ולמשל ביפן הם מסתכלים על האולימפיאדה שצריכה להגיע ב-2020 והרבה מאוד חברות יפניות מסתכלות היום בצורה מאוד ממוקדת על הנושא של איומים מרחפנים במהלך האולימפיאדה.
היו"ר אורי מקלב
¶
אין ספק, נושא הרחפנים על כל היבטיו, כפי שאתה אומר, גם בנושא טרור, הוא נושא שאנחנו יושבים בינואר 2017, ולא עוד הרבה זמן הוא יהיה הרבה יותר, מי שצופה פני עתיד ורואה את זה, הנושא הזה הרבה יותר יתרחב. חיים וינגרטן מזק"א בבקשה.
חיים וינגרטן
¶
שלום. יש לנו יחידה עם 35 מפעילי רחפנים, למעשה מפעילים אותם מתנדבים, אלה לא הכלים שלנו. אלה מתנדבים שלהם יש כלים והם הגיעו אלינו. הרחפן מבחינתנו הוא דבר שמציל חיים, איתור נעדרים, חולי אלצהיימר שנכנסים לשטח פתוח רחפן אחד פותר לי 300 מתנדבים בחצי שעה.
חיים וינגרטן
¶
היו כבר יישומים. גם עם מקרה הילד בנווה יעקב, הילד שלפני כחודש נעלם וחיפשנו אותו באמצעות רחפן, לא מצאנו אותו אבל זה פתר לנו הרבה שטחים שלא שלחנו מתנדבים בקור. בים, לאתר טובים, יש את 40 דקות הזהב של טביעה, אם אני מצליח להביא רחפן תוך 40 דקות לים אני יכול לאתר את הטובע כשהוא צף על המים.
חיים וינגרטן
¶
מעבר לזה, יחידת הצוללים שלנו שנכנסים למים, הרחפן מלמעלה מצלם את הסלעים בתוך המים ויכול לכוון אותם פנימה. הדבר הזה מציל חיים ויש התקדמויות של מצלמות תרמיות שיכולות גם לקדם אותנו לכיוון איתור נעדרים והצלת חייהם.
היו"ר אורי מקלב
¶
תודה על הדברים. אני מאחל לכולנו שאני אגיד זק"א פחות יהיו תמונות לנגד עיני כמו התמונות האחרונות מהאירוע הקשה עם האם וארבעת הילדים. זה כל הזמן מרחף לי. אני מאחל לכולנו לקבל את הברכה הזאת, קודם כל תודה על העבודה הקדושה שאתם עושים וגם שאנחנו פחות ופחות נראה את הדברים האלה. דוד קריספיל, מאיחוד הצלה בבקשה.
דוד קריספיל
¶
אני מאגף מבצעים וטכנולוגיות של איחוד הצלה. אני ארחיב בעיסוק והארגונים שאנחנו עובדים איתם בנושא, זה גם איחוד הצלה וגם שיתוף פעולה שיש לנו עם יחידות חילוץ וגם נושא משלחות שיש לנו שהן גם איחוד הצלה וגם יחידות חילוץ לעולם.
לגבי כניסה שלנו לתחום, התחלנו תהליך של רישוי מלא, שכמובן תחת הגדרות רת"א בצורה מלאה. זה הרישוי הראשוני. לאחר הרישוי אנחנו מבינים שיש עוד הרבה עבודה ואנחנו לא הפעלה מסחרית קלאסית אלא דברים שהם הרבה יותר מאתגרים. השימושים שאנחנו רואים לנכון ואנחנו בוחנים ומסתכלים לכיוון – איתור נפגעים גם בשטח, אם זה רכבים בשטח, אם זה מחולצים, אם זה נפילות מגובה וכן הלאה. שתיים – בתוך המתאר העירוני זה יכול להיות שריפות, אפשר לראות אם יש בקומות עליונות נפגעים או לא, ומה מצבם. התחום השני הוא חיפוש נעדרים, בהקשר למה שחיים ציין. יחידות החילוץ העלו צורך אדיר בנושא הזה, בעיקר הנושא של זיכוי שטחים במהלך חיפוש נעדרים. הרחפן יכול לסרוק שטח בצורה יחסית מהירה, או להגיע לנקודות שאי אפשר לראות אותן, מעבר למצוק, מעל הר וכן הלאה. תחום שלישי זה קבלת תמונת מצב מאירועים חריגים, זה יכול להיות גם רחפן שעולה למספר דקות אבל יש גם פתרונות שיכולים לחסוך לנו את כל הנושא של הגעת חפ"ק ותורן ומסוק, רחפן שעולה עם כבל ויכול להחזיק גם שעה והרבה יותר משעה במקום. כמובן שכל זה תחת מסגרת של רגולציה, שיתוף פעולה ואישור עם הגופים שאחראים על זה לרבות משטרת ישראל, אם עובד מסוק כזה אין מה לעשות שם.
התחומים המעניינים שעדיין לא קיימים אבל אנחנו מבינים שאנחנו רואים פיתוחים בעולם ושאנחנו מחפשים להיכנס אליהם ואנחנו כבר עובדים על כמה שיתופי פעולה כאלה – העברת ציוד רפואי, יש את הסרטון המפורסם שמעביר דפיברילטור, ראינו כבר דברים אמיתיים שיודעים להגיע גם בשליטה על ידי שלט וגם חלקים אוטונומיים, כל מיני יכולות אוטונומיות שיודעות להעביר ציוד רפואי ממקום למקום, בהקשר של חילוצים אם אני רואה נפגע שאני לא יכול להגיע אליו, אני יכול לפחות להעביר לו ציוד רפואי, שמיכת מילוט, ציוד לעצירת דימומים וגם דפיברילטור בהקשר של חילוצים, זה בהחלט דבר שיכול להציל חיים. תחום התקשורת, הדבר הזה באזורים ללא תקשורת בהקשר של יחידות חילוץ יודע להעלות ממסרים, יודע לתת תקשורת ולגבי הצעדים הפרקטיים, הצענו בקשר שלנו עם רת"א וגם אנחנו מתחילים בעצמנו, לייצר איזה שהוא קשר בין גופי חירום והצלה כדי גם לבצע תאום פעם אחת, אבל בפעם שניה גם לבצע שיתוף פעולה כי אם יש רחפן של גוף אחד שיודע להעביר וידאו אין צורך בארבעה רחפנים, רחפן אחד יודע להעביר את הוידיאו לכולם.
היו"ר אורי מקלב
¶
נראה שהשתלטתם על תחום הרחפנים. בסדר גמור, יפה מאוד. לצבא יש משהו להוסיף בעניין או ש - - - משרד הבטחון? דואר ישראל הוא הדובר האחרון, אנחנו רוצים לשאול אותך כמה שאלות. קודם ידבר גיא מדור.
גיא מדור
¶
אני הבעלים של חברת סקיילנס, חברה לצילום אויר, אנחנו מחזיקים ברשיון רת"א כשנתיים. אני רוצה שכל מי שבעל הרשיון הזה באולם ירים את היד שנראה כמה אנשים אנחנו. זו נציגות מתוך 35 חברות נכון להשבוע, שני כשלי שוק שכבר דיברו עליהם ואני רוצה להדגיש ולחדד, אחד זה ה-5.8. הפער פה זה שהחברה המובילה DGI החליטה ללכת עם הטכנולוגיה. היא לא תלך אחורה להערכתנו ולכן מה שקורה זה שאנחנו משתמשים בכלים יותר ישנים שהם מרושנים, רת"א נתנה עליהם את הדעת, יש עליהם את החותמת ואנחנו בעצם משתמשים בכלים מרושנים. המשמעות של שימוש בכלים מיושנים היא סכנה לציבור ולתעופה. זאת אומרת שזה ניגוד אינטרסים מהאג'נדה או החזון של רת"א.
דבר שני, נושא אכיפה על לא מרושנים. השוק הזה הוא שוק קטן יחסית, 35 חברות באזור עשרות מיליונים בשנה אני מעריך, לכלכלה הישראלית. היום אם אני נתקל באירוע שבו מישהו שאין לו רשיון לוקח פרנסה של אחד מאיתנו, מה שרת"א נותנים לעשות זה להגיש תלונה במשטרה. יש 1001 סיבות למה לא לעשות את זה, כי אחרת אותו אדם מחפש אותך.
גיא מדור
¶
אנחנו פועלים כרגע בתחום של ייעוץ בתחום של מתן שירותים בנושא טיסה וצילום. תחום הצילום הוא התחום שהתפתח ראשון, חתונות ואירועים ממה שאתה מכיר מהתקשורת, זה התחום שהתפתח מבחינה כלכלית כי הטכנולוגיה הייתה בשלה מספיק כדי לתת מענה לצורך הזה. היום כדי לתת מענה ללקוח שמתקשר, האומדן הוא כמה אלפי שקלים למטיס מרושן. אותו מטיס שיש לו את אותו ציוד רק שהוא לא מחזיק בתעודה, בביטוח שמאפשר לו להטיס במדינת ישראל, ייקח כמה מאת שקלים. זאת אומרת שרוב השוק שייך לאותם אנשים הלא מרושנים. אותם אנשים לא מחזיקים - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
כשאתה רוצה לצמצם שוק שחור, צריך משתי בחינות, אחת לתפוס אותו אבל מצד שני גם לצמצם את הפערים. כמה שהפערים יותר מצומצמים כך גם מי שמזמין ירצה מישהו עם ביטוח, עם רשיון. יעדיף מאשר לקחת מישהו חאפר.
גד רגב
¶
תקנות. ובתוך זה סל שלם של שינויים בתקנות ואגרות של רת"א. זה יילך בסוף לוועדת הכלכלה. זה לא יקרה מחר.
גיא מדור
¶
דבר נוסף שאני מעוניין לחדד, הנושא של סיכון התעבורה. מטיס בעל רשיון מודע לנהלים, אנחנו עוברים מבחנים שהם מבחני מטאורולוגיה, חוקה, חוקת הטייס שמתוכה היא מסבירה מה מותר ומה אסור בכל פעולה. לצורך העניין אותה חברה כמו שלי מפעילה בכל יום נתון, לעתים אנחנו נדרשים לעבודה בקרבת שדות תעופה, הנוהל הוא להרים טלפון למגדל, לקבל אישור ורק אז לבצע את העבודה. מטיס שקנה רחפן בחנות לא מודע לכללים ולנהלים האלה, גם אם החתימו אותו על איזה שהוא ווייבר שמסיר אחריות מאותו מוכר ולכן הוא מסכן את המטוסים, זאת אומרת אני נוטה להאמין, הערכתי היא שמי שהיה מעורב באותם אירועים שבני דוידור ציין, זה לא אדם מרושן שמודע לתקנות ולנהלים ולא רוצה לסכן את פרנסתו שלו ושל בני משפחתו.
היו"ר אורי מקלב
¶
יכול לקרות באמת מה שקרה באופניים החשמליים. אבל מצד שני לעכב ולמנוע למכור רחפנים רק ברשיון זה גם ללכת אחורה. אתה אומר שצריך להכריח אותו לעבור קורס לפני כן? איך אנחנו יכולים - - -
גיא מדור
¶
בארצות הברית אם נקביל אליהם, הם הכריחו לצורך העניין, את כל הרחפנים להירשם ברת"א. יש דרכים, יש מין - - - הדרכות, שמקובלות בעולם התעופה.
היו"ר אורי מקלב
¶
בוחנים את זה. טוב שהעלית את זה, זה באמת נכון, אני באמת חושב שנכון, אנחנו רוצים להקל ולאפשר אבל מצד שני כשזה הרבה ולוקחים את זה ילדים, אותו דבר כמו אופניים חשמליים, ילד יכול להפעיל את הרחפן ואת המשמעויות אנחנו יודעים. נכון, צריך לקחת הכל בחשבון ולקחת עוד לפני שזה נהפך לתופעה כי אז יהיה קשה גם להתמודד איתה. אני מביא את הדוגמה של אופניים חשמליים, התחילו למכור את זה כשעשוע. זה צריך להיות כלי עבודה, כלי תעבורה, שהיה צריך לתת מענה לצרכים מסוימים והפכו את זה למתנת אפיקומן לילד בן שבע, שדרש אופניים חשמליים והמשמעויות היו גם לרוכבים עצמם וגם לסביבה שלהם. לכן אם באמת זה יהיה כלי וככל שיתפתח גם המחיר יוזל, אז אני לא אופתע שילד יבקש למתנת אפיקומן רחפן. מה זה, 2,000 שקל - - -
היו"ר אורי מקלב
¶
תודה על הדברים. הרצל, אתה אחרון הדוברים. דיברו על כך שבחברות מסחריות, דווקא בתחום של מה שאתם עושים, רואים את העתיד דרך זה. איך דואר ישראל נערך?
הרצל בר-מג
¶
ברור לנו שזה האמצעי שאנחנו נשתמש בו באיזה שהוא שלב, לפחות ממה שאנחנו יודעים כרגע, הוא בהחלט יכול לשנות לחלוטין את התמונה, אבל ממה שאנחנו גם יודעים כרגע ואנחנו נמצאים בקשר עם ארגוני דואר אחרים שעושים ניסויים זה עדיין לא בשל, בטח לא לשימוש מסחרי שהוא כדאי למי שרוצה לעשות בו שימוש. המדינה שהכי קרובה אלינו מבחינת הצפיפות ושעושה כבר ניסוי בכלי הזה היא סינגפור. אוסטרליה גם, אבל היא לא דומה לנו בכלל. סינגפור הוא מקום מאוד צפוף, דומה לנו מאוד ואנחנו נמצאים איתם בקשר ועוקבים אחרי הניסיון. גם הם אומרים שזה עדיין לא בשל, אבל ההנחה שלנו היא שזה רק עניין של זמן.
היו"ר אורי מקלב
¶
אני חושב שחשוב מאוד שתכנסו לעניין הזה חזק, בגלל שזה לא רק להדביק את הקדמה אלא זה יכול לפתור ולייעל את העבודה אצלכם. יכול להיות שדווקא הכלי הזה יתן מענה ללא מעט בעיות שאתם מתמודדים איתן במקומות רחוקים, או שירות, שאתם לא יכולים לעמוד בתחרות דווקא במקומות הרווחיים, דווקא במקומות שבהם יש לכם תחרות לא הוגנת מבחינתכם שאתם רוצים לתת שירות, יכול להיות שתהיו הראשונים בעניין הזה, זה יכול לתת לכם קידמה או קידום, יתרון גדול שיעזור בכלל לכל התפעול של דואר ישראל, לא רק כדי שלא תהיו - - -
הרצל בר-מג
¶
אתמול פרסמנו את נתוני החבילות שמגיעות מחוץ לארץ באמצעות הסחר האלקטרוני מ-2016. עברנו ב-2016, למעלה מ-52 מיליון, אנחנו מעריכים שעד 2020 נגיע ל-100 מיליון אולי אפילו נעבור את זה. בסדר הגודל הזה ועם המשקלים של החבילות אין בהם פתרון בתחום של כלי הטייס הבלתי מאוישים.
היו"ר אורי מקלב
¶
יש גם דברים קטנים מאוד שנשלחים. אתם צריכים להבדיל בקריאות האלקטרוניות האלה בין דואר כבד יותר. הרי מה שהם אמרו פה שאת הרחפנים קנו בדואר האלקטרוני. רק זה יגביר לך את ה - - -
רבותיי, באמת הארכנו מאוד ואולי גם ריחפנו קצת, אבל אני חושב שמאוד השכלנו. זאת הישיבה הראשונה, שמענו את הדברים בתחילה, בקציר העומר, אנחנו יודעים שיש לנו הרבה עבודה. אנחנו לעצמנו נעשה עוד עבודה, יכול להיות שבחלק מהדברים נצטרך לעשות עוד עבודה משותפת עם ועדת חוץ ובטחון וגם מבחינתנו זה חדש, אנחנו נבחן אצלנו כתכנית עבודה איך אנחנו מתקדמים הלאה.
אני מאוד מודה לכם על המאמץ שעשיתם לבוא לכאן. אנחנו עוד ניפגש בהמשך, ואין לי ספק, החובה שלנו היא להדביק את ההתקדמות והפיתוחים הטכנולוגיים בנושא הזה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:35.