הכנסת העשרים

מושב שלישי

פרוטוקול מס' 186

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

יום שני, ד' בטבת התשע"ז (02 בינואר 2017), שעה 11:30

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: טיפול רשויות המדינה בנושא אופציות בינאריות

חברי הוועדה: קארין אלהרר – היו"ר

אהוד לנגרמן - מ. אגף, משרד מבקר המדינה

ינון ליבזון - ס.מ. אגף, משרד מבקר המדינה

צחי סעד - משרד מבקר המדינה

שמואל האוזר - יו"ר, רשות לניירות ערך

שרה קנדלר - מ"מ היועמ"ש, רשות לניירות ערך

איציק שורקי - מנהל מחלקת הפיקוח על הבורסה, רשות לניירות ערך

אורלי דורון - מנהלת מחלקת ני"ע משנה לפרקליטת מחוז, פרקליטות המדינה

אופירה רבלין - נציגת יחידת מדיניות והסדרה, בנק ישראל

חן פליישר - מחלקה משפטית, בנק ישראל

רביד דקל - ראש תחום - עונשין, משרד המשפטים

נמרוד אסיף - עו"ד, עורכי דין

אדם נוגידאת - נציג שירות, מוזמנים נוספים

דוד הורוויץ - עורך ראשי, מוזמנים נוספים

בובי בכור בן חור - פעיל חברתי, מייצג קורבנות ההונאה מחו״ל

סימונה וינגלס - כתבת

לוק טרס - עתונאי/צלם

גרהם טוולר

ניר פרידמן

יוסי מזרחי

פרנק ניק

חנה פריידין

איה לינצ'בסקי

בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: טיפול רשויות המדינה בנושא אופציות בינאריות

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה, נושא הדיון, בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: טיפול רשויות המדינה בנושא אופציות בינאריות. בוקר טוב לאדוני, הממונה על המחלקה הכלכלית במשרד מבקר המדינה ולראש הרשות לניירות ערך.

הדיון מעט שונה מהדיונים שמתרחשים בחדר הוועדה בדרך-כלל. לפני כמה חודשים קבלתי פניה מדוד וסימונה מה-times of Israel שספרו לי לראשונה על הנושא של אופציות בינאריות. אני מודה שלא שמעתי על העניין הזה לפני כן. מתברר, שממש מתחת לאף של כולנו, מתרחשת, אני לא רוצה להגזים, אבל זאת באמת עבירה. תכף נבין למה אני אומרת עבירה וזה עדיין לא מעוגן ולא כל-כך מצליחים לטפל בתופעה הזאת. גם אם זה לא פשע על-פי החוק, אני בכלל לא בטוחה שלא צריך לתקן את החוק ולהפוך את זה לכזה, זה סוג של עבירה מוסרית.

אופציות בינאריות, למי שלא יודע, זה סוג של הימורים. הן נמכרות בהונאה ואני לא מכירה אמירה אחרת. אנשים בארץ מוכרים לאנשים ברחבי העולם וגורמת להם להפסדים של עשרות ומאות אלפי דולרים. זה נעשה תוך הטעיה של הקונים. לפעמים המוכרים מציגים את עצמם כבעלי ניסיון של שנים רבות, למרות שמדובר הרבה פעמים בילדים בני 20 והם משכנעים את אותו אדם להיכנס להימור המסחרר הזה.

יש פה קושי נורמטיבי, מצד אחד אסור למכור אופציות בינאריות לישראלים, אפשר למכור את זה רק החוצה. לכן די ברור מבחינת חקיקה שבארץ אסור לעשות את זה. עכשיו נשאלת השאלה, אם זה אסור בארץ, איך קורה שאנחנו מייצאים את הדבר הזה החוצה. איך שאני רואה את הדברים, זה עושה שם איום ונורא למדינת ישראל, שכל מי שיושב בחדר הזה יותר מדיון אחד יודע ששם טוב זה משהו שאנחנו בחוסר בזמן האחרון ולא כדאי להוסיף.

הדיון הזה מבחינתי הוא סוג של שולחן עגול וננסה לברר איך אנחנו יכולים בכל זאת להתגבר על התופעה. מאז הפגישה הראשונה עם דוד וסימונה, הצוות שלי ואני עשינו שיעורי בית, נפגשנו גם עם הרשות לניירות ערך, שמענו מהם שאי-אפשר להחיל את תיקון 42 על מכירה מתוך ישראל לחו"ל וזה לדאבון הלב. קבלנו גם פניות נוספות ואנחנו רוצים לבדוק את העניין. ניסינו גם שיח עם משרדו של היועץ המשפטי לממשלה לראות איפה הדברים עומדים. אני בהחלט אשמח לשמוע שמשהו זז. ננסה לעשות את זה באמצעות הדיון הזה. דוד הורוויץ, הפנית אלי לראשונה את הנושא הזה, יש משהו שתרצה לומר?

קודם כל תודה שיזמת את הדיון הזה ותודה לכל אלה שבאו. אני רוצה להוסיף ולומר שהבאנו מאנגליה מישהו שנפגע כספית, הטסנו אותו לפה ויש עוד מישהו בשם אדם שיכול לספר על התעשייה מפנים.

פרסמנו סדרה של כתבות ב-times of Israel על מה שאני מגדיר כמגיפה. אני אומר כמה דברים בסיסיים שרלוונטיים גם לשאלה שלך על איך מתמודדים עם זה. אלפי ישראל קמים כל בוקר והולכים לעבודה אבל הם פשוט מאוד גונבים כסף מאנשים ברחבי העולם. הם טוענים שהם מאפשרים ללקוחות שלהם לעשות כסף על-ידי השקעות קצרות טווח, אך למעשה מדובר בתרמית וגניבה. כמעט כל הלקוחות מפסידים את רוב הכסף שלהם או כל הכסף. על-פי הערכות של אנשים בתוך התעשייה, היא מכניסה סכום הנע בין מיליארד לחמישה מיליארד דולר לשנה.

אני רוצה להדגיש, החברות מפרות חוקים קיימים. לתת ייעוץ השקעות מסולף זו עבירה על החוק. כאשר טלפן או טלפנית משקרים לגבי מיקומם או זהותם, זה עובר על החוק. זה קורה באופן שגרתי בתעשיית האופציות הבינאריות. המשטרה לא זקוקה לחקיקה חדשה לעצור אותם. הרשות לניירות ערך לא זקוקה לחוקים חדשים כדי לסגור את החברות האלה כבר היום. זה גם לא חוקי לקחת כסף מכרטיסי אשראי של אנשים ללא רשותם או לסרב לבקשותיהם של לקוחות למשוך את כספם. שתי הפרות חוק אלה קורות לכאורה באופן יום-יומי בחלק מהחברות. זה לא חוקי לעשות מניפולציה בפלטפורמות ממוחשבות כך שמובטח שהלקוחות יפסידו את כספם. גם נוהג פסול זה לכאורה נפוץ בתעשיות האופציות הבינאריות.

הסיפור הזה נמשך כבר כמעט עשור. אלפי טלפנים בתל-אביב, הרצליה, רמת-גן, קיסריה ברגע זה מתקשרים לאנשים בכל רחבי העולם ומשכנעים אותם במרמה להיפרד מכספם. זה הורס את המוניטין של ישראל כמקום בטוח לעשות עסקים. זה גורם לאנטישמיות. זה הצד האפל של אומת הסטארט-אפ שכולנו כל-כך מתגאים בה. זה גם משחית המון ישראלים צעירים שעובדים בתחום, כולל עולים חדשים וערבים שהיכולת שלהם לדבר בשפות זרות היא כל-כך חיונית לתרמית הזו.

התרמית העיקרית גוררת אחריה תרמיות משנה. חברות אשר מייצרות חומר שיווקי, מומחים לאופטימיזציה של חיפוש באינטרנטSEO זה כשאתה מחפש אחר-כך לבדוק אם מה שאמרתי זה נכון, אתם תעלו על עמודים שנראים לכם הוגנים, אבל גם הם עמודים של התעשייה עצמה. יש את החברות שמעבירות את התשלומים הענקיים, כל העניין שלה עברת כסף ויש גם את עורכי הדין שהקימו חברות אוף-שור כדי להסתיר את הכסף וכן הלאה.

יש מאות אלפי קורבנות בעולם. היו אנשים שהתאבדו. מספר עצום של אנשים שחייהם נהרסו לחלוטין. פושעים מתעשיית האופציות הבינאריות בישראל גונבים מיליארדים ומשאירים אחריהם שובל של הרס.

אתם חייבים להבין שפושעי האופציות הבינאריות מאוד מבוססים בישראל. יש להם קשרים במוקדי כוח. גורמים מסוימים בממשלה אפילו עוזרים להם בפעילותם. אני יכול לפרט אחר-כך. הם מעסיקים את עורכי הדין היקרים ביותר על מנת להילחם בכל מיש מנסה לחשוף אותם. כמה מהם תורמים לארגוני צדקה וזה נותן להם גישה לאנשים הכי חזקים ואני מדגיש, הכי חזקים ומשפיעים במדינה. הם מאיימים באלימות על מיש מנסה לחשוף אותם. הם איימו אישית על סימונה, הכתבת שלנו שמובילה את הכיסוי שלנו והם איימו על העיתון שלנו.

אין ספור קורבנות יצרו אתנו קשר באופן ישיר. יש לנו המון אינפורמציה. עד היום המשטרה מסרבת להיפגש אתנו כדי לשמוע פרטים על כל מה שספרתי כאן. זו מגיפה של גניבה, חייבים להפסיק את זה. לשלוח את האחראים והמעורבים לכלא. אנחנו נשמח לעזור. תודה.

תודה רבה. פרופסור האוזר, יושב-ראש הרשות לניירות ערך. אני אשמח לשמוע מה עמדתכם. נשמעה טענה שאתם לא זקוקים לחקיקה נוספת. אתם מכירים את החברות האלה?

קודם כל אני רוצה לומר שאני מאוד מעריך את הדיון הזה. זה דיון חשוב והתופעה היא תופעה פסולה וזה מסוגה דברים שאנחנו חושבים שזה עונה לפסוק ש"מהרסיך ומחריביך יצאו ממך". התבטאתי לא אחת בכך שאנחנו מנהלים סוג של מלחמת חורמה נגד התופעה הזאת. אולי כדאי לתת מסגרת נכונה איפה אנחנו נמצאים.

ראשית, לקח המון זמן כדי לקבל סמכות בחקיקה כדי שנוכל לפקח על אותם - - - סחר. לפני כשנתיים כמעט החקיקה עברה, קבלנו סמכות, החוק קבע לוח זמנים, 21 חברות הגישו בקשות לקבל רישיון, רק ששה מהזירות האלה קבלו. אמרנו באופן מפורש, אסור לסחור באופציות בינאריות בישראל. המשמעות היא שאסור להציע לישראלים אופציות בינאריות. אבל מסתבר שזה לא מספיק. מסתבר שישנם הרבה מאוד גופים כפי שתואר, שיושבים ולא מציעים לישראל אלא מציעים את זה ללוקחות בחו"ל. כאן ידנו קצרה מלהושיע משום שהחוק לא נותן לנו את הסמכות לפקח עליהם.

אני רוצה לומר כמה דברים מה כן עשינו. דבר ראשון, קבלנו פניות רבות מרגולטורים בעולם, מצרפת, מבלגיה מארצות הברית ועוד רגולטורים. קבלנו ממשקיעים מהרבה יותר מדינות בעולם, שפונים ומבקשים שנעזור להם.

מבחינה חוקית אנחנו יכולים לעזור לכל רגולטור שפונה אלינו ולעשות עבורו חיקורי דין ואכן עשינו חיקורי דין. אצל רגולטורים אחרים שאנחנו עושים עבורם את החקירות זה בסדר גודל של ארבעה בשנה, עשינו עשרות בשנים האחרונות בתחום הזה של האופציות הבינאריות.

דבר שני, פניתי ליועץ המשפטי לממשלה ואמרתי שאנחנו חייבים לעשות פה מעשה ולשאול את עצמנו מה אפשר לעשות. היועץ המשפטי לממשלה נעתר לבקשתי, כל גופי האכיפה היום ביחד חושבים ונערכים להילחם בתופעה הזאת. אני מציע להזכיר שמה שהרשות לניירות ערך יכולה לעשות זה מה שנופל תחת החוק לניירות ערך. אם זו רק הונאה, זה נופל תחת גופי אכיפה אחרים, לכן נדרשת פה פעילות משותפת של כל גופי האכיפה וזה מה שאנחנו עושים. גופי אכיפה זה אומר גם המשטרה, גם הרשות להלבנת הון, גם רשות המסים, כולם ביחד חושבים איך לעשות ואני חושב שכולם היום מבינים שיש בעיה.

כשאתה אומר שפונים אליכם רגולטורים מחו"ל אנחנו עוזרים להם. באיזה אופן אתם עוזרים להם?

הדרך שלנו במסגרת מזכרי הבנה, במסגרת מה שמותר לנו היא כשהם פונים אלינו אנחנו עושים עבורם את החקירות על אנשים מסוימים שהם מבקשים מאתנו לחקור.

יש שיתוף פעולה היום עם גורמי אכיפה אחרים?

מאז שדברנו עם היועץ המשפטי לממשלה שנעתר לעניין הזה ורוצה לעשות פעולה, כולם משתפים פעולה. זה בא לידי ביטוי בין השאר בדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו וזה הצעת החוק. הצעת החוק באה לא לטפל בענייני פרשנות אם אנחנו יכולים או לא יכולים. היום המשטרה יכולה לטפל בזה אבל לא הרשות לניירות ערך. הרשות לניירות ערך יש לה את המיומנות. הצענו שינוי בהצעת החוק וזה שינוי מאוד חריג. מה שאנחנו מציעים בהצעת החוק, אנחנו עובדים היום על טיוטה עם משרד המשפטים, אומר נוכל לפקח גם על אלה שמציעים את השירותים האלה ללקוחות בחו"ל.

אני רוצה לומר שהפעילות הזאת היא סוג פעילות שמלבה אנטישמיות בחו"ל. לכן כישראלי וכמי שחרד לשמה הטוב של ישראל חושב שאנחנו חייבים לעשות משהו הרבה יותר מובהק מאשר סוג של פרשנות שהיא מוטלת בספק. לכן אנחנו חושבים שצריך לעשות את השינוי הזה וכולם מסכימים על זה.

מדוע זה שינוי חריג? למה הדבר דומה? כאילו חברה איקס הייתה אומרת שהיא רוצה להנפיק בבלגיה ואני אומר לה שיבקשו ממני אישור. זה לא דבר שמקובל באף מדינה. בכלל מדינות לא מפקחות על אופציות בינאריות, אנחנו כמעט הרשות היחידה שאמרנו לא. אנחנו לא מאפשרים. אנחנו כמעט הרשות היחידה שפועלת באופן אינטנסיבי לשנות את המצב. למשל באנגליה הרשות ה-FCA שזו הרשות האמריקאית, אמרה זה לא בבית ספרנו, זה נופל תחת חוק ההימורים, שם יפקחו. הם לא לוקחים על עצמם את הפיקוח.

אנחנו לא חוששים לפקח על זה אבל הסמכות לא ניתנה בידינו. יחד עם זאת אני חושב שכל הדברים מהסוג הזה, צריכים לתת מענה לכל הטענות המוצדקות שהשמיעו פה אנשים סביב השולחן והרבה אחרים שחושבים שצריכים לשים קץ לדבר.

היום, כשפונה אליכם רשות פיקוח מחו"ל ומבקשת שתעזרו לה, הדבר שאתם עושים זו מעין חקירה שהיא שלכם, רק של הרשות לניירות ערך?

זה משהו מאוד מסודר. זו בקשה פורמאלית שאומרת שאנחנו מנהלים חקירה ומבקשים שתחקרו עבורנו אדם מסוים או פעילות מסוימת. זה לא שאנחנו מנהלים את החקירה. הם מנהלים את החקירה ואנחנו רק עוזרים להם. אגב, זה הדדי, גם אם אנחנו מבקשים מהם הם עושים את זה.

הצלחנו להביא למעצרים?

לא אנחנו. אנחנו לא עוצרים, רק הם יכולים. יש קשר שעשינו עם רגולטורים זרים ויש משפטים שנערכים בעקבות זה.

אתם בעצם עוזרים להם להגיע לאנשים כדי שייקחו אותם?

אנחנו לא עוזרים. הם אומרים לנו איזה אנשים. זה לא בסמכות שלנו.

אני מנסה להבין טכנית מה הסיוע שאתם נותנים מעבר לאיתור האנשים.

אנחנו חוקרים עבורם. זה מאוד מוגבל לכן חלק מהבקשות אומרות, תרחיבו את זה ותראו איך אפשר לעזור לנו, כי זה יחסית מוגבל. על הרקע הזה הצענו לעשות את השינוי בחוק. שימו לב שגם הרגולטורים הזרים ידם יחסית קצרה מלעזור לכן אנחנו חושבים שאנחנו חייבים לעזור להם כי זה מלבה אנטישמיות וזו הסיבה שכולם צריכים לעזור לטפל בבעיה.

בנוגע להצעת החוק, אני מבינה מדבריו של פרופסור האוזר שכבר יש הצעה שמתגבשת. איפה זה עומד?

ההצעה היא בסמכותה של הרשות לניירת ערך אנחנו נותנים פה רק סיוע לרשות. אבל מבחינת נקודת המבט של היועץ המשפטי לממשלה היא קצת יותר רחבה. מכיוון שהרשות לניירות ערך, הסיוע שהיא יכולה להגיש במקרים כאלה נובע רק במצבים שבהם רגולטור פורמאלית פונה לבקשה לחיקור דין. המקורות מהם מגיעות התלונות האלה הם אל בהכרח דרך רגולטורים כפי שפרופסור האוזר ציין קודם, יכולים להיות גם פרטים שפונים וזה יכול להיות גם שמטרות שפונות. הם לא יכולות לבקש סיוע מהרשות לניירות ערך. זאת אומרת מקורות ההזנה מהם אנחנו יודעים על פעילות שהנפגעים שלה הם בחו"ל הם מגוונים.

אחרי שפרופסור האוזר פנה ליועץ המשפטי לממשלה עשינוו שולחן עגול שישבו סביבו כל גורמי האכיפה הרלוונטיים שזה המשטרה, הרשות לניירות ערך, הפרקליטות, משרד הכלכלה וגם המחלקה הכלכלית כדי לראות את סל הכלים החוקיים הקיימים. צודק אדוני שאומר שזה לא מתמצה רק בעבירות של ניהול זירות סוחר בלי רישיון זה באמת יכול להגיע עד כדי פעילות של קבלת דבר במרמה, עבירות של איסור הלבנת הון.

מה שהיה צריך לעשות זה ליצור ממשק וקשר בין כל הגורמים הרלוונטיים על מנת שזרימת התלונות והמידע יהיה לאותם גורמים שצריכים לטפל בבעיה הזאת. אנחנו מקווים שבאמת הרשות לניירות ערך תפנה למשטרה במקרים המתאימים. גם נציגי הפרקליטות יושבים שם כדי למצוא את הכלים המתאימים לטיפול בבעיה.

איפה הצעת החוק עומדת היום?

יש טיוטה שניהלנו לגביה שתי ישיבות. זו הצעה לא פשוטה, יש בה פוטנציאל התנגשות מול הסמכות הטריטוריאלית של רגולטורים במדינות אחרות. אני בטוחה שרגולטור מבלגיה לא כל-כך ישמח לשמוע שהרשות לניירות ערך משתלטת לו ועושה רגולציה שיכול להיות שהדרישות שלו לא בדיוק מתיישבות עם זה. אני לא רוצה לדבר בשם הרשות לניירות ערך אבל מערכת היחסים של רגולטורים מבחינה אקס טריטוריאלית זו סוגיה שצרי לטפל בה בצורה מאוד זהירה.

אני מבינה את המשמעויות, בארץ כל הרשויות המעורבות, יש ביניהן הסכמה על הצורך בחקיקה בעניין.

אני לא בטוחה שאנחנו מסכימים על זה שצריך כבר חקיקה בעניין. אם יש נפגעים בארץ וזירות שמנוהלות בארץ אנחנו מסודרים.

זה מסודר.

הבעיה שלנו הן זירות שמנוהלות בארץ עם קהל נפגעים שנמצא בחו"ל. בהקשר הזה אנחנו יכולים לסייע או במצב בו יש רגולטור או בבלגיה או באנגליה או במקום אחר שמבקש סיוע.

ואם לא מבקשים סיוע?

אם לא, אז אנחנו צריכים להתייחס לעצם הארגון אל עבירה שמתבצעת בארץ ואז הרשויות בארץ יכולות מצד אחד לתפוס חזקה ולנהל חקריה פלילית על העבירות שלכאורה מתבצעות בהקשר של ניהול זירה. כמו שאמרתי נכון להיום כי נכון להיות אלה העבירות הפליליות שנמצאות בחוק העונשין - - -

אם כך, למה צריך חקיקה?

יכול להיות שגם משטרה זרה תפנה למשטרת ישראל ותרצה לחקור את זה כעבירה שמתבצעת בחו"ל ואז משטרת ישראל יכולה להגיש לה סיוע דרך החקיקה הרלוונטית, חוק סיוע, חוק עזרה משפטית.

עכשיו אני מבולבלת. לפי מה שאת מתארת יש לנו כרגע במדינת ישראל את כל הכלים המתאימים כי הונאה זו עבירה פלילית ואם מתבקש סיוע מרגולטורים זרים, אני בטוחה שהרשות לניירות ערך תעמיד את שירותיה בנושא. אז למעשה לא צריך כלום ואפשר לצאת לדרך כבר היום. מה מונע?

אני לא אמרתי שיש מניעה. זה מה שאנחנו עושים. זאת התפיסה שלנו. התפיסה שלנו שפשוט צריך לעשות סנכרון בכלים הקיימים. כמו שאמרה גברתי זה באמת מאוד מבלבל ומאוד מורכב. יש כל מיני נתיבים לטפל באכיפה שלה דבר הזה, פשוט צריך לעשות סדר ולצורך הסדר הזה יצרנו ממשק בין אנשי קשר ספציפיים עם כל אחת מהרשויות והפרקליטות, הרשות לניירות ערך, משטרה, כדי שיחברו יחד ויחליטו מה הנתיב המתאים והאפקטיבי ביותר לטיפול במקרה כזה או אחר.

ראשית אני רוצה להרגיע את משרד המשפטים ולהגיד שהרגולטורים הזרים מאוד ישמחו לחקיקה מהסוג הזה. אני מדבר על רשויות לניירות ערך. אני רוצה לומר שנקודת המבט של משרד המשפטים היא אכן הרבה יותר רחבה ובצדק. צריך לזכור, אם אנחנו הולכים לגישה הזאת של משרד המשפטים, זה אומר שזה שמשאיר את הרשות לניירות ערך רק במגרש של מי שמציע ללקוחות ישראלים ומוציא אותנו מהמגרש האחר. מאותו רגע משרד המשפטים והמשטרה אחראים. אנחנו חשובים שיש פה מיומנות והקריאה לעזרה שמבקשים מאתנו היא כזו ששינוי החוק מתבקש והמשמעות היא שלא ניתן לאותם אנשים, אני חוזר שוב לנקודת מבט של ישראל, של משרד המשפטים והרשות לניירות ערך, שלא ישבו פה אנשים שמשווקים, צריך להבין שאותם משווקים הם ישראלים, עם חוצפה ישראלית שפונים לאותם לקוחות, אנשים קשי יום ומשכנעים אותם להשקיע את מיטב כספם, משכנעים אותם לקחת הלוואות נוספות ולאבד גם את זה.

זו אכן חקיקה מאוד חריגה, צריך לאפשר את האפשרות הזאת. אני מבין שיש פה הסכמה לגבי הקושי הקיים גם בחקיקה וגם בעניין עצמו לכן אני מאוד מאמין שצריך לשנות את החוק כדי לתת את הסמכות. אבל אם לא תינתן הסמכות אז ידינו תהיינה כבולות.

יש איזשהו בנצ'מרק במדינות אחרות בעניין הזה. יש חקיקה דומה?

יש מדינות שגם אוסרות. אבל המשמעות היא שאם ישב פה גוף ויגיד יש לנו פה חדר של משווקים ויש לנו משווקים אז נוכל להגיד להם גם זה אסור אתם עוברים על החוק ונוכל לטפל בהם. אם החוק לא יתקבל אז אפשר יהיה לעשות את זה בעולם של הונאות ואז המשטרה תטפל וזה לא בידיים שלנו.

נמצא נציג של המשטרה?

אני אשמח לדבר, אני לא נציג של המשטרה, אני עורך-דין פרטי, רציתי רק להוסיף על הנושא המשפטי לגבי האם יש סמכות לטפל בדברים שקורים בתוך ישראל. אנחנו מדברים על עיקרון יסודי בכל דיני העונשין במדינת ישראל שכוללים אגב גם את כל האיסורים הקבועים בתיקון 42. זה העיקרון של הסמכות הטריטוריאלית. יש סעיף בחוק העונשים שחל על כל דיני העונשין שאומר שדיני העונשין חלים על כל מעשה שמבוצע כולו או חלקו בתוך מדינת ישראל.

כמו שאמרתי, תיקון 42 הוא חלק מדיני העונשין של מדינת ישראל. לא צריך שום חקיקה חדשה. אפשר להחיל את כל הכללים האלה גם על הזירות שפועלות בישראל כי כמובן אם הזירה פועלת בישראל ומשווקת לחו"ל, אז לפחות חלק מהעבירה מתבצעת בתוך ישראל. יושב-ראש הרשות לניירות ערך נתן דוגמה של הנפקת מניות, שאולי לא נכון להתערב, כי בדרך-כלל לא מתערבים בהנפקת מניות שמתבצעת לחו"ל, אפילו אם היא נעשית בתוך המדינה. לדעתי האנלוגיה היותר נכונה היא מעבדת סמים שיושבת בישראל ומוכרת את תוצרתה לחו"ל. במצב כזה לא תהיה שאלה שמשטרת ישראל או הגורמים הרלוונטיים יפשוט על המעבדה הזאת ויעצרו אותה. כל הגישה לשאת עיניים למחוקק ולקוות שהמחוקק הוא זה שייתן להם כלים חדשים, הגישה הזו לא נכונה. יש כלים, צריך להשתמש בהם ולעצור את התעשייה הזו.

לא הצלחתי להבין את ההנמקה של משרד המשפטים על ההתנגדות לתיקון החקיקה.

אני לא מתנגדת. הובנתי לא כהלכה.

הצגתם שלכאורה החקיקה הקיימת מתאימה לטיפול במקרים האלה מהכיוון של טיפול בעבירות הונאה. יכול להיות מצב שאין רכיבים של עבירות הונאה. זאת אומרת שזירות המסחר האלה פועלות ללא רכיבי ההונאה, ללא מצגי שווא וללא רכיבים של הונאה בפעילות שלהם כלפי הלקוחות האלה. אז למעשה החוק הקיים לא מאפשר לטפל במקרים האלה. למה התנגדות הזאת לתיקון? לא הצלחתי להבין את ההנמקות.

אני לא יכולה להשיב לשאלה משום שאני לא מתנגדת לתיקון הזה.

אז למה זה לא קורה?

ככל שהרשות לניירות ערך תחליט - - -

אז מה בדיוק עמדתכם?

זו לא עמדה שלי. בפתח דברי אמרתי שתיקון החקיקה הזה הוא באחריות הרשות לניירות ערך. זו רשות סטטוטורית. אני נותנת פה סיוע. אם הרשות לניירות ערך מחליטה שבניגוד לאופי הרגולציה שנכון להיום הרציונל שם הוא הגנה על ציבור המשקיעים הישראלי והיא רוצה להרחיב את המנדט, זו החלטה של הרשות.

פרופסור האוזר, אתם מעוניינים להרחיב את המנדט שלכם?

זה מה שהצענו.

ציינתי רק שיכולות להיות פה התנגשויות במישור הבין-לאומי לכן צריך לנסח את זה בצורה מדויקת ומדודה.

משהושגה הסכמה, הם רוצים ואתם מסכימים, נשאר רק להסדיר את הדין הבין-לאומי בלי לפגוע חלילה. יש לוח זמנים?

שרה קנדלר, יועצת משפטית לרשות לניירות ערך. אנחנו עובדים במשותף עם רביד במשרד המשפטים לנסח את זה. כמו שנאמר מדובר בנושא מאוד מורכב ויוצא דופן. בגלל שעיקרון היסוד ברשות לניירות ערך הוא שמירה על ענייניו של ציבור המשקיעים בישראל לכן אנחנו הולכים בין הטיפות איך לנסח את זה בצורה שתתפוס את מה שאנחנו רוצים לתפוס אבל לא תדרוך על הרגלים של רגולטורים אחרים שלא צריך. ישבנו כבר כמה ישיבות ואנחנו מעבירים טיוטות בינינו. מליאת הרשות כבר אישרה את התיקון ואנחנו כרגע בטיוטה ומקווים להפיץ את זה כתזכיר ברגע שהטיוטה תהיה מקובלת גם עלינו, גם על משרד המשפטים ומשרד האוצר.

יש לוח זמנים פחות או יותר?

קשה לי להתחייב כי זה לא תלוי רק בנו. מבחינתנו זה בשבועות הקרובים.

נוכל לקיים דיון בעוד חודש ולברך על המוגמר?

המוגמר זה עוד הרבה זמן. מדובר רק על תזכיר.

המוגמר זה הוצאת התזכיר.

שמי בובי בכור אני בן 30 וכבר שלוש שנים נלחם בהונאת האופציות הבינאריות. פעלתי נגד תעשיית ההונאות על-ידי עזרה לקורבנות ההונאה במטרה להחזיר את כספם בדרכים משפטיות, בעיקר בפעילות מול הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. אני פעיל חברתי ועיתונאי אזרחי, כותב טור כלכלי א-פוליטי בדבר ראשון.

פניתי למשרד שלך דרך העוזרות הפרלמנטאריות קבלתי בקשה להציע פתרון אחרי כל הדברים ששלחתי לכם. אני כאן בסופו של דבר כדי לדרוש הקמת ועדה ממשלתית מוסדרת לטיפול בהונאת האופציות הבינאריות. הייתי שמח לדבר ולהסביר עוד על ההיקף העצום וההשלכות הנוראיות של ההונאה הזאת על המדינה שלנו.

אני חושבת שזה משהו שמאוד מובן בחדר הזה.

נכון, אבל יש לי שתי דקות לדבר על הפתרון. אני מאמין שרובכם נחשפתם, קראתם שמעתם מספיק על מנת להבין כמה הפתרון מתבקש ובהול. לא צריך חוק חדש. הונאה היא הונאה היא הונאה. אם מישהו עובר על החוק, הוא עבריין. יושב-ראש הרשות קרא לאנשים האלה שרלטנים, נוכלים. הגיע הזמן לעשות עם זה משהו. העניין באחריות משטרת ישראל בעבור גניבות, בעבור עבירות פליליות, אז אין צורך לשנות את החוק.

לצערי אנחנו רואים כי הנזק התדמיתי כבר נעשה וכרגע מדינת ישראל יכולה רק למזער נזקים. יושב-ראש הרשות לניירות ערך, חברי כנסת, ממשלה יקרים, המשטרה וכל גוף שבסמכותו לטפל בעניין, אני פונה אליכם, אני מעלה פתרון שאני מניח שיביא לסיום הבושה הגדולה במדינת ישראל וחשוב לא פחות, פיצוי הקורבנות. יושב כאן בן אדם שאני מייצג אותו באופן אישי, כאשר לרשות לניירות ערך הועברו חומרים ספציפיים גם לגבי אנשים ספציפיים, שעקצו את הבן אדם הזה. אני לא יודע אם הם עושים משהו - - -

לרשות אין סמכות לטפל בעבריינים.

אין סמכות, אבל בתור רשות אכיפה במדינת ישראל יש לה כמה סמכויות. הסמכות הראשונה היא קודם כל לבצע חקירה, לבצע אפילו מעצרים ואפילו להגיש כתבי אישום ואם זה לא בסמכות שלהם, אז להעביר את החומרים האלה למשטרה.

העברתם את זה גם למשטרה? זו לא הרשות.

כאשר הרשות, בתור רשות אכיפה מקבלת עניין שהוא עבירה פלילית.

הגשתם תלונה במשטרה?

בינתיים, מכל מה שקראנו עד עכשיו, המון תלונות הוגשו, גם במשטרה, גם בשגרירויות ואף אחד לא עושה עם זה שום דבר. אני רואה בנוכחות שלי פה אחרי שלוש שנים של מאבק אישי מתיש הזדמנות אחרונה לתקן את העוולה הזו. אני פונה לתמיכה שלך ולתמיכה שלכם במאבק להצלת מדינת ישראל מהבושה הגדולה המתרחשת בשערים שלנו.

ראשית כל צריך שיהיה גוף שמטפל בנושא כי אף גוף לא מקראה נכונות לטפל בנושא. אני מצטער, אבל את המסמכים הגשנו לפני הרבה מאד זמן, למעלה מחצי שנה. צריך שיהיה גוף שמטפל בנושא, גוף שכל תפקידו להביא לפתרון בנושא. הפתרון נראה פשוט. הנוכלים ישנם, אנחנו יודעים איפה הם, ניתן לשים עליהם את היד ולהביא לחקירה מלאה ולנתיבי הכסף. אף לא נראה כי רשויות האכיפה עושים דבר עד כה.

מסמכים שהוגשו לרשויות, בהם חשד וראיות לפלילים, כתובות של החברות, רישום אל מול מס הכנסה, ציטוטים טלפונים, עשרות כתובות, תחקירי טלוויזיה, מצלמות נסתרות, כל זה קיים. זה נמצא מתחת לאף שלנו ולכן המדינה הפכה מזמן לאחראית ונותנת חסות למזימה הזאת. ברגע שהמדינה לא עוצרת ומתעלמת מהעבירות היא שותפת לפשע. כל קורבנות המסחר הבינארי הופכים לקורבנות של מדינת ישראל. אלא אם כן ניקח ביחד צעד קדימה ונילחם עבור התדמית והכבוד של המדינה על הצדק.

תודה.

אני חייב לסיים במשפט אחרון, אני עובד על זה שלוש שנים, כדאי שאקבל את הבמה כאן. הקמת המערך צריך שייעשה בהחלטת בזק על מנת למנוע שיבוש הליכי חקירה מטעם העבריינים המיועדים והם עבריינים לפי דברי יושב-ראש הרשות. על פעולות המעצר והחקירה להתבצע באופן מידי ורדיקאלי כדי לעצור מידית את השוד. לצערי הרב אי-אפשר להסתפק בהסתייגויות הנוגעות למחסור בכוח אדם או מחסור בתקציב כיוון שניתן לתקצב פעילות זו בעזרת כסף שכבר נכנס לקופת המדינה בצורה ישירה ממיסים על ההונאה הזאת. במילים אחרות, מדינת ישראל גם מכניסה כסף מהמיסים האלו.

כסף שאמור לחזור לקופת המדינה על-ידי קנסות וחילוט רכוש ונכסים של העבריינים האלה זה גם פתרון ומשום שרשויות החוק ורשויות המדינה, כמו גם משרדי הממשלה החליטו להתעלם מהפניות, אנחנו דורשים הקמה מידית של ועדת חקירה לאומית למלחמה בהונאות האופציות הבינאריות. נמצא פה גרהם, אחד מקורבנות התעשייה, הייתי מציע שיספר קצת על מה שעבר עליו.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

שמי גרהם טוולר מלונדון, אני מתקרב לגיל 82 ואני אחד מהקורבנות הרבים. פנו אליי טלפונית ומאחר ואני בנקאי במקצועי, חשבתי שאני מבין במט"ח לכן בעבורי לא היה מדובר בהשקעה לא אטרקטיבית. התחלתי באופציות באפריל 2014. אלה שפנו אליי אמרו שהם בלונדון, אבל למעשה הם היו בישראל. הם גם שינו את השמות שלהם הרבה פעמים.

כיצד הם פעלו? היה לך שם ברוקר, שזה כמובן לא נכון, אבל אז הוא נהיה חולה והטיפול בך היה עובר לברוקר בכיר יותר, שהיה מעודד אותך להשקיע יותר כספים כדי לשקם את ההפסדים הקודמים שלך. הבעיה הגדולה ביותר שנתקלתי בה, שהם נתנו בונוסים שאותם היית צריך לסחור פי 30 מהערך שלהם, לפני שיכולת למשוך אותם. לא שיכולת לעשות זאת.

הקשיים הקיימים כאשר צריך לסחור כל כך הרבה פעמים כדי להגיע למחזור שהוא פי 30, עבור 300 אלף בונוס זה 3 מיליון, אתה צריך לקנות ולמכור 3 מיליון. לבסוף, הפסדתי בסביבות ה- 75 אלף פאונד.

אני סחרתי בין אפריל 2014 לנובמבר 2014, אבל רק בינואר 2015 התוודעתי לעובדה שבעצם כל הדבר הזה פועל מישראל. הדבר הזה נודע לי מבובי כאן, אבל בנוסף לזה גם ראיתי מאמרים וכתבות בנושא וזה גם פורסם בתקשורת הבריטית.

היום יש לכך יותר מודעות וזה ידוע לכל, אבל עבורי באופן אישי, זו כמובן היתה פגיעה מאוד קשה. אני חייב להמשיך לעבוד, למרות שעברתי את גיל ה- 80 וזה דבר שלא רציתי לעשות, על מנת לנסות ולהחזיר חלק מהחובות שאני שקוע בהם. אני גם לא יכולתי לסייע בתשלום עבור החינוך לנכדיי כפי שרציתי. בקרוב אצטרך להפסיק לעבוד וכאשר אעשה תהיה לי רק קצבת פרישה בלי שום אמצעים נוספים כגיבוי, מה שאומר שאצטרך לעזוב את הבית ולמצוא מקום זול יותר כדי לגור. אלה ההשלכות הפרטיות שלי, ממה שקרה.

דבר נוסף שמפתיע אותי, זו העובדה שבינואר 2015 נודע לי על מעורבותה של ישראל, אבל רק לפני שלושה ימים קיבלתי אימייל מ- "אופשנס אקסאלד", שהם מברכים אותי ליום הולדתי – שזה גם לא נכון – והם אמרו "הוספנו לחשבונך 100 דולר, רק תתחבר ותתחיל לסחור בהם". כבר שנתיים שהדבר הזה ידוע, אבל בכל זאת הם עדיין ממשיכים להונות אנשים כמוני, דבר שלדעתי זה עצוב.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

האם פנית לרשויות בישראל?

אני התשתי את - - -

איך יצרת אתו קשר?

זה ההמשך של מה שרציתי לספר, אני מגיע מתוך התעשייה, חקרתי את התעשייה מפנים, הבנתי כמה היא גדולה. יש בין 5,000 ל-10,000 אנשים שעובדים בתעשייה הזאת. זאת אומרת 5,000-10,000 אנשים שהם עבריינים. התעשייה הזאת גונבת, לא מגלגלת ולא מכניסה מאה מיליון דולר בחודש.

אני רק שואלת שאלה, איך הגעת לזה?

הגעתי אליו דרך חקירה אישית שביצעתי.

איך הגעת לחקירה האישית?

עבדתי באחת החברות האלה חודש וחצי, בתור מישהו שראה ושמע את התעשייה מפנים ומודע לעניין שזו הונאה פר אקסלנס.

כשהתחלת לעבוד ידעת במה מדובר?

לא. כשהתחלתי לעבור העבירו אותי קורס, במהלך הקורס אומרים לך אתה הולך להיות ברוקר, לעזור לאנשים לסחור ולהרוויח הרבה כסף. לא אומרים לך שאתה הולך לגנוב מאנשים. אז אתה עובד שלושה שבועות כדי להכניס את האנשים בפעם הראשונה, אנשים מפקידים פעם ראשונה ואז זה עובר ל"אפ-סלרים" אלה אנשים שגורמים להם להכניס המון כספים בכל מיני דרכים שרלטניות. אחרי חודש וחצי הבנתי כמה גדולה התעשייה. אמרתי, למה לא לצאת עם זה החוצה לעיתונות? אמרו לי, תיזהר. כשאמרו לי "תיזהר" החלטתי לחקור את התעשייה מפנים. מצאתי עוד שש חברות שעושות את זה והתחלתי לפתוח עסק - - -

תודה.

אני רוצה להוסיף תודה לגרהם שטרח לבוא לפה כי חשבנו שכדאי שתשמעו ממישהו. הוא דיבר על איך זה השפיע עליו בחיים. אמרתי במהירות יתר, אנשים התאבדו. דיברתי עם מישהו שהפסיק לעבוד בתחום כי זה שישב למישהו ואשתו ענתה שהוא לא יכול לדבר אתו כי הוא התאבד. דברנו עם קורבנות רבים. את שאלת לגבי פנצ'מרק, אני מניח שזה ברור לך, אבל כדי להדגיש את זה, זה פטנט ישראלי, אין כזה דבר במדינות אחרות, אנחנו המצאנו את זה. המצאנו את הגרסה הספציפית הזאת. יש אופציות בינאריות אבל איך שהם עושים את זה פה והאלמנט של ההונאה וגניבה בצורה כל-כך בוטה, זה פטנט ישראלי.

אני רוצה לברך על היוזמה החקיקתית, אבל חבל שאין משטרה פה. הם העמידו פנים שהם מישהו אחר. הם טענו שהם באנגליה או שהם אומרים שהם נמצאים בשווייץ והם נמצאים ברמת-גן. הם אומרים שהשם שלהם הוא מיסטר סמית והם בוגרי אוקספורד וכבר עשר שנים בתחום ולמעשה הם אנשים שגויסו מהבין תחומי ומאוניברסיטת תל-אביב והם לא יודעים כלום. ביום הראשון הם בונים את הזהות המזויפת.

אז זה שיש חקיקה לגבי התרמיות היותר מתוחכמות, מבורך, אבל באלמנט הבסיסי זה שוד, זו גניבה וזה המשיך עשר שנים. יפה שישנה עכשיו מעורבות של הרגולטור אבל המשטרה יכולה לפעול כבר מחר. אנחנו שלחנו - - - ביום הראשון. הם הושיבו אותו ליד ה"סיילסמנים" בקשו ממנו להתחיל להתקשר, הוא ידע כבר ביום הראשון שזו גניבה. המשטרה יכולה מחר לפרוץ את זה. אבל זה המשיך עשר שנים. מה שגרהם אמר על אנטישמיות ומה שאת אמרת, זו מגיפה של מיליארדים שממשיך עשור.

משרד המשפטים, לפי מה שאני שומעת כאן, אפשר לעשות עם זה משהו כבר עכשיו. אתם מכירים את זה? פנו אליכם אני מניחה לא רק הרשות לניירות ערך, או שאני טועה?

אני אישית לא מכירה את זה.

הפניה בוועדה היא לא אישית.

בישיבה שספרתי, שעשינו בשולחן העגול כדי ליצור את שיתוף הפעולה בין הרשויות הרלוונטיות, ממה שעלה, המשטרה טענה שהיא לא הכירה את זה, לא היו אליה פניות, לא במישור של משטרות זרות בהם נפגעים פנו למשטרה שלהם ובקשו סיוע. זה לא ברמה של הפניות לרשות לניירות ערך.

יש לכם נתונים כמה פניות היו למשטרה?

לא היו נתונים.

הזמנו את משטרת ישראל לדיון, כנראה שהנושא לא מספיק חשוב.

הגשתי כמה תלונות בשבועות האחרונים, משהו כמו שבע תלונות, גם למשטרה וגם לרשות לניירות ערך. כשאני אומר שמטרה אני מתכוון ליח"א.

אצלנו התקבלו עשרות פניות. ביקשתי גם ממי שאחראי על פניות הציבור שלמרותש הרוב המכריע לא נוגע לסמכויות שלו, לעזור לאותם אנשים כי בעצם הם לא יודעים למי לפנות ולכן אנחנו גם פונים לרשויות שיכולות לטפל בזה כמו המשטרה. אנחנו עושים את זה ואני חוזר על זה שהיום יש מודעות מצד כל גופי האכיפה, כולל המשטרה, שמעוניינים להתעסק בזה.

חבל שהם לא נמצאים כאן כדי להציג את המעורבות שלהם.

אני אמשיך את דבריו של בובי, גם אני הייתי בפנים, עבדתי כמה שבועות, אמנם לא במכירות אבל במשהו פנימי. התקבלתי לעבודה בחברת אופציות בינאריות באזור הבורסה ברמת-גן. עזבתי לאחר שהסתבר לי שמתנהלת שם פעילות בלתי חוקית. אני מעדיף לא לציין כעת את שם החברה כי אני חושש שבעקבות הדברים שאומר היא תתנכל לי.

חברה זו פונה ללקוחות בחו"ל ומנסה לשכנע אותם להשקיע את כספם באופציות בינאריות. אנשי המכירות אומרים כי מדובר בהשקעה מצוינת שתוביל לרווחים גבוהים. החברה פונה ללקוחות בכמה מדינות ביניהם מדינות ערב, ערב הסעודית, איחוד האמירויות.

כשהתחלתי לעבוד בחברה הובהר לי על-ידי הממונה עלי כי אף לקוח לא מרוויח. הוא אמר לי, אנחנו מוכרים חלומות לאנשים. לאחר מכן המשיך ואמר, אני אשתמש בשפה מעודנת, אנחנו דופקים חצי מיליארד מוסלמים בעולם. בהיותי מוסלמי קיבלתי את זה מאוד קשה, קשה לשמוע את זה ממישהו שחי אתי באותו מקום.

אני אספר קצת על החברה מפנים. החברה עושה כל מה שביכולתה כדי למנוע מהלקוחות למשוך את כספם. כאשר לקוח מנסה לבצע משיכה מחשבונו באתר, יוצרים אתו קשר מהחברה ומפעילים עליו לחץ לביטול המשיכה. יספרו לו באופן שקרי על כל מיני הזדמנויות חד פעמיות לרווחים. אם הלקוח עדין ירצה למשוך את כספו וישגע אותם, הם יעשו לו בלוק, חסימה במערכת, זאת אומרת שהוא לא יוכל ליצור אתם קשר לא בצ'ט, לא במיילים, לא בשיחות נכנסות. בסופו של דבר הלקוחות מתייאשים והכסף נשאר בחברה.

במקרה היחיד בו הלקוחות מצליחים למשוך את הכסף הזה, כאשר הם מבצעים הפקדה באמצעות כרטיס אשראי ומאיימים לפנות לחברת האשראי לבצע פעולה של chargeback. החברה נענית ללקוחות כאלה מכיוון שהיא חוששת שפעולות chargeback רבים יובילו לכך שחברת האשראי לא יסכימו לסלוק הפקדות עבור החברה. בכל מקרה, אף לקוח לא מצליח למשוך רווחים.

יש רווחים בסיפור הזה?

אין רווחים. הלקוחות רואים בפלטפורמה כאילו הם מרוויחים כסף, אבל בפועל, כשהייתי בפנים וראיתי איך המערכת עובדת, אין באמת רווחים. אני גם אומר לעניין של הבונוס, שנניח אתה מפקיד 500 דולר, הם אומרים לך אני אתן לך עוד 500 דולר מהחברה ותוכל לסחור הם. זה לא הגיוני, מי ירצה להפסיד את הכסף שלו, זו גם נקודה שחשוב לציין.

לפי הדברים שאמרה לי אחת המנהלות, החברה מרוויחה כשלושה מיליון דולר בחודש, יש דסק בערבית, רוסית ואנגלית. במגעים עם הלקוחות, נציגי החברה משתמשים בשמות בדויים. אני השתמשתי באחד כזה, החליפו לי את השם לאכרם. נציגי החברה מונחים לומר ללקוחות כי החברה ממוקמת בלונדון. מספרי הטלפון של החברה הם עם קידומת של אנגליה ולקוחות שמקבלים שיחות מהחברה רואים מספר אנגלי.

כאשר הלקוחות ממדינות ערב גילו שהחברה פועלת מישראל הם הגיבו באמירות של "כל היהודים גנבים", "כל היהודים תחמנים", "איך אתה חי עם האנשים האלה"? אני מוצא את עצמי מסביר להם שלא כל היהודים הם כאלה ולא כל האצבעות שלנו הם אותו דבר. יש כאן אנשים טובים שינסו לעזור להם לקבל את כספם בחזרה.

בגלל זה אני פונה אליכם. אין לי מטרת רווח מזה וחשוב לי שתעשו את העבודה כדי לעצור את זה. כל דקה נופלים המון קורבנות. תודה.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

שמי פרנק, אני עולה מקנדה ועובד הייטק. אני רוצה לדבר על גיוס של עולים וצעירים כעובדים בתעשייה הזאת. כל עולה שהכרתי, גוייס והפך למטרה של אותן חברות הסוחרות באופציות בינריות, ששכנעו אותם להצטרף. בין אם אלה דוברי אנגלית או צרפתית או אפילו ערבית, הם מגוייסים. אני לא מבין, מדוע אסור להתמקד על צרכנים ישראלים כדי להפיל אותם קורבן בהונאה הזאת, אבל זה חוקי להתמקד בגיוס עובדים לתעשייה הזאת.

בקורות החיים המעודכנים שלי, נאלצתי להוסיף הערה למטה שאומרת: "לכל המגייסים, אל תיצרו איתי כל קשר, בכל הנוגע למשרות בחברות העוסקות באופציות בינריות או הימורים. אל תיצרו איתי שום קשר אם יש לכם בכלל איזשהו עסק עם גנבים שכאלה".

כאשר הוספתי את קורות החיים שלי באתר Recruiters On Line, יש דרישה למקצוע שלי, קיבלתי בין חמש לעשר שיחות ליום שמחציתן היו עבור חברות העוסקות באופציות בינריות והימורים.

בגדול, אנו יכולים להתמקד בפלטפורמות התקשורת החברתית וחברות הגיוס, בין אם ע"י שיימינג או הפיכת תהליך הגיוס שלהן לבלתי חוקי. הנקודה החזקה של החברות האלה היא הצד הכלכלי. הן יודעות כיצד לעקוף את החוק, הן יודעות כיצד לאתר כל פירצה בכל מערכת שאנו יוצרים. החוליה החלשה שלהם היא, גיוס עובדים כדי שיעשו עבורם את מלאכת ההונאה. לדעתי, אנו צריכים לתקוף את החוליה החלשה הזאת.

תודה. מכל הדוברים, גם הנפגעים וגם אלה שהיו בתוך המערכת גם לזמן קצר, עושה רושם קודם כל שאם הרשות לניירות ערך רוצה לתקן את החקיקה ומעוניינת לקחת על עצמה את הסמכות הזאת, אני חושבת שזו עוד עבודה, אבל זו עבודה חשובה וצריך לקדם את זה ואני מפצירה בכל הגורמים לשלב ידיים כי בסוף זה השם שלנו בעולם.

עד אז, אני מניחה שזה ייקח כמה חודשים טובים עד שנראה חקיקה, אני חושבת שיש שם לא מעט כלים להתמודד, לפחות שלא נרחיב את השורות. האדם האחרון שדיבר הציע הצעה טובה, פשוט להגיע למקור. לדעתי בזה המשטרה צריכה להיות מעורבת וצר לי שהם לא הגיעו לדיון ואני אדבר בנושא על השר לביטחון פנים. הוא במקרה מתעסק עם תיק ה-BDS ויכול להיות פה קשר מאוד מעניין.

אנחנו לא רוצים ולא צריכים להתחמק מפתרון. הפתרון צריך להיות, עד שתהיה חקיקה, להפעיל את כל הכלים, לרבות משטרה, לרבות הרשות לניירות ערך במקום שבו היא יכולה להפעיל את הסמכות שלה. אבל המשטרה יכולה להגיע ממש לחברות הללו.

אני לא יודע איפה נגמרת הסמכות שלך, אבל נמצאת אתי עיתונאית, סימונה, היא יודעת יותר על התחום הזה מכל אדם אחר בעולם. ישבתם בשולחן עגול אבל לא הזמנתם אותנו ויכולנו לעזור. יש לנו כל-כך הרבה אינפורמציה. אם יש מאמץ משלך, לפעמים עיתונאים הם לטובת החברה ואנחנו יכולים לעזור ורוצים לעזור.

אני חושבת שהם תמיד לטובת החברה. אני באמת חושבת שראוי שכולם ישלבו ידיים בעניין הזה כי זה פשוט נורא. אני יכולה לבוא ולשבח את הרשות לניירות ערך שפנתה והתחילה להזיז דברים ואת משרד המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה שהתחילו להניע את התהליך. יש המון ידע צבור כאן, אפילו בחדר הזה לגבי איך לטפל בנושא הזה. בפעם הבאה שאתם נפגשים הייתי ממליצה לדבר גם עם האנשים שעבדו בפנים ומכירים את המערכות ומכירים את נקודות התורפה. בוודאי עיתונאית שחקרה את הנושא. לא כי היא תגיד לכם איך לתכתוב את החוק, אבל היא תוכל לתת לכם נקודות שאולי היה לכם יותר קשה להגיע אליהם.

אני לא מבין למה אין חקירה של המשטרה בעניין.

אם הייתה כאן משטרה נוכחת או מישהו מנציגיה, אני מבטיחה לך שהיינו מעלים בפניהם את השאלה. אני אברר את זה עם המשטרה ואני אברר למה לא הגיעו לדיון חרף הזמנה.

אני חייבת להגיד שעד עשר לא הגיע זימון מהוועדה ללשכת השר, את זה אני יודעת באופן אישי, אז לא להאשים מי שלא אשם.

זו העברה ביניהם, אנחנו העברנו את זה.

- - בן אדם ספציפי שמצוות לעניין.

אז יכול להיות השר לא העביר להם. כפי שהשר מבקש, ההזמנה עוברת בצורה מסודרת ללשכת השר והשר מפנה את זה לגורם הרלוונטי מבחינתו. אם הם לא קמו מספיק מוקדם בבוקר כדי להעביר את זה, זו בוודאי לא יכולה להיות הבעיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

בהמשך לבקשה, ביקשנו מלשכת השר שיביאו נציגים מ - - - .

עורך-דין ניר פרידמן, אחרון הדוברים.

כולם די אמרו את הדברים, אני הכי מתחבר למה שאמר עורך-דין אסיף קודם שהמשטרה יכולה לעשות כבר היום ולא צריך לחכות לחקיקה חדשה. אולי זו יכולה להיות תוספת נחמדה אבל הרמאות מתבצעת כבר היום כל יום וזו רמאות והונאה ועבירה פלילית לכל דבר שמתבצעת בישראל.

אני יכול להגיד שבאמצעי התקשורת בערב הסעודית כבר מתחילים לעשות עם זה עניין מאוד גדול וזה הולך להיות בכל מדינות ערב.

אני מבקשת מהרשות לניירות ערך ומשרד המשפטים גם יחד להתכנס ללוח זמנים ולעדכן את הוועדה לגבי תזכיר. אחר-כך זה כבר פחות בידיים שלכם, אני מבינה את זה. מהמשטרה, שכמובן נעביר להם את סיכום הדיון, אני מבקשת לקבל את כמות התלונות שהגיעו עד כה באיזה נושאים ומה נעשה. אם יש פניות שחלילה נסגרו בגלל העילה, שאני לא מבינה עד היום, של חוסר עניין לציבור.

אפשר להוסיף שהמשטרה עושה את זה קשה לאנשים שרוצים להתלונן. הם לא מעוניינים להיכנס לזה.

אנחנו בוודאי רוצים לדעת אם יש פניות שמסגרו, למה הם נסגרו ואם הוגשו כתבי אישום, אפילו אחד. אנחנו נקיים דיון המשך בחודש פברואר ועד אז אני מבקשת לקבל מהמשטרה את כל הפרטים. זה נותן הרגשה מאוד לא נוחה כישראלית ואם באמת מגיעות תלונות והן לא מטופלות כמו שצריך, מה נשאר לנו לומר? זה מצב לא הגון כלפי אנשים בכלל וכלפי אנשים בחו"ל שסך הכול רצו להרוויח עוד כסף. אפשר להבין גם אותם. אני מאוד מקווה שעד הדיון הבא נראה התקדמות משפטית ולכל הפחות נראה אכיפה טובה באמצעים הקיימים, על-ידי המשטרה. אני מודה לכולם שהגיעו, נתראה בפברואר ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40.