הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 333

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום רביעי, י"ג בטבת התשע"ז (11 בינואר 2017), שעה 9:00

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 28) (הארכת רישיון לישיבת ביקור), התשע"ז–2016

חברי הוועדה: דוד אמסלם – היו"ר

איתן ברושי

מנהלת תחום, לשכה משפטית, משרד התמ"ת - שושנה שטראוס

עו"ד, משרד התמ"ת - הילה צפורה רענן

מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים - שי סומך

עו"ד, מח' משפט בינ"ל כללי, משרד החוץ - שושי רשף מור

יו"ר ועדת עובדים זרים, לשכת עו"ד - אלכסיי קובלנקו

יו"ר ועדת עובדים זרים, לשכת עו"ד - אלכס זרנופלקסקי

עוזרת מנכ"ל, עמותת בת דור באר שבע ע"ר - אנה מקרוב

להקת המחול בת שבע - ענבל יעקובי

פעיל, המשמר החברתי - תני גולדשטיין

אריה קובלר

גלעד קרן

לאה קריכלי

הדס צנוירט

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 28) ( הארכת רישיון לישיבת ביקור), התשע"ז–2016

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה. על סדר-היום: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 28) ( הארכת רישיון לישיבת ביקור), התשע"ז–2016, פ/2240/20, כ/664, של חברי הכנסת איתן ברושי, נורית קורן, מירב בן ארי ויפעת שאשא ביטון – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. ברושי, אתה רוצה להציג בכמה מילים את החוק?

בוקר טוב. יושב-ראש, חבריי מהתחום של התרבות והספורט. התרבות והספורט היו תמיד בתחום פעילות מרכזי של השלטון המקומי, של השלטון המרכזי ותחום חשוב בשעות הפנאי ובפיתוח של החברה הישראלית - עד כדי כך שהיכולת שנוצרה כאן הפכה להיות גם נכס בעולם, וגופי תרבות גדולים, ובמרכזם להקות המחול, הפילהרמונית וגופים נוספים, אפילו ברגע זה, נמצאים מעבר לים, והם שגרירים נאמנים של ישראל.

תוך כדי הפעילות הזאת נוצרו מצבים שאומנים זרים משתתפים בלהקות או בקבוצות הישראליות, וגם מעצימים אותם ומחזקים אותם, ויש פה בהחלט איזשהו חיבור – מה שמוכיח שהתרבות והספורט הם חוצים גבולות – ודאי בעידן הזה, זה דבר חשוב.

היינו עדים למציאות שרקדן או נגן או זמר או מאמן או שחקן ספורט נמצאים פה על-פי חוק ועל-פי הכללים של עובד זר, שזה 63 חודשים או חמש שנים ועוד שלושה חודשים, ולא היו כללים, למרות שהם קיימים לגבי תחומים אחרים, שיכולים לאפשר גם לתרבות ולספורט להיות חלק מהיכולת ליהנות משהות ארוכה יותר, אם הם מוצגים כמי שהם בעלי תרומות חשובות, ולמדינה יש כללים שמאפשרים להם הזדמנויות כאלה, שבהם יש להם תרומה ייחודית, להישאר מעבר לתקופה.

בואו נכפיל את התקופה, ולאחר שבאנו במגע, ואני מודה, עם משרד הפנים ומינהל האוכלוסין, הגענו למסקנה שהדבר הנכון, להוסיף את התרבות והספורט לחוק הקיים. לכן התיקון הזה אינו גדול, אך הוא חשוב מאוד, ואני מודה לך על קידום הנושא והבאתו לאישור בפני המליאה, ולהפוך אותו לחוק בישראל. תודה.

תודה, ברושי. עו"ד שושנה שטראוס, רשות האוכלוסין וההגירה, רוצה להתייחס לחוק?

כן. אנחנו רואים את החשיבות של התיקון היחסית קטן הזה – מבהיר שהוועדה, שדנה בהארכת שהות של מי שתורם תרומה מיוחדת למדינה מעבר ל-63 חודשים, יכול להיות גם בתחומי הספורט והתרבות, וגם כדי להבהיר, שהשרים יכולים לאשר מקרים פרטניים או לקבוע בתקנות תנאים כלליים להארכה כזו.

אגב, היום מי יכול? למי היום יש הקלה? אני מבין שאם חבר הכנסת ברושי הציע את ההצעה לתחום התרבות והספורט, הוא בא יותר מהתחום – הוא דיבר אתי על אומן במה. הוא בא יותר מהקטע של התרבות, הבמה. הספורט נכנס בעניין הזה גם – אחלה. מי עד היום נמצא בקטגוריה הזו, לפני השינוי הזה? נגיד, רופא מומחה, פרופסור באוניברסיטה.

כתוב: כלכלה, משק וחברה. פירשנו גם חברה במקרים קיצוניים, יכול גם לכלול תרבות וספורט, אבל חשבנו שיש ערך בזה שהדבר יירשם במפורש, שיהיה מובן מאליו, כי הועלו ספקות.

משרד המשפטים.

שי סומך, משרד המשפטים. אנחנו תומכים בתיקון. הבהרה חשובה.

יש מי שרוצה להתייחס לנושא, לפני שאעבור להקראה? בבקשה.

ענבל יעקובי, מלהקת מחול בת שבע. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, לחבר הכנסת ברושי על קידום התיקון. יש חשיבות מאוד גדולה במתן האפשרות לתת לאומנים זרים לא לזמן קצוב להישאר כאן. אומנים זרים מפרים את עולם התרבות שלנו. אנחנו עושים חילופים, כמו שאומנים זרים מתקבלים בשמחה ובאהדה בחו"ל, כך גם פה בארץ. אנחנו חושבים שזה תיקון ראוי ומשמח.

תודה רבה.

אלכס זרנופלקסקי, יושב-ראש ועדת הגירה ועובדים זרים בלשכת עורכי הדין. הצעת החוק בהחלט ראויה. אנחנו מברכים עליה, וחושבים שיש עוד תחומים רבים במינהל האוכלוסין, שדורשים שינוי יחס, ושקצת יקלו על ישראלים.

כמו מה?

למשל, יש אחד הנושאים האקוטיים של הורה קשיש, שיש לו ילד נוסף בחו"ל, ורוצה להתאחד דווקא עם הילד שנמצא בישראל, ונכון להיום, לפי נוהל הורה קשיש שקיים במינהל האוכלוסין, זה נבצר ממנו.

זה נוהל או זה חוק?

יש נוהל. החוק הוא שיקול דעת רחב של שר הפנים לקבוע אי אילו מקרים במסגרת הנהלים. יש נוהל נכון להיום שמטפל בסוגיה, שזה נוהל הורה קשיש, שבמסגרתו ניתן להסדיר מעמד של הורה קשיש בודד שהילד שלו, כל הילדים שלו נמצאים בישראל.

הבנו. זה לא קשור לנושא שלנו. זה קשור באופן כללי לנושא ההיתרים. אגב, שושנה, יש לכם עוד נושא שהייתם רוצים בהזדמנות הזו לשדך אותו לאירוע הזה? איזו קטגוריה אחרת? שלא נבוא מחר ונעשה עוד דיון על עוד קטגוריה?

אנחנו מרגישים שזה נותן את כל הפתרון.

עוד מישהו רוצה להתבטא? נעבור להקראה.

הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 28) (הארכת רישיון לישיבת ביקור), התשע"ז–2017. 1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בסעיף 3א(ג1), אחרי "אם" יבוא "מצא כי", במקום "למשק" יבוא "למשק, לתרבות, לספורט", ובמקום הסיפה החל במילים "שקבע שר הפנים" יבוא- - -

ולאקדמיה – זה כבר נמצא?

כן. זה בנושאים שקיימים כבר.

אתם לא רוצים שנרחיב את זה גם לאקדמיה וגם לנושא הבריאות? כלומר אתם הבנתם שבנושאים הכלכליים אלה נכנסים.

כן. למשק וחברה, אבל תרבות וספורט זה סוג אחר.

המשק זה בלי התרבות והספורט. עכשיו הכנסתם.

בפועל זה גם היום.

לאחר התייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; כן רשאי שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע נסיבות שיראו אותן כנסיבות מיוחדות וחריגות של תרומת עובד זר כאמור.

יש הערות לחוק? ברושי?

לא. זה מה שסוכם.

מי בעד החוק, כפי שהוקרא – ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד החוק – פה אחד

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 28) (הארכת רישיון לישיבת ביקור), התשע"ז–2016, אושר.

החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית, פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:15.