הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 188

מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

יום רביעי, י"ט בשבט התשע"ז (15 בפברואר 2017), שעה 9:30

קליטת בני המנשה בצפון הארץ

חברי הוועדה: אברהם נגוסה – היו"ר

מרדכי יוגב

יואל רזבוזוב

שרי פייר - מנהלת תחום בכיר לחינוך, אגף בכיר לקליטה, משרד העלייה והקליטה

מיכל ביאז - מרכזת תמיכות, אגף בכיר לקליטה בקהילה, משרד העלייה והקליטה

דלי אלי - מנהלת מחוז חיפה והצפון, משרד העלייה והקליטה

אלונה שמיר - יועצת למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה

אורלי לוביץ - מנהלת אולפנת עולי אתיופיה במחוז חיפה והצפון, משרד החינוך

רויטל דותן - ממונה על ארגון לימודים באגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך

קובי אריאלי - ממונה תקציבים ומחקרים, משרד הבינוי והשיכון

ענת בן אהרון - ר' ענף זכאיות לסיוע בדיור, משרד הבינוי והשיכון

חופית כהן - ר' ענף פניות ציבור, משרד הבינוי והשיכון

אמיליה אניס - מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות

דפני מושיוב - מרכזת מנהלת קליטה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

יוסי מנשה - רכז עולי בני מנשה, עיריית מגדל העמק

ורוניק תורג'מן - מגשרת בני המנשה ביישוב, עיריית מעלות

ענת ססנובסקי - מנהלת מחלקת קליטה, עיריית מעלות

גלית נבו מושקוביץ - ראש מינהל קהילה וקליטה, עיריית מעלות

יואל חדד - מנהל המחלקה לעליה וקליטה, עיריית טבריה

חנוך האוקיפ - נציג בני מנשה, עמותת "שבי ישראל"

חנוך אביצדק - מנהל מחלקת הודו וקליטת עלייה, עמותת "שבי ישראל"

אברהם מזרחי - פרויקטור, עמותת "שבי ישראל"

ניסים מוזס - יו"ר, מורשת יהדות הודו בישראל

פלורי שמעוני - חברה באיגוד מורשת יהדות הודו, מורשת יהדות הודו בישראל

יפה גופטה - מזכירה בחברת מורשת יהדות הודו, מורשת יהדות הודו בישראל

אבנר אייזיק - מורשת יהדות הודו בישראל

יעקב ברגיל - חבר הנהלה קשרי חוץ

ג'סיקה שיינגלם טנג'ון - נציגת "בני המנשה", רמלה

אנדרו סאקס - מזכ''ל כנסת הרבנים, התנועה המסורתית

דנה גורדון שושני

אושרה עצידה

קליטת בני המנשה בצפון הארץ

בוקר טוב לכולם. המשרדים הכי רלוונטיים נמצאים פה וזה הכי חשוב לנו. נושא הדיון היום הוא קליטת בני המנשה בצפון הארץ. אנחנו מקיימים את הדיון הזה בהמשך לדיון שקיימנו לפני שנה בנושא בני המנשה שבו השתתף שר הקליטה והעלייה דאז זאב אלקין. הוא הביע הסכמה להצעת הוועדה בראשותי להשוות את ההטבות הניתנות לבני המנשה לאלה של יוצאי אתיופיה. אני מאוד מבקש לדעת כיצד התקדמנו בתחום הזה. קיבלנו אז החלטות נוספות ואני מבקש לשמוע מה התקדם באותן ההחלטות שאותן קיבלנו. קראנו למשרד החינוך, ראשית, לפנות לרשויות המקומיות הקולטות עולים מבני המנשה בבקשה להקצות מגשרים מקרב בני המנשה כדי שיהיה להם קל. הם דוברים את השפה, הם מכירים את המנטליות ואת התרבות. דיברנו על כל זה. שנית, להאריך את משך הלימודים באולפנים התעסוקתיים. בנוסף, פנינו לכל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות הקולטות בקריאה לעשות כל מאמץ לקליטתם ושילובם של בני המנשה בחברה הישראלית.

פנה אליי בכתב ראש עיריית מעלות והוא פירט את הקשיים הייחודיים בקליטת בני המנשה. אני מבקש שכל המשרדים הנוגעים בדבר יציגו לוועדה מה בכוונתם לעשות כדי להתמודד עם הקשיים הייחודים של עולים אלה.

נמצאים אתנו פה גם מארגון מורשת יהדות הודו בישראל, ונבקש בהמשך לשמוע מהם כיצד הם נרתמים לסייע בקליטת העולים בקרב בני המנשה. זה חשוב, ובהמשך נשמע.

נמצא אתי חבר הכנסת מוטי יוגב שעוקב אחרי הנושא הזה. הוא יזם גם דיונים. אבקש ממנו לפתוח.

בוקר טוב לכל מי שבא לפה. מי שבא לפה, בטח אכפת לו מקליטתם של בני המנשה. נמצאים פה נציגים של ארגון "שבי ישראל", הרב חנוך. מייקל בדרך. אני לא מכיר את כולם. אני יודע שגם הלילה או מחר בלילה נזכה, בעזרת השם.

הגיעו.

הגיעו ויגיעו, אז ברוכים הבאים.

כמה הגיעו היום?

אלה שהגיעו - כ-30 נפשות. מחר יגיעו כ-74 נפשות.

בערך 100 - ישר כוח.

אנחנו מברכים על כל הבאים וממש חוזים בעיננו בקיבוץ נדחי ישראל.

הייתי רוצה יותר לשמוע אבל גם על מנת שנעשה מעשים כי יש לנו כרגע גם זעקה מהשטח על נסיגות. אם מה שאמר פה השר אלקין בהיותו שר העלייה והקליטה, ודיברתי גם עם השרה בשבוע שעבר, איך שומרים את הרציפות ואת ההמשכיות של ההחלטות מפה. נצטרך כנראה לקיים ישיבות בתדירות גבוהה יותר כדי שהמעקב יהיה משמעותי יותר.

כמו שאמרתי, וכמו שאמר חבר הכנסת יוגב, לפי המכתב של ראש העיר מעלות - -

הנציגים שלו פה.

כן, יופי.

- - הבעיות הקשות שהוא מציין שם זה מחסור במגשרים, מחסור בעובדים סוציאליים. בקיצור, העירייה לא מתוקצבת כדי להרחיב את השירותים החינוכיים הלא פורמליים לילדים שלהם וגם למבוגרים. לכן, חשוב מאוד שמשרדי הממשלה יציגו לנו את הכוונות שלהם להתמודדות עם הבעיות האלה.

אם יורשה לי, היושב-ראש, חבר הכנסת נגוסה, עוד דבר במיקרו של הדברים, ויציגו את זה האנשים. עמותת "שבי ישראל" עושה רבות, אבל היא לא יכולה להחליף את הממשלה. היא העמידה מגשרים מטעמה במטצ'ינגים או בכספים כאלה ואחרים. אני יודע משלושה מקומות, כשבאחד הייתי בשבוע שעבר, קריית שמונה, ומגדל העמק וטבריה, ואני רואה גם את מכתבו של ראש עיריית מעלות, וזה בעצם ארבעה מקומית שאולי מעידים על הכלל שהמגשרים ששמה "שבי ישראל" - פשוט תם לה התקציב והיא לא יכולה לקחת עצמה, ולעולים כרגע אין מי שידריך אותם. חלקם שנה בארץ, שנה וחצי, קרוב לשנתיים או בחודשים האחרונים, ואין מי שידריך אותם בשפתם. העיריות, במקרה הזה קריית שמונה, ועוד לא הצלחתי להיכנס לעניין הפנימי שם, מינו מגשר דובר רוסית. אבל זה לא עוזר לעולי בני המנשה כדי להגיע לבנק, לקופת החולים או לעבודה, או בעיות עם הילד בביתה ספר. זו בעיה שהונחה לפתחנו. כל מי שיכול להתייחס אליה, בבקשה גם לתת את דעתו.

קודם כל, נשמע מהשטח. אני רוצה שנשמע גם מנציגי הרשויות המקומיות שנמצאים פה באיזה בעיות מדובר. לאחר מכן אני רוצה לפנות למשרדי הממשלה שיתייחסו לבעיות שיעלו בדיון.

חבר הכנסת מוט יוגב אמר שארגון "שבי ישראל" עושים מאמץ, ובאמת ישר כוח לפעילות שלהם בהעלאתם לפה, וגם הסיוע בקליטה הראשונה פה. אבל הם לא יכולים להחליף את המדינה, הם לא יכולים להיות משרדי ממשלה, רשויות מקומיות. אנחנו רוצים בכל זאת לקבל תמונה כללית מנציגי ארגון זה. הרב חנוך אביצדק, מנהל מחלקת הודו, קליטת עלייה, בבקשה.

ברשותך, אני אנסה לפרוס בצורה המתומצתת ביותר את התמונה מזווית הראייה של "שבי ישראל". עד 2006 היו עליות רבות של בני מנשה שכל מי שטיפל בהם עשה את זה בכוונה הטובה ביותר, באהבה רבה. אבל העלייה לא לוותה ולא קיבלה את האמצעים הדרושים. מ-2006 ואילך בני מנשה גם עולים ארצה וגם נקלטים בקליטת הקבע לפי מודל קליטה מאוד מאוד מוקפד ושיטתי שלנו ב"שבי ישראל". אני לא רוצה לבזבז את זמן הוועדה, אבל בחוברות שחילקנו מופיעים יסודות מודל הקליטה שמיושם מאז ואילך, מ-2006 ועד היום, בכל מקום לפי המציאות במקום. זאת אומרת, העקרונות הם אותם עקרונות. אבל כל מקום משתנה בהתאם לרשות המקומית, בהתאם לאופי הקבוצה וכל מיני עובדות מקומיות.

אני אגע רק בדברים העיקריים. ראשית, רשות מקומית שמשתפת פעולה. אם הרשות המקומית לא מעוניינת אנחנו לא מביאים את הקבוצה לשם. שנית, שבאמת תהיה קהילה דתית תורנית לאומית שזה האופי של בני מנשה, שהיא מקבלת על עצמה לשתף פעולה אקטיבית עוד בטעם הגעתם. לא רק לסייע אלא לקלוט אותם בתוך הקהילה. דבר נוסף, סביבה להשמה תעסוקתית ומערכת חינוך טובה. אלה ארבעת העקרונות החשובים. ובאמת המקום הראשון שיישמנו בהצלחה רבה זה היה במעלות. זה חשוב בגלל המכתב של ראש העיר מר בוחבוט.

לאחר שהעולים יוצאים ממרכז הקליטה של "שבי ישראל" עם משרד הקליטה הם מלווים בצוות של "שבי ישראל" שאנחנו בונים אותו ומממנים אותו. זה כולל פרויקטור שבא מתוך הקהילה המקומית, ישראלי, לא בן מנשה. יש תמיד מגשר, מגשרת, דוברי שפה. עוד מרכיב אחד שאנחנו מממנים וזה מעין מלווה רוחני, כך נקרא לו. אבל התפקיד שלו חורג הרבה מעבר לליווי רוחני. זה הופך להיות גם דמות משמעותית בליווי החברתי של העולים.

חשוב לי לציין שעד לסוף שנת 2015 בכל שנה השקענו כ"שבי ישראל" למעלה מ-2 מיליון שקלים בצוותים השונים שליוו את כל הקהילות האלה, למעט עפולה שהקהילה לא הוקמה לפי המודל הזה אלא ביוזמה פרטית של בני מנשה, בעיקר מעקורי גוש קטיף. אבל בכל הקהילות שיזמנו מדובר בהשקעה כספית אדירה של ליווי צוות שהוא מלווה את העולים במשך שנתיים לפחות. בהרבה מקומות שהיה צורך ויכולנו זה המשיך גם מעבר לתקופה של השנתיים. לצערי, גם בהרבה מקומות פשוט מבחינת מרחב הזמן האפשרי לנו לממן אותו, זה הסתיים. גם השנה, לא נכחד, היתה שנה קצת קשה לנו כארגון, ולכן נאלצנו לעשות קיצוצים. אבל אם תעיינו בנתונים האובייקטיבים שנמצאים פה, רובם אספנו דרך הרשויות המקומיות, בהשוואה לעליות הוותיקות שעלו לא באופן הזה עד 2006 או מ-2006 ואילך, הקהילות בצפון זה לא הבדל לטובה של מאה אחוז אלא של מאות אחוזים מבחינת נתוני רווחה, משפחות שרשומות או נזקקות לליווי של רווחה, או אבטלה שברוב המקומות זה אפס או כמעט אפס, אם מבחינת השמה תעסוקתית, קליטה חברתית.

אני לא בא למעט בכך שבכל מקום יש גם בעיות, יש קשיים גדולים. אבל גם אחרי הקשיים שצריך להתייחס ולהתמודד איתם עדיין מדובר, למיטב הבנתנו, בסיפור הצלחה גדולה.

אני רק רוצה לתת דוגמה אחת לסבר את האוזן. כשהתחלנו עם מודל הקליטה שמתבסס על אותו גרעין תורני או קהילה קולטת החלום שלנו היה שהם יהפכו לחלק מהקהילה. בכל מקום זה בא לידי יישום בצורה כזו או אחרת, אבל לאחרונה הקהילה בנצרת עילית פנתה לבני מנשה שהיא כבר מלווה אותם למעשה כמעט כשלוש שנים, ואמרו להם: אנחנו רוצים שתהיו חברים מן המניין בקהילה, שווי זכויות בהצבעות, בקביעת אופי הקהילה, במטרות. בני מנשה אמרו: אנחנו צריכים לחשוב, וזאת מכל מיני סיבות של שיקולים חינוכיים, וכן הלאה. אבל הגענו למצב הזה של השתלבות גדולה וטובה. עוד פעם, הדרך ארוכה. זה ייקח עשרות שנים או שני דורות - אני לא יודע. אבל ברוב המקומות מדובר בהצלחה גדולה בפרמטרים הנמדדים.

עם זאת, אני מצטרף לחלוטין למה שאמר כבוד יושב-ראש הוועדה. התחושה שלנו, בצד דברים שכן התקדמו אבל בפירורים מאוד קטנים, אנחנו לא מרגישים שעדיין הרשויות המקומיות מקבלות את הסיוע הדרוש. הרבה פעמים אנחנו יחד איתן דופקים את הראש בכותל כמו שאומרים. הסיוע מאוד צנוע ולא מספק, ולכן יש גם את הבעיות בכל אתר ואתר הבלתי נמנעות.

אנחנו באמת מקווים שהנקודה הזו תובן. אנחנו לא מתיימרים ולא רוצים ולא מסוגלים להחליף את מקומה של מדינת ישראל. אנחנו ממלאים תפקיד חשוב בצעדים הראשונים, וגם זה מלווה יד ביד עם כל הגורמים הרשמיים. אבל באמת צריכה להתחולל פה איזו מהפכה, איזו אמירה חשובה מאוד, שהסיוע יהיה באמת הרבה יותר משמעותי לצמצום הפערים. עדיין במערכת החינוך גם מה שהתווסף זה לא מספיק, זה רחוק מלהספיק. לא התרחשה השוואה לזכאויות של אחינו תלמידים מעולי אתיופיה למרות שהצורך הוא זהה למדי. גם בנושא המועדוניות שזה נושא מאוד חשוב, בשעות אחר הצהריים הסיוע הוא לא מספק. אם דיברנו על מגשרים, יש רשויות שאכן מימשו את זה והן עשו מאמץ. או הדוגמה שחבר הכנסת מוטי יוגב נתן, שבאחת הרשויות מינו דוברת רוסית כדי לטפל בבני מנשה שזה רק אחת מהשונות התרבותיות שמקשות על העבודה.

אנחנו באמת נקדם בשמחה ובתודה ובהכרת תודה רבה אם אכן תצא מכאן אמירה של סיוע הרבה יותר מתוגבר לקליטת בני המנשה. תודה רבה.

תודה. אבי מזרחי, אתה רוצה?

לא, לא.

בשלב זה, לא.

אנחנו נשמע את נציגי עיריית מעלות, ולאחר מכן נלך גם לטבריה. נשמע את הרשויות המקומיות. אני מבקש שתציגו לנו בתמצית את הבעיות.

שמי גלית, אני ראש מינהל קהילה וקליטה בעיריית מעלות תרשיחא, מחלקת קליטה בעיר. עובדת תחת המינהל הזה, אנחנו מטפלים גם בקליטת בני המנשה. זה חלק מהעבודה שלנו. נמצאת אתי ורוניק שהיא המגשרת של הקהילה בעיר. כמו שתבינו, היא לא דוברת קוקית. אני מופתעת לגלות שבמעלות יש הכי הרבה נפשות מהקהילה. זו הקהילה הכי גדולה שמעלות קלטה.

אני חייבת להגיד שאנחנו נתקלים באמת בהרבה, הרבה, הרבה מאוד חסמים, במיוחד בשנה האחרונה. בשנה האחרונה אנחנו גם רואים איך הקיצוצים בתקציב משפיעים אוטומטית על קליטת המשפחות וזה קו ישיר לעובדה שיותר ויותר משפחות הן מוכרות רווחה. אני מכירה נתונים טיפה שונים ממה שמופיעים פה. כי נכון לאתמול, כשבדקתי ברווחה, 30 מתוך 65 משפחות של בני המנשה הן מוכרות רווחה. לא כולן צריכות להיות מוכרות רווחה, זו פשוט הדרך של העיר, זו הדרך של המוסדות, של החינוך, זו הדרך של כולם, לנסות לעזור להם כי יש הרבה מאוד דברים שעולים, הרבה מאוד צרכים של הקהילה הזו שאנחנו לא מצליחים לתת להם מענה. הדבר הראשון, למשל, הוא תרגום. אין לנו שום דרך לתקשר איתם, החל ממתן מענה מאוד מאוד בסיסי של שירותים עירוניים ואחרים. אנחנו מרגישים שהאנשים האלה נשארים מאחור.

אני רוצה להתייחס לילדים כי עם הילדים אנחנו חווים את המצוקות הכי גדולות. יש פערים מאוד מאוד מאוד גדולים במערכות החינוך ואין לנו מספיק עזרה. זה נכון שמשרד החינוך הקצה לנו מגשר, אבל הדרישה היתה שהוא יהיה עם תואר ראשון ודובר קוקית. אין לנו. יש לנו בן אדם אחד כזה שהוא עם תואר ראשון ודובר קוקית והוא לא מתאים למשרה. הוא לא יכול לעשות את התפקיד של המגשר. לכן, אני חושבת שצריך להגמיש קצת את הקריטריונים כדי שנוכל לקחת אנשים שיעזרו להם. ורוניק היא אומנם לא דוברת קוקית, אבל נכון להיום כל דבר שקורה בקהילה עובר דרכה. זאת אומרת, שאם משפחה הלכה להתאשפז בבית חולים ולא מצליחים לתקשר איתה, מתקשרים לורוניק שתסביר להם. היא מצליחה להסביר להם כמו שאתם מבינים, אבל בעברית. אנחנו רואים בעיקר שיותר ויותר משפחות מוכרות רווחה, והן לא צריכות להיות מוכרות רווחה. שני ההורים עובדים וזו משפחה שיכולה להיות לגמרי נורמטיבית אם יתנו לנו את התנאים הטובים באמת לסייע להם בצורה נורמטיבית ולא דרך הרווחה.

תודה.

נציג עיריית טבריה, יואל חדד, בבקשה. תציג לנו בקיצור.

אצלנו יש 120 מבני מנשה. קודם כל, אני באמת רוצה להשיב לגברת. לא הבנתי איפה התואר הראשון פה. אנחנו קלטנו את מיכל, בת מנשה, לפני עשרים שנה עלתה לארץ.

- - - משרד החינוך.

גם במשרד החינוך לא. תבדקי את זה טוב טוב, אני חושב שאת טועה. גם המגשרת שקיבלנו - היתה פה איזושהי הבנה של משרד החינוך שהפרויקטורית שלנו של משרד הקליטה משתלבת בחצי השני כמגשרת. אצלנו היא עושה את זה בצורה מדהימה, ואני לא מבין איפה הבעיה בכלל. אני מציע שתבדקו את זה עוד פעם מול משרד החינוך כיוון שאצלנו מיכל עושה עבודה טובה. היא נותנת מענה מדהים ל-120 בני הקהילה.

הבעיה שנתקלנו בה - ומוטי, אתה יודע את זה - זה שהקהילה בשלב מסוים קצת התפצלה. חלק הלך לזרם החרדי יותר, חלק נשאר בזרם הממלכתי-דתי. אבל מהר מאוד התעשתנו. אנחנו מסתכלים עליהם כעולים, אנחנו לא נכנסים לאמונה של כל אחד.

אני רוצה לציין פה בסיפוק באמת - והנה, משרד החינוך גם ביקר וראה את זה - גם במוסדות החרדיים שנמצאים, הם הבינו ששיתופי הפעולה פה אתנו וגם עם החלק השני צריך להיות מאוד מאוד הדוק. מצאנו איזשהו שביל ללכת בו. לא פשוט, לא קל, אבל לפחות נטרלנו את כל הכוחות שהפריעו. זה עובד לא רע כרגע

קוד כל, אני באמת רוצה להודות למשרד העלייה והקליטה. יושבים פה נציגים. אנחנו מגישים תוכניות לקליטה בקהילה לבני מנשה, ואני קיבלתי את הכול. אני פועל זו השנה השנייה בצורה יוצאת מהכלל. כשאני צריך לעשות העצמה לבני הקהילה שזה כל כך חשוב, אני מקבל את זה. כשאני צריך לעשות תגבור לימודי, אני מקבל את זה. כשאני צריך לתת מרכז למידה, אני מקבל את זה. בוודאי גם הניהול של הפרויקטורים, וזה חשוב.

קיבלתם מגשרים?

כן, כן - פרויקטורית. אני מקבל את הפרויקטורית ואני מקבל את החצי השני של המגשרת. יושבת פה נציגה של משרד החינוך. זה עובד יוצא מהכלל. לא צריך תואר ראשון, אבל באמת צריך מישהו מהקהילה שמבין אותם. זה חשוב מאוד. שום שפה אחרת לא, אלא רק השפה הקוקית. זה מאוד חשוב.

אתה אומר שאתם מקבלים הכול ושיש לכם הכול, אני רוצה שתפרט לנו כדי שיהיה לנו מודל לבקש לאלה שלא מקבלים. כשזיהיתם את הצורך שיהיה מישהו מהקהילה, האם אתם פניתם לגורמים כדי שיכשירו אותם או האם ראיתם צורך בהכשרת אנשים מקהילה כעובדים סוציאליים וכמגשרים? האם ניסיתם את זה?

אני יכול להגיד לגבי המגשרת. פניתי למשרד החינוך, אני ער לעניין הזה של תואר ראשון. אמרתי למנהל האגף מאיה שריר שלא נמצאת פה. הנה, הנציגה שלה פה. אמרתי למאיה: אם יש לי פרויקטורית שמקובלת על ידי משרד העלייה והקליטה והיא עובדת מצוין, למה אני צריך לחפש מגשרת ואני לא אמצא את זה? היא אמרה: אתה צודק. בהחלט חיברו את זה. זה צורך שעשה משרד החינוך מול משרד העלייה והקליטה. זה שילוב פה של שני משרדים בצורה יוצאת מהכלל.

יואל, סליחה. אני מבקש לעצור אותך. אתה מנהל מחלקת עלייה וקליטה בעירייה. אני לא הייתי בטבריה בעת האחרונה אצל בני המנשה, אבל אני ידע מהשטח שקשה להם. חלק הלכו באמת לאגף החרדי. אני גם לא נכנס לעולם האמונות והדעות, מיהו חרדי, מיהו חילוני או ציוניים דתיים- יהיו מה שהם רוצים, יהיו בארץ, קודם כל. אחרי זה הם והדור הבא יחליטו איך הם רוצים להתחנך. אני יודע שקשה להם, אני יודע ש"שבי ישראל" נאלצו להפסיק את הפרויקטור בטבריה, מגדל העמק וקריית שמונה, נכון לנתונים שקיבלתי. פיזית הייתי במגדל העמק ובקריית שמונה בעת האחרונה.

מוטי, הפרויקטור שלהם, לא שלנו. הפרויקטור שלנו עובד. זה היה התגבור שהם נתנו. הוא היה פרויקטור שהתעסק בהרבה מאוד דברים מסביב באמת, אבל הפרויקטורית מיכל נשארה. כך שהפרויקטור אצלי לא ירד. להיפך, הוא אושר לפי הוראה של משרד החינוך.

האם יש פה נציג כלשהו מהקהילה של בני המנשה מטבריה?

לא, הנציג לא הגיע.

מיכל פה?

מיכל לא פה.

אני מאוד אוהב את טבריה, אבל אנחנו מקבלים נתונים אחרים שקשה להם מאוד ושבטבריה יש קושי. אולי חנוך יודע.

אשמח לשמוע. הפיצול החרדי היה הבעיה ואנחנו מנסים להתמודד עם זה. לא מסתירים את זה.

כפי שאמרתי, אני לא קובע.

לגבי כמה שאלות שעלו פה בקצרה - חשוב לציין, ראשית, הפרויקטורית שעובדת עבור עיריית טבריה הגיעה דרכנו. לפני כן היתה במימון שלנו כפי שקורה גם במקומות אחרים שזה נעשה. אנחנו יודעים מי זמין ומי מתאים לתפקיד ועושים את עבודת החיבור הזו. הצוות שהיה בטבריה עבד כשנה וחצי ועבודתו עוד לא הסתיימה. נכון, יש קשיים. אבל לא כל הקשיים הם בגלל איזשהו מצב של הדרדרות, אלא יש קושי. יש קושי להיקלט, כל קבוצה עם המאפיינים שלה. הליווי היום הוא לא מספק. הלוואי שהיה אפשר להמשיך, אבל כשנה וחצי הם קיבלו ליווי מאוד מאוד אינטנסיבי. אני מקווה שבאמת תהיה אפשרות לחדש את הליווי הזה, ואולי בעזרתכם. אבל הם באמת קיבלו ליווי מאוד אינטנסיבי במשך כשנה וחצי.

תודה.

אנחנו קיבלנו את תמונה מהשטח. אני רואה שיש פה נציגים של העולים בעצמם. נציגי העולים, האם אתם רוצים לדבר ולהסביר לנו? לפני שאני פונה למשרדי הממשלה, תציגו את הבעיות הקיימות בהשתלבותכם בחברה הישראלית.

כן, בבקשה.

כבוד יושב-ראש ועדה העלייה והקליטה, חבר הכנסת מוטי, וכל הנמצאים. אגיד את זה בקצרה, ברשותך. הגיעו בשנת 2013 למגדל העמק כ-38 משפחות ו-128 נפשות. קיבלו אולפן ואחרי זה יש 10 - 13 חבר'ה שלמדו קורס CNC יחד עם העבודה. הם הצליחו והם התחילו לעבוד.

לגבי הקליטה - אין משהו בעייתי או בעיה ספציפית. בקהילה יש היום כ-200 נפשות וכ-40 משפחות. זאת אומרת, הקליטה בעיר ממש מוצלחת. יש לנו כ-50 תלמידים כשלכל נער ונערה יש מסגרת לימודים. חוץ מזה, כולם עובדים. יש מעט מהקהילה שלא יכולים לעבוד בגלל הגיל או בגלל שהן חד-הוריות או משהו כזה.

הבעיה שאני רוצה לציין, כמו שאמר יואל הנציג מטבריה. בעיניי, הדבר החשוב ביותר הוא הלמידה, החינוך והעזרה בחינוך. אם אני לא טועה, פתחנו מועדונית בעיר לתגבור לימודי, אבל בית הספר אומר לנו שאין תקציב. עשינו תוכנית באגף הקליטה שבו אנחנו נמצאים של תגבור לימודים וכל מיני תוכניות לשנה הזו, חוג למבוגרים על מסורת ישראל וחוג אולפן לעברית מדוברת. אני בא ממגדל העמק.

זה מהתקציב של משרד העלייה והקליטה.

כן. חוץ מהתקציב של משרד הקליטה והעלייה, הבעיה היא בחינוך. בית הספר אומר לך: תביאו את הילדים, אנחנו נטפל בהם. אבל כשאנחנו דורשים עזרה אין להם תקציב. כמו שיואל אמר, אם יש מגשרת או פרויקטורית בשביל החינוך לבתי ספר, יחד עם הפרויקטור זה יכול לעבוד בצורה הרבה יותר טובה.

במגדל העמק יש להם גם מגשרים? יש להם פרויקטור. אתה פרויקטור.

אני הפרויקטור. אין מגשרים.

יש לכם עובד סוציאלי או עובדת סוציאלית מהקהילה?

עובד סוציאלי יש ברווחה, אבל לא מהקהילה.

אין לכם.

יוסי הוא הפרויקטור. אבל מכיוון שאין בבית הספר מגשר אז תלמידים בבתי הספר גם מתקשים להתקדם. היו צריכים לתת אפילו בנות שירות מהעדה. היתה אחת כזו, היו כאלה שנקלטו בבית ספר האר"י. כתוצאה מזה, סייעו מאוד לתלמידים. היו מגשרים על תקן שירות לאומי. זה גם פטנט חיובי וטוב. כשאין אז הילד בן המנשה מתקשה. וזה לא משנה אם הוא בכיתה א' או בגן אפילו כי הוא עוד לא קלט את השפה וקשה לו להתקדם והוא נשאר קצת אחורה בכיתה. כשביקשו תוספת שעות, קיבלו מעט, מזיכרוני לפני שנתיים ושנה. לא קיבלו מספיק כדי לתת להם פרטני, ואז הילד נשאר מאחור, וגם הכיתה לפעמים כי אין מורה או מגשר שייתן לו יותר. זו נקודה שהיא גם למשרד החינוך. היא קיימת בעוד מקומות. הייתי פעמיים בבית הספר האר"י אז אני יודע לציין את זה מהשטח גם. כשהיתה שם בת שירות לאומי היא עשתה שם פלאות. בת השירות הלאומי הזו - לא קיבלו אותה או היא לא הצליחה בלימודיה כי היא עלתה בכיתה ט' או י'. היא לא הצליחה לגשר לעצמה מעבר בגרות. כשהיא הפכה להיות בת שירות היא הפכה להיות המורה הכי טובה.

אדוני, מאיזה עיר אתה?

אני מעכו.

תספר לנו מה קורה עם הקליטה.

שלום, בוקר טוב. שמי חנוך האוקיפ ואני מעכו. עליתי ב-2013 ואני עובד כמגשר מטעם "שבי ישראל". אני רציתי לספר על עכו. בעכו כרגע הכול טוב, הכול זורם. אבל יש לנו בעיה, ואני לא יודע אם זה בעיה אפילו, בבית הספר לגבי הסעות אולפן לילדים. יש שם שתי קבוצות: האחת, עלתה ב-2013, ואחת ב-2014. לגבי 2014 – זה קצת קשה. יש לנו אולפן ב' מטעם עיריית עכו. הבעיה היחידה שאני רואה היא רק בעניין החינוך בבית הספר. יש לנו מועדונים, אבל זה לא מספיק. אם יהיה עוד אולפן בבית הספר ועוד חוגים אז יהיה יותר מתאים לילדים שלנו בגלל המנטליות. ישנם כמה חוגים, אבל אם היה מישהו שהיה יכול להסביר לילדים על כל החוגים וכמה זה חשוב.

הבעיה שיש לנו היא שאנחנו לא יודעים לאן להגיע. למשל, נניח שיש לאחד פוטנציאל למחשב, אבל הוא בסוף נמצא בעיבוד שבבים. מאוד חשוב שתהיה הכוונה בקריירה וייעוץ לאנשים כי זה מאוד חשוב. זה מאוד יעזור לנו שיהיו דברים כאלה.

האם יש מישהו שמייעץ להם או מכוון אותם במובן התעסוקתי?

לא.

אין. מה מצב הדיור? האם יש להם בעיות? ישנו כאן נציג משרד השיכון ואני רוצה לשאול מה הבעיות בתחום הדיור שיש לכם. האם אתם מקבלים משכנתא וקונים את הדירות או שאתם שוכרים? דירות האם אתם מקבלים סיוע בשכר דירה, האם אתם מקבלים דיור ציבור? אני רוצה לדעת מה המצב.

זה נקודה מאוד חשובה כי שכר הדירה בעכו הוא מאוד גבוה וכולם בשכירות. רוצים עמידר, הרבה משפחות ביקשו עמידר ובעיר קשה למצוא עמידר. כרגע אנחנו מקבלים עזרה ממשרד השיכון והבינוי, אבל יש כמה משפחות שרוצות לקנות דירה, אבל בגלל ה- 30% בשביל המשכנתא - - -

של ההון עצמי.

כן.

אבל אנחנו אמרנו להשוות את זה לתנאים של יוצאי אתיופיה שלא דורשים הון עצמי. ליוצאי אתיופיה יש טבלה לפי גודל משפחה ואין דרישה של הון עצמי מהעולים החדשים. האם אתם מקבלים את זה או לא?

כרגע לא.

הבנתי. אתם רוצים לקנות ואתם כמו כל ישראלי צריכים לפנות לבנק והוא דורש הון עצמי של 25% או 30%, ואין לכם כסף. אתם עובדים ומהעבודה הזו משלמים שכירות. יש מישהו שקיבל דירה מעמידר?

לא, לא קיבלנו. לכן, 20% מהמשפחות עברו למקומות אחרים: לשדרות, למעלות, למגדל העמק.

הבנתי.

אדוני היושב-ראש, האם הנושא של עולי אתיופיה הוא נושא שעלה בחוק או שהוא החלטת ממשלה?

החלטת הממשלה, תקנה. זה לא חוק.

מסקנה ראשונה - נציגת משרד הקליטה עוד לא דיברה, אבל זו היתה אמירה של השר אלקין גם, ואני אומר ברציפות ובהמשכיות של הסיפור. כשהוא סיים ועבר למשרד לירושלים הוא אמר לי שההחלטה היחידה שהוא העביר, וצריך לראות אם זה ברשומות, זה שבני המנשה ייחשבו עולים 15 שנה כמו עולי אתיופיה. אבל היתר, הוא לא התקדם. אמר לי את זה אחר כך גם מי שנבחר אתמול לראש מועצת גוש עציון, העוזר שלו שלמה נאמן שיש לו עכשיו עיסוקים אחרים. זו החלטה ראשונה שאנחנו צריכים לקדם.

אל תעזור להם, אל תיתן להם תשובה. אני רוצה לשמוע מהם. זה דרך בריחה.

זה לא דרך בריחה, זו דרך החלטה שנותנת את הכול כי גם עולה בני המנשה, חוץ מאלה שעולים מהערים ויש להם שפת אם גם אנגלית ובזה מצבם שפיר על יוצאי אתיופיה שהם יותר מהכפרים, מעבר לכך מצבם דומה בהון העצמי ובכל הדברים האחרים, ונכון היה להשוות. זה גם לא מספרים גדולים, זה לא בשמיים, מבחינת החלטת הממשלה.

הצטרף אלינו חבר הכנסת יואל רזבוזוב חבר הוועדה.

הערה קצרה לגבי עכו. באמת הקהילה נקלטה נפלא. אבל כן אני יודע, ובשנה האחרונה אני מקבל עדכונים על כך במערכת החינוך המצב פחות טוב ממה שהיה ויש הדרדרות מסוימת ויש חוסר גדול בשעות תגבור ובתקציבים. אני שומע את זה יותר ויותר. נכון ששנה שעברה בעקבות הוועדה משרד החינוך הקצה 300 שעות תגבור נוספות לכל המוסדות של בני המנשה, אבל זה לא מספיק. זה היה גם אירוע חד-פעמי, כך הבנתי. כלומר, עדיין המסקנה של הוועדה הקודמת לא יושמה באופן מלא ורואים את זה בעוד מקומות, לא בכל המקומות. לאט לאט רואים איזה מסלול של ירידה במוסדות מסוימים בגלל מחסור בתגבור.

הבנתי, תודה רבה.

אני חושב שנתקדם לכיוון משרדי הממשלה. עד עכשיו הבנו את הבעיות. יכול להיות שבעיר אחת יש יותר בעיות ובעיר אחרת יש פחות בעיות. אני מבין שיש בעיות בתחום החינוך כמו: הסעות, חוגים, אולפנים, תגבור. יש בעיות בתחום המגשרים, יש בעיה של עובדים סוציאליים מתוך הקהילה שיכולים לקשר ביניהם. יש בעיה בדיור שהם בכלל לא מקבלים את הזכויות שמקבלים עולי אתיופיה כמו שהחלטנו פה בוועדה.

אני רוצה לפנות עכשיו לפנות למשרדי הממשלה. קודם כל, אני חושב שהמשרד המתכלל בתחום קליטת העלייה זהו משרד הקליטה. אני רוצה שתעדכנו אותנו בדיוק מה הולך במשרד הקליטה בעניין קליטתם של בני המנשה.

שלום לכולם. הישיבה היא באמת חשובה והנושא הוא מאוד מרכזי. שמי ד"ר שרי פייר, אני מנהלת תחום בכיר לחינוך. אני אציג חלק מהנושא ואז אעביר את רשות הדיבור לגברת דלי אלי שהיא מנהלת מחוז הצפון אצלנו.

ראשית, בהמשך למה שאמרת, אכן בני מנשה מוגדרים כעולים עד 15 שנים בארץ, ובמובן זה הם מושווים ליוצאי אתיופיה.

תפרטי לנו במה מתבטאת הזכות ל-15 שנה? האם זה מתבטא בזכויות בעניין הדיור, בעניין השכלה גבוהה, בעניין התעסוקה?

אוקי. אני רוצה, קודם כל, לומר מבחינה כללית. המשרד פרסם מבחן תמיכה לפרויקטור ולתוכניות למען עולים בני המנשה, ומי שהיה זכאי לתבחין זה כל רשות שיש בה לפחות מאה עולים בני מנשה. אנחנו יכולים להגדיר ולבדוק אותם דרך מערכת העולים שלנו. שתי רשויות, מחוץ לצפון, שזה קריית ארבע ושדרות, ושמונה רשויות שהן בצפון: טבריה, מגדל העמק, מעלות תרשיחא, נצרת עילית, עכו , עפולה, צפת וקריית שמונה. לפי המספרים הם מקבלים סיוע לפי מדרגות. אם יש 100 עד 150 בני מנשה ביישוב, הסיוע של משרד הקליטה הוא 100,000 שקל. אם יש 151 עד 180 הסיוע הוא 120,000, ואם יש 180 ומעלה הסיוע הוא 150,000.

בנוסף לכך, יש מטצ'ינג של הרשויות של 10% כשפה אנחנו לקחנו בחשבון שהרשויות הן לא רשויות חזקות. לכן, כשלא כמנהגנו בשאר הפרויקטים אנחנו לא חייבנו רשויות ב-25% מטצ'ינג אלא כולן באופן גורף 10% מטצ'ינג.

הסך הזה של התמיכה מחולק שלפחות 30% מהסכום הזה יהיה לפעילות לפי צורכי הרשות שזה כמובן לא מונע גם שילובם בתקציבים אחרים של המשרד, תקציבים לקליטת עולים בקהילה, ו-70% הוא פרויקטור. אני רוצה להקריא את הגדרת הפרויקטור, זה מאוד חשוב, ואז תבינו כמה זה משמעותי.

סליחה, גברתי. 30,000 לחלק ל-12 לא נותן 2,500 שקל. איך את רוצה שכך פרויקטור יעבוד? את אמרת בעיר שיש בה 100,000.

70% הוא הפרויקטור. זה סיוע של משרד הקליטה והרשות כמובן יכולה להוסיף מכספה.

ציינת שלא מדובר ברשויות חזקות בחלקן.

נכון. לכן, אני אומרת שאנחנו נתנו. המדרגות האלה עלו משנה שעברה. היה בהתחלה 90,000, 110,000, ועכשיו דיברתי על מדרגות גבוהות יותר.

הפרויקטור הוא סוג של מגשר. הוא צריך להיות בקי מאוד בקהילה, דובר את שפתה, את שפת המקור של העולים. הוא צריך להיות בקי במיפוי שלהם ברשות, כולל נתונים דמוגרפים, שירותים מוצעים, ודיברתם פה על ליווי, תוכניות הרשות שהן רלוונטיות לבני הקהילה. הוא צריך במסגרת תפקידם למפות את הצרכים של בני הקהילה, לתכנן את הפעילות, לבצע אותה, להציג תוכניות ולהיות שותף בתוכניות מול ועדת ההיגוי היישובית, וכמובן לפקח ולבקר עליהן.

בכל המקומות, כפי ששמענו פה, חלק מהדוברים הם באמת הפרויקטורים שלנו. אנחנו קוראים לזה פרויקטור, אבל זה מלווה עולים שהוא גם סוג של מגשר במובן הזה שהוא יוצר ומוביל את העולים לכל הרשויות, לכל הבעיות.

להגיד לך שהדברים פותרים את כל הבעיות של בני הקהילה? בהחלט לא. אנחנו באמת רואים בקהילה הרבה מאוד אתגרים. אתן דוגמה. למשל, נוער עולה מתגודד. אנחנו רואים הרבה בני נוער מבני מנשה שמתגודדים. חלק ניכר מבני הנוער הולכים לפנימיות, אבל אלה שנשארים בערים, חלק מהם מתגודד. לכן, אנחנו מצרפים אותם. למשל, בנצרת עילית אנחנו מצרפים אותם לפרויקט "מחוברים" שלנו, ומנסים לעטוף, לזהות אותם גם במקומות ההתגודדות בלילה, להחזיר אותם חזרה לקהילה.

בנוסף, יש לנו את תוכנית פל"א - פעילות לימודית אחרת - בה אנחנו נותנים שבע שעות לימוד בתחומי הליבה או בכל תחום אחר שהרשות מחליטה עליו, ועוד שתי שעות העשרה. אנחנו עושים את זה בפיקוח פדגוגי של משרד החינוך, וכלולים גם בספר התוכניות שלהם.

כל העליות האחרות מוגדרות עד עשר שנים, בני מנשה מוגדרים עד 15 שנים. יוצאי אתיופיה שולבו בפרויקט הלאומי כמו שסוכם.

אני אשמח אם מנהלת המחוז תאמר לגבי האולפן התעסוקתי ולגבי הסוגיות הנוספות.

שלום לכולם, בוקר טוב. כפי ששרי אמרה וחבר הכנסת מוטי יוגב, אכן, הזכאות הוארכה על-פי החלטתו של השר אלקין ל-15 שנה, ובזאת הושוותה לזכאות של יוצאי אתיופיה.

וכמובן בתמיכתה של השרה הנוכחית.

נכון. זה מתבטא בכלל מניפת הסיוע שהמשרד שלנו נותן.

למשל, משרד הקליטה נותן ליוצאי אתיופיה בעניין השכלה גבוהה. האם בני המנשה מקבלים?

הם מקבלים. יש לנו סטודנטים מבני הקהילה שאכן לומדים, ואנחנו מאוד מאוד גאים בהם. הם מקבלים שלוש שנים מלאות של מימון של השכלה גבוהה לתואר ראשון.

אבל שמענו שמשכנתא הם לא מקבלים. למה?

משכנתא הם לא מקבלים. זה לא המנדט של משרד העלייה והקליטה. אבל אני כן יכולה לומר שבקריית שמונה קיבלו עשר משפחות דיור ציבורי, במעלות קיבלו שתי משפחות דיור ציבורי. אנחנו מתייחסים אליהם בזכאות שלהם לדיור ציבור שניתן ממשרד העלייה והקליטה כמו עולי אתיופיה. זאת אומרת, משפחות מרובות ילדים במידה ומתפנה לנו דירה כזו או אחרת ששייכת למשרד העלייה והקליטה, אנחנו בהחלט נותנים. זה כמובן על-פי האפשרויות, על-פי הדירות המתפנות באותם ערים שהם גרים בהם. אבל בהחלט יש לנו את הראייה לצרכים לכיוון הזה, ועד כמה שניתן במידה וזה מתאפשר אז אנחנו כן נותנים. הם נמצאים אצלנו במאגר הממתינים של הזכאים לדיור ציבורי.

גם חיילים יוצאי בני המנשה מקבלים סיוע כמו שמקבלים עולים מאתיופיה. יש את פעילויות התרבות והחינוך כפי ששרי ציינה מהתקציבים שלנו.

בתחום התעסוקה - בכל הערים בצפון עברו בני המנשה קורסים משותפים בתחום CNC לגברים, בתחום של אלקטרוניקה, עיבוד שבבים וכו'. הם עברו קורסים והם עובדים בריתוך, כמו שכתוב, בכל הערים: במעלות, בקריית שמונה, בעכו ובמקומות אחרים. מישהו דיבר פה על הכוונה תעסוקתית. במשרד העלייה והקליטה יש פונקציה ממש ספציפית בדיוק לנושא הזה. לכן, כל מי שצריך יכול לגשת להכוון תעסוקתי. יש לנו פסיכולוגים תעסוקתיים שממומנים על ידנו והם עושים את האבחונים הנדרשים בשביל להתאים לכל אחד את התחום התעסוקתי שאליו הוא יכול לפנות. בנוסף, אנחנו נותנים גם מימון, זה נקרא ואוצ'רים, להכשרה תעסוקתית. העולה יכול, כמו כל עולה מכל מדינת מוצא אחרת, לבחור את תחום הלימודים שהוא רוצה ואנחנו מממנים עד 7,000 שקל לימודים.

אולפנים תעסוקתיים - כן. אחרי שהם מסיימים אולפן הם יכולים ללמוד 150 שעות נוספות באולפן תעסוקתי שכמובן אנחנו מממנים.

האם הם מודעים לכל הזכויות?

לעניין המודעות – קודם כל, בכל הערים יש מגשרים, פרויקטורים, שממומנים על-ידי משרד העלייה והקליטה ומועסקים על-ידי הרשויות.

איך אישרת בקריית שמונה מגשרת שהתנאי הבסיסי של דוברות שפה לא מתקיים בה?

לא היו מועמדים.

לא יכול להיות. אני מאוד מתרשם ממה שאת אומרת, אבל בעיניי זה כשל שצריך היום להסתיים. היא לא מגשרת. אולי היא מקבלת משכורת, אבל היא לא מסוגלת לדבר עם האנשים.

יש כאן גם מגשרת במעלות שהיא לא מדברת קוקית.

היא מדברת עם האנשים יותר טוב.

אני מדבר מהשטח, לא מהמשרד ולא מהכנסת. הייתי בקריית שמונה בשבוע שעבר ואהיה בשבוע הבא.

אנחנו נבדוק את הנושא. אבל בנוהל כתוב שבמידה והרשות מצהירה שהיא לא מוצאת מועמדים מתאימים דוברי השפה אזי המועמד צריך לדעת לתקשר עם העולים.

סליחה, היה שם מגשר של "שבי ישראל". הוא עשה את זה טוב. אם זה לא ישתנה עד שבוע הבא, אני אדאג שיהיה פה דיון דחוף תוך שבועיים. אני אומר לכם את זה חד-משמעית, חריף. לא יעלה על הדעת שתהיה מגשרת דוברת רוסית לבני מנשה שלא יודעים ללכת לקופת חולים, לא יודעים ללכת לבנק ולבית הספר. זה כשל שתפקידך לשנות אותו היום. היום להחזיר את המגשר של בני מנשה. הוא ידע לגשר, הקהילה נהנתה ממנו. אני אומר לכם את זה מהזעקה של השטח. ביום חמישי בשבוע הבא אהיה שם שוב לבדוק את זה שוב. אני אומר את זה חריף משום שפה מציירים את הכול יפה תחת הניאון, ואני אומר לכם שבשטח קשה.

ראשית, אנחנו נבדוק את זה. אבל אנחנו לא בוחרים את האנשים. הרשות אמונה על בחירת האנשים.

אז תגידו לרשות שלא משלמים לגברת הזו, ואני לא נגדה באופן אישי. יכול להיות שהיא מצטיינת, יכול להיות שהיא מעולה. היא לא יכולה לממש את התפקיד. תואר ראשון או תואר שני - לא חשוב. חשוב שאפשר לדבר.

אבל זה בנוסף או שיש מגשר אחד?

יש מגשר אחד.

צריך לראות איזה עולים עלו יותר. היינו עכשיו ביריד עם השרה.

לארצות מוצא אחרות יש מגשרים בשפתם.

יש מגשר. אז צריך להיות מגשר, הוא צודק.

צריך לבדוק מה היה שם בדיוק. אם מגשר עובד מטעם העמותה, מועסק על-ידי העמותה, אנחנו לא יכולים להעסיק אותו. הוא לא יכול להיות מועסק גם מהעמותה וגם אצלנו.

הם נאלצו לסיים את תפקידו.

- - -

רגע, מי אדוני? לחברי כנסת יש פריבילגיה להיכנס. אם תרצה לדבר, ניתן לך זכות דיבור.

אדוני מוטי יוגב, אתה צודק. לא יעלה על הדעת באמת שייקחו מגשר דובר שפה אחרת כשיש מגשר והוא מתאים מבחינת כישורים ומבחינת יכולות וכו', והוא לא עובד בעמותה או לא מועסק על-ידי העמותה. אני אומרת, ונבדוק את זה שוב - כשהוא נבחר אני לא הייתי בתפקיד, אבל זה לא משנה - אנחנו נבחן שהמגשר ההוא לא נבחר בגלל אחת מהסיבות שאני מניתי, ולכן נבחרה מישהי אחרת שהיא דוברת רוסית.

אני לא נגדה, אני בעדה. אבל היא לא מתאימה לתפקיד הזה.

היא לא מתאימה אולי רק בגלל שהיא לא דוברת שפה

נכון, זה הסיפור. זה העיקר, גברתי. אני בכוונה מצייר לך שני ציורים כרגע. כשנרצחה נערה אתיופית בנתניה - זהבה צ'אקו - לפני כשנתיים, הבנו תוך דקה שהעובדת הסוציאלית שהיא לא מבינה כלום, לא יודעת כלום להגיד לאימא, והאימא איימה בעצמה להתאבד, ושהשוטר או השוטרת לא מבינים, כשהשוטר היה גרוע והשוטרת היתה יותר טובה. טרח אז מפקד המחוז ותוך שעתיים היתה בבית שוטרת אתיופית, ותוך שלוש שעות היתה עובדת סוציאלית אתיופית, והצליחו לדבר. הייתי מעורב שם באופן ישיר, לא משנה מאיפה. אי אפשר בלי שפה פשוטה. אני מטפל הבוקר לצורך העניין בעובדת זרה. אם ההיא מדברת אידיש וההיא מדברת רק פיליפינית, זה לא יתחבר. אם יש אנגלית זה יתחבר. זה הדבר הראשון שמאפשר.

אני מסכימה איתך. אנחנו מבינים את זה כמובן במשרד הקליטה, ולכן לכל ארץ מוצא יש מגשר, פרויקטור, דובר השפה שלו.

בתור אחראית על מחוז הצפון אני מבקש ממך טפלי, למשל, בקונקרטיזציה שבקריית שמונה העדה תגיד מי הכי טוב שם ולא העירייה תשים את מי שמתאים לה לתת לו שכר.

יש חוק חובת המכרזים והרשות תבחר.

אבל זה התנאי הראשון. אתם אמרתם: שפה ותואר. השפה זה הדבר הראשון.

תואר לא אמרנו, שפה כן אמרנו.

מה זה חוק חובת המכרזים? גברתי, את דוקטורית. את מבינה מה את אומרת" סליחה, אני רק תואר שני. אבל כשאת אומרת יש חוק חובת המכרזים, אז במכרזים כתוב דובר שפה כדבר ראשון. הייתי יושב-ראש ועדת מכרזים חמש שנים ברשות.

לא על זה אני אומרת. אין שום קשר לזה אם אני כן דוקטורית או לא דוקטורית. אבל אני אומרת שכשאתה אומר לי שהקהילה תגיד מי מתאים - - -

לא, את תבדקי. היא תבדוק. בשביל זה יש לך מנהלת מחוז, אני סומך עליה. אבל שפה זה דבר ראשון. לא יעלה על הדעת שבקריית שמונה ראש העיר יחליט. ואני אוהב את נסים מלכה, ואני משתדל לעשות שם פרויקטורים כי קריית שמונה חשובה לי. אבל לא יעלה על הדעת. הרגולציה צריכה להיכנס פה ולהגיד לו: לא, דובר שפה ומהקהילה.

אנחנו נבדוק את הנושא.

אנחנו נבדוק ספציפית את הנושא הזה.

אני לא פוגע אישית, חס ושלום. אני רק אומר לכם שאתם מציירים פה ורוד מדי, כולל יואל חדד מטבריה, ואני אוהב גם אותו. אל תציירו חלק מדי כי נקרא לכם לפה עוד שבועיים לדיון דחוף.

אובייקטיבית צריך לדעת רק דבר אחד שבמכרזים האלה יש מעט מועמדים.

תרדו לשטח, אתם במשרדים. סליחה על הביטוי, משרד הקליטה. אתם במשרדים, אתם לא בשטח.

אנחנו לגמרי בשטח.

זו האשמה חסרת שחר.

זה לא חסר שחר ביחס לבני מנשה. אתם לא יודעים על מה אתם מדברים. קריית שמונה זה לא רחוק. אני מזמין אותך לנסוע מתי שאת רוצה.

אני רוצה להתמקד דווקא בנושא הזכויות שלהם במשכנתא. אני יודע שמי שקובע את הזכאות, בדרך כלל זה משרד הקליטה בתיאום עם משרד השיכון. אני רוצה לדעת האם היתה להם פגישה עם משרד השיכון בעניין מתן זכויות שוות ליוצאי אתיופיה בעניין המשכנתאות. האם העולים האלה יודעים על הזכויות שלהם?

לגבי האם היתה פגישה או לא - אני לא יודעת. אני יכולה לבדוק עם ההנהלה. לגבי האם הם יודעים את הזכויות שלהם - שוב אני אומרת, אנחנו עובדים מול המגשרים שלנו.

אתם אמרתם להם שיש להם זכויות?

כן, ברור.

התקדמנו, טוב שהשוואתם ל-15 שנים.

זה נמצא באתר? איפה אפשר למצוא את זה?

זה נמצא באתר של משרד העלייה: moia.gov.il.

אני לא הייתי סומך על האתר כי כמה עולים נכנסים לאתר?

נכון.

אם זה דומה לעולי אתיופיה, אני לא יכול לסמוך על אתר אינטרנט.

אבל אנחנו כן מקיימים פגישות, והרשויות יכולות להעיד על כך, עם הפרויקטורים. הם מגיעים אלינו ללשכות.

סליחה שאני מתפרץ עוד פעם. - - - פרויקטור ראשי במשרד שיכול לתרגם את זה שיהיה בקוקית? שיהיה באתר שלכם בקוקית. אשכרה, לא ידעתי מה זה קוקית. חשבתי שזה הרב קוק, לא הבנתי.

בוודאי שעוד לא הגענו לזה.

מה לא "הגענו לזה"? אם יש זכויות לעולים בני מנשה, תתרגמו אותם לקוקית. אם יש זכויות לעולי אתיופיה, תתרגמו אותם לאמהרית. מה הבעיה?

חבר הכנסת מוטי יוגב, בואו נהיה מציאותיים.

1,000 שקל לשנה במשרד.

השפה עוד לא נכנסה למערכת.

כי משרד הקליטה עוד לא הבין שאנחנו כבר שנתיים קולטים פה 50,000 יהודים, 26,000- 32,000 יהודים בשנה. עוד לא התעוררתם, סליחה על הביטוי. זה שאין לכם מספיק כסף ברור לי. אבל אכפתיות, להתעורר, לעשות כל הזמן דיונים. עם מה שיש לעשות הכי טוב שיש. זה 1,000 שקל בשביל לשים מתרגמת של הזכויות, זה הכל.

אני רוצה להתקדם.

לגבי המודעות, והאם הם מכירים את הזכויות או לא - אנחנו מקיימים דיונים ושיחות וישיבות ופגישות בתוך הרשויות. אנחנו כן יורדים לשטח, בניגוד למה שנאמר כאן. אנחנו נמצאים בשטח, נמצאים עם הקהילה, נמצאים כל הזמן עם יד על הדופק עם המגשרים שלנו שהם דוברים את השפה, ודרכם אנחנו מעבירים את מניפת הזכאויות של משרד העלייה והקליטה לקהילה.

המגשרת שלך דוברת רוסית, לא דוברת אמהרית. תבדקי את עצמך גם בטבריה וגם במגדל העמק. בטבריה שמעתי. יש מיכל והיא נהדרת, וגם במגדל העמק יש יוסי.

משרד השיכון, אני רוצה שתעדכנו אותנו לגבי המשכנתאות לעולים בני המנשה.

אנחנו נבדוק ונעדכן.

לא. את משרד הקליטה. סיימנו ואנחנו עכשיו עם משרד השיכון. אני מתקדם. משרד השיכון, בבקשה תעדכנו אותנו איזה זכויות נותנים בעניין משכנתאות, דיור ציבורי, סיוע בשכר דירה.

כמו כל העולים הם רשאים לגשת ולקבל סיוע בשכר דירה ממשרד הקליטה והעלייה כיוון שהם עדיין מוגדרים עולים, כמו שהיא אמרה, 15 שנה ראשונות ולא עשר שנים. מעבר לזה לגבי התוכנית של המשכנתאות - אין לנו כרגע תוכנית של משכנתאות. שמעתי את העניין של חנוך, הבחור מעכו. שמעתי שהוא אמר שדורשים מהם באמת הון עצמי. אני באמת אעשה בדיקה אם אפשר להשוות את זה כמו שאתה ציינת לעולי אתיופיה, שלא ידרשו מהם את ההון העצמי הזה כי זה מקשה וידם לא תהיה משגת בדירה.

למה לא הוצאתם את זה? במשרד הקליטה, כמו ששמענו, כבר התקבלה החלטה באמת להשוות, ומעשית גם משווים את הזכויות. איך זה לא הגיע למשרד השיכון? לעולים חדשים הכי חשובה קורת הגג, ואת זה אני גם יודע מהקהילה שממנה אני בא. המדינה נותנת משכנתא מוגדלת ליוצאי אתיופיה וזו עזרה גדולה ומשמעותית לקהילה. אני רוצה שזה גם יהיה לבני המנשה, זו ההחלטה שקיבלנו. אני שמח שהשר קידם את העניין הזה וגם השרה הנוכחית ממשיכה בזה. למה משרד השיכון לא הגיע ולא אמר לעולים חדשים שיש להם זכויות כמו לעולים יוצאי אתיופיה שלפי הטבלאות זוג פלוס אחד, ארבע, חמש - כל הסכומים ללא שום בקשה של הון עצמי. איך לא הסברתם להם לעולים?

אני באמת מצטער כי אני באמת לא ידעתי על זה לפני כן. כמו שאמרתי, אבקש באמת להשוות את הסיוע, גם על מנת שלא יבקשו מהם הון עצמי וגם שתהיה להם באמת קליטה יותר נעימה. משרד הקליטה, באמת כל התנאים שם כבר הושוו לעולי אתיופיה?

הערכת זכאות, כן.

אנחנו רוצים לקבל. אני מבקש משניכם לשבת. הוועדה מבקשת לקבל תוך שבועיים בכתב שסיכמתם בעניין המשכנתאות. זה חשוב, אני יודע על מה אני מדבר. העולים לא יודעים על הזכויות שלהם. ברגע שהם ידעו, הם יידעו לנצל את זה.

אני רק רוצה לציין שאנחנו כן פועלים למיצוי זכויות, גם עם משרדים וגם עם משרד הרווחה. אנחנו מאוד פועלים למיצוי הזכויות שיגיעו לידי הזכאים, ועולים בפרט.

אני לא מאשים. כנראה שיש פה אי-הבנה בתוך המערכת והנושא נפל בין הכיסאות. זה מה שאני מזהה.

בסדר, אני אבדוק. אני מבין, אנחנו נבדוק את זה

לכן, אני רוצה שתשבו ביחד ותמצאו את הדרך איך אתם מעבירים את המודעות לעולים חדשים. אנחנו רוצים לקבל בכתב.

ברגע שנקבל החלטה נדאג שכמובן משרד הקליטה יהיו מודעים והם יעבירו את זה לעולים.

תודה רבה.

אנחנו פונים עכשיו למשרד החינוך, בבקשה. אני מבקש סליחה, הזמן שלנו רץ. שמעת את הטענות ואת הבעיות ואני לא צריך לחזור עליהן. אני רוצה שתתייחסי.

אכן, שמעתי את הטענות שהועלו כאן. אני רוצה לומר שמשרד החינוך מקצה שעות ותוכניות לתלמידים העולים בני מנשה. אם אתייחס למעלות, במעלות ישנם 27 תלמידים שעלו מ-2008 שהם באמת זכאים לשעות ולתוכניות. הם מקבלים 65 שעות, מתוכן 35 שעות זה סיוע ייחודי לבני מנשה.

בנוסף לזה, יש ברשות מב"סים שהם מובילים בית ספריים בנושא מניעת שימוש בסמים, אלכוהול וטבק. אני יודעת שנעשית שם פעילות מאוד יפה. בנוסף, הם מפעילים פעילות להורים שהתמקדה בתקשורת מיטבית בין הורים למתגברים כדי למנוע התנהגויות סיכון.

לגבי המגשר - אנחנו במטצ'ינג עם הרשות באמת מפעילים את מערך המגשרים. אני יודעת שהיה מגשר, הבנתי שהוא פוטר. הסוגיה הזו הועלתה. אנחנו עומדים על זה שמגשר יהיה דובר השפה, ובתוך הקריטריונים של הקול קורא זה תנאי הכרחי. לבקשה שהיתה להעלות מעבר ל-75% משרה - כמובן שאין אפשרות כי זה בהתאם לקול קורא. אבל כן אם יש צורך ולא מוצאים דובר שפה, כדי שיהיה דובר שפה אנחנו כן פנינו בבקשה להוריד את התנאי לתואר ראשון. כרגע זה ממתין לאישור של ועדת ההקצבות שלנו.

רויטל, שאלה לי אלייך. אני לא יודע אם זו היית את כשהיינו פה בישיבה על עולים אחרים. דובר על עולי צרפת. הסתבר שקושי קיים גם בגני הילדים. אני לא מדבר על מעונות, הם לא שלכם - חבל שלא. אבל בגני ילדים לא הובן הצורך. כשבגני ילדים אין, העלייה לכיתה א' היא בפיגור. כשאחר כך בתיכון אין, הכניסה לצבא היא בקושי. אם אפשר לייצר מחשבה במשרד. הרי מדובר פה בסך הכול על X רשויות, זה לא מיליון רשויות, ומדובר על שנות עלייה. אם ניתן היה או להגדיר שבית הספר גם ייתן דעתו לשניים-שלושה גנים. זה הכול במספרים קטנים, אבל בסוף לתת את הדעת שאותו מגשר ייכנס גם לאחד-שניים גנים שבהם הם נמצאים ותהיה לו שם נגישות. זאת אומרת, היכולת לרכז כוח – להבין שיש בעיה ולתת לה מענה. יכול להיות שזה ילך דרך ועדת השמה או בדרך אחרת, אבל לייצר מענה גם בכיוון הגנים.

בהחלט. המנדט של מגשר זה לעבוד בגילאי 5 עד 18. זה כולל את הגנים.

צריך 4 - היום חוק חינוך חובה. התקדמנו, טרכטנברג עזר לנו.

אוקי, מקבלת. בהחלט זה חלק מהתפקיד שלו. הם נדרשים לטפל גם בגנים מול ההורים.

תציעו את זה, בבקשה. אנחנו למדנו את הבעיה בעולי צרפת. הבעיה שלי היא שכשפותרים את הבעיה עם רופאי השיניים של עולי צרפת, אז הוא שואל מה עם רופאי השיניים של אוקראינה ומה עם רופאי העיניים של עולי צרפת ובני מנשה ואתיופיה. אז תפסיקו להתייחס, בתוך המשרדים אני אומר, באיזשהו חתך לכיסוי לתשובה לזה. תסתכלו רוחבי שהמגשר לבני אותה קהילה ייקח אחריות ואכפתיות גם לגנים, ולבני המנשה במקרה הזה זה במספרים קטנים.

בהחלט, אנחנו גם נבדוק את הדברים.

שמענו מנציגי העולים לגבי העניין של התגבור בבית הספר או בחינוך לא פורמלי, גם הסעות. אני מבין שאמרו להם שאין תקציב איך את מתייחסת לזה? הבנתי את ההתייחסות שלך לגבי המגשרים, אבל גם שם אני חושב שמשרד החינוך צריך לתכנן לטווח ארוך ולהכשיר אנשים מתוך הקהילה כדי שיהיו מגשרים, כדי שיהיו מנחים ומדריכים. צריך להסתכל רחוק. נניח ונקודתית אמרו שמציעים תגבור, הם אומרים לנו שאין תקציב. האם לאגף קליטת עלייה במשרד החינוך יש בעיה של תקציב לקלוט את בני המנשה?

לא.

הנה, יש השוואה של 15 שנה עכשיו.

אם אני דיברתי על זה שהם קיבלו שעות ייחודיות לבני מנשה – 35 שעות ל-27 תלמידים. לא כולם צריכים בדיוק את אותה עזרה וסיוע.

איך את עונה נקודתית לפרויקטור ממגדל העמק שאמר שהוא הלך לבית הספר שם ושהוא רצה לעשות, אבל אמרו לו שאין תקציב לתגבור? מי אמר לך שאין תקציב?

אני יכולה להגיד בדיוק מה קורה במגדל העמק. במגדל העמק יש לנו תשעה תלמידים שהם עולים ותיקים והם מקבלים שם 16 שעות. אז כן יש תמיכה ויש שעות.

אז את לא מקבלת את הטענה.

אני אומרת עובדות. יש שם 16 שעות.

הבנתי. נעבור למשרד הרווחה. שמענו את הבעיה של העובדים הסוציאליים. מה הבעיה שלהם להכשיר עובדים סוציאליים מקרב הקהילה?

אתה בטח יודע שהיה קורס ביוזמת משרד הקליטה שעדיין פועל במכללת אשקלון.

יש תלמידים מקרב בני המנשה?

הם לא הצליחו למצוא, הם חיפשו.

אני מוכרח לומר לכם. אני חייב לברוח, אני צריך להעלות שאילתה במליאה. עוד פעם אשקלון כאשר רוב הקליטה של העלייה של בני המנשה היא בצפון. מדוע משרד החינוך לא יקצה מקומות בצפון?

לא הבנת את השאלה. יש להם קורס במכללת אשקלון.

אבל כל הקליטות החדשות של בני המנשה בעשור האחרון, מ-2006 - 2007, הן בצפון. מוכרחים לתת להם בחיפה או בתל חי או בכל מקום שיש בו מגמה של עבודה סוציאלית.

הם יכולים לעשות הסבה או להיקלט, אין בעיה.

אנחנו מצאנו מועמדים. היה לנו פרויקט עם מכללת צפת, סיימו שלושה. הם כבר עובדים.

תל חי גם יש.

יש היום חמישה בני מנשה עובדים סוציאליים, ואני חושב שיש עוד - - -

אז למה לא מעסיקים אותם?

שניים עובדים בקריית ארבע ברשות המקומית, ואחד אצלנו. יש אחת שעובדת בבית אל ובמקומות נוספים. אבל יש מועמדים. זאת אומרת, כן - צריך לעשות את זה.

תודה.

משרד הבריאות, בבקשה.

תודה וישר כוח על כל הפעילות, גם על הירידה לשטח. אני הייתי שם. אתם שומעים לפי המבטא שלי שאני לא ילידת הארץ וכמה חשוב באמת לרדת לשטח. כנציגת משרד הבריאות אני רוצה להגיד לכם שהמשמעויות מבחינתנו זה צורך בבדיקות סינון, ולעיתים גם טיפול. אני יכולה להגיד מירידה לשטח שיש היענות מאוד גדולה של העולים לבדיקות הסינון וגם לטיפול.

מה שחשוב לי לציין זה שחיוני להסדיר את המעמד של העולים של בני המנשה עם ההגעה לארץ כדי שיהיו להם את הזכויות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

תודה.

יש לנו נציגים מארגון מורשת יהדות הודו. תגידו לנו בקיצור במה אתם יכולים לתרום ואיך אתם מחבקים אותם.

שמי אייזק אבנר, אני יושב-ראש העמותה לשימור מורשת יהדות הודו. אני עולה ותיק בארץ ואני רוצה בכמה מילים לספר לכם שהתרבות של בני מנשה והתרבות של יהדות הודו האחרים היא מאוד דומה, אנשים מאוד שקטים, מאוד נחושים. כל פעם שתשאלו אותם: מה קשה? הם יגידו: לא קשה, אנחנו מסתדרים. אבל כמי שמתחכך איתם ונמצא איתם בהרבה מאוד פעילויות, שותף איתם להרבה מאוד דברים, וכעמותה גם מסייעים להם בביגוד, בריהוט, במחשבים, תרמנו להם משהו כמו 80 מחשבים, יש להם הרבה מאוד בעיות, שפע בעיות בדיור, זכויות. עלו פה הרבה נקודות על זכויות שיש להם, אבל הייתי שמח לראות מספרים, כמה מבני מנשה מנצלים את הזכויות האלה. מגיע להם לימודים, השכלה גבוהה, אבל כמה באמת מנצלים. הם לא מצליחים לעבור פסיכומטרי כי הוא לא תואם את התרבות שלהם. הם לא מצליחים לעבור בגרות כי הם מגיעים לכיתה ט' ו-י' והם לא מצליחים לעמוד במבחנים האלה. זה לא תואם את התרבות שלהם. עם כל זה שנותנים פה הרבה מאוד זכויות, בסוף אנחנו צריכים לדבר במספרים וכמה מהם באמת מנצלים את זה. שם אנחנו נראה שפרומילים מבני המנשה מנצלים את הזכויות האלה כי הם לא יודעים.

יש להם קשיים בקליטה, יש להם קשיים בעבודה. עשו להם קורסי הכשרה ל-CNC, אבל אם נבדוק מה השכר שמקבלים בני המנשה שעובדים ב-CNC בהשוואה לעובדים אחרים בשוק שעובדים ב-CNC, אתם תראו שהשכר שלהם הרבה יותר נמוך רק בגלל שהם עולים חדשים. מענקים שנותנים לעובדים בתחום התעשייה של CNC, בני המנשה לא מקבלים אותם.

בני מנשה אולי זכאים לסיוע בלימודים, אבל בדברים הבסיסיים הם לא מקבלים. אם זה לשלב אותם בקורסי מחשב, לתת קורסי מחשב לאימהות בבית. יש אתר של משרד הקליטה שבו יש את כל הזכויות, אבל הם לא יודעים להיכנס לזה ולא יודעים להסתכל על זה. היום כל משרדי הממשלה עובדים מקוון, ביטוח לאומי. הכול מקוון, אבל הם לא יודעים לעשות את זה מקוון. אז השכר שלהם הוא יותר נמוך, והזכויות שלהם גם אם הן קיימות וגם אם הן נמצאות בהחלטות של הממשלה ובכל המשרדים, זה לא מגיע אליהם. אנחנו צריכים למצוא את הדרך. תודה.

תודה. גם לכם יש אחריות כעולים ותיקים לעזור להם כעולים חדשים. זה מאוד חשוב כדי שהם יתמודדו עם החסמים הבירוקרטים הקיימים.

חד-משמעית, אני מקבל. קודם כל, יש גם עולים משאר קהילות יהדות הודו, ואת התנאים האלה ואת הזכויות האלה צריך גם לתת להם. באים ממדינה שיוקר המחיה בה הוא מאוד זול.

תודה. ישלים בקיצור מר ניסים מוזס, בבקשה.

בהמנון שלנו מדברים על זה שרוצים להיות עם חופשי בארצנו. עשינו שלוש שנים קודם איזשהו הופעה כדי להביא לתודעה את קהילת בני מנשה. היו רקדנים, קנינו - - -, והכול. עשו הופעה מעולה בהוד השרון. רצינו לחזור על כך באשדוד ובשביל זה עשינו את כל המאמצים. אבל לא הגיעו כי קיבלו איום מגורמים שאם הבנות רוקדות. גם בעניין השירה. כתוצאה מכך, הם לא הופיעו.

הם באים לפה וצריך לקבל אותם. אם הוא רוצה להיות דתי, בבקשה. רוצה להיות חילוני - חילוני. שיהיה מה שהוא רוצה, זה עם חופשי. תודה.

יפה. כיוון שזה עם חופשי אנחנו גם לא מתערבים באופן החיים שעולה חדש בוחר .אם הוא רוצה להיות חרדי, דתי ציוני או חילוני, זה זכותו. אנחנו דואגים האם הוא מקבל את הזכויות כאזרח שווה. זה הנקודה שאנחנו דנים בה. כל אחד יחליטו את ההחלטה.

אדוני, אני עצרתי אותך קודם. בתוך הלחץ אתה מוותר? אוקי.

הרב סאקס, בבקשה.

אני שמח על ההזדמנות לדבר. אני מהתנועה המסורתית, ואנחנו כמובן מכבדים את העלייה של כל אחד ואחד שזכאי להיות פה במדינה. אבל אני מצטער קצת לקלקל את המסיבה. עליית אחינו בני מנשה זה עניין יהודי וציוני, ראוי מאוד. אבל יש איפה ואיפה.

אני חושב שחשוב לשאול בוועדה הזו כמה שאלות בסיסיות. משרד הפנים מונע מכל אחד שרוצה להתגייר ומותר רק לאלה שיש להם מספר זהות או אלה שמקבלים אישור מוועדת חריגים. הייתי רוצה לדעת בזה שבני מנשה מגיעים באשרת כניסה של תיירים, האם יש עוד קבוצות חוץ מבני המנשה שמגיעים לארץ כתיירים ומקבלים את הזכות להתגייר פה? זו שאלה ראשונה שחשוב לשאול.

הם לא מגיעים כתיירים.

אני רוצה לגמור ואז אפשר להגיב.

דבר שני, התייעצתי עם משרד הפנים ונודע לי שאלה שמגיעים עכשיו באים כחלק מהמכסה שקבעו בתקופה שסיוון שלום היה שר הפנים, ה -700 אלה. מאז לא קבעו מכסה חדשה. אני רוצה לדעת על בסיס מה מביאים תיירים לארץ לגייר אותם. כמובן עוד פעם אני מברך על אדם רציני ואני שמח שיגיעו אנשים לארץ. אבל אני רוצה לדעת על בסיס מה "שבי ישראל" מביאים אנשים שאין מכסה חדשה מאז.

דבר אחרון, אני חושב שאנחנו חייבים לעשות קצת מחקר פה כי החוק אוסר לתת הטבות תמורת גיור. בארגון "שבי ישראל", לאו דווקא אצל בני מנשה, מציעים ממש הטבות חומרניות, כסף לאדם שמוכן לעבור גיור אורתודוקסי אצלם. אני רוצה להבהיר לאלה שיש להם ספק על מה אני מדבר שאפשר להסתכל בעיתון "הארץ" שיצא דיווח שלם על השחיתות בנושא הזה.

תודה. אני לא נכנס עכשיו אם אתה צודק או לא צודק. אני גם לא רוצה שמישהו אחר יתייחס למה שהעלית כי זה לא נושא הדיון.

אבל אפשר כן לבקש לדעת מי מגיע חוץ מהם באשרת תייר?

הרב, אני רוצה שיהיה ברור. אם אתה רוצה שנקיים את זה, אנחנו נבחן את האפשרות לקיים. אבל היום הדיון הוא על קליטתם ועל שילובם, ולא על דרך עלייתם, איך הם הגיעו לארץ או איך הם מגיעים לארץ. לכן, אני לא רוצה לפתוח את ההצעה שלך ואת הרעיון שלך עכשיו כי אנחנו בשלב סיום הדיון. הוא גם לא קשור לנושא. אבל ההצעה שלך ישנה בפרוטוקול. אנחנו נתייעץ אם נקיים דיון בנושא הזה או לא.

תודה לכל המשתתפים. אנחנו נמשיך לעקוב ונקיים דיון בהמשך עניין שילובם בחברה הישראלית. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10.