הכנסת העשרים
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 168
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ו בכסלו התשע"ז (26 בדצמבר 2016), שעה 11:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 26/12/2016
מעמד דור רביעי לזכאי חוק השבות
פרוטוקול
סדר היום
מעמד דור רביעי לזכאי חוק השבות
מוזמנים
¶
אלכס קושניר - מנכ"ל משרד העלייה והקליטה
עמוס ארבל - מנהל אגף, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
דסי צנגן - עורכת דין, לשכת משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים
ג'ק קורקוס - מנהל תחום זכאות, הסוכנות היהודית
נעמי קסל - עורכת דין, המרכז לסיוע משפטי לעולים, המרכז הרפורמי לדת ומדינה
יעקב ברגיל - חבר הנהלה, מנהל קשרי חוץ - A.D.I.R ISRAEL
אלעד קפלן - עמותת עיתים
אנה בליאסוב - עולה חדשה, אמא של בת דור רביעי, מנהלת פרויקטים
אולגה בקושינסקי - עולה חדשה
קרן פישזון - מנכ"לית
פולינה חסין - עולה חדשה
סעדה יקותיאלי - המשמר החברתי
היו"ר אברהם נגוסה
¶
שלום, בוקר טוב לכולם. אנחנו מתחילים את הדיון. אנחנו נדון בנושא מעמד דור רביעי לזכאי חוק השבות. את הדיון יזמה חברת הכנסת קסניה סבטלובה, חברת ועדה. כולנו יודעים שהילדים שמגיעים הם זכאי חוק השבות, שהם דור רביעי שלא זכאי חוק השבות ויש לנו פה בעיה בעניין של קבלת האזרחות שלהם. היום אנחנו מקיימים את הדיון בעניין זה.
איתנו נמצא גם ח בר הכנסת יואל רזבוזוב, חבר ועדה, מנכ"ל משרד הקליטה, גם עמוס ארבל ממשרד הפנים, מנהל אגף מעמד אישי ומשרדים אחרים. אנחנו רוצים להגיע להסכמה או לסיכום שהדור הרביעי לא צריכים לסבול פה במדינת ישראל. היום הם סובלים, כי הם לא מקבלים בזמן את האזרחות שלהם. זה משפיע על התפקוד של המשפחה של אותם צעירים להתקדם.
לכן אני מאד מודה לחברתי, חברת הכנסת קסניה סבטלובה שיזמה את הדיון הזה. אני מעביר את זכות הדיבור לחברת הכנסת קסניה סבטלובה, יוזמת הדיון, בבקשה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
בוקר טוב לכולם. חג חנוכה שמח וגם חג נובי גוד שמח, הנכנס עלינו לטובה. כובד יושב הראש, אני מודה לך מאד על ההזדמנות לקיים את הדיון החשוב הזה. במהלך השנה האחרונה מגיעות אלי תלונות וחלק מהמתלוננות ומהמתלוננים נמצאים פה איתנו ואני מקווה שגם יזמן להם לדבר ולשטוח את הבעיות ואת הסוגיות שהם מתמודדים איתן.
בשנת 1950 חוקקה מדינת ישראל את חוק השבות, בזכותו כולנו נמצאים כאן, שמגדיר שזכותו של כל יהודי לעלות למדינת ישראל ולארץ ישראל. מאז תוקן חוק השבות בשנת 1970 והתיקון אומר שבעצם מוגדר ששלוש דורות, יהודי, בן של יהודי ונכד של יהודי וכמובן בני הזוג שהם רשאים לעלות על פי חוק השבות לקבל את מלוא הזכויות ולקבל כמובן את האזרחות במדינת ישראל.
אבל מה לעשות עם הילדים הקטנים שמגיעים עם אותם הנכדים, נצר של העם היהודי. האם ניתן בכלל לחשוב שדווקא אנחנו במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, נפריד בין משפחות? נתעלל בילדים האלה, נתעלל גם בהורים שלהם? הרי זה לא יתכן, זה בכלל לא משהו שאנחנו רוצים לחשוב שקיים במדינה שלנו, ויחד עם זאת, אני יכולה להגיד שכבר מזה כמה וכמה שנים, נציגי הדור הרביעי מה שנקרא והמשפחות שלהם, מתמודדים עם קשיים לא פשוטים.
קיים נוהל במשרד הפנים – ואני שמחה לראות את עמוס ארבל פה, כי עברתי על הדיונים של ועדת העלייה והקליטה בשנת 2010, גם אז הסוגיה הזאת נדונה וההליך אומר דבר מאד פשוט. הילדים הקטנים שמגיעים יחד עם ההורים שלהם על פי חוק השבות, מקבלים סטאטוס 5 א', תושב ארעי. בתום שלוש שנים הם אמורים לקבל את האזרחות, בתנאי כמובן שההורים שלהם פונים ומקבלים את הזכות הזאת, רוצים לאזרח אותם. הם אמורים לקבל בלי שום בעיה על פי הנוהל של משרד הפנים את האזרוח והלאה, כבר להיות פה, להצטרף לכלל עם ישראל ולאזרחי מדינת ישראל.
אלא שבשנה האחרונה יש יותר ויותר מקרים שעוברות להן שלוש שנים ומדובר בילדים שחלקם קטינים מאד וחלקם כבר לא כל כך קטנים והם נמצאים בדילמה איומה – מסתיימת התקופה הזאת של השלוש שנים ומה עושים הלאה? מה עושים אחרי זה? אם משרד הפנים לא ממהר לאפשר את האזרוח של אותם ילדים וילדות, שגדלים כאן במדינת ישראל, מתחנכים במערכת החינוך הישראלית ואחרי זה אמורים לשרת בצבא ולהמשיך בחיים שלהם, כמו כל שאר אזרחי ישראל.
לחשוב על זה שחלק מהילדים האלה עלולים למצוא את עצמם כשיימלאו להם 18 וחלקם נושקים ל-18 היום ולא קיבלו עדיין את האזרחות, הם עלולים למצוא את עצמם מחוץ לגבולות של מדינת ישראל, הרחק מהמשפחות שלהם וחלקם אפילו במצב שיכולים לגייס אותם לצבא זר של אותן מדינות שהם והוריהם עזבו כבר מזה כמה שנים. זה מצב אבסורדי ואני מאד מקווה שאנחנו בסיוע שלך, כבוד יושב הראש ושכל כל המשרדים שנוכחים פה, נוכל לפתור את הבעיה הזאת, להבין מדוע פתאום יש איזה שהוא מבוי סתום מבחינת המשפחות האלה, שפתאום עברו תהליכים, ידעו שזה המסלול שמחכה להם, פתאום נתקעו באיזה שהוא מבוי סתום שהם לא יכולים לצאת ממנו והם לא יודעים מה אשמתם והם לא יודעים גם מה הסיבה לכך.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. אנחנו נשמע על ההיבט המשפטי החוקי מהיועצת המשפטית של הוועדה, עורכת הדין מרב תורג'מן, בבקשה.
מרב תורג'מן
¶
האמת שאת רוב הדברים כבר ציינה חברת הכנסת סבטלובה, שאני רואה שעשתה עבודה משפטית להתחקות אחר התיקונים של החוק. אז באמת כמו שציינה חברת הכנסת, החוק הזה חוקק בשנות ה-50. בשנת 1970 הגישה הממשלה הצעת חוק ובה תיקון לסעיף זכויות בני משפחה. התיקון כלל רק ילד ובן זוגו. זאת אומרת רק דור שני למעשה ואפילו לא את הדור השלישי. הדור השלישי הוסף באמת בהליכי החקיקה בין הקריאה הראשונה לבין קריאה השנייה והשלישית, ושם הוסיפו את נכדו והוסיפו גם את בן זוגו של נכדו של אותו זכאי חוק השבות.
הוצאתי גם דברי ההסבר, בעצם לא דברי ההסבר, דברי הכנסת מהמליאה, בעת חקיקת החוק לקריאה שנייה ושלישית ונכתב כאן שבעצם איפה שהוא היה צריך לשים את הגבול. מי שהציג את החוק היה יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ישראל שלמה בן מאיר והוא אמר בסוף דבריו שהוא מסיר את ההסתייגות שלו להסיר את בן זוגו של הנכד. הממשלה הציעה שזכויות אלה יינתנו לבן זוג, לילד ובן זוג וכן לנכד של יהודי. הכוונה הייתה שמוכרחים באיזה שהוא מקום למתוח קו וקו זה נמתח לגבי הנכד. בכל זאת היה הרוב בוועדה סבור שיש להוסיף גם את בן זוגו של הנכד. זה ככה אנקדוטה היסטורית לסעיף הזה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. נשמע את מנכ"ל משרד הקליטה, מר אלכס קושנר. אני בטוח שגם אתה, מתוקף תפקידך, היית ברוסיה בנושא עלייה כנתיב?
אלכס קושניר
¶
כן, אני רק רוצה לעדכן בכמה נתונים חשובים. אז קודם כל כמובן שכמשרד העלייה והקליטה אנחנו פועלים מכוח החוק ואנחנו מכירים במשפחות שמגיעות דור שלישי עם קטינים שהם דור רביעי והם מקבלים את כלל הזכויות כעולים. כראש נתיב אני יכול להגיד לכם שאנחנו מתמודדים עם הבעיה הזאת במעמד נתינת האשרות ואני יכול להגיד לכם שיש לנו סטטיסטיקה ו-5.5% מכלל מקבלי האשרות בעצם באים עם קטינים של דור רביעי.
זאת אומרת הבעיה שחברת הכנסת סבטלובה הציגה היא בעיה באמת רצינית, שדורשת טיפול, כי בסופו של דבר אנשים מגיעים לארץ – הקטינים, הילדים - גדלים במדינת ישראל ובסופו של דבר המעמד שלהם לא ברור והם חיים באי ודאות.
לבקשת השרה אני יכול לעדכן אתכם שאתמול בישיבת הממשלה הנושא הזה עלה גם. השרה העלתה את הנושא הזה וראש הממשלה ביקש מידע נוסף על מנת ללמוד את הנושא ולנסות לפעול בשביל לשנות את זה ולאפשר לאנשים בעצם לקבל את מלוא הזכויות שמגיעות להם.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. אני רוצה לספר לכם על מקרה שאני נתקלתי בו לפני כמה שנים, על ילד שעלה עם ההורים שלו. ההורים שלו עלו מאתיופיה על פי חוק השבות כנכדים ליהודים והילד עלה עם ההורים כמובן על פי חוק הכניסה או 5 א' והילד גדל פה. אחרי גיל 18 הוא הלך להצביע בבחירות ואמרו לו אתה לא אזרח, אתה לא יכול להצביע. הוא הגיע אלי ולא יכולתי לעזור לו. זה המקרה שאני מכיר באופן אישי ואני בטוח שיש גם אחרים שגדלים ככה, ללא זכות, ללא מעמד במדינת ישראל ובסופו של דבר זה גם פוגע בהם מבחינה נפשית וזה מאד מאד מזיק.
לכן אנחנו לא מחפשים אשמים והמטרה פה היא איך אנחנו מקדמים כדי שהם יקבלו את האזרחות בזמן. זה כל העניין. אני חושב שלפני שאני אפנה למשרד הפנים בעניין הזה, נשמע כמה מקרים מהאנשים שנמצאים פה. אנה בליאסוב, בבקשה.
אנה בליאסוב
¶
שלום, שמי אנה בליאסוב, אני עולה חדשה מרוסיה. אני כבר 4 שנים פה ויש לי בת, היא ילדה בת 7 עכשיו. עליתי איתה. אני חד הורית. רוב החיים שלה היא חיה פה. היא מקבלת אותו חינוך כמו כל ילדי ישראל. היא חוגגת אותם חגים, היא שרה אותם שירים, היא אפילו חושבת בעברית. היא חושבת ומרגישה כישראלית. היא מדברת עברית יותר טוב ממני. היא קוראת את אותם ספרים והיא חולמת על שירות בצבא. כבר עכשיו, כשהיא רק בת 7 אני מאד דואגת, זה מלחיץ אותי מה יהיה כשהיא תהיה בת 18 או אפילו לפני זה. זה שהמעמד שלה הוא לא כל כך ברור, אם יקרה משהו איתי, מה יהיה איתה? כי מה, לא לשלוח אותה בחזרה לרוסיה כי אין לה אזרחות, כי היא לא אזרחית ישראל? אז מה לעשות עם ילדה שאין לה הורים?
דווקא בגלל שהיא גדלה פה והיא לא כל כך בתרבות של רוסיה, אין לה שם אף אחד ואני מאד מקווה שהיום אנחנו נעשה משהו, נחליט או לפחות נתחיל לחשוב על הילדים שלנו, כי אנחנו כן מבינים שזאת איזו שהיא שרשרת שמתי שהוא, באיזה שהוא שלב צריכה להסתיים, אבל השרשרת הזאת לא צריכה להסתיים על הילדים הקטנים שגדלו פה בארץ ומדברים בערבית יותר טוב מכל שפה אחרת. אז בבקשה תעזרו לנו.
אנה בליאסוב
¶
בפברואר? כי יש כל כך הרבה מקרים עכשיו שילדים כאלה מקבלים ויזה לעוד שנה ועוד שנה ועוד שנה ואני חושבת שצריך לעשות משהו כבר עכשיו. אני לא רוצה לחכות עד שאני אקבל את ה - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
את אומרת שאתן ארבע שנים בארץ, אז השאלה היא למה אחרי שלוש שנים כבר לא הושלם התהליך הזה?
אנה בליאסוב
¶
לא, זה בגלל איזה שהן סיבות אישיות, כי אני עברתי לתל אביב ואז אמרו לי תבואי אחרי קצת זמן.
אנה בליאסוב
¶
אבל לפי הסטטיסטיקה, כשאני רואה שיש כל כך הרבה מקרים שהם לא מקבלים בזמן את האזרחות אני כבר עכשיו דואגת.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
לא, אבל אם לא ביקשת, את אומרת שאת לא הגשת בקשה. החוק מחייב שההורים יגישו בקשה לילדים שלהם שיקבלו אחרי שלוש שנים. אני שאלתי האם את עשית את זה?
אנה בליאסוב
¶
כרגע עוד לא עשיתי. היה לי תור דווקא למשרד הפנים, אבל דווקא ביום הזה הייתה להם שביתה ואז לא הגענו ונתנו לנו תור רק לתחילת פברואר.
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
אני רק רוצה להבין. אני מבין שהתהליך הוא שלוש שנים ואין בעיה עם סעיף א' 5, זה אותן זכויות והכל. החשש של ההורים שאם חס וחלילה יקרה להם משהו אז הילד יכול להישאר בלי המעמד. השאלה אם אפשר לעשות פה איזה שהוא הליך במקרה, כי זה החשש של ההורים, ממה שאני מבין, כי אחרת אין שום בעיה, כי כולם בסוף מקבלים עד גיל 18. כולם מקבלים אזרחות ואין שום בעיה.
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
נשמע. יכול להיות שיש סיפורים חריגים ויוצאי דופן. אני טיפלתי בהמון מקרים ואני כן יודע, לפחות בכל מה שהגיע לשולחן שלי, לא הייתה שום בעיה, אבל כמו שאמרתי, את החשש הזה צריך לבדוק. אני חושב שכאן דווקא אפשר לפתור ולעזור באמת.
אולגה בקושינסקי
¶
אולגה בקושינסקי, שלום. עליתי לפני שנתיים, אבל עדיין אני לא מדברת כל כך טוב עברית, מפני שאני עובדת בערוץ טלוויזיה רוסי. סליחה. אבל קרן יכולה לעזור לי.
קרן פישזון
¶
(מתרגמת לעברית את דבריה של אולגה בקושינסקי) אני אם חד הורית, יש לי בת בת 16. מרכז החיים שלנו בארץ. מכרתי את הדירה שלי ברוסיה וקניתי דירה בחיפה. אין לי שום קשר עם רוסיה, לא דירה, לא עבודה, לא הכנסות וגם אין לי קרובי משפחה שם. אני חוששת מהחששות שגם לפני זה העלו, שאם פתאום יקרה לי משהו, עד 120, אבל בכל זאת. הבת שלי מקבלת פה השכלה בעברית לפי תכנית הלימודים הישראלית. עוד במדינת המוצא שלי, עוד שם ידעתי שאני אהיה פה שלוש שנים על פי הוויזה 5 א'.
עכשיו כשנשארו לה 8 חודשים לפני שהיא צריכה להגיש בקשה לאזרחות, הרבה חברים שלה שיש להם את אותה בעיה, חברים שלה שהיו אמורים לקבל את האזרחות, במקום לקבל אזרחות האריכו להם את 5 א'.
חוץ מזה אני עיתונאית שמקבלת הרבה פניות ציבור. וזה לא מקרה בודד. שני שלישים מהמקרים לא מקבלים אזרחות, אלא הארכה של 5 א'. בשבילי זה סיוט כי את העתיד שלי ושל הבת שלי אני רואה פה. עולים גם לבת שלי כל מיני סיוטים כמו שפתאום היא לא תתגייס, פתאום היא תצטרך לחזור לשם. כל מיני דברים שהם מאד פוגעים.
קרן פישזון
¶
כן, בדיוק רציתי לגשת אליך כי אני לא נרשמתי, אבל התברר שכן. אני מנכ"לית עמותת מאיר משפחה ופונים אלי גם אנשים, אבל המצב של האנשים שפונים אלי הוא הרבה יותר קשה. יש לי שני סיפורים שאני רוצה להעלות כדי להראות מה בדיוק העניין. הסיפורים שלהם זה ילדים שנולדו שם וכל מייני בקשות מסוג של תוותרו על האזרחות של מדינת המוצא, זה עוד יכול לעלות על הסדר. גם זו בעיה. אני חושבת שצריך להעלות גם מה הסדר של ביטול האזרחות השנייה, אבל יש ילדים שנולדו פה. פנתה אלי אמא שהיא דור שלישי ונולד לה פה תינוק.
קרן פישזון
¶
הוא נולד פה מביטוח לאומי, יש לי מכתבים. זה דברים חדשים ואני יכולה מולכם להעלות, זה לא המצאה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
קרן, השאלה שלי היא האם ההורים של התינוק, ההורים של הילד שנולד בישראל הם אזרחי מדנית ישראל, האם הם נדרשו לוותר על האזרחות שלהם והאם הם ויתרו או לא?
עמוס ארבל
¶
היות והיא נכד, האמא של הילד, אז היא לא ויתרה. היא באה לישראל ואחרי שהיא הגיעה לכאן, אחרי שבועיים נולד ילד כאן, הילד באותו יום הוא אזרח ישראלי. הוא לא מוותר ולא שום דבר ולא צריך טובות של אף אחד. הוא ילד לאזרח ישראלי, כמו הילד שלי וכמו הילד לך ונגמר העניין. בואו לא נערבב.
קרן פישזון
¶
כמו הסיפור שלה עם התינוק ושוב פעם אני חוזרת ואומרת זה המקרה. המקרה השני הוא שמדובר בכלל על ילד בן 10, שעדיין אין לו אזרחות ישראלית, למרות שהוא נולד פה ואמא שלו היא דור רביעי והוא נולד פה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
רגע, רגע. בואו נעשה סדר בעניין. האם האמא עולה חדשה או עובדת זרה? אם היא עובדת זרה זה שונה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
בסדר, היא דור רביעי. אני רוצה לדעת מה מעמדה פה בארץ. האם היא תיירת או היא הגיעה לפה כעולה חדשה, זה מה שרציתי להבין.
קרן פישזון
¶
ו - - - אז למה לא יכול לבטל אזרחות של מדינה - - - הוא לא היה שם, כי לא ניתן לבטל שום דבר. אז חי ילד בן 10 שהוא לא אזרח של שום מדינה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אם היא שרתה, היא אזרחית, אוקיי? אז אם היא אזרחית, אוטומטית, גם הילד שנולד פה אזרח. אז מה הבעיה פה?
סעדה יקותיאלי
¶
השאלה אם כל הנתונים שהבאת פה נתונים, כי זה לא יכול להיות. היא שרתה בצבא, היא אזרחית ישראלית, כל הזכויות הן גם על הילד שלה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
את עונה לה ואת סותרת את דבריה, יכול להיות שהם נכונים, לא נכונים, אבל לא לך להחליט.
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
אדוני יושב הראש, יש לי הצעה. המקרים שעולים פה, אין הרבה מקרים כאלה, זה דברים נקודתיים. גם אין פה נתונים מדויקים. אנחנו נשמח לעזור, תפני אותם אלינו ואנחנו ננסה לפתור. זו לא בעיה כוללת.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
רק רגע, אני רוצה שנשים את הדברים על מסלול הדיון. אנחנו רוצים להבין, אחרי שלוש שנים, אם מישהו לא מקבל את השירות כראוי, אז אני שואל אם יש מישהו שהגיש את הבקשה לאזרחות של הילדים שלו ונדחה או שסבל מבירוקרטיה של משרד הפנים, שלפי הנוהל שמעל 3 שנים. גברת, אני מבין את מה שאת אמרת, אבל זה עוד לא שלוש שנים. אני בטוח שעוד לא הגשת את הבקשה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אוקיי. אז אני רוצה לדעת אם יש פה מישהו ששלוש שנים הגיש את הבקשה ומשרד הפנים לא מטפל. יש מישהו? אוקיי, הבנתי. בבקשה.
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
אין ספק שיש מקרים, כמו שאני אומר, אם זה מקרים בודדים של דור רביעי שיכול להיות שהיא עשתה צבא ודור חמישי, זה מבחינתי מקרה בודד. אם יש כאלה, אפשר ל - - -
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
ממה שאני שומע אני כן מזהה כאן בעיה, לפחות לפי מה שנראה לי, שקודם כל שלוש שנים – למה כל שנה צריך לבוא. אני לא רואה פה את ההיגיון. אפשר פעם אחת לעשות את זה, כי הילדים גדלים פה והם דור רביעי וכנראה הם יקבלו אזרחות בכל מקרה עד הצבא, אז למה לטרטר אותם?
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
כן, לא צריך. למה כל שנה? אני חושב שזה בתקנות של השר או אצלכם. אני לא רואה פה - - -
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
זה תקנות ואני חושבת שמקרים ופניות שהגיעו הגיעו בכמויות. לא כולם רוצים להיחשף פה ויש פה חלק שמפחד שזה יפגע בהם – ההופעה בוועדה תפגע בהם ובילדיהם מבחינת האפשרות העתידית לקבל את הזכויות שלהם. מה שחשוב - - -
יואל רזבוזוב (יש עתיד)
¶
רגע, גם אני לא סיימתי ונכנסת לי באמצע הדברים. אמרתי דבר אחד, והדבר השני זה ההורים שחוששים שאם חס וחלילה יקרה להם משהו, הילדים שלהם פשוט יגורשו. אז זה שני ניואנסים שאני מציע ואני חושב שאפשר לטפל.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
יש פה עניין שהוא הרבה יותר חשוב. אני חושבת שאנחנו כוועדה יכולים לבקש מידע, קודם כל שיהיו לנו נתונים. קודם כל נתחיל מנתונים – לכמה מהילדים של הדור הרביעי האריכו את א' 5 מעבר לשלוש שנים, שזה כאילו על פי התקנות. אנחנו רוצים לדעת בשנה שנתיים האחרונות, כי יש פה עדויות רבות והבקשות האלה זורמות, על כך שיש התעמרות מהבחינה הזאת שלא נותנים את האזרחות אלא ממשיכים את אותו סטאטוס של 5 א'. אנחנו רוצים לדעת בכמה מקרים מדובר, לכמה האריכו, מאיזו סיבה בעצם זה קרה, למה הם לא עברו את התהליך הזה של התאזרחות ואיך אנחנו נוכל משם לעזור לאנשים האלה לעבור עם ילדיהם את התהליך של ההתאזרחות ולסיים את הבעיה.
כמובן בירוקרטיה כדאי לבטל. אני יודעת שזה גם נדון אז, בשנת 2010 בישיבה ואמרו שבתקנות לא ניתן לשנות את זה. אם ניתן, אנחנו נשמח שתשתפו איתנו פעולה ותפטרו את האנשים האלה, שהם עולים חדשים וגם ככה עוברים קשיי התאקלמות ולא קל להם עם השפה והכל, תפטרו אותם מהצורך הזה להופיע כל שנה בפני גורמים בירוקרטים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. יש לך מה להשלים? אני רוצה לתת לעורכת הדין נעמי קסל מהמרכז הרפורמי לדעת ומדינה. אנחנו נשמע אותך ואז נעבור לעורכת הדין, בבקשה.
פולינה חסין
¶
שלום, שמי פולינה, אני עולה חדשה, בדיוק שלוש שנים פה בארץ. יש לי בן בן 17. הוא הגיע בן 14 ועכשיו יש לנו בעיה, כי אנחנו נתנו מסמכים למשרד הפנים לאזרחות, אבל אני לא יודעת מתי אנחנו נקבל תשובה.
פולינה חסין
¶
תסלחו לי, אני מתרגשת מאד. יש בעיה. האם הוא יקבל למשל סטאטוס תושב קבע ויוכל ללכת להתגייס לצבא? אחר כך - - -
פולינה חסין
¶
לא, עכשיו 17, אבל אחרי גיל 18 הוא לא יוכל לקבל אזרחות ישראלית כי במצב הזה הוא יצטרך לוותר על אזרחות ברוסיה, ורוסיה לא תסכים לזה. לפני הוא התגייס לצבא הרוסי. מה אנחנו יכולים לעשות?
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
ילד כזה, אם הוא חוזר לרוסיה, אני רק סתם מעירה לכם על מצב היפותטי, אם הוא חוזר לרוסיה ומגייסים אותו לצבא, יכולים לשלוח אותו להילחם בסוריה היום, במצב הזה. וזה משהו מאד ממשי.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
בואו, בואו, סליחה, יש פה סדר. אתם דיברתם, הבנו את המקרים, בואו נשמע את עורכת הדין נעמי קסל, שהיא מטפל במקרים האלה, בבקשה.
נעמי קסל
¶
שלום, תודה כבוד יושב הראש. אני רוצה לחדד איפה יש עוד בעיה בנושא הזה ואנחנו מטפלים בהרבה מקרים כאלה של דור רביעי. פה יושבים אנשים שדווקא יודעים את הזכויות שלהם. זאת אומרת יודעים שהם צריכים להאריך כל שנה ובתום שלוש שנים הם יכולים להגיש בקשה לאזרחות. אבל לצערי, ואנחנו נתקלים בזה פעם אחת פעם, יש הרבה מאד עולים שלא יודעים. הילד נרשם בתעודת הזהות. נכון שהיום בתעודות הזהות החדשות כן כתוב איזה מעמד הוא מקבל בספח, אבל זה עולים חדשים, הם לא יודעים את זה. הם לא יודעים לבוא ולהאריך והרבה פעמים הילד מגיע לגיל 16, כשהוא צריך לקבל תעודת זהות או לגיל 18, ופתאום רגע, בכלל לא הארכתם את המעמד. הוא מגיע לגיל 18 ואז הוא נדרש לוותר על אזרחות זרה למרות שהוא חי פה מגיל 7. יש לנו הרבה מאד מקרים כאלה, שאנשים באים פתאום בגיל 18 – לא ידענו בכלל שאנחנו צריכים להאריך.
אני חושבת שהפתרון לזה, וקודם כל הפתרון לכל הסוגיה הזו הוא שאנשים יקבלו אזרחות ישראלית מכוח חוק הכניסה, מכוח חוק האזרחות, כשהם עולים עם ההורים שלהם. אני חושבת שזה כן נכנס בתכלית חוק השבות, כי הנכדים לא היו עולים לארץ אם הם לא היו יכולים להביא את ילדיהם הקטינים, ולכן זה כן נכנס בתכלית חוק השבות. אבל אם רשות האוכלוסין מתעקשת להמשיך עם הנוהל שקיים, של להאריך שלוש שנים א' 5 ואז בקשה לקבע או לאזרחות, אז שיהיה איזה שהוא דף הסבר שמחולק במשרד הקליטה, במשרד הפנים, בסוכנות. אני מוכנה אישית לכתוב ולהעביר דוגמא, שיהיה מתורגם, שאנשים יידעו את הזכויות שלהם ושלא יגיע למצב כזה שבגיל 18 פתאום, אוי, עכשיו אתה צריך לוותר על אזרחות, אתה לא מתגייס לצבא, וזו בעיה.
הדבר השני זה קטינים שמגיעים לפה בגיל 16 נגיד, ואז הם צריכים שלוש שנים להיות ב-א' 5. זה אומר שהם לא יתגייסו לצבא ויש לנו מקרים כאלה. גם לזה יש פתרון, כמובן הפתרון הוא להעניק אזרחות קודם, אבל אם לא, הפתרון לזה הוא שמשרד הפנים – והוא עושה את זה – אבל זה מאד קשה להגיע לשלם – ייתן לאותם ילדים מכתב שאם הצבא יהיה מוכן לגייס אותם – משרד הפנים מוכן לגיוסם. זה קרה במקרים, אבל זה קורה רק כשמגיעים ומצליחים להגיע. קיבלנו בעבר מכתבים כאלה, אבל זה רק דרך עורך דין או פנייה לחבר כנסת או לחץ כלשהו.
אין סיבה לפגוע בהשתלבות של הילדים האלה, ולכן אני חושבת שמכתב כזה שאוטומטית ניתן לאנשים שפונים שבגיל 16, מכתב שאם הצבא יסכים לגייס אותם, אז למשרד הפנים אין התנגדות לגיוסם, מכתב כזה יעזור לאותם ילדים להתגייס ויש מקרים שזה קרה, זה רק לא אוטומטי.
מרב תורג'מן
¶
זה נשמע שזה לא דרך המלך. זאת אומרת אני ממש לא מצליחה להבין איך על סמך של משרד הפנים והצבא אפשר לגייס, על אף ההוראות של חוק הגיוס. אני לא מצליחה להבין איך הדברים האלה מתקיימים.
נעמי קסל
¶
אני מסכימה איתך, אבל אני אומרת לך שזה קורה. הפתרון לזה הוא לתת לילדים, לפני שהם מגיעים לגיל 18, אזרחות או לפחות קבע. לסבר את האוזן, בעבר, לפני הנוהל הזה, לפני נוהל נינים, לקטינים נלווים, היה ניתן להם קבע. לא א' 5 שלוש שנים, זה היה ניתן בעבר שהיה ניתן קבע. זאת אומרת זה אפשרי. זה שעכשיו הנוהל קובע 3 שנים א' 5, בסדר. קבע - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
ברור, ברור, הבנו. הנקודה ברורה. עמוס, אני מקווה שאתה רושם את כל הדברים שעולים פה.
נעמי קסל
¶
אני רק רוצה להדגיש לגבי קבע – קבע הוא מעמד בעייתי בגלל שאם אני אומרת על משפחות שלא יודעות ומקבלות קבע וזה ועוזבות, ועכשיו אחרי 7 שנים פקע הקבע והקטין לא יכול לחזור. לא אם הוא משרת בצבא - - -
נעמי קסל
¶
לא, לא בנקודה זו. אבל אני אומרת הפתרון לזה הוא לא לתת קבע לקטינים האלה, אלא או אזרחות או לתקן את הדברים האלה. תודה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה, תודה. אנחנו נשמע ממשרד הפנים את השאלה. לפני שמשרד הפנים יענה, אדוני המנכ"ל, אני רוצה לשאול אותך. פה יש בעיה גם שהעולים לא יודעים או לא באים לבקש, אז משרד הקליטה מה הוא עושה כדי להביא לידיעת העולים החדשים? האם אתם מחלקים פליירים או חוברת כדי שהם ידעו לבוא בזמן?
אלכס קושניר
¶
חשוב להבין מה התפקיד גם של נתיב, כגוף שמנפיק אשרות בחו"ל, באזור ברית המועצות לשעבר וגם משרד הקליטה. קודם כל נתיב פועל לפי המנדט שניתן לו ואנחנו בעצם הזרוע הביצועית של לשכת האוכלוסין, ושם אנחנו מנפיקים את האשרות. אני לא הייתי מודע לבעיה של הנגשת המידע. אני רשמתי את זה לעצמי ואנחנו נטפל בזה גם בנתיב וגם במשרד העלייה והקליטה. אני מאמין שאנחנו נבנה כמובן את התהליך, אבל אנחנו נסב את תשומת ליבם של העולים וברגע שהם מגיעים ללשכות שלנו במשרד העלייה והקליטה אנחנו נסב את תשומת ליבם למעמדם גם של ההורים וגם של הילדים, במידה ואנחנו רואים שהאשרה היא אשרה לדור רביעי. אנחנו נעשה את זה בהחלט.
פולינה חסין
¶
סליחה, יש לי דוגמא. בדיוק אחרי עלייה, פעם ראשונה שאלתי בשדה התעופה את הפקיד, אמרתי לו יש לי ילד, ויזה א' 5', מה אני צריכה לעשות עכשיו? שום דבר. הכל בסדר. ילד בבית ספר, אני מקבלת סל קליטה ועוד פעם שאלתי במשרד הקליטה מה אני צריכה לעשות. שום דבר. רק אחרי 4 חודשים הלכתי למשרד הפנים לקבל תעודת מעבר ושם שמעתי שהילד שלי נגד החוק בארץ.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
שעכשיו יהיה תיקון. אני מקווה שהמנכ"ל יעביר את כל ההוראות לכל הדרגים של הצוות במשרד הקליטה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
כן. זה חשוב מאד, קודם כל. עכשיו נפנה למשרד הפנים, לרשות האוכלוסין. אני חותם על ההצעות של עורכת הדין נעמי. קודם כל שיודעים מאלה יודעים שהילדים האלה יהיו אזרחי ישראל. למה בזמן שהעולים עולים ומקבלים אזרחים אוטומטית מכוח חוב השבות, משרד הפנים לא יכול לתת להם אזרחות? אולי אם צריך זמן חצי שנה או מקסימום שנה, לתת להם את האזרחות. מה הבעיה? למה צריך לחכות שלוש שנים? זה אחד, האם ניתן לשנות את זה?
הדבר השני, מה לדעתכם אנחנו כחברי כנסת יכולים לעשות כדי לקדם את הנושא הזה, אם זה לא תלוי בכם. אם זה תלוי בשר, אז אנחנו נפנה גם לשר. אנחנו נשמח שתשתפו אותנו בבעיות ובדילמות שיש לכם ברשות האוכלוסין.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
שאלה אחרונה. האם זה נכון שבשנה האחרונה נוצר איזה שהוא פקק וכפי שאנחנו שומעים פה מעדויות של אנשים שמטפלים, יותר ויותר עולים נדחים, הילדים שלהם נדחים והסטאטוס מוארך של 5, ולא עוברים את תהליך ההתאזרחות ואם כן, אז למה.
עמוס ארבל
¶
טוב, אדוני יושב הראש, ראשית, לפני שאני אתייחס עניינית, חברת הכנסת השתמשה בשתי מילים די לא מכובדת – התעללות והתעמרות. ראשית, אם רוצים להשתמש במילים האלה, אז צריך אולי להביא דוגמאות מהשטח ועל סמך סיפורים, עם כל הכבוד למציאות שאנשים פה מעלים, אי אפשר להסיק מזה שהייתה התעללות והתעמרות באנשים.
אנחנו מטפלים בעולים חדשים, אנחנו עושים הכל עם כל מי שצריך בלשכות שלנו, כדי לטפל באזרחים, בתושבים, בזרים, בכל מי שצריך, בצורה מכובדת, נאותה, בצורה איכותית. גם אצלנו יש טעויות. יש מקרים פרטניים שהם לא בסדר, אבל כמו כל מערכת גדולה, בטח ובטח אין איזו שהיא מדיניות או איזו שהיא חשיבה או הכוונה להתעללות והתעמרות, לא בעולה חדש, לא בדור הרביעי ולא בדור השביעי.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
סליחה, כחברת כנסת יש לי זכות לקריאת ביניים. ואני יכולה להגיד לך שזה שאין לכם מדיניות להתעמרות, זה וואלה, אנחנו צריכים להודות לאלוהים כל יום על זה. תודה.
עמוס ארבל
¶
לא, אני אכבד אותך מאד, רק אני אזהר מלהשתמש במילים התעמרות והתעללות, על סמך מידע שהציבור נותן. אוקיי? צריך אולי גם לשמוע את הצד השני לפני שמשתמשים במילים שכאלה, חד משמעויות ובוטות.
עמוס ארבל
¶
טוב, אני רוצה להתייחס עניינית. אם הדיון הוא ברמה המהותית שלו, ברמה העקרונית שלו, אז אפשר לעשות דיון למה לא להרחיב את חוק השבות לדור רביעי, שזה דיון אחר, שזה הכנסת.
עמוס ארבל
¶
זמן קצר, שנה, זה לא חשוב. אני מעלה את זה כאן, שנייה רגע, ברשותך. או שאנחנו רוצים לדון במקרים פרטניים, שגם הם חשובים ולקחת אותם וללמוד מהם ולראות איך אפשר לתקן. זה שני דברים שונים לגמרי, שזה חשוב וגם זה חשוב, אבל מהותית הדברים הם שונים.
בהתייחסות העניינית צריך להבין ולהזכיר שא' 5 נותן את כל הזכויות במדינת ישראל למעט דרכון ולמעט הצבעה לכנסת. ושלא נטעה את אף אחד, כל הזכויות הסוציאליות והרפואיות של האנשים האלה, הילדים בני 6, בני 16, הם זכאים כמו שאני זכאי וכמו שאתה זכאי.
עמוס ארבל
¶
נכון, בזכויות, בהיבט של זכויות הם זכאים להכל. שנית, כל עוד א' 5 בתוקף, אף אחד במדינת ישראל לא יכול להעלות אותו על מטוס ולהרחיק אותו חזרה. לא בגיל 16, לא בגיל 20 ולא בשום גיל אחר. והילדים האלה הם לא שוהים כאן לא חוקית. א' 5, בהנחה שיש בעיה כזו או אחרת, או התעמרות של פקיד, אז א' 5 מוארך ולא ניתנת אזרחות. במצב הזה לא מעלים אותו על מטוס ומרחיקים אותו. אף אחד לא יכול לנגוע בהם. ככה שהביטחון לשהות במדינת ישראל הוא קיים.
לגבי השלוש שנים – תקופת השלוש שנים נקבעה בתקנות והיא בודקת ונותנת. אפשר להוריד אותי לשנתיים, אפשר להאריך אותו גם לארבע שנים. יש פה עניין של דעות ותפיסות עולם, שזה זמן ההשתקעות שנבחן ילד במדינת ישראל. ההתאקלמות שלו, זמן ההשתקעות שלו, כמו שנקבע בחוק שעולה חדש יקבל דרכון רק אחרי שנה, ורואים שבאמת אכן הסתגלו ולא אחרי שנה ושנתיים לקחו את הרגליים וחזרו חזרה, או שנסעו למדינה אחרת, וגם זה קורה ויש נתונים כאלה, בטח במשרד הקליטה בעניין הזה.
כך שתקופת שלוש שנים היא תקופה די סבירה, שהילד כאן יסתגל, ילמד, יכיר את העברית, עם כל הקשיים וכל הבעיות של עולה חדש, בוודאי לילד, עם חברה חדשה ולהיקלט כאן ואחרי שלוש שנים הוא יכול לקבל או תושבות קבע או אזרח ישראלי וזה מה שמופיע נוהל.
לגבי מקרים של קטינים – שהם ממש קטינים. ילד בן 3, או בן 6, או בן 10, אין שום משמעות כל כך, למעט הדרכון לגבי אם עכשיו הוא א' 5 או זה. יגמרו השלוש שנים, הוא יהיה בן 13, יקבל את האזרחות הישראלית.
קבוצה בעייתית היא הקבוצה של לקראת גיוס. זה אני כן מסכים. גילאי 15-16, עד אזור ה-19. אם הוא בן 19 הוא כבר בגיר, זה כבר סיפור אחר. מדברים על קטינים עד גיל 18.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
דרך אגב, זה לא מה שבית המשפט קבע לאחרונה. הייתה פסיקה של בית המשפט במרס שנת 2016 לגבי ילד שהיה צריך לעלות בגיל 19.5.
עמוס ארבל
¶
גברתי, אני יושב במקום ששם מחוקקים את החוקים ואני הפקיד הממשלתי שמבצע אותם. אין שום בעיה. יתקנו, אני אבצע.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
עמוס, יש לי שאלה. אם אנחנו נגיד שילד שעולה עם ההורים שלו על פי ויזה של 5 א', יקבל אזרחות בהגעתו למדינת ישראל, אז אם - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
רגע, חוק השבות נתן זכות להורים שלו, אז ההורים שלו קיבלו מעמד עולה כזכאי חוק השבות. הילד, בגלל שהוא קטין, עולה עם ההורים שלו - - -
עמוס ארבל
¶
אי אפשר לתת אזרחות ישראלית על פי חוק הכניסה. צריך קודם כל תושבות. ראשית. חוק הכניסה לא מאפשר לתת אזרחות ישראלית לאדם ביום הראשון שלו, שהוא נחת כאן.
עמוס ארבל
¶
שנייה זכאי - - - לראות חודש, חודשיים, שנה. לתקן את חוק האזרחות, בבקשה. הכל אפשר. הכנסת סוברנית פה להחליט מה שהיא חושבת. אני אומר שוב, אני מבצע את הוראות הכנסת ואת החקיקה במדינת ישראל. נכון להיום חוק השבות הוא דור שלישי והילד מקבל א' 5, הדור הרביעי מקבל א' 5 ביום הכניסה שלו, הוא לא מקבל אזרחות ישראלית.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
תקנה שבתום שלוש שנים הילדים הלאה יקבלו בצורה אוטומטית את התהליך של ההתאזרחות וזה יסתיים אחרי שלוש שנים מיום שהם קיבלו את 5 א'.
עמוס ארבל
¶
היום על פי הנוהל ועל פי התקנון, בצורה אוטומטית, הילדים האלה מקבלים אזרחות ישראלית אחרי שלוש שנים. אין שום דבר אוטומטי בעולם. גם כשאין לך דרכון ישראלי, או שנגמר התוקף שלו - - -
עמוס ארבל
¶
שנייה רגע בבקשה. הוא צריך ללכת ללשכה, לבקש בקשה לדרכון. אז גם פה, נגמרות השלוש שנים, האחריות היא על ההורים שלו ועל הילד ועל כל מי שסביבו, להגיש בקשה. לא יגיש בקשה, אף אחד לא ישלח לו זר פרחים עם האזרחות הישראלית. אוקיי? צריך להגיש בקשה לאזרחות ישראלית ואם אין שום בעיה ואין שום מניעה פלילית, ביטחונית, במקרים מאד קיצוניים, אבל אין בדרך כלל ילדים כאלה, מקבלים אזרחות ישראלית - - -
עמוס ארבל
¶
שנייה רגע. מקבלים אזרחות ישראלית אחרי 3 שנים, ביום, בשבוע, יכול להיות, אבל הם מקבלים. אין שום בעיה עם זה. אין שום מניעה בזה. ואני רוצה להוסיף לזה אדוני יושב הראש, כל בקשה שכזו, שכל ילד – ותבדקו אותי בעניין הזה ואפשר וזה מוקלט ומתומלל – כל בקשה כזו שילד שהוא א' 5 שרוצה להתגייס, ואומרים לו לך תביא אישור ממשרד הפנים, אנחנו נותנים לו אישור לקצר לו את השלוש שנים והוא הולך לתהליך גיוס ואנחנו נותנים לו תושבות קבע או אזרחות ישראלית. שנתיים, שנתיים וחצי, אין בזה שום בעיה. בשביל גיוס – אנחנו הופכים אותו, אין שום בעיה. אין שום בעיה ותבדקו אותי בעניין הזה. בסדר?
עמוס ארבל
¶
אני באמצע הדברים שלי. אני לא הפרעתי לאף אחד. אני רוצה להדגיש שאין פנייה של רשות האוכלוסין לגבי תום תוקף א' 5. אגב, תום התוקף של א' 5 יש לו גם משמעויות אחרות. ביטוח לאומי מפסיק לשלם לו, הוא לא יכול ללכת לרופא וכן הלאה וכן הלאה. כלומר שהאחריות היא לא רק בדגש על האזרחות הישראלית. גם אחרי השנה הראשונה, אם לא מאריכים, הילד נפגע והמשפחה שלו נפגעת, אז הוא חייב לדאוג לזה ש-א' 5 שלו יוארך כל שנה עד שהוא מגיע לתום השלוש שנים.
אני ממליץ כאן גם בעניין הזה, ביחד עם משרד הקליטה ואולי גם עם הסוכנות היהודית, שנשב ביחד וזה לא מאד מסובך שיהיה מידע מפורסם במרכזי הקליטה, בנתב"ג, איפה שמגיעים העולים החדשים, בפליירים, בפלקטים וכן האלה – מי הוא יהודי וכן הלאה, לנסח את זה נכון - - -
עמוס ארבל
¶
אני לא התכוונתי לתלות, אני התכוונתי לעזור בלנסח. מעבר להכל, אדוני יושב הראש, אנחנו רואים בילדים האלה כמובן בתור כאלה שרוצים להתגייס לצה"ל, או בתור הדור הרביעי שהגיעו לכאן, כמובן כאלה שצריך לטפל בהם בזריזות ובצורה הטובה ביותר. יש בעיות של תורים ברשות האוכלוסין, נכון, יש בעיות של תורים. אם תרצה תעשה פעם דיון אחר על הזמן שבן אדם – מהיום שהוא מגיש את הבקשה – לא רק לעולה חדש, יש גם עוד הרבה דברים אחרים שאתה צריך לחכות חודשיים-שלושה וארבעה אפילו בגלל כל מיני בעיות של עומס, של לחץ וכן הלאה, אבל לא ניכנס אליהם כרגע.
אם תרצה, אם אפשר לעשות את כל השמות שפה ושלא נמצאים כאן, ברשימה אחת, להעביר אותם אלינו. אנחנו נבדוק אותם אחד לאחד. אני מבטיח לך, אדוני יושב הראש, כמו שאתה מכיר, שאתה מקבל תשובות, גם כאן. אני אחתום על המכתב, על כל אותם מקרים האלה – מדוע הם לא טופלו ואם היה עיכוב – גם לא בסדר שהיה עיכוב אז אני אגיד מה לא בסדר ואם צריך אישור מיוחד, ניתן גם אישורים מיוחדים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
טוב, מה שאנחנו נעשה - את המקרים שאתם מכירים תגישו לנו ברשימה, כמו שהוא הבטיח. אנחנו בוועדה נעביר רשימה מסודרת ואז הם יטפלו כפי שהוא הבטיח ועכשיו שמעתם. זה דבר אחד שצריך לעשות. הדבר השני, אני אתייחס בסיכום למה אנחנו צריכים לעשות גם כחברי כנסת כדי להוריד את הלחץ מהאנשים.
יש מישהו שרוצה להתייחס בשלב הזה? כן, בבקשה, תציג את עצמך לפרוטוקול.
אלעד קפלן
¶
שמי אלעד קפלן מעמותת עיתים. ממש התייחסות נקודתית. בנוסף לכל הדברים שעלו פה, אנחנו מקבלים הרבה מאד פניות של אנשים שהם דור שלישי, דור רביעי לזכאי השבות וגם זכאי שבות שטרם עלו למדינת ישראל, שמבקשים לבוא למדינת ישראל כדי להתגייר. במקום לפתוח בפניהם את שערי הגיור ולאפשר להם לעבור הליך גיור בצורה הפשוטה והנוחה ביותר, דוחים אותם בוועדת חריגים לגיור, פוסלים אותם על הסף ויוצרים בעצם מסלול מכשולים שצריכים לעבור אותו גם זכאי שבות, גם אנשים שהם דור שני, שלישי, רביעי. לפעמים גם זכאי שבות עצמם ואני חושב שאחד הדברים הראשונים שאפשר לעשות כדי להקל על האנשים את ההליך של השתלבות בתוך החברה ובתוך העם הישראלי, זה פשוט לאפשר להם לעבור הליך גיור בלי אותה ועדת חריגים.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
לא, אני רוצה להגיד לך שאני מכיר הרבה מקרים, אני מודה שבמגזר יוצאי אתיופיה אני יודע שאפילו שהם עברו את התהליך, קיימת הבעיה הזאת שאנחנו מדברים עליה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אני חושב שזה נובע מכך שההורים לא יודעים אם הם צריכים להגיש את הבקשה או לא ואז לא הוגשה בקשה, וכמו שאמרתי, המקרה שסיפרתי לכם קודם, הוא ידע על הבעיה רק כשהוא הגיע להצביע ואמרו לו אתה לא אזרח, אתה לא יכול להצביע. זה העניין. לכן יש גם את הבירוקרטיה במשרד הפנים, ברור, אבל אני חושב שזה לא כל כך קשור לגיור.
אלעד קפלן
¶
אמרתי שזו נקודה נוספת שמדגישה את המסלול מכשולים שצריכים לעבור אנשים כשהם באים להשתלב בתוך החברה הישראלית ולעלות למדינת ישראל. זה פשוט עוד נקודה אחת ואני חושב שאפשר להקל על הרבה מאד מהנקודות האלה על ידי הפחתה בבירוקרטיה וקצת שינוי תפיסה של רשות האוכלוסין.
ג'ק קורקוס
¶
ג'ק קורקוס, היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית. ראשית, הרושם היה שזה רק מחמ"ע, מחבר המדינות, ואני מוכרח להגיד שיש דור רביעי גם ממדינות אחרות, למשל מאמריקה הלטינית יש לא מעט.
הדבר השני, היוזמה של לעשות פלייר, או לא חשוב, לגבי לתת למי שצריך את המידע בדבר שלוש השנים, אני מציע שזה יהיה אחרי שלוש שנים, כי מה שנותנים לפני, רוב הזמן, רוב הפעמים הדברים האלה נשכחים. העולה נמצא בלחץ, יש לו מספיק עניינים על הראש, אחרי שלוש שנים הוא לא זוכר את זה. אני חושב שצריך ליצור איזה שהוא מנגנון של להזכיר לאותם אנשים כעבור שלוש שנים – יש לכם בעיה – א' ביטוח לאומי, ב' אזרחות. מי עושה את זה? אני לא יודע, אני לא רוצה להציע גוף.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
למשל בשנה השנייה ובשנה השלישית, הם צריכים להזכיר להם שהם צריכים לגשת עכשיו, אחרי שלוש שנים.
אלכס קושניר
¶
אדוני יושב הראש, סליחה שאני מתפרץ, אני חושב שהבעיה פה היא אחרת. הבעיה פה היא בכלל במודעות. זאת אומרת אותם עולים חדשים שמגיעים ביום הגעתם לישראל, עד כמה שהגברת פה תיארה, הם מקבלים תעודת זהות ובתעודת הזהות הזאת הילד רשום והם בכלל לא יודעים שהם צריכים לבוא בעוד שנה בשביל להאריך את המעמד שלהם. ובזה צריך לטפל ביום הגעתם ואנחנו נשב גם עם הסוכנות היהודית כראש נתיב וגם כמנכ"ל משרד העלייה והקליטה. אני מבין את הבעיה הזאת ואנחנו נטפל בה.
קרן פישזון
¶
אני רק רוצה להוסיף שכשאנחנו נעלה את העניין לדיון, ועם כל הכבוד, משרד הקליטה מתנהל עכשיו הרבה בפייסבוק ובקבוצות. אולה מנהלת קבוצה של עולים חדשים שמחים. זה משרד קליטה בפני עצמו. גם אני מנהלת הרבה קבוצות וגם עמותה, שבה אנחנו עכשיו מכינים את הרשימה, אבל בהמשך, כשיתאספו לנו פניות, ועכשיו באמת כשהעלינו את הדיון אז פתאום התחילו להגיע אנשים ולהעלות את שמם, אז אנחנו יכולים להמשיך לשלוח לכם את הפרטים של האנשים?
פולינה חסין
¶
עורכת הדין פולינה חסין. אני רק רציתי להוסיף מהניסיון שלי, שפונים הרבה אנשים עם בעיות כאלה, שבאמת פספסו את תום שלוש השנים ואחר כך פתאום הם מבינים שאין אזרחות, ושצריך לוותר למשל על האזרחות ברוסיה. זאת בעיה ענקית - - -
פולינה חסין
¶
ואנחנו יודעים שאפילו הרשויות פה, כאילו השגרירות, הכל מאד מאד קשוח ושם בכלל מושחת ואנשים מפחדים לעשות את זה. מי שהבן שהוא בן 18-19 וצריך לחזור לרוסיה כדי לטפל במסמכים, פתאום הוא הולך לצבא, כמו שקסניה אמרה בצדק, לסוריה או לאוקראינה, כל מיני בעיות. אז זה אסון למשפחה. זה קודם כל נובע מחוסר המודעות וחוסר המידע, ואנחנו מדגישים שנורא חשוב שכדי למנוע את התביעות לבית המשפט, למשרד הקליטה ולמשרד הפנים, שכאנשים רוצים לתבוע – למה לא נתנו לנו את כל המידע? כל המידע כשאנחנו עולים חדשים, כאילו חלק הם משפחה של עולים חדשים. יש בסיס לתביעה כספית, חס וחלילה שלא יהיה עוד נטל על התקציב של מדינת ישראל בתביעות נוספות.
אותו דבר גם עם כל אלה שההורים עלו והילד היה בן 16 או 17. זה הכי חשוב אחר כך, אחרי גיל 18, כשהילד צריך ללכת שוב לרוסיה ולוותר על האזרחות. זה צריך להיות באופן אוטומטי. זה הכי חשוב.
עמוס ארבל
¶
נקודה מאד חשובה שעלתה כאן. צריך לזכור שקטין מתחת לגיל 18, ברגע שהוא מקבל אזרחות ישראלית במקרים האלה, אז יש בחוק האזרחות – מכוח ההענקה. בהענקה הוא לא צריך לוותר על האזרחות הזרה שלו. כלומר אין עם זה שום בעיה, אבל נוצרת בעיה ברגע שהוא פספס או שנניח הוא עלה לכאן בגיל 17 ועכשיו הוא עובר את גיל 18. על פי חוק האזרחות, על מנת לקבל אזרחות ישראלית הוא צריך לוותר על האזרחות הזרה שלו.
יכול להיות שצריך להעביר המלצה לשר הפנים, שהוא צריך לתקן את ה חקיקה בעניין הזה של חוק האזרחות, שבמקרים שהוא דור רביעי והוא מקבל אחרי זה אזרחות ישראלית, גם מעבר לגיל 18 הוא לא צריך לוותר על האזרחות הישראלית. היום על פי חוק הוא חייב. לא משנה למה אתה מקבל אזרחות ישראלית, כל אחד, למעט עולים חדשים, מגיל 18 ומעלה אתה צריך לוותר על האזרחות הישראלית. ואז הקבוצה הזאת באמת נופלת - - -
עמוס ארבל
¶
זה לא קשור בכלל. יכולות להיות לו 17 אזרחיות, זה לא חשוב. זו סוגיה שבאמת, אם אנחנו נפתור אותה מתוקף הסמכויות של שר הפנים נאמר על הקבוצה הספציפית הזו, שהיא דור רביעי, היא תקבל פטור מוויתור על האזרחות הזרה שלהם גם אחרי שהוא הגיע לגיל ן18, זה באמת - - -
עמוס ארבל
¶
ההורים שלו קיבלו מכוח חוק שבות. חוק שבות לא רלבנטי - - - בחוק האזרחות. חוק האזרחות מכניס לקטגוריה של אלה שמקבלים אזרחות מגיל 18 ומעלה, שאתה חייב לוותר על האזרחות הזרה שלך.
עמוס ארבל
¶
אוקיי, אבל יושב ראש הוועדה, בהנחה שהוא ממליץ לשר הפנים ושר הפנים צריך לאשר. היות ומדובר גם בקבוצה מאד מצומצמת, אז גם - - -
עמוס ארבל
¶
אם תיקחי רק את אלה שהם מגיל 18 ומעלה לא תגיעי למאות. לגמרי לא. תגיעי לעשרות בודדות אולי.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
אני שמחה שעלו פה הרבה סוגיות שאנחנו בוודאי נשב ובאופן פרטני נדבר על כולן. יש פה גם את סוגית הגיור שאנחנו יודעים עליה, שאומרים לאנשים מהדור הרביעי – אין להם בכלל אפשרות לעבור פה שום גיור, אתם תלכו לחוץ לארץ, תסתדרו ואז כבר נבדוק, אנחנו נכיר או לא. זה עניין נפרד. זה לא לדיון הזה. כמו שאמר יושב הראש, אנחנו נקיים על זה דיון נפרד.
אני שמחה מאד שהמנכ"ל הנמרץ והחדש של משרד העלייה והקליטה פה והוא כמובן ידאג לעניין הזה של איך שהוא לעדכן את העולים החדשים בזכויות שלהם ובחובות שלהם, מה שהם חייבים לעשות כדי להסדיר את המצב של הילדים שלהם. אבל השאלה העיקרית היא בעצם מדוע בשנה האחרונה יותר ויותר אנשים מקבלים דחייה אחרי שלוש שנים. לא דחייה של אזרחות, לא אומרים להם אנחנו לא ניתן לכם אזרחות, מאריכים להם את זה לעוד שנה.
אני לא קיבלתי תשובה על כך.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
כן, יש עובדות רשומות ואולגה בקושינסקי תשמח להעביר את המידע הזה, כי היא מרכזת את כל העניין הזה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
לא קיבלתי תשובה על כך ואני אשמח לקבל תשובה על העניין הזה. אני חושבת שזה עניין תמוה.
קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
¶
ואני יכולה לומר לך עוד דבר. בהקשר של מה שאמרת שזה לא מכובד והדברים שאמרו על משרדך, אז צר לי מאד להודיע לך ואני חושבת שמהנוכחים פה יש פה גם חברים מעמותות, אנשים שמתמודדים עם משרד הפנים. משרד הפנים ידוע לשמצה ביחס הגרוע שלו לעולים החדשים, במיוחד כאלה שבאים מחבר העמים. זה לא דבר של מה בכך. אנחנו מקבלים פניות וכל פנייה שנייה למשרדי נוגעת לענייני משרד הפנים, שזה גם נוגע לעניין של מעמד חוקי, לילדים, לאנשים עצמם. זה משרד ידוע לשמצה לעומת כל המשרדים הממשלתיים האחרים שנותנים עזרה וסעד לעולים החדשים.
זה דבר שלא יכול להתקיים ואני יכולה להגיד שהמשרד היחיד שאני כחברת כנסת שפונה אליו, לא מקבלת מענה על כל הסוגיות שהעלינו, וזה מגוון של סוגיות, של טיפול פרטני של פקידות כאלה ואחרות או דחיות או דברים לא הגיוניים שמבקשים. לעולם אני לא מקבלת תשובה ממשרד הפנים. אני לא מאשימה אותך. אתה פקיד במשרד הפנים, אתה לא אחראי על כולם, אבל לפני שאתה תתחיל להאשים אותנו שאנחנו נציגי הציבור ואנחנו מדברים בפני הציבור שלנו, מייצגים אותם נאמנה, ואם אנחנו שומעים על אנשים שבאים אלינו ואומרים אנחנו עוברים פה התעללות והתעמרות – אז זה מה שאנחנו נגיד להם, תאמין לי, בלי לחשוב על זה ובלי יותר מדי לשקול את הדברים האלה. אם מישהו נפגע, אז הוא נפגע. כדאי לכם לטפל, כדי לשפר את מתן השירות. כדאי להתמקד בעניינים האלה לפני שאתם באים ומאשימים את הציבור, שמעז להרים את קולו עליכם, הפקידים והבירוקרטים הגדולים. סליחה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
תודה. אנחנו מסכמים את הדיון. הדיון היה מאד חשוב. אנחנו למדנו דברים חדשים, שאנחנו צריכים להתייחס אליהם גם בכנסת ישראל וגם במשרדי הממשלה. אני חושב שאנחנו צריכים לחזק את הכיוון הזה. שיתוף הפעולה הוא תמיד חשוב מאד ואני מרגיש שלמשרד הפנים, לרשות האוכלוסין יש נכונות. משרד הפנים, רשות האוכלוסין זה אותו דבר. יש לנו רק שר אחד והוא הכתובת.
לכן, אני רואה שיש נכונות לקבל את המקרים ולתת פתרון, וזה מאד חשוב לנו. אתם תגישו לנו את הרשימות ואנחנו נפנה - - -
היו"ר אברהם נגוסה
¶
אני אעדכן אתכם. אתם מגישים את זה למנהלת הוועדה, לא עכשיו. קרן, לאחר הדיון את יכולה לגשת למנהלת הוועדה דנה גורדון ואת יכולה לתת לה את הרשימות שיש לך. וגם בעתיד את יכולה להעביר לה את הרשימות לוועדה ואנחנו נעביר את זה למשרד הפנים ואז אנחנו נבחן אותם. לדעתי כך אנחנו צריכים לעשות.
אני מבקש ממנהלת הוועדה תקריא את הסיכומים המעשיים שאנחנו חושבים שצריך לעשות כדי להתמודד עם המציאות. בבקשה.
דנה גורדון שושני
¶
הוועדה מבקשת להעביר אליה את רשימת המקרים של ילדים המוגדרים דור רביעי ואינם מקבלים אזרחות בתום שלוש שנים בהן הם במעמד א' 5. הוועדה מעבירה לטיפול רשות האוכלוסין.
דנה גורדון שושני
¶
הוועדה מברכת את מנכ"ל משרד העלייה והקליטה וראש נתיב, שהבטיח כי יפרסם את המידע לעולים ולבני דור רביעי, לפיו על ההורים לדאוג להארכת תוקף מעמד א' 5 מדי שנה עד תום שלוש שנים ובתום שלוש שנים להגיש בקשה להתאזרחות.
הוועדה מודה לרשות האוכלוסין שעל נכונותה לסייע לבני דור רביעי לעולים. הוועדה תפנה לשר הפנים בבקשה להעניק אזרחות לבני דור רביעי המגיעים ארצה מגיל 15 ומעלה.
היו"ר אברהם נגוסה
¶
זה הסיכום שלנו ואנחנו נפעל בהתאם לסיכומים. אני חושב שאני וחברת הכנסת קסניה סבטלובה נבדוק מבחינת חקיקה אם גם ניתן לעשות תיקון בחוק האזרחות כדי להקל - - -