הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 136
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, י"א בטבת התשע"ז (09 בינואר 2017), שעה 13:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 09/01/2017
הצגת הניתוח המגדרי של תקציב הכנסת
פרוטוקול
סדר היום
הצגת הניתוח המגדרי של תקציב הכנסת
מוזמנים
¶
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
חיים אבידור - חשב הכנסת
מירה פיירשטיין - מנהלת אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת
לבנה כהן - סגנית מנהלת אגף בכיר משאבי אנוש, הכנסת
יותם יקיר - דובר הכנסת
נדב כספי - חשבות הכנסת
לימור פרץ - הממונה על מעמד האישה, הכנסת
דפנה קפלנסקי - ראש תחום בין-לאומי, המחלקה לקשרי חוץ, הכנסת
הודיה קין - יו"ר ועד עובדי הכנסת
מרים זלקינד - מנהלת קידום מדיניות בשדולת הנשים, שדולת הנשים בישראל
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
צהרים טובים, אני פותחת את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. היום 9 בינואר 2017, והדיון הוא על הצגת הניתוח המגדרי של תקציב הכנסת. אני שמחה לברך על השתתפות מר אלברט סחרוביץ, מנכ"ל הכנסת.
כמובן, לא רק על ההשתתפות אני מודה אלא גם על ההחלטה שקיבלתם לעשות את הניתוח המגדרי. התודה היא גם לך וגם לכבוד היושב-ראש, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, במיוחד שהחלטת הממשלה שלפיה אנחנו דנים בכל הניתוחים המגדריים של תקציבי המשרדים השונים לא כללה באופן מפורש את הכנסת ועוד כמה גופים שהם מאוד חשובים במדינת ישראל, כמו בנק ישראל וכמו מבקר המדינה. לאחר הניתוח שנעשה בשנה שעברה שמנו לב שהמוסדות האלה לא כלולים ולא עשו את הניתוח המגדרי. ניתוח מגדרי לתקציבים של מוסדות ושל משרדי ממשלה, אנחנו לא מתייחסים אליו כתרגיל חשיבה שכדאי לעשות, אלא כתהליך שהוא תהליך שאמור להוביל אותנו להבנה יותר מעמיקה של הצדק שבחלוקה של משאבים שקיימים והם משאבים של הציבור הכללי. הרי התקציבים, גם של הכנסת וגם של משרדי הממשלה, זה כספי ציבור שמשתמשים בהם. האם באמת יש צדק חלוקתי מגדרי במשאבים האלה? האם הציבור הרחב נהנה מהשירותים באופן צודק ושוויוני בין נשים וגברים – השירותים שמיישמים המשרדים השונים?
כשפנתה הוועדה בראשותי למוסדות, התשובה הראשונה שקיבלנו שבה מוסד שלא נכלל באופן מפורש בהחלטת הממשלה מקבל על עצמו את הצגת הניתוח, זאת הכנסת. על כן אני מודה, ומקווה שהיום נשמח לשמוע את הניתוח ונלמד ממנו כמה דברים.
בבקשה, אדוני, מר אלברט סחרוביץ מנכ"ל הכנסת.
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
¶
תודה רבה, יושבת-ראש הוועדה. שלום לכולם. אני לא רואה פה חברי וחברות כנסת, אבל אני מקבל בברכה את הנהלת הכנסת שנמצאים אתנו: חשב הכנסת, שגם יציג אחר כך את הניתוח היותר מפורט, מנהלת אגף בכיר משאבי אנוש מירה פיירשטיין, דובר הכנסת יותר יקיר, הממונה על מעמד האישה לימור פרץ, יושבת-ראש ועד העובדים הודיה קין, וסליחה עם מי שאני לא מזכיר.
זו הפעם הראשונה שהכנסת בודקת, כמו שציינת, את הנתונים הכספיים שלה באספקט של ניתוח מגדרי - כמובן, בעקבות החלטת הממשלה שהיתה. אני מברך על היוזמה הזאת כי ההתעסקות בנושא גרמה לכנסת לנתח את הנתונים, להעלות את התוצאות ולראות פרמטרים והתפלגויות שלא היתה מודעת להם לפני כן. זה גרם לה להיות מופתעת לטובה מהשוויוניות המגדרית הקיימת, כן במספר הנשים לעומת הגברים והן מהנתונים הכספיים של נשים לעומת גברים, והכול עם נטייה קלה לטובת הנשים. כמובן שהסיבות לתוצאה, כפי שיוצגו על-ידי החשב, נובעות מכך שהכנסת נוקטת בשוויוניות מגדרית הן בתנאי הסף לקבלת עובדים לעבודה והן בקידום העובדים במהלך עבודתם. דבר אחרון בהקשר הזה - אופי פעילות הכנסת עוזר גם הוא ביצירת השוויון הזה. עד כאן דבריי.
חיים אבידור
¶
כן. קודם כול, כמה מילות הקדמה. אני, כמי שעסק במלאכה של איסוף הנתונים, יחד עם אגף בכיר משאבי אנוש - עם מנהלת האגף ועם מנהלת מדור רווחה – קודם כול אני מודה לך שביקשת מאתנו לעשות את זה כי פתאום ראינו כל מיני דברים שלא ראינו קודם. אפילו דיברנו על הדברים האלה, וכמו שאמרה מנהלת האגף, זה גרם לנו להתבדח על מעמדם של הגברים בניתוח. התוצאות גרמו לנו להיות גאים, כעובדי הכנסת, על הפילוח של המגדרים בכנסת וגם לגרום לנו להיות מופתעים לטובה.
חשבנו רבות איך להתייחס לניתוח. אם ניקח משרד ממשלתי, אז משרד ממשלתי, בגדול, נותן שירותים לעם ישראל, והמשרד הזה יכול לנתח את השירותים שהוא נותן מבחינה מגדרית – מי משתמש בשירותים, מי נותן את השירותים וכל הדברים האלה. הכנסת לא נותנת שירותים; כולנו נמצאים פה בגלל חברי הכנסת. בנוסף לכך, 70% מתקציב הכנסת זה כוח אדם – חברי כנסת, יועצים פרלמנטריים, עובדי מינהל הכנסת, גמלאי הכנסת. 70% זה שכר וכוח אדם.
לכנסת יש שליטה על שני מגזרים מכל המגזרים האלה, וזה עובדי מינהל הכנסת ומשמר הכנסת. לכן בחרנו לנתח את התקציב באספקט של כוח אדם בשני המגזרים האלה. אני מחלק את הנתונים לשניים, כי זה שני מגזרים שונים עם אופי פעילות שונה, שכמובן משפיע על התוצאות.
אם אנחנו מסתכלים על עובדי מינהל הכנסת, אנחנו רואים שההתפלגות הכמותית מבחינה מגדרית מתחלקת כמעט שווה בשווה – 51% נשים ו-49% גברים. אפשר להגיד שזו חלוקה שווה. אם אנחנו הולכים לנתונים הכספיים, הם מראים שגם פה יש התפלגות די דומה, עם נטייה לכיוון הנשים. זאת אומרת, הנשים מרוויחות כ-600 שקל – מתוך 17,000 שקלים - יותר מגברים. הסיבה העיקרית לנושא היא ההתפלגות של עובדי מינהל הכנסת בין הבכירוּת; ניתן לראות שיש יותר נשים בתפקידים בכירים במינהל הכנסת. אם מסתכלים על שלוש הדרגות העליונות – קרי דרגות 44 עד 46 – 59% מהעובדים בדרגות האלה זה עובדות הכנסת.
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
¶
אם נעשה לפי דרגה, בטח בטווח הדרגות האלה, נגלה שבדרגות האלה הפער לטובת הנשים הוא אפילו יותר גדול, וזה טבעי כי זה מנהלות ועדה ויועצות משפטיות.
חיים אבידור
¶
ניתוח של דרגה-דרגה לא ייתן כלום, כי תפקיד מסוים יש לו מתח דרגות. זאת אומרת, אם ניקח עובדת בתפקיד מסוים והיא עובדת בו שנה או שנתיים, היא בדרגה נמוכה במתח. אותו תפקיד, עובדת אחרת שפרק הזמן שהיא עובדת הוא קצת יותר גבוה, היא הספיקה כבר להגיע לדרגה השניה. לא קרה כלום, בסך הכול עבר קצת זמן, זה הכול, אבל התפקיד הוא אותו תפקיד. לכן חייבים להסתכל על מתח דרגות, כי לתפקיד יש מתח, אין דרגה אחת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
זה גם מראה משהו. אתה יודע למה? כי אם הכנסת התחילה לקלוט באופן שוויוני יותר נשים בשנים האחרונות, אולי הן נמצאות עדיין בדרגה פחותה. בוא נראה מה התמונה. אני מבינה ש-46 זה בדרך כלל ההנהלה הבכירה של הכנסת. לא במקרה שאלתי כמה. מה המצב שם, למשל?
מירה פיירשטיין
¶
בהנהלת הכנסת, שמונה כשמונה חברי הנהלה, יש שתי נשים והיתר הם גברים. אנחנו גוף מייעץ לצד מנכ"ל.
מירה פיירשטיין
¶
אבל אם אנחנו מדברים על מנהלי מחלקות, מנהלי ועדות, ראשי אגפים ויועצות משפטיות, שזה דרגה אחת מתחת - דרגה 45, א4 ו-א7 משפטנים – אנחנו יכולים לראות, למשל, שבייעוץ המשפטי מתוך כלל העובדים 72% זה נשים. בסך הכול יש 20 עובדים בשלוש הדרגות העליונות, מתוכם 16 נשים. זאת אומרת, 80% מהעובדים מהלשכה המשפטית הן נשים.
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
¶
בחתך שנמצא מתחת להנהלה הבכירה יש רוב מכריע לנשים, בין אם זה מנהלות יחידה, מנהלת מרכז המבקרים, מנהלת אתר האינטרנט - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אם הרוב הוא נשים, למה זה לא מתבטא בדרג הניהולי הבכיר ביותר? האם אפשר להגיד שדרגה 45 היא תקרת הזכוכית?
מירה פיירשטיין
¶
ממש לא. הדרגה הבכירה שאליה אנחנו חותרים, שהיא דרגה 46 – חבר הנהלת הכנסת או מנהל חטיבה – פתוחה. זה מיועד לנשים וגברים כאחד. אנחנו רוצים לראות את זה בא לידי ביטוי במכרזים אצלנו. כרגע אלה הם הנתונים.
מירה פיירשטיין
¶
אני יכולה להגיד לך גם מנקודת מבט מערכתית ואישית שהלוואי שנראה אנשים אחרים בתפקידים. עכשיו יש לנו שני תפקידים חדשים בכירים בוועדת איתור, אחד מהם הולך להיות חבר הנהלה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
חבר מביא חבר במובן הזה שבדרך כלל מי שנמצא במקומות הבכירים יש לו את המיליה שהוא מכיר, יש לו את השמות הרגילים שהוא מכיר.
חיים אבידור
¶
יש כל כך הרבה חסמים בכנסת שזה לא ניתן להיעשות, ואפילו לא כדאי להזכיר את הנושא הזה. סליחה שאני אומר.
חיים אבידור
¶
ננסה לעבור לנושא הבא. שני התפקידים הכי בכירים בכנסת זה מנכ"ל הכנסת ומזכירת הכנסת, וזה חצי חצי.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אבל זה לא משנה את העובדה שיש רק שתי נשים מתוך שמונה אנשים בהנהלה הבכירה. נתקדם.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
ואיך שקללתם את הממוצע? לקחתם את הדרגה הכי נמוכה ואת השכר הכי גבוה ועשיתם ממוצע?
חיים אבידור
¶
בגדול, גמרנו את הניתוח של עובדי מינהל הכנסת. אם נעבור לעובדי משמר הכנסת, אפתח ואגיד שתנאי הסף לקבלת עובדים במשמר הכנסת הם זהים לגברים ולנשים, כולל גם במהלך השירות. התנאים הם זהים לגברים ולנשים.
חיים אבידור
¶
תנאי הקבלה ותנאי הקידום. במשמר הכנסת אופי הפעילות הוא כזה שהעובדים שמציעים את עצמם הם יותר גברים מנשים, ולכן שם ההתפלגות שם היא לא התפלגות שווה וישנם 88% גברים ו-12% נשים בהתפלגות של סך הכול מספר עובדי משמר הכנסת. אני רוצה להגיד לך שמספר הקצינים מסך הכול הגברים ומספר הקצינות מסך הכול הנשים היא זהה - אותו אחוז של קצינות מסך כל המשרתות במשמר זהה לאחוז הקצינים מסך כל המשרתים במשמר. זאת אומרת, זה מראה שהקידום הוא קידום זהה.
חיים אבידור
¶
לא יכולים להיות 50% קצינים ו-50% עובדים, זה לא עובד ככה. למיטב זכרוני, יש בסך הכול 23 קצינים וקצינות, ואחוז הקצינים מסך הכול - - -
חיים אבידור
¶
בדיוק. אם יש 200 אנשי משמר ומתוכם 24 קצינים, זה האחוז של הקצינים מסך כל הגברים ואחוז הקצינות מסך כל הנשים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
נתון כזה, שאומר ש-88% ממשמר הכנסת זה גברים – ואני לוקחת את הנתונים שאתם נותנים לי as is – כלומר, נשים פחות ניגשות לתפקיד הזה. כדאי מאוד לבדוק, כי זה אחוז כל כך מנקר עיניים ובולט. כדאי לעשות חושבים למה נשים לא ניגשות לתפקיד הזה שנקרא משמר הכנסת, למרות שזה תפקיד טוב ומשכורת טובה. כדאי מאוד לבדוק את זה.
חיים אבידור
¶
זה אופי העבודה. חלק גדול מהמשרתים במשמר הכנסת הם אנשים שעומדים בחוץ בעמדות, בגשם ובקור, אנשים שמסתובבים בארץ כמאבטחים של חברי כנסת, אנשים שעובדים במשמרות – הרי על הכנסת שומרים 24/7, אז עובדים במשמרות ושומרים בלילות בעמדות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
משמרות - תורידו, כי אחיות עובדות במשמרות, עובדות הניקיון ועובדות הקפטריה פה עובדות במשמרות. כלומר, עבודת משמרות לנשים זה לא המחסום בפני גישה לעבודה כזו, במיוחד כשאני מסתכלת על ממוצע השכר – זה לא משהו שמוצאים כל יום.
חיים אבידור
¶
המשמרות זה אולי אחד הפרמטרים, אבל לעמוד בשעה 2:00 בלילה בחוץ ליד שער הצפרייה ולשמור שאנשים יעברו או לא יעברו, אני חושב שנשים פחות מעדיפות לעשות את זה מגברים.
חיים אבידור
¶
לגבי השכר - גם כאן השכר של הנשים יותר גבוה מהשכר של הגברים, והסיבה היא שהן יושבות בתפקידי מטה. זה לא שבתפקיד מטה השכר יותר גבוה, אבל בתפקיד מטה ניתן להתמיד יותר ולצבור ותק מאשר בתפקיד של מאבטח או סייר מחוץ למשכן, שזו עבודה הרבה יותר שוחקת.
חיים אבידור
¶
הכנסת משקיעה תקציבים מאוד גדולים בנושא של הכשרת העובדים, וזה מתבטא בחמישה סוגי הכשרה שמפורטים בניתוח.
חיים אבידור
¶
הפעילות ללא שכר זה 250 מיליון. בקטע הזה, ההתפלגות לא זהה בהתאם לסוג ההכשרה. ניתן לראות שיש יתרון מובהק לנשים בהכשרה חוץ-ארגונית וגם בהכשרה הפנים-ארגונית, בלימודים האקדמאיים זה אותו יתרון מובהק. הגברים עולים על הנשים בנסיעות לחו"ל – כנסים בין-לאומיים בחו"ל.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
עובדים, אבל זה כולל משלחות של חברי הכנסת, למשל, כאשר הוועדות יוצאות לסיורים?
חיים אבידור
¶
מה שיש פה זה אפילו לא משלחות, זה לפעמים עובד אחד או שני עובדים שיוצאים לכנסים של השתלמות או לקורסים בחו"ל. הם בכלל נשלחים על-ידי מדור ההדרכה ולא על-ידי קש"ח. קש"ח עושים רק את הלוגיסטיקה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
כל ההשתלמויות האלה וההדרכות זה רק לעובדי הכנסת. אנחנו לא מדברים על תקציב שמוצא על משלחות שהכנסת מוציאה באופן כללי. לא עשיתם את זה.
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
¶
יש משלחות שלא מתלווים אליהן, גם זה קיים. יושבת פה נציגת קשרי חוץ, דפנה, שגם יצא לה להיות בכמה משלחות, בגלל שיש עכשיו ריבוי של קשרים בין-לאומיים. השאיפה שלנו היא שלכל המשלחות האלה יתלווה גורם מקצועי בדמות נציג קשרי חוץ, וזה אכן נעשה. דרך אגב, שם יש ייצוג יפה לנשים. זה ייראה בדוחות הבאים.
חיים אבידור
¶
סיימתי. רוצה להודות שוב על היוזמה לעשות את הדבר הזה, כי זה יצר מערכת של דיונים במינהל הכנסת וחשיפה של הנתונים שבסך הכול, כפי שאמרתי, גם קצת הפתיעו אותנו אבל גם גרמו לנו להיות גאים בנושא הזה. תבורכי על היוזמה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
תודה. אני חושבת שאין ספק שהתקציב של הכנסת – חשבתי שהסקירה נעשתה למשרד המשפטים היתה אחת הטובות, אנחנו רואים שגם בכנסת המצב אופטימלי במציאות הקיימת שאנחנו חיים בתוכה. מבין כל הדוחות שהגיעו לוועדה, זה דוח שמשקף, לפחות בהחלטות שמתקבלות באופן כללי, שזה תוצר לוואי או שזו כוונה מלכתחילה להוביל למצב כזה. בשני המצבים, אנחנו חושבים שזה טוב מאוד.
אמרנו כבר כמה פעמים שכל הנושא של ניתוח מגדרי בא גם כדי ללמוד איך אפשר להנהיג מדיניות ברורה מלכתחילה כדי להגיע למצב של שוויון. אחד הדברים שדיברנו עליהם, שהסקירות של התקציבים המגדריים שנעשו עד עכשיו נעשו רטרואקטיבית. כלומר, נעשו על 2016, כאשר כבר הסתיימה השנה, במטרה ללמוד מה משנים לקראת השנים הבאות. אנחנו קיבלנו החלטה בוועדה, בגלל שזאת רק פעם שניה שעושים, שאפשר לעבור הלאה על ניתוח מגדרי רטרואקטיבי במשרדים, ומהשנה הבאה נבקש ניתוח מגדרי שמתייחס לעתיד.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
בעוד שנתיים, נכון. הצעתי גם לנצל את הזמן שהמדינה קיבלה לעצמה, להתרווח בתקציב של שנתיים ולא להיכנס לכל המערבולת של תקציב, לבדוק בשנתיים האלה את ההמלצות שכדאי ללמוד אותן כדי להכניס אותן לתקציב שמכינים לקראת 2019. אני חושבת שאחד הנושאים שכדאי, במיוחד בכנסת, ואני לא יכולה לא להתייחס אליהם. אני זוכרת את שתי הישיבות שהתנהלו עם צוות הכנסת כדי שיבינו למה בדיוק התכוונתי כשאמרתי "ניתוח מגדרי". אני התייחסתי לכל הנושא של עובדים מבחוץ, כלומר של קבלנים שנכנסים לכנסת - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
של ספקים, סליחה. ספקים שעובדים בכנסת, כמו כל עובדי הניקיון ועובדות הניקיון ועובדות הקפטריה.
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
¶
תמיד מזכירים את עובדי הניקיון, אבל יש גם עובדים מסוג אחר. יש גם עובדי מחשוב, לא רק עובדי ניקיון.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
העובדים, לצערי הרב, חלק מהם מוחבאים טוב מאוד, לא רואים אותם. אבל את אלה של הקפטריה - - - לא ידעתי, למשל, שהעובדים במחלקת המחשוב הם לא עובדי כנסת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אני חושבת שכדאי, אולי, כחלק מהניתוח, דווקא כן לבדוק אצל ספקים שנותנים את העבודה מה המצב שם. כלומר, האם באמת יש תעסוקה שהיא צודקת מבחינת שכר שניתן לנשים וגברים שעובדים.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אני יודעת שזה מקשה כשאני אומרת את זה, אבל בסופו של דבר אלה חברות שמקבלות כסף ציבורי, אנחנו קונים מהם שירותים. אני בטוחה שיש לכם איזשהו מנגנון פיקוח שבודק. אפילו אם זה נעשה פעם אחת, לתת אמירה שאומרת שלא נסכים שדרך ספק יועסקו נשים או גברים לא בתעסוקה הוגנת או לא בתנאים הוגנים, אם זה מבחינת שכר או מבחינת שעות עבודה. זה למחשבה, אתם לא חייבים לי שום תשובה על זה. אני יודעת שזאת טרחה שאני מוסיפה לעוסקים בעניין, אבל אני חושבת שכבית מחוקקים, שחוקק את החוקים שמגנים גם על ייצוג שוויוני וגם על שכר שוויוני, יש פה אמירה מאוד טובה.
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
¶
חשוב לציין שאנחנו, כבית מחוקקים כמו שאמרת, מקפידים על זה שאותם ספקים שומרים על החוקים. מעבר לזה, על מספר נשים מועסקות או על אופן קידום שוויוני, עם כל הכבוד, אין לי שליטה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אני חושבת גם שכדאי מאוד לבדוק לפעם הבאה את הנושא של משרות הורים. אני לא יודעת אם בדקתם. תראו את החיוך - - -
מירה פיירשטיין
¶
יש משרת הורות בכנסת, ובשנים האחרונות דווקא הגברים הם אלה שלוקחים הרבה את זכות ההורות.
מירה פיירשטיין
¶
קודם כול, יש חופשת אבהות, שזה כאשר בת הזוג יוצאת ללידה; אחרי חופשת אבהות יש לנו גם חופשת לידה שהיא אחרי שישה שבועות, ויש לנו גם עובדים שלוקחים זכות הורות.
מירה פיירשטיין
¶
אני יכולה לנתח את זה. מקרב העובדים שיש להם זכות הורות, אני יכולה להגיד כמה גברים וכמה נשים מממשים אצלנו את הזכות. דרך אגב, היום הזכות לא ניתנת לנשים באופן אוטומטי, צריך לעמוד במספר מבחנים. בעבר, לפני כניסת החוק, היתה ניתנת לאישה אחרי לידה באופן אוטומטי, לילד הצעיר עד מלאות לילד חמש שנים; היום האישה צריכה להצהיר שבן הזוג שלה לא מקבל במקום העבודה או שהוא ויתר כדי שהיא תוכל לקבל. כלומר, שוויוני לחלוטין. שוויון מגדרי בין גברים לנשים.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
הוא שאל אותי אם אקח חופשת לידה; אמרתי לו שלחברות כנסת אין חופשת לידה. יש קיזוז, אין חופשה. גם אם, חלילה, מישהי חולה או מישהו חולה, להבדיל, חבר הכנסת מקבל שכר. אותו דבר בחופשת לידה.
מירב בן ארי (כולנו)
¶
נכון. אנחנו לא זכאיות. באתי מוועדת הרווחה, שלא הסתיימה, אבל אמרתי שאני חייבת לבוא רק כדי לפרגן ולהגיד: כל הכבוד. קראתי את זה בעיתון היום ואני גם חברה בוועדה, אז היה לי חשוב לבוא ולומר שזו תמונת מציאות שהלוואי והיתה בכל המשרדים הממשלתיים - כי הראו שם גם את האוצר והראו את ההבדל – ובכלל במדינה. אבל האמת שזה גם נראה ככה - זה נראה בכנסת, זה בוועדות, בתחום המשפטי בכלל אין מה לומר, ובכלל בהתנהלות.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אבל פספסת שבצוות הניהולי הבכיר, מתוך שמונה אנשים בצוות יש רק שתי נשים. אני חייבת לקלקל את השמחה.
חיים אבידור
¶
אבל בדווקנות את מתעלמת מהעובדה ששני הבכירים ביותר בכנסת זה אחד גבר ואחת אישה – מנכ"ל הכנסת ומזכירת הכנסת.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
תודה, חברת הכנסת בן ארי.
עורכת הדין מרים זלקינד, מנהלת קידום מדיניות בשדולת הנשים, בבקשה.
מרים זלקינד
¶
אני מצטרפת בחום לברכות. אני חושבת שזה ניתוח שמראה על מקום מאוד טוב שאנחנו נמצאות בו וזה משמח לראות.
רציתי להתייחס לנושא של הרוב המוחץ לגברים במשמר הכנסת. ההסבר שמוצע בדוח, וגם נאמר כאן, הוא שאופי הפעילות של המשמר יוצר נטייה או ביקוש לעבודה. אני חושבת שכמו שבצבא נשים אנחנו רואות שבהרבה תפקידים נשים כן מגיעות, למרות תנאים מסובכים וקשים, גם בכנסת זה יכול להיות. אולי גם צריך להתייחס לסיבות למה נשים לא מגיעות, ולנסות לעשות פעולות אקטיביות כדי שנשים תגענה.
אני רוצה גם להזכיר במילה שלא מוצע הסבר לזה שבמשלחות לחו"ל הנשים הן מיעוט. אני חושבת שזה חסר.
אני מצטרפת ליושבת הראש בכך שהמחסור של עובדות ועובדי קבלן בדוח הוא כן - - -
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
¶
עובדי קבלן זה סוג העסקה. אני לא מעסיק אותם, זה לא עובדי קבלן, יש הבדל משפטי מאוד ברור. אין לי שום אחריות על העובדים האלה. שום אחריות.
מרים זלקינד
¶
אבל אני בכל זאת אומרת שהיעדרן של העובדות, שהן בכל זאת בדרגים הנמוכים ביותר והתנאים שלהן וההשוואה שלהן לתנאים של גברים, כן זועק מהדוח, בעיניי.
אני רוצה לדבר על מה שלא נמצא בדוח ואין במה לדיון בזה, ולכן אני רוצה בכל זאת להזכיר את זה כאן, וזה הנושא של חברות הכנסת וחברי הכנסת. הדוח לא עוסק בכלל - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
אבל חייבים לזכור משהו: דווקא בנושא הזה יש שוויון מוחלט בשכר בין נשים לגברים כחברי כנסת וחברות כנסת. אין איפה ואיפה מבחינת השכר. את מדברת על ייצוג נשים בכנסת. אני חושבת שזה לא שייך לניתוח מגדרי. זה נושא שהייתי רוצה לדון בו, אבל לא לדיון הזה. בטוח לא הייתי רוצה שמנכ"ל וחשב הכנסת ייכנסו לנושא הזה וידונו בו או יחליטו בו.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
זה החלטות של המפלגות עצמן, מי ייצג אותן כיושבי-ראש ועדות. זה לא קשור לתקציבים וזה לא מינוי, אלא זה ייצוג של מפלגות, שהמפלגות עושות. שוב אנחנו חוזרים לנושא של ייצוג נשים בפוליטיקה באופן כללי. זה לא שייך לעניין כאן.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
תודה. אני מסכמת את הדיון. כפי שאמרתי בהתחלה, אני מברכת על הניתוח וגם על המציאות שמשתקפת באופן כללי מהניתוח עצמו. אני מאוד מקווה שההערות שדיברנו עליהן, ניקח אותן בחשבון בפעם הבאה, כלומר כאשר תנסה הכנסת לבנות את התקציב הבא שלה.
הנושא של משמר הכנסת – אני שוב מדגישה שאני חושבת שכדאי מאוד לבדוק למה ניגשות פחות נשים לתפקיד. אני חושבת שכדאי מאוד לנסות לעודד.
מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ
¶
נעשה קמפיין, יגידו שאנחנו מוציאים כספי ציבור. איך שלא תסובבי את זה - - -
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
היה קמפיין. תמיד אפשר לשים בתוך הקמפיין, כאשר רואים נשים בתפקידים שונים, זה משפר את התפיסה של מה התפקיד הזה.
היו"ר עאידה תומא סלימאן
¶
נכון. נצפה שבכל הנושא של למידה על בניית התקציב הלאה, ניישם את ההמלצות יותר מאשר ניתוח רטרואקטיבית. אני מודה לכולם ונועלת את הישיבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:48.